ונמצא אם כן, כי לאף אחד בעולם אין מושג מה התכלית שלשמה קיימת המציאות דווקא כפי מה שהיא. וממילא זה אומר, שלאף אחד בעולם אין מושג מה התכלית של החיים שלו, ושל כל האירועים שקורים לו. כי כאשר לא מבינים את התכלית של כל התהליך כולו, ממילא גם לא ניתן להבין באמת את התכלית של תתי התהליכים ושל תהליכי המשנה שיש בתוך התהליך הגדול כולו.
והפיתרון בהמשך.
וזאת הסיבה שבגללה בני האדם מפחדים מהמוות. משום שהפחד של האדם מהמוות, יוצר עבור האדם משמעות לחיים שלו. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז הוא החליט שהתכלית של החיים היא כדי לחיות, דהיינו, שיש איזו מטרה עליונה שהיא לחיות. וכך האדם מתאמץ כל חייו לנסות להשיג את המטרה העליונה שהיא לחיות. מאחר שאין לאדם שמץ של מושג מה המטרה האמיתית של מה שקורה כאן בעולם.
ויש כאלו שקמים בבוקר לעבוד, בשביל הילדים שלהם. והילדים שלהם הם תכלית החיים שלהם. כי הם רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב, ולכן הם מתאמצים כ"כ בעבורם וכולי. וגם זאת כמובן שטות. כי אם לדוגמא האדם היה חושב שהמוות טוב כמו או אולי טוב יותר מהחיים עצמם, הרי שממילא כל המאמצים של האדם, ממילא הם מיותרים.
ונחדד: הדרך היחידה לא לפחד ממשהו, היא על ידי זה שמתייחסים אליו כאל דבר טוב. כי מדבר טוב לא מפחדים. והאדם מפחד רק מדבר שנתפש בעיניו כרע. ואם לדוגמא יחליטו בני האדם שהם מפסיקים לפחד מהמוות, הרי שלשם כך יהיה עליהם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב. ודבר טוב פירושו, דבר שהוא טוב כמו החיים ממש.
כי אם המוות הוא טוב, אבל הוא לא מספיק טוב כמו החיים, הרי שהוא עדיין יש בו רע. וכדי לא לפחד מהמוות כלל, לכן על האדם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב בדיוק כמו החיים עצמם. אבל, אם האדם יתייחס אל המוות כאל דבר טוב כמו החיים עצמם, א"כ מדוע בכלל עליו להתאמץ לעבוד קשה להשיג מזון ולאכול וכולי, הרי אם המוות הוא באמת טוב, אז האדם יכול לוותר על האכילה וכיו"ב, ולמות. כי הרי המוות טוב באותה המידה ממש.
ולכן, אין אפילו אדם אחד בעולם שהוא לא מפחד מהמוות. וגם אלו שאומרים שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. כי אם הם היו חסרי כל פחד מהמוות, דהיינו, אם הם היו מתייחסים אליו כאל דבר טוב בדיוק כמו כל דבר אחר, הרי שהם לא היו ממשיכים לעשות שום מאמץ כדי לשרוד.
כי זה לא הגיוני שאדם יתאמץ כדי להשיג דבר שהוא יודע שהוא לא צריך אותו. ואם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים ממש, הרי שממילא זה לא הגיוני שהוא ימשיך להתאמץ לחיות. ואין הכוונה לומר שעל אדם כזה להתאבד ולהרוג את עצמו. כי גם אם המוות טוב כמו החיים עצמם, הרי שהוא לא טוב יותר מאשר החיים עצמם. ולכן אין שום תכלית להתאבד, גם אם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים.
אך אם האדם חושב באמת שהמוות טוב כמו החיים, אז מדוע הוא מתאמץ להמשיך לחיות. הרי המאמץ הזה הוא מיותר לגמרי. ולכן, כל אלו שאומרים ושמנסים לשכנע את עצמם ואת סביבתם שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. וארוחת הבוקר שלהם מעידה על כך. כי אם באמת המוות היה בעיניהם טוב כמו החיים, הרי שהם לא היו משקיעים מאמץ מיותר לאכול יום אחרי יום ארוחת בוקר וכולי.
ואם נסתכל על בעלי החיים, נראה שגם אצלם יש ערך לחיים. כי כל בעלי החיים בעולם מנסים כל הזמן לשרוד. כך שיש משמעות כלשהי לחיים. כי עובדה היא שגם בבעלי החיים מוטבע הרצון לחיות ולשרוד. (ואולי לא. כי אולי הם לא מספיק חכמים להבין שאין תכלית לחיות).
וגם כל הדברים בעולם כגון לדוגמא הצמחים, גם הוא מבטאים רצון לחיות. וגם הדומם, גם הוא מבטא רצון לחיות ולשרוד, בכך שלדוגמא האש מכבים את המים וכיו"ב. וכל כוח מנסה להשתלט על כל שאר הכוחות סביבו שמנוגדים לו. כך שהניסיון של כל כוח להתגבר על הכוח הנגדי לו, הוא ביטוי של רצון לחיות. (ואולי לא. כי אולי דווקא הכוח הנגדי שנעלם, אולי הוא דווקא ניסה להעלים את עצמו, והכוח החזק לא הצליח להעלים את עצמו).
ובכל מקרה, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שיוצר עבור האדם את משמעות החיים. כי אם המוות לא יהיה מפחיד, אז האדם לא יעריך את החיים. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז האדם לא יתאמץ יותר לחיות. והפחד של האדם מהמוות, הוא זה שגורם לאדם להרגיש טוב בחיים שלו.
כי כאשר האדם מפחד מהמוות, בזה בעצם האדם מכניס לעצמו לראש שהמוות הוא רע ושהחיים הם טובים. ואז על ידי זה האדם שמח מכך שהוא חי. כמו שניתן למצוא כל מיני חולים סופניים ואנשים זקנים מאוד שכבר עומדים למות, ושהם אולי חולים וסובלים ממחלות שונות, והם שמחים מכך שהם חיים. וכפי שנוהגים הטיפשים לשמח את האדם החולה, ולומר לו תגיד תודה שאתה חי.
כי הטיפשים לא מבינים מה טוב בכך שהאדם חולה. כי אם הם היו מבינים את המציאות באמת, הם היו מבינים מה הטוב שיש בכך שקיים רע. ואז ממילא כאשר למישהו היה רע, הם היו משמחים אותו ומסבירים לו מה הדבר הטוב שיש בכך שהוא מרגיש רע.
אבל מאחר שהם טיפשים, אז הם לא מבינים מה טוב בכך שיש רע, ואז כאשר האדם מרגיש רע, אז הם מנסים לשמח אותו ולומר לו שעליו לשמוח מכך שהוא לפחות חי. ובכך בעצם הם רק גורמים לאדם להרגיש עוד יותר רע! כי כאשר אומרים לאדם חולה וסובל שעליו לשמוח מכך שהוא לכל הפחות חי, הרי שבעצם אומרים לו שזה שהוא סובל זה לא טוב, ורק זה שהוא חי זה טוב. וזה בעצם גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. ולפעמים הרע בכלל הוא גדול יותר מהטוב.
אבל כאשר אין לאדם מושג למה להתאמץ לחיות, כי אין לו מושג למה בכלל חיים ולמה בכלל הוא קיים והמציאות קיימת, אז על ידי זה האדם מרגיש רע. ואז מה שנשאר לו, זה לומר שהמוות הוא רע, ושלחיות זה הערך העליון. ואז הוא משמח את עצמו בכך שהוא לכל הפחות חי ולא מת.
ומי שחושב בהיגיון, מבין את השיגעון שבדבר. כי לאף אחד אין מושג מה תכלית החיים. כי לאף אחד אין באמת הסבר מה תכלית המציאות. ובכל זאת כולם כמו משוגעים עובדים כ"כ קשה ומפחדים כ"כ מהמוות. וחלקים שלמים של העולם, מונעים ומתפתחים בזכות הפחד של האדם מהמוות.
ועל פי ההיגיון, אם אין לאדם מושג מה התכלית של החיים, הרי שממילא לא היה עליו לפחד מהמוות. כי אולי המוות הוא בכלל טוב יותר. ובפרט כאשר האדם זוכר שהוא לא חי כאן לנצח, ושבסך הכל לפני כמה עשרות שנים הוא היה במצב שבו הוא יהיה אחרי שהוא ימות. כך שלפחד מהמוות זה לא הגיוני. אבל פחד המוות קיים, כדי ליצור עבור האדם משמעות לחיים שלו.
ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לחיות ללא כל פחד. כי אפילו כל העשירים הגדולים בעולם שיש להם את כל הכסף שבעולם, כולם מלאים פחדים וחששות. ויש מלא חברות ביטוח שמבטחות את האדם בביטוחים שונים, בגלל הפחדים של האדם. וכל אדם בעולם חי עם פחדים שונים. והפחדים של האדם מאמללים את האדם. כי אין לאדם רגע של נחת בלי פחד כלשהו.
ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להשתחרר מכל הפחדים כולם, כולל מפחד המוות. ולהשתחרר מפחד המוות, זה מאוד פשוט. כי כפי שהסברנו בהתחלת המאמר, אין שום סיבה שהאדם בכלל יפחד מהמוות. והפחד מהמוות נוצר, רק כדי שהאדם לא יתאבד, וכדי שהאדם ירצה להמשיך לחיות. אבל מצד האמת אין שום טעם לפחד מהמוות. כי אפשר לחיות חיים טובים באמת מלאי משמעות אמיתית, גם בלי לפחד מהמוות.
וכאן כמובן יש שאלה רצינית. והיא, אם באמת האדם לא יפחד מהמוות, אז מדוע באמת שהוא יאכל ארוחת בוקר ויתאמץ להשיג כל מיני דברים כדי לשרוד וכיו"ב...
והפיתרון בהמשך.
וזאת הסיבה שבגללה בני האדם מפחדים מהמוות. משום שהפחד של האדם מהמוות, יוצר עבור האדם משמעות לחיים שלו. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז הוא החליט שהתכלית של החיים היא כדי לחיות, דהיינו, שיש איזו מטרה עליונה שהיא לחיות. וכך האדם מתאמץ כל חייו לנסות להשיג את המטרה העליונה שהיא לחיות. מאחר שאין לאדם שמץ של מושג מה המטרה האמיתית של מה שקורה כאן בעולם.
ויש כאלו שקמים בבוקר לעבוד, בשביל הילדים שלהם. והילדים שלהם הם תכלית החיים שלהם. כי הם רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב, ולכן הם מתאמצים כ"כ בעבורם וכולי. וגם זאת כמובן שטות. כי אם לדוגמא האדם היה חושב שהמוות טוב כמו או אולי טוב יותר מהחיים עצמם, הרי שממילא כל המאמצים של האדם, ממילא הם מיותרים.
ונחדד: הדרך היחידה לא לפחד ממשהו, היא על ידי זה שמתייחסים אליו כאל דבר טוב. כי מדבר טוב לא מפחדים. והאדם מפחד רק מדבר שנתפש בעיניו כרע. ואם לדוגמא יחליטו בני האדם שהם מפסיקים לפחד מהמוות, הרי שלשם כך יהיה עליהם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב. ודבר טוב פירושו, דבר שהוא טוב כמו החיים ממש.
כי אם המוות הוא טוב, אבל הוא לא מספיק טוב כמו החיים, הרי שהוא עדיין יש בו רע. וכדי לא לפחד מהמוות כלל, לכן על האדם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב בדיוק כמו החיים עצמם. אבל, אם האדם יתייחס אל המוות כאל דבר טוב כמו החיים עצמם, א"כ מדוע בכלל עליו להתאמץ לעבוד קשה להשיג מזון ולאכול וכולי, הרי אם המוות הוא באמת טוב, אז האדם יכול לוותר על האכילה וכיו"ב, ולמות. כי הרי המוות טוב באותה המידה ממש.
ולכן, אין אפילו אדם אחד בעולם שהוא לא מפחד מהמוות. וגם אלו שאומרים שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. כי אם הם היו חסרי כל פחד מהמוות, דהיינו, אם הם היו מתייחסים אליו כאל דבר טוב בדיוק כמו כל דבר אחר, הרי שהם לא היו ממשיכים לעשות שום מאמץ כדי לשרוד.
כי זה לא הגיוני שאדם יתאמץ כדי להשיג דבר שהוא יודע שהוא לא צריך אותו. ואם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים ממש, הרי שממילא זה לא הגיוני שהוא ימשיך להתאמץ לחיות. ואין הכוונה לומר שעל אדם כזה להתאבד ולהרוג את עצמו. כי גם אם המוות טוב כמו החיים עצמם, הרי שהוא לא טוב יותר מאשר החיים עצמם. ולכן אין שום תכלית להתאבד, גם אם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים.
אך אם האדם חושב באמת שהמוות טוב כמו החיים, אז מדוע הוא מתאמץ להמשיך לחיות. הרי המאמץ הזה הוא מיותר לגמרי. ולכן, כל אלו שאומרים ושמנסים לשכנע את עצמם ואת סביבתם שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. וארוחת הבוקר שלהם מעידה על כך. כי אם באמת המוות היה בעיניהם טוב כמו החיים, הרי שהם לא היו משקיעים מאמץ מיותר לאכול יום אחרי יום ארוחת בוקר וכולי.
ואם נסתכל על בעלי החיים, נראה שגם אצלם יש ערך לחיים. כי כל בעלי החיים בעולם מנסים כל הזמן לשרוד. כך שיש משמעות כלשהי לחיים. כי עובדה היא שגם בבעלי החיים מוטבע הרצון לחיות ולשרוד. (ואולי לא. כי אולי הם לא מספיק חכמים להבין שאין תכלית לחיות).
וגם כל הדברים בעולם כגון לדוגמא הצמחים, גם הוא מבטאים רצון לחיות. וגם הדומם, גם הוא מבטא רצון לחיות ולשרוד, בכך שלדוגמא האש מכבים את המים וכיו"ב. וכל כוח מנסה להשתלט על כל שאר הכוחות סביבו שמנוגדים לו. כך שהניסיון של כל כוח להתגבר על הכוח הנגדי לו, הוא ביטוי של רצון לחיות. (ואולי לא. כי אולי דווקא הכוח הנגדי שנעלם, אולי הוא דווקא ניסה להעלים את עצמו, והכוח החזק לא הצליח להעלים את עצמו).
ובכל מקרה, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שיוצר עבור האדם את משמעות החיים. כי אם המוות לא יהיה מפחיד, אז האדם לא יעריך את החיים. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז האדם לא יתאמץ יותר לחיות. והפחד של האדם מהמוות, הוא זה שגורם לאדם להרגיש טוב בחיים שלו.
כי כאשר האדם מפחד מהמוות, בזה בעצם האדם מכניס לעצמו לראש שהמוות הוא רע ושהחיים הם טובים. ואז על ידי זה האדם שמח מכך שהוא חי. כמו שניתן למצוא כל מיני חולים סופניים ואנשים זקנים מאוד שכבר עומדים למות, ושהם אולי חולים וסובלים ממחלות שונות, והם שמחים מכך שהם חיים. וכפי שנוהגים הטיפשים לשמח את האדם החולה, ולומר לו תגיד תודה שאתה חי.
כי הטיפשים לא מבינים מה טוב בכך שהאדם חולה. כי אם הם היו מבינים את המציאות באמת, הם היו מבינים מה הטוב שיש בכך שקיים רע. ואז ממילא כאשר למישהו היה רע, הם היו משמחים אותו ומסבירים לו מה הדבר הטוב שיש בכך שהוא מרגיש רע.
אבל מאחר שהם טיפשים, אז הם לא מבינים מה טוב בכך שיש רע, ואז כאשר האדם מרגיש רע, אז הם מנסים לשמח אותו ולומר לו שעליו לשמוח מכך שהוא לפחות חי. ובכך בעצם הם רק גורמים לאדם להרגיש עוד יותר רע! כי כאשר אומרים לאדם חולה וסובל שעליו לשמוח מכך שהוא לכל הפחות חי, הרי שבעצם אומרים לו שזה שהוא סובל זה לא טוב, ורק זה שהוא חי זה טוב. וזה בעצם גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. ולפעמים הרע בכלל הוא גדול יותר מהטוב.
אבל כאשר אין לאדם מושג למה להתאמץ לחיות, כי אין לו מושג למה בכלל חיים ולמה בכלל הוא קיים והמציאות קיימת, אז על ידי זה האדם מרגיש רע. ואז מה שנשאר לו, זה לומר שהמוות הוא רע, ושלחיות זה הערך העליון. ואז הוא משמח את עצמו בכך שהוא לכל הפחות חי ולא מת.
ומי שחושב בהיגיון, מבין את השיגעון שבדבר. כי לאף אחד אין מושג מה תכלית החיים. כי לאף אחד אין באמת הסבר מה תכלית המציאות. ובכל זאת כולם כמו משוגעים עובדים כ"כ קשה ומפחדים כ"כ מהמוות. וחלקים שלמים של העולם, מונעים ומתפתחים בזכות הפחד של האדם מהמוות.
ועל פי ההיגיון, אם אין לאדם מושג מה התכלית של החיים, הרי שממילא לא היה עליו לפחד מהמוות. כי אולי המוות הוא בכלל טוב יותר. ובפרט כאשר האדם זוכר שהוא לא חי כאן לנצח, ושבסך הכל לפני כמה עשרות שנים הוא היה במצב שבו הוא יהיה אחרי שהוא ימות. כך שלפחד מהמוות זה לא הגיוני. אבל פחד המוות קיים, כדי ליצור עבור האדם משמעות לחיים שלו.
ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו לחיות ללא כל פחד. כי אפילו כל העשירים הגדולים בעולם שיש להם את כל הכסף שבעולם, כולם מלאים פחדים וחששות. ויש מלא חברות ביטוח שמבטחות את האדם בביטוחים שונים, בגלל הפחדים של האדם. וכל אדם בעולם חי עם פחדים שונים. והפחדים של האדם מאמללים את האדם. כי אין לאדם רגע של נחת בלי פחד כלשהו.
ומי שרוצה לחיות טוב באמת, עליו להשתחרר מכל הפחדים כולם, כולל מפחד המוות. ולהשתחרר מפחד המוות, זה מאוד פשוט. כי כפי שהסברנו בהתחלת המאמר, אין שום סיבה שהאדם בכלל יפחד מהמוות. והפחד מהמוות נוצר, רק כדי שהאדם לא יתאבד, וכדי שהאדם ירצה להמשיך לחיות. אבל מצד האמת אין שום טעם לפחד מהמוות. כי אפשר לחיות חיים טובים באמת מלאי משמעות אמיתית, גם בלי לפחד מהמוות.
וכאן כמובן יש שאלה רצינית. והיא, אם באמת האדם לא יפחד מהמוות, אז מדוע באמת שהוא יאכל ארוחת בוקר ויתאמץ להשיג כל מיני דברים כדי לשרוד וכיו"ב...
050-3331-331