מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד?

השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים.

מהי סיבתיות?

סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה.

הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי

כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית:

• הצהרה על קיום הסיבה:
  
  לדוגמה, "קיללו אותי".
• הצהרה על קיום התוצאה:
  
  לדוגמה, "אני כועס".
• הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה:
  
  האם תמיד קיללה תוביל לכעס?
• הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו:
  
  האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה?

דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות

בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים:

• "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול":
  
  כאן יש 4 טענות:
  • הסיבה: רעב.
  • התוצאה: הליכה לאכול.
  • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה?
  • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ?
• "אני כועס כי קיללו אותי":
  
  כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס.
  • הסיבה: הקללה.
  • התוצאה: כעס.
  • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס?
  • הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש עוד גורמים כמו תסכול או עייפות?
• "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות":
  
  כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות.
  • הסיבה: מגיפת קורונה.
  • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
  • הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה?
  • הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות?

כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות?

הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו "אני רעב ולכן אני הולך לאכול") צריכה להיות מנותחת לפי ארבעה שלבים:

• חקירת הסיבה:
  
  האם הסיבה שנאמרה אכן קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא מוחלטת?
• חקירת התוצאה:
  
  האם התוצאה היא אכן כפי שמתואר? האם אפשר לבדוק את המידה שלה?
• הסיבה מחייבת את התוצאה?
  
  האם בהכרח כל סיבה חייבת להוביל לתוצאה זו?
• האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה?
  
  האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה?

האם השיטה באמת פותרת כל בעיה?

ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות נכונות. יש המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל טיפול אישי, פתרון בעיות אישיות, ובחינת החלטות מקצועיות או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה.

סיכום

בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים.

מהי השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' ומה עומד מאחוריה?

השיטה הקרויה 'ניתוח סיבתיות' היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה "סיבה ותוצאה" לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח בעיות בחיי היומיום, לפתרון קונפליקטים רגשיים, להבנה מעמיקה של תהליכים, ולשמירה מפני הטעיות שבהן מישהו מציג הסבר מסוים לאירוע - אך לא בהכרח מוכיח אותו כיאות.

הרעיון הוא שבכל פעם שמישהו אומר "X קרה בגלל Y" - מסתתרת סדרה של טענות נפרדות שיש לפרק ולחקור צעד אחר צעד, כדי לוודא שאנחנו לא מקבלים כמובן מאליו את כל מה שנאמר, וגם כדי שנוכל ourselves להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו.

מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות?

ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים לא. על מנת להגיד שיש קשר סיבתי בין שני אירועים - אחד מהם (הסיבה) חייב להתרחש לפני האחר (התוצאה). אם הם קרו בו זמנית, קשה מאוד לטעון שאחד גרם לשני. לדוגמה, אם כדור נופל מהיד לאחר שהאדם עוזב אותו, סביר להניח שהעזיבה (סיבה) הובילה לנפילת הכדור (תוצאה). אך אם באותה שנייה מישהו בארצות הברית מרים יד, ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע.

הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה

דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל "משפט סיבתי" מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט "אני כועס כי קיללו אותי" יש לכאורה שני מרכיבים - 'קיללו אותי' (סיבה) ו'אני כועס' (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים:

1. ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי).
2. ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס).
3. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס).
4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר).

אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק טענה אחת או שתיים, אבל בפועל, כשמפרקים את האמירה ומבררים כל חלק לגופו, מקבלים ארבעה שלבים למחקר, וזה מאפשר לגלות פרטים שלא נראים ממבט ראשון.

דוגמאות ליישום ארבע הטענות

כדי להמחיש היטב, נציג כמה דוגמאות נפוצות מחיי היומיום:

1. אדם אומר: "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול."
   • הסיבה: אני רעב.
   • התוצאה: אני הולך לאכול.
   • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח כשאני רעב - זה מאלץ אותי לאכול?
   • הטענה שהתוצאה באמת קורית בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי?
2. אדם אומר: "אני כועס כי קיללו אותי."
   • הסיבה: קיללו אותי.
   • התוצאה: אני כועס.
   • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס?
   • הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי היו עוד סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם?
3. אדם אומר: "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות."
   • הסיבה: מגיפת קורונה.
   • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
   • הטענה שהמגיפה מחייבת בהכרח מסכות: האם זו באמת הדרך היחידה או ההכרחית? אולי יש דרכים אחרות?
   • הטענה שהמסכות מוטלות דווקא בגלל הקורונה: יכול להיות שיש עניינים נוספים, כמו אינטרסים כלכליים או חברתיים?

בכל פעם שמבקשים להבין משפט שיש בו "כי", "משום ש", "עקב", "בגלל", "לכן", או כל הקשר אחר של סיבה ותוצאה, כדאי לעצור ולשאול: האם יש פה סיבה אמיתית? האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה באמת קשורה לסיבה הזאת?

איך חוקרים בפועל כל טענה מתוך הארבע?

כאן נכנסת טכניקה של שאילת שאלות לכל אחת מארבע הטענות, לפי סדר הגיוני:

1. חקירת הסיבה עצמה:
   • מה הסיבה? האם היא באמת קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא יכלה לקרות בצורה אחרת? האם היא חזקה או מוחלטת?
   • למשל, אם מישהו אומר "קיללו אותי", אפשר לשאול: מי קילל אותך? מה בדיוק אמרו לך? אולי זו לא קללה אלא משהו הומוריסטי?
2. חקירת התוצאה עצמה:
   • מה התוצאה? עד כמה היא אמיתית? כיצד היא התבטאה? אולי היא לא כל כך חמורה כמו שנאמר? אולי יש בה פרטים נספחים?
   • למשל, אם אומרים "אני כועס", אפשר לחקור: האם אתה בטוח שזה כעס ולא תסכול או עלבון? כמה זמן אתה כועס? האם זה כעס פנימי או חיצוני?
3. הטענה שהסיבה מחייבת את התוצאה:
   • האם זה באמת הכרחי? האם ייתכן שהסיבה קורית - ולא מתקבלת התוצאה הזאת? אולי יש אנשים או מצבים שבהם התוצאה שונה לגמרי?
   • בדוגמה של "קיללו אותי" ו"אני כועס": האם תמיד כשמקללים מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק?
4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה הזאת דווקא:
   • אולי התוצאה נגרמת מסיבות נוספות, או שאולי הסיבה הזו לא כל כך קשורה לתוצאה? יכול להיות שזה צירוף מקרים?
   • למשל, "אני הולך לאכול כי אני רעב" - אולי אני הולך לאכול גם כי כולם אוכלים לידי, או כי ההורים הזמינו אותי לארוחה?

הרחבת הדוגמאות והעמקה של חקירה

ניקח משפט נוסף: "החברה שלי עזבה אותי, ולכן אני עצוב". אם נרצה לפרק זאת כראוי:

1. הסיבה: היא עזבה אותי. אולי היא בסך הכל יצאה לחופשה? אולי זה לא לתמיד?
2. התוצאה: אני עצוב. האם אני באמת עצוב, או מרגיש בדידות, או כעס? האם זו רק תחושה חולפת?
3. הטענה שהעזיבה מחייבת עצב: האם כל פרידה בהכרח מביאה צער קיצוני, או שייתכן שיש אנשים שמגיבים אחרת?
4. הטענה שהעצב מגיע רק מהעזיבה: אולי אני כבר כמה ימים לחוץ מעוד עניינים, והעזיבה היא רק התירוץ לכעוס או להתעצב?

החשיבות בפריסה הזו היא לא רק בשביל "לדקדק" בשפה, אלא כדי לא לפספס שום אלמנט בתמונה. הרבה פעמים, הסיבה האמיתית לתוצאה מסוימת איננה מה שהאדם מצהיר במפורש, או שיש עוד גורמים שבכלל לא נאמרים והם אלו שמשפיעים. ניתוח סיבתיות כמו זה מאפשר לזהות פרטים נסתרים ולראות האם יש לנו פתח לשינוי או לדרך פעולה אחרת.

פירוק "יש מגיפה - לכן מסכות" כדוגמה חברתית - רפואית

מעבר לעולם האישי, הרעיון שימושי גם כשממשלה או גוף כלשהו מציגים החלטות. "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות ולשמור על ריחוק חברתי". נבדוק:

1. האם אכן יש מגיפה חריגה ושונה ממחלות אחרות? מה הנתונים? כמה מתים? כמה חולים?
2. מהי בדיוק חובת המסכות? האם היא נעשית בנסיבות מסוימות או בכל מקום? האם היא אפקטיבית תמיד?
3. האם מגיפה בהכרח מחייבת עטיית מסכה או שאולי קיימים פתרונות נוספים כמו חיסון, ריחוק חלקי, או בידוד רק של קבוצות סיכון?
4. האם החובה למסכה באמת נובעת רק מהדאגה לבריאות הציבור, או אולי מעורבים גם שיקולים כלכליים, פוליטיים, חברתיים?

ברגע שעוברים בצורה מסודרת ומפרקים את הטענה המרכזית לארבעת חלקיה, מגלים איזו אינפורמציה יכולה להיות חסרה, אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות אם נבחן עוד נתונים.

מה השימוש המעשי של ניתוח סיבתיות בחיי היומיום?

השיטה משרתת אותנו במספר אופנים רחבים מאוד:

• חיזוק יכולת החשיבה הביקורתית: כשמישהו מציג לנו טענה סיבתית (למשל, "זה קרה בגלל ההורים שלי" או "אני מוכרח לעשות X כי Y"), נוכל לבקש הסבר מעמיק ולבדוק את נכונות כל שלב בנפרד.
• שמירה מפני הטעיות: אם אדם או גוף מנסים לשכנע אותנו במשהו, ואומרים "הנה הסיבה, הנה התוצאה" - בשאלת ארבע השאלות נראה אם יש סיבות נוספות, אם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, אם התוצאה לא קשורה בכלל לדבר שהם אומרים.
• פתרון בעיות אישיות: לעתים אדם מרגיש "אני בחרדה כי אין לי מספיק כסף", ואז נגלה שבאמת אולי אין לו כסף כפי שהיה רוצה, אבל האם זה מחייב חרדה? אולי הסיבה לעומק היא תחושת חוסר ביטחון כללי, או דאגות שאינן קשורות רק למימון?
• יכולת לעזור לאחרים: כשחבר או בן משפחה מתלוננים על משהו, אפשר לשאול את השאלות האלה, לפרק את הטענה, ולמצוא נקודות משמעותיות שמקדמות אותם לפתרון.

האם השיטה אכן פותרת כל בעיה ב - 100 אחוז?

רבים טוענים ששימוש עקבי ב"ניתוח סיבתיות" עשוי לפרק כמעט כל בעיה, משום שבכל סוג של קושי אפשר לנסח משפט "X קורה לי כי Y", ואז לחקור אותו בעזרת ארבעת החלקים. כשעושים זאת, מגלים לא אחת שיש לנו דרך אחרת להסתכל על הדברים, או שיש הנחות נסתרות שמובילות למסקנה שאינה בהכרח נכונה. כמובן, אין כוונה לומר שהשיטה מעלימה את הבעיה בן רגע, אלא שהיא מגלה לנו את מבנה הטיעון ואת נקודות התורפה האפשריות, ומאפשרת שיפור במצב.

דרכים מעשיות לתרגול השיטה

כל הרעיון ב'ניתוח סיבתיות' הוא קודם כל לתרגל ולשאול את עצמנו בכל מצב:

1. מה הסיבה שאני מציג? איך אני יודע שהיא אמיתית, האם בדקתי או שאני מניח זאת כמובן מאליו?
2. מה התוצאה שאני מציג? האם בדקתי שהיא אכן מתרחשת, או שאני רק מתאר אותה ברמה כללית?
3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם בהכרח ברגע שסיבה זו קורית, נוצרת בהכרח אותה תוצאה?
4. האם התוצאה באמת נגרמת רק מהסיבה הזאת, או שאולי היא קורה בגלל עוד דברים?

אפשר לעשות זאת גם בכתיבה. לוקחים משפט מלא ב"כי", "לכן", "בגלל", מחלקים לדפי משנה, מנסחים את ארבע השאלות אחת תחת השנייה, ורושמים תשובות, השערות והרהורים. כך המחשבה מתבהרת מאוד, ונוצר חופש גדול יותר לראות אפשרויות אחרות ולחקור הבדלים ודקויות.

דוגמאות שבהן כל חלק בתהליך משפיע על מה שבא אחריו

לפעמים נראה רצף של כמה סיבות ותוצאות באמירה אחת: "הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה." כאן יש בעצם כמה חלקי סיבתיות מוטמעים ברצף אחד. אפשר לזהות:

1. "הייתי רעב" - האם באמת?
2. "אז אכלתי" - האם בהכרח אוכלים תמיד כשיש רעב?
3. "ועכשיו אני כבר לא רעב" - האם באמת האכילה סיימה את הרעב? אולי קצת, אולי לא לגמרי?
4. "לכן אני יכול לצאת לריצה" - מי אמר שרק אם אין רעב אפשר לרוץ? אולי יש סיבה אחרת שמפריעה לריצה?

כשמתרגלים כך, לומדים להפוך כל טענת סיבה - תוצאה לפירוק יסודי ולגלות איך לפעמים דבר אחד כן מוביל לשני, אבל לפעמים זה רק חלק מהתמונה או סיבה משוערת בלבד.

למי כדאי ליישם ניתוח סיבתיות ומתי?

ניתוח סיבתיות רלוונטי בכל אינטראקציה אנושית, בכל פעם שמחליטים החלטות משמעותיות, בכל ויכוח או שיחה, ובוודאי בכל טיפול רגשי או קבלת החלטות מקצועית. בכל מצב כזה, ברגע שעולה טענה של "למה ככה?" והתשובה היא "כי...", מומלץ לבצע את החקירה. יכול להיות שזה יעורר עוד שאלות, יביא לגילוי סיבות נסתרות, או ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו.

לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון בעיות

ניתוח סיבתיות מאפשר לנו לקחת כל טענה, קטנה או גדולה, ולפרק אותה לארבעה רכיבים: הסיבה, התוצאה, המחשבה שהסיבה מחייבת את התוצאה, והמחשבה שהתוצאה מתרחשת עקב הסיבה. כך מונעים בלבול, אי דיוקים והטעיות, ופותחים פתח לפתרונות יצירתיים ולחקירה עצמאית ואמיתית. במרחב האישי, זה פותח דרכים חדשות להתמודד עם קשיים רגשיים. במרחב הציבורי, זה מונע אפשרות שמישהו יכפה עלינו הסברים שטחיים. וככל שמתמידים להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות.