... רוח משתנים, שינויים במצב הרוח, להקשיב ללב שלך, שכל או רגש, התאמת ...

... עם עצמך, להקשיב לעצמך, ללכת אחרי הלב, להקשיב ללב שלך, הקול הפנימי, שכל או רגש, איך להחליט, הזדהות רגשית, להקשיב לרגשות, קונפליקט רגשי, קבלת החלטות איך להחליט אם להקשיב לשכל או לרגש? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מתייחס אליהן בהרצאה היא כיצד האדם יכול לדעת מתי ללכת אחרי מה שמרגיש לו נכון - אחרי הלב, התחושה הראשונית, האינטואיציה - ומתי להקשיב לשכל ולהיגיון. השאלה הזו עולה מתוך הקושי לדעת האם הקול ... אך במקרים אחרים, הקול הזה שמזהיר אותנו ומונע מאיתנו לפעול יכול להיות שגוי, ולמנוע מאיתנו לחיות את החיים במלואם. כיצד יודעים איזו מחשבה להקשיב ואיזו לדחות? כדי להמחיש את הדילמה, אליעד מביא דוגמה של אדם שרוצה ... שיש מחשבה שהיא פחות חכמה. אבל בחיים האמיתיים, לא תמיד ברור איזו מחשבה היא המשוגעת ואיזו החכמה. אליעד מדגיש שאחת הדרכים לזהות איזו מחשבה להקשיב לה ואיזו לדחות היא להבחין איזו מחשבה גורמת לנו סבל. לדבריו, מחשבה ... גם לא יכול לבחור את החשיבה שלו באופן מוחלט. הוא יכול רק להפריע או להתערב במחשבות באופן חלקי, אך לא לשנות לחלוטין את טבע החשיבה שלו. האם להקשיב לרצון הראשוני או להיסוס? אליעד מציג דוגמה נוספת: כאשר אדם פוגש מכר ... על עצמה לעיתים קרובות ומגבילה אותנו. אם המחשבה הזו מגבילה אותנו שוב ושוב, סימן שהיא נובעת מתוך פחד או חוסר אותנטיות, ואז רצוי פחות להקשיב לה. האם אפשר לחיות בלי תכנון בכלל? לקראת סוף ההרצאה, אליעד מתייחס ... שמשלב בין ההיגיון לרגש, ולכן האדם לא יכול להיות אקראי לחלוטין בפעולותיו. לסיכום, אליעד טוען שאין תשובה חד - משמעית לשאלה אם צריך ללכת אחרי הרגש או השכל, כיוון ששניהם לא באמת נפרדים. חשיבה אמיתית, לדבריו, משלבת את ההיגיון עם הרגש ומאפשרת לאדם לחיות באופן אותנטי ומלא יותר. איך להקשיב לקול הפנימי? מחשבה מול חשיבה ללכת אחרי הלב או השכל? איך לדעת מה אני באמת רוצה? קונפליקט רגשי בקבלת ...

... ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ניהול עובדים, השפעה על אנשים איך להעביר ביקורת בצורה שיקשיבו לה? אחת השאלות החשובות שעולות בתחום השכנוע והתקשורת בין אנשים היא: איך אפשר להעביר ביקורת בצורה כזו שהאדם ששומע אותה באמת יקשיב ויקבל אותה, ולא יתנגד או ידחה אותה? אליעד כהן מציג גישה מעמיקה לסוגיה זו ומפרק אותה למרכיבים בסיסיים שמסייעים להבין מדוע אנשים מקבלים או דוחים ביקורת. מדוע השאלה ... למישהו לפעול? אליעד מסביר כי השאלה כיצד להעביר ביקורת באופן אפקטיבי היא למעשה אותה השאלה של איך לגרום למישהו לעשות משהו?. כדי שמישהו יפעל, הוא צריך להאמין שהפעולה תוביל אותו למצב טוב יותר מהמצב הנוכחי. כלומר, אנשים זזים או משתנים רק כשהם חווים מצב של יותר טוב במקום אחר לעומת המצב הנוכחי. לכן, השאלה האמיתית היא כיצד לגרום לאדם להרגיש באופן ברור וחד משמעי שטוב לו יותר במקום החדש מאשר במקום שבו הוא נמצא כרגע. מהם שני סוגי הביקורת, ואיך הם משפיעים על ההקשבה? אליעד מחלק את הביקורת לשני סוגים מרכזיים: ביקורת מחויבת: זו ביקורת שנאמרת בצורה חד - משמעית וחזקה, למשל: אתה חייב להשתנות, אתה הכי גרוע בעולם! ביקורת אפשרית: זו ביקורת רכה יותר, לא מחייבת, כמו ... יוצרת פרדוקס? הפרדוקס הוא שכאשר הביקורת נאמרת בצורה מוחלטת (אתה רע במאה אחוז!), האדם אמנם מרגיש לחץ גדול להשתנות, אך בו - זמנית עשוי לבחור להתגונן ולא להאמין לביקורת בכלל, כדי לא להרגיש את תחושת הרע הקשה הנובעת ממנה. כלומר, הביקורת המחויבת יכולה להוביל לכך שהוא בכלל לא יקשיב, כי הוא יעדיף לא להאמין שאתה צודק לגביו. מדוע ביקורת אפשרית לא תמיד יעילה? מנגד, ביקורת אפשרית (אולי אתה יכול לשנות) עשויה להישמע חלשה מדי, ולכן האדם יכול בקלות להתעלם ממנה. הוא לא ... לי!). כלומר, אין פעולה שטובה באופן מוחלט, ואין פעולה שרעה באופן מוחלט, כי כל פעולה עלולה להוביל לתוצאה ההפוכה מהרצויה. אז איך בכל זאת אפשר לגרום למישהו להקשיב ולקבל ביקורת? אליעד מסביר שהגישה האפקטיבית ביותר תהיה לשלב בין שני העולמות: מצד אחד, להבהיר לאדם שיש סיבה אמיתית וברורה לשינוי (להראות באופן חד משמעי כמה טוב לו ... ההבדל שבין אפשרי למחויב בחשיבה האנושית איך להעביר ביקורת בצורה נכונה? מהי ביקורת בונה ומהי ביקורת הורסת? למה השאלה איך להעביר ביקורת כך שמישהו יקשיב דומה לשאלה איך לגרום למישהו לעשות משהו? הדיון נפתח בכך שהשאלה איך להעביר למישהו ביקורת כדי שהוא יקשיב לך, דומה לשאלה הכללית יותר איך לגרום למישהו לעשות משהו. הרעיון הוא שמישהו פועל רק כשהוא חושב שיהיה לו יותר טוב מהרע, ולכן למעשה השאלה המהותית היא מה גורם למישהו להרגיש שמשהו רע לו פה וטוב לו שם, כך שהוא ירצה לזוז לשם. מה ההבדל בין ביקורת מחויבת לבין ביקורת אפשרית? יש שני סוגים עיקריים של העברת ביקורת: - ביקורת מחויבת: נאמרת בצורה נחרצת, לדוגמה אתה הכי גרוע בעולם! ואתה חייב לשנות את דרכיך מיד!. - ביקורת אפשרית: נאמרת בצורה רכה או מסויגת, ... גרוע כפי שאתה מתאר, הוא ירגיש לחץ או תחושת רע חזקה, מה שעלול לכאורה לדחוף אותו לשנות את דרכיו. אבל בו - זמנית, כדי להימנע מהרגשת הרע, הוא עשוי לבחור לא להאמין לך בכלל. כלומר, דווקא העוצמה של הביקורת עלולה להוביל אותו להתגונן או להתכחש אליה, וכך בפועל הוא לא ישנה את מעשיו. מדוע ביקורת אפשרית לא תמיד גורמת לשינוי? ... ממשית וטובה לשנות את מעשיו (תחושה שמחויב שהוא ירוויח מהשינוי). - מצד שני, לא ליצור אצלו תחושה כל כך שלילית, עד כדי שהוא יתנתק לגמרי מהביקורת ולא ירצה להקשיב בכלל. לכן אחד הדגשים הוא להדגיש את התועלת הגלומה בשינוי (כלומר כמה טוב שם), ובמקביל להסביר בצורה עדינה אך ברורה מה רע במקום הנוכחי. כך האדם ימצא היגיון בצורך לעבור לשם וירצה להאמין בביקורת כדי לזכות בטוב הגדול המצפה לו. מדוע אין נוסחה אוניברסלית שעובדת תמיד? הטקסט מסביר שהמציאות מורכבת, והפרדוקס נעוץ בכך שכל צעד, מהלך, או רמת עוצמה של ... מחויב, בסדר אני לא ארגיש הוא לא מרגיש כל כך רע מעכשיו, הוא אומר טוב ואחר כך לא יהיה לי כל כך טוב כי זאת לא ביקורת מחויבת. אבל לכן אם אתה רוצה שמישהו יקשיב לך לביקורת אתה צריך לעשות הפוך, אתה צריך כשאתה מעביר עליו ביקורת לדבר רק בצורה מחויבת לא בצורה אפשרית בכלל, להעביר ביקורת בצורה אובייקטיבית אתה לא בסדר, אתה ... ולהגיד לו ויש לך תקווה אם תשנה את דרכיך. רגע אחד, אלא מה איפה פה הבעיה, לכאורה מה השכל שבדבר? כי לכאורה אם אתה תעביר עליו ביקורת בצורה אפשרית למה שהוא יקשיב לך, תגיד לו טוב זה לא משנה אתה יודע, הכל בסדר אבל תשנה, למה שהוא יקשיב לך. אז לכאורה אתה צריך להעביר עליו ביקורת בצורה מחויבת, אלא מה למה זה לא עובד באמת אז למה זה לא עובד הנה לכאורה יש לו את המנגנון, אם תגיד לו שמחויב במציאות ... יש לנו פחות סיכוי שהוא יאמין לך כי הוא לא רוצה להרגיש רע מזה שהוא יאמין לך. זאת אומרת אם תגיד לו בצורה מוחלטת שהוא לא טוב אז הוא אומר רגע אם אני אקשיב לו ואאמין לו אז אני ארגיש רע עם עצמי שאני לא טוב אז עדיף לי לא להקשיב לו, אז הוא לא מאמין לך וממילא הוא לא עושה את מה שאמרת לו. זאת אומרת מצד האידיאל עדיף שהוא יחשוב שהוא מחויב במציאות שהוא ישתנה ולא יחסי, ולא סובייקטיבי, ולא כלום, ... אלא מה השאלה היא אז איך אתה גורם לו להבין את זה, אז אם אתה תגיד לו בצורה ישירה אז מאוד יכול להיות שאם זה יהיה תקיף מדי זה דווקא יגרום לו לא לרצות להקשיב שהוא לא בסדר ואז דווקא הוא יעשה את הפעולה ההפוכה ויגיד לא נכון, והכי טוב תעשה הפוך על הפוך נגיד זה הכי טוב ואז דווקא אולי הוא יעשה את הפעולה ההפוכה שהוא יעשה עוד ... מה שהוא עושה ושמחויב שהוא יעשה אחרת, מצד שני אם תגיד לו שמחויב שהוא ישנה את מה שהוא עושה והוא מחויב לעשות אחרת זה יגרום לו להרגיש מאוד רע אז למה שהוא יקשיב לך, יש פה פרדוקס. וזה גם הסיבה שאנשים נגיד לא מצליחים לשנות הרגלים, למה הם לא מצליחים לשנות הרגלים כי לשנות הרגל זה בעצם להעביר ביקורת על עצמך, אז אם אתה אומר אני מהיום לא מעשן אתה בעצם אומר מה אני בן אדם כל כך רע שאני מעשן? לא נכון, טוב שאני מעשן ואני אמשיך לעשן, אז תגיד טוב תקשיב, אז אתה יודע אתה לא בן אדם רע שאתה מעשן, טוב מאוד שאתה מעשן, טוב אז אם אתה אומר טוב שאני מעשן אז למה שאני אפסיק?. כאילו אם תכסח את עצמך ותגיד שאתה לא בסדר לגמרי ... אבל הוא יגיד רגע, להגיד ששם מחויב יהיה יותר טוב זה בעצם להגיד לו מחויב שפה רק, הסברת לו את זה בצורה הפוכה. ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למישהו להקשיב לך בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום לעצמך לשנות את המעשים שלך, בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למציאות להשתנות. הבנת? אין תשובה מוחלטת ... פעם, הוא צריך לחשוב שיהיה לו יותר טוב שהוא יאמין לך ששם יותר טוב מאשר שהוא יאמין לך שפה לא טוב, הוא צריך להגיד רגע יש לי בחירה עכשיו, אני יכול לבחור להאמין שאני לא טוב וששם יהיה יותר טוב, אני יכול להאמין שפה אני מספיק טוב וששם יותר גרוע בכלל, מה יעשה לי יותר טוב?, לפי זה הוא יחליט אם להקשיב לך או לא. ולכן אם אתה רוצה לגרום להעביר על מישהו ביקורת ושהוא יקשיב לך אתה צריך אתה צריך מראש לבנות לו במחשבה כמה טוב שם ובאופן עדין להסביר לו שפה רע, ואז לקוות שהוא ירצה לעבור לשם. אתה הבנת, אז מה התשובה בעצם לשאלה? ש: ... הבדל בין יש ואין כי בן אדם בטוח שיש הבדל בין יש לאין הוא אומר מה זאת אומרת, אבל פה צעקתי עליו, פה לא צעקתי עליו, יכול להיות שזה שצעקת עליו יגרום לו להקשיב לך ויכול להיות שזה שצעקת עליו דווקא יגרום לו לא

... המקל והגזר, המקל או הגזר, הגזר או המקל, תמריץ חיובי, תמריץ שלילי, הנעת אנשים, לגרום למישהו להקשיב לך, המקל והגזר, הגזר והמקל, שיטות שכנוע, טכניקות שכנוע, שיטות מכירה, איך למכור? איך אני גורם לאנשים להקשיב לי ולחשוב שמה שאני אומר חשוב? ההתחלה של השיחה מתחילה בשאלה איך לגרום לאנשים להקשיב לנו ולחשוב שמה שאנחנו אומרים חשוב. בשלב הראשון, אליעד שואל את השואל מה בדיוק הוא רוצה להבין, האם הוא מתעניין בזה בגלל שהוא רוצה שיקשיבו לו או שמא יש כאן שאלה אחרת. הוא מבקש להסביר את השאלה לעומק ולדייק אותה. בהמשך, הוא מסביר שהצורך הזה בעניין של להקשיב לא נובע רק משיקול של מה חשוב לנו באופן אישי, אלא גם כחלק מהתהליך שבו אנחנו ... שבו אנחנו בקשר עם אחרים, וכחלק מהמשחק הזה יש צורך לדעת איך לתקשר בצורה שמאפשרת לאנשים להקשיב לנו. אליעד מסביר ששיחה או תקשורת עם אחרים לא בהכרח נובעת מתוך רצון להיות ... הפנימית שלו, אליעד עובר לדבר על הדיאלוג הפנימי. הוא מסביר שהשאלה איך לגרום לאדם אחר להקשיב לנו היא למעשה שאלה שמתחילה בתוך הדיאלוג הפנימי של כל אחד מאיתנו. כלומר, כל אדם שואל את עצמו איך לגרום לכל הרצונות הפנימיים שלו להקשיב לרצון הדומיננטי ביותר. אליעד מסביר שכאשר אדם מציב לעצמו יעד או משימה, הוא ... שלו כך שכל הרצונות יזוזו לכיוון אחד. בכך, הוא מרחיב את הדיון לא רק על איך לגרום לאחרים להקשיב, אלא גם על איך לגרום לעצמנו להקשיב לרצונות שמובילים אותנו קדימה. מהי הדרך לגרום למישהו להקשיב לך? כאשר השואל חוזר לשאול איך לגרום לאדם אחר להקשיב לו בנוגע לנושא מסוים, אליעד מתחיל לפרט על איך בדיוק ניתן לעשות זאת. הוא מבהיר ... כטובים בעיניו. מה קורה אם הנושא לא מעניין את האדם השני? בהמשך, אליעד שואל איך לגרום למישהו להקשיב לנו כשמה שאנחנו מדברים על אינו מעניין אותו. כאן השואל מציין שהוא יצטרך לחבר ... להשפיע על האדם, לא בהכרח ישירות אלא באופן עקיף. הוא מוסיף כי הרבה פעמים אנשים לא מוכנים להקשיב למשהו שלא מעניין אותם, אך אם הם יראו איך זה קשור אליהם, יש סיכוי גבוה שהם יתחילו להקשיב. ההבנה של המניעים הפנימיים של אנשים השלב הבא בהסבר של אליעד הוא הבנת המניעים ... על אחרים, כיוון שבסופו של דבר השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום לאדם להרגיש שזה שווה לו להקשיב לנו. מהות התועלת והנזק בהמשך, אליעד עובר להסביר את המהות של התועלת והנזק בשכנוע. הוא מציין שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לגרום למישהו להקשיב לנו או לעשות משהו, אנחנו צריכים לגרום לו לחשוב שהפעולה הזו תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. כלומר, כל פעולה שמישהו עושה, בין אם זה להקשיב לנו או לבצע משימה כלשהי, נובעת מתוך תחושת תועלת אישית. אליעד מסביר שכל אחד ... לו תועלת, ואפילו אם זה לא מעניין אותו, אם הוא חושב שזה יביא לו יתרונות, הוא יהיה מוכן להקשיב. ההשלכות של ההתמקדות בתועלת כשהשואל מעלה שאלה נוספת על איך לגרום למישהו להקשיב לנו, אליעד מפרט את הדרך שבה אנחנו יכולים להשתמש בתועלת כדי לשכנע את האדם. הוא מסביר שעלינו להבין את סולם הערכים של האדם ... את הדברים שהוא רואה כטובים בעיניו. אחרי שנזהה את הדברים שמניעים אותו, נוכל להציג לו את ההקשבה או הפעולה שאנו רוצים שהוא יעשה ככזו שתשפר את מצבו או תביא לו תועלת. ... מדגיש שלא מדובר בהכרח בתוצאה הישירה של המעשה, אלא בהשפעה שהאדם יחשוב שיתקבל ממנו אם הוא יקשיב לנו. אם אנחנו מצליחים לגרום לו להאמין שההקשבה תביא לו תועלת, אז יש סיכוי גבוה שהוא אכן יקשיב. היתרונות של המקל והגזר בהמשך, אליעד פונה למחשבה כיצד יש למנף את הידע הזה ... בהמשך, הוא מסביר שהשכנוע יכול להתרחש גם דרך הצגת חסרונות שיכולים להתרחש אם הם לא יקשיבו לנו. הקשר בין פחד לבחירה חופשית לבסוף, אליעד עוסק בשאלה האם אנשים ... לא חופשי לבחור, בעוד שפעל מתוך רצון חופשי נותן תחושת שליטה. שיטות שכנוע איך לגרום לאנשים להקשיב? המקל והגזר תועלת מול נזק הנעת אנשים הקשבה ותשומת לב אז מה אתה אומר מה השאלה? ש: איך אני גורם לאנשים כשאני מדבר על משהו שהם ירצו להקשיב לי ולחשוב שמה שאני אומר זה מאוד חשוב. אליעד: אוקי עכשיו אמרת שני דברים שונים, ... ש: אני רק רציתי להגיד משהו כאילו לפני מה שהוא אמר למה אני צריכה להגיע למצב שאני ארצה שיקשיבו לי. אליעד: עכשיו לדוגמה למה עשית ככה שאני א

להקשיב לעצמך, הקול הפנימי, אין סוף נקודות, סוגים של אין סוף, אינסוף נקודות, אינסוף במתמטיקה, להקשיב ללב, קונפליקט פנימי, גדלים של אינסוף, סוגים שונים של אינסוף, ללכת אחרי הלב מהם השלבים המרכזיים בניתוח טקסט בשיטת NLP? אליעד כהן פותח את ההסבר על תהליך ניתוח טקסט בשיטת NLP (עיבוד שפה ... הפנימי שלנו ומדוע אנחנו לא תמיד מקשיבים לו? אליעד מתייחס בהרחבה לשאלת הקונפליקט הפנימי המתרחש אצל אדם המדבר עם עצמו. הוא מסביר כי בתוכנו קיימות ישויות ... מוסיף כי הסיבה שאנשים לא תמיד מקשיבים לקול הפנימי שלהם היא משום שגם הקול הפנימי נתפס לפעמים כלא מספיק טוב או אמין. הוא מסביר שהמציאות מורכבת מישויות ... הקול הפנימי לאינסוף נקודות ואינסוף סוגים של אינסוף? אליעד גם מציג דיון פילוסופי על אינסוף הנקודות הקיימות בין שתי נקודות במרחב. הוא מסביר כי בין שתי נקודות ...

... לשכוח דברים? לכתוב או להקשיב, ללמוד באמצעות כתיבה, שיטות לזכור מידע, שיטות לא לשכוח, שיפור הזיכרון, שיטות לזיכרון, שיטות זכירה, שכחה איך המוח זוכר? מהי הדרך הטובה ביותר לזכור ... האם עדיף לכתוב או להקשיב כדי ללמוד? אליעד מציין את היתרונות והחסרונות של כתיבה והקשבה כהשיטות השונות ללמוד. הכתיבה אינה תמיד מאפשרת ריכוז מלא בנאמר, ובכך עלולה לפגוע בהבנה. עם זאת, היתרון של הכתיבה טמון בכך שהיא מחייבת את ... מדויק. לעומת זאת, ההקשבה מספקת את היתרון של קלות קליטת המידע, אך לפעמים היא אינה מאפשרת עיבוד מעמיק של המידע. האם אנחנו מבינים אם אנחנו לא מצליחים להסביר? אליעד ... האם עדיף לכתוב או להקשיב? איך המוח זוכר? איך לזכור דברים? איך המוח חושב? איך לא לשכוח דברים? הרצאה זו עוסקת בשיטות שיכולות לשפר את הזיכרון ולהפוך אותו ליעיל יותר, תוך ... עם השכחה. למה לכתוב או להקשיב - איזה מהם עדיף? הדיון נפתח בשאלה האם עדיף לכתוב או להקשיב לצורך למידה. החיסרון של כתיבה הוא שהיא לא תמיד מאפשרת ריכוז מלא בנאמר, וכתוצאה מכך ייתכן שהיא לא תמיד מקנה הבנה מלאה. מצד שני, יתרונה של הכתיבה ... בלבד, ולעיתים כדאי להשתמש בהערות, רישומים או שיטות נוספות, כמו שמיעה חוזרת של המידע או חיפוש אחר מידע נוסף. מהי משמעות השכחה? לסיום, נשאלת השאלה מה המשמעות של שכחה: האם ... האם עדיף לכתוב או להקשיב? איך לא לשכוח דברים? האם זיכרון טוב תלוי בהבנה? ...

... את השכל והרגש, להבין את הרגש, להרגיש את השכל, שכל או רגש, מודעות עצמית, להיות מחובר לעצמך, להתחבר לעצמך, להבין את עצמך, להרגיש את עצמך, להיות מודע לעצמך, להקשיב לעצמך איך לחבר בין השכל לרגש באופן מעשי? ...

... עובדים, איך לנהל עובדים? טיפים לניהול, טיפים למנהלים, איך לשכנע עובדים? איך לגרום לעובדים להקשיב לך? שכנוע עובדים, כיצד לנהל עובדים? מנהל עבודה, אימון למנהלים, יעוץ למנהלים איך אפשר לדעת אם העובדים באמת הבינו את מה שהסברת להם? כאשר ... לשיתוף פעולה מודע. איך לנהל עובדים ביעילות? איך לוודא שהעובדים מבינים? שיטות לשכנוע עובדים איך לגרום לעובדים להקשיב לך? ניהול עובדים בצורה נכונה מה לעשות כשעובד לא מקשיב? איך למנוע טעויות של עובדים? ש: אולי אני לא יודע תגיד לי אם השאלה הזאת שאתה דיברת מקודם. אליעד: כן דיברנו על זה מקודם. ש: אוקי אז השאלה היא ... אתה מפספס בסיפור, אני אתן את התשובה עכשיו אני דיברתי גם איתם קודם. עכשיו מה אתה היית צריך לשאול אותו להגיד לו תקשיב אני מקבל אותך איך שאתה אני רק רוצה שתסביר לי את ההיגיון שלך, כשאני אמרתי לך שאתה צריך להגיע לתל אביב מה חשבת שההיגיון שלי אומר למה לדעתך ... לתת דוגמה, אני אתן לך דוגמה אתה רוצה אתה לתת דוגמה או שאני אתן דוגמה? ש: כן עדיף. אליעד: אתה אומר לעובד שלך תקשיב אני מבקש כשאתה חותך את זה תשים לב שאתה לא חותך גדול מדי שלא לבזבז חומר והוא חתך גדול מדי נגיד עכשיו מה ההיגיון שלו סתם אינטואיטיבית מה אני ... שתמיד תגיד את ההיפוך זאת אומרת מה שאתה חושב שתגיד לבן אדם השני כאילו אם עליך לא מקובלת התשובה אין לי כוח תגיד תקשיב אני מבין שאין לך כוח אבל זה לא מקובל עלי כי. ש: אתה יכול לחזור על זה עוד פעם על המשפט האחרון? אליעד: איזה מהם? ש: לתת לו את ההפוך. אליעד: ...

... התמודדות עם מצבי לחץ, לפעול מיד, לפעול בשעת סכנה, להקשיב לתחושת בטן, להילחם ... לטביעה. עדיף דווקא לזרום עם המערבולת, להיכנע לזמן קצר ולהשתמש בכוח המערבולת עצמה כדי לצאת ... לברוח מהסכנה. אבל אם הפעולה לא מצליחה, האדם חייב להשתמש בשכלו כדי לבחון אופציות חדשות. ...

... לגרום למישהו להקשיב לך, איך להשתיק מישהו? איך להתווכח עם מישהו? שיטות שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח מדוע אנשים חוזרים על אותה טענה שוב ושוב במהלך דיון? כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש אלוהים, או להיפך אדם דתי שאין אלוהים, מתרחשת לפעמים סיטואציה שבה הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם. לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, אפשר לנסות להסביר לו דרכים שונות ללמוד ... הוא ממשיך להתעקש יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת. הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו. האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני? אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו , בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס אותו כלא מקשיב. יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת שבה המשכנע דווקא כן מבין את הצד השני ומתייחס לדבריו בצורה ברורה, אבל הצד השני עדיין חוזר על טענתו מתוך סיבות אחרות, למשל רצון ... או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני. כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך? לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות לאדם מולך שאתה באמת מבין אותו עד הסוף, עוד ... ולכן הוא כבר לא חש צורך לחזור על עצמו שוב ושוב. אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?. זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים. מדוע אנשים חוששים להראות שהם מבינים את הצד השני? אליעד כהן מסביר שאחת הסיבות ... של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את מה שיש לך לומר, אפילו אם הוא לא מסכים איתך. לכן, בכל דיון או ויכוח, הצעד הראשון ... בדיון? מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני? איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג? דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח איך לגרום למישהו להקשיב לך באמת? מדוע עלול אדם לחזור שוב ושוב על הטענה שלו ולא להקשיב להסבר שניתן לו? כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או לנסות להוכיח לאתאיסט שיש אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו. איך הדבר בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות? למשל, במקרה של ילד שלא רוצה ... למה שנאמר לו. בדוגמה אחרת, אם יש דיון בין אדם דתי לאתאיסט, ובמקום שיקשיבו לטיעוני הצד השני, כל אחד חוזר על עמדתו שלו שוב ושוב, ללא בחינה אמיתית של מה שהועלה בדיון. דוגמה נוספת היא מצב שבו מישהו מאשים אותך שלכלכת את הרצפה. גם אם ... הוא מדגיש שיש כתם ליד הנעליים שלך, חוזר על כך שוב ושוב, ולא מוכן להקשיב להסבר למה הלכלוך לא קשור אליך. אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו חמור (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך. האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע? מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה כמשכנע מרגיש שהצד השני לא מקשיב, אולי בעצם אתה לא מקשיב לו. יכול להיות שהוא ממשיך לחזור על דבריו מכיוון שהוא חש שלא באמת נתנו מקום לדבריו או לא הבינו אותו. יחד עם זאת, יתכן מצב שבו אתה בהחלט מתייחס למה שנאמר, אך ... ישנה דרך אחת מרכזית שהוצעה: לוודא קודם כל שהצד השני מבין שאתה באמת מקשיב לו ומבין אותו. כדי שזה יקרה, חשוב להציג בפניו את הטענה שלו בצורה מלאה, להראות לו שחזרת על הרעיון שלו במדויק ושאין לו צורך להבהיר זאת שוב. יש להבהיר: בוא נאמת ... אותו, עוברים להציג את העמדה שלך. בכך נוצרת הרגשה אצל הצד השני שהקשיבו לו באמת, והוא מפסיק להרגיש צורך לחזור שוב ושוב על דבריו כדי לקבל את תשומת הלב. אם הוא עדיין ממשיך לחזור על טענתו הקודמת, אפשר להזכיר לו: הרי כבר הבהרנו שאכן הבנתי אותך. האם תרצה להקשיב עכשיו לדעתי? איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח עכשיו נניח שמנסים להסביר למישהו משהו, מנסים להסביר לו לדוגמה מנסים להסביר לילד שהוא צריך לעשות שיעורים לדוגמה מנסים ...