5:29ממי לקבל עצות, מי יודע ללמד? איך לבחור מטפל? איך לבחור מאמן? איך לבחור יועץ? מי יכול לייעץ? ממי ללמוד, אימון עסקי, אימון אישי, אימון לחיים, מאמן עסקי, יועץ עסקי, מאמן אישי, יעוץ אישי
למה עדיף ללמד אדם לדוג מאשר לתת לו דגים?
הנושא המרכזי שאליעד כהן מציג הוא השאלה הידועה: האם עדיף ללמד אדם לדוג או לתת לו דגים מוכנים? התשובה אינה פשוטה, משום שיש מספר אפשרויות ומניעים שונים מאחורי הבחירה הזו. אליעד מציין שלעתים אדם שרוצה לשלוט בך יעדיף לתת לך דגים, ככה תישאר תלוי בו ותחזור בכל יום מחדש לקבל ממנו דגים. לחלופין, אדם שממש לא רוצה לראות אותך יותר, יכול או לא לתת לך דגים בכלל (כדי שתסבול וייעלם) או דווקא כן ללמד אותך לדוג, כדי שלא תטריד אותו יותר ותהפוך לעצמאי. כלומר, הפעולה של ללמד אדם לדוג לא תמיד נובעת מרצון טוב או נדיבות. לפעמים זו דרך מנומסת להיפטר ממישהו, ולפעמים דווקא מתוך רצון אמיתי לעזור לו.
האם אדם שמצטיין בתחום מסוים בהכרח יכול ללמד אותו?
אליעד מדגיש שהצלחה אישית והישגים גבוהים בתחום כלשהו אינם ערובה לכך שאותו אדם מסוגל ללמד אחרים. למשל, הוא נותן דוגמה של תחרות ריצה, שבה אם נשים חתול או יתוש לצד בני אדם, ברור שהיתוש והחתול ירוצו הרבה יותר מהר. אולם, זה עדיין לא הופך את החתול למומחה בהסברת טכניקות ריצה. אותו הדבר בנוגע לשחייה - הדג הוא השחיין המושלם, אך הוא לא יכול להסביר לאף אחד איך שוחים נכון. ההקבלה הזו ממחישה נקודה חשובה מאוד: מי שמצליח מאוד בתחום כלשהו, אינו בהכרח בעל יכולת להבין ולפרק את התהליך לשלבים הניתנים ללמידה.
אליעד מדגיש שרבים חושבים שאם הם רוצים ללמוד לשחות, עליהם לגשת לשחיין הטוב ביותר, או ללמוד לקפוץ לגובה מהקופץ הטוב ביותר. אולם, לא תמיד מומחה כזה יוכל לעזור, כיוון שהיכולת ללמד דורשת הבנה עמוקה של תהליך הלמידה והיכולת לפרק את הפעולות למרכיבים פשוטים וברורים.
האם הכרחי לדעת לבצע פעולה כדי ללמד אותה?
אליעד מתייחס לשאלה אם אפשר ללמוד ממישהו שרק מסביר ולא יודע לבצע בפועל. הוא מסביר שזו אפשרות קיימת אך תלויה במטרה של הלימוד. אם המטרה היא רק להבין את התאוריה והניתוח של התהליך, אז יכול להיות שאדם שלא מבצע היטב בפועל אבל מבין היטב את התיאוריה יכול ללמד מצוין. אבל אם המטרה היא ללמוד לעשות בפועל, אז עדיף אדם שגם יודע להסביר וגם יודע לבצע בעצמו.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו יש אנשים שחושבים שהם יודעים לבצע ומדברים בביטחון רב, אך במציאות כשבודקים אותם מתברר שהם לא באמת יודעים לבצע. מצד שני, הוא מדגיש שיש אנשים שמסוגלים לנתח את התהליך בצורה מצוינת וללמד, אף על פי שהם עצמם לא הצליחו לבצע את הפעולה באופן מושלם.
מדוע אנשים מקשרים בין הישגים לבין יכולת הסברה?
אליעד מציין כי אנשים נוטים בטעות לחשוב שאם אדם לא הגיע להישגים בולטים בתחום מסוים, אז הוא אינו מוסמך לתת עצות או ללמד בתחום זה. הוא מתייחס לדוגמה של פרשן כדורגל שמעולם לא היה שחקן או מאמן. לפעמים אנשים ישאלו "מאיפה יש לו ביטחון לדבר אם הוא בעצמו לא עשה את זה?". אך אליעד מסביר שביטחון זה יכול לנבוע פשוט מכך שאין לפרשן שום עלות או מחיר על הטעות שלו. הוא יכול לומר מה שהוא רוצה מבלי לשאת בתוצאות. אך זה לא אומר בהכרח שהוא לא מבין בתחום. הוא יכול להיות בעל הבנה תיאורטית מעולה, ולדבר דברים הגיוניים ונכונים גם אם אין לו ניסיון מעשי.
האם אדם ללא הישגים בתחום יכול לתת עצות טובות?
אליעד מדגיש שחשוב להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. כלומר, חשוב לבחון אם העצות הן טובות ומועילות כשלעצמן, ללא קשר להישגים האישיים של נותן העצות. הוא טוען שהאנשים שדוחים עצות רק בגלל היעדר הישגים של מי שנותן את העצות, בדרך כלל לא באמת מבינים את התחום לעומק. אדם שמבין היטב בתחום יודע שאין קשר הכרחי בין הישגים אישיים לבין איכות העצה. לפעמים דווקא מי שלא הצליח לעשות משהו בעצמו, יכול לראות ולהבין טוב יותר את הכשלים ולנתח תהליכים בצורה יעילה יותר.
האם תלמיד יכול ללמוד לבד מהסתכלות על מומחה?
אליעד מסביר שיש תלמידים בעלי יכולת גבוהה מאוד לנתח ולהבין בעצמם. במקרה כזה, תלמיד כזה יכול להסתכל על מומחה, כמו הדג ששוחה מהר, ולנתח את התנועות והתהליכים בעצמו ללא צורך בהסבר מפורט. אבל רוב האנשים אינם מסוגלים לעשות זאת. לכן, אדם שרוצה ללמוד תחום מסוים צריך בדרך כלל מדריך או מאמן שגם יודע לבצע את הפעולה, וגם יכול לפרק את התהליך, להסביר אותו בצורה מדויקת וברורה, ולהתאים את ההסבר לצרכים הייחודיים של התלמיד.
מה הרעיון המרכזי שאליעד כהן מעביר בהרצאה?
הנקודה המרכזית שאליעד כהן מעביר היא שאין קשר הכרחי בין הישגים גבוהים לבין יכולת ללמד אחרים. כדי לבחור מורה, יועץ, מאמן או מטפל בצורה נכונה, יש לבדוק לא רק את ההישגים שלו בתחום, אלא בעיקר את יכולתו לנתח את התהליך, להסביר אותו, להתאים אותו ללומד, ולוודא שהלמידה תהיה באמת אפקטיבית. הישגים גבוהים הם מדד חלקי בלבד, ולעתים דווקא אנשים ללא הישגים מוכחים בתחום עשויים לתת עצות טובות יותר בזכות יכולת ניתוח מעולה והבנה עמוקה של התהליכים.
הנושא המרכזי שאליעד כהן מציג הוא השאלה הידועה: האם עדיף ללמד אדם לדוג או לתת לו דגים מוכנים? התשובה אינה פשוטה, משום שיש מספר אפשרויות ומניעים שונים מאחורי הבחירה הזו. אליעד מציין שלעתים אדם שרוצה לשלוט בך יעדיף לתת לך דגים, ככה תישאר תלוי בו ותחזור בכל יום מחדש לקבל ממנו דגים. לחלופין, אדם שממש לא רוצה לראות אותך יותר, יכול או לא לתת לך דגים בכלל (כדי שתסבול וייעלם) או דווקא כן ללמד אותך לדוג, כדי שלא תטריד אותו יותר ותהפוך לעצמאי. כלומר, הפעולה של ללמד אדם לדוג לא תמיד נובעת מרצון טוב או נדיבות. לפעמים זו דרך מנומסת להיפטר ממישהו, ולפעמים דווקא מתוך רצון אמיתי לעזור לו.
האם אדם שמצטיין בתחום מסוים בהכרח יכול ללמד אותו?
אליעד מדגיש שהצלחה אישית והישגים גבוהים בתחום כלשהו אינם ערובה לכך שאותו אדם מסוגל ללמד אחרים. למשל, הוא נותן דוגמה של תחרות ריצה, שבה אם נשים חתול או יתוש לצד בני אדם, ברור שהיתוש והחתול ירוצו הרבה יותר מהר. אולם, זה עדיין לא הופך את החתול למומחה בהסברת טכניקות ריצה. אותו הדבר בנוגע לשחייה - הדג הוא השחיין המושלם, אך הוא לא יכול להסביר לאף אחד איך שוחים נכון. ההקבלה הזו ממחישה נקודה חשובה מאוד: מי שמצליח מאוד בתחום כלשהו, אינו בהכרח בעל יכולת להבין ולפרק את התהליך לשלבים הניתנים ללמידה.
אליעד מדגיש שרבים חושבים שאם הם רוצים ללמוד לשחות, עליהם לגשת לשחיין הטוב ביותר, או ללמוד לקפוץ לגובה מהקופץ הטוב ביותר. אולם, לא תמיד מומחה כזה יוכל לעזור, כיוון שהיכולת ללמד דורשת הבנה עמוקה של תהליך הלמידה והיכולת לפרק את הפעולות למרכיבים פשוטים וברורים.
האם הכרחי לדעת לבצע פעולה כדי ללמד אותה?
אליעד מתייחס לשאלה אם אפשר ללמוד ממישהו שרק מסביר ולא יודע לבצע בפועל. הוא מסביר שזו אפשרות קיימת אך תלויה במטרה של הלימוד. אם המטרה היא רק להבין את התאוריה והניתוח של התהליך, אז יכול להיות שאדם שלא מבצע היטב בפועל אבל מבין היטב את התיאוריה יכול ללמד מצוין. אבל אם המטרה היא ללמוד לעשות בפועל, אז עדיף אדם שגם יודע להסביר וגם יודע לבצע בעצמו.
לדוגמה, אליעד מתאר מצב שבו יש אנשים שחושבים שהם יודעים לבצע ומדברים בביטחון רב, אך במציאות כשבודקים אותם מתברר שהם לא באמת יודעים לבצע. מצד שני, הוא מדגיש שיש אנשים שמסוגלים לנתח את התהליך בצורה מצוינת וללמד, אף על פי שהם עצמם לא הצליחו לבצע את הפעולה באופן מושלם.
מדוע אנשים מקשרים בין הישגים לבין יכולת הסברה?
אליעד מציין כי אנשים נוטים בטעות לחשוב שאם אדם לא הגיע להישגים בולטים בתחום מסוים, אז הוא אינו מוסמך לתת עצות או ללמד בתחום זה. הוא מתייחס לדוגמה של פרשן כדורגל שמעולם לא היה שחקן או מאמן. לפעמים אנשים ישאלו "מאיפה יש לו ביטחון לדבר אם הוא בעצמו לא עשה את זה?". אך אליעד מסביר שביטחון זה יכול לנבוע פשוט מכך שאין לפרשן שום עלות או מחיר על הטעות שלו. הוא יכול לומר מה שהוא רוצה מבלי לשאת בתוצאות. אך זה לא אומר בהכרח שהוא לא מבין בתחום. הוא יכול להיות בעל הבנה תיאורטית מעולה, ולדבר דברים הגיוניים ונכונים גם אם אין לו ניסיון מעשי.
האם אדם ללא הישגים בתחום יכול לתת עצות טובות?
אליעד מדגיש שחשוב להתייחס לגופו של עניין ולא לגופו של אדם. כלומר, חשוב לבחון אם העצות הן טובות ומועילות כשלעצמן, ללא קשר להישגים האישיים של נותן העצות. הוא טוען שהאנשים שדוחים עצות רק בגלל היעדר הישגים של מי שנותן את העצות, בדרך כלל לא באמת מבינים את התחום לעומק. אדם שמבין היטב בתחום יודע שאין קשר הכרחי בין הישגים אישיים לבין איכות העצה. לפעמים דווקא מי שלא הצליח לעשות משהו בעצמו, יכול לראות ולהבין טוב יותר את הכשלים ולנתח תהליכים בצורה יעילה יותר.
האם תלמיד יכול ללמוד לבד מהסתכלות על מומחה?
אליעד מסביר שיש תלמידים בעלי יכולת גבוהה מאוד לנתח ולהבין בעצמם. במקרה כזה, תלמיד כזה יכול להסתכל על מומחה, כמו הדג ששוחה מהר, ולנתח את התנועות והתהליכים בעצמו ללא צורך בהסבר מפורט. אבל רוב האנשים אינם מסוגלים לעשות זאת. לכן, אדם שרוצה ללמוד תחום מסוים צריך בדרך כלל מדריך או מאמן שגם יודע לבצע את הפעולה, וגם יכול לפרק את התהליך, להסביר אותו בצורה מדויקת וברורה, ולהתאים את ההסבר לצרכים הייחודיים של התלמיד.
מה הרעיון המרכזי שאליעד כהן מעביר בהרצאה?
הנקודה המרכזית שאליעד כהן מעביר היא שאין קשר הכרחי בין הישגים גבוהים לבין יכולת ללמד אחרים. כדי לבחור מורה, יועץ, מאמן או מטפל בצורה נכונה, יש לבדוק לא רק את ההישגים שלו בתחום, אלא בעיקר את יכולתו לנתח את התהליך, להסביר אותו, להתאים אותו ללומד, ולוודא שהלמידה תהיה באמת אפקטיבית. הישגים גבוהים הם מדד חלקי בלבד, ולעתים דווקא אנשים ללא הישגים מוכחים בתחום עשויים לתת עצות טובות יותר בזכות יכולת ניתוח מעולה והבנה עמוקה של התהליכים.
- איך למצוא מדריך מקצועי בתחום חדש?
- כיצד לפתח יכולת ניתוח והסקת מסקנות?
- מדוע אין לגזור את איכות העצה מההישגים האישיים של היועץ?
- ההבדל בין מומחיות מעשית ליכולת הוראה
- מי יכול להיות יועץ מקצועי טוב?
- האם חייבים ניסיון מעשי כדי ללמד?
מדוע מקובל לומר שעדיף ללמד אדם לדוג מאשר לתת לו דגים?
ישנה תפיסה רווחת שלפיה אם אדם רק נותן דגים למי שזקוק להם, הוא משאיר אותו תלוי ומחויב לחזור שוב ושוב כדי לקבל עוד דגים. לעומת זאת, כאשר מלמדים מישהו לדוג, הוא זוכה בעצמאות ולא צריך יותר לחזור ולבקש עזרה. יחד עם זאת, עולה גם הרעיון שיכול להיות מישהו שלא רוצה יותר לראות אותך, ולכן אולי לא ייתן לך דגים בכלל (כדי שתסבול מרעב ותיעלם) או דווקא כן ילמד אותך לדוג כדי שלא תצטרך לחזור אליו.
ש: האם זה בהכרח נובע מכוונה טובה, כשמישהו מלמד אותי לדוג?
אליעד: לא מחויב. כי ייתכן שהוא פשוט רוצה שלא תחזור לבקש ממנו עוד דגים, ובכך הוא בוחר ללמד אותך לדוג כדי להיפטר ממך. מצד שני, מי שבאמת דואג לך גם ירצה ללמד אותך לדוג. לכן לשאלה מדוע עדיף ללמד לדוג מאשר לתת דגים, לפעמים זה נובע מרצון טוב כן לעזור, ולפעמים מסיבה הפוכה לגמרי, כדי לא לראות אותך יותר.
מדוע מומחיות בתחום אינה מעידה בהכרח על יכולת ללמד אותו?
יש אנשים שמצטיינים בתחום כלשהו, אבל מתקשים להסביר לאחרים כיצד להגיע לאותה רמה. לדוגמה, אם עורכים תחרות ריצה ומציבים בה חתול או יתוש, הם עשויים לרוץ מהר יותר מכל המתחרים האנושיים, אך אין להם שום יכולת להסביר איך לרוץ מהר.
ש: למה לא לגשת לדג הטוב ביותר כדי שילמד אותי לשחות?
אליעד: כי הדג, אף שהוא שוחה במהירות מדהימה, אינו יודע להסביר במילים כיצד שוחים. המומחיות המעשית של מישהו לא אומרת שהוא יודע ללמד. פעמים רבות אדם שזכה במקום ראשון בעולם בתחום מסוים דווקא אינו מסוגל לפרק את המיומנות שלו לתתי שלבים, או אינו יודע לבצע התאמה לתלמיד הספציפי.
האם נדרש ללמד דוגמה או חובה לדעת לבצע אותה בעצמי?
ש: אולי יש מי שיודע רק להסביר, אבל לא ממש יודע לבצע בפועל? זה יכול להספיק?
אליעד: תלוי במטרה. אם המטרה היא ללמוד בפועל כיצד לדוג דגים, עדיף שהמורה ידע בעצמו לדוג וגם יוכל להסביר זאת שלב אחר שלב. אבל בהחלט ייתכן מצב שבו אדם לא הצליח בעצמו, ובכל זאת הוא יודע לנתח את התהליך ולהסביר אותו מצוין.
ש: ומה לגבי מי שטוען שהוא יודע לעשות אבל בפועל רק מדבר?
אליעד: יש מצבים שיש למישהו ביטחון מלא ביכולת ההסבר שלו, אולם כשבודקים אותו בשטח מתברר שהוא לא באמת יודע לבצע. כך או כך, צריך לראות אם הוא יודע לפרק את התהליך, להתאים אותו לתלמיד, ולספק הכוונה מדויקת הלכה למעשה.
מדוע הישגיות בתחום אינה ערובה ליכולת הסברה?
אליעד: הישגיות גבוהה, כמו זכייה במקום ראשון או שבירת שיא, לא בהכרח מלווה ביכולת לנתח ולהסביר את השלבים הדרושים כדי להגיע לאותה רמה. כדי ללמד מישהו לדוג (או לבצע כל מיומנות אחרת), לא מספיק לדעת לעשות זאת היטב, אלא חשוב להבין את כל התת - תהליכים של המיומנות ולהתאים אותם לתלמיד.
ש: אולי התלמיד עצמו יכול לבצע את ההתאמות בלי עזרה מהמורה?
אליעד: אפשרי. אם התלמיד מוכשר מאוד בניתוח תהליכים, הוא יכול להסתכל על הדג השוחה מהר, ללמוד ממנו לבד, ולבצע את ההתאמות. אבל כשאין לתלמיד יכולת כזאת, הוא זקוק למורה שגם מבין את התהליך לעומק וגם יודע להסביר אותו שלב אחר שלב.
כיצד להתייחס למי שנותן עצות למרות שאין לו הישגים מוכחים?
אליעד: יש אנשים ששואלים מיד, "מה ההישגים שלך בתחום?" לפני שהם מוכנים להקשיב לעצה. אבל אם אדם באמת מבין בנושא, הוא אמור להתייחס לגופו של היגיון ולאו דווקא להשיגים של מי שמדבר. יכול להיות פרשן כדורגל שמעולם לא היה שחקן או מאמן, ובכל זאת יש לו הבנה תיאורטית שמאפשרת לו להסביר היטב מה קורה על המגרש.
ש: ומה עם הביטחון של הפרשן לדבר על נושא שהוא מעולם לא היה בו בפועל?
אליעד: לפעמים הביטחון שלו נובע מכך שהוא לא נדרש לשאת בתוצאות. הוא יכול לומר מה שהוא רוצה, והקהל עשוי להקשיב לו גם אם הוא טועה. אבל עצם העובדה שהוא לא שיחק כדורגל בעצמו לא אומר בהכרח שהוא טועה. ייתכן שבכל זאת יש לו הבנה טובה של התחום.
מהו הרעיון המרכזי?
הנקודה העיקרית היא שאין קשר הכרחי בין היכולת לבצע דבר מה ברמה גבוהה לבין היכולת ללמד אותו לאחרים. מי שרוצה ללמוד לדוג דגים, נדרש למצוא אדם שגם מבצע היטב וגם מסוגל לפרק ולהסביר את התהליך עבור התלמיד הספציפי. הישגים גבוהים אינם מוכיחים בהכרח יכולת הוראה, ובה במידה היעדר הישגים אישיים אינו מעיד תמיד על חוסר ידע תיאורטי או כושר ניתוח.
ישנה תפיסה רווחת שלפיה אם אדם רק נותן דגים למי שזקוק להם, הוא משאיר אותו תלוי ומחויב לחזור שוב ושוב כדי לקבל עוד דגים. לעומת זאת, כאשר מלמדים מישהו לדוג, הוא זוכה בעצמאות ולא צריך יותר לחזור ולבקש עזרה. יחד עם זאת, עולה גם הרעיון שיכול להיות מישהו שלא רוצה יותר לראות אותך, ולכן אולי לא ייתן לך דגים בכלל (כדי שתסבול מרעב ותיעלם) או דווקא כן ילמד אותך לדוג כדי שלא תצטרך לחזור אליו.
ש: האם זה בהכרח נובע מכוונה טובה, כשמישהו מלמד אותי לדוג?
אליעד: לא מחויב. כי ייתכן שהוא פשוט רוצה שלא תחזור לבקש ממנו עוד דגים, ובכך הוא בוחר ללמד אותך לדוג כדי להיפטר ממך. מצד שני, מי שבאמת דואג לך גם ירצה ללמד אותך לדוג. לכן לשאלה מדוע עדיף ללמד לדוג מאשר לתת דגים, לפעמים זה נובע מרצון טוב כן לעזור, ולפעמים מסיבה הפוכה לגמרי, כדי לא לראות אותך יותר.
מדוע מומחיות בתחום אינה מעידה בהכרח על יכולת ללמד אותו?
יש אנשים שמצטיינים בתחום כלשהו, אבל מתקשים להסביר לאחרים כיצד להגיע לאותה רמה. לדוגמה, אם עורכים תחרות ריצה ומציבים בה חתול או יתוש, הם עשויים לרוץ מהר יותר מכל המתחרים האנושיים, אך אין להם שום יכולת להסביר איך לרוץ מהר.
ש: למה לא לגשת לדג הטוב ביותר כדי שילמד אותי לשחות?
אליעד: כי הדג, אף שהוא שוחה במהירות מדהימה, אינו יודע להסביר במילים כיצד שוחים. המומחיות המעשית של מישהו לא אומרת שהוא יודע ללמד. פעמים רבות אדם שזכה במקום ראשון בעולם בתחום מסוים דווקא אינו מסוגל לפרק את המיומנות שלו לתתי שלבים, או אינו יודע לבצע התאמה לתלמיד הספציפי.
האם נדרש ללמד דוגמה או חובה לדעת לבצע אותה בעצמי?
ש: אולי יש מי שיודע רק להסביר, אבל לא ממש יודע לבצע בפועל? זה יכול להספיק?
אליעד: תלוי במטרה. אם המטרה היא ללמוד בפועל כיצד לדוג דגים, עדיף שהמורה ידע בעצמו לדוג וגם יוכל להסביר זאת שלב אחר שלב. אבל בהחלט ייתכן מצב שבו אדם לא הצליח בעצמו, ובכל זאת הוא יודע לנתח את התהליך ולהסביר אותו מצוין.
ש: ומה לגבי מי שטוען שהוא יודע לעשות אבל בפועל רק מדבר?
אליעד: יש מצבים שיש למישהו ביטחון מלא ביכולת ההסבר שלו, אולם כשבודקים אותו בשטח מתברר שהוא לא באמת יודע לבצע. כך או כך, צריך לראות אם הוא יודע לפרק את התהליך, להתאים אותו לתלמיד, ולספק הכוונה מדויקת הלכה למעשה.
מדוע הישגיות בתחום אינה ערובה ליכולת הסברה?
אליעד: הישגיות גבוהה, כמו זכייה במקום ראשון או שבירת שיא, לא בהכרח מלווה ביכולת לנתח ולהסביר את השלבים הדרושים כדי להגיע לאותה רמה. כדי ללמד מישהו לדוג (או לבצע כל מיומנות אחרת), לא מספיק לדעת לעשות זאת היטב, אלא חשוב להבין את כל התת - תהליכים של המיומנות ולהתאים אותם לתלמיד.
ש: אולי התלמיד עצמו יכול לבצע את ההתאמות בלי עזרה מהמורה?
אליעד: אפשרי. אם התלמיד מוכשר מאוד בניתוח תהליכים, הוא יכול להסתכל על הדג השוחה מהר, ללמוד ממנו לבד, ולבצע את ההתאמות. אבל כשאין לתלמיד יכולת כזאת, הוא זקוק למורה שגם מבין את התהליך לעומק וגם יודע להסביר אותו שלב אחר שלב.
כיצד להתייחס למי שנותן עצות למרות שאין לו הישגים מוכחים?
אליעד: יש אנשים ששואלים מיד, "מה ההישגים שלך בתחום?" לפני שהם מוכנים להקשיב לעצה. אבל אם אדם באמת מבין בנושא, הוא אמור להתייחס לגופו של היגיון ולאו דווקא להשיגים של מי שמדבר. יכול להיות פרשן כדורגל שמעולם לא היה שחקן או מאמן, ובכל זאת יש לו הבנה תיאורטית שמאפשרת לו להסביר היטב מה קורה על המגרש.
ש: ומה עם הביטחון של הפרשן לדבר על נושא שהוא מעולם לא היה בו בפועל?
אליעד: לפעמים הביטחון שלו נובע מכך שהוא לא נדרש לשאת בתוצאות. הוא יכול לומר מה שהוא רוצה, והקהל עשוי להקשיב לו גם אם הוא טועה. אבל עצם העובדה שהוא לא שיחק כדורגל בעצמו לא אומר בהכרח שהוא טועה. ייתכן שבכל זאת יש לו הבנה טובה של התחום.
מהו הרעיון המרכזי?
הנקודה העיקרית היא שאין קשר הכרחי בין היכולת לבצע דבר מה ברמה גבוהה לבין היכולת ללמד אותו לאחרים. מי שרוצה ללמוד לדוג דגים, נדרש למצוא אדם שגם מבצע היטב וגם מסוגל לפרק ולהסביר את התהליך עבור התלמיד הספציפי. הישגים גבוהים אינם מוכיחים בהכרח יכולת הוראה, ובה במידה היעדר הישגים אישיים אינו מעיד תמיד על חוסר ידע תיאורטי או כושר ניתוח.
- איך למצוא מדריך מקצועי בתחום חדש
- כיצד לפתח יכולת ניתוח והסקת מסקנות
- מדוע אין לגזור את איכות העצה מההישגים האישיים של היועץ
- ההבדל בין מומחיות מעשית ליכולת הוראה
אז עשו כדלקמן יש את הנושא שאומר שיש בן אדם שיביא לך דגים ויש בן אדם שילמד אותך לדוג, מכירים את הנושא אם מישהו רוצה לשלוט בך הוא יעדיף לתת לך דגים ככה אתה צריך לחזור מחר לקחת עוד דגים, אם הוא רוצה להיפטר ממך כי נמאס לו לראות אותך אז הוא לא ייתן לך לא דגים ולא ילמד אותך לדוג כדי שתמות ברעב והוא לא יראה אותך יותר.
אבל אם הוא יודע שזה בלתי אפשרי, סתם פשוט ניסיתי להפוך כאילו אם זה שמלמד אותך מה היה פה מה הנחת היסוד אני אמרתי אם הוא דואג לך אז הוא ילמד אותך לדוג, אמרתי מחויב? אולי כאילו ואם הוא לא דואג לך, כאילו הרעיון היה שיכול להיות שדווקא בגלל שהוא לא רוצה לראות אותך, יש פה שתי אפשרויות יכול להיות שהוא ילמד אותך לדוג דגים כי הוא לא רוצה לראות אותך יותר ויכול להיות שאם הוא לא רוצה לראות אותך יותר הוא דווקא לא ילמד אותך לדוג דגים כדי שתמות.
בכל מקרה בא נתקדם בגדול התיאוריה אומרת שעדיף שילמדו אותך לדוג דגים מאשר שיתנו לך דגים, עכשיו הרעיון הוא שלפעמים בן אדם דג דגים אבל הוא לא יודע לדוג דגים זה גם כן חלק מהעניין, הוא לא יודע להסביר לך לדוג דגים. יש הרבה מאוד אנשים שמומחים בתחומם ברמת ההישג שלהם באותו תחום אבל בלהסביר את אותו תחום הם לא מומחים בתחומם בכלל.
לדוגמא עשו נגיד לדוגמא תחרות ריצה בין כמה אנשים ושמו לידם יתוש היתוש רץ הרבה יותר מהר מכל האנשים ביחד או שמו לידם חתול החתול רץ הרבה יותר מהר מכל האנשים ביחד, עשו תחרות קפיצה לגובה החתול קפץ יותר גבוהה מכולם אבל האם זה אומר שאותו חתול בגלל שהוא קפץ יותר גבוהה מכולם יש לו יכולת להסביר איך לקפוץ לגובה אין קשר. וזה גם כן תופעה שיש פה גם כן בעיה כי הרבה פעמים בן אדם בא ללמוד ממישהו והוא אומר "ממי אני אלמד אני אלך להוא שקופץ הכי גבוהה ואני אשאל אותו איך קופצים, אני אלך להוא שיודע לשחות הכי טוב ואשאל אותו איך שוחים".
אז אולי תלך לדג שילמד אותך איך לשחות אבל הדג לא יודע להסביר איך לשחות אז מי אמר לך שההוא ששוחה הכי מהר יודע להסביר לך הכי טוב איך לשחות.
ש: כן או שלא.
אליעד: אני לא אמרתי אני רק מציין שיש פה בעיה כי אתה גם צריך למצוא מישהו שיודע לדוג וגם מישהו שיודע להסביר לך איך לדוג.
ש: האם מחויב שהוא צריך לדעת לדוג וגם צריך לדעת להסביר אולי הוא יודע רק איך להסביר ולא יודע לדוג זה גם מספיק.
אליעד: בהנחה שהוא רוצה לדוג הוא צריך לדעת לדוג אבל נכון לא חייב להיות שגם יהיה לו דגים.
ש: כן יכול להיות שהוא יודע רק להסביר את זה טוב.
אליעד: אוקי בקיצור מה שרציתי לחדד.
ש: זה שבא ללמוד לדוג ואז הוא יוצא והוא יודע להסביר רק איך לעשות את זה והוא לא יודע לעשות גם את זה יש.
אליעד: אני לא נתקלתי בזה אף פעם.
ש: אני כל הזמן.
אליעד: על זה שחושב שהוא יודע לעשות, אתה נתקלת כן אני רוצה לבחון אותך אם אתה יודע לעשות ואז נבדוק עליך אם אתה יודע לעשות. סתם בכל מקרה בא נתקדם, המהות של מה שאמרתי היא כדלקמן זה שמישהו יודע לדוג דגים ובא ללמד אותך לדוג דגים זה עדיין לא אומר שהוא יודע ללמד אותך לדוג דגים זה הכל, זה שמישהו נגיד לדוגמא הצליח בעסקים זה לא אומר שהוא יודע ללמד אותך לעשות עסקים זה לא מחויב.
ובמה זה תלוי בעד כמה אותו דייג דגים יודע לנתח את התהליכים והתת תהליכים והתת תהליכים של לדוג דגים וגם לעשות להם התאמה אליך למקרה הספציפי שלך.
ש: או שאתה כתלמיד תלמד מהתהליך.
אליעד: נכון אבל אז אתה לא צריך אותו, בהנחה שאתה צריך אותו.
ש: אולי אפשר להסתכל עליו.
אליעד: אתה צודק מה שאמרת זה נכון אמרת שזה גם תלוי בתלמיד כי התלמיד יכול לעשות התאמות, מה שאמרת זה נכון אבל בהנחה שאתה לא יודע לעשות התאמות אתה בבעיה כי אתה צריך למצוא מישהו שגם יודע להסביר וזה שמישהו יודע יותר, זה שמישהו זכה מקום ראשון בעולם באיזה תחום זה לא אומר שהוא יודע להסביר יותר טוב מהמישהו שהוא נכה על כיסא גלגלים. הבנו את זה?
ש: כן.
אליעד: אוקי עכשיו בדרך כלל אני אוסיף עוד משהו בדרך כלל אלה שאומרים כשמישהו בא לתת עצה ואומרים "אבל מה ההישגים שלך בתחום?" בדרך כלל לי זה אומר שהם לא כל כך מבינים בתחום כי אם הם היו מבינים בתחום היו יודעים שאין קשר בין ההישגים שלך בתחום לבין כמה אתה מבין בתחום, עצם זה שהוא אומר "אתה לא יכול לדבר אם אין לך ככה וככה, רגע ומה איתך אתה הצלחת? לא אז אל תיתן עצות" זה אומר שאותו אחד שנותן את העצות לא כל כך מבין כי אם הוא היה מבין הוא היה מבין שאין קשר בין הדברים תתייחס עניינית למה שאמרו לך מה זה משנה מה השגת.
ש: זה קורה לי עם פרשני כדורגל זה קרה לי.
אליעד: שמה?
ש: שיש פרשני כדורגל שלא היו שחקנים או לא היו מאמנים וכאילו תמיד אני שואל את עצמי מאיפה יש להם את הביטחון בכלל להסביר דבר כזה, בעצם אמרתי רגע אני אשים לב.
אליעד: לא עכשיו אתה עשית פה עוד הנחת יסוד מאיפה יש להם את הביטחון יש להם את הביטחון כי אין עלויות הם יכולים מה שהם רוצים כי אלה ששומעים אותם מטומטמים ולא מבינים שהם לא מבינים כלום.
ש: אבל אז אמרתי רגע.
אליעד: כן איך להוכיח שהם טועים זאת גם אופציה.
ש: לא יש דרך להקשיב לראות אולי הוא מדבר לעניין.
אליעד: לא מה שאמרת זה, נכון אתה אמרת שלמרות שהוא לא מאמן עדיין יכול להיות שהוא מדבר לעניין זה נכון רק עניתי על מאיפה יש להם את הביטחון, מי אמר שיש להם ביטחון אוקי.
אבל אם הוא יודע שזה בלתי אפשרי, סתם פשוט ניסיתי להפוך כאילו אם זה שמלמד אותך מה היה פה מה הנחת היסוד אני אמרתי אם הוא דואג לך אז הוא ילמד אותך לדוג, אמרתי מחויב? אולי כאילו ואם הוא לא דואג לך, כאילו הרעיון היה שיכול להיות שדווקא בגלל שהוא לא רוצה לראות אותך, יש פה שתי אפשרויות יכול להיות שהוא ילמד אותך לדוג דגים כי הוא לא רוצה לראות אותך יותר ויכול להיות שאם הוא לא רוצה לראות אותך יותר הוא דווקא לא ילמד אותך לדוג דגים כדי שתמות.
בכל מקרה בא נתקדם בגדול התיאוריה אומרת שעדיף שילמדו אותך לדוג דגים מאשר שיתנו לך דגים, עכשיו הרעיון הוא שלפעמים בן אדם דג דגים אבל הוא לא יודע לדוג דגים זה גם כן חלק מהעניין, הוא לא יודע להסביר לך לדוג דגים. יש הרבה מאוד אנשים שמומחים בתחומם ברמת ההישג שלהם באותו תחום אבל בלהסביר את אותו תחום הם לא מומחים בתחומם בכלל.
לדוגמא עשו נגיד לדוגמא תחרות ריצה בין כמה אנשים ושמו לידם יתוש היתוש רץ הרבה יותר מהר מכל האנשים ביחד או שמו לידם חתול החתול רץ הרבה יותר מהר מכל האנשים ביחד, עשו תחרות קפיצה לגובה החתול קפץ יותר גבוהה מכולם אבל האם זה אומר שאותו חתול בגלל שהוא קפץ יותר גבוהה מכולם יש לו יכולת להסביר איך לקפוץ לגובה אין קשר. וזה גם כן תופעה שיש פה גם כן בעיה כי הרבה פעמים בן אדם בא ללמוד ממישהו והוא אומר "ממי אני אלמד אני אלך להוא שקופץ הכי גבוהה ואני אשאל אותו איך קופצים, אני אלך להוא שיודע לשחות הכי טוב ואשאל אותו איך שוחים".
אז אולי תלך לדג שילמד אותך איך לשחות אבל הדג לא יודע להסביר איך לשחות אז מי אמר לך שההוא ששוחה הכי מהר יודע להסביר לך הכי טוב איך לשחות.
ש: כן או שלא.
אליעד: אני לא אמרתי אני רק מציין שיש פה בעיה כי אתה גם צריך למצוא מישהו שיודע לדוג וגם מישהו שיודע להסביר לך איך לדוג.
ש: האם מחויב שהוא צריך לדעת לדוג וגם צריך לדעת להסביר אולי הוא יודע רק איך להסביר ולא יודע לדוג זה גם מספיק.
אליעד: בהנחה שהוא רוצה לדוג הוא צריך לדעת לדוג אבל נכון לא חייב להיות שגם יהיה לו דגים.
ש: כן יכול להיות שהוא יודע רק להסביר את זה טוב.
אליעד: אוקי בקיצור מה שרציתי לחדד.
ש: זה שבא ללמוד לדוג ואז הוא יוצא והוא יודע להסביר רק איך לעשות את זה והוא לא יודע לעשות גם את זה יש.
אליעד: אני לא נתקלתי בזה אף פעם.
ש: אני כל הזמן.
אליעד: על זה שחושב שהוא יודע לעשות, אתה נתקלת כן אני רוצה לבחון אותך אם אתה יודע לעשות ואז נבדוק עליך אם אתה יודע לעשות. סתם בכל מקרה בא נתקדם, המהות של מה שאמרתי היא כדלקמן זה שמישהו יודע לדוג דגים ובא ללמד אותך לדוג דגים זה עדיין לא אומר שהוא יודע ללמד אותך לדוג דגים זה הכל, זה שמישהו נגיד לדוגמא הצליח בעסקים זה לא אומר שהוא יודע ללמד אותך לעשות עסקים זה לא מחויב.
ובמה זה תלוי בעד כמה אותו דייג דגים יודע לנתח את התהליכים והתת תהליכים והתת תהליכים של לדוג דגים וגם לעשות להם התאמה אליך למקרה הספציפי שלך.
ש: או שאתה כתלמיד תלמד מהתהליך.
אליעד: נכון אבל אז אתה לא צריך אותו, בהנחה שאתה צריך אותו.
ש: אולי אפשר להסתכל עליו.
אליעד: אתה צודק מה שאמרת זה נכון אמרת שזה גם תלוי בתלמיד כי התלמיד יכול לעשות התאמות, מה שאמרת זה נכון אבל בהנחה שאתה לא יודע לעשות התאמות אתה בבעיה כי אתה צריך למצוא מישהו שגם יודע להסביר וזה שמישהו יודע יותר, זה שמישהו זכה מקום ראשון בעולם באיזה תחום זה לא אומר שהוא יודע להסביר יותר טוב מהמישהו שהוא נכה על כיסא גלגלים. הבנו את זה?
ש: כן.
אליעד: אוקי עכשיו בדרך כלל אני אוסיף עוד משהו בדרך כלל אלה שאומרים כשמישהו בא לתת עצה ואומרים "אבל מה ההישגים שלך בתחום?" בדרך כלל לי זה אומר שהם לא כל כך מבינים בתחום כי אם הם היו מבינים בתחום היו יודעים שאין קשר בין ההישגים שלך בתחום לבין כמה אתה מבין בתחום, עצם זה שהוא אומר "אתה לא יכול לדבר אם אין לך ככה וככה, רגע ומה איתך אתה הצלחת? לא אז אל תיתן עצות" זה אומר שאותו אחד שנותן את העצות לא כל כך מבין כי אם הוא היה מבין הוא היה מבין שאין קשר בין הדברים תתייחס עניינית למה שאמרו לך מה זה משנה מה השגת.
ש: זה קורה לי עם פרשני כדורגל זה קרה לי.
אליעד: שמה?
ש: שיש פרשני כדורגל שלא היו שחקנים או לא היו מאמנים וכאילו תמיד אני שואל את עצמי מאיפה יש להם את הביטחון בכלל להסביר דבר כזה, בעצם אמרתי רגע אני אשים לב.
אליעד: לא עכשיו אתה עשית פה עוד הנחת יסוד מאיפה יש להם את הביטחון יש להם את הביטחון כי אין עלויות הם יכולים מה שהם רוצים כי אלה ששומעים אותם מטומטמים ולא מבינים שהם לא מבינים כלום.
ש: אבל אז אמרתי רגע.
אליעד: כן איך להוכיח שהם טועים זאת גם אופציה.
ש: לא יש דרך להקשיב לראות אולי הוא מדבר לעניין.
אליעד: לא מה שאמרת זה, נכון אתה אמרת שלמרות שהוא לא מאמן עדיין יכול להיות שהוא מדבר לעניין זה נכון רק עניתי על מאיפה יש להם את הביטחון, מי אמר שיש להם ביטחון אוקי.