... לענייני זוגיות יועצים לענייני זוגיות, אוקי אחת העצות הכי טובות אבל הכי מטופשות בעולם בנושא זוגיות, מה העצה הכי טובה מגניבה שנשמעת הגיונית בנושא זוגיות שהיא גם אולי העצה הכי טיפשית בעולם כאילו אם חושבים על זה בהיגיון היא הכי טיפשית בעולם מה העצה העצה היא אם לא ...

... בלוטו, אז הוא מאוד שמח, אבל אחר כך אתה מתרגל שטוב לך, לכן היום אני פחות שמח ממקודם, אבל אני מעדיף את המצב היום. שאלה שמעתי את ההרצאה של הקבצנים, ודווקא הבן אדם הכי מסכן יש לו את העצה הכי טובה לתת לך. אליעד נכון, בעצם מה אתה שואל שאלה ...

... רצון חופשי חופש הרצון - האם ואיך אפשר להפסיק לרצות לגמרי? ...

... איך להתמיד, שינוי הרגלים, גאווה עצמית, גאווה אמיתית, משחק הנפרדות, חופש הבחירה, להסתכל מבחוץ איך אפשר לשלוט בעצמך ולהתמיד בהחלטות לאורך זמן? רוב בני האדם מתקשים בשליטה עצמית ובהתמדה בהחלטות שלהם. אליעד ... מצליח לשמור על עקביות. למה קשה להתמיד בהחלטות לאורך זמן? אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהרצון של האדם משתנה כל הזמן, וזו הסיבה לקושי להתמיד בהחלטות. הוא מדגיש נקודה חשובה: העובדה שהרצון משתנה אינה אומרת שאין לאדם שליטה על הרצון. ניתן לשלוט ברצון, אך האדם ... לבחור באופן חופשי. איך אפשר להגיע לשליטה עצמית אמיתית? אליעד מדגיש שהפתרון היחיד לשליטה אמיתית הוא לראות את הדברים מנקודת מבט שבה האדם מבין שכל האפשרויות הן טובות באותה המידה. הוא מדגים זאת במצב שבו ... או להצדיק את רצונו. זו המשמעות של להיות בעל שליטה אמיתית על הרצון. מה הפתרון לקושי לשנות הרגלים? הפתרון שאליעד מציע לקושי בשינוי הרגלים הוא להבין שכל האפשרויות הן טובות ורעות במידה שווה, וכך להגיע למצב שבו האדם בוחר מתוך חופש ... באותה מידה. רק כאשר הוא יגיע להסתכלות הזו, הוא באמת יוכל לבחור בצורה חופשית, כי לא יהיה לו פחד להיכשל או לשנות את דעתו שוב. כיצד לראות את הדברים מבחוץ עוזר לשליטה עצמית? אליעד מדגיש כי הדרך להתמודד עם ...

... אלוהים, נקודת המבט של אלוהים, להרגיש שאתה אלוהים, הכל כרצונך תמיד, הרצון של אלוהים, הכל נגד רצונך תמיד, חופש הבחירה של אלוהים, הכל כרצונו של אלוהים איך להרגיש שאתה אלוהים ולראות הכל מנקודת מבטו? אליעד מסביר שהחוויה של להיות אלוהים פירושה לראות את ...

... מצידנו, הכל צפוי והרשות נתונה, פרדוקסים דתיים, סתירות בתורה, סתירות בדת, הבחירה והידיעה, רצון חופשי, ידיעת האל, שקרים של דתיים, האמת של אלוהים, הוכחות לאמיתות התורה מה משמעות הביטוי מצידו ומצידנו לפי היהדות? הביטוי מצידו ומצידנו הוא מושג ביהדות המתאר פרדוקס בין נקודת המבט האנושית לנקודת המבט האלוהית. אליעד כהן מסביר כי היהדות משתמשת בביטוי זה כדי לפתור לכאורה סתירות בין רעיונות דתיים, כמו פרדוקס הכל צפוי והרשות נתונה, כלומר, הסתירה בין ידיעת האל את העתיד לבין הבחירה החופשית של האדם. הדוגמה המרכזית שאליעד מביא היא שאלוהים יודע מראש מה יקרה לאדם, אך האדם עדיין פועל מתוך תחושה שיש לו בחירה חופשית. לטענת הדת, מנקודת המבט של אלוהים אין לאדם בחירה, אך מנקודת המבט האנושית יש בחירה מלאה. מהי הדוגמה שאליעד כהן נותן כדי להסביר את מצידו ומצידנו? אליעד כהן משתמש בדוגמה ... ידוע מראש, ומנקודת מבטו של העיוור קיימת אי - ודאות מוחלטת. כך, לפי אליעד, מסבירה היהדות את מושגי מצידו ומצידנו. מהי הבעיה העיקרית בתפיסת מצידו ומצידנו לפי אליעד כהן? אליעד כהן טוען שהבעיה המרכזית במושג הזה היא שהדת בעצם מתחמקת מלענות לשאלה העמוקה יותר - מה באמת נכון? לטענתו, כשאדם שואל את הרב שאלה כמו אם הכל צפוי, אז איך יש לי בחירה?, הרב עונה לו שמצידו של ... האדם החכם לעשות לפי ההסבר של אליעד? אליעד מדגיש כי אם האדם הוא באמת חכם ומבין שלפי הפרספקטיבה של אלוהים אין לו באמת בחירה חופשית, עליו לפעול כבר עכשיו מתוך נקודת המבט האלוהית, במקום לחכות לעתיד. הוא מבקר את הדתיים שטוענים שבעתיד יתגלה שאין באמת בחירה, אך כרגע הם ממשיכים להתנהג כאילו הבחירה ... יש להפסיק להתייחס לפרספקטיבה המוגבלת של האדם ולקבל את נקודת המבט האלוהית באופן מיידי. לפי אליעד, המושג הוא למעשה מנגנון פסיכולוגי של פחד והדחקה, שמטרתו להמשיך לאפשר לבני אדם לחיות בשקר. מהו הפגם המרכזי שאליעד כהן מוצא בהסברי הדתיים על פרדוקסים? הפגם המרכזי שאליעד מזהה הוא שהדתיים מנסים לטעון ... נקודות מבט סותרות יכולות להיות נכונות במקביל. לטענתו, זוהי טענה חסרת היגיון. לדבריו, כאשר אדם פוגש בסתירה כמו זו בין הבחירה החופשית לידיעת האל, התשובה האמיתית צריכה להיות ברורה: או שיש בחירה או שאין בחירה. הדתיים, לפי אליעד, בוחרים להימנע מבחירת צד ברור, מה שמוביל את האדם לחיים באשליה ובבלבול ... מוחלט למצוא את נקודת המבט של האמת האולטימטיבית, זו של אלוהים. הכל צפוי והרשות נתונה? פרדוקס הבחירה והידיעה האם יש רצון חופשי? מהי האמת המוחלטת של אלוהים? מצידו ומצידנו ביהדות שקרים של דתיים איך אלוהים יודע הכל מראש? ...

רצון חופשי , של מי הרצון שלי? זה לא אני זה המוח שלי, זה לא אני זה הרצון שלי, האם אני המוח שלי? מי אני? מהו האני? האם אני המוח שלי? למה אני רוצה משהו? הסרת אחריות, אני ... שלי מהו הקשר בין הרצון למוח ולאני? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית המורכבת של מי אחראי על הרצונות והמחשבות שלנו. הוא מציין כי לעיתים קרובות אנשים חווים בעיות רגשיות, ואז כשהם נשאלים מדוע הם חושבים או רוצים דבר מסוים, הם עשויים להגיב: זה לא אני, זה המוח שלי. הכוונה כאן היא שהתפיסה הזו מנותקת מאחריות אישית, שכן ... ושואל אותך אם שמעת מישהו צועק הצילו!. אתה עונה: גם אני שמעתי את זה, אבל זה לא אני, זה השכן שלי. במקרה כזה, אם השכן שלך צועק הצילו, זה לא אמור להטריד אותך, כי זו לא בעיה שלך, אלא של השכן. אליעד משתמש בדימוי הזה כדי להראות שאם המוח שלך הוא לא אתה, אז אין לך סיבה להרגיש בעיה עם מה שהמוח שלך חושב או אומר. האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר? כאשר נשאלת השאלה למה אנחנו רוצים להרגיש טוב ולא רע, אליעד מציע שלא נשכח האם המוח שלנו הוא אנחנו. אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז אין טעם לומר המוח שלי כי מדובר בך. לעומת זאת, אם המוח שלך הוא ישות נפרדת ממך, אז לא תהיה לך סיבה להרגיש לחץ אם הוא רוצה משהו שלא תואם לרצונותיך האמיתיים. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך רצון? אם המוח שלך כופה עליך רצון מסוים, זה אומר שהרצון הזה לא בהכרח שלך, אלא של המוח שלך, ומכאן שאין סיבה שתהיה מוטרד ממנו. עם זאת, אם המוח לא כפה עליך את הרצון אלא אתה בחרת להזדהות איתו, השאלה היא למה בחרת להזדהות עם הרצון שהמוח שלך מייצר. אם אתה בוחר להזדהות ... שלי. אם אתם שונים, אז לא אמור להטריד אותך מה שהמוח רוצה. בכל מקרה, כל ניסיון לומר זה לא אני, זה המוח שלי הוא בעצם ניסיון להתחמק מאחריות על המחשבות והרצונות שלך. מהו רצון חופשי? האם אני המוח שלי? האם יש לי בחירה חופשית? מי אני? איך נוצר רצון? האם נכון לומר זה לא אני, זה המוח שלי? כאשר אדם חווה בעיה רגשית או צורך כלשהו, ושואלים אותו למה הוא חושב או רוצה דבר מסוים, לעיתים הוא יגיב באמירה כמו: זה לא אני, זה המוח שלי. לכאורה, אמירה כזו משמעה שהאדם מתנער ... שלו הם ישויות נפרדות, אז לכאורה מה שהמוח שלו רוצה או חושב בכלל לא אמור להטריד אותו. אם המוח שלך רוצה משהו ואתה אינך המוח שלך, אז הרצון הזה לא שייך לך, ולכן אין לך סיבה להרגיש תלות בו. דוגמה להמחשה - צעקות השכן נניח שאתה בבית, ומישהו דופק בדלת ושואל: שמעתי שמישהו צועק הצילו, זה אתה?. אתה עונה: לא, זה השכן שלי. במקרה כזה, למי יש בעיה - לך או לשכן? אם השכן צועק הצילו, זה לא אמור להטריד אותך כי זה לא אתה. באותו אופן, אם המוח שלך אומר משהו, ואתה אינך המוח שלך, אז למה שתהיה לך בעיה עם מה שהמוח אומר? לעומת זאת, אם המוח שלך הוא כן אתה, אז כשאתה אומר המוח שלי אומר לי שאני חייב להרגיש טוב, אתה למעשה מדבר על עצמך, ולכן אין טעם לנסח זאת ... ולא רע, ואתה עונה כי המוח שלי אומר לי, נשאלת השאלה - האם אתה והמוח שלך זה אותו דבר או שני דברים שונים? אם אתה והמוח שלך הם דברים נפרדים, אז אם המוח רוצה משהו - זה בעיה שלו ולא שלך, ואין לך צורך להזדהות עם הרצון הזה. אך אם המוח שלך הוא אתה, אז שוב, אמירה כמו המוח שלי רוצה היא חסרת משמעות, כי זה בעצם אומר אני רוצה. מה קורה אם המוח שלך כופה עליך? נניח שהמוח שלך כופה עליך לרצות משהו. אם הוא כפה זאת עליך בניגוד לרצונך, אז זה אומר שהרצון אינו שלך, אלא של ישות אחרת. במקרה כזה, לא הייתה לך סיבה להיות מוטרד מכך שהמוח שלך רוצה משהו, כי זה לא אתה. אבל אם המוח לא כפה עליך, אלא שאתה מזדהה עם מה שהוא אומר, אז נשאלת השאלה: למה אתה בוחר להזדהות עם הרצון ... זה הרצון שלך. המסקנה אם אתה והמוח שלך הם אותו דבר, אז כשאתה אומר המוח שלי, אתה בעצם מדבר על עצמך, ולכן אין טעם לנסח זאת כך. ואם אתה והמוח שלך הם דברים נפרדים, אז אין סיבה שתושפע ממנו. לכן, כל ניסיון לומר זה לא אני, זה המוח שלי הוא ניסיון להתחמק מאחריות על מחשבותיך ורגשותיך. לקריאה נוספת זה לא אני, זה המוח שלי מי אני? למה יש ... רצון? מודעות עצמית ואחריות אני נוצר הרצון, למה אני רוצה להרגיש טוב? האם הרצון שלי הוא שלי? האם אני הנשמה שלי? האם אני התודעה שלי? האם זה אני או המוח שלי? האם יש לי בחירה חופשית? ...

... ורצון חופשי, מהי הדיקטטורה של הרצון העצמי? מי הדיקטטור האמיתי? המרדף אחרי מילוי הרצון, המרדף אחרי הרצון להרגיש טוב, ... הוא אומר לאדם אל תרגיש רע, ואז מיד מציע לו פתרון ומבטיח אני אציל אותך, אדאג שיהיה לך טוב. האדם לא קולט שהרצון הוא זה שהגדיר מראש שרע זה דבר שיש להימנע ... מרע - משחק שהרצון המציא. הרצון יוצר את הבעיה, ואז מוכר לאדם פתרון לבעיה שהוא בעצמו המציא. זה כמו שהרצון מביא לך את הקורונה, ואז מציע להציל אותך מאותה בעיה בדיוק. האם אפשר בכלל למרוד ברצון של עצמך? בניגוד להפגנות נגד ממשלה או שלטון ברור, אי אפשר באמת למרוד ... מנצלים את הרצון שלנו? אליעד מסביר שהסיבה שבגללה דיקטטורים חיצוניים כמו ממשלות יכולים לשלוט באנשים, היא רק כי אנשים רוצים להרגיש טוב ופוחדים להרגיש ...

... חופשי או מכונה ייעודית, מכונות כוח ייעודיות או משקולות חופשיים, משקל חופשי או מכונה ייעודית, משקולות חופשיות או מכשירים ייעודיים, מכשיר יעודי או משקולת חופשית, בניית תוכנית אימון איך עדיף להתאמן, במשקולות חופשיות או במכונות ייעודיות? כאשר באים לבנות תוכנית אימונים, אנשים רבים מתלבטים ... כי הגוף צריך לייצב את המשקל בעצמו. לעומת זאת, מכונות מאפשרות מיקוד בשרירים ספציפיים תוך הפחתת הצורך בעבודה על שרירי המייצבים. מכונות יכולות להיות פחות טבעיות מבחינת טווח התנועה או ציר התנועה. לפעמים המכונה לא מאפשרת לך להגיע לטווח תנועה מלא של מתיחה או כיווץ של השריר. לעיתים מכונות ... הכושר תפוסות או לא זמינות, ואז הבחירה במשקל חופשי היא נוחה ומתבקשת. מצד שני, לפעמים דווקא משקולות חופשיות אינן זמינות, ואז הבחירה במכונה עשויה להיות הפתרון היחידי. האם קיימת עדיפות של אחת השיטות על השנייה? אליעד מסביר שאין באמת עדיפות אובייקטיבית לשיטת אימון אחת על השנייה. אי אפשר ... דווקא משקל חופשי. ההמלצה העיקרית שלו היא להפעיל את ההיגיון ואת הניסיון האישי, ולא ללכת אחרי דעות נחרצות של אחרים שאומרים רק משקל חופשי או רק מכונות. אין פתרון אחד שמתאים לכולם ואין דרך אחת שהיא בהכרח טובה יותר מהאחרת באופן מוחלט. האם ישנה שיטה אחת נכונה לאימון מוצלח? אין שיטה אחת נכונה ... לסיכום, ההחלטה אם להשתמש במשקל חופשי או במכונה ייעודית תלויה באופן מוחלט בצרכים האישיים, בנוחות של התנועה, ובמטרות של המתאמן. אליעד כהן מדגיש שאין סיבה ממשית להתלבט או להתעקש דווקא על שיטה אחת. שתי השיטות טובות ומועילות, והעיקר להבין מה עובד טוב יותר עבורך באופן אישי, ולהפעיל את ...

... רוחנית, אושר אקראי, אושר סיבתי, הארה רוחנית אקראית, הארה רוחנית סיבתית, סבל אקראי, סבל סיבתי, אקראי או סיבתי, רוחניות סיבתית, רוחניות אקראית, דרך רוחנית האם ניתן להחליט החלטה בלי תהליך מחשבתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת כי אנשים רבים חושבים ... קיימת עדיין מחשבה שיכלה להחליט אם בכלל להתחיל לחשוב או לא. ההחלטה הזו הייתה אקראית לחלוטין, ללא סיבה מודעת, והיא דומה להחלטה השרירותית הראשונה של התודעה להזדהות עם המחשבה הראשונה שעלתה בה, למשל בעקבות שמיעת רעש ראשון לאחר הלידה. אליעד מדגיש שכמו שההחלטה הראשונה בתודעה לא הייתה סיבתית ולא נבעה ממחשבה קודמת, גם היום ניתן להחליט החלטות ללא צורך בתהליך מחשבתי מורכב. הוא טוען שהקושי שלנו להפסיק לחשוב או להשתחרר מתהליך מחשבתי מסוים נובע מהעובדה שהתהליך עצמו התחיל בצורה אקראית וללא סיבה ברורה. למה קשה לנו להשתחרר ממחשבות או רצונות מסוימים? אליעד מסביר שהקושי להשתחרר ממחשבות או מרצונות נובע מכך שהרצונות האלו התחילו בלי סיבה מודעת. מאחר והרצונות והמחשבות הופיעו בצורה שרירותית, ללא סיבה וללא היגיון ברור, אנחנו מתקשים להתמודד איתם או להפסיק אותם. הדוגמה שאליעד נותן לכך היא תחושת הצמא: אנחנו לא חושבים קודם האם ... לו. מכאן הוא מסיק שההתמודדות עם רצון או מחשבה שהחלו בצורה אקראית קשה במיוחד, כי אין מאחוריהם סיבה ברורה שאפשר להתווכח איתה או לשלול אותה. מה הדרך הטובה להתמודד עם מחשבות אקראיות או שרירותיות? אליעד מציג שתי אסטרטגיות ... שרירותיים ואקראיים: גישה אקראית (משוגעת): להגיב למחשבות באותה רמת אקראיות. כלומר, פשוט להחליט בלי סיבה נגדית שאין הבדל או לא אכפת לי ולסגור את העניין מיד. הגישה הזו אמנם חזקה, אך הבעיה שלה היא שהיא זמנית בלבד, כי היא אינה מבוססת על שכל יציב ויכולה להתהפך במהרה. גישה סיבתית (רציונלית): להתמודד עם מחשבות אלו על ידי שימוש בתהליך מחשבתי רציונלי ומבוסס סיבה והיגיון. בגישה הזו, אליעד מסביר שאפשר לנהל משא ומתן עם המחשבה או הרצון השרירותי, אבל הסיכון כאן הוא שהגישה הרציונלית עצמה ... עצמו יכול להוכיח את שני הצדדים - גם את הטוב וגם את הרע. אליעד מדגיש כי שתי הגישות האלו (האקראית והסיבתית) הן בעלות חסרונות ויתרונות זהים מבחינת התוצאה, ולכן אף אחת מהן לא באמת עדיפה על השנייה בצורה מוחלטת. מדוע אף גישה - סיבתית או אקראית - לא יכולה לפתור את הבעיה? אליעד מסביר שהבעיה המרכזית היא שגם הגישה האקראית וגם הגישה הסיבתית יכולות באותה מידה להוביל אותנו למסקנה ההפוכה מזו שרצינו. אם נבחר בגישה הסיבתית, נוכל בעזרת ההיגיון שלנו להשתכנע בשני הצדדים באופן שווה - שהעולם טוב או רע. וגם בגישה האקראית, אנחנו יכולים באותה מידה להחליט שהעולם טוב או רע ללא סיבה מוצדקת. הוא מציין שהבעיה אף מתחדדת יותר מכיוון שגם תהליך החשיבה עצמו (סיבתי או אקראי) יכול להיות מושפע מהחלטות אקראיות קודמות שלנו, מה שגורם לנו לחוסר יציבות מוחלט במסקנות שלנו לגבי המציאות. מהי ... זה וזהו, בצורה מוחלטת. מצד שני, להשתמש גם בשכל וברציונליות כדי להצדיק את ההחלטה ולתמוך בה בצורה סיבתית. אך גם אסטרטגיה זו, הוא מבהיר, אינה מושלמת, משום שבסופו של דבר גם השכל יכול להצדיק את שני הצדדים באופן שווה. מדוע ההבנה של הבעיה עצמה היא הפתרון? אליעד טוען שההבנה האמיתית והעמוקה של הבעיה - העובדה ששני התהליכים, אקראי ו