אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה לשאול שאלות ✔פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד?

השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים.

מהי סיבתיות?

סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה.

הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי

כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית:
  • הצהרה על קיום הסיבה:

    לדוגמה, "קיללו אותי".
  • הצהרה על קיום התוצאה:

    לדוגמה, "אני כועס".
  • הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה:

    האם תמיד קיללה תוביל לכעס?
  • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו:

    האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה?
דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות

בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים:
  • "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול":

    כאן יש 4 טענות:
    • הסיבה: רעב.
    • התוצאה: הליכה לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה?
    • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ?
  • "אני כועס כי קיללו אותי":

    כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס.
    • הסיבה: הקללה.
    • התוצאה: כעס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס?
    • הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש עוד גורמים כמו תסכול או עייפות?
  • "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות":

    כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות.
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה?
    • הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות?
כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות?

הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו "אני רעב ולכן אני הולך לאכול") צריכה להיות מנותחת לפי ארבעה שלבים:
  • חקירת הסיבה:

    האם הסיבה שנאמרה אכן קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא מוחלטת?
  • חקירת התוצאה:

    האם התוצאה היא אכן כפי שמתואר? האם אפשר לבדוק את המידה שלה?
  • הסיבה מחייבת את התוצאה?

    האם בהכרח כל סיבה חייבת להוביל לתוצאה זו?
  • האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה?

    האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה?
האם השיטה באמת פותרת כל בעיה?

ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות נכונות. יש המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל טיפול אישי, פתרון בעיות אישיות, ובחינת החלטות מקצועיות או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה.

סיכום

בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים.
מהי השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' ומה עומד מאחוריה?

השיטה הקרויה 'ניתוח סיבתיות' היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה "סיבה ותוצאה" לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח בעיות בחיי היומיום, לפתרון קונפליקטים רגשיים, להבנה מעמיקה של תהליכים, ולשמירה מפני הטעיות שבהן מישהו מציג הסבר מסוים לאירוע - אך לא בהכרח מוכיח אותו כיאות.

הרעיון הוא שבכל פעם שמישהו אומר "X קרה בגלל Y" - מסתתרת סדרה של טענות נפרדות שיש לפרק ולחקור צעד אחר צעד, כדי לוודא שאנחנו לא מקבלים כמובן מאליו את כל מה שנאמר, וגם כדי שנוכל ourselves להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו.

מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות?

ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים לא. על מנת להגיד שיש קשר סיבתי בין שני אירועים - אחד מהם (הסיבה) חייב להתרחש לפני האחר (התוצאה). אם הם קרו בו זמנית, קשה מאוד לטעון שאחד גרם לשני. לדוגמה, אם כדור נופל מהיד לאחר שהאדם עוזב אותו, סביר להניח שהעזיבה (סיבה) הובילה לנפילת הכדור (תוצאה). אך אם באותה שנייה מישהו בארצות הברית מרים יד, ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע.

הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה

דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל "משפט סיבתי" מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט "אני כועס כי קיללו אותי" יש לכאורה שני מרכיבים - 'קיללו אותי' (סיבה) ו'אני כועס' (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים:
  1. ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי).
  2. ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס).
  3. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס).
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר).
אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק טענה אחת או שתיים, אבל בפועל, כשמפרקים את האמירה ומבררים כל חלק לגופו, מקבלים ארבעה שלבים למחקר, וזה מאפשר לגלות פרטים שלא נראים ממבט ראשון.

דוגמאות ליישום ארבע הטענות

כדי להמחיש היטב, נציג כמה דוגמאות נפוצות מחיי היומיום:
  1. אדם אומר: "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול."
    • הסיבה: אני רעב.
    • התוצאה: אני הולך לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח כשאני רעב - זה מאלץ אותי לאכול?
    • הטענה שהתוצאה באמת קורית בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי?
  2. אדם אומר: "אני כועס כי קיללו אותי."
    • הסיבה: קיללו אותי.
    • התוצאה: אני כועס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס?
    • הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי היו עוד סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם?
  3. אדם אומר: "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות."
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת בהכרח מסכות: האם זו באמת הדרך היחידה או ההכרחית? אולי יש דרכים אחרות?
    • הטענה שהמסכות מוטלות דווקא בגלל הקורונה: יכול להיות שיש עניינים נוספים, כמו אינטרסים כלכליים או חברתיים?
בכל פעם שמבקשים להבין משפט שיש בו "כי", "משום ש", "עקב", "בגלל", "לכן", או כל הקשר אחר של סיבה ותוצאה, כדאי לעצור ולשאול: האם יש פה סיבה אמיתית? האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה באמת קשורה לסיבה הזאת?

איך חוקרים בפועל כל טענה מתוך הארבע?

כאן נכנסת טכניקה של שאילת שאלות לכל אחת מארבע הטענות, לפי סדר הגיוני:
  1. חקירת הסיבה עצמה:
    • מה הסיבה? האם היא באמת קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא יכלה לקרות בצורה אחרת? האם היא חזקה או מוחלטת?
    • למשל, אם מישהו אומר "קיללו אותי", אפשר לשאול: מי קילל אותך? מה בדיוק אמרו לך? אולי זו לא קללה אלא משהו הומוריסטי?
  2. חקירת התוצאה עצמה:
    • מה התוצאה? עד כמה היא אמיתית? כיצד היא התבטאה? אולי היא לא כל כך חמורה כמו שנאמר? אולי יש בה פרטים נספחים?
    • למשל, אם אומרים "אני כועס", אפשר לחקור: האם אתה בטוח שזה כעס ולא תסכול או עלבון? כמה זמן אתה כועס? האם זה כעס פנימי או חיצוני?
  3. הטענה שהסיבה מחייבת את התוצאה:
    • האם זה באמת הכרחי? האם ייתכן שהסיבה קורית - ולא מתקבלת התוצאה הזאת? אולי יש אנשים או מצבים שבהם התוצאה שונה לגמרי?
    • בדוגמה של "קיללו אותי" ו"אני כועס": האם תמיד כשמקללים מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק?
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה הזאת דווקא:
    • אולי התוצאה נגרמת מסיבות נוספות, או שאולי הסיבה הזו לא כל כך קשורה לתוצאה? יכול להיות שזה צירוף מקרים?
    • למשל, "אני הולך לאכול כי אני רעב" - אולי אני הולך לאכול גם כי כולם אוכלים לידי, או כי ההורים הזמינו אותי לארוחה?
הרחבת הדוגמאות והעמקה של חקירה

ניקח משפט נוסף: "החברה שלי עזבה אותי, ולכן אני עצוב". אם נרצה לפרק זאת כראוי:
  1. הסיבה: היא עזבה אותי. אולי היא בסך הכל יצאה לחופשה? אולי זה לא לתמיד?
  2. התוצאה: אני עצוב. האם אני באמת עצוב, או מרגיש בדידות, או כעס? האם זו רק תחושה חולפת?
  3. הטענה שהעזיבה מחייבת עצב: האם כל פרידה בהכרח מביאה צער קיצוני, או שייתכן שיש אנשים שמגיבים אחרת?
  4. הטענה שהעצב מגיע רק מהעזיבה: אולי אני כבר כמה ימים לחוץ מעוד עניינים, והעזיבה היא רק התירוץ לכעוס או להתעצב?
החשיבות בפריסה הזו היא לא רק בשביל "לדקדק" בשפה, אלא כדי לא לפספס שום אלמנט בתמונה. הרבה פעמים, הסיבה האמיתית לתוצאה מסוימת איננה מה שהאדם מצהיר במפורש, או שיש עוד גורמים שבכלל לא נאמרים והם אלו שמשפיעים. ניתוח סיבתיות כמו זה מאפשר לזהות פרטים נסתרים ולראות האם יש לנו פתח לשינוי או לדרך פעולה אחרת.

פירוק "יש מגיפה - לכן מסכות" כדוגמה חברתית - רפואית

מעבר לעולם האישי, הרעיון שימושי גם כשממשלה או גוף כלשהו מציגים החלטות. "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות ולשמור על ריחוק חברתי". נבדוק:
  1. האם אכן יש מגיפה חריגה ושונה ממחלות אחרות? מה הנתונים? כמה מתים? כמה חולים?
  2. מהי בדיוק חובת המסכות? האם היא נעשית בנסיבות מסוימות או בכל מקום? האם היא אפקטיבית תמיד?
  3. האם מגיפה בהכרח מחייבת עטיית מסכה או שאולי קיימים פתרונות נוספים כמו חיסון, ריחוק חלקי, או בידוד רק של קבוצות סיכון?
  4. האם החובה למסכה באמת נובעת רק מהדאגה לבריאות הציבור, או אולי מעורבים גם שיקולים כלכליים, פוליטיים, חברתיים?
ברגע שעוברים בצורה מסודרת ומפרקים את הטענה המרכזית לארבעת חלקיה, מגלים איזו אינפורמציה יכולה להיות חסרה, אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות אם נבחן עוד נתונים.

מה השימוש המעשי של ניתוח סיבתיות בחיי היומיום?

השיטה משרתת אותנו במספר אופנים רחבים מאוד:
  • חיזוק יכולת החשיבה הביקורתית: כשמישהו מציג לנו טענה סיבתית (למשל, "זה קרה בגלל ההורים שלי" או "אני מוכרח לעשות X כי Y"), נוכל לבקש הסבר מעמיק ולבדוק את נכונות כל שלב בנפרד.
  • שמירה מפני הטעיות: אם אדם או גוף מנסים לשכנע אותנו במשהו, ואומרים "הנה הסיבה, הנה התוצאה" - בשאלת ארבע השאלות נראה אם יש סיבות נוספות, אם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, אם התוצאה לא קשורה בכלל לדבר שהם אומרים.
  • פתרון בעיות אישיות: לעתים אדם מרגיש "אני בחרדה כי אין לי מספיק כסף", ואז נגלה שבאמת אולי אין לו כסף כפי שהיה רוצה, אבל האם זה מחייב חרדה? אולי הסיבה לעומק היא תחושת חוסר ביטחון כללי, או דאגות שאינן קשורות רק למימון?
  • יכולת לעזור לאחרים: כשחבר או בן משפחה מתלוננים על משהו, אפשר לשאול את השאלות האלה, לפרק את הטענה, ולמצוא נקודות משמעותיות שמקדמות אותם לפתרון.
האם השיטה אכן פותרת כל בעיה ב - 100 אחוז?

רבים טוענים ששימוש עקבי ב"ניתוח סיבתיות" עשוי לפרק כמעט כל בעיה, משום שבכל סוג של קושי אפשר לנסח משפט "X קורה לי כי Y", ואז לחקור אותו בעזרת ארבעת החלקים. כשעושים זאת, מגלים לא אחת שיש לנו דרך אחרת להסתכל על הדברים, או שיש הנחות נסתרות שמובילות למסקנה שאינה בהכרח נכונה. כמובן, אין כוונה לומר שהשיטה מעלימה את הבעיה בן רגע, אלא שהיא מגלה לנו את מבנה הטיעון ואת נקודות התורפה האפשריות, ומאפשרת שיפור במצב.

דרכים מעשיות לתרגול השיטה

כל הרעיון ב'ניתוח סיבתיות' הוא קודם כל לתרגל ולשאול את עצמנו בכל מצב:
  1. מה הסיבה שאני מציג? איך אני יודע שהיא אמיתית, האם בדקתי או שאני מניח זאת כמובן מאליו?
  2. מה התוצאה שאני מציג? האם בדקתי שהיא אכן מתרחשת, או שאני רק מתאר אותה ברמה כללית?
  3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם בהכרח ברגע שסיבה זו קורית, נוצרת בהכרח אותה תוצאה?
  4. האם התוצאה באמת נגרמת רק מהסיבה הזאת, או שאולי היא קורה בגלל עוד דברים?
אפשר לעשות זאת גם בכתיבה. לוקחים משפט מלא ב"כי", "לכן", "בגלל", מחלקים לדפי משנה, מנסחים את ארבע השאלות אחת תחת השנייה, ורושמים תשובות, השערות והרהורים. כך המחשבה מתבהרת מאוד, ונוצר חופש גדול יותר לראות אפשרויות אחרות ולחקור הבדלים ודקויות.

דוגמאות שבהן כל חלק בתהליך משפיע על מה שבא אחריו

לפעמים נראה רצף של כמה סיבות ותוצאות באמירה אחת: "הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה." כאן יש בעצם כמה חלקי סיבתיות מוטמעים ברצף אחד. אפשר לזהות:
  1. "הייתי רעב" - האם באמת?
  2. "אז אכלתי" - האם בהכרח אוכלים תמיד כשיש רעב?
  3. "ועכשיו אני כבר לא רעב" - האם באמת האכילה סיימה את הרעב? אולי קצת, אולי לא לגמרי?
  4. "לכן אני יכול לצאת לריצה" - מי אמר שרק אם אין רעב אפשר לרוץ? אולי יש סיבה אחרת שמפריעה לריצה?
כשמתרגלים כך, לומדים להפוך כל טענת סיבה - תוצאה לפירוק יסודי ולגלות איך לפעמים דבר אחד כן מוביל לשני, אבל לפעמים זה רק חלק מהתמונה או סיבה משוערת בלבד.

למי כדאי ליישם ניתוח סיבתיות ומתי?

ניתוח סיבתיות רלוונטי בכל אינטראקציה אנושית, בכל פעם שמחליטים החלטות משמעותיות, בכל ויכוח או שיחה, ובוודאי בכל טיפול רגשי או קבלת החלטות מקצועית. בכל מצב כזה, ברגע שעולה טענה של "למה ככה?" והתשובה היא "כי...", מומלץ לבצע את החקירה. יכול להיות שזה יעורר עוד שאלות, יביא לגילוי סיבות נסתרות, או ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו.

לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון בעיות

ניתוח סיבתיות מאפשר לנו לקחת כל טענה, קטנה או גדולה, ולפרק אותה לארבעה רכיבים: הסיבה, התוצאה, המחשבה שהסיבה מחייבת את התוצאה, והמחשבה שהתוצאה מתרחשת עקב הסיבה. כך מונעים בלבול, אי דיוקים והטעיות, ופותחים פתח לפתרונות יצירתיים ולחקירה עצמאית ואמיתית. במרחב האישי, זה פותח דרכים חדשות להתמודד עם קשיים רגשיים. במרחב הציבורי, זה מונע אפשרות שמישהו יכפה עלינו הסברים שטחיים. וככל שמתמידים להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות.
הקדמה לניתוח סיבתיות, מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח סיבתיות? מה זה סיבתיות? מהי חשיבה סיבתית? איך לזהות סיבה ותוצאה? איך לזהות קשר סיבה ותוצאה? מהו קשר סיבתי? מהן 4 הטענות של הסיבתיות? מהם 4 התהליכים של הסיבתיות? מהן 4 השאלות של ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות של הקורונה, ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, ניתוח סיבתיות של מסכות הקורונה, ניתוח סיבתיות למתחילים, מה לשאול בניתוח סיבתיות? איך לחקור ניתוח סיבתיות? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מחוייבת מהסיבה? האם הסיבה מחוייבת? האם התוצאה מחוייבת? איך לנתח תהליך סיבתי?
לשפר יכולת קוגניטיבית תוצאות שיטות לפיתוח המוח שיפור המוח כעס עלבון קונפליקטים אינטרסים חשיבה מוקצנת התמודדות שיחה 4 שאלות לניתוח 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות 4 שאלות לניתוח סיבתיות איך להיות גאון איך להיות חכם איך להיות יותר חכם איך לחשוב בהיגיון איך לנתח איך לנתח סיבה ותוצאה איך לנתח קשר סיבתי איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לפתח את החשיבה איך לפתח את המוח איך לפתח את השכל איך לפתח חשיבה איך לפתח יכולת חשיבה איך לשפר את החשיבה איך לשפר את המוח איך לשפר את השכל אימון המוח אימון קוגניטיבי החשיבה התפתחות החשיבה התפתחות חשיבה התפתחות שכלית חשיבה חשיבה הגיונית טענה טענות יכולות חשיבה יכולות קוגניטיביות יכולות שכליות יכולת חשיבה יכולת קוגניטיבית יכולת שכלית כיצד לנתח כישורי חשיבה כישורים קוגניטיביים כישורים שכליים לאמן את החשיבה לאמן את המוח לאמן את השכל להיות יותר חכם לוגיקה לחשוב בהיגיון לנתח לנתח סיבה ותוצאה לנתח קשר סיבתי לנתח תהליך לנתח תהליכים לפתח לפתח את החשיבה לפתח את המוח לפתח את השכל לפתח חשיבה לפתח יכולות חשיבה לפתח יכולות קוגניטיביות לפתח יכולות שכליות לפתח יכולת חשיבה לפתח יכולת קוגניטיבית לפתח יכולת שכלית לשאול שאלות לשפר את החשיבה לשפר את המוח לשפר את השכל לשפר יכולות חשיבה לשפר יכולות קוגניטיביות לשפר יכולות שכליות לשפר יכולת חשיבה לשפר יכולת קוגניטיבית לשפר יכולת שכלית מבוא מבוא ל מבוא לניתוח מבוא לניתוח סיבתיות מהו קשר סיבה תוצאה מהו תהליך סיבתי מהי סיבת מהי סיבתיות מיומנויות חשיבה מיומנויות קוגניטיביות מיומנויות שכליות מיומנות חשיבה מיומנות קוגניטיבית מיומנות שכלית נוסחא נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה נוסחה ניתוח ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ותוצאה סיבה תוצאה סיבות סיבתיות פיתוח פיתוח החשיבה פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות פיתוח המוח פיתוח השכל פיתוח חשיבה פיתוח יכולות חשיבה פיתוח יכולות קוגניטיביות פיתוח יכולות שכליות פיתוח יכולת חשיבה פיתוח יכולת קוגניטיבית פיתוח יכולת שכלית קשר סיבה תוצאה קשר סיבתי שאלות שאלות לניתוח טענות סיבתיות שיטות לפיתוח החשיבה שיטות לפיתוח המוח שיטות לפיתוח השכל שיטות לפיתוח חשיבה שיפור החשיבה שיפור המוח שיפור השכל שיפור יכולות חשיבה שיפור יכולות קוגניטיביות שיפור יכולות שכליות שיפור יכולת חשיבה שיפור יכולת קוגניטיבית שיפור יכולת שכלית תהליך תהליך סיבתי תהליך סיבתיות תהליכים תוצאות תרגול קוגניטיבי תרגילים לפיתוח החשיבה תרגילים לפיתוח המוח תרגילים לפיתוח השכל תרגילים לפיתוח חשיבה
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
איך לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע?
... לשאול שאלות? איך לא להשאיר ספק? איך לקבל תשובות לשאלות? איך לשאול שאלות מלאות? איך לא לפחד לשאול שאלות? איך לשאול כמה שיותר שאלות? איך לראיין עובד? איך לראיין בעל מקצוע? איך לא להישאר עם שאלות פתוחות? איך לקבל מידע? איך לשאול שאלות בצורה נכונה ולמנוע ספקות? איך לשאול את השאלות הנכונות בזמן אמת? אליעד פותח את ההרצאה בשאלה כיצד להימנע מהמקרה שבו אחרי ששאלתם מישהו שאלות, הוא ענה לכם, אך אתם מוצאים את עצמכם עם ספקות שלא הצלחתם למנוע. אלו ... כמו: האם הוא התכוון להגיד את זה או את זה? או מה לגבי הנושא הזה?. אליעד מתאר את הסיטואציה בה אתם שואלים אדם שאלות, ויכול להיות שהוא עונה לכם בתשובות שבעצם לא לגמרי ברור אם הבנתם אותן ... יכולה לקרות במגוון הקשרים: ראיון עבודה, שיחה עם בעל מקצוע או כל שיחה בה אתם מנסים לקבל תשובות לשאלותכם. אחרי השיחה, אתם עשויים להישאר עם ספקות - למשל, מה לגבי זה? לא ברור לי אם הוא התכוון כך או אחרת. השאלה היא: איך ניתן למנוע מצב כזה שבו אתם לא מבינים את התשובות לשאלות שנשאלו? מה הדרך להימנע משאלות פתוחות אחרי תשובות? התשובה המוצעת כאן היא שכשאתם שואלים שאלות, עליכם לוודא כי אתם שואלים את כל השאלות שאתם באמת רוצים לשאול, מבלי להמתין לאחר השיחה כדי לגלות שהיו עוד שאלות שיכלתם לשאול בזמן אמת. אליעד מדגיש כי אם אתם שואלים שאלה, ובסוף קיבלתם תשובה שלא ברורה לכם, אתם צריכים לשאול את עצמכם - למה לא שאלתי את השאלות בזמן אמת? מה לא עשיתם בזמן השיחה? כדי להימנע מהמצב הזה, אליעד מציע לכם לנצל את השיחה או הראיון לשאול את כל השאלות שיכולות לעלות בראשכם. אם השאלה לא הובנה או התשובה לא הייתה מספקת, אל תחכו עם זה - תשאלו מיד. למה אתם לא שואלים את השאלות בזמן אמת? אליעד מציע ש
איך לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה?
איך לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ההקדמות, לשנוא כסף, לא להוסיף מילים מיותרות, להבין את המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה?
... לקבל תשובות לשאלות? לשאול שאלות קצרות, לשאול שאלות ממוקדות, לשנוא את ... המושגים של השאלה, להסביר את השאלה לאחרים, איך לשאול שאלות? איך לנסח שאלה? איך למצוא תשובות מדויקות לשאלות בצורה יעילה? הסיכום הבא מסביר בפירוט את הדרך הנכונה לנסח שאלות כדי לקבל תשובות ברורות ויעילות, על פי אליעד כהן. המטרה היא ללמד את השואל כיצד להפוך כל שאלה לממוקדת ובהירה ... על מנת לקבל את התשובות הרצויות. למה חשוב לשאול שאלות קצרות ומדויקות? אחד ... ביותר שאליעד מדגיש הוא החשיבות של שאילת שאלות קצרות וממוקדות. לדבריו, שאלה ארוכה ... מעידה לרוב על אי - בהירות במחשבה. כאשר אדם שואל שאלה ארוכה, הוא בדרך כלל לא מבין ... משתמש. ככל שהשאלה ארוכה יותר, כך סביר יותר שהשואל לא מבין באמת את משמעות המושגים, ... בשאלה. כל מושג חייב להיות ברור לחלוטין לשואל לפני שהוא שואל את השאלה. השואל חייב לשאול את עצמו: האם ברור לי למה אני מתכוון ... עליה תשובה מדויקת. מה החשיבות של שנאת ההקדמות בשאלות? אליעד מציג רעיון עמוק נוסף לגבי שאילת שאלות: לשנוא את ההקדמות. לדבריו, האדם ... הארוכים והבלתי - רלוונטיים נקראים הקדמות. השואל צריך לשאוף להסיר את ההקדמות ולשאול את השאלה במינימום מילים. הוא מדגים ... בפיתויים בדרך ולא הגיעו לאוצר האמיתי. כך גם בשאלות, הקדמות והסחות דעת גורמות לשואל להיתקע בדרך ולא להגיע לתשובה ... ובהירה? אליעד מציע שיטה ברורה כיצד לנסח שאלות: לכתוב את השאלה כפי שהיא. לאחר מכן, ... לא מצליחים לקבל תשובות כי הם כלל לא מבינים את השאלות שהם עצמם שואלים. על ידי ההסבר לאחרים, האדם יכול ... בעצמו מבולבל. מה המשמעות של לשנוא כסף בהקשר של שאלות? אליעד מסביר את המושג לשנוא כסף ... כל מה שמסיט אותו מהמטרה האמיתית, ובכלל זה גם בשאלות . מי ששונא את ההקדמות יגיע מהר יותר ... תשובה לשאלה עצמה, ללא שום מטרה אחרת. אם אדם שואל שאלה כדי לקבל תשובה שתוביל אותו ... לעולם לא יקבל תשובה מלאה וברורה. לדבריו, אדם ששואל שאלה אמיתית, שנשאלת מתוך סקרנות ... שהוא מחפש. הסיבה שאנשים לא מוצאים תשובות לשאלות שלהם היא בדרך כלל כי הם לא באמת ... להגיע למשהו אחר. סיכום הנקודות העיקריות: שאילת שאלות קצרות ובהירות. הסרת כל המילים ...
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות?
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות?
לשאול שאלות, איזה שאלה לשאול? שאלות למודעות עצמית, שאלות להתפתחות רוחנית, מה צריך לשאול? איך לשאול שאלות? למה בן אדם מרגיש תקוע למרות שאין לו שאלות? אליעד כהן מסביר שהרבה פעמים בן אדם אומר שאין לו שאלות, אבל בכל זאת הוא מרגיש תקוע. המצב הזה מתרחש כי בתוך תוכו של האדם, כן קיימות שאלות שהוא עדיין לא הצליח לזהות או לנסח במודע. הסיבה ... עדיין לא מבין עד הסוף, למרות שהוא כביכול אומר לעצמו שאין שאלות. תחושת התקיעות נובעת מכך שהאדם נמצא בקונפליקט פנימי: מצד אחד הוא טוען שהוא מבין את הכל ואין לו עוד שאלות, אך מצד שני הוא חווה חוסר נוחות, וזה סימן שבאופן לא מודע ישנן שאלות פתוחות שטרם קיבלו מענה מלא. המצב הזה דומה לאדם ... לדרך שבה הוא הולך, אבל בפועל הוא כל הזמן מסתכל לצדדים, שואל שאלות בתוכו ומחפש תשובות, ולכן נשאר ... חווה את התחושה הזאת כלל. עצם התחושה של תקיעות מראה שקיימות שאלות נסתרות שצריך לחשוף ולשאול. מה צריך לעשות כשמרגישים תקועים בלי שאלות? אליעד מציע גישה ברורה למצבים בהם אדם מרגיש שאין לו שאלות ברורות לשאול, אך עדיין מרגיש שהוא תקוע. הוא ממליץ להטיל ספק ... לדוגמה, אם האדם אומר אני מרגיש פחד מהשכן שלי, השאלה הנכונה לשאול היא מי אמר שאני באמת מרגיש פחד? לא מי אמר שהפחד ... גם לגבי תחושות ורגשות. כשאדם מרגיש שהוא תקוע, הוא צריך לשאול: מי אמר שאני בכלל מרגיש תקוע?. זו השאלה שמאפשרת ... כל פעם שעולה תחושה שלילית או תחושת תקיעות, האדם צריך לשאול את עצמו מי אמר שאני מרגיש את התחושה הזו? ולא למה ... ובכך נפתחת אפשרות לשינוי. מה לעשות כשיש ספקות לגבי תשובות לשאלות? אליעד מוסיף ומסביר שבמקרים בהם אדם מרגיש שהגיע ... האדם לחזור ולבדוק את ההנחות שלו מחדש. אליעד ממליץ להמשיך ולשאול שאלות עד שמגיעים לנקודה שבה אין אפשרות ... ואמיתית. איך להתמודד עם תחושת תקיעות? מהי השאלה הנכונה לשאול כשמרגישים תקועים? איך להטיל ספק ברגשות שליליים? למה חשוב לשאול מי מרגיש? ולא רק מה מרגישים?? איך לדעת שהגעתי לתשובה מוחלטת? איך שאלות מובילות להתפתחות רוחנית? ...
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד
שאלות הבהרה, איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך למישהו? איך לגרום למישהו לשאול אותך שאלות הבהרה? איך לגרום למישהו לא להתבייש לשאול שאלות? איך לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות? לא הביישן למד, לא הקפדן מלמד איך לגרום למישהו להבין אותך ולשאול שאלות הבהרה? כאשר אנו מסבירים משהו למישהו, אנחנו רוצים לוודא שהוא מבין אותנו באופן מלא. לעיתים קרובות, אנשים נמנעים מלשאול שאלות הבהרה מתוך בושה או פחד להיתפס כלא חכמים מספיק. השאלה היא: איך אפשר לגרום למישהו להרגיש בנוח לשאול שאלות ולוודא שהוא מבין אותנו כראוי? למה אנשים נמנעים מלשאול שאלות? ישנם שני גורמים עיקריים שבגלל הם נמנעים מלשאול שאלות : בושה: אנשים לעיתים לא רוצים להיראות לא חכמים בעיני אחרים ולכן הם נמנעים מלהביע חוסר הבנה. חשש מתגובה שלילית: אנשים חוששים שהמורה או המנחה יגיבו בזלזול או יקפידו עליהם אם ישאלו שאלה שנראית פשוטה או טריוויאלית. איך לעודד אנשים לשאול שאלות? הדרך היעילה ביותר לעודד אנשים לשאול שאלות היא להסיר מהם את האחריות לחוסר ההבנה ולהעביר אותה אליך. כשלמסביר יש את ההכרה שאם מישהו לא מבין את ההסבר, זה לא בהכרח בגלל חוסר יכולתו להבין, אלא בגלל שההסבר עצמו אולי לא היה ברור דיו, אז האדם מרגיש יותר בנוח לשאול שאלות. כדי לעודד את השומע לשאול שאלות, אפשר לומר את הדברים הבאים לפני ההסבר: תקשיב, אני לא מומחה גדול בלהסביר. יכול להיות שאני מסביר בצורה לא כל כך טובה, אולי אני מתבלבל או לא מרוכז. לכן, אם לא תבין אותי, זה כנראה בגלל שאני לא הסברתי טוב - ולכן אני מבקש ממך לשאול שאלות, כי אני רוצה לוודא שהצלחתי להסביר כמו שצריך. ברגע שאומרים זאת, השומע מבין שהוא לא אשמה אם הוא לא מבין, ומרגיש חופשי יותר לשאול שאלות. איך לוודא שהמסר מועבר בצורה ברורה? כדי לוודא שהשומע מבין את המסר, אפשר להשתמש בשיטות הבאות: שאלות מנחות: שאלות כמו: זה היה ברור?, רוצה שאסביר שוב?, מה הבנת ממה שאמרתי? יכולות לעזור לשמוע את דעתו ולהבין אם המסר עבר בצורה נכונה. דוגמאות מגוונות: תן דוגמאות ממספר זוויות שונות כדי להמחיש את הרעיון. הדגשת חשיבות השאלות: הדגש את החשיבות של שאילת שאלות כך שהשיחה תהיה מועילה לשני הצדדים. מדוע חשוב ליצור אווירה נוחה לשאילת שאלות? כשהשומע מרגיש בנוח לשאול שאלות, התקשורת בין הצדדים משתפרת. זה לא רק עוזר לו להבין יותר, אלא גם יוצר שיחה פתוחה ומועילה. המנחה או המורה הוא זה שצריך להרגיש בנוח עם השאלות, ולא המאזין. כמו שאומרים: לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. כלומר, מי שמתבייש לשאול, לא ילמד את מה שמוסבר לו, ומי שמקפיד על כל דבר קטן, לא יהיה מורה טוב. לסיכום כדי לגרום למישהו להבין אותנו ולשאול שאלות הבהרה, יש לבצע את הצעדים הבאים: להעביר את האחריות להבנה אלינו ולא אליהם. להודות בכך שיכול להיות שהסברנו לא ברור. ליצור אווירה שמעודדת שאלות ולתת לגיטימציה לשאילת שאלות. להשתמש בדוגמאות ושאלות מנחות כדי לוודא שהמסר הובן. כאשר מיישמים את השיטה הזו, מגדילים את הסיכוי לכך שהמאזין באמת יבין את מה שרצינו לומר ולא יהסס לשאול שאלות שיביאו להבנה עמוקה יותר. איך לגרום למישהו להבין אותך? איך להסביר את עצמך בצורה ברורה? איך לגרום למישהו לשאול שאלות הבהרה? איך ליצור אווירה שמעודדת
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית
שאלות טיפשיות, שאלות חכמות, אין שאלות טיפשיות, מהי שאלה טיפשית? מהי שאלה חכמה? מוטיבציה לשאול שאלות, איך לא לפחד לשאול שאלות? שקרים של אנשים טיפשים שנראים חכמים, לשאול כל שאלה, שאלה הגיונית, שאלה לא הגיונית האם יש דבר כזה שאלות טיפשיות? אליעד מסביר שאין באמת שאלות טיפשיות, אלא רק אנשים טיפשים. הוא משתמש בציטוט מתוך הסדרה סאות פארק: אין שאלה טיפשית, יש רק אנשים טיפשים, כדי להדגיש נקודה חשובה מאוד: כל שאלה שאדם שואל היא לגיטימית וחכמה בפני עצמה. מי שטוען ששאלה מסוימת היא טיפשית, עושה זאת בדרך כלל כי הוא לא יודע איך לענות, ומפחד להיראות טיפש בעצמו. לכן, במקום להודות בחוסר ידיעה, אותו אדם יעדיף להפיל את האשמה על השואל ולומר לו שהשאלה טיפשית או לא ראויה. מדוע אנשים מתייגים שאלות כטיפשיות? אליעד מסביר שאדם המעמיד פני חכם עלול להשתמש בתירוץ של שאלה טיפשית כאשר אין לו תשובה לשאלה שנשאלה. לדוגמה, אם מישהו השקיע שנים רבות ... בכך שאין לו פתרון, הוא יעדיף לומר לאותו אדם שיש לו מחלה הדורשת כדורים, וכך להימנע מלהודות בחוסר ידע או בחוסר יכולת לעזור. במילים אחרות, הטענה ששאלת שאלה טיפשית משמשת כמנגנון הגנה, שמאפשר לאדם להמשיך להיראות חכם, גם כאשר הוא בעצם לא יודע דבר. האם יש באמת הבדל בין שאלות טיפשיות לשאלות חכמות? אליעד מדגיש שבמציאות אין הבדל אמיתי בין שאלה חכמה לשאלה טיפשית. הוא נותן כדוגמה את השאלה: מי אמר שיש הבדל בין יש לאין?. על פניו, זו נראית השאלה הכי טיפשית בעולם, כי כל אדם רואה שיש הבדל ברור בין יש לאין. אבל למעשה, זו גם השאלה הכי חכמה בעולם, משום שהיא חותרת לעומק המציאות, ושואלת את השאלה הכי בסיסית שיש, שלאף אחד אין עליה באמת תשובה חד - משמעית. מכאן נובע שהשאלה שנראית טיפשית ביותר היא בעצם הכי חכמה, ולכן אין שום סיבה לפחד לשאול שאלות, מכל סוג ובכל הקשר. כיצד להתמודד עם הפחד לשאול שאלות? אליעד מייעץ פשוט לשאול כל שאלה שעולה בראש, ללא שום חשש. לדבריו, מי שבטוח באמת שלו לעולם לא יפחד שישאלו אותו שאלות, כי אין לו מה להסתיר. לעומת זאת, אנשים שמשקרים או משחקים אותה חכמים ינסו תמיד להגביל את השאלות , כדי שלא יחשפו את חוסר הידע שלהם. לכן, הדרך להתמודד עם הפחד לשאול שאלות היא להבין שאין שום דבר רע בשאלה, ושהבעיה נמצאת תמיד באדם שמפחד להודות בכך שאין לו תשובה או שהוא לא יודע איך לענות. האם קיימות שאלות עם הנחות יסוד לא נכונות? למרות שאליעד מדגיש שאין שאלות טיפשיות, הוא מסביר שיש מקרה שבו השאלה יכולה להיות לא חכמה במובן מסוים - כאשר הנחות היסוד שלה שגויות. לדוגמה, אם מישהו שואל שאלה המבוססת על הנחת יסוד מוטעית, השאלה עצמה תהיה לא נכונה. אבל אפילו במקרה הזה, לא מדובר בשאלה טיפשית, אלא להפך - השאלה עדיין מועילה, כי היא מאפשרת להבהיר את הטעות של השואל. למעשה, שאלות כאלו עדיין חכמות, כיוון שהתשובה עליהן תהיה הסבר על כך שהנחות היסוד היו שגויות. מה לעשות אם אומרים שהשאלה שלך טיפשית? אליעד ממליץ להגיב לאדם ... שלך טיפשית באמירה חד - משמעית: אם אתה לא מספיק חכם להבין את השאלה, או לא מסוגל לענות עליה, לך ללמוד בבית הספר ואל תבלבל את המוח. כך למעשה השואל לא רק שומר על כבודו, אלא גם מציב גבול ברור מול אדם שמנסה להסתיר את חוסר הידע שלו באמצעות השפלה של אחרים. מהי המוטיבציה לשאול שאלות? אליעד מבהיר שהמוטיבציה לשאול שאלות צריכה לבוא מתוך הבנה שכל שאלה היא הזדמנות להתפתח ולחשוף את האמת. אין שום סיבה להגביל את עצמכם בסוג השאלות שאתם
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
הכרת הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית
... הרע, להודות בטעות, להודות על האמת, שאלות מודחקות, לא לפחד להרגיש רע, לא לפחד לשאול שאלות, הדחקה רגשית למה חשוב להודות שיש לך שאלות? אחד הרעיונות המרכזיים שאליעד מציג בהרצאה הוא החשיבות של היכולת להודות בכך שיש לך שאלות. לטענתו, רבים טוענים שאין להם שאלות, אך במציאות אם אדם מצליח להבין משהו בצורה טובה יותר לאחר שהוא שומע הסבר נוסף, זה מעיד בהכרח על כך שהייתה אצלו קודם אי - הבנה, כלומר, הייתה שאלה סמויה. אליעד מסביר שלמעשה תמיד קיימות שאלות, ואם נדמה לך שאין לך שאלות, זה בדרך כלל מעיד על כך שאת מדחיקה אותן או לא מודעת אליהן. האם השאלות שלך מודחקות? אליעד מדגיש שאם אדם אומר ... מלכתחילה. באותו אופן, אם מישהו אומר עכשיו הבנתי משהו חדש, זה מוכיח שלפני כן הייתה אי - הבנה, כלומר, שאלה סמויה שלא באה לידי ביטוי. למה אנשים מפחדים לשאול שאלות? אליעד מפרט שהסיבה שאנשים נמנעים מלשאול שאלות היא מפני שזה יוצר תחושה של פגיעות וחוסר אונים. ברגע שאדם מודה שיש לו שאלה, הוא בעצם מודה שיש לו חיסרון, בעיה או מצוקה, וזה גורם לו להרגיש רע. אליעד מסביר שהיכולת לשאול שאלות תלויה בנכונות של האדם להודות שיש לו חסרונות, שהוא לא יודע משהו או שהוא לא מבין משהו. איך הדחקה רגשית מונעת שאלות? אליעד מסביר שהרבה פעמים הדחקה רגשית מתרחשת כאשר האדם מרגיש שהשאלות שלו בלתי פתירות או כאשר הוא חושש לשאול כי בעבר הוא שאל שאלות ולא קיבל תשובה מספקת, מה שיצר אצלו טראומה. אליעד מתאר מצב בו הילד שואל שאלה שלא מקבלת תשובה, ולכן השאלה מודחקת במשך שנים, אך היא ממשיכה להתקיים בתוכו. לכן, האדם מפחד לשאול שוב כדי לא לחוות שוב את חוסר האונים או את האכזבה מכך שאין פתרון זמין. איך אפשר להפסיק להדחיק שאלות? הפתרון שאליעד מציע הוא לפתח את היכולת להרגיש בנוח עם מצבים של חוסר ודאות וסבל. ברגע שאדם יכול לשאת את התחושה הרעה שנובעת מכך שאין לו תשובות, הוא יוכל להתחיל לשאול שאלות עמוקות יותר. ככל שאדם יודה יותר בקיום השאלות שלו ויכיר ברגשות השליליים שמתלווים להן, כך הוא יוכל לגלות יותר הבנות ולהתקדם בהבנת המציאות. למה השאלות הכי חשובות הן השאלות שאין להן תשובה? לפי אליעד, השאלה הכי חשובה ... אמר שהשכל שלי צודק? - שאלה שאין לה תשובה, כי כל תשובה חייבת להתבסס על השכל עצמו, ואילו השאלה עצמה מטילה ספק בעצם תקפותו של השכל. לכן, זו שאלה שברגע ששואלים אותה לעומק, אי אפשר להגיע לתשובה סופית, והאדם מגיע למצב של חוסר ידיעה מוחלט, מצב שמשחרר אותו מכל שאלה אחרת. למה חשוב להודות באמת, גם כשהיא לא נעימה? אליעד מציין שהיכולת לשאול שאלות דורשת מהאדם אומץ להכיר במציאות כפי שהיא, גם אם ההכרה הזו גורמת להרגשה רעה. הוא מדגיש שמי שלא מפחד להודות באמת, מי שלא מפחד להודות שיש לו בעיות ושאלות, יוכל להתקדם ולבסוף אף להגיע להבנה שהכל גם טוב וגם רע בו - זמנית, ושאין שום דבר מוגדר לחלוטין. דווקא המוכנות לסבול את חוסר הידיעה ואת התחושה השלילית שמתלווה לשאלות הקשות, מאפשרת לאדם להגיע לאמת עמוקה יותר. למה אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר? אנשים נמנעים מהשאלות הקשות ביותר כי הן מאיימות על תפיסת המציאות שלהם ועל תחושת היציבות. לדוגמה, אדם שנאחז באמונה שהמציאות טובה בלבד, מפחד לשאול האם המציאות עשויה להיות גם רעה, כי התשובה ... רבות לכך, כגון אנשים שמאמינים שאלוהים הוא רק טוב ומפחדים לחשוב על האפשרות שהוא גם רע, כי אם יכירו בכך, הם ירגישו שהם סובלים סתם. מה יקרה אם תפסיק לפחד לשאול שאלות? אליעד מסביר שאם אדם יפסיק ...
ניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים
ניהול דיונים, איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים על העובדות, להתווכח על הפירושים
... איך לנתח דברים? איך לברר מה האמת? מה לעשות כשלא מסכימים? איך ליצור הסכמה? על מה כן מסכימים? על מה בטוח מסכימים? לא לשאול שאלות מורכבות, לשאול שאלות פשוטות, לפרק שאלה לגורמים, להסכים ... כן מסכימים. לפני שנכנסים לויכוח על פירושים שונים, יש לוודא הסכמה על העובדות. לדוגמה, אם מתווכחים על אירוע מסוים, יש לשאול שאלות פשוטות כמו האם אתה מסכים שהאירוע ... אליעד נותן דוגמה לשני אנשים המתווכחים על שולחן. הם צריכים לוודא תחילה ששניהם מסכימים שיש בכלל שולחן, ואחר כך לשאול שאלות בסיסיות יותר כמו מהו שולחן?, ורק ... לגבי המושג הזה. כיצד לנהל ויכוח עם עצמך? אליעד מבהיר שהעיקרון הזה נכון גם כשאדם מנהל דיון פנימי עם עצמו. אם מישהו שואל את עצמו האם אני רוצה להתחתן או להתגרש?, עליו ליצור מחלוקת פנימית ולשאול שאלות פשוטות וברורות יותר כמו האם אני ... בכלל?. כך האדם יכול לפקפק בעצמו, ליצור קונפליקט פנימי ולהגיע לבהירות אמיתית לגבי מה נכון עבורו. לדוגמה, אם מישהו שואל איך ארגיש טוב יותר?, עליו לעצור ולשאול קודם שאלות יסודיות יותר כמו האם אני בטוח שאני בכלל רוצה להרגיש טוב? או מה זה בכלל טוב?. אליעד טוען שאנשים רצים קדימה בלי לעצור ולשאול שאלות בסיסיות אלה, מה שמוביל אותם לתשובות לא מדויקות ולא מועילות. מדוע חשוב לפרק שאלות מורכבות לשאלות פשוטות? אחד העקרונות החשובים שאליעד מדגיש הוא להימנע משאלות מורכבות ולפרק כל שאלה לגורמים פשוטים. הוא נותן דוגמה של אדם ששואל למה אני מתגעגע אליה?. זו שאלה מורכבת המכילה הנחות רבות, ולכן כדאי לפרק אותה לשאלות פשוטות יותר כמו האם אני בכלל מרגיש געגוע?, מה גורם ... אחר?. עוד דוגמה שאליעד מביא היא של ויכוח בין בני זוג על הילד שלהם. לפני שנכנסים לויכוח על מה טוב לילד, קודם כל צריך לשאול האם אנחנו מסכימים שאנחנו בכלל רוצים שיהיה טוב ... בשאלה הראשונה בודקים את נכונותה של טענה ספציפית, ובשאלה השנייה בודקים מהי התשובה האמיתית. כיצד לקבוע סדר נכון לשאלות? אליעד מדבר גם על חשיבות התעדוף והסדר של השאלות. לדבריו, תמיד יש לשאול במה תלוי הסדר של השאלות? לפני שמחליטים באיזה סדר להתייחס אליהן. הוא נותן ... עליו לקבוע האם חשוב לו יותר לסיים מהר או לקצר את הדרך, וכך לקבוע את הסדר שבו יבצע את המשימות שלו. איך לפשט שאלות מורכבות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הצורך בהפשטה של שאלות, עד שמגיעים למבנה הבסיסי ביותר של השאלה. למשל, בשאלה מתמטית מורכבת כמו 3,426 כפול 78, קודם כל צריך לשאול איך עושים פעולת כפל בכלל? לפני שמתחילים לחשב. ... התשובה. דוגמה נוספת שהוא מביא היא המשפט לפני שנכנסים לבית, צריך לנגב רגליים. לפני שמחליטים אם זה נכון או לא, כדאי לשאול קודם במה תלוי אם צריך לנגב את הרגליים לפני ... יותר. לסיכום, מהם הכללים לדיון מוצלח? לסיכום ההרצאה, אליעד מספק מספר כללים בסיסיים לניהול דיונים יעילים וברורים: לשאול שאלות פשוטות ולא מורכבות. לפרק כל שאלה לחלקים פשוטים וברורים. לוודא תחילה הסכמה מלאה על העובדות. להימנע מהסכמה על משפטים בעלי פירושים מרובים. לשאול תמיד במה תלוי סדר השאלות לפני שמתחילים לענות. להפשיט שאלות מורכבות עד לרמת הבסיס. לוודא שכל המשתתפים בדיון מפרשים את הטענה באותו אופן. איך לנהל דיון נכון? איך לבדוק אם טענה נכונה? למה חשוב לפרק שאלות לגורמים? איך ליצור הסכמה בדיון? איך להימנע מטעויות בדיונים? איך לדעת מה השאלה הנכונה? איך לפשט שאלות מורכבות? האם יש הסכמה על העובדות? חוסר הסכמה על ...
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל
אין שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל
... שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק לחלוטין לשאול שאלות ולנסות להבין כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות האלה רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. אליעד מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה חודשים אמות, אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק לשאול שאלות על המצב. מה היתרונות של חיים בלי שאלות בכלל? היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, שאינם שואלים שאלות ולכן לא סובלים. האדם פשוט נמצא בהרמוניה מלאה עם כל מה שקורה לו, ללא רצונות, בקשות, ספקות או תלונות. לדוגמה, אם פיטרו אדם מהעבודה והוא לא שואל שאלות, הוא פשוט מקבל זאת וממשיך הלאה. אם יש לו כסף או אין לו כסף, אם טוב לו או רע לו, הוא אינו מטריד את עצמו בשאלות למה המצב הוא כפי שהוא. אליעד מסביר שכאשר האדם מפסיק לשאול שאלות הוא למעשה נמצא במצב של זרימה טבעית עם המציאות, בלי שום התנגדות. למה מסוכן להיות באמצע הדרך? אליעד מדגיש שהמצב הכי בעייתי הוא כאשר האדם נמצא באמצע הדרך - כלומר, הוא גם לא לגמרי מפסיק לשאול שאלות, אבל גם לא הולך עם השאלות עד הסוף. אליעד נותן דוגמה לאישה שלא שאלה מספיק שאלות בנוגע לעבודה שלה או לזוגיות שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק למה כל דבר מתרחש כפי שהוא מתרחש. לדוגמה, אם מישהו זורק נעל למעלה והיא נופלת, האדם צריך לחקור מה בדיוק גורם לה ליפול. הוא מבין את כוח המשיכה, אבל צריך להבין גם מה הכוח הראשוני שגורם לכוח המשיכה לעבוד בכלל. כאשר האדם חוקר עד הסוף, הוא מגיע לתובנה המלאה של המציאות, ובמצב כזה אין לו שאלות או ספקות כי הוא מבין הכל. איך האדם יכול להגיע להרמוניה מלאה? ההרצאה מסבירה כי יש שתי דרכים אפשריות להגיע להרמוניה: להפסיק לחלוטין
איזה שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית
איזה שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית
... שאלות לשאול? בשביל מה לשאול שאלות? לשאול שאלות קטנות, אני יודע את התשובה, מה אפשר לחדש לי? איך להתקדם? איזה נושאים לברר? מודעות עצמית, התפתחות אישית למה כדאי לשאול שאלות גם כשחושבים שיודעים את התשובה? אליעד כהן מסביר שכאשר אדם מרגיש שיש לו שאלות, אך הוא מניח מראש שהוא כבר יודע את התשובה או שלא יוכל לקבל תשובה חדשה או שונה, הוא בעצם מגביל את האפשרות שלו ללמוד ולהתפתח. לדוגמה, נניח שמישהו מגיע ואומר יש לי שאלות, אבל אני כבר יודע מה תענה, או שאני יודע שלא אבין את מה שתסביר לי. במקרה כזה, אליעד אומר שהדרך היחידה להתמודד עם מצב כזה היא פשוט לשאול בכל זאת. למה? כי למרות שאולי האדם צודק שהוא יודע מראש את מהלך השיחה, תמיד קיימת האפשרות שבפעם ה - 101 יקבל תשובה שונה, תשובה חדשה שאותה הוא לא צפה. המשמעות היא שלעולם אי אפשר לדעת מראש באופן מוחלט את כל התשובות לשאלות שאנחנו שואלים. תמיד יכולה להיות תשובה חדשה שתשנה את ההבנה שלנו. מה לעשות כשנדמה שכל התשובות כבר מוכרות ואין מה לחדש? במקרים בהם אדם מרגיש שהתשובות שהוא מקבל חוזרות על עצמן ולא מחדשות לו דבר, אליעד כהן ממליץ לשנות את סוג השאלות. אם אדם שואל שאלות קיומיות, שאלות גדולות, כגון מה מטרת החיים? או איך להיות מאושר?, והוא מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן ולא מקדמות אותו, אז מומלץ לו לנסות לשאול שאלות קטנות יותר ומעשיות יותר, אפילו פשוטות כמו איך עוברים את הכביש? או איך מרכיבים טוב את הצלחת של האוכל?. אליעד מסביר שאולי דווקא בשאלות האלה האדם ימצא תשובות שיעזרו לו לפתח את השכל שלו בצורה חדשה, ואולי דווקא שם הוא יגלה משהו שהוא לא חשב עליו קודם. כיצד שאלות קטנות עוזרות בהתפתחות אישית ומודעות עצמית? ההסבר של אליעד מדגיש את החשיבות של שאלות קטנות ופשוטות ככלי להתפתחות אישית וליצירת מודעות עצמית עמוקה יותר. הוא נותן את הדוגמה של איך להתקבל לעבודה? או איך לבשל משהו טעים? ומסביר שדווקא ההתמקדות בשאלות פרקטיות ויומיומיות יכולה לעזור לאדם לפתח את יכולות החשיבה שלו, ובכך להוביל אותו להבנות משמעותיות על חייו. השאלות הקטנות האלה מאפשרות לאדם להתמודד עם נושאים חדשים ובלתי צפויים, ובכך פותחות בפניו זווית חדשה להתבוננות פנימית ולהתפתחות. איך להתמודד עם התחושה שאין מה לשאול כי הכל ידוע מראש? אליעד כהן אומר שאדם שמרגיש שאין מה לשאול כי הוא חושב שכל התשובות כבר ברורות לו, נמצא למעשה במצב של חסימה מחשבתית. הוא מסביר שלפעמים מה שנראה לנו מובן מאליו וברור, בעצם אינו מובן עד הסוף. לכן כדאי להמשיך לשאול, גם כאשר אנחנו בטוחים לחלוטין שאין מה לחדש. לדוגמה, אם אדם שואל על איך לבנות קיר?, גם אם הוא שואל את אותה שאלה במשך שנים, בכל פעם הוא עשוי לגלות פרט חדש או גישה חדשה לבניית הקיר שטרם חשב עליה קודם לכן. מכאן עולה העיקרון החשוב שאליעד מדגיש: לעולם לא להפסיק לשאול, כי כל שאלה היא הזדמנות לגלות עוד פרט קטן שמוסיף להבנה הכללית. איך להימנע מלהיתקע בלולאת שאלות ותשובות שחוזרות על עצמן? ההצעה המעשית של אליעד כהן לאנשים שנתקעים בלולאה של שאלות קבועות ותשובות קבועות היא להתחיל לשאול שאלות שונות לחלוטין. הוא ממליץ לאנשים להחליף את השאלות ולהפנות את תשומת הלב לנושאים שטרם נגעו בהם. הוא נותן דוגמה שאם אדם שואל אותו שוב ושוב על נושא פילוסופי או רוחני והוא תמיד מרגיש שהתשובות חוזרות על עצמן, אולי כדאי לו לשאול שאלות טכניות ופרקטיות יותר, למשל
שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה
שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה
שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות? לפי ההסבר של אליעד כהן, אי אפשר לשאול שאלות מבלי להניח נפרדות. מהי בכלל שאלה? שאלה היא מצב שבו קיימות לפחות שתי אפשרויות או שני צדדים שונים. אם יש לך רק אפשרות אחת, אתה לא יכול לשאול שאלה. עצם הפעולה של שאילת השאלה מניחה קיום של ספק, כלומר, ... הגדרתה מניחה נפרדות, כלומר, מניחה שהמציאות היא לא אחדותית, אלא מחולקת לפחות לשני חלקים שונים. אם כל שאלה מניחה נפרדות, איך לחפש את האמת בלי שאלות? אליעד מסביר שהשואל בעצם רוצה להגיע לאמת בלי נפרדות, אך עצם הרצון להגיע לאמת כבר יוצר נפרדות כי זה מניח שאתה רחוק מהאמת. עם זאת, אליעד מציע פתרון מתוחכם - הוא אומר שתשאל שאלות, אבל לא שאלות כלפי חוץ (על העולם), אלא שאלות כלפי פנים - שאלות על השאלות עצמן. מה הכוונה לשאול שאלות על השאלות עצמן? ההסבר של אליעד הוא כזה: במקום לשאול שאלות על העולם, למשל האם יש לי ערך?, תשאל שאלה על עצם השאלה - האם השאלה האם יש לי ערך היא בכלל נכונה?. במקום לנסות לפתור בעיות בעולם החיצוני, האדם צריך להפנות את השאלות שלו פנימה ולבדוק האם הבעיה עצמה בכלל קיימת. זאת הדרך ... החרדה עצמה. במקום לחשוב מיד איך להיפטר מהפחד, יש לבדוק את ההנחות שמייצרות את הפחד. אם עולה פחד, לדוגמה אולי אני חולה, אל תרוץ מיד לרופא אלא תשאל מה יקרה אם אהיה חולה? אז אני אמות, אז מה?. בדרך הזו אתה פונה פנימה, פוגש את החרדה ולא מתחמק ממנה. כך אתה מפרק אותה מהיסוד ומגלה שלפעמים הבעיה עצמה לא קיימת או לא מוצדקת. האם אפשר להפסיק לשאול שאלות לחלוטין? אליעד מדגיש שלא חייבים להפסיק לשאול שאלות, אלא פשוט לשאול אותן לכיוון פנימה. אם אדם מנסה להגיע לאמת ללא נפרדות, הוא צריך להפנות את השאלות שלו כלפי עצמו, כלפי ההנחות של השאלות. במקום לשאול שאלות רגילות (מה התשובה לשאלה שלי?), הוא צריך לשאול האם בכלל יש לי שאלה? והאם השאלה עצמה אמיתית?. לסיכום - מה הדרך של אליעד כהן להגיע לאמת ולטפל בחרדות? הדרך שאליעד מציג היא דרך פנימית לחלוטין. במקום לחפש פתרונות בחוץ, האדם צריך להטיל ספק בשאלות שלו, בבעיות שלו, ובהנחות שלו. כאשר האדם מטיל ספק בהנחות של ... והוא מגיע לאמת שנמצאת מעבר לשכל ולנפרדות. בדרך זו אפשר גם להגיע לשלום פנימי וגם להתמודד עם חרדות באופן יסודי. איך להתמודד עם חרדה מהשורש? לשאול שאלות פנימה או החוצה? האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות? איך לחפש את האמת בלי להסתבך? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: לשאול שאלות, איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? מועקות נפשיות וייאוש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? דיכאון? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: לשאול שאלות, איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשתול מחשבות? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לעשות יותר כסף? איך לחנך ילדים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לנהל את הזמן? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בזוגיות? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור אהבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להאמין בעצמך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם גירושין? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: בשביל מה לחיות? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש בחירה חופשית? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? למה לא להתאבד? מי ברא את אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות מאושר? האם המציאות היא טובה או רעה? אולי אנחנו במטריקס? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה המשמעות של החיים? האם הכל אפשרי? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? האם אפשר לדעת הכל? האם יש משמעות לחיים? האם יש או אין אלוהים? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה העולם קיים? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן לזוגיות, אימון אישי, מאמן מכירות בנושאי לשאול שאלות - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4531 שניות - עכשיו 28_05_2025 השעה 04:55:14 - wesi1