8:14טקסים אובססיביים, טיפול בתת מודע, קונפליקט רגשי, התנהגות אובססיבית, התנהגות טורדנית, טיפול ב ocd, הפרעת OCD, הפרעה לא הגיונית, התנהגות לא הגיונית, עומד להשתגע, מחשבות מנוגדות
מדוע קונפליקט בין המודע לתת מודע גורם להתנהגות אובססיבית?
קונפליקט בין המודע לתת מודע מתרחש כאשר האדם חש פער בין מה שהוא חושב באופן מודע לבין התחושה העמוקה הפנימית שלו בתת מודע. אליעד כהן מסביר שכאשר המודע והתת מודע מסכימים, אין בעיה או צורך לבצע פעולות בדיקה חוזרות ונשנות. הבעיה מתעוררת רק כאשר יש אי הסכמה בין שני חלקי התודעה הללו.
לדוגמה, אם אדם חושב בתת מודע שדבר מסוים אינו מסוכן, אבל במודע יש לו ספק מסוים שאולי הוא כן מסוכן, נוצרת התנהגות אובססיבית של בדיקות חוזרות כדי לוודא האם הדבר אכן מסוכן או לא. לעומת זאת, אם גם המודע וגם התת מודע היו מסכימים במאה אחוז שהמצב מסוכן או לחלופין, שאינו מסוכן, האדם לא היה מבצע בדיקות. ההבדל ברמת הוודאות בין שתי המחשבות הללו הוא שיוצר את הקונפליקט הרגשי ואת הפעולות הכפייתיות.
למה אנשים מבצעים בדיקות מסוכנות למרות שהן לא הגיוניות?
אנשים מבצעים פעולות שנראות לא הגיוניות ואפילו מסוכנות מתוך צורך לפתור את הספק. אליעד כהן מביא את הדוגמה של אדם שמכניס יד לתנור שהוא חצי חם. אם האדם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור רותח, לא היה מכניס את היד כי ברור שזה מסוכן. אם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור קר לחלוטין, לא היה טורח לבדוק בכלל. אבל כאשר בתת מודע הוא משוכנע שלא יקרה לו דבר רע, ובמודע הוא חושש ש"אולי כן יקרה משהו", מתעורר הדחף לבדוק את התנור שוב ושוב, מה שיוצר התנהגות טורדנית וכפייתית.
התנהגות זו משמשת למעשה "ולידציה", ניסיון בלתי פוסק לאשר את תחושת הביטחון הפנימית, אך במקרים מסוימים הדבר יכול להסתיים בנזק אמיתי, כיוון שלפעמים התת מודע עלול לטעות ולהעריך באופן שגוי את הסיכון האמיתי.
מה הקשר בין קונפליקט רגשי להפרעת OCD והתנהגות כפייתית?
הקשר הוא ישיר. ההתנהגות הכפייתית ב - OCD נובעת בדיוק מהקונפליקט בין המחשבות בתת מודע לבין הספקות שמעלים במודע. אליעד כהן מסביר שכאשר התת מודע מרגיש בטוח שהמצב אינו מסוכן, אבל המודע חושד שאולי יש סכנה, נוצר טקס של בדיקות חוזרות. הטקסים הללו, כגון בדיקת דלתות נעולות או בדיקת תנורים, הם תוצאה ישירה של הניסיון לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה, אך בפועל הם יוצרים סבל נפשי גדול ותחושה של "עומד להשתגע".
כיצד מסנכרנים בין המודע לתת מודע כדי לטפל בקונפליקט?
הדרך לסנכרן בין המודע לתת מודע היא באמצעות חקירת האמת והבנת המקור האמיתי לספקות הפנימיים. אליעד כהן ממליץ לבצע תהליך של בירור עצמי, שבו האדם בוחן באופן יסודי מדוע כל צד של תודעתו חושב בצורה שונה. למשל, אם המודע חושש מסיכון מסוים והתת מודע בטוח שאין סכנה, האדם צריך לבדוק מה הסיבה לתחושה של כל אחד מהחלקים, וכך להגיע למסקנה ברורה ואחידה.
כאשר האדם יוצר הסכמה בין שתי המחשבות הסותרות הללו, הצורך בבדיקה חוזרת ונשנית ובטקסים אובססיביים פוחת, והאדם יכול להתנהל בחיים ללא הסבל שנגרם כתוצאה מהקונפליקט.
האם פתרון קונפליקטים קטנים עוזר לפתרון קונפליקטים גדולים?
אליעד כהן מדגיש שכן. כאשר האדם מתרגל לפתור קונפליקטים קטנים בחיי היומיום, הוא מחזק את היכולת שלו להתמודד עם ספקות וקונפליקטים פנימיים גדולים יותר. לדוגמה, אם האדם מתמודד באופן קבוע עם קונפליקט קטן, כמו אכילת עוגה כשהוא יודע שהיא לא בריאה לו, או עישון כשהוא מודע לנזקיו, הוא לומד איך ליצור סנכרון בין המחשבות השונות שלו.
ההרגל לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ומורכבים יותר, כגון התנהגות טורדנית וכפייתית (OCD).
מה בדיוק ההבדל בין המודע לתת מודע על פי אליעד כהן?
לפי אליעד כהן, למעשה אין באמת שתי ישויות נפרדות של מודע ותת מודע, אלא מדובר בשתי מחשבות שונות בראש של האדם. המחשבה החזקה יותר נקראת מודע, והמחשבה החלשה יותר נקראת תת מודע. אם יש מספר מחשבות סותרות, החזקות יותר ייקראו מודעות, ואילו החלשות יקבלו את הכינוי "תת מודעות".
זהות זו של המחשבות מסבירה מדוע כל כך חשוב להבין את מקור הספק ואת רמות הוודאות של המחשבות השונות. ככל שהאדם יוצר יותר בהירות לגבי מה שהוא באמת מרגיש וחושב, כך הוא יכול לפתור בקלות רבה יותר את הקונפליקטים הפנימיים שלו ולהפסיק לבצע התנהגויות טורדניות ולא הגיוניות.
קונפליקט בין המודע לתת מודע מתרחש כאשר האדם חש פער בין מה שהוא חושב באופן מודע לבין התחושה העמוקה הפנימית שלו בתת מודע. אליעד כהן מסביר שכאשר המודע והתת מודע מסכימים, אין בעיה או צורך לבצע פעולות בדיקה חוזרות ונשנות. הבעיה מתעוררת רק כאשר יש אי הסכמה בין שני חלקי התודעה הללו.
לדוגמה, אם אדם חושב בתת מודע שדבר מסוים אינו מסוכן, אבל במודע יש לו ספק מסוים שאולי הוא כן מסוכן, נוצרת התנהגות אובססיבית של בדיקות חוזרות כדי לוודא האם הדבר אכן מסוכן או לא. לעומת זאת, אם גם המודע וגם התת מודע היו מסכימים במאה אחוז שהמצב מסוכן או לחלופין, שאינו מסוכן, האדם לא היה מבצע בדיקות. ההבדל ברמת הוודאות בין שתי המחשבות הללו הוא שיוצר את הקונפליקט הרגשי ואת הפעולות הכפייתיות.
למה אנשים מבצעים בדיקות מסוכנות למרות שהן לא הגיוניות?
אנשים מבצעים פעולות שנראות לא הגיוניות ואפילו מסוכנות מתוך צורך לפתור את הספק. אליעד כהן מביא את הדוגמה של אדם שמכניס יד לתנור שהוא חצי חם. אם האדם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור רותח, לא היה מכניס את היד כי ברור שזה מסוכן. אם היה בטוח במודע ובתת מודע שהתנור קר לחלוטין, לא היה טורח לבדוק בכלל. אבל כאשר בתת מודע הוא משוכנע שלא יקרה לו דבר רע, ובמודע הוא חושש ש"אולי כן יקרה משהו", מתעורר הדחף לבדוק את התנור שוב ושוב, מה שיוצר התנהגות טורדנית וכפייתית.
התנהגות זו משמשת למעשה "ולידציה", ניסיון בלתי פוסק לאשר את תחושת הביטחון הפנימית, אך במקרים מסוימים הדבר יכול להסתיים בנזק אמיתי, כיוון שלפעמים התת מודע עלול לטעות ולהעריך באופן שגוי את הסיכון האמיתי.
מה הקשר בין קונפליקט רגשי להפרעת OCD והתנהגות כפייתית?
הקשר הוא ישיר. ההתנהגות הכפייתית ב - OCD נובעת בדיוק מהקונפליקט בין המחשבות בתת מודע לבין הספקות שמעלים במודע. אליעד כהן מסביר שכאשר התת מודע מרגיש בטוח שהמצב אינו מסוכן, אבל המודע חושד שאולי יש סכנה, נוצר טקס של בדיקות חוזרות. הטקסים הללו, כגון בדיקת דלתות נעולות או בדיקת תנורים, הם תוצאה ישירה של הניסיון לפתור את הקונפליקט הפנימי הזה, אך בפועל הם יוצרים סבל נפשי גדול ותחושה של "עומד להשתגע".
כיצד מסנכרנים בין המודע לתת מודע כדי לטפל בקונפליקט?
הדרך לסנכרן בין המודע לתת מודע היא באמצעות חקירת האמת והבנת המקור האמיתי לספקות הפנימיים. אליעד כהן ממליץ לבצע תהליך של בירור עצמי, שבו האדם בוחן באופן יסודי מדוע כל צד של תודעתו חושב בצורה שונה. למשל, אם המודע חושש מסיכון מסוים והתת מודע בטוח שאין סכנה, האדם צריך לבדוק מה הסיבה לתחושה של כל אחד מהחלקים, וכך להגיע למסקנה ברורה ואחידה.
כאשר האדם יוצר הסכמה בין שתי המחשבות הסותרות הללו, הצורך בבדיקה חוזרת ונשנית ובטקסים אובססיביים פוחת, והאדם יכול להתנהל בחיים ללא הסבל שנגרם כתוצאה מהקונפליקט.
האם פתרון קונפליקטים קטנים עוזר לפתרון קונפליקטים גדולים?
אליעד כהן מדגיש שכן. כאשר האדם מתרגל לפתור קונפליקטים קטנים בחיי היומיום, הוא מחזק את היכולת שלו להתמודד עם ספקות וקונפליקטים פנימיים גדולים יותר. לדוגמה, אם האדם מתמודד באופן קבוע עם קונפליקט קטן, כמו אכילת עוגה כשהוא יודע שהיא לא בריאה לו, או עישון כשהוא מודע לנזקיו, הוא לומד איך ליצור סנכרון בין המחשבות השונות שלו.
ההרגל לפתור קונפליקטים קטנים אלה מקטין בהדרגה את הנטייה של המוח להסתבך בקונפליקטים משמעותיים ומורכבים יותר, כגון התנהגות טורדנית וכפייתית (OCD).
מה בדיוק ההבדל בין המודע לתת מודע על פי אליעד כהן?
לפי אליעד כהן, למעשה אין באמת שתי ישויות נפרדות של מודע ותת מודע, אלא מדובר בשתי מחשבות שונות בראש של האדם. המחשבה החזקה יותר נקראת מודע, והמחשבה החלשה יותר נקראת תת מודע. אם יש מספר מחשבות סותרות, החזקות יותר ייקראו מודעות, ואילו החלשות יקבלו את הכינוי "תת מודעות".
זהות זו של המחשבות מסבירה מדוע כל כך חשוב להבין את מקור הספק ואת רמות הוודאות של המחשבות השונות. ככל שהאדם יוצר יותר בהירות לגבי מה שהוא באמת מרגיש וחושב, כך הוא יכול לפתור בקלות רבה יותר את הקונפליקטים הפנימיים שלו ולהפסיק לבצע התנהגויות טורדניות ולא הגיוניות.
- היבטים נוספים של טיפול ב - OCD
- דרכי התמודדות עם טקסים אובססיביים
- שיטות מעשיות לטיפול בקונפליקט רגשי
- מתי נוצר פער בין מחשבות מודעות לתת מודעות
- התנהגות לא הגיונית ואיך מזהים אותה
כיצד קונפליקט בין המודע לתת מודע מוביל להתנהגות אובססיבית?
כאשר אדם חווה קונפליקט בין המודע לבין התת מודע, נוצרת התנהגות אובססיבית או טורדנית. המודע מייצג את מה שהאדם חושב באופן ישיר ("זה מסוכן" או "אולי זה מסוכן"), ואילו התת מודע מייצג קול פנימי עמוק יותר ("זה לא מסוכן"). אם שתי הרמות מסכימות - שאין סכנה או שיש סכנה - אין צורך בבדיקה או בטקסים אובססיביים. אך כאשר המודע והתת מודע חולקים זה על זה, האדם עשוי לבצע פעולות חוזרות כדי לוודא מי צודק וכך נוצרות מחשבות טורדניות ותחושת "עומד להשתגע".
מדוע אדם מבצע בדיקות מסוכנות למרות שהוא מרגיש שהן לא הגיוניות?
לעיתים, התת מודע משדר ש"לא יקרה שום דבר רע", בעוד שהמודע חושד ש"אולי זה בכל זאת מסוכן". לדוגמה, אדם רואה תנור חצי חם:
- אם היה בטוח לחלוטין שזה מסוכן (גם בתת מודע וגם במודע), לא היה נוגע בו.
- אם היה בטוח לחלוטין שזה לא מסוכן (גם במודע וגם בתת מודע), לא היה טורח לבדוק.
הבעיה צצה כאשר התת מודע בטוח שהדבר לא מסוכן, אבל המודע לא לגמרי סומך עליו, מה שמייצר דחף לבדוק שוב ושוב. מצב זה יוצר טקסים אובססיביים, כמו לבדוק חום של תנור, גם אם זה עלול להיות מסוכן.
כיצד התופעה קשורה לטיפול ב - OCD ובהתנהגות טורדנית?
טיפול ב - OCD (הפרעת כפייה טורדנית) כולל הבנה של הקונפליקט הפנימי. כאשר אדם בודק שוב ושוב דברים המוגדרים "אולי מסוכנים" למרות שהתת מודע משדר שאין באמת סיכון, זוהי פעולה כפייתית. הטקסים האובססיביים הם מעין "ולידציה" (וידוא) חוזרת כדי להרגיע את המודע. התנהגות זו עלולה ללבוש צורות שונות: בדיקת תנור, בדיקת דלת נעולה, חשש מהיגיינה ועוד.
למה חשוב לסנכרן בין המודע לתת מודע?
כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח "מסתבך" בקונפליקט רגשי, שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ של התנהגות לא הגיונית, לחוש מחשבות מנוגדות או לפחד שהוא "עומד להשתגע". אחת הדרכים להקל על המצב היא להשוות את המודע עם התת מודע:
- לזהות היכן קיימות סתירות בין "אני חושב" ל"אני מרגיש בפנים".
- לשאול "מה האמת?" ולברר מדוע כל חלק במוח חושב אחרת.
- להגיע למסקנה אחידה, כך שהקונפליקט מפסיק להיות רלוונטי והצורך בבדיקה מתמידה פוחת.
כיצד לבדוק את המקור האמיתי לקונפליקט?
דרך אחת היא להתייחס למודע ולתת מודע כשתי דעות שונות: אחת חזקה יותר (מודע) ואחת חלשה יותר (תת מודע). למעשה, אין "שתי ישויות" נפרדות, אלא שתי מחשבות פנימיות שנמצאות ברמות שונות של וודאות. אם המודע "מרגיש ספק" לגבי מחשבה שבאה מהתת מודע, נוצר טקס אובססיבי של בדיקה חוזרת. כדי לטפל בכך:
- מזהים היכן הספק ומדוע הוא קיים.
- חוקרים לעומק את הסיבה לפער בין שני חלקי המחשבה.
- משתדלים להחליט באופן ברור אם אמנם קיים סיכון או לא.
האם פתרון קונפליקט קטן יכול לסייע בפתרון קונפליקט גדול?
כן. כאשר מטפלים אפילו בקונפליקטים קטנים ויומיומיים, כמו "האם לאכול עוגה למרות שיודעים שזה לא בריא", מתחילים ליצור סנכרון בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ומסובכים יותר, כמו טקסים אובססיביים או בדיקות חוזרות ונשנות.
כאשר אדם חווה קונפליקט בין המודע לבין התת מודע, נוצרת התנהגות אובססיבית או טורדנית. המודע מייצג את מה שהאדם חושב באופן ישיר ("זה מסוכן" או "אולי זה מסוכן"), ואילו התת מודע מייצג קול פנימי עמוק יותר ("זה לא מסוכן"). אם שתי הרמות מסכימות - שאין סכנה או שיש סכנה - אין צורך בבדיקה או בטקסים אובססיביים. אך כאשר המודע והתת מודע חולקים זה על זה, האדם עשוי לבצע פעולות חוזרות כדי לוודא מי צודק וכך נוצרות מחשבות טורדניות ותחושת "עומד להשתגע".
מדוע אדם מבצע בדיקות מסוכנות למרות שהוא מרגיש שהן לא הגיוניות?
לעיתים, התת מודע משדר ש"לא יקרה שום דבר רע", בעוד שהמודע חושד ש"אולי זה בכל זאת מסוכן". לדוגמה, אדם רואה תנור חצי חם:
- אם היה בטוח לחלוטין שזה מסוכן (גם בתת מודע וגם במודע), לא היה נוגע בו.
- אם היה בטוח לחלוטין שזה לא מסוכן (גם במודע וגם בתת מודע), לא היה טורח לבדוק.
הבעיה צצה כאשר התת מודע בטוח שהדבר לא מסוכן, אבל המודע לא לגמרי סומך עליו, מה שמייצר דחף לבדוק שוב ושוב. מצב זה יוצר טקסים אובססיביים, כמו לבדוק חום של תנור, גם אם זה עלול להיות מסוכן.
כיצד התופעה קשורה לטיפול ב - OCD ובהתנהגות טורדנית?
טיפול ב - OCD (הפרעת כפייה טורדנית) כולל הבנה של הקונפליקט הפנימי. כאשר אדם בודק שוב ושוב דברים המוגדרים "אולי מסוכנים" למרות שהתת מודע משדר שאין באמת סיכון, זוהי פעולה כפייתית. הטקסים האובססיביים הם מעין "ולידציה" (וידוא) חוזרת כדי להרגיע את המודע. התנהגות זו עלולה ללבוש צורות שונות: בדיקת תנור, בדיקת דלת נעולה, חשש מהיגיינה ועוד.
למה חשוב לסנכרן בין המודע לתת מודע?
כאשר אין התאמה בין שתי הרמות, המוח "מסתבך" בקונפליקט רגשי, שעלול לגרום לסבל נפשי. אדם עלול להיכנס ללופ של התנהגות לא הגיונית, לחוש מחשבות מנוגדות או לפחד שהוא "עומד להשתגע". אחת הדרכים להקל על המצב היא להשוות את המודע עם התת מודע:
- לזהות היכן קיימות סתירות בין "אני חושב" ל"אני מרגיש בפנים".
- לשאול "מה האמת?" ולברר מדוע כל חלק במוח חושב אחרת.
- להגיע למסקנה אחידה, כך שהקונפליקט מפסיק להיות רלוונטי והצורך בבדיקה מתמידה פוחת.
כיצד לבדוק את המקור האמיתי לקונפליקט?
דרך אחת היא להתייחס למודע ולתת מודע כשתי דעות שונות: אחת חזקה יותר (מודע) ואחת חלשה יותר (תת מודע). למעשה, אין "שתי ישויות" נפרדות, אלא שתי מחשבות פנימיות שנמצאות ברמות שונות של וודאות. אם המודע "מרגיש ספק" לגבי מחשבה שבאה מהתת מודע, נוצר טקס אובססיבי של בדיקה חוזרת. כדי לטפל בכך:
- מזהים היכן הספק ומדוע הוא קיים.
- חוקרים לעומק את הסיבה לפער בין שני חלקי המחשבה.
- משתדלים להחליט באופן ברור אם אמנם קיים סיכון או לא.
האם פתרון קונפליקט קטן יכול לסייע בפתרון קונפליקט גדול?
כן. כאשר מטפלים אפילו בקונפליקטים קטנים ויומיומיים, כמו "האם לאכול עוגה למרות שיודעים שזה לא בריא", מתחילים ליצור סנכרון בין המחשבות הפנימיות השונות. כך מקטינים בהדרגה את הדחף של המוח להישאב לקונפליקטים גדולים ומסובכים יותר, כמו טקסים אובססיביים או בדיקות חוזרות ונשנות.
- היבטים נוספים של טיפול ב - OCD
- דרכי התמודדות עם טקסים אובססיביים
- שיטות מעשיות לטיפול בקונפליקט רגשי
- מתי נוצר פער בין מחשבות מודעות לתת מודעות
- התנהגות לא הגיונית ואיך מזהים אותה
עכשיו הנושא הוא כזה יש מצב שהבן אדם כשהתת מודע שלו, אוקי יש מודע ותת מודע מודע זה מה אתה חושב ותת מודע זה מה אתה מרגיש שאתה חושב כאילו משהו יותר פנימי קול פנימי נקרא, בסדר עכשיו יש מצב שזה עובד ככה אם הבן אדם התת מודע שלו והמודע שלו מסכימים אין לו בעיה עד כאן הבנו.
התת מודע שלו אומר לו משהו מסוים המודע מסכים עם זה ואין בעיה לעומת זאת יש מצב שבתת מודע הוא חושב משהו מסוים המודע לא סומך על התת מודע אומר "לא זה לא נכון" ואז הוא עושה דברים לדוגמה שמסכנים אותו נניח. אוקי השאלה היא מה הפתרון של זה זאת השאלה.
ש: להשוות ביניהם להשוות בין התת מודע למודע.
אליעד: נכון אז רגע אז המעשה שהיה כך היה בן אדם עושה דבר מסוכן, אוקי הוא עושה דבר מסוכן עכשיו זה עובד ככה אם הוא בטוח במודע ובתת מודע שזה מסוכן הוא לא יעשה את זה אם הוא בטוח בתת מודע ובמודע שזה לא מסוכן הוא גם לא יעשה את זה אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שאולי זה מסוכן אז הוא עושה את זה כדי להיות בטוח שזה לא מסוכן.
מה הבעיה שזה גם אובססיה וגם בנוסף לזה הוא בסוף יפול על המקרה שהוא בתת מודע טעה ושזה באמת כן מסוכן הוא רק חשב שזה לא מסוכן ואז הוא ידפוק את עצמו. הבנו? עוד פעם אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה מסוכן הוא לא עושה את זה, אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה לא מסוכן זה לא מעניין אותו אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שזה כן מסוכן אז הוא עושה את זה הוא עושה דברים שהם על הגבול של המסוכן לא מסוכן.
ש: מה ההפך?
אליעד: אין הפך אם הוא בטוח שזה מסוכן הוא לא יעשה נגיד אש אם הוא בטוח שהאש תשרוף אותו הוא לא יכניס את היד לאש כי הוא בטוח בזה במודע ובתת מודע, נגיד קיר אין לו מה לגעת בקיר כי הקיר לא מסוכן אבל אם נגיד זה תנור שהוא חצי חם ובתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום" כי אם הוא היה בטוח שזה חם הוא לא נוגע, בתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום אבל במודע הוא אומר "אולי יקרה לי משהו בא נבדוק את זה" אז הוא נוגע.
אוקי למה כי יש לו קונפליקט בין המודע לתת מודע אז מה שצריך לעשות בכזה מקרה זה מה שאתה אמרת באופן default לעשות התאמה בין המודע לתת מודע בכל התחומים שזה אומר פרקטית לקחת כל מקרה בחיים שבו במודע אתה חושב משהו אחד בתת מודע אתה חושב משהו אחר וזהו לנסות להתאים ביניהם, איך על ידי שאתה מברר מה האמת מה המודע חושב מה התת מודע חושב "מה האמת ומה האמת למה אני חושב ככה ולמה אני חושב ככה" עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע.
ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן?
אליעד: אז הוא בודק אם זה מסוכן או לא ואז הוא בעצם עושה דבר מסוכן.
ש: עושה דבר מסוכן.
אליעד: כן עושה ולידציה כאילו חלק מהטקס אנשים שיש להם OCD חלק מהטקס.
ש: מה זה?
אליעד: OCD התנהגות כפייתית חלק מהטקס מהטקסיות זה בעצם לבדוק דברים שבתת מודע הם לא מסוכנים אבל שהמודע אומר אולי הם כן מסוכנים ואז הבן אדם בודק את זה.
ש: לדוגמה?
אליעד: לדוגמה לגעת בתנור שהוא חצי חם להכניס את היד לתנור כשאתה יודע שאם היית בטוח שהוא רותח לא היית מכניס אם הוא קר את גם לא מכניס אבל אם הוא חצי קר וחצי חם ובתת מודע אתה אומר "אוקי אני לא באמת יקרה לי פה משהו אז אני יכול להרשות לעצמי לבדוק", אבל מצד שני אם אתה חושב שלא יקרה לך משהו למה אתה צריך לבדוק הרי אם לא יקרה לך כלום אין מה לבדוק ואם יקרה לך אתה גם לא בודק.
אוקי יש לזה המון היבטים אבל אחד ההיבטים בפרשה הוא לסנכרן את המודע והתת מודע שזה אומר ביומיום לקחת מקרים שהמודע והתת מודע לא מסכימים וליצור ביניהם הסכמה, איך על ידי שהבן אדם בודק מה האמת.
ש: יכול להיות מצב שבמודע אני חושב שזה מסוכן ובתת מודע לא מסוכן?
אליעד: כן.
ש: ואז מה אני עושה?
אליעד: ואז יש אנשים שהוא אומר "אני לא סומך על התת מודע שלי שאמר לי שזה מסוכן אני בספק ואז אני רוצה לבדוק את זה" וזה כאב ראש גם כן זה לא רק הקטע של המסוכן לא מסוכן זאת אובססיה, ההתנהגות הכפייתית "אתה חייב לבדוק את זה ואתה חייב לבדוק את זה".
ש: זאת דוגמה חיה.
אליעד: לא זאת דוגמה מתה ברור שדוגמה חיה.
ש: לא תן משהו.
אליעד: אמרתי לך עם התנור.
ש: תנור זאת לא דוגמה.
אליעד: אתה לא מאמין?
ש: לא אני מאמין, זה מקרה שהיה.
אליעד: מה אתה רוצה בן אדם מדליק את התנור כיריים חשמליות הוא צריך לבדוק לפני שזה מתחיל להיות רותח לבדוק אם יחטוף כביה או לא, עכשיו הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת.
ש: הוא רוצה לשים בטח על לחמם.
אליעד: לא הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת אבל אני לא מדבר עכשיו מלכתחילה על הדחף שלו לבדוק את זה אני מדבר על ההיבט של הקונפליקט בין המודע לתת מודע על ההיבט הזה ואת ההיבט הזה פותרים על ידי שפותרים את הקונפליקט באופן כללי.
ש: אני לא הבנתי אתה אומר שיש כאילו הוא לא בודק את הסיבה שגרמה לו לבדוק את החימום.
אליעד: לא אני בודק רק את ההיבט שאומר "אם הייתי בטוח בתת מודע" אם המודע היה מסכים לתת מודע לא הייתה בעיה אני מדבר על ההיבט הזה, כשמתחקרים את הבעיה מגלים הרבה היבטים אחד מההיבטים אומר שאם המודע והתת מודע מסכימים לא הייתה בעיה, אם שניהם היו מסכימים שאם תכניס את היד לא יקרה כלום לא היית בודק אם שניהם היו מסכימים שתחטוף כביה לא היית בודק, אם התת מודע אומר לך "לא יקרה לך כלום" והמודע אומר "אני לא בטוח" אז אתה בודק כדי להיות בטוח שהתת מודע צודק.
ש: אז אתה יכול בן אדם עם בעיה כזאת אז קודם כל יש לך את המחויב הזה שאתה יודע אם הוא בדק אז הוא בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא.
אליעד: מה ההוכחה כי עובדה שבמקרים אחרים שהוא בטוח שזה יפגע והוא לא בודק, זאת אומרת אם היה לו וודאי שזה יפגע בו הוא לא היה בודק זה וודאי לי.
ש: אז איך זה עוזר לך להבין את שאר ההיבטים?
אליעד: לא יש הרבה היבטים אני רק רציתי להגיד היבט ספציפי, הבן אדם אומר "בתת מודע שלי אני מרגיש שזה לא יפגע בי אף על פי כן אני בודק אני לא בטוח" אז מה אומרים לו. אני רק בסך הכל רציתי להגיד מה המהות של מה שאמרתי, שנייה מה המהות של מה שאמרתי המהות היא כזאת יש בן אדם יש לו מודע יש לו תת מודע עכשיו מה זה באמת מודע ותת מודע זה שתי דעות שונות בראש רק אחד קוראים מודע ולאחד קוראים תת מודע אבל מצד האמת זה לא אין מודע ותת מודע יש לך דעה שתי מחשבות אחד אומר ככה ואחד אומר ככה המחשבה החלשה אתה קורא לה תת מודע והמחשבה החזקה אתה קורא לה מודע זה כל הסיפור זה לא מעבר לזה.
אוקי ואם יש לך חמש מחשבות סותרות אז לאחד מהם אתה תקרא מודע מאוד לאחד תת מודע ולאחד תת תת מודע ומה שתרצה, מה שיותר חלש קוראים לו תת מודע אבל זה לא באמת שיש איזה תת מודע או משהו. עכשיו מה שאני אומר שלפעמים זה יוצר קצת כאב ראש ולפעמים זה יוצר כאב ראש מאוד גדול אז אם אתה מגיע למצב שהקונפליקט בין המחשבות שלך יוצר לך כאב ראש מאוד גדול אז תנסה לפתור את הקונפליקטים בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים.
לדוגמה המוח אומר לך "אל תאכל את העוגה" ובתת מודע אבל אתה אומר "טוב מה אכפת לי אני אוכל את העוגה" הדוגמה הקלאסית, בסדר שבתת מודע אתה אומר "אני לא אמור לעשן" ואתה עדיין מעשן משהו כזה. אתה מכיר משהו כזה?
ש: לא.
אליעד: אוקי סבבה. טוב הבנו אז מה שרציתי להגיד שחלק מהדרך לצאת ממצבים מאוד בעיתיים שנובעים בין השאר מקונפליקט בין המודע לתת מודע זה באמצעות זה שיוצאים סנכרון ביניהם בשאר התחומים ביומיום. הבנו?
התת מודע שלו אומר לו משהו מסוים המודע מסכים עם זה ואין בעיה לעומת זאת יש מצב שבתת מודע הוא חושב משהו מסוים המודע לא סומך על התת מודע אומר "לא זה לא נכון" ואז הוא עושה דברים לדוגמה שמסכנים אותו נניח. אוקי השאלה היא מה הפתרון של זה זאת השאלה.
ש: להשוות ביניהם להשוות בין התת מודע למודע.
אליעד: נכון אז רגע אז המעשה שהיה כך היה בן אדם עושה דבר מסוכן, אוקי הוא עושה דבר מסוכן עכשיו זה עובד ככה אם הוא בטוח במודע ובתת מודע שזה מסוכן הוא לא יעשה את זה אם הוא בטוח בתת מודע ובמודע שזה לא מסוכן הוא גם לא יעשה את זה אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שאולי זה מסוכן אז הוא עושה את זה כדי להיות בטוח שזה לא מסוכן.
מה הבעיה שזה גם אובססיה וגם בנוסף לזה הוא בסוף יפול על המקרה שהוא בתת מודע טעה ושזה באמת כן מסוכן הוא רק חשב שזה לא מסוכן ואז הוא ידפוק את עצמו. הבנו? עוד פעם אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה מסוכן הוא לא עושה את זה, אם בתת מודע ובמודע הוא חושב שזה לא מסוכן זה לא מעניין אותו אבל אם בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא חושב שזה כן מסוכן אז הוא עושה את זה הוא עושה דברים שהם על הגבול של המסוכן לא מסוכן.
ש: מה ההפך?
אליעד: אין הפך אם הוא בטוח שזה מסוכן הוא לא יעשה נגיד אש אם הוא בטוח שהאש תשרוף אותו הוא לא יכניס את היד לאש כי הוא בטוח בזה במודע ובתת מודע, נגיד קיר אין לו מה לגעת בקיר כי הקיר לא מסוכן אבל אם נגיד זה תנור שהוא חצי חם ובתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום" כי אם הוא היה בטוח שזה חם הוא לא נוגע, בתת מודע אומר "לא יקרה לי כלום אבל במודע הוא אומר "אולי יקרה לי משהו בא נבדוק את זה" אז הוא נוגע.
אוקי למה כי יש לו קונפליקט בין המודע לתת מודע אז מה שצריך לעשות בכזה מקרה זה מה שאתה אמרת באופן default לעשות התאמה בין המודע לתת מודע בכל התחומים שזה אומר פרקטית לקחת כל מקרה בחיים שבו במודע אתה חושב משהו אחד בתת מודע אתה חושב משהו אחר וזהו לנסות להתאים ביניהם, איך על ידי שאתה מברר מה האמת מה המודע חושב מה התת מודע חושב "מה האמת ומה האמת למה אני חושב ככה ולמה אני חושב ככה" עד שתגיע לאיזו מסקנה ואז בסוף אין קונפליקט כשאין קונפליקט אז המוח לא משתגע.
ש: אם במודע זה מסוכן ובתת מודע זה לא מסוכן?
אליעד: אז הוא בודק אם זה מסוכן או לא ואז הוא בעצם עושה דבר מסוכן.
ש: עושה דבר מסוכן.
אליעד: כן עושה ולידציה כאילו חלק מהטקס אנשים שיש להם OCD חלק מהטקס.
ש: מה זה?
אליעד: OCD התנהגות כפייתית חלק מהטקס מהטקסיות זה בעצם לבדוק דברים שבתת מודע הם לא מסוכנים אבל שהמודע אומר אולי הם כן מסוכנים ואז הבן אדם בודק את זה.
ש: לדוגמה?
אליעד: לדוגמה לגעת בתנור שהוא חצי חם להכניס את היד לתנור כשאתה יודע שאם היית בטוח שהוא רותח לא היית מכניס אם הוא קר את גם לא מכניס אבל אם הוא חצי קר וחצי חם ובתת מודע אתה אומר "אוקי אני לא באמת יקרה לי פה משהו אז אני יכול להרשות לעצמי לבדוק", אבל מצד שני אם אתה חושב שלא יקרה לך משהו למה אתה צריך לבדוק הרי אם לא יקרה לך כלום אין מה לבדוק ואם יקרה לך אתה גם לא בודק.
אוקי יש לזה המון היבטים אבל אחד ההיבטים בפרשה הוא לסנכרן את המודע והתת מודע שזה אומר ביומיום לקחת מקרים שהמודע והתת מודע לא מסכימים וליצור ביניהם הסכמה, איך על ידי שהבן אדם בודק מה האמת.
ש: יכול להיות מצב שבמודע אני חושב שזה מסוכן ובתת מודע לא מסוכן?
אליעד: כן.
ש: ואז מה אני עושה?
אליעד: ואז יש אנשים שהוא אומר "אני לא סומך על התת מודע שלי שאמר לי שזה מסוכן אני בספק ואז אני רוצה לבדוק את זה" וזה כאב ראש גם כן זה לא רק הקטע של המסוכן לא מסוכן זאת אובססיה, ההתנהגות הכפייתית "אתה חייב לבדוק את זה ואתה חייב לבדוק את זה".
ש: זאת דוגמה חיה.
אליעד: לא זאת דוגמה מתה ברור שדוגמה חיה.
ש: לא תן משהו.
אליעד: אמרתי לך עם התנור.
ש: תנור זאת לא דוגמה.
אליעד: אתה לא מאמין?
ש: לא אני מאמין, זה מקרה שהיה.
אליעד: מה אתה רוצה בן אדם מדליק את התנור כיריים חשמליות הוא צריך לבדוק לפני שזה מתחיל להיות רותח לבדוק אם יחטוף כביה או לא, עכשיו הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת.
ש: הוא רוצה לשים בטח על לחמם.
אליעד: לא הדחף לבדוק את זה הוא מסיבה אחרת אבל אני לא מדבר עכשיו מלכתחילה על הדחף שלו לבדוק את זה אני מדבר על ההיבט של הקונפליקט בין המודע לתת מודע על ההיבט הזה ואת ההיבט הזה פותרים על ידי שפותרים את הקונפליקט באופן כללי.
ש: אני לא הבנתי אתה אומר שיש כאילו הוא לא בודק את הסיבה שגרמה לו לבדוק את החימום.
אליעד: לא אני בודק רק את ההיבט שאומר "אם הייתי בטוח בתת מודע" אם המודע היה מסכים לתת מודע לא הייתה בעיה אני מדבר על ההיבט הזה, כשמתחקרים את הבעיה מגלים הרבה היבטים אחד מההיבטים אומר שאם המודע והתת מודע מסכימים לא הייתה בעיה, אם שניהם היו מסכימים שאם תכניס את היד לא יקרה כלום לא היית בודק אם שניהם היו מסכימים שתחטוף כביה לא היית בודק, אם התת מודע אומר לך "לא יקרה לך כלום" והמודע אומר "אני לא בטוח" אז אתה בודק כדי להיות בטוח שהתת מודע צודק.
ש: אז אתה יכול בן אדם עם בעיה כזאת אז קודם כל יש לך את המחויב הזה שאתה יודע אם הוא בדק אז הוא בתת מודע הוא חושב שזה לא מסוכן ובמודע הוא.
אליעד: מה ההוכחה כי עובדה שבמקרים אחרים שהוא בטוח שזה יפגע והוא לא בודק, זאת אומרת אם היה לו וודאי שזה יפגע בו הוא לא היה בודק זה וודאי לי.
ש: אז איך זה עוזר לך להבין את שאר ההיבטים?
אליעד: לא יש הרבה היבטים אני רק רציתי להגיד היבט ספציפי, הבן אדם אומר "בתת מודע שלי אני מרגיש שזה לא יפגע בי אף על פי כן אני בודק אני לא בטוח" אז מה אומרים לו. אני רק בסך הכל רציתי להגיד מה המהות של מה שאמרתי, שנייה מה המהות של מה שאמרתי המהות היא כזאת יש בן אדם יש לו מודע יש לו תת מודע עכשיו מה זה באמת מודע ותת מודע זה שתי דעות שונות בראש רק אחד קוראים מודע ולאחד קוראים תת מודע אבל מצד האמת זה לא אין מודע ותת מודע יש לך דעה שתי מחשבות אחד אומר ככה ואחד אומר ככה המחשבה החלשה אתה קורא לה תת מודע והמחשבה החזקה אתה קורא לה מודע זה כל הסיפור זה לא מעבר לזה.
אוקי ואם יש לך חמש מחשבות סותרות אז לאחד מהם אתה תקרא מודע מאוד לאחד תת מודע ולאחד תת תת מודע ומה שתרצה, מה שיותר חלש קוראים לו תת מודע אבל זה לא באמת שיש איזה תת מודע או משהו. עכשיו מה שאני אומר שלפעמים זה יוצר קצת כאב ראש ולפעמים זה יוצר כאב ראש מאוד גדול אז אם אתה מגיע למצב שהקונפליקט בין המחשבות שלך יוצר לך כאב ראש מאוד גדול אז תנסה לפתור את הקונפליקטים בראש שלך באופן כללי גם בדברים שנראים לך קטנים.
לדוגמה המוח אומר לך "אל תאכל את העוגה" ובתת מודע אבל אתה אומר "טוב מה אכפת לי אני אוכל את העוגה" הדוגמה הקלאסית, בסדר שבתת מודע אתה אומר "אני לא אמור לעשן" ואתה עדיין מעשן משהו כזה. אתה מכיר משהו כזה?
ש: לא.
אליעד: אוקי סבבה. טוב הבנו אז מה שרציתי להגיד שחלק מהדרך לצאת ממצבים מאוד בעיתיים שנובעים בין השאר מקונפליקט בין המודע לתת מודע זה באמצעות זה שיוצאים סנכרון ביניהם בשאר התחומים ביומיום. הבנו?