רצון להשפיע, רצון לתת, רצון לקבל, לתת שלא על מנת לקבל, הרצון של אלוהים, לתת ללא צפייה לקבלת תמורה, לשמור מצוות לשם שמים, שמירת מצוות לשם העולם הבא, נתינה ללא תמורה, אהבה ללא תמורה
האם אפשר לתת בלי לרצות לקבל משהו בתמורה?
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם אדם יכול באמת לתת לאחרים מבלי לצפות לתמורה כלשהי. התשובה הראשונית היא שנראה שכן, לדוגמה, אדם שנותן צדקה ברחוב לא תמיד מצפה לקבל משהו מהאדם הספציפי שלו הוא נותן את הכסף. אך אליעד מסביר שאין פעולה בעולם שנעשית באמת בלי ציפייה כלשהי לקבל משהו. כאשר אדם נותן משהו, הוא תמיד עושה זאת כי הוא מאמין שזה יביא לו הרגשה טובה יותר, תחושה נעימה, או סיפוק אישי כלשהו.
כל פעולה של נתינה, בין אם זו צדקה, עזרה לחבר, או אפילו שמירת מצוות "לשם שמיים", בסופו של דבר מבוססת על ההנחה שזה יוביל למצב טוב יותר עבור אותו אדם שנותן. אליעד מדגיש שגם נתינה לכאורה "ללא תמורה" עדיין נעשית ממניע פנימי של סיפוק, הרגשה טובה, או הנאה אישית כלשהי. כלומר, הנתינה היא לא באמת ללא ציפייה לתמורה, אלא פשוט שהתמורה היא הרגש הפנימי ולא בהכרח משהו חומרי או מוחשי.
האם אפשר לשמור מצוות לשם שמיים באמת, ללא אינטרס אישי?
אליעד כהן מציג דוגמה של אדם שאומר שהוא מקיים מצוות לשם שמיים בלבד, רק כי אלוהים ביקש ממנו. אך כשבודקים לעומק, מתברר שגם האדם הזה עדיין מחפש תועלת כלשהי. למשל, הוא נהנה מההרגשה שהוא עושה את רצון האלוהים, ולכן הוא עדיין פועל כדי לקבל הרגשה טובה.
הוא מביא דוגמה של אדם שאומר שאם אלוהים היה מבטיח לו גיהנום על שמירת המצוות וגן עדן על חילולן, עדיין היה שומר מצוות כי הוא אוהב את אלוהים. אך כאשר הוא נשאל האם היה אוהב את השטן אם אלוהים היה מבקש זאת, האדם מודה שלא היה מסוגל. מכאן עולה שהוא לא באמת אוהב את אלוהים ללא תנאים, אלא רק כי אהבה זו נותנת לו תחושה נעימה. לכן, בסופו של דבר, כל שמירת מצוות נעשית מתוך אינטרס אישי, גם אם הוא סמוי.
האם אלוהים עצמו נותן ללא ציפייה לתמורה?
אליעד כהן מתייחס גם לשאלה האם אלוהים עצמו יכול לתת ללא ציפייה לקבל משהו. הוא מסביר שבאופן בסיסי, כל אדם נותן כדי להרגיש טוב יותר, אך אלוהים שונה, משום שאין לו צורך או חיסרון שהוא חייב למלא. אלוהים לא נמצא בעמדה של "טוב" או "רע" ולכן, ברמה מסוימת, הוא לא נותן כדי לקבל.
אבל אליעד ממשיך לחדד ואומר שגם לגבי אלוהים אי אפשר לומר שהוא נותן באמת ללא תמורה. אם אלוהים נמצא לפני הכל, ואין שום דבר שהוא יכול לקבל משום דבר אחר, אז אי אפשר לומר שהוא נותן כדי לקבל. מצד שני, גם אי אפשר לומר שהוא נותן רק לשם הנתינה, כי אין לו באמת צורך בנתינה. המסקנה היא שאלוהים לא נותן כדי לקבל או לתת, אלא פשוט עושה את מה שהוא עושה ללא שום סיבה, ללא העדפה וללא תנאים.
מה הקשר בין תלות לבין נתינה וקבלה?
אליעד כהן מסביר את הקשר בין הרצון לקבל לבין התלות שיש לאדם בתוצאה הרצויה. אם אדם עובד כדי לקבל משכורת, אז ככל שהוא תלוי יותר במשכורת, הוא נמצא יותר במקום של מקבל ופחות במקום של נותן. אדם יכול להיות בעמדה של נותן אמיתי רק כאשר הוא לא תלוי בתוצאה של הנתינה שלו.
לדוגמה, ככל שאדם פחות תלוי בהרגשה שהוא יקבל מנתינה מסוימת, כך הוא יוכל באמת לתת ממקום נקי יותר, ללא ציפייה...
השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם אדם יכול באמת לתת לאחרים מבלי לצפות לתמורה כלשהי. התשובה הראשונית היא שנראה שכן, לדוגמה, אדם שנותן צדקה ברחוב לא תמיד מצפה לקבל משהו מהאדם הספציפי שלו הוא נותן את הכסף. אך אליעד מסביר שאין פעולה בעולם שנעשית באמת בלי ציפייה כלשהי לקבל משהו. כאשר אדם נותן משהו, הוא תמיד עושה זאת כי הוא מאמין שזה יביא לו הרגשה טובה יותר, תחושה נעימה, או סיפוק אישי כלשהו.
כל פעולה של נתינה, בין אם זו צדקה, עזרה לחבר, או אפילו שמירת מצוות "לשם שמיים", בסופו של דבר מבוססת על ההנחה שזה יוביל למצב טוב יותר עבור אותו אדם שנותן. אליעד מדגיש שגם נתינה לכאורה "ללא תמורה" עדיין נעשית ממניע פנימי של סיפוק, הרגשה טובה, או הנאה אישית כלשהי. כלומר, הנתינה היא לא באמת ללא ציפייה לתמורה, אלא פשוט שהתמורה היא הרגש הפנימי ולא בהכרח משהו חומרי או מוחשי.
האם אפשר לשמור מצוות לשם שמיים באמת, ללא אינטרס אישי?
אליעד כהן מציג דוגמה של אדם שאומר שהוא מקיים מצוות לשם שמיים בלבד, רק כי אלוהים ביקש ממנו. אך כשבודקים לעומק, מתברר שגם האדם הזה עדיין מחפש תועלת כלשהי. למשל, הוא נהנה מההרגשה שהוא עושה את רצון האלוהים, ולכן הוא עדיין פועל כדי לקבל הרגשה טובה.
הוא מביא דוגמה של אדם שאומר שאם אלוהים היה מבטיח לו גיהנום על שמירת המצוות וגן עדן על חילולן, עדיין היה שומר מצוות כי הוא אוהב את אלוהים. אך כאשר הוא נשאל האם היה אוהב את השטן אם אלוהים היה מבקש זאת, האדם מודה שלא היה מסוגל. מכאן עולה שהוא לא באמת אוהב את אלוהים ללא תנאים, אלא רק כי אהבה זו נותנת לו תחושה נעימה. לכן, בסופו של דבר, כל שמירת מצוות נעשית מתוך אינטרס אישי, גם אם הוא סמוי.
האם אלוהים עצמו נותן ללא ציפייה לתמורה?
אליעד כהן מתייחס גם לשאלה האם אלוהים עצמו יכול לתת ללא ציפייה לקבל משהו. הוא מסביר שבאופן בסיסי, כל אדם נותן כדי להרגיש טוב יותר, אך אלוהים שונה, משום שאין לו צורך או חיסרון שהוא חייב למלא. אלוהים לא נמצא בעמדה של "טוב" או "רע" ולכן, ברמה מסוימת, הוא לא נותן כדי לקבל.
אבל אליעד ממשיך לחדד ואומר שגם לגבי אלוהים אי אפשר לומר שהוא נותן באמת ללא תמורה. אם אלוהים נמצא לפני הכל, ואין שום דבר שהוא יכול לקבל משום דבר אחר, אז אי אפשר לומר שהוא נותן כדי לקבל. מצד שני, גם אי אפשר לומר שהוא נותן רק לשם הנתינה, כי אין לו באמת צורך בנתינה. המסקנה היא שאלוהים לא נותן כדי לקבל או לתת, אלא פשוט עושה את מה שהוא עושה ללא שום סיבה, ללא העדפה וללא תנאים.
מה הקשר בין תלות לבין נתינה וקבלה?
אליעד כהן מסביר את הקשר בין הרצון לקבל לבין התלות שיש לאדם בתוצאה הרצויה. אם אדם עובד כדי לקבל משכורת, אז ככל שהוא תלוי יותר במשכורת, הוא נמצא יותר במקום של מקבל ופחות במקום של נותן. אדם יכול להיות בעמדה של נותן אמיתי רק כאשר הוא לא תלוי בתוצאה של הנתינה שלו.
לדוגמה, ככל שאדם פחות תלוי בהרגשה שהוא יקבל מנתינה מסוימת, כך הוא יוכל באמת לתת ממקום נקי יותר, ללא ציפייה...
- האם אפשר לתת ללא תנאים?
- רצון להשפיע ללא קבלה
- שמירת מצוות לשם שמיים בלבד
- האם אלוהים נותן בלי לצפות לתמורה?
- נתינה אמיתית מהי?
- מהי אהבה ללא תנאים?
050-3331-331