מה המשמעות של "להשתמש בשכל עד הסוף" לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו את הרעיון המרכזי של שימוש בשכל עד הסוף, ואת המשמעות של ללכת עם ההבנה או החשיבה עד לנקודה הכי עמוקה ואמיתית שלה. כאשר אליעד אומר "ללכת עד הסוף", הוא מתכוון לכך שיש שני צדדים בכל אדם: הצד שמשתמש בשכל ושואל שאלות, והצד שלא מתעניין בשום שאלה ולא מחפש שום תשובה.

לדוגמה, אם מישהו זורק אבן על אדם, ויש באותו אדם צד שלא מתעניין למה זרקו עליו את האבן - הצד הזה לא ינסה לחקור או להבין. לעומת זאת, בצד השני, כאשר האדם כן מתעניין בסיבה ומנסה להבין למה זרקו עליו את האבן, כאן אליעד מדגיש שצריך ללכת עד הסוף. הכוונה היא לא לעצור באמצע הדרך, אלא להמשיך ולברר עד הסוף, עד שנמצאת תשובה מלאה, שלמה ומספקת. כלומר, אם כבר התחלת להשתמש בשכל, אסור לך להפסיק באמצע החקירה.

האם תמיד חייבים להשתמש בשכל לפי אליעד?

אליעד מציין שאין חובה תמידית להשתמש בשכל. הוא מדגיש שלא מדובר בחובה או בכפייה, אלא בשימוש מלא בשכל במצבים שבהם האדם כבר בוחר להשתמש בו. לפי דבריו, מי שלא רוצה לחקור או לשאול שאלות כלל לא חייב לעשות זאת. אין בזה רע, ואין זה נחשב למשהו שלילי. אבל ברגע שהאדם כבר החליט להפעיל את השכל שלו, אליעד אומר לו לעשות את זה באופן מוחלט ושלם, לא בצורה חלקית.

לדוגמה, אם לאדם אין שום סקרנות ושום עניין לדעת, הוא יכול להישאר במצב של אי - שימוש בשכל, ואז אין לו שום צורך לחקור לעומק. לעומת זאת, אם הוא מתחיל להרגיש אי - נוחות או רצון להבין יותר טוב משהו מסוים בחייו, אז עליו להמשיך לחקור עד שיגיע לתובנה שלמה ועמוקה.

מה המשמעות של "שכל קטן" לפי ההסבר של אליעד כהן?

אליעד מתייחס גם למושג "שכל קטן", ומסביר שלמעשה אין כזה דבר "שכל קטן" באופן מוחלט, אלא שהמושג הזה הוא יחסי. הכוונה שלו היא שאין אדם שאין לו שכל בכלל - לכל אדם יש גם צד של שכל וגם צד שאין בו שכל, אלא שהיקף השימוש או היכולת השכלית שונה מאדם לאדם.

אליעד נותן דוגמה של כוס גדולה וכוס קטנה. הכוס מסמלת את היכולת של האדם להכיל הבנות או ידע. אם יש לך כוס גדולה (יכולת הבנה רחבה יותר), אתה צריך גם למלא אותה ביותר תוכן, וזה יכול להיות קשה יותר. לעומת זאת, אם יש לך כוס קטנה (יכולת הבנה מוגבלת יותר), גם הסבל שלך, שמגיע מכך שאתה לא מבין דברים מסוימים, יהיה קטן יותר בהתאם.

האם אפשרי שיהיה לאדם שכל אך הוא לא סובל?

אליעד מסביר שיש מצבים שונים: אדם יכול להיות בעל שכל ולסבול מכך שיש לו רצון להבין משהו ועדיין לא הצליח להבין, או שהוא יכול להיות עם שכל ועדיין לא לסבול כלל. לדברי אליעד, אם לאדם יש שכל והוא כבר מרגיש טוב ואין לו שום צורך לחפש תשובות נוספות - אז אין בעיה, הוא יכול להישאר במצב הזה, ואף אחד לא צריך להפריע לו.

הבעיה מתחילה רק כאשר האדם מרגיש רע או רוצה להרגיש טוב יותר. במצב כזה, אם האדם בוחר להפעיל את שכלו, אליעד מציין שהוא חייב ללכת עם זה עד הסוף, ולא לעצור באמצע הדרך. למשל, אם האדם אומר לעצמו "רע לי", "אני לא מבין משהו", "אני רוצה שיהיה לי יותר טוב", אז אליעד מדגיש שעליו להשתמש בשכל עד הסוף, ולברר לעומק מה מקור התחושה ומהי התשובה השלמה לשאלות שמטרידות אותו.

כלומר, ההנחיה המרכזית של אליעד היא שהאדם רשאי להישאר בלי להשתמש בשכל כלל, אך אם הוא כבר התחיל לחקור או לחשוב, עליו לעשות זאת בצורה שלמה ויסודית.