מה טוב בזה שרע לך בכלל?

האם יכול להיות שמשהו רע בחיים הוא דווקא טוב? אליעד כהן מסביר שבחיים של כל אדם קיימים דברים רעים, בין אם מדובר בכאב כרוני, בעיה שאין לה פתרון, מחשבה טורדנית או זיכרון קשה. במבט ראשון, ברור שאלה דברים רעים ומציקים, אבל אליעד מציע נקודת מבט אחרת ומסביר מדוע דווקא מצבים אלה יכולים להיות לטובת האדם.

למה דווקא כאב כרוני או בעיה בלי פתרון יכולים להועיל?

אליעד מביא כדוגמה אדם שסובל מבעיה כרונית, משהו שמציק לו לאורך זמן, כמו כאב מתמשך או אפילו בעיה קטנה כמו עיתוש שלא נפסק ולא מצליחים להיפטר ממנו. האדם מנסה לפתור את הבעיה שוב ושוב, אך ללא הצלחה. מצב כזה נראה כמובן שלילי, אבל אליעד מסביר שיש מצב גרוע יותר: להרגיש רע מאוד.

מדוע עדיף להרגיש קצת רע מאשר שיהיה לך טוב כל הזמן?

לפי אליעד, מי שאין לו אף פעם משהו רע בחיים, עלול בקלות להתאהב במציאות, ליהנות ממנה יותר מדי ולהיקשר אליה בגלל התחושה שהמציאות בדיוק כמו שהוא רוצה. ההנאה מהמציאות "המושלמת" הזו מסוכנת, כי ברגע שמשהו קטן ישתבש, האדם ירגיש סבל עצום ואכזבה קשה ביותר. אותו אדם למעשה שותל במוחו מחשבה של "איזה כיף לי שהמציאות כרצוני, " ולכן כל שינוי במציאות יהיה עבורו קשה מאוד ויגרום לו ליפול למצב רע מאוד.

לעומת זאת, אדם שיש לו בעיות קטנות, דברים שמפריעים לו ומציקים לו באופן קבוע, מתמודד עם המציאות בצורה אחרת. המציאות עבורו איננה מושלמת, והוא מבין שהאושר שלו לא תלוי בכך שהמציאות תהיה בדיוק כפי שהוא רוצה. לכן הוא חייב ללמוד לאהוב את המציאות ללא תנאים. הוא חייב למצוא דרך ליהנות ולשמוח גם אם המציאות לא מתאימה בדיוק לרצונו.

איך הכאב יכול לשמש כטריגר לאושר?

אליעד מדגיש שכאשר יש לאדם משהו רע בחיים, הדבר הופך לטריגר שמזכיר לו לאהוב את המציאות כפי שהיא, ללא תנאים. כאשר רע לו, הוא נזכר שכדי להרגיש טוב הוא חייב להפסיק לנסות להתנות את האושר שלו בקיומה של מציאות מסוימת. הרע משמש כתזכורת לכך שהחיים הם רק משחק, והדרך היחידה לנצח במשחק הזה היא לקבל את המציאות באהבה ללא תנאים.

במילים אחרות, דווקא אותו כאב כרוני, דווקא אותן בעיות ללא פתרון, אותן מחשבות טורדניות ואותה תחושת דיכאון, הן שמעוררות באדם את הצורך וההכרח ללמוד ליהנות מהמציאות באופן בלתי תלוי, ללא תנאים.

מה הקשר בין בעיות כרוניות לאושר אינסופי?

אליעד טוען כי דווקא מי שסובל מבעיות כרוניות, כמו חרדות, זיכרונות קשים או טראומות, נמצא במצב של הזדמנות גדולה יותר לחוות אושר אינסופי. הסיבה לכך פשוטה: מצבים אלה מאלצים את האדם להפסיק להיאחז ברצונות שלו באופן מוחלט ולהתחיל לאהוב את המציאות בלי שום תלות בתנאים. ככל שהאדם לומד לאהוב את המציאות בצורה מוחלטת יותר, כך האושר שהוא יחווה יהיה גדול יותר ועמוק יותר.

מי שאף פעם לא נתקל בבעיות, עלול בקלות להסתפק באושר שטחי שמבוסס על מציאות חיצונית. ברגע שהמציאות הזו משתנה, האושר שלו ייעלם, והוא יחווה סבל גדול. לעומת זאת, מי שחי לצד הבעיות והכאב, תמיד זוכר שהאושר האמיתי לא תלוי כלל במציאות. האושר שלו תמיד זמין לו, בלי שום קשר לבעיות שלו.

כיצד לנצל את הסבל ולהפוך אותו להזדמנות?

המסר המרכזי שאליעד מעביר הוא שהחיים הם משחק, והדרך הטובה ביותר לשחק בו היא לראות את הסבל והבעיות כטריגר וכהזדמנות לאהוב את המציאות באופן מוחלט, ללא תנאים וללא תלות בתוצאה. האדם שרוצה אושר אמיתי חייב להבין שלא משנה עד כמה המציאות קשה, האושר תמיד אפשרי וזמין ברגע שהוא מפסיק להתנות אותו במציאות חיצונית.

האדם שמבין זאת באמת, הופך את הכאב שלו למנוע שדוחף אותו לעבר אושר עמוק יותר ויציב יותר מכל אושר חיצוני אפשרי. כך, דווקא הבעיות הגדולות ביותר הופכות להיות ההזדמנות הגדולה ביותר של האדם לחוות את האושר המוחלט והיציב ביותר.