... הדרך להתחבר עם העולם בלי לייצר עניין? האם ניתן להרגיש שלם עם העולם מבלי להתחיל ליצור עניין? התשובה היא שכן. כאשר אדם לא מזדהה עם דברים
שמחויבים לו, הוא יכול לחוות חוויות של הרמוניה ושקט פנימי, גם בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות ... תנקה את הקיר הזה מהבוקר ועד הערב ותתענג על כל רגע. וזה על ידי חוסר עניין, כי בחוסר עניין יש הרמוניה. אם בראש שלך יש לך מחשבות של דברים
מחויבים, הם מונעים ממך ליהנות מההרמוניה שיש בחוסר עניין. אבל אם תדע לשחרר את כל
המחויבים שלך, אז תוכל להתענג על חוסר עניין. מי מחליט אם תרצה עניין או חוסר עניין? אם אתה בראש שלך אומר, שמחויב ... אתה לא בהרמוניה, אז יש לך עניין, ואם יש לך עניין, אתה צריך להתאמץ. כשאתה אומר, אני לא מוכן להתאמץ, זה בעצם אומר שאתה לא חושב שיש דברים
מחויבים. להגיד אני רוצה להתאמץ, פירושו הדבר מחויב עבורי. להגיד אני לא רוצה להתאמץ, פירושו הדבר לא מחויב עבורי. ככול שיש יותר צורות שמחויבות בעיניך אז ממילא יש לך יותר עניין. וככול שיש בעיניך פחות דברים
שמחויבים אז אתה בפחות עניין. מצד שני אמנם ככול שיש דברים
מחויבים אז יותר מעניין, אבל זאת יותר חוויית צמצום. וההפך של הדבר, שאם אתה מנמיך את
המחויבים, אז אתה מגיע למחויב הראשון שהוא אני קיים, ואז גם הוא נעלם, ואז אתה במאה אחוז הרמוניה. או שאתה משאיר ... אני לא רוצה עניין, ואז אה נותן לזה להרוג אותך, אבל אם אתה לא מתעניין ולא מוכן שזה יהרוג אותך, אז אתה סובל מהחוסר עניין. לאדם יש הרבה
מחויבים כמו, אני רוצה לבטא את הפוטנציאל שלי, מחויב שידעו מי אני, מחויב שאני אממש את עצמי, מחויב שאני אבטא את עצמי, מחויב שאני לא יעלם, מחויב שאני אחיה, ואם אתה יושב מול הקיר, זה יוצר אצלך קונפליקטים נגד
המחויבים שלך. אם אתה רוצה להיות יותר יש, אז ככול שיש לך יותר עניין, כך אתה חווה יותר את הישות שלך. ואם אתה ... על הדברים מנקודת מבט הפוכה. למשל יש לך דיעה שאתה לא דומם, או יש לי בחירה חופשית או אני רוצה להצליח, כל מה שמבטא את ישותך כמלך, אלא הם
המחויבים שלך שאיתם אתה פועל במשך היום,
והמחויבים האלה, אם הם נתקעים במסך לבן, הם ממש סובלים. כי איך אני יכול לבטא את עצמי, אם אין לי אינטרקציה? הקונפליקט של השיעמום נוצר בגלל שאתה רוצה להיות משהו ולא סתם.
המחויבים האלו, הם אלו שנותנים לך את הכוח לפעול. האדם מפחד למות וזה מתלבש לו בזה שהוא לא עושה כלום, כי לא לעשות כלום זה כמו מוות. אם אתה מוכן לוותר על
המחויבים האלו ולהגיד, אין לי בחירה חופשית, אני כלום, אין לי ישות עצמאית - אתה פשוט מזדהה עם זה. אתהאומר, אני אפס, אני כלום, אני דומם, אני ללא בחירה... אם אתה לא מוכן לשחרר את
המחויבים האלו, אתה סובל. בסוף התהליך יהיו לך שתי חוויות, האחת האפשרות ליהנות מחוסר עניין, והאפשרות ליהנות ...