10:22גישות טיפוליות, למה הטיפול לא מחזיק מעמד? למה הטיפול לא עובד? טיפול cbt, טיפול נלפ, טיפול רגשי, שינוי חשיבה, טיפול פסיכולוגי, טיפול סי בי טי, טיפול nlp, שינוי התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי
מדוע הטיפול הנפשי לא תמיד מצליח ומה הסיבה האמיתית לכך?
כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כ"בעייתי" או "גרוע". ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל.
מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה?
אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל.
מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד?
מצבים נפוצים הם כאשר מטופלים יורדים במשקל ואז עולים שוב, או מפסיקים לעשן ואז חוזרים לעשן. הסיבה לכך היא שטיפול שהתמקד בשינוי התנהגותי בלבד, כמו להפסיק לעשן על ידי זריקת סיגריות לפח או להפחית באכילה, לא טיפל בשורש החשיבתי של הבעיה. כתוצאה מכך, כשהחשיבה הישנה עדיין קיימת, ההתנהגות הבעייתית חוזרת לאחר זמן.
האם שינוי חשיבתי עדיף על שינוי התנהגותי?
לפי אליעד, שינוי חשיבתי הוא יסודי ויציב יותר לאורך זמן. בעוד ששינוי התנהגותי יכול להביא לתוצאות מהירות, לרוב הן לא מחזיקות מעמד, כי המחשבות הישנות לא השתנו. שינוי מחשבתי, לעומת זאת, משנה את הבסיס הפנימי של ההתנהגות, ולכן התוצאות יהיו יציבות יותר לטווח הארוך.
מדוע גם שינוי חשיבתי יכול להיכשל?
עם זאת, שינוי חשיבה אינו תמיד בטוח. אם המטופל מאמץ חשיבה חדשה בצורה לא מדויקת, למשל באמצעות מנטרות חיוביות מוגזמות או אמונות מוחלפות ללא בדיקה מעמיקה, השינוי יחזיק מעמד לזמן מוגבל בלבד. דוגמה לכך היא חשיבה חיובית מדי, שברגע של משבר עלולה להתערער בגלל שהיא מתעלמת מהשלילי. גם שימוש בעוגנים וטכניקות NLP להחלפת אמונות יכול להוביל לתוצאות זמניות בלבד, כיוון שאלה אינן מבוססות על בירור אמיתי של האמת אלא על התניות זמניות.
איך יוצרים שינוי חשיבה יציב לאורך זמן?
אליעד כהן מדגיש שכדי להבטיח שהשינוי יחזיק מעמד, יש לבחון לעומק את החשיבה החדשה מכל הכיוונים האפשריים. לא מספיק להסתפק בכך שהמטופל "מרגיש טוב" או "מרגיש שזה נכון", אלא יש לבדוק היטב אם כל ההנחות השליליות נשללו לחלוטין, ולהבטיח שהמטופל אינו יכול אפילו לדמיין סיבה הגיונית לחזור להתנהגות הישנה. לדוגמה, אם אדם הפסיק לכעוס ב - 51% בלבד, הטיפול לא יהיה יציב לאורך זמן, כי עדיין קיימת האפשרות לחזור ולכעוס.
כיצד מזהים טיפול טוב?
טיפול טוב לא מסתפק בשינוי ההתנהגות, וגם לא רק בשינוי החשיבה, אלא עוסק באופן יסודי גם בהעלאת האפשרות של חזרת הבעיה ומנטרל אותה מראש. בדומה לאדם שעובר כימותרפיה ונבדק לאחר מכן לוודא שאין פוטנציאל לחזרת המחלה, טיפול נפשי מוצלח חייב לזהות ולטפל גם באפשרות התיאורטית ביותר של חזרת ההתנהגות הבעייתית.
אליעד נותן דוגמה לכך ממישהו שמפחד להיכנס למעלית כי הוא חושש להיתקע. הטיפול לא יסתפק בלומר לו שאין סיבה לפחד, אלא יטפל גם בפחד מהתרחיש הנדיר של היתקעות בפועל במעלית, כדי לוודא שהבעיה לא תחזור אף במקרים חריגים וקיצוניים ביותר.
איך לוודא שטיפול לא ייכשל לאורך זמן?
לסיכום, טיפול מוצלח חייב לטפל הן בשינוי ההתנהגות והן בשינוי חשיבה מעמיק ויסודי, המבוסס על בירור אמיתי של המציאות ולא על החלפת אמונה באמונה אחרת. טיפול טוב מציף בכוונה את הבעיה הישנה ובודק האם המטופל יכול לדמיין באופן הגיוני שהוא חוזר להתנהגות הישנה, ואם כן, הטיפול ימשיך לטפל בנקודה זו עד שהמטופל לא יוכל לראות שום היגיון בשיבה להרגל הישן.
כאשר טיפול נפשי אינו מצליח, אליעד כהן מסביר שאין זה נכון להאשים את המטופל כ"בעייתי" או "גרוע". ההסבר לכך פשוט: תפקיד הטיפול הוא להתאים את עצמו למטופל, אפילו אם המטופל מאתגר או קשה במיוחד. לכן, בכל מקרה של כישלון, האחריות מוטלת על הטיפול עצמו. אם שיטת הטיפול אינה מתאימה או שהגישה של המטפל אינה נכונה למטופל, הטיפול ייכשל.
מה ההבדל בין טיפול שלא הצליח למרות שהיה אמור להצליח לבין טיפול שלא היה אמור להצליח מלכתחילה?
אליעד כהן מבחין בין שני סוגי כישלונות בטיפול: הראשון, כאשר טיפול נכשל למרות שהיה אמור להצליח, והשני, כאשר המטופל מצפה לתוצאות מיידיות מטיפול שלא נועד לכך. הוא נותן כדוגמה אדם שרץ פעם אחת על הליכון, ואז מתלונן שהמשקל לא השתנה. הטיפול, במקרה זה הריצה, לא היה אמור להביא לתוצאות כה מהירות. לכן, לא מדובר בכישלון של הטיפול, אלא בתפיסה מוטעית של המטופל.
מה עושים כשהטיפול עובד ואז מפסיק לעבוד?
מצבים נפוצים הם כאשר מטופלים יורדים במשקל ואז עולים שוב, או מפסיקים לעשן ואז חוזרים לעשן. הסיבה לכך היא שטיפול שהתמקד בשינוי התנהגותי בלבד, כמו להפסיק לעשן על ידי זריקת סיגריות לפח או להפחית באכילה, לא טיפל בשורש החשיבתי של הבעיה. כתוצאה מכך, כשהחשיבה הישנה עדיין קיימת, ההתנהגות הבעייתית חוזרת לאחר זמן.
האם שינוי חשיבתי עדיף על שינוי התנהגותי?
לפי אליעד, שינוי חשיבתי הוא יסודי ויציב יותר לאורך זמן. בעוד ששינוי התנהגותי יכול להביא לתוצאות מהירות, לרוב הן לא מחזיקות מעמד, כי המחשבות הישנות לא השתנו. שינוי מחשבתי, לעומת זאת, משנה את הבסיס הפנימי של ההתנהגות, ולכן התוצאות יהיו יציבות יותר לטווח הארוך.
מדוע גם שינוי חשיבתי יכול להיכשל?
עם זאת, שינוי חשיבה אינו תמיד בטוח. אם המטופל מאמץ חשיבה חדשה בצורה לא מדויקת, למשל באמצעות מנטרות חיוביות מוגזמות או אמונות מוחלפות ללא בדיקה מעמיקה, השינוי יחזיק מעמד לזמן מוגבל בלבד. דוגמה לכך היא חשיבה חיובית מדי, שברגע של משבר עלולה להתערער בגלל שהיא מתעלמת מהשלילי. גם שימוש בעוגנים וטכניקות NLP להחלפת אמונות יכול להוביל לתוצאות זמניות בלבד, כיוון שאלה אינן מבוססות על בירור אמיתי של האמת אלא על התניות זמניות.
איך יוצרים שינוי חשיבה יציב לאורך זמן?
אליעד כהן מדגיש שכדי להבטיח שהשינוי יחזיק מעמד, יש לבחון לעומק את החשיבה החדשה מכל הכיוונים האפשריים. לא מספיק להסתפק בכך שהמטופל "מרגיש טוב" או "מרגיש שזה נכון", אלא יש לבדוק היטב אם כל ההנחות השליליות נשללו לחלוטין, ולהבטיח שהמטופל אינו יכול אפילו לדמיין סיבה הגיונית לחזור להתנהגות הישנה. לדוגמה, אם אדם הפסיק לכעוס ב - 51% בלבד, הטיפול לא יהיה יציב לאורך זמן, כי עדיין קיימת האפשרות לחזור ולכעוס.
כיצד מזהים טיפול טוב?
טיפול טוב לא מסתפק בשינוי ההתנהגות, וגם לא רק בשינוי החשיבה, אלא עוסק באופן יסודי גם בהעלאת האפשרות של חזרת הבעיה ומנטרל אותה מראש. בדומה לאדם שעובר כימותרפיה ונבדק לאחר מכן לוודא שאין פוטנציאל לחזרת המחלה, טיפול נפשי מוצלח חייב לזהות ולטפל גם באפשרות התיאורטית ביותר של חזרת ההתנהגות הבעייתית.
אליעד נותן דוגמה לכך ממישהו שמפחד להיכנס למעלית כי הוא חושש להיתקע. הטיפול לא יסתפק בלומר לו שאין סיבה לפחד, אלא יטפל גם בפחד מהתרחיש הנדיר של היתקעות בפועל במעלית, כדי לוודא שהבעיה לא תחזור אף במקרים חריגים וקיצוניים ביותר.
איך לוודא שטיפול לא ייכשל לאורך זמן?
לסיכום, טיפול מוצלח חייב לטפל הן בשינוי ההתנהגות והן בשינוי חשיבה מעמיק ויסודי, המבוסס על בירור אמיתי של המציאות ולא על החלפת אמונה באמונה אחרת. טיפול טוב מציף בכוונה את הבעיה הישנה ובודק האם המטופל יכול לדמיין באופן הגיוני שהוא חוזר להתנהגות הישנה, ואם כן, הטיפול ימשיך לטפל בנקודה זו עד שהמטופל לא יוכל לראות שום היגיון בשיבה להרגל הישן.
- טיפול נפשי והתאמתו למטופל
- שינוי התנהגותי מול שינוי חשיבתי
- התמודדות עם כישלון זמני בטיפול
- כיצד לחזק מנגנוני חשיבה לאורך זמן
- הצפת הבעיה וביטול הפוטנציאל לחזרתה
מדוע טיפול עלול להיכשל ולמה לא להאשים רק את המטופל?
כאשר טיפול נפשי לא מצליח, אין להסתפק בהסבר שהמטופל "לא מתאים" או שהוא "בעייתי", משום שטיפול טוב אמור להתאים את עצמו למטופל בכל מצב. הטענה שלפיה המטופל הוא הבעיה אינה נכונה, כי אם המטופל מתקשה, על המטפל להתאים לו שיטה אחרת או גישה שונה. לכן, בכל מצב של כישלון, האחריות נופלת על הטיפול שלא הותאם באופן מספק לצרכים של המטופל.
מה ההבדל בין טיפול שהיה אמור להצליח אך לא הצליח, לטיפול שכלל לא היה אמור לעזור?
ישנם מצבים שבהם הטיפול לא מצליח כי הוא באמת היה אמור לפתור את הבעיה ולא פתר אותה. במצבים כאלה, הטיפול כנראה לא נעשה כראוי או לא התאים למטופל. לעומת זאת, קיימים מצבים שבהם המטופל מצפה להצלחה מיידית, למרות שהטיפול כלל לא נועד לתת תוצאה כה מהירה. דוגמה לכך היא אדם שרוצה לרזות ורץ פעם אחת על הליכון, ואז מתאכזב שאין שינוי מידי במשקל. הטיפול (הריצה) לא היה אמור לתת תוצאות כל כך מהר, ולכן אין לתלות בו את הכישלון.
למה כישלון של טיפול הוא תמיד באחריות הטיפול עצמו?
אם טיפול באמת מתחייב ליצור שינוי ולמרות זאת איננו מוביל לתוצאות, הרי שהוא צריך לבדוק איך להסתגל לאותו מטופל. אם הטיפול טוען ש"זה לא עבד עליו" - המשמעות היא שהטיפול לא הותאם למצבו הייחודי של המטופל. כאשר טיפול מצהיר שהוא מצליח בדרך אחת, אך פוגש מטופל שלא מגיב באותה דרך, על המטפל לשנות את הגישה ולא להסתפק באמירה שהמטופל כשלעצמו "גרוע".
מה קורה כשנראה שהטיפול הצליח ואז הפסיק לעבוד?
יש מצבים שבהם טיפול מתחיל לעבוד בהתחלה, אך אחר כך נפסק. למשל, בדיאטה - אדם יורד במשקל ואז חוזר לעלות. בדוגמה אחרת, מפסיקים לעשן אך חוזרים לעשן כעבור זמן מה, או מפסיקים לכעוס וחוזרים לכעוס. במקרים כאלה, עולה השאלה אם באמת נעשתה עבודה על שורש הבעיה או רק שינוי זמני בהתנהגות.
מה ההבדל בין שינוי התנהגותי לבין שינוי חשיבתי?
שינוי התנהגותי מתמקד בהתנהגות הגלויה, למשל להפסיק לעשן על ידי זריקת הסיגריות לפח או להפסיק לאכול מאכלים מסוימים בדיאטה. שינוי כזה עשוי לעבוד לפרק זמן מסוים, אך לרוב הוא אינו מחזיק מעמד לאורך זמן אם לא נעשה שינוי גם בצורה שבה המטופל חושב. כאשר השורש המחשבתי לא משתנה, מתישהו עלולה לחזור אותה התנהגות ישנה.
מדוע שינוי חשיבה לבדו לא תמיד מספיק?
שינוי חשיבה הוא לרוב יסודי יותר, אך גם בו צריך להיזהר. אם מחליפים אמונה באמונה אחרת בצורה לא מדויקת (כמו שימוש יתר במנטרות חיוביות או עוגנים מסוימים בטיפול), השינוי עשוי להצליח לזמן מה, אך בסופו של דבר עלול להתפרק כאשר עולה ספק לגבי האמונה החדשה. לדוגמה, חשיבה חיובית קיצונית עלולה להישחק כאשר עולה הקול הפנימי שאומר "למה אני כל הזמן מתעלם מהשלילי?". לכן, אם משנים את החשיבה, חשוב לעשות זאת בדרך שיטתית, המבוססת על בחינת האמת ולא רק על החלפת אמונה באחרת.
כיצד להבטיח שטיפול שמבוסס על שינוי חשיבתי יהיה לטווח ארוך?
יש צורך לבדוק שהחשיבה החדשה אכן סגורה מכל הכיוונים, ולא רק יעילה באופן חלקי. נדרשת בחינה יסודית של כל הסיבות שהובילו להתנהגות הבעייתית, ושל כל ההנחות המחשבתיות שגורמות לה. אם חלק מההיגיון הישן עודנו נשמר בלב המטופל, הדבר עלול לגרום לחזרה להתנהגות לא רצויה בעתיד. חשוב להגיע למצב שבו לא נשארת אפשרות שנראית "הגיונית" לחזור להרגל הישן - לא ב - 51% ביטחון בשינוי, אלא בשאיפה לרמה גבוהה הרבה יותר.
איך מזהים טיפול טוב?
טיפול טוב לא מסתפק בכך שהמטופל הפסיק בעיה מסוימת - הוא גם בודק אם קיים פוטנציאל לחזרת הבעיה. הוא "מציף" את האפשרות לחזור להרגל ומנטרל אותה עוד בשלב הטיפול. כך, כפי שבודקים בחולה שעבר כימותרפיה שלא נשאר סיכון מידי לחזרת המחלה, גם בטיפול נפשי יש לחקור ולהחליש כל מחשבה או סיבה שעלולות להחזיר את המטופל לאותה התנהגות לא רצויה.
כאשר טיפול נפשי לא מצליח, אין להסתפק בהסבר שהמטופל "לא מתאים" או שהוא "בעייתי", משום שטיפול טוב אמור להתאים את עצמו למטופל בכל מצב. הטענה שלפיה המטופל הוא הבעיה אינה נכונה, כי אם המטופל מתקשה, על המטפל להתאים לו שיטה אחרת או גישה שונה. לכן, בכל מצב של כישלון, האחריות נופלת על הטיפול שלא הותאם באופן מספק לצרכים של המטופל.
מה ההבדל בין טיפול שהיה אמור להצליח אך לא הצליח, לטיפול שכלל לא היה אמור לעזור?
ישנם מצבים שבהם הטיפול לא מצליח כי הוא באמת היה אמור לפתור את הבעיה ולא פתר אותה. במצבים כאלה, הטיפול כנראה לא נעשה כראוי או לא התאים למטופל. לעומת זאת, קיימים מצבים שבהם המטופל מצפה להצלחה מיידית, למרות שהטיפול כלל לא נועד לתת תוצאה כה מהירה. דוגמה לכך היא אדם שרוצה לרזות ורץ פעם אחת על הליכון, ואז מתאכזב שאין שינוי מידי במשקל. הטיפול (הריצה) לא היה אמור לתת תוצאות כל כך מהר, ולכן אין לתלות בו את הכישלון.
למה כישלון של טיפול הוא תמיד באחריות הטיפול עצמו?
אם טיפול באמת מתחייב ליצור שינוי ולמרות זאת איננו מוביל לתוצאות, הרי שהוא צריך לבדוק איך להסתגל לאותו מטופל. אם הטיפול טוען ש"זה לא עבד עליו" - המשמעות היא שהטיפול לא הותאם למצבו הייחודי של המטופל. כאשר טיפול מצהיר שהוא מצליח בדרך אחת, אך פוגש מטופל שלא מגיב באותה דרך, על המטפל לשנות את הגישה ולא להסתפק באמירה שהמטופל כשלעצמו "גרוע".
מה קורה כשנראה שהטיפול הצליח ואז הפסיק לעבוד?
יש מצבים שבהם טיפול מתחיל לעבוד בהתחלה, אך אחר כך נפסק. למשל, בדיאטה - אדם יורד במשקל ואז חוזר לעלות. בדוגמה אחרת, מפסיקים לעשן אך חוזרים לעשן כעבור זמן מה, או מפסיקים לכעוס וחוזרים לכעוס. במקרים כאלה, עולה השאלה אם באמת נעשתה עבודה על שורש הבעיה או רק שינוי זמני בהתנהגות.
מה ההבדל בין שינוי התנהגותי לבין שינוי חשיבתי?
שינוי התנהגותי מתמקד בהתנהגות הגלויה, למשל להפסיק לעשן על ידי זריקת הסיגריות לפח או להפסיק לאכול מאכלים מסוימים בדיאטה. שינוי כזה עשוי לעבוד לפרק זמן מסוים, אך לרוב הוא אינו מחזיק מעמד לאורך זמן אם לא נעשה שינוי גם בצורה שבה המטופל חושב. כאשר השורש המחשבתי לא משתנה, מתישהו עלולה לחזור אותה התנהגות ישנה.
מדוע שינוי חשיבה לבדו לא תמיד מספיק?
שינוי חשיבה הוא לרוב יסודי יותר, אך גם בו צריך להיזהר. אם מחליפים אמונה באמונה אחרת בצורה לא מדויקת (כמו שימוש יתר במנטרות חיוביות או עוגנים מסוימים בטיפול), השינוי עשוי להצליח לזמן מה, אך בסופו של דבר עלול להתפרק כאשר עולה ספק לגבי האמונה החדשה. לדוגמה, חשיבה חיובית קיצונית עלולה להישחק כאשר עולה הקול הפנימי שאומר "למה אני כל הזמן מתעלם מהשלילי?". לכן, אם משנים את החשיבה, חשוב לעשות זאת בדרך שיטתית, המבוססת על בחינת האמת ולא רק על החלפת אמונה באחרת.
כיצד להבטיח שטיפול שמבוסס על שינוי חשיבתי יהיה לטווח ארוך?
יש צורך לבדוק שהחשיבה החדשה אכן סגורה מכל הכיוונים, ולא רק יעילה באופן חלקי. נדרשת בחינה יסודית של כל הסיבות שהובילו להתנהגות הבעייתית, ושל כל ההנחות המחשבתיות שגורמות לה. אם חלק מההיגיון הישן עודנו נשמר בלב המטופל, הדבר עלול לגרום לחזרה להתנהגות לא רצויה בעתיד. חשוב להגיע למצב שבו לא נשארת אפשרות שנראית "הגיונית" לחזור להרגל הישן - לא ב - 51% ביטחון בשינוי, אלא בשאיפה לרמה גבוהה הרבה יותר.
איך מזהים טיפול טוב?
טיפול טוב לא מסתפק בכך שהמטופל הפסיק בעיה מסוימת - הוא גם בודק אם קיים פוטנציאל לחזרת הבעיה. הוא "מציף" את האפשרות לחזור להרגל ומנטרל אותה עוד בשלב הטיפול. כך, כפי שבודקים בחולה שעבר כימותרפיה שלא נשאר סיכון מידי לחזרת המחלה, גם בטיפול נפשי יש לחקור ולהחליש כל מחשבה או סיבה שעלולות להחזיר את המטופל לאותה התנהגות לא רצויה.
- טיפול נפשי והתאמתו למטופל
- שינוי התנהגותי מול שינוי חשיבתי
- התמודדות עם כישלון זמני בטיפול
- כיצד לחזק מנגנוני חשיבה לאורך זמן
- הצפת הבעיה וביטול הפוטנציאל לחזרתה
אליעד: עכשיו, בן אדם הולך לטיפול, והטיפול לא מצליח. נגיד, טיפול נפשי כלשהו. והטיפול לא מצליח. למה הטיפול לא מצליח? בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות: קטגוריה אחת, הטיפול לא מצליח, מפני שהוא היה גרוע. ויש קטגוריה שנייה, שהמטופל היה גרוע נכון? אבל זה לא נכון.
כי אם המטופל היה גרוע, אז הטיפול היה צריך להתאים את עצמו, למטופל הגרוע. לכן, אין דבר כזה מטופל מטפל. אם אתה אומר המטופל היה גרוע, אז גם המטפל היה גרוע. אוקי? כי אתה כמטפל אמור לטפל, במטופל הרוגע, אין דבר כזה "תראה, זה לא עובד עליו" אז הטיפול שלך גרוע. אם הטיפול שלך לא עובד אצלו, אז הטיפול גרוע.
עכשיו שימו לב, בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות אחרות: נגיד, בן אדם הולך לטיפול והטיפול לא עובד. קטגוריה אחת, שהטיפול היה אמור לעבוד והוא לא עובד. קטגוריה שניה, שהטיפול לא היה אמור לעבוד, ואתה חושב שהוא היה אמור לעבוד, והוא לא עובד.
מה זאת אומרת? נגיד בן אדם שמן מתחיל לרוץ על הליכון במשך שלוש שעות הרגיש שהוא כבר עומד להתמודד נתן את כל כוחותיו. חזר הביתה עלה על המשקל ראה שהוא שוקל אותו הדבר, אז הוא אמר לעצמו "הטיפול היה לא עוזר" עכשיו, מה האמת שזה לא עוזר? זה לא היה אמור לעזור, כי זה היה אמור לעזור, אחרי X פעמים. אתה בראש שלך רצית שזה יעבוד מיד, אז בראש שלך, הטיפול לא טוב, המטפל לא טוב, הקינטיקה שלך דפוקה, יכול להיות מלא דברים.
אבל האמת היא, שטיפול לא היה אמור לעבוד. הטיפול לא התיימר לעבוד אחרי פעם אחת. אף אחד לא התיימר לתת לא את זה.
עכשיו, בא נדבר על מקרים, בהנכחה שהטיפול התיימר שזה יעבוד, וזה לא עבד. אז זה תמיד יהיה על הטיפול, ואף פעם לא על המטופל. כי הטיפול היה אמור להתאם את עצמו למטופל.
עכשיו, בא נניח, שהטיפול עבד. הלכת לטיפול הלכת לאיזה טיפול כלשהו והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. לדוגמה, עשית דיאטה ירדת המשקל וחזרת. הלכת לטיפול להפסיק לעשן, הפסקת, וחזרת. הלכת ליפול להפסיק לכעוס, הפסקת, ושוב חזרת לכעוס. בטיפול הפסיק לעבוד.
ממה זה נובא שהטיפול מספיק לעבוד? עכשיו, מה זה אומר? קודם כל יש לנו שני סוגרי טיפולים: יש טיפולים של שנוי התנהגותי, ויש טיפולים של שנוי חשיבה. אוקי? אם בן אדם הולך לשינוי התנהגותי בא נניח, שבחלק גדול מהמקרים זה עובד. הצרה הגדולה בשינוי התנהגותי היא, שאם שנית רק את ההתנהגות שלך, ולא את החשיבה שלך מתישהו, זה לא יעבוד לך.
אם אתה לא הבנת מה החשיבה שגורמת לך לעשות את זה, ושנית רק את ההתנהגות רוב סיכוים שזה לא יחזיק לך מעמד כי לא שנית את, החשיבה שמובילה אותך לזה. רוב הסיכויים.
ולכן, מה זה אומר? שבעיקרון, מה עדיף? שינוי התנהגותי? או שינוי מחשבתי? שינוי מחשבתי. זה יכול להיות יותר אחרון אבל, זה יחזיק לך לאורך זמן. כי שינוי התנהגותי זה נורא פשוט, אתה רוצה להפסיק לעשן? זרוק את הסיגריה לפח. הנה, הפסקת לעשן. אבל, רק שנית את ההתנהגות, לא את החשיבה.
עכשיו, מה קורה עם בן אדם הלך ועשה שינוי מחשבתי, ולא התעסק בכלל בשינוי התנהגותי, והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. מה זה אומר?
ש: הוא לא שינה את המחשבה שלו באמת.
אליעד: אבל, הוא שינה את המחשבה שלו, וזה עבד לו אפילו. אז מה זה אומר? שהוא שינה את המחשבה, אבל בצורה לא נכונה. זאת אומרת, שגם בשינוי חשיבה, צריך לדעת גם בן אדם שהולך לטיפול סיביטי, או לטיפול קוגניטיבי, שלשנות את החשיבה, הוא עדיין צריך לדעת, איך שנית את החשיבה שלך, ואיזו מחשביה נכנסה לך במקום.
נגיד, שלבן אדם יש כעסים, והוא הולך לטיפול ובטיפול מלמדים אותי, לראות את חצי הכוס המלאה, ולחשוב חיובי. זה יעבוד לו. בהנחה, שהוא יצלח לחשוב חיובי, זה יעבוד לו עד שזה יפסיק לעבוד לו, כי הנוסחה עצמה, היא מוגבלת. אתה לא יכול להמשיך איתה לנצח, כי מתישהו החשיבה החיובית תגיד לך, "מה אתה משקר? כל הזמן חיבה חיובית, חיובית." יש פה גם שלילי. אוקי?
לכן, יש שיטות יותר טוב נגיד, תבדוק מה היא האמת, תטיל ספק, תראה את האפשריות, וכולה. נגיד, בן אדם הולך לטיפול אנלפי ונגיד, שהטיפול עובד עם עוגנים נעשה לך עוגן כזה, גם אם לא כל שיטות אנפלי חלק מין השיטות. נגיד, משתמשים בעוגנים, אמונות, שותלים לך מחשבות, התניות, וכל מיני דברים כאלה ואחרים ופתאום, אתה שנית את ההרגל. אבל, איך שנית אותו, כי תחפו לך איזו אמונה לראש פעם האמנת שזה רע, עכשיו תאמין שזה טוב. פעם האמנת שזה לא טוב, עכשיו תאמין שזה כן טוב. החליפו לך אמונה, באמונה. יצרו לך איזו התניה, איזו פקודה.
אומנם, שנית את החשיבה, ולא רק את ההתנהגות. אבל, שנית את החשיבה בצורה לא מדויקת. זאת אומרת, שכרגע אתה רץ על אמונה, ואם אתה רץ על אמונה, אתה בזמן שאול. מתישהו המוח יגיד לך, מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון? אם אתה עושה שינוי חשיבה של מנטרות, אתה משנה את החשיבה אבל, אתה משנה את החשיבה בצורה לא נכונה. אתה אמור לדעת, שמתישהו זה יספיק לעבוד לך.
ומה שאני מנסה לומר, גם שבן אדם עושה שינוי חשיבה, הוא צריך לדעת לעשות שינוי חשיבה, לחשיבה הנכונה. אם לא, אז או שזה לא יעבוד לך. או שזה יעבוד לך ויפסיק לעבוד. במקרה הטוב, במקרה הרע, זה גם התפוק לך משהו אחר. במקרה העוד יותר רע אתה תתחרפן עוד יותר.
ש: עוד הפעם אתה יכול להגיד מה שאמרת, שלשנות את זה לחשיבה נכונה.
אליעד: אם אתה רוצה לשנות התנהגות, יש לך איזושהי בעיה, אל תשנה התנהגות וגם אם אתה הולך לשנות את החשיבה, אתה צריך לדעת לשנות לחשיבה נכונה. אם רק תשנה את החשיבה, ולא את החשיבה הנכונה, אתה גם בבעיה.
ש: אז?
אליעד: ואז השאלה מה היא החשיבה נכונה, אבל תהיה מודע לזה שגם שינוי החשיבה. לא כל שינוי חישבה יהיה מספיק טוב. בפרט, יש שינוי חשיבה שעובדים על אמונה, ולא על בירור אמת. "וזה בטוח? וזה במאה אחוז? וזה רק? וזה גם? וזה סגור לך מכל הפינות? ואתה בטוח שזה ככה? והאם יש לך עוד הבתים שזה ככה? והאם להציף את הבעיה?"
מה זה טיפול טוב? טיפול טוב זה גם שפתרת את הבעיה, לא משחררים אותך הביתה. אומרים בוא עכשיו, נציף את הבעיה, ונראה אם ניתן ליצור אותה מחדש. אם ניתן ליצור אותה מחדש, לא מספיק טוב, בא נמשיך את הטיפול.
באיזה מובן? לוודא שזה לא יחזור על עצמו. נגיד, בן אדם עשה כימותרפיה ואתה משחרר אותו הביתה, ואומר הנה עכשיו הכל תקין. יכול להיות, שזה יחזור שוב פעם יכול להיות שיחזור יותר מאוחר, יכולים להיות הרבה דברים.
אבל, לכן, בטיפול הטוב, איך רבי נחמן אמר? לא רק תפתור את הבעיה, תפתור את הפוטנציאל של הבעיה. הוא אומר, לא רק שאתה צריך לפתור את הרע, אלא גם את השורש של הרע, כדי שלא יהיה לך פוטנציאל לעשות עברות.
מה זה אומר? בדרך כלל בא בן אדם כעסן, ואז עוזרים לו לא לכעוס. ועכשיו שואלים אותו: האם זה מכעיס אותך? הוא עונה: לא זה לא מכעיס אותי. ושואלים אותו: האם אתה יכול לכעוס על זה? אם הוא עונה: כן. אז כנראה שמתישהו, הוא יחזור לכעוס על זה.
זאת אומרת, אם אתה מסגול לדמיין את עצמך י ממשיך לעשן, סיכוי גדול שתוכל ליפול לעישון. אתה צריך להציף, זאת אומרת, לקחת את הבעיה שנשארה ולא רק להוריד את הסיכוי שתעשה אותה, אלא לבטל את האפשרות שתעשה אותה.
ש: אז הסימולציה היא...
אליעד: הכוונה היא, לבן אדם יש התנהגות, ועכשיו אנחנו משנים את החשיבה שלו. והוא לא יחזור יותר להתנהגות הזו, אוקי? אבל, השאלה היא, אם הוא לא יחזור לזה ב - 51 אחוזים לא רוצה לחזור לזה. או אולי ב - 99 אחוזים הוא לא רוצה לחזור לזה.
עכשיו, בדרך כלל בטיפול, אם 51 אחוזים אתה לא רוצה לחזור לזה. הנה הטיפול הצליח. אתה לא קופה על עצמך לא לעשות את זה, אתה באמת לא רוצה לעשות את זה, אבל, רק ב - 51 אחוזים. עכשיו, 51 אחוזים זה מספיק. אבל 51 אחוזים זה לא מספיק חזק להחזיק מעמד לאורך זמן.
גם אם אתה אומר לעמך, אני לא רוצה יותר לעשות את זה ב - 51 אחוזים הבנת שזה לא נכון. עדיין, אתה צריך לשאול את עצמך, רגע, אבל אתה יכול לדמיין היגון בלעשות את זה? אתה יכול לדמיין היגון בלכעוס? אתה יכול לדמיין היגיון בלעשן? התשובה היא כן. אז בוא נכסח את ההיגיון הזה. בוא נחליש גם אותו. עד שזה יראה לך, פחות, פחות, הגיוני.
כי על פי הספר, ועל פי מבחן התוצאה, הבן אדם הפסיק את ההתנהגות שלו, השאלה היא למה הוא הספיק אותה? בגלל ה - 51 אחוזים או ב - 99 אחוזים? או ב - 100 אחוזים? וטיפול טוב, הוא לא הסתפק "בשנית את החשיבה והפסקתי" אלא הוא יבדוק את המקומות שקיימים בך, שאתה עדיין מחפש, ושעדיין מציקים לך, וינטרל גם אותם
למשל, בן אדם מפחד להיכנס למעלית שמא הוא יתקע במעלית, ואז הוא מבין שאין סיכוי שהוא יתקע בעלית, ואז הוא לא מפחד להיכנס למעלית. אבל מה עם הסיכוי אחד לאלף שהוא יתקע במעלית? צריך לטפל גם בזה. בא נניח, שאתה נתקע במעלית ואתה מפחד מזה? צריך לטפל גם בזה. להיות סגור מכל הקצוות.
כי אם המטופל היה גרוע, אז הטיפול היה צריך להתאים את עצמו, למטופל הגרוע. לכן, אין דבר כזה מטופל מטפל. אם אתה אומר המטופל היה גרוע, אז גם המטפל היה גרוע. אוקי? כי אתה כמטפל אמור לטפל, במטופל הרוגע, אין דבר כזה "תראה, זה לא עובד עליו" אז הטיפול שלך גרוע. אם הטיפול שלך לא עובד אצלו, אז הטיפול גרוע.
עכשיו שימו לב, בוא נחלק את זה לשתי קטגוריות אחרות: נגיד, בן אדם הולך לטיפול והטיפול לא עובד. קטגוריה אחת, שהטיפול היה אמור לעבוד והוא לא עובד. קטגוריה שניה, שהטיפול לא היה אמור לעבוד, ואתה חושב שהוא היה אמור לעבוד, והוא לא עובד.
מה זאת אומרת? נגיד בן אדם שמן מתחיל לרוץ על הליכון במשך שלוש שעות הרגיש שהוא כבר עומד להתמודד נתן את כל כוחותיו. חזר הביתה עלה על המשקל ראה שהוא שוקל אותו הדבר, אז הוא אמר לעצמו "הטיפול היה לא עוזר" עכשיו, מה האמת שזה לא עוזר? זה לא היה אמור לעזור, כי זה היה אמור לעזור, אחרי X פעמים. אתה בראש שלך רצית שזה יעבוד מיד, אז בראש שלך, הטיפול לא טוב, המטפל לא טוב, הקינטיקה שלך דפוקה, יכול להיות מלא דברים.
אבל האמת היא, שטיפול לא היה אמור לעבוד. הטיפול לא התיימר לעבוד אחרי פעם אחת. אף אחד לא התיימר לתת לא את זה.
עכשיו, בא נדבר על מקרים, בהנכחה שהטיפול התיימר שזה יעבוד, וזה לא עבד. אז זה תמיד יהיה על הטיפול, ואף פעם לא על המטופל. כי הטיפול היה אמור להתאם את עצמו למטופל.
עכשיו, בא נניח, שהטיפול עבד. הלכת לטיפול הלכת לאיזה טיפול כלשהו והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. לדוגמה, עשית דיאטה ירדת המשקל וחזרת. הלכת לטיפול להפסיק לעשן, הפסקת, וחזרת. הלכת ליפול להפסיק לכעוס, הפסקת, ושוב חזרת לכעוס. בטיפול הפסיק לעבוד.
ממה זה נובא שהטיפול מספיק לעבוד? עכשיו, מה זה אומר? קודם כל יש לנו שני סוגרי טיפולים: יש טיפולים של שנוי התנהגותי, ויש טיפולים של שנוי חשיבה. אוקי? אם בן אדם הולך לשינוי התנהגותי בא נניח, שבחלק גדול מהמקרים זה עובד. הצרה הגדולה בשינוי התנהגותי היא, שאם שנית רק את ההתנהגות שלך, ולא את החשיבה שלך מתישהו, זה לא יעבוד לך.
אם אתה לא הבנת מה החשיבה שגורמת לך לעשות את זה, ושנית רק את ההתנהגות רוב סיכוים שזה לא יחזיק לך מעמד כי לא שנית את, החשיבה שמובילה אותך לזה. רוב הסיכויים.
ולכן, מה זה אומר? שבעיקרון, מה עדיף? שינוי התנהגותי? או שינוי מחשבתי? שינוי מחשבתי. זה יכול להיות יותר אחרון אבל, זה יחזיק לך לאורך זמן. כי שינוי התנהגותי זה נורא פשוט, אתה רוצה להפסיק לעשן? זרוק את הסיגריה לפח. הנה, הפסקת לעשן. אבל, רק שנית את ההתנהגות, לא את החשיבה.
עכשיו, מה קורה עם בן אדם הלך ועשה שינוי מחשבתי, ולא התעסק בכלל בשינוי התנהגותי, והטיפול עבד, והפסיק לעבוד. מה זה אומר?
ש: הוא לא שינה את המחשבה שלו באמת.
אליעד: אבל, הוא שינה את המחשבה שלו, וזה עבד לו אפילו. אז מה זה אומר? שהוא שינה את המחשבה, אבל בצורה לא נכונה. זאת אומרת, שגם בשינוי חשיבה, צריך לדעת גם בן אדם שהולך לטיפול סיביטי, או לטיפול קוגניטיבי, שלשנות את החשיבה, הוא עדיין צריך לדעת, איך שנית את החשיבה שלך, ואיזו מחשביה נכנסה לך במקום.
נגיד, שלבן אדם יש כעסים, והוא הולך לטיפול ובטיפול מלמדים אותי, לראות את חצי הכוס המלאה, ולחשוב חיובי. זה יעבוד לו. בהנחה, שהוא יצלח לחשוב חיובי, זה יעבוד לו עד שזה יפסיק לעבוד לו, כי הנוסחה עצמה, היא מוגבלת. אתה לא יכול להמשיך איתה לנצח, כי מתישהו החשיבה החיובית תגיד לך, "מה אתה משקר? כל הזמן חיבה חיובית, חיובית." יש פה גם שלילי. אוקי?
לכן, יש שיטות יותר טוב נגיד, תבדוק מה היא האמת, תטיל ספק, תראה את האפשריות, וכולה. נגיד, בן אדם הולך לטיפול אנלפי ונגיד, שהטיפול עובד עם עוגנים נעשה לך עוגן כזה, גם אם לא כל שיטות אנפלי חלק מין השיטות. נגיד, משתמשים בעוגנים, אמונות, שותלים לך מחשבות, התניות, וכל מיני דברים כאלה ואחרים ופתאום, אתה שנית את ההרגל. אבל, איך שנית אותו, כי תחפו לך איזו אמונה לראש פעם האמנת שזה רע, עכשיו תאמין שזה טוב. פעם האמנת שזה לא טוב, עכשיו תאמין שזה כן טוב. החליפו לך אמונה, באמונה. יצרו לך איזו התניה, איזו פקודה.
אומנם, שנית את החשיבה, ולא רק את ההתנהגות. אבל, שנית את החשיבה בצורה לא מדויקת. זאת אומרת, שכרגע אתה רץ על אמונה, ואם אתה רץ על אמונה, אתה בזמן שאול. מתישהו המוח יגיד לך, מי אמר שזה נכון? אולי זה לא נכון? אם אתה עושה שינוי חשיבה של מנטרות, אתה משנה את החשיבה אבל, אתה משנה את החשיבה בצורה לא נכונה. אתה אמור לדעת, שמתישהו זה יספיק לעבוד לך.
ומה שאני מנסה לומר, גם שבן אדם עושה שינוי חשיבה, הוא צריך לדעת לעשות שינוי חשיבה, לחשיבה הנכונה. אם לא, אז או שזה לא יעבוד לך. או שזה יעבוד לך ויפסיק לעבוד. במקרה הטוב, במקרה הרע, זה גם התפוק לך משהו אחר. במקרה העוד יותר רע אתה תתחרפן עוד יותר.
ש: עוד הפעם אתה יכול להגיד מה שאמרת, שלשנות את זה לחשיבה נכונה.
אליעד: אם אתה רוצה לשנות התנהגות, יש לך איזושהי בעיה, אל תשנה התנהגות וגם אם אתה הולך לשנות את החשיבה, אתה צריך לדעת לשנות לחשיבה נכונה. אם רק תשנה את החשיבה, ולא את החשיבה הנכונה, אתה גם בבעיה.
ש: אז?
אליעד: ואז השאלה מה היא החשיבה נכונה, אבל תהיה מודע לזה שגם שינוי החשיבה. לא כל שינוי חישבה יהיה מספיק טוב. בפרט, יש שינוי חשיבה שעובדים על אמונה, ולא על בירור אמת. "וזה בטוח? וזה במאה אחוז? וזה רק? וזה גם? וזה סגור לך מכל הפינות? ואתה בטוח שזה ככה? והאם יש לך עוד הבתים שזה ככה? והאם להציף את הבעיה?"
מה זה טיפול טוב? טיפול טוב זה גם שפתרת את הבעיה, לא משחררים אותך הביתה. אומרים בוא עכשיו, נציף את הבעיה, ונראה אם ניתן ליצור אותה מחדש. אם ניתן ליצור אותה מחדש, לא מספיק טוב, בא נמשיך את הטיפול.
באיזה מובן? לוודא שזה לא יחזור על עצמו. נגיד, בן אדם עשה כימותרפיה ואתה משחרר אותו הביתה, ואומר הנה עכשיו הכל תקין. יכול להיות, שזה יחזור שוב פעם יכול להיות שיחזור יותר מאוחר, יכולים להיות הרבה דברים.
אבל, לכן, בטיפול הטוב, איך רבי נחמן אמר? לא רק תפתור את הבעיה, תפתור את הפוטנציאל של הבעיה. הוא אומר, לא רק שאתה צריך לפתור את הרע, אלא גם את השורש של הרע, כדי שלא יהיה לך פוטנציאל לעשות עברות.
מה זה אומר? בדרך כלל בא בן אדם כעסן, ואז עוזרים לו לא לכעוס. ועכשיו שואלים אותו: האם זה מכעיס אותך? הוא עונה: לא זה לא מכעיס אותי. ושואלים אותו: האם אתה יכול לכעוס על זה? אם הוא עונה: כן. אז כנראה שמתישהו, הוא יחזור לכעוס על זה.
זאת אומרת, אם אתה מסגול לדמיין את עצמך י ממשיך לעשן, סיכוי גדול שתוכל ליפול לעישון. אתה צריך להציף, זאת אומרת, לקחת את הבעיה שנשארה ולא רק להוריד את הסיכוי שתעשה אותה, אלא לבטל את האפשרות שתעשה אותה.
ש: אז הסימולציה היא...
אליעד: הכוונה היא, לבן אדם יש התנהגות, ועכשיו אנחנו משנים את החשיבה שלו. והוא לא יחזור יותר להתנהגות הזו, אוקי? אבל, השאלה היא, אם הוא לא יחזור לזה ב - 51 אחוזים לא רוצה לחזור לזה. או אולי ב - 99 אחוזים הוא לא רוצה לחזור לזה.
עכשיו, בדרך כלל בטיפול, אם 51 אחוזים אתה לא רוצה לחזור לזה. הנה הטיפול הצליח. אתה לא קופה על עצמך לא לעשות את זה, אתה באמת לא רוצה לעשות את זה, אבל, רק ב - 51 אחוזים. עכשיו, 51 אחוזים זה מספיק. אבל 51 אחוזים זה לא מספיק חזק להחזיק מעמד לאורך זמן.
גם אם אתה אומר לעמך, אני לא רוצה יותר לעשות את זה ב - 51 אחוזים הבנת שזה לא נכון. עדיין, אתה צריך לשאול את עצמך, רגע, אבל אתה יכול לדמיין היגון בלעשות את זה? אתה יכול לדמיין היגון בלכעוס? אתה יכול לדמיין היגיון בלעשן? התשובה היא כן. אז בוא נכסח את ההיגיון הזה. בוא נחליש גם אותו. עד שזה יראה לך, פחות, פחות, הגיוני.
כי על פי הספר, ועל פי מבחן התוצאה, הבן אדם הפסיק את ההתנהגות שלו, השאלה היא למה הוא הספיק אותה? בגלל ה - 51 אחוזים או ב - 99 אחוזים? או ב - 100 אחוזים? וטיפול טוב, הוא לא הסתפק "בשנית את החשיבה והפסקתי" אלא הוא יבדוק את המקומות שקיימים בך, שאתה עדיין מחפש, ושעדיין מציקים לך, וינטרל גם אותם
למשל, בן אדם מפחד להיכנס למעלית שמא הוא יתקע במעלית, ואז הוא מבין שאין סיכוי שהוא יתקע בעלית, ואז הוא לא מפחד להיכנס למעלית. אבל מה עם הסיכוי אחד לאלף שהוא יתקע במעלית? צריך לטפל גם בזה. בא נניח, שאתה נתקע במעלית ואתה מפחד מזה? צריך לטפל גם בזה. להיות סגור מכל הקצוות.
050-3331-331