אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה מה זה נוסחה? ✔פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד?

השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים.

מהי סיבתיות?

סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה.

הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי

כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית:
  • הצהרה על קיום הסיבה:

    לדוגמה, "קיללו אותי".
  • הצהרה על קיום התוצאה:

    לדוגמה, "אני כועס".
  • הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה:

    האם תמיד קיללה תוביל לכעס?
  • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו:

    האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה?
דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות

בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים:
  • "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול":

    כאן יש 4 טענות:
    • הסיבה: רעב.
    • התוצאה: הליכה לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה?
    • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ?
  • "אני כועס כי קיללו אותי":

    כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס.
    • הסיבה: הקללה.
    • התוצאה: כעס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס?
    • הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש עוד גורמים כמו תסכול או עייפות?
  • "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות":

    כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות.
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה?
    • הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות?
כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות?

הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו "אני רעב ולכן אני הולך לאכול") צריכה להיות מנותחת לפי ארבעה שלבים:
  • חקירת הסיבה:

    האם הסיבה שנאמרה אכן קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא מוחלטת?
  • חקירת התוצאה:

    האם התוצאה היא אכן כפי שמתואר? האם אפשר לבדוק את המידה שלה?
  • הסיבה מחייבת את התוצאה?

    האם בהכרח כל סיבה חייבת להוביל לתוצאה זו?
  • האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה?

    האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה?
האם השיטה באמת פותרת כל בעיה?

ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות נכונות. יש המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל טיפול אישי, פתרון בעיות אישיות, ובחינת החלטות מקצועיות או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה.

סיכום

בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים.
מהי השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' ומה עומד מאחוריה?

השיטה הקרויה 'ניתוח סיבתיות' היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה "סיבה ותוצאה" לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח בעיות בחיי היומיום, לפתרון קונפליקטים רגשיים, להבנה מעמיקה של תהליכים, ולשמירה מפני הטעיות שבהן מישהו מציג הסבר מסוים לאירוע - אך לא בהכרח מוכיח אותו כיאות.

הרעיון הוא שבכל פעם שמישהו אומר "X קרה בגלל Y" - מסתתרת סדרה של טענות נפרדות שיש לפרק ולחקור צעד אחר צעד, כדי לוודא שאנחנו לא מקבלים כמובן מאליו את כל מה שנאמר, וגם כדי שנוכל ourselves להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו.

מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות?

ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים לא. על מנת להגיד שיש קשר סיבתי בין שני אירועים - אחד מהם (הסיבה) חייב להתרחש לפני האחר (התוצאה). אם הם קרו בו זמנית, קשה מאוד לטעון שאחד גרם לשני. לדוגמה, אם כדור נופל מהיד לאחר שהאדם עוזב אותו, סביר להניח שהעזיבה (סיבה) הובילה לנפילת הכדור (תוצאה). אך אם באותה שנייה מישהו בארצות הברית מרים יד, ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע.

הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה

דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל "משפט סיבתי" מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט "אני כועס כי קיללו אותי" יש לכאורה שני מרכיבים - 'קיללו אותי' (סיבה) ו'אני כועס' (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים:
  1. ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי).
  2. ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס).
  3. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס).
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר).
אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק טענה אחת או שתיים, אבל בפועל, כשמפרקים את האמירה ומבררים כל חלק לגופו, מקבלים ארבעה שלבים למחקר, וזה מאפשר לגלות פרטים שלא נראים ממבט ראשון.

דוגמאות ליישום ארבע הטענות

כדי להמחיש היטב, נציג כמה דוגמאות נפוצות מחיי היומיום:
  1. אדם אומר: "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול."
    • הסיבה: אני רעב.
    • התוצאה: אני הולך לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח כשאני רעב - זה מאלץ אותי לאכול?
    • הטענה שהתוצאה באמת קורית בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי?
  2. אדם אומר: "אני כועס כי קיללו אותי."
    • הסיבה: קיללו אותי.
    • התוצאה: אני כועס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס?
    • הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי היו עוד סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם?
  3. אדם אומר: "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות."
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת בהכרח מסכות: האם זו באמת הדרך היחידה או ההכרחית? אולי יש דרכים אחרות?
    • הטענה שהמסכות מוטלות דווקא בגלל הקורונה: יכול להיות שיש עניינים נוספים, כמו אינטרסים כלכליים או חברתיים?
בכל פעם שמבקשים להבין משפט שיש בו "כי", "משום ש", "עקב", "בגלל", "לכן", או כל הקשר אחר של סיבה ותוצאה, כדאי לעצור ולשאול: האם יש פה סיבה אמיתית? האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה באמת קשורה לסיבה הזאת?

איך חוקרים בפועל כל טענה מתוך הארבע?

כאן נכנסת טכניקה של שאילת שאלות לכל אחת מארבע הטענות, לפי סדר הגיוני:
  1. חקירת הסיבה עצמה:
    • מה הסיבה? האם היא באמת קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא יכלה לקרות בצורה אחרת? האם היא חזקה או מוחלטת?
    • למשל, אם מישהו אומר "קיללו אותי", אפשר לשאול: מי קילל אותך? מה בדיוק אמרו לך? אולי זו לא קללה אלא משהו הומוריסטי?
  2. חקירת התוצאה עצמה:
    • מה התוצאה? עד כמה היא אמיתית? כיצד היא התבטאה? אולי היא לא כל כך חמורה כמו שנאמר? אולי יש בה פרטים נספחים?
    • למשל, אם אומרים "אני כועס", אפשר לחקור: האם אתה בטוח שזה כעס ולא תסכול או עלבון? כמה זמן אתה כועס? האם זה כעס פנימי או חיצוני?
  3. הטענה שהסיבה מחייבת את התוצאה:
    • האם זה באמת הכרחי? האם ייתכן שהסיבה קורית - ולא מתקבלת התוצאה הזאת? אולי יש אנשים או מצבים שבהם התוצאה שונה לגמרי?
    • בדוגמה של "קיללו אותי" ו"אני כועס": האם תמיד כשמקללים מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק?
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה הזאת דווקא:
    • אולי התוצאה נגרמת מסיבות נוספות, או שאולי הסיבה הזו לא כל כך קשורה לתוצאה? יכול להיות שזה צירוף מקרים?
    • למשל, "אני הולך לאכול כי אני רעב" - אולי אני הולך לאכול גם כי כולם אוכלים לידי, או כי ההורים הזמינו אותי לארוחה?
הרחבת הדוגמאות והעמקה של חקירה

ניקח משפט נוסף: "החברה שלי עזבה אותי, ולכן אני עצוב". אם נרצה לפרק זאת כראוי:
  1. הסיבה: היא עזבה אותי. אולי היא בסך הכל יצאה לחופשה? אולי זה לא לתמיד?
  2. התוצאה: אני עצוב. האם אני באמת עצוב, או מרגיש בדידות, או כעס? האם זו רק תחושה חולפת?
  3. הטענה שהעזיבה מחייבת עצב: האם כל פרידה בהכרח מביאה צער קיצוני, או שייתכן שיש אנשים שמגיבים אחרת?
  4. הטענה שהעצב מגיע רק מהעזיבה: אולי אני כבר כמה ימים לחוץ מעוד עניינים, והעזיבה היא רק התירוץ לכעוס או להתעצב?
החשיבות בפריסה הזו היא לא רק בשביל "לדקדק" בשפה, אלא כדי לא לפספס שום אלמנט בתמונה. הרבה פעמים, הסיבה האמיתית לתוצאה מסוימת איננה מה שהאדם מצהיר במפורש, או שיש עוד גורמים שבכלל לא נאמרים והם אלו שמשפיעים. ניתוח סיבתיות כמו זה מאפשר לזהות פרטים נסתרים ולראות האם יש לנו פתח לשינוי או לדרך פעולה אחרת.

פירוק "יש מגיפה - לכן מסכות" כדוגמה חברתית - רפואית

מעבר לעולם האישי, הרעיון שימושי גם כשממשלה או גוף כלשהו מציגים החלטות. "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות ולשמור על ריחוק חברתי". נבדוק:
  1. האם אכן יש מגיפה חריגה ושונה ממחלות אחרות? מה הנתונים? כמה מתים? כמה חולים?
  2. מהי בדיוק חובת המסכות? האם היא נעשית בנסיבות מסוימות או בכל מקום? האם היא אפקטיבית תמיד?
  3. האם מגיפה בהכרח מחייבת עטיית מסכה או שאולי קיימים פתרונות נוספים כמו חיסון, ריחוק חלקי, או בידוד רק של קבוצות סיכון?
  4. האם החובה למסכה באמת נובעת רק מהדאגה לבריאות הציבור, או אולי מעורבים גם שיקולים כלכליים, פוליטיים, חברתיים?
ברגע שעוברים בצורה מסודרת ומפרקים את הטענה המרכזית לארבעת חלקיה, מגלים איזו אינפורמציה יכולה להיות חסרה, אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות אם נבחן עוד נתונים.

מה השימוש המעשי של ניתוח סיבתיות בחיי היומיום?

השיטה משרתת אותנו במספר אופנים רחבים מאוד:
  • חיזוק יכולת החשיבה הביקורתית: כשמישהו מציג לנו טענה סיבתית (למשל, "זה קרה בגלל ההורים שלי" או "אני מוכרח לעשות X כי Y"), נוכל לבקש הסבר מעמיק ולבדוק את נכונות כל שלב בנפרד.
  • שמירה מפני הטעיות: אם אדם או גוף מנסים לשכנע אותנו במשהו, ואומרים "הנה הסיבה, הנה התוצאה" - בשאלת ארבע השאלות נראה אם יש סיבות נוספות, אם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, אם התוצאה לא קשורה בכלל לדבר שהם אומרים.
  • פתרון בעיות אישיות: לעתים אדם מרגיש "אני בחרדה כי אין לי מספיק כסף", ואז נגלה שבאמת אולי אין לו כסף כפי שהיה רוצה, אבל האם זה מחייב חרדה? אולי הסיבה לעומק היא תחושת חוסר ביטחון כללי, או דאגות שאינן קשורות רק למימון?
  • יכולת לעזור לאחרים: כשחבר או בן משפחה מתלוננים על משהו, אפשר לשאול את השאלות האלה, לפרק את הטענה, ולמצוא נקודות משמעותיות שמקדמות אותם לפתרון.
האם השיטה אכן פותרת כל בעיה ב - 100 אחוז?

רבים טוענים ששימוש עקבי ב"ניתוח סיבתיות" עשוי לפרק כמעט כל בעיה, משום שבכל סוג של קושי אפשר לנסח משפט "X קורה לי כי Y", ואז לחקור אותו בעזרת ארבעת החלקים. כשעושים זאת, מגלים לא אחת שיש לנו דרך אחרת להסתכל על הדברים, או שיש הנחות נסתרות שמובילות למסקנה שאינה בהכרח נכונה. כמובן, אין כוונה לומר שהשיטה מעלימה את הבעיה בן רגע, אלא שהיא מגלה לנו את מבנה הטיעון ואת נקודות התורפה האפשריות, ומאפשרת שיפור במצב.

דרכים מעשיות לתרגול השיטה

כל הרעיון ב'ניתוח סיבתיות' הוא קודם כל לתרגל ולשאול את עצמנו בכל מצב:
  1. מה הסיבה שאני מציג? איך אני יודע שהיא אמיתית, האם בדקתי או שאני מניח זאת כמובן מאליו?
  2. מה התוצאה שאני מציג? האם בדקתי שהיא אכן מתרחשת, או שאני רק מתאר אותה ברמה כללית?
  3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם בהכרח ברגע שסיבה זו קורית, נוצרת בהכרח אותה תוצאה?
  4. האם התוצאה באמת נגרמת רק מהסיבה הזאת, או שאולי היא קורה בגלל עוד דברים?
אפשר לעשות זאת גם בכתיבה. לוקחים משפט מלא ב"כי", "לכן", "בגלל", מחלקים לדפי משנה, מנסחים את ארבע השאלות אחת תחת השנייה, ורושמים תשובות, השערות והרהורים. כך המחשבה מתבהרת מאוד, ונוצר חופש גדול יותר לראות אפשרויות אחרות ולחקור הבדלים ודקויות.

דוגמאות שבהן כל חלק בתהליך משפיע על מה שבא אחריו

לפעמים נראה רצף של כמה סיבות ותוצאות באמירה אחת: "הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה." כאן יש בעצם כמה חלקי סיבתיות מוטמעים ברצף אחד. אפשר לזהות:
  1. "הייתי רעב" - האם באמת?
  2. "אז אכלתי" - האם בהכרח אוכלים תמיד כשיש רעב?
  3. "ועכשיו אני כבר לא רעב" - האם באמת האכילה סיימה את הרעב? אולי קצת, אולי לא לגמרי?
  4. "לכן אני יכול לצאת לריצה" - מי אמר שרק אם אין רעב אפשר לרוץ? אולי יש סיבה אחרת שמפריעה לריצה?
כשמתרגלים כך, לומדים להפוך כל טענת סיבה - תוצאה לפירוק יסודי ולגלות איך לפעמים דבר אחד כן מוביל לשני, אבל לפעמים זה רק חלק מהתמונה או סיבה משוערת בלבד.

למי כדאי ליישם ניתוח סיבתיות ומתי?

ניתוח סיבתיות רלוונטי בכל אינטראקציה אנושית, בכל פעם שמחליטים החלטות משמעותיות, בכל ויכוח או שיחה, ובוודאי בכל טיפול רגשי או קבלת החלטות מקצועית. בכל מצב כזה, ברגע שעולה טענה של "למה ככה?" והתשובה היא "כי...", מומלץ לבצע את החקירה. יכול להיות שזה יעורר עוד שאלות, יביא לגילוי סיבות נסתרות, או ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו.

לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון בעיות

ניתוח סיבתיות מאפשר לנו לקחת כל טענה, קטנה או גדולה, ולפרק אותה לארבעה רכיבים: הסיבה, התוצאה, המחשבה שהסיבה מחייבת את התוצאה, והמחשבה שהתוצאה מתרחשת עקב הסיבה. כך מונעים בלבול, אי דיוקים והטעיות, ופותחים פתח לפתרונות יצירתיים ולחקירה עצמאית ואמיתית. במרחב האישי, זה פותח דרכים חדשות להתמודד עם קשיים רגשיים. במרחב הציבורי, זה מונע אפשרות שמישהו יכפה עלינו הסברים שטחיים. וככל שמתמידים להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות.
הקדמה לניתוח סיבתיות, מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח סיבתיות? מה זה סיבתיות? מהי חשיבה סיבתית? איך לזהות סיבה ותוצאה? איך לזהות קשר סיבה ותוצאה? מהו קשר סיבתי? מהן 4 הטענות של הסיבתיות? מהם 4 התהליכים של הסיבתיות? מהן 4 השאלות של ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות של הקורונה, ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, ניתוח סיבתיות של מסכות הקורונה, ניתוח סיבתיות למתחילים, מה לשאול בניתוח סיבתיות? איך לחקור ניתוח סיבתיות? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מחויבת מהסיבה? האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? איך לנתח תהליך סיבתי?
ניתוח סיבתיות תוצאה נוסחאות איך להיות יותר חכם לשאול בניתוח סיבתיות קיום מימון חשיבה סיבתית הגדרות לנתח סיבתיות לאכול 4 שאלות לניתוח סיבתיות איך לאמן את החשיבה איך לאמן את המוח איך להיות גאון איך להיות חכם איך להיות יותר חכם איך לחשוב בהיגיון איך לנתח איך לנתח את הסיבה איך לנתח סיבה איך לנתח סיבה ותוצאה איך לנתח קשר סיבתי איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לפתח את החשיבה איך לפתח את המוח איך לפתח את השכל איך לפתח חשיבה איך לפתח יכולת חשיבה איך לשפר את החשיבה איך לשפר את המוח איך לשפר את השכל איך לשפר יכולות חשיבה איך לשפר יכולות שכליות אימון המוח אימון קוגניטיבי התפתחות החשיבה התפתחות שכלית חשיבה חשיבה הגיונית טענה טענות יכולות חשיבה יכולות קוגניטיביות יכולות שכליות יכולת חשיבה יכולת קוגניטיבית יכולת שכלית כישורי חשיבה כישורים קוגניטיביים כישורים שכליים לאמן את החשיבה לאמן את המוח לאמן את השכל להיות גאון להיות חכם להיות יותר חכם לוגיקה לחשוב בהיגיון למה לפתח את המוח למה לפתח את השכל לנתח לנתח את הסיבה לנתח סיבה ותוצאה לנתח קשר סיבתי לנתח תהליך לנתח תהליכים לפתח לפתח את החשיבה לפתח את המוח לפתח את השכל לפתח חשיבה לפתח יכולות חשיבה לפתח יכולות קוגניטיביות לפתח יכולות שכליות לפתח יכולת חשיבה לפתח יכולת קוגניטיבית לפתח יכולת שכלית לשפר את החשיבה לשפר את המוח לשפר את השכל לשפר יכולות חשיבה לשפר יכולות קוגניטיביות לשפר יכולות שכליות לשפר יכולת חשיבה לשפר יכולת קוגניטיבית לשפר יכולת שכלית מבוא מבוא לניתוח סיבתיות מה זה לוגיקה מה זה נוסחה מה זה ניתוח סיבתיות מה זה סיבה ותוצאה מה זה סיבתיות מיומנויות חשיבה מיומנויות קוגניטיביות מיומנויות שכליות מיומנות חשיבה מיומנות קוגניטיבית מיומנות שכלית נוסחאות נוסחה נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה ניתוח סיבתיות סיבה ותוצאה סיבה תוצאה סיבתיות פיתוח פיתוח החשיבה פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות פיתוח המוח פיתוח השכל פיתוח חשיבה פיתוח יכולות חשיבה פיתוח יכולות קוגניטיביות פיתוח יכולות שכליות פיתוח יכולת חשיבה פיתוח יכולת קוגניטיבית פיתוח יכולת שכלית קשר סיבה תוצאה קשר סיבתי שאלות לניתוח טענות סיבתיות שיטות לפיתוח החשיבה שיטות לפיתוח המוח שיטות לפיתוח השכל שיטות לפיתוח חשיבה שיפור החשיבה שיפור המוח שיפור השכל שיפור יכולות חשיבה שיפור יכולות קוגניטיביות שיפור יכולות שכליות שיפור יכולת חשיבה שיפור יכולת קוגניטיבית שיפור יכולת שכלית תהליך תהליך סיבתי תהליך סיבתיות תהליכים תוצאה תוצאות תרגול קוגניטיבי תרגילים לפיתוח החשיבה תרגילים לפיתוח המוח תרגילים לפיתוח השכל תרגילים לפיתוח חשיבה
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מה זה נוסחה?, איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: מה זה נוסחה?, איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לשנות תכונות אופי? איך למצוא זוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשפר את הזיכרון? איך ליצור אהבה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפרש חלומות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף? איך להאמין בעצמך? איך לנהל את הזמן? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להתמודד עם גירושין? איך להיות מאושר ושמח? איך לשתול מחשבות? איך לקבל החלטות? איך למכור מוצר ללקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? מה המשמעות של החיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? למה לא להתאבד? האם לדומם יש תודעה? למה יש רע בעולם? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? בשביל מה לחיות? האם באמת הכל לטובה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצר העולם? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם אפשר לדעת הכל? האם יש או אין אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

נושאים נוספים לעיונך...
איך לגרום למישהו לכבד אותך? בריאות הנפש כסף לנכים הצלחה בצורה קלה הסוד של גן עדן התמצאות במרחב למה ילד חרדתי? איך לקבל החלטה בלי לפחד? איך להיות עם ביטחון עצמי? אהבה עצמית על תנאי לאהוב את החסרונות שלך לאהוב למכור ללקוחות מקור האושר לקוח שמח לנקום על בגידה איך להכיר בדייט ראשון? ניתוח תהליכי קבלת החלטות בנוגע לקורונה איך לבחור החלטה? התמודדות עם מוות של בן איך להתמודד עם הסרת פרסום שלילי בגוגל? אני לא מצליח להשתחרר מהרצון מוטיבציה לעשייה שיפור מוצר להביא תועלת ללקוח איך לגרום לילד להיות ילד מחונן? להרגיש רע בגלל הילדים אבולוציה רוחנית ללמוד אצל מורה רוחני איך להתנהג עם חולה הפרעת אישיות? האם מחלת נפש היא תורשתית? להיות חבר של האקס איך ליצור אמון עם האקס? על מה לחשוב במהלך האימון איפה הכי קל לשריר? האם אלוהים טוב או רע? האונס של אלוהים אתה קרוב להארה הארה של מורים רוחניים הספר להיות אלוהים להיות אלוהים בעצמך איך להצליח לעשות כסף? כסף בצורה נכונה מטרת החיים היא ימות המשיח איך לדעת מהי משמעות החיים? לשנות רגש חיובי איך לשנות מחשבות שליליות? אפשרויות בחירה מה היא בחירה חופשית? סיפור בריאת העולם האם העולם נברא יש מאין? עוד נושאים ...
האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא תמיכה נפשית, מאמן למציאת עבודה, מנטור בנושאי מה זה נוסחה - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.5000 שניות - עכשיו 21_09_2025 השעה 07:15:02 - wesi1