קיימת דרך מאוד פשוטה להוכיח שאלוהים לא קיים. איך? באמצעות ההוכחות לקיומו.
הסבר:
ראשית נגדיר כי להוכיח שיש אלוהים משמעותו להוכיח שקיימת ישות כלשהי שהיא אינה היקום / עולם שלנו.
איך מנסים להוכיח שיש אלוהים?
תשובה: באמצעות טיעונים לוגיים כלשהם.
כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן), בכל טיעון לוגי שמנסה להוכיח שיש בורא לעולם דהיינו, אלוהים, בכל טיעון כזה ובאותה הצורה בדיוק אפשר גם להוכיח שמישהו ברא את אלוהים, דהיינו, בעצם להוכיח שאין אלוהים.
נמצא אם כן, כי כל הוכחה לקיומו של בורא לעולם, מוכיחה בעצם פעם אחרי פעם שאין בורא לעולם.
כל טיעון שמנסה להוכיח שלעולם יש בורא, מוכיח גם כי לבורא יש בורא, דהיינו, מוכיח כי בעצם אין משמעות לבורא.
לסיכום: איך אפשר להוכיח שאין אלוהים?
תשובה: באמצעות הניסיון להוכיח שיש. כל ניסיון להוכיח שיש, מוכיח באותה המידה שאין.
נשאל: אז מדוע אנשים מוכיחים שיש בורא לעולם ולא רואים את הסתירה הפנימית שיש בדבריהם?
נשיב: את זה צריך לשאול את אלוהים...
*
שאלה:
האם לא אפשרי לעשות חלוקה בין המימד שלנו לבין מימדים אחרים? דהיינו, לכאורה אפשר תמיד לומר כי למרות שלעולם שלנו יש בורא, הרי שהבורא עצמו שייך למימד אחר ולכן הוא אינו צריך בורא. וא"כ לא ניתן להוכיח כי גם לבורא יש בורא, למרות שניתן להוכיח כי לעולם שלנו יש בורא.
ונחדד: אלוהים הוא אינו לוגי, והוא מוגדר כישות שאינה לוגית. וממילא לא חלות עליו ההוכחות הלוגיות שהוכיחו את קיומו הוא.
תשובה:
יש כאן 3 נקודות חשובות שצריך לשים אליהן לב.
1 - יש לשים לב לכך, כי ברגע שמגדירים את אלוהים בצורה לוגית כלשהי, הרי שבאותו הרגע הופכים אותו לישות לוגית שחלים עליה כל חוקי הלוגיקה.
פירוש: אילו הטיעון הוא כי אולי קיימת ישות שאינה לוגית שאינה קשורה בשום צורה אל העולם, הרי שהיה אפשרי לומר כי עליה לא חלים חוקי הלוגיקה. וזאת משום שלא ייחסנו לה שום חוק לוגי, שום קשר למשהו מהמימד שלנו.
אך ברגע שמייחסים לאלוהים תהליכים של המימד שלנו, כגון תהליך של רצון / פעולה / סיבה / תכלית / תוצאה / שינוי וכיו"ב, הרי שבאותו הרגע מחילים על הישות הזו את חוקי הלוגיקה של המימד שלנו עצמם.
כי ברגע שמתארים ישות כלשהי באמצעות המימד שלנו, הרי שבאותו הרגע היא הופכת להיות חלק מהמימד שלנו כמו כל דבר אחר.
2 - אם נתעקש לטעון כי אפשר לייחס לה תכונות לוגיות, אך להשאיר אותה מחוץ לחוקי הלוגיקה עצמם, הרי שבאותה הדרך ניתן לעשות זאת על היקום עצמו וממילא להשאיר את אלוהים מחוץ לתמונה.
פירוש: כל ניסיון להוכיח שיש אלוהים, אפשר לשלול אותו על ידי זה שנטען כי היקום עצמו הוא אינו לוגי, וכי למרות שהוא קשור אלינו, הרי שהוא עצמו ישות ששייכת למימד אחר, ועליו לא חלים חוקי הלוגיקה, בדיוק כפי שעושים לגבי אלוהים.
כך שאם נתחיל לעשות הפרדות בין מימדים שונים וכיו"ב, הרי שזה עצמו מוכיח לדוגמה כי הכלל שלכל בורא יש בורא וכיו"ב, הוא עצמו שגוי, כי הרי במימדים אחרים לא לכל בורא יש בורא. וא"כ אולי גם היקום עצמו שייך למימד אחר, ואולי גם בתוך המימד שלנו לא לכל בורא יש בורא, כי הרי אנחנו לבסוף מסכימים שלכלל שלכל בורא יש בורא, יש גם יוצא מן הכלל.
3 - ברגע שמסכימים על כך כי קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה עצמו שומט את הקרקע מתחת לטיעון לוגי כלשהו, וממילא אין הוכחה לכך שקיימת הישות שאינה לוגית.
לא ניתן להוכיח שקיימת ישות שאינה לוגית, על ידי חוקי הלוגיקה. כי זה דבר והיפוכו. ברגע שתאמר שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שאמרת שחוקי הלוגיקה הם לא מספקים אמת מוחלטת, אלא רק אמת יחסית ביחס לאלו שמוגבלים ללוגיקה, וממילא לא ניתן להוכיח שום דבר בשום נושא.
ובקצרה: זה לא לוגי לומר כי קיימת ישות שאינה לוגית. או שאין לוגיקה בכלל ואין הוכחות בכלל, או שקיימת ישות שאינה לוגית. אבל שניהם ביחד, לא עולים לוגית בקנה אחד.
ונסכם:
הניסיון לעשות הפרדה בין אלוהים לבין העולם, נכשל מ 3 סיבות.
1 - ברגע שמקשרים את אלוהים לעולם וללוגיקה, הרי שמחילים עליו את חוקי הלוגיקה ואת כל ההוכחות לכך שגם לו יש בורא.
2 - ההפרדה הלוגית בין הבורא לבין העולם, מאפשרת לעשות הפרדה גם בין היקום כולו לבין שאר הפרטים שבתוכו, וממילא לחסל את הצורך באלוהים חיצוני לעולם.
ההפרדה בין היקום לבין הפרטים שבתוכו, תהיה או על ידי הגדרת היקום כישות שאינה לוגית. או שהיא תהיה על ידי זה שנטען שהכלל שלכל בורא יש בורא, יש לו גם יוצא מן הכלל. כי הרי במימדים אחרים יש יוצא מן הכלל. וא"כ גם אם היקום שייך למימד שלנו, הרי שאולי הוא יוצא מן הכלל.
3 - ברגע שמאפשרים את קיומה של ישות שאינה לוגית, הרי שזה מוכיח כי חוקי הלוגיקה הם שטויות, וממילא אין דרך להוכיח שום דבר, וכל שכן שלא להוכיח כי קיימת ישות שאינה לוגית.
הסבר:
ראשית נגדיר כי להוכיח שיש אלוהים משמעותו להוכיח שקיימת ישות כלשהי שהיא אינה היקום / עולם שלנו.
איך מנסים להוכיח שיש אלוהים?
תשובה: באמצעות טיעונים לוגיים כלשהם.
כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן), בכל טיעון לוגי שמנסה להוכיח שיש בורא לעולם דהיינו, אלוהים, בכל טיעון כזה ובאותה הצורה בדיוק אפשר גם להוכיח שמישהו ברא את אלוהים, דהיינו, בעצם להוכיח שאין אלוהים.
נמצא אם כן, כי כל הוכחה לקיומו של בורא לעולם, מוכיחה בעצם פעם אחרי פעם שאין בורא לעולם.
כל טיעון שמנסה להוכיח שלעולם יש בורא, מוכיח גם כי לבורא יש בורא, דהיינו, מוכיח כי בעצם אין משמעות לבורא.
לסיכום: איך אפשר להוכיח שאין אלוהים?
תשובה: באמצעות הניסיון להוכיח שיש. כל ניסיון להוכיח שיש, מוכיח באותה המידה שאין.
נשאל: אז מדוע אנשים מוכיחים שיש בורא לעולם ולא רואים את הסתירה הפנימית שיש בדבריהם?
נשיב: את זה צריך לשאול את אלוהים...
*
שאלה:
האם לא אפשרי לעשות חלוקה בין המימד שלנו לבין מימדים אחרים? דהיינו, לכאורה אפשר תמיד לומר כי למרות שלעולם שלנו יש בורא, הרי שהבורא עצמו שייך למימד אחר ולכן הוא אינו צריך בורא. וא"כ לא ניתן להוכיח כי גם לבורא יש בורא, למרות שניתן להוכיח כי לעולם שלנו יש בורא.
ונחדד: אלוהים הוא אינו לוגי, והוא מוגדר כישות שאינה לוגית. וממילא לא חלות עליו ההוכחות הלוגיות שהוכיחו את קיומו הוא.
תשובה:
יש כאן 3 נקודות חשובות שצריך לשים אליהן לב.
1 - יש לשים לב לכך, כי ברגע שמגדירים את אלוהים בצורה לוגית כלשהי, הרי שבאותו הרגע הופכים אותו לישות לוגית שחלים עליה כל חוקי הלוגיקה.
פירוש: אילו הטיעון הוא כי אולי קיימת ישות שאינה לוגית שאינה קשורה בשום צורה אל העולם, הרי שהיה אפשרי לומר כי עליה לא חלים חוקי הלוגיקה. וזאת משום שלא ייחסנו לה שום חוק לוגי, שום קשר למשהו מהמימד שלנו.
אך ברגע שמייחסים לאלוהים תהליכים של המימד שלנו, כגון תהליך של רצון / פעולה / סיבה / תכלית / תוצאה / שינוי וכיו"ב, הרי שבאותו הרגע מחילים על הישות הזו את חוקי הלוגיקה של המימד שלנו עצמם.
כי ברגע שמתארים ישות כלשהי באמצעות המימד שלנו, הרי שבאותו הרגע היא הופכת להיות חלק מהמימד שלנו כמו כל דבר אחר.
2 - אם נתעקש לטעון כי אפשר לייחס לה תכונות לוגיות, אך להשאיר אותה מחוץ לחוקי הלוגיקה עצמם, הרי שבאותה הדרך ניתן לעשות זאת על היקום עצמו וממילא להשאיר את אלוהים מחוץ לתמונה.
פירוש: כל ניסיון להוכיח שיש אלוהים, אפשר לשלול אותו על ידי זה שנטען כי היקום עצמו הוא אינו לוגי, וכי למרות שהוא קשור אלינו, הרי שהוא עצמו ישות ששייכת למימד אחר, ועליו לא חלים חוקי הלוגיקה, בדיוק כפי שעושים לגבי אלוהים.
כך שאם נתחיל לעשות הפרדות בין מימדים שונים וכיו"ב, הרי שזה עצמו מוכיח לדוגמה כי הכלל שלכל בורא יש בורא וכיו"ב, הוא עצמו שגוי, כי הרי במימדים אחרים לא לכל בורא יש בורא. וא"כ אולי גם היקום עצמו שייך למימד אחר, ואולי גם בתוך המימד שלנו לא לכל בורא יש בורא, כי הרי אנחנו לבסוף מסכימים שלכלל שלכל בורא יש בורא, יש גם יוצא מן הכלל.
3 - ברגע שמסכימים על כך כי קיימת ישות שאינה לוגית, הרי שזה עצמו שומט את הקרקע מתחת לטיעון לוגי כלשהו, וממילא אין הוכחה לכך שקיימת הישות שאינה לוגית.
לא ניתן להוכיח שקיימת ישות שאינה לוגית, על ידי חוקי הלוגיקה. כי זה דבר והיפוכו. ברגע שתאמר שקיימת ישות שאינה לוגית, הרי שאמרת שחוקי הלוגיקה הם לא מספקים אמת מוחלטת, אלא רק אמת יחסית ביחס לאלו שמוגבלים ללוגיקה, וממילא לא ניתן להוכיח שום דבר בשום נושא.
ובקצרה: זה לא לוגי לומר כי קיימת ישות שאינה לוגית. או שאין לוגיקה בכלל ואין הוכחות בכלל, או שקיימת ישות שאינה לוגית. אבל שניהם ביחד, לא עולים לוגית בקנה אחד.
ונסכם:
הניסיון לעשות הפרדה בין אלוהים לבין העולם, נכשל מ 3 סיבות.
1 - ברגע שמקשרים את אלוהים לעולם וללוגיקה, הרי שמחילים עליו את חוקי הלוגיקה ואת כל ההוכחות לכך שגם לו יש בורא.
2 - ההפרדה הלוגית בין הבורא לבין העולם, מאפשרת לעשות הפרדה גם בין היקום כולו לבין שאר הפרטים שבתוכו, וממילא לחסל את הצורך באלוהים חיצוני לעולם.
ההפרדה בין היקום לבין הפרטים שבתוכו, תהיה או על ידי הגדרת היקום כישות שאינה לוגית. או שהיא תהיה על ידי זה שנטען שהכלל שלכל בורא יש בורא, יש לו גם יוצא מן הכלל. כי הרי במימדים אחרים יש יוצא מן הכלל. וא"כ גם אם היקום שייך למימד שלנו, הרי שאולי הוא יוצא מן הכלל.
3 - ברגע שמאפשרים את קיומה של ישות שאינה לוגית, הרי שזה מוכיח כי חוקי הלוגיקה הם שטויות, וממילא אין דרך להוכיח שום דבר, וכל שכן שלא להוכיח כי קיימת ישות שאינה לוגית.
050-3331-331