איך עובד הרצון? איך אנשים חושבים? אושר פנימי, אושר חיצוני, סוגים של אושר, לשנות את המציאות, לשנות את עצמך, רצון פנימי, רצון חיצוני, מהות וצורה
מדוע אנשים מעדיפים לפעמים חיקויים על המקור?
אנשים לפעמים מעדיפים מוצרים או חוויות שהן למעשה חיקוי של דבר אחר שנתפס כמקורי או איכותי יותר, משום שבעיניהם החיקוי עצמו נתפס כעדיף או כבעל יתרונות מסוימים. לדוגמה, אם נותנים לאדם שתי מנות אוכל, אחת שהוכנה על ידי שף מקצועי ואחת ארוזה מהסופר, האדם יכול להעדיף את מנת הסופר משום שהיא ארוזה בצורה מושכת יותר, היא קלה יותר להכנה, או פשוט כי זה נראה לו "אותנטי" יותר עבור הצורך המיידי שלו. למרות שהאוכל של השף עשוי להיות איכותי יותר באופן אובייקטיבי, האדם יבחר בחיקוי משום שבעיניו הוא נתפס כבעל יתרונות מסוימים שהמקורי לא מציע.
אליעד כהן מסביר שתופעה זו מתרחשת כי לכל אדם יש את נקודת המבט שלו, שמגדירה מהו "מקורי" ומהו "חיקוי". אדם שבוחר בחיקוי אינו עושה זאת כי הוא רוצה דבר פחות טוב, אלא משום שעבורו החיקוי הוא המקור - זהו הדבר שהוא באמת רצה מלכתחילה, ואולי המקורי עבורו הוא פחות משמעותי או אינו נתפס כבעל יתרונות ספציפיים. החיקוי הופך למקורי באופן יחסי, בהתאם לרצונותיו והעדפותיו של האדם.
מה ההבדל בין מהות וצורה ברצון האנושי?
אליעד מסביר בהרחבה את המושגים "מהות" ו"צורה" בנוגע לרצון האדם. הוא נותן דוגמה לאדם שרוצה להרגיש מאושר: אדם יכול לחפש את האושר בשינוי המציאות (צורה חיצונית) או בשינוי הרצון הפנימי שלו (מהות פנימית). אם האדם רוצה שהמציאות תתאים לרצונו, הוא עוסק בצורה. אם הוא משנה את רצונו כך שיתאים למציאות, הוא עוסק במהות.
לדוגמה, אם המציאות לא מספקת לאדם את מה שהוא רוצה, והוא מנסה לשנות את הסביבה החיצונית כדי להשיג את מבוקשו - הוא פועל במישור הצורה. אם לעומת זאת הוא בוחר לשנות את הגישה או הרצון שלו, כך שהוא ירצה את מה שיש לו, הוא מתמקד במהות. אולם, אליעד מוסיף כי שני הרצונות האלה קשורים זה בזה ואינם עומדים בנפרד לחלוטין. לפעמים האדם חושב שהוא רוצה את הצורה החיצונית, אך כשהוא מקבל אותה, הוא מבין שבעצם מה שרצה באמת הייתה המהות הפנימית, ולהפך.
מה המשמעות של "מקורי" ו"חיקוי" ביחס לרצון האדם?
אליעד כהן מחדד כי ההבחנה בין "מקורי" ל"חיקוי" תלויה תמיד בהקשר ובנקודת מבט יחסית. מוצר או חוויה נחשבים לחיקוי רק ביחס להגדרה או רצון מסוים. לדוגמה, אדם שמחפש שעון יוקרתי שיראה כמו שעון יקר אך במחיר נמוך, יעדיף חיקוי של השעון, וביחס אליו החיקוי הוא המקורי כי הוא עונה על הדרישה שלו באופן מדויק. לעומת זאת, אם אדם מחפש שעון שיחזיק מעמד לאורך שנים, השעון המקורי הופך להיות המועדף. ההבחנה תלויה ברצון ובהגדרה האישית של האדם.
למה אנשים נמשכים לצורה ולא למהות?
למרות שלכאורה אינטואיטיבית נראה כי האדם היה אמור לחפש את המהות, אליעד מסביר שבפועל, הרבה פעמים אנשים נמשכים דווקא לצורה החיצונית משום שהיא בולטת ומושכת יותר תשומת לב. הצורה נתפסת כרועשת יותר, ולכן האדם, בהיעדר מודעות או מחשבה מעמיקה, נמשך דווקא אליה. לדוגמה, אדם יכול לבחור מוצר בגלל אריזתו המושכת ולא בגלל איכותו האמיתית או בגלל מה שהוא נותן לו באמת ברמה הפנימית.
האם השקר יכול לנצח את האמת?
אליעד מסביר מדוע לפעמים השקר "מנצח" את האמת, לפחות לזמן מסוים. הוא טוען שאנשים מאמינים לעיתים קרובות לשקר או לדבר שקרי, פשוט כי...
אנשים לפעמים מעדיפים מוצרים או חוויות שהן למעשה חיקוי של דבר אחר שנתפס כמקורי או איכותי יותר, משום שבעיניהם החיקוי עצמו נתפס כעדיף או כבעל יתרונות מסוימים. לדוגמה, אם נותנים לאדם שתי מנות אוכל, אחת שהוכנה על ידי שף מקצועי ואחת ארוזה מהסופר, האדם יכול להעדיף את מנת הסופר משום שהיא ארוזה בצורה מושכת יותר, היא קלה יותר להכנה, או פשוט כי זה נראה לו "אותנטי" יותר עבור הצורך המיידי שלו. למרות שהאוכל של השף עשוי להיות איכותי יותר באופן אובייקטיבי, האדם יבחר בחיקוי משום שבעיניו הוא נתפס כבעל יתרונות מסוימים שהמקורי לא מציע.
אליעד כהן מסביר שתופעה זו מתרחשת כי לכל אדם יש את נקודת המבט שלו, שמגדירה מהו "מקורי" ומהו "חיקוי". אדם שבוחר בחיקוי אינו עושה זאת כי הוא רוצה דבר פחות טוב, אלא משום שעבורו החיקוי הוא המקור - זהו הדבר שהוא באמת רצה מלכתחילה, ואולי המקורי עבורו הוא פחות משמעותי או אינו נתפס כבעל יתרונות ספציפיים. החיקוי הופך למקורי באופן יחסי, בהתאם לרצונותיו והעדפותיו של האדם.
מה ההבדל בין מהות וצורה ברצון האנושי?
אליעד מסביר בהרחבה את המושגים "מהות" ו"צורה" בנוגע לרצון האדם. הוא נותן דוגמה לאדם שרוצה להרגיש מאושר: אדם יכול לחפש את האושר בשינוי המציאות (צורה חיצונית) או בשינוי הרצון הפנימי שלו (מהות פנימית). אם האדם רוצה שהמציאות תתאים לרצונו, הוא עוסק בצורה. אם הוא משנה את רצונו כך שיתאים למציאות, הוא עוסק במהות.
לדוגמה, אם המציאות לא מספקת לאדם את מה שהוא רוצה, והוא מנסה לשנות את הסביבה החיצונית כדי להשיג את מבוקשו - הוא פועל במישור הצורה. אם לעומת זאת הוא בוחר לשנות את הגישה או הרצון שלו, כך שהוא ירצה את מה שיש לו, הוא מתמקד במהות. אולם, אליעד מוסיף כי שני הרצונות האלה קשורים זה בזה ואינם עומדים בנפרד לחלוטין. לפעמים האדם חושב שהוא רוצה את הצורה החיצונית, אך כשהוא מקבל אותה, הוא מבין שבעצם מה שרצה באמת הייתה המהות הפנימית, ולהפך.
מה המשמעות של "מקורי" ו"חיקוי" ביחס לרצון האדם?
אליעד כהן מחדד כי ההבחנה בין "מקורי" ל"חיקוי" תלויה תמיד בהקשר ובנקודת מבט יחסית. מוצר או חוויה נחשבים לחיקוי רק ביחס להגדרה או רצון מסוים. לדוגמה, אדם שמחפש שעון יוקרתי שיראה כמו שעון יקר אך במחיר נמוך, יעדיף חיקוי של השעון, וביחס אליו החיקוי הוא המקורי כי הוא עונה על הדרישה שלו באופן מדויק. לעומת זאת, אם אדם מחפש שעון שיחזיק מעמד לאורך שנים, השעון המקורי הופך להיות המועדף. ההבחנה תלויה ברצון ובהגדרה האישית של האדם.
למה אנשים נמשכים לצורה ולא למהות?
למרות שלכאורה אינטואיטיבית נראה כי האדם היה אמור לחפש את המהות, אליעד מסביר שבפועל, הרבה פעמים אנשים נמשכים דווקא לצורה החיצונית משום שהיא בולטת ומושכת יותר תשומת לב. הצורה נתפסת כרועשת יותר, ולכן האדם, בהיעדר מודעות או מחשבה מעמיקה, נמשך דווקא אליה. לדוגמה, אדם יכול לבחור מוצר בגלל אריזתו המושכת ולא בגלל איכותו האמיתית או בגלל מה שהוא נותן לו באמת ברמה הפנימית.
האם השקר יכול לנצח את האמת?
אליעד מסביר מדוע לפעמים השקר "מנצח" את האמת, לפחות לזמן מסוים. הוא טוען שאנשים מאמינים לעיתים קרובות לשקר או לדבר שקרי, פשוט כי...
- למה אנשים מעדיפים חיקויים?
- מה ההבדל בין מהות לצורה?
- האם השקר יכול לנצח את האמת?
- למה אנשים מאמינים בקלות?
- רצון פנימי או רצון חיצוני?
- מה מושך אנשים לצורה ולא למהות?
- איך עובד הרצון האנושי?