... הוא שוויתור על עסקאות טובות לטובת עסקאות מצוינות עשוי להיות הדרך הנכונה. אליעד מדגים זאת בעסקאות בהן יש לך מוצר שאתה יכול למכור במחיר מסוים, אך קיימת הזדמנות למכור אותו במחיר נמוך יותר לטובת השקעה שתניב רווח גבוה יותר ... עסקאות מצוינות. לפעמים, הרצון להרוויח כמה שיותר מכל עסקה מסוימת גורם להפסד הזדמנויות טובות יותר. לדוגמה, נניח שיש לך מוצר שאתה יכול למכור במחיר של 10 שקלים, אך קיימת אפשרות אחרת: למכור אותו ב - 5 שקלים עכשיו ולהשקיע ... המאמץ והזמן על ההחלטה מעבר להשוואה בין עסקאות שונות, יש להתחשב גם בעלות הזמן והמאמץ. נניח שאתה יכול למכור מוצר מסוים במחיר גבוה יותר, אך הדבר ידרוש זמן ומשאבים רבים יותר. האם זה באמת שווה את זה? אולי עדיף ... פיננסיים תכנון אסטרטגי הבדל בין מיקרו למקרו בכלכלה כיצד להימנע מהפסד הזדמנויות חשיבה במאקרו, חשיבה במיקרו, האם הגיוני למכור מוצר בהפסד? איך לא להפסיד עסקאות טובות? העסקה הטובה ביותר, אלטרנטיבה יותר טובה לכסף, חשיבה דרך המיקרו, חשיבה דרך המאקרו, ...

... איך להוריד את המחיר? איך למכור ביוקר? איך לקנות בזול? איך להעלות מחיר? איך להוריד מחיר? 3 גורמים למחיר המוצר, עסקים איך נקבע מחיר ומה משפיע על המחיר במשא ומתן? המחיר של מוצר או שירות נקבע על ידי שני רכיבים עיקריים: עלות הייצור והאחוז של הרווח שהמוכר מעוניין להשיג. לדוגמה, אם עלות הייצור של מוצר היא שקל, והמוכר רוצה להרוויח 10%, הוא ימכור אותו במחיר של 1.10 שקלים. אם הוא רוצה להרוויח 50%, המחיר יהיה 1.50 שקלים. חשוב לציין, שכאשר מדובר במוצרים שונים, השפעת עלויות הייצור והרווחיות תוביל למחירים שונים, ולכן אין תמיד השוואה ישירה בין מוצרים דומים. מה משפיע על המחיר? יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על מחיר המוצר: רווחיות גבוהה יותר כאשר המוכר רוצה להרוויח יותר, הוא יעלה את המחיר. עלויות ייצור גבוהות יותר כאשר עלויות הייצור של המוצר גבוהות יותר, המחיר יהיה בהתאם. הבדלים במוצר עצמו מוצרים איכותיים יותר, אשר מציעים יותר ערך, יהיו יקרים יותר. לדוגמה, אם מדובר בשירות או במוצר עם תוספות כמו אחריות מורחבת או שירות לקוחות איכותי יותר, המחיר יעלה. איך לנהל משא ומתן על המחיר? כאשר ... לטעון שהמחיר גבוה בגלל שהמוכר פשוט רוצה להרוויח יותר, ולא בהכרח משום שהעלות גבוהה. הצגת הצעה מתחרה ניתן להראות שמוצר דומה נמכר במחיר נמוך יותר אצל ספק אחר. הפחתת המחיר בהתבסס על העלות האמיתית טענה שהמוכר יכול להוריד את ... האמיתית נמוכה יותר ממה שהוא טוען. איך להצדיק מחיר גבוה? כדי להצדיק מחיר גבוה, אפשר להשתמש בכמה טיעונים: איכות המוצר ניתן לטעון שהמוצר איכותי יותר ולכן שווה יותר. עלויות הייצור המחיר הגבוה יכול להיות בגלל שהמוצר עשוי מחומרים איכותיים יותר. שירות סביב המוצר הוצאות נוספות כמו שירות לקוחות, אחריות או תמיכה טכנית יכולים להוסיף לערך המוצר. האם מחיר נמוך תמיד טוב? לא תמיד מחיר נמוך מהווה יתרון. מחיר נמוך יכול לשדר מסרים שליליים, כגון: המוצר פחות איכותי המוכר נמצא בקשיים פיננסיים שירות או אחריות פחות טובים לכן, כאשר מישהו מציע מחיר נמוך מאוד, כדאי לשאול מה הסיבה לכך. יכול להיות שמדובר במוצר פחות איכותי או במוכר שנמצא במצב כלכלי קשה. סיכום הבנת המחיר במשא ומתן היא חשובה מאוד. כל מחיר, גבוה או נמוך, משדר מסרים שונים על המוצר, המוכר והעסקה כולה. כדי לנהל משא ומתן אפקטיבי, חשוב להבין את הדינמיקות שמאחורי המחיר ולדעת מתי להילחם על הנחה ... להציג מחיר גבוה כמצדיק את עצמו. איך לגרום למישהו לתת לך הנחה? איך לגרום למישהו לשלם יותר? איך למכור מוצר יקר? איך לרכוש מוצר יקר? מה משפיע על עלות המוצר? איך נקבע מחיר של מוצר? הבנת המחיר בניהול משא ומתן במאמר זה נעמיק בהבנת הדינמיקות שמאחורי קביעת מחירים, כיצד מחיר נקבע, מדוע יש מוצרים יקרים יותר ואחרים זולים יותר, ומה ניתן לעשות אם רוצים למכור מוצר יקר או לקבל הנחה במשא ומתן. נלמד כיצד המחיר מושפע מעלויות, רווחיות ותפיסות שוק, ואיך ניתן להשתמש בהבנה זו כדי לקבל החלטות טובות יותר בעסקאות מסחריות. איך נקבע מחיר? כאשר אדם מוכר מוצר או שירות, הוא קובע מחיר המבוסס על שני רכיבים עיקריים: העלות - כמה עולה לייצר, לרכוש או לספק את המוצר או השירות. הרווח - האחוז או הסכום שמעבר לעלות שהמוכר רוצה להרוויח. לדוגמה, אם מוצר עולה שקל לייצור והמוכר רוצה להרוויח 10%, הוא ימכור אותו ב - 1.10 שקלים. אם הוא רוצה להרוויח 50%, הוא ימכור אותו ב - 1.50 שקלים. מה משפיע על מחיר המוצר? ישנן מספר סיבות לכך שמחיר של מוצר אחד גבוה יותר ממוצר אחר, גם כאשר מדובר במוצרים דומים לכאורה: רווחיות גבוהה יותר: המוכר רוצה להרוויח יותר ולכן מעלה את המחיר מעבר לעלות. עלויות ייצור שונות: אם עלויות הייצור של מוצר גבוהות יותר, המחיר יהיה בהתאם. הבדלים במוצר עצמו: מוצרים איכותיים יותר לרוב יקרים יותר כי הם מציעים יותר ערך. לדוגמה, שני עסקים עשויים למכור את אותו סוג של ... לטעון שהעלות האמיתית שלו נמוכה יותר ולכן אין סיבה למחיר הגבוה. להציג הצעה מתחרה ולהראות שאפשר להשיג את אותו מוצר בפחות כסף. המטרה היא לשכנע את המוכר שהמחיר שלו גבוה מסיבה שאינה מוצדקת ולכן יש מקום להפחתה. איך להצדיק מחיר גבוה? לעומת זאת, אם מוכרים מוצר יקר ורוצים להצדיק את המחיר, ניתן להשתמש בטיעונים הבאים: המוצר איכותי יותר ולכן שווה יותר. עלות הייצור גבוהה כי המוצר עשוי מחומרים טובים יותר. השירות סביב המוצר, כמו אחריות או תמיכה, מוסיף ערך למוצר. ככל שניתן לשכנע את הלקוח שהמחיר משקף ערך אמיתי, כך יהיה קל יותר להצדיק מחיר גבוה. האם מחיר נמוך ...

... שאיש המכירות מנסה לאתר למצוא ולהבין את הצרכים של הלקוח. הצרכים של הלקוח פירושו, הדברים שהלקוח צריך בהקשר של המוצר שאותו מנסים למכור ללקוח. לדוגמה, לקוח רוכש מים לשתיה, כי הוא צמא. הצורך של הלקוח, הוא לא להיות צמא. ... כן, הצורך של הלקוח יכול להיות אמיתי ומוצדק, או שגוי. אבל עדיין זה הצורך של הלקוח. לדוגמה, לקוח שרוכש מוצר שהוא לא באמת צריך אותו, בגלל שהוא חושב שהוא כן צריך אותו. הצורך של הלקוח, הוא שהוא חושב שהוא צריך את המוצר. והמוצר ממלא ללקוח את הצורך שהלקוח חושב שיש לו. האם באמת יש ללקוח את הצורך הזה? האם באמת הלקוח צריך את המוצר הזה? האם באמת המוצר הזה ימלא ללקוח את הצורך שלו? זאת כמובן שאלה אחרת. אבל בטוח נכון, שהלקוח חושב שיש לו צורך מסויים, והלקוח חושב שרכישת המוצר תמלא לו את הצורך שלו באופן יחסי והלקוח חושב שכדאי לו לרכוש את המוצר ולכן הלקוח רוכש את המוצר, למרות שאולי הצורך שלו שגוי ולא מוצדק. הצורך של הלקוח, יכול להיות לא מוצדק ושגוי, גם בכך שהוא בכלל לא צריך את המוצר מסיבות שונות וגם לדוגמה בגלל שאולי הצורך של הלקוח אמיתי, אבל המוצר הספציפי הזה בכלל לא ימלא ללקוח את הצורך שלו ואולי אפילו המוצר יגרום ללקוח לנזק. ואולי בכלל יש מוצרים אחרים יותר טובים ואולי בכלל עדיף ללקוח לא למלא את הצורך שלו ואולי באמת יש ללקוח צורך והמוצר באמת יעזור ללקוח למלא את הצורך, אבל עדיין רכישת המוצר תגרום ללקוח לנזקים אחרים. לדוגמה, לקוח שרוכש מוצר שהוא באמת צריך, אבל בגלל זה הוא נכנס לחובות ולסיבוכים שהם יותר גרועים מהצורך המקורי של המוצר. כך שהאם הלקוח באמת צריך את המוצר, האם באמת המוצר ימלא ללקוח את הצורך שלו? האם באמת כדאי ללקוח לרכוש את המוצר? אלו שאלות שונות. אבל בטוח נכון, שהלקוח חושב שיש לו צורך שהוא רוצה למלא אותו באמצעות המוצר. בנוסף, הצורך של הלקוח, יכול כמובן פשוט או מורכב ממספר גורמים וצרכים. לדוגמה, לקוח שרוכש בפעם הראשונה בחייו, רכב. ...

... הלקוח, שבאמצעותם איש המכירות יכול להגדיל את הסיכוי שלו לבצע מכירה מוצלחת. ונתחיל באופן הפשוט ביותר. לקוח נכנס לחנות למוצרי חשמל. איש המכירות צריך לנסות להבין מה המוצר שאותו הלקוח צריך, כדי להפנות את הלקוח למוצר שהוא צריך. במילים אחרות, איתור צרכי הלקוח, משמש בראש ובראשונה כדי לעזור להתאים את המוצר אל הלקוח. דהיינו, אם לאיש המכירות יש מגוון של מוצרים שאותם הוא יכול למכור ללקוח ולא רק מוצר אחד בלבד, הרי שכדי שנגדיל את הסיכוי לכך שתתבצע עסקה, עלינו לגרום ללקוח לרצות לרכוש את המוצר. וכדי שהלקוח ירצה לרכוש את המוצר, על הלקוח לחשוב שהוא רוצה את המוצר. וכדי שהלקוח ירצה את המוצר, לשם כך עלינו להציע ללקוח את המוצר שיש יותר סיכוי שהוא ירצה את אותו המוצר. וזה אפשרי על ידי זה שמבינים את הצרכים של הלקוח, ואז אפשרי להתאים ללקוח את המוצר שלו. דהיינו, אם יש לך כמה מוצרים שאותם אתה מוכר, הרי שעליך לאתר את צרכי הלקוח. בגלל שרק כך תוכל להתאים את המוצר שאותו אתה רוצה למכור אל הלקוח. אבל מה קורה אם יש לך רק מוצר אחד שאותו אתה מוכר ללקוח? מה קורה אם הלקוח מתעניין אך ורק במוצר ספציפי שאתה מוכר? מה קורה אם הלקוח לא מוכן לשמוע על שום מוצר אחר אלא אך ורק על מוצר ספציפי, למה גם במקרה כזה מאוד חשוב לאתר את צרכי הלקוח? התשובה לכך היא, משום שבאמצעות איתור צרכי הלקוח, ניתן להגדיל את הסיכוי לכך שהלקוח ירכוש את המוצר הספציפי שעליו אנחנו מדברים. בגלל, שבמה תלוי אם הלקוח ירכוש את המוצר? זה תלוי בכך שהלקוח ירצה לרכוש את המוצר. וזה עצמו במה תלוי? זה תלוי בכך שהלקוח יחשוב שהמוצר הספציפי מתאים לצרכים שלו. וזה עצמו תלוי גם במידע שאותו איש המכירות יעביר ללקוח. כי גם אם אנחנו רוצים למכור מוצר אחד ספציפי בלבד וגם אם אין לנו אפשרות להציע ללקוח מוצר אחר, הרי שאת אותו המוצר ניתן להציג בהמון דרכים שונות. משום שכל מוצר שאותו אנחנו מוכרים, יש לו מגוון רחב של מאפיינים שונים. וכל מאפיין של המוצר, ניתן להציג אותו במגוון רחב של אפשרויות. לדוגמה לגבי הרכב, אפשרי לדבר על הנראות שלו, על הבטיחות של הרכב, ... / עבורך / לנוסעים ברכב וכיוב. ניתן גם לדבר על מערכות בטיחות שונות שיש ברכב וכולי. כך שבעצם כל מוצר ניתן למכור אותו במגוון רחב של צורות ודרכים. ולכן חשוב מאוד לאתר את צרכי הלקוח, כדי לדעת איך להתאים את המוצר ללקוח, כדי להגדיל את הסיכוי שהלקוח ירצה לרכוש את המוצר.

... לנו מה באמת הצרכים שלו, בגלל שהוא חושש מכך שאיש המכירות ישתמש במידע שהלקוח מסר לו, כדי למכור ללקוח מוצר שלא באמת מתאים לו וכיוב. או במילים אחרות, זה בעייתי לאתר את צרכי הלקוח רק באמצעות לשאול את הלקוח ... מבין מה בדיוק הוא צריך. הלקוח עצמו לא תמיד מודע לכל השיקולים שלו ולכל המחשבות והספקות שלו, לגבי רכישת המוצר. והתופעה הזאת מאוד נפוצה כמובן, בגלל שרוב ככל האנשים לא באמת מודעים לעצמם במאה אחוז, אף אחד לא באמת ...

... רוצה שישתמשו בנשק הזה כנגדו. כי איש מכירות מיומן, יודע באמצעות איתור צרכי הלקוח, להתאים את המכירה ולהתאים את המוצר ללקוח, ברמה כזאת שיהיה קשה מאוד ללקוח להתנגד לתהליך הרכישה ולכן באופן מובנה, לקוח בפרט כזה שמודע לכך שאפשרי ... לדוגמה, לקוח בדכ לא ירגיש בנוח לשתף את איש המכירות מה התקציב שלו כלקוח, בגלל שהרבה פעמים המחיר של המוצר, מותאם לתקציב של הלקוח. והלקוח מאמין, שאם הוא יגיד לאיש המכירות מה באמת התקציב האמיתי שלו כלקוח, אז אולי יציעו לו לרכוש את המוצר במחיר גבוה יותר, בגלל שהתקציב של הלקוח מאפשר את התאמת המחיר ללקוח. ולכן לדוגמה לקוח עשוי לחשוש מלשתף מה ... נכונה, יכולים להכשיל את העסקה בצורה מאוד קריטית. ולשם כך יש להבין משהו עקרוני על תהליך של רכישת כל מוצר. והוא, שמצד האמת אין שום מוצר מושלם. ולא משנה מה הצרכים של הלקוח ולא משנה מה המאפיינים של המוצר, כל מוצר באשר הוא וכל לקוח באשר הוא, לעולם המוצר לא באמת יתאים במאה אחוז לצרכים הלקוח. כי אין שום מוצר מושלם וכל מוצר יש לו את החסרונות שלו. ובמאה אחוז, ששום מוצר בעולם לא באמת מתאים במאה אחוז לשום לקוח כלשהו בעולם. וכל האנשים בעולם שרוכשים מוצר מסויים, זה רק בגלל שהמוצר גם מתאים להם לדעתם אבל לא בגלל שהוא רק מתאים להם במאה אחוז, אלא רק בגלל שהלקוח חושב שהמוצר גם מתאים לו, יותר מתאים לו מאשר לא מתאים לו. וכל רכישת מוצר, נעשית למרות החסרונות של המוצר בגלל היתרונות של המוצר. והכל כמובן בעיני הלקוח, שהלקוח חושב שזה שהוא ירכוש את המוצר, זה יעשה לו כלקוח יותר טוב מאשר רע, שהיתרונות שהלקוח חושב שיש ברכישת המוצר, גדולים על החסרונות שהלקוח חושב שיש במוצר. וזה בעצם אומר, שאם איש המכירות יותר מידי יחקור את הלקוח על הצרכים של הלקוח, הרי שבוודאות של מאה אחוז, שכל מוצר בעולם, במאה אחוז שהוא לא יתאים לשום לקוח. או במילים אחרות, אם נחקור את הלקוח על כל הצרכים שלו, הרי שבכך בעצם אנחנו מציפים מול הלקוח גם את החסרונות של המוצר עבור הלקוח ביחס לצרכים של הלקוח. כי שוב, שום מוצר לא באמת מתאים לשום לקוח במאה אחוז. ואם ניקח את רשימת צרכי הלקוח האמיתית במלואה ונציב אותה אל מול רשימת המאפיינים המלאה של המוצר ושל רכישת המוצר, הרי שיתברר בוודאות שהמוצר גם לא מתאים ללקוח וזה בעצם מציף אל מול עיניו של הלקוח רשימה של סיבות למה שהמוצר לא יתאים לו. וזה בעצם אומר, שכאשר שואלים לקוח על הצרכים שלו כלקוח וכאשר נכנסים לתהליך של איתור צרכי הלקוח, הרי שאיש המכירות צריך להיזהר שלא לשאול שאלות שעליהן התשובה של הלקוח, תהיה כזו שתיצור חוסר התאמה בין המוצר לבין צרכי הלקוח. דהיינו, איש המכירות צריך להיזהר שלא לגרום ללקוח להציף אל תהליך המכירה, את צרכי הלקוח שעליהם המוצר לא עונה ושאולי בכלל המוצר גורם להם נזק. ולכן, כמו שצריכים לדעת לאתר את צרכי הלקוח בחוכמה, כדי להגדיל את סיכויי המכירה, הרי שצריכים ... מה לשאול ואיך לשאול וכולי. וגם לגבי זה שלא לשאול את הלקוח שאלות שיגרמו לו לא לרצות לרכוש את המוצר, בגלל שהמוצר לא באמת מתאים במאה אחוז ללקוח, הרי שגם כאן כמובן יש גבול וקו דק וצורך להפעיל שיקול דעת, בין ... עסקה בחוסר תום לב וכדי לבצע עסקה הוגנת וכדי לא להסתיר מידע מהלקוח, שמצד זה כן חובה וחשוב לוודא שהמוצר מתאים לצרכי הלקוח, לבין לא להיות צדיק יותר מהאפיפיור ולא לנסות להיות צדיק בסדום ולא לנסות לוודא במאה אחוז שהמוצר במאה אחוז מתאים ללקוח. כי אז בוודאות שלא תתבצע שום עסקה. כי מצד האמת, שום עסקה לא באמת מתאימה ... להסתיר מהלקוח כדי לבצע עסקה הוגנת? אבל מצד שני, לא צריך להציף אל מול הלקוח את כל החסרונות שיש במוצר ביחס לצרכי הלקוח, כי בסוף כל עסקה מתבצעת למרות החסרונות שלה ולא רק בגלל היתרונות שלה. ולכן בשורה התחתונה, ...

... המבט של הלקוח, אנחנו רוצים לפגוש אותו כדי לעשות עליו לחץ פסיכולוגי וכדי לנסות לשכנע אותו למכור לו את המוצר. הלקוח הפוטנציאלי עשוי להאמין, כי בעצם יש לו את כל המידע שהוא צריך כדי לקבל החלטה ובעצם אנחנו רוצים שהוא יגיע לפגישה הפיזית, כדי לנסות לשבת לו על הראש וכדי לנסות לשגע אותו כדי לגרום לו לקנות מוצר שהוא לא באמת רוצה אותו. כך חושב הלקוח. וכאשר הלקוח חושב שיש לו את סך כל המידע שהוא צריך לגבי המוצר שלנו, כדי שהוא יוכל לקבל החלטת רכישה כן או לא, במקרה כזה מבחינת הלקוח הוא ירצה לתאם איתנו פגישה ... הוא לא ירצה סתם כך להגיע לפגישה, שבה הוא כביכול הופך להיות טרף עבור איש המכירות שינסה למכור לו מוצר שהוא לא צריך. ולכן, כדי למכור ללקוח פגישה פיזית, לשם כך עלינו לגרום ללקוח להבין, שמטרת הפגישה היא לא כדי לנסות למכור לו משהו, אלא כדי לנסות להציג לו מידע נוסף לגבי המוצר, מידע שיעזור ללקוח להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה לרכוש את המוצר. ושוב, מטרת הפגישה, היא לא כדי לגרום לו לקנות או כדי להתקדם איתו בעסקה, אלא היא כדי לספק לו עוד מידע נוסף, שרלוונטי לגבי ההחלטה של הלקוח לגבי המוצר. וככה הלקוח יוכל להחליט יותר טוב, אם לקנות או לא לקנות את המוצר. איש המכירות לא רוצה למכור לי משהו בפגישה, אלא איש המכירות רוצה לספק לי עוד מידע בפגישה, שיעזור לי ... לומר, שברגע שיש שיחה יוצאת או נכנסת, אז כל שאלה שהלקוח שואל או כל שאלה שיש במהלך השיחה לגבי המוצר, נוכל לנסות להימנע מלענות ללקוח על השאלה שלו ונוכל להציע לו להגיע לפגישה כדי לקבל מידע נוסף. נניח לדוגמה שהלקוח שואל, כמה עולה המוצר / מה זמני האספקה? אפשרי לומר ללקוח שיגיע לפגישה כדי שנוכל לתת לו מידע נוסף. והשיטה הזאת, כמובן שהיא ... אבל גם בגישה השניה, יש חיסרון מאוד מאוד גדול, שבה הלקוח מאמין שכאילו יש לו את כל המידע לגבי המוצר שלנו. ואז ממילא אין לו שום טעם להגיע לפגישה. כי העלות של הלקוח להגיע לפגישה, היא גם הזמן שלו ... הכותרות. אבל לא ברמת הפרטים. ומי שרוצה באמת לקבל החלטה נכונה, הוא צריך להגיע לפגישה, כדי להבין לעומק את המוצר וכדי שהוא יוכל לקבל החלטה טובה ונכונה באמת.

... שהלקוח מבין את התשובות של איש המכירות בטלפון. ואני אסביר. נניח שהלקוח שואל שאלה מאוד נפוצה, כגון כמה עולה המוצר. ונניח שלמוצר שלנו יש מחיר מוגדר. ונניח שאומרים ללקוח בטלפון את המחיר של המוצר. אותו המחיר המדוייק שהלקוח יקבל אותו גם בפגישה הפיזית. אז לכאורה במקרה כזה, אנחנו הבנו את השאלה של הלקוח ... פיקח, הוא היה מבין שמאחורי כל שאלה של לקוח יש סיפור שלם. כאשר לקוח שואל לדוגמה מה המחיר של המוצר או כל שאלה אחרת, מאחורי השאלה של הלקוח יש סיפור שלם שרץ במוח של הלקוח. לדוגמה, לקוח שואל מה ... כל מיני חישובים שהם אינם נוגעים אך ורק למספר הספציפי שאנחנו אמרנו לו אותו בטלפון. לדוגמה הלקוח מניח שאם המוצר עולה X, אז כנראה שהוא צריך ממש בקרוב לשלם את הX. והלקוח לא בהכרח לוקח בחשבון שישנם כל מיני תנאי תשלום וצורות תשלום שונות ומורכבות כאלו ואחרות. כמו כן בחלק גדול מהמקרים, הלקוח מניח שהמוצר עולה X. ונניח שבאמת המוצר עולה X. אבל האם ועד כמה הלקוח באמת מבין בטלפון, מה המוצר? האם הלקוח באמת מבין באופן מלא מה המוצר? האם הלקוח יכול לקבל עוד מידע במציאות ולא רק בטלפון? האם ההסבר הטלפוני שלנו לגבי המוצר, הוא מספיק טוב? האם הוא מעביר באופן מלא את חוויית השימוש במוצר בעולם האמיתי? בדרך כלל, התשובה תהיה שלא... אז כאשר הלקוח שואל, כמה עולה המוצר שלנו? ואנחנו עונים לו כמה עולה המוצר שלנו, אז אומנם אנחנו מדברים לכאורה על המוצר שלנו, אבל אנחנו מדברים על מוצר אחד והלקוח מדמיין בראש מוצר אחר. כי תפישת המוצר של הלקוח, שונה כנראה מתפישת המוצר שלנו. כי המוצר שלנו במציאות, הוא כמעט בוודאות שונה מהמוצר שאותו הלקוח מדמיין בטלפון. ואם איש המכירות הטלפוני, מתקשה להבין שאולי הוא לא ירד לעומק דעתו של הלקוח בטלפון ... למלכודת. כי הוא איש המכירות בעצמו, חושב בטעות שהוא כבר העביר ללקוח את רוב ככל המידע שאפשרי להעביר על המוצר. אבל איש מכירות יותר חכם, מבין, שמאחורי כל שאלה של הלקוח, יש עולם שלם וסיפור שלם של עובדות ופירושים. ...

... הלקוחות, עליו לשים לב שהוא לא נותן מכשול לפני אנשי תיאום הפגישות שלו, בצורה של יותר מידי מידע לגבי המוצר. ואסביר, אחת הסיבות לכך שלקוחות לא מגיעים לפגישה, היא בגלל שהם חושבים שמיותר להם להגיע לפגישה, משום שכבר יש להם את כל המידע לגבי המוצר. ואחד מהגורמים לכך, זה הביטחון העצמי של מתאם הפגישות, שהוא בטעות חושב שהוא באמת מבין את הלקוח מספיק טוב ... צרכי הלקוח מספיק טוב בטלפון ושהוא באמת יודע לספק ללקוח בטלפון את מלא המידע המלא שהלקוח יכול לקבל לגבי המוצר שאותו רוצים למכור ללקוח. וכאשר מתאם הפגישות מרגיש וחושב בטעות כנל, אז ממילא הלקוח לא ירצה להגיע לפגישה, כי מיותר לו להגיע לפגישה, שהרי הוא כבר מכיר את המוצר וכולי. ומיותר לו להגיע לפגישה שרק ינסו למכור לו בה כל מידי דברים. ואחת הסיבות לכך שמתאמי הפגישות חושבים ... מצליחים להעביר ללקוח את מלא המידע בטלפון, זה גם בגלל שמנהל המכירות שלהם מעמיס עליהם יותר מידי מידע לגבי המוצר. מה שגורם להם בטעות לחשוב, שהם עצמם מתאמי הפגישות, מכירים את המוצר פחות או יותר. וממילא אותו מתאם פגישות, חושב בטעות שהוא יכול להעביר ללקוח בטלפון את המידע שאותו מתאם פגישות מכיר לגבי המוצר. ואחת ההטיות הקוגניטיביות לכך, היא בגלל שמנהל המכירות בטעות מעביר למתאמי הפגישות יותר מידי מידע, כדי שיהיה למתאם הפגישות מה לענות ללקוחות בטלפון. אבל כך בעצם מתאם הפגישות בטעות גורם ללקוח לחשוב שהוא מכיר את המוצר מספיק טוב משיחת הטלפון. ולכן מנהל המכירות, צריך כל הזמן להעביר למתאמי הפגישות שלו, את התחושה שהם מקבלים מידע ... לגרום ללקוח לרצות להגיע לפגישה לקבל מידע נוסף. אבל בשום אופן לא לגרום למתאם הפגישות לחשוב שהוא מכיר את המוצר די טוב. כי אז זה מגדיל את הסיכוי שמתאם הפגישות בטעות יחשוב שהוא מצליח בשיחת הטלפון להעביר ללקוח את המידע המלא לגבי המוצר, מה שאומר שהלקוח לא ירצה סתם להגיע לפגישה מיותרת.?

... זה, תסריט השיחה של הלקוח משתבש ואז הרבה יותר קשר ללקוח להתנגד לתהליך המכירה. לדוגמה, הלקוח שואל, למה יש במוצר חיסרון כלשהו? מה שהלקוח עשוי לצפות, זה שאיש המכירות יענה לו, מה פתאום אין במוצר את החיסרון הזה והחיסרון הזה הוא בכלל לא בעיה. אבל כדי להוציא מאיזון את תסריט השיחה של הלקוח? אפשרי לענות לו תשובה הפוכה, לדוגמה בסגנון של, מה פתאום במוצר יש חיסרון אפילו עוד יותר גדול? אבל החיסרון הזה הוא בכלל יתרון, או שבמוצרים אחרים יש חסרונות עוד יותר גדולים וכיוב. בפועל, כל מקרה לגופו וצריכים להבין מה בדיוק הלקוחות מעלים בהתנגדות הלקוחות ...