... עשוי משולחן אז לא היו כסאות. אבל יכול להיות שכול העולם עשוי משולחן אם אין משמעות לשולחן. ולכן מה שמהווה את הכל חייב שהוא לא יהיה מוגדר. שום דבר מוגדר לא קיים בפני עצמו. למשל שולחן זה דבר מוגדר ...

... הפרדה בינך לבין אלוהים. אני אומר, אין דבר כזה אלוהים, יש רק אתה. אתה צריך להבין שאתה הוא זה שמהווה את הכל. אתה עושה הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות. ואני מסביר לך שאין הבדל בין הנפרדות לאחדות. אני רוצה ... אני? זה המציאות שמפעילה את השמש, אני פה והשמש שם, איך אני אפעיל את השמש? אני אומר לך, אתה מהווה את השמש. כאשר אני אומר, זה אתה וזה השמש, למעשה אני אומר לך, שאתה בנפרדות, ויש הוויה אחרת. בעצם זה שאתה אומר שאתה לא השמש, אתה אומר שאתה לא ההוויה. ואני אומר לך, אתה הוא זה שמהווה את השמש וגורם לשמש לפעול. מה זאת אומרת אני? אם יש אני, יש גם לא אני, איך אתה אומר שאני מהווה את השמש? כדי להוות את השמש אני צריך להיות לפני האני. אם יש אני ולא אני, אז אני אחרי ... שההוויה של השמש היא ההוויה של האדם, זה הרי צורה אחרת, ומקום אחר. אני מוכן לקבל שיש הוויה אחרת שמהווה את האדם ואת השמש, אבל אני לא מוכן לקבל שהצורה של השמש מהווה את הצורה של האדם. אם תצליח בשכל שלך להבין שהצורה הסופית, היא אחת מוחלטת עם הראשון בשרשרת, שהצורה הסופית ... עדיין חווה שאתה עושה משהו. אתה שואל, למה אני ככה? למה אני בורא את העולם? נגיד אפילו הבנת שאתה מהווה את כל העולם, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור. עכשיו יש לך בעיות של אלוהים. ואז אתה מבין בסוף, ... תמיד? איך אני המצומצם, יכול להיות המהות של השמש, שהיא גדולה ממני ורחוקה ממני? אך מצד האמת, זה אתה שמהווה את הכל. אין הבדל בין המהות לצורה, אין הבדל בין האדם לאלוהים, אין יותר חלק ושלם, האדם לא חלק מאלוהים, האדם הוא עצמו אלוהים. זה הדבר הכי לא הגיוני בעולם. השכל אומר לך, איך זה יכול להיות שאני מהווה את השמש? הרי אני פה והשמש שם. מה זאת אומרת שאני ההוויה שלא משתנה לעולם? הרי אני כל הזמן ...

... אוויר, אז למה אתה קורא לזה שולחן? זאת אומרת שהשולחן הוא בעצם הרכבה של המון דברים. זאת אומרת שמה שמהווה את השולחן זה דברים שנמצאים מחוץ לשולחן. יש דברים שקיימים שכאשר הם מתחברים ביחד קוראים לזה שולחן. האם השולחן ...

... יודע. אחר הוא מגלה שהמציאות גורמת לכך שהוא יהיה קיים. ואז אמרנו, למה אין לאדם בחירה חופשית? כי המציאות מהווה את הכל, היא כל כך ממלאת את הכל, עד שלא נשאר מקום לך. למעשה ההבנה הזאת מבטלת לאדם את ...

... רוצה, לכן קיומו של הרצון מחויב ביחס למילה לשתות שזה אפשרי. יש את הרצון ללא צורה שהוא קיים, שהוא מהווה את הרצון עם הצורה. הרצון קיים בכל מקרה ביחס לצורה שלו. יכול להיות שהרצון הוא רק אפשרות ביחס למשהו ...

... קודם האדם שואל למה אני קיים כרגע? ואז אני מבינה שהקיום שלי לא מחויב, אז כנראה שיש מישהו חיצוני שמהווה את הקיום שלי, יש למעשה מישהו שחולם אותי. ואז אני מגלה שיש מישהו ראשון, ואז אני מגלה שהראשון זה ...

... נעימות או סיפוק אישי. לעומת זאת, הרצון של אמת הוא רצון מוחלט, שאינו תלוי בשום סיבה. זהו הרצון הראשון, שמהווה את השורש של כל שאר הרצונות. אליעד מבהיר שאם האדם יצליח לחזור אל הרצון הראשוני הזה, הוא יגיע לחוויה ...

... היא כיצד ייתכן שיש צורות נפרדות מתוך ההוויה האחת, שבה אין שום הפרדה כלל. איך ייתכן שההוויה שהיא האין, המהווה את הכל, יוצרת דברים שונים ממנה? לפי אליעד, אי אפשר להבין זאת בשכל הרגיל, אך יש התבוננות עמוקה שמאפשרת ... האחד, אז לא יכול להיות שבמקביל אליו יהיה לא אני. ולכן האני הוא ישות מורכבת, ולכן יש הוויה אחת שמהווה את האני והלא אני. למשל ניקח כדור, ונעלים אותו, איך? לכדור היה רצף אטומים מסוים, ושינינו את רצף האטומים ... מה נקבל? משהו שהוא בלי מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק? אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של מקום, הדבר שממנו עשוי המקום ... שניים, יש לנו אין סוף צורות, ואחדות אחת שהיא כלום. אבל זה עדיין שניים. יש לנו נפרדות ואחדות. האין מהווה את היש, את הצורות. הבנו שגם האין סוף נפרדות וגם האחדות, זה צורות שונות של משהו אחר, שבו נגמר ... הוא, אלא כל דבר הוא המהות. צריך להבין קודם כל מה היא המהות, היא נמצאת מחוץ למקום ומחוץ לזמן. שמהווה את הכל, שאין בה הבדל בין יש לאין ושהיא הכלום. ואין הבדל בין המהות לצורה שלה. זה כמו להגיד ...

... ומקורו. רק כאשר הוא מבין בדיוק ממה הוא מפחד, הוא יכול לגלות את שורש הפחד ולבטל אותו. מדוע הפחד מהווה הוכחה לקיומה של נפרדות? אליעד מסביר שהפחד מוכיח שהאדם חווה עצמו כישות נפרדת. כל עוד האדם מרגיש שיש משהו ...

... היה, פשוט לא חוו אותו כנפרד מהקיר. השולחן תמיד נמצא אפילו שאנו לא רואים אותו. באחדות שום דבר לא מהווה את הנפרדות. הכל קיים כל הזמן אבל בצורה אחרת. לפני הבריאה היית קיימת, וגם היא הייתה קיימת, ואפילו הייתן ...