אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה איך להיות גאון? ✔פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד?

השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים.

מהי סיבתיות?

סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות השחרור. אם שני אירועים קרו בו זמנית, לא ניתן לקבוע קשר סיבתי ביניהם. הסיבה תמיד קודמת לתוצאה.

הסיבה והתוצאה: 4 טענות חבויות בכל משפט סיבתי

כשרוצים להבין קשר בין סיבה לתוצאה, עלינו לזהות ארבע טענות חשובות הנמצאות בכל טענה סיבתית:
  • הצהרה על קיום הסיבה:

    לדוגמה, "קיללו אותי".
  • הצהרה על קיום התוצאה:

    לדוגמה, "אני כועס".
  • הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה:

    האם תמיד קיללה תוביל לכעס?
  • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו:

    האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה?
דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות

בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים:
  • "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול":

    כאן יש 4 טענות:
    • הסיבה: רעב.
    • התוצאה: הליכה לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח רעב יוביל לאכילה?
    • הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהרצון לאכול בעקבות רעב: האם יש גורמים נוספים כמו שעמום או לחץ?
  • "אני כועס כי קיללו אותי":

    כאן ניתן לבדוק אם באמת הקללה היא הגורם היחיד לכעס.
    • הסיבה: הקללה.
    • התוצאה: כעס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה תגרום לכעס?
    • הטענה שהכעס נגרם רק מהקללה: אולי יש עוד גורמים כמו תסכול או עייפות?
  • "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות":

    כאן חשוב לשאול האם מגיפת קורונה באמת מחייבת מסכות.
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת את המסכות: האם יש דרכים אחרות להתמודד עם המגיפה?
    • הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות?
כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות?

הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו "אני רעב ולכן אני הולך לאכול") צריכה להיות מנותחת לפי ארבעה שלבים:
  • חקירת הסיבה:

    האם הסיבה שנאמרה אכן קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא מוחלטת?
  • חקירת התוצאה:

    האם התוצאה היא אכן כפי שמתואר? האם אפשר לבדוק את המידה שלה?
  • הסיבה מחייבת את התוצאה?

    האם בהכרח כל סיבה חייבת להוביל לתוצאה זו?
  • האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה?

    האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה?
האם השיטה באמת פותרת כל בעיה?

ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות נכונות. יש המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל טיפול אישי, פתרון בעיות אישיות, ובחינת החלטות מקצועיות או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה.

סיכום

בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ובכך מביאים לפתרון בעיות בצורה חכמה יותר. עלינו לשאול את השאלות הנכונות על כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים.
מהי השיטה שנקראת 'ניתוח סיבתיות' ומה עומד מאחוריה?

השיטה הקרויה 'ניתוח סיבתיות' היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה "סיבה ותוצאה" לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח בעיות בחיי היומיום, לפתרון קונפליקטים רגשיים, להבנה מעמיקה של תהליכים, ולשמירה מפני הטעיות שבהן מישהו מציג הסבר מסוים לאירוע - אך לא בהכרח מוכיח אותו כיאות.

הרעיון הוא שבכל פעם שמישהו אומר "X קרה בגלל Y" - מסתתרת סדרה של טענות נפרדות שיש לפרק ולחקור צעד אחר צעד, כדי לוודא שאנחנו לא מקבלים כמובן מאליו את כל מה שנאמר, וגם כדי שנוכל ourselves להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו.

מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות?

ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים לא. על מנת להגיד שיש קשר סיבתי בין שני אירועים - אחד מהם (הסיבה) חייב להתרחש לפני האחר (התוצאה). אם הם קרו בו זמנית, קשה מאוד לטעון שאחד גרם לשני. לדוגמה, אם כדור נופל מהיד לאחר שהאדם עוזב אותו, סביר להניח שהעזיבה (סיבה) הובילה לנפילת הכדור (תוצאה). אך אם באותה שנייה מישהו בארצות הברית מרים יד, ומישהו בישראל מדליק טלוויזיה, אין סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע.

הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה

דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל "משפט סיבתי" מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט "אני כועס כי קיללו אותי" יש לכאורה שני מרכיבים - 'קיללו אותי' (סיבה) ו'אני כועס' (תוצאה). אך למעשה, קיימים בו ארבעה חלקים נפרדים:
  1. ההצהרה על עצם קיום הסיבה (קיללו אותי).
  2. ההצהרה על עצם קיום התוצאה (אני כועס).
  3. הטענה שהסיבה מובילה לתוצאה (קיללו אותי - ולכן בהכרח אני כועס).
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה המסוימת הזו (אני כועס - בגלל שקיללו אותי, ולא בגלל משהו אחר).
אנשים רבים נוטים לחשוב שיש כאן רק טענה אחת או שתיים, אבל בפועל, כשמפרקים את האמירה ומבררים כל חלק לגופו, מקבלים ארבעה שלבים למחקר, וזה מאפשר לגלות פרטים שלא נראים ממבט ראשון.

דוגמאות ליישום ארבע הטענות

כדי להמחיש היטב, נציג כמה דוגמאות נפוצות מחיי היומיום:
  1. אדם אומר: "אני רעב, ולכן אני הולך לאכול."
    • הסיבה: אני רעב.
    • התוצאה: אני הולך לאכול.
    • הטענה שהרעב מחייב אכילה: האם בהכרח כשאני רעב - זה מאלץ אותי לאכול?
    • הטענה שהתוצאה באמת קורית בגלל הרעב: האם אני אוכל רק כי אני רעב, או גם כי משעמם לי?
  2. אדם אומר: "אני כועס כי קיללו אותי."
    • הסיבה: קיללו אותי.
    • התוצאה: אני כועס.
    • הטענה שהקללה מחייבת כעס: האם תמיד קללה גורמת אוטומטית לכעוס?
    • הטענה שהכעס באמת בא רק מהקללה: אולי היו עוד סיבות, כמו עצבנות כללית, לחץ נפשי קודם?
  3. אדם אומר: "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות."
    • הסיבה: מגיפת קורונה.
    • התוצאה: חובת עטיית מסכות.
    • הטענה שהמגיפה מחייבת בהכרח מסכות: האם זו באמת הדרך היחידה או ההכרחית? אולי יש דרכים אחרות?
    • הטענה שהמסכות מוטלות דווקא בגלל הקורונה: יכול להיות שיש עניינים נוספים, כמו אינטרסים כלכליים או חברתיים?
בכל פעם שמבקשים להבין משפט שיש בו "כי", "משום ש", "עקב", "בגלל", "לכן", או כל הקשר אחר של סיבה ותוצאה, כדאי לעצור ולשאול: האם יש פה סיבה אמיתית? האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה באמת קשורה לסיבה הזאת?

איך חוקרים בפועל כל טענה מתוך הארבע?

כאן נכנסת טכניקה של שאילת שאלות לכל אחת מארבע הטענות, לפי סדר הגיוני:
  1. חקירת הסיבה עצמה:
    • מה הסיבה? האם היא באמת קרתה? מי אמר שהיא קרתה? האם היא יכלה לקרות בצורה אחרת? האם היא חזקה או מוחלטת?
    • למשל, אם מישהו אומר "קיללו אותי", אפשר לשאול: מי קילל אותך? מה בדיוק אמרו לך? אולי זו לא קללה אלא משהו הומוריסטי?
  2. חקירת התוצאה עצמה:
    • מה התוצאה? עד כמה היא אמיתית? כיצד היא התבטאה? אולי היא לא כל כך חמורה כמו שנאמר? אולי יש בה פרטים נספחים?
    • למשל, אם אומרים "אני כועס", אפשר לחקור: האם אתה בטוח שזה כעס ולא תסכול או עלבון? כמה זמן אתה כועס? האם זה כעס פנימי או חיצוני?
  3. הטענה שהסיבה מחייבת את התוצאה:
    • האם זה באמת הכרחי? האם ייתכן שהסיבה קורית - ולא מתקבלת התוצאה הזאת? אולי יש אנשים או מצבים שבהם התוצאה שונה לגמרי?
    • בדוגמה של "קיללו אותי" ו"אני כועס": האם תמיד כשמקללים מישהו הוא מוכרח לכעוס? אולי הוא מתעלם? אולי הוא צוחק?
  4. הטענה שהתוצאה נגרמת מהסיבה הזאת דווקא:
    • אולי התוצאה נגרמת מסיבות נוספות, או שאולי הסיבה הזו לא כל כך קשורה לתוצאה? יכול להיות שזה צירוף מקרים?
    • למשל, "אני הולך לאכול כי אני רעב" - אולי אני הולך לאכול גם כי כולם אוכלים לידי, או כי ההורים הזמינו אותי לארוחה?
הרחבת הדוגמאות והעמקה של חקירה

ניקח משפט נוסף: "החברה שלי עזבה אותי, ולכן אני עצוב". אם נרצה לפרק זאת כראוי:
  1. הסיבה: היא עזבה אותי. אולי היא בסך הכל יצאה לחופשה? אולי זה לא לתמיד?
  2. התוצאה: אני עצוב. האם אני באמת עצוב, או מרגיש בדידות, או כעס? האם זו רק תחושה חולפת?
  3. הטענה שהעזיבה מחייבת עצב: האם כל פרידה בהכרח מביאה צער קיצוני, או שייתכן שיש אנשים שמגיבים אחרת?
  4. הטענה שהעצב מגיע רק מהעזיבה: אולי אני כבר כמה ימים לחוץ מעוד עניינים, והעזיבה היא רק התירוץ לכעוס או להתעצב?
החשיבות בפריסה הזו היא לא רק בשביל "לדקדק" בשפה, אלא כדי לא לפספס שום אלמנט בתמונה. הרבה פעמים, הסיבה האמיתית לתוצאה מסוימת איננה מה שהאדם מצהיר במפורש, או שיש עוד גורמים שבכלל לא נאמרים והם אלו שמשפיעים. ניתוח סיבתיות כמו זה מאפשר לזהות פרטים נסתרים ולראות האם יש לנו פתח לשינוי או לדרך פעולה אחרת.

פירוק "יש מגיפה - לכן מסכות" כדוגמה חברתית - רפואית

מעבר לעולם האישי, הרעיון שימושי גם כשממשלה או גוף כלשהו מציגים החלטות. "יש מגיפת קורונה, ולכן חובה לשים מסכות ולשמור על ריחוק חברתי". נבדוק:
  1. האם אכן יש מגיפה חריגה ושונה ממחלות אחרות? מה הנתונים? כמה מתים? כמה חולים?
  2. מהי בדיוק חובת המסכות? האם היא נעשית בנסיבות מסוימות או בכל מקום? האם היא אפקטיבית תמיד?
  3. האם מגיפה בהכרח מחייבת עטיית מסכה או שאולי קיימים פתרונות נוספים כמו חיסון, ריחוק חלקי, או בידוד רק של קבוצות סיכון?
  4. האם החובה למסכה באמת נובעת רק מהדאגה לבריאות הציבור, או אולי מעורבים גם שיקולים כלכליים, פוליטיים, חברתיים?
ברגע שעוברים בצורה מסודרת ומפרקים את הטענה המרכזית לארבעת חלקיה, מגלים איזו אינפורמציה יכולה להיות חסרה, אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות אם נבחן עוד נתונים.

מה השימוש המעשי של ניתוח סיבתיות בחיי היומיום?

השיטה משרתת אותנו במספר אופנים רחבים מאוד:
  • חיזוק יכולת החשיבה הביקורתית: כשמישהו מציג לנו טענה סיבתית (למשל, "זה קרה בגלל ההורים שלי" או "אני מוכרח לעשות X כי Y"), נוכל לבקש הסבר מעמיק ולבדוק את נכונות כל שלב בנפרד.
  • שמירה מפני הטעיות: אם אדם או גוף מנסים לשכנע אותנו במשהו, ואומרים "הנה הסיבה, הנה התוצאה" - בשאלת ארבע השאלות נראה אם יש סיבות נוספות, אם באמת הסיבה מחייבת את התוצאה, אם התוצאה לא קשורה בכלל לדבר שהם אומרים.
  • פתרון בעיות אישיות: לעתים אדם מרגיש "אני בחרדה כי אין לי מספיק כסף", ואז נגלה שבאמת אולי אין לו כסף כפי שהיה רוצה, אבל האם זה מחייב חרדה? אולי הסיבה לעומק היא תחושת חוסר ביטחון כללי, או דאגות שאינן קשורות רק למימון?
  • יכולת לעזור לאחרים: כשחבר או בן משפחה מתלוננים על משהו, אפשר לשאול את השאלות האלה, לפרק את הטענה, ולמצוא נקודות משמעותיות שמקדמות אותם לפתרון.
האם השיטה אכן פותרת כל בעיה ב - 100 אחוז?

רבים טוענים ששימוש עקבי ב"ניתוח סיבתיות" עשוי לפרק כמעט כל בעיה, משום שבכל סוג של קושי אפשר לנסח משפט "X קורה לי כי Y", ואז לחקור אותו בעזרת ארבעת החלקים. כשעושים זאת, מגלים לא אחת שיש לנו דרך אחרת להסתכל על הדברים, או שיש הנחות נסתרות שמובילות למסקנה שאינה בהכרח נכונה. כמובן, אין כוונה לומר שהשיטה מעלימה את הבעיה בן רגע, אלא שהיא מגלה לנו את מבנה הטיעון ואת נקודות התורפה האפשריות, ומאפשרת שיפור במצב.

דרכים מעשיות לתרגול השיטה

כל הרעיון ב'ניתוח סיבתיות' הוא קודם כל לתרגל ולשאול את עצמנו בכל מצב:
  1. מה הסיבה שאני מציג? איך אני יודע שהיא אמיתית, האם בדקתי או שאני מניח זאת כמובן מאליו?
  2. מה התוצאה שאני מציג? האם בדקתי שהיא אכן מתרחשת, או שאני רק מתאר אותה ברמה כללית?
  3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם בהכרח ברגע שסיבה זו קורית, נוצרת בהכרח אותה תוצאה?
  4. האם התוצאה באמת נגרמת רק מהסיבה הזאת, או שאולי היא קורה בגלל עוד דברים?
אפשר לעשות זאת גם בכתיבה. לוקחים משפט מלא ב"כי", "לכן", "בגלל", מחלקים לדפי משנה, מנסחים את ארבע השאלות אחת תחת השנייה, ורושמים תשובות, השערות והרהורים. כך המחשבה מתבהרת מאוד, ונוצר חופש גדול יותר לראות אפשרויות אחרות ולחקור הבדלים ודקויות.

דוגמאות שבהן כל חלק בתהליך משפיע על מה שבא אחריו

לפעמים נראה רצף של כמה סיבות ותוצאות באמירה אחת: "הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה." כאן יש בעצם כמה חלקי סיבתיות מוטמעים ברצף אחד. אפשר לזהות:
  1. "הייתי רעב" - האם באמת?
  2. "אז אכלתי" - האם בהכרח אוכלים תמיד כשיש רעב?
  3. "ועכשיו אני כבר לא רעב" - האם באמת האכילה סיימה את הרעב? אולי קצת, אולי לא לגמרי?
  4. "לכן אני יכול לצאת לריצה" - מי אמר שרק אם אין רעב אפשר לרוץ? אולי יש סיבה אחרת שמפריעה לריצה?
כשמתרגלים כך, לומדים להפוך כל טענת סיבה - תוצאה לפירוק יסודי ולגלות איך לפעמים דבר אחד כן מוביל לשני, אבל לפעמים זה רק חלק מהתמונה או סיבה משוערת בלבד.

למי כדאי ליישם ניתוח סיבתיות ומתי?

ניתוח סיבתיות רלוונטי בכל אינטראקציה אנושית, בכל פעם שמחליטים החלטות משמעותיות, בכל ויכוח או שיחה, ובוודאי בכל טיפול רגשי או קבלת החלטות מקצועית. בכל מצב כזה, ברגע שעולה טענה של "למה ככה?" והתשובה היא "כי...", מומלץ לבצע את החקירה. יכול להיות שזה יעורר עוד שאלות, יביא לגילוי סיבות נסתרות, או ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו.

לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון בעיות

ניתוח סיבתיות מאפשר לנו לקחת כל טענה, קטנה או גדולה, ולפרק אותה לארבעה רכיבים: הסיבה, התוצאה, המחשבה שהסיבה מחייבת את התוצאה, והמחשבה שהתוצאה מתרחשת עקב הסיבה. כך מונעים בלבול, אי דיוקים והטעיות, ופותחים פתח לפתרונות יצירתיים ולחקירה עצמאית ואמיתית. במרחב האישי, זה פותח דרכים חדשות להתמודד עם קשיים רגשיים. במרחב הציבורי, זה מונע אפשרות שמישהו יכפה עלינו הסברים שטחיים. וככל שמתמידים להשתמש בזה, כך מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות.
הקדמה לניתוח סיבתיות, מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח סיבתיות? מה זה סיבתיות? מהי חשיבה סיבתית? איך לזהות סיבה ותוצאה? איך לזהות קשר סיבה ותוצאה? מהו קשר סיבתי? מהן 4 הטענות של הסיבתיות? מהם 4 התהליכים של הסיבתיות? מהן 4 השאלות של ניתוח סיבתיות? ניתוח סיבתיות של הקורונה, ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, ניתוח סיבתיות של מסכות הקורונה, ניתוח סיבתיות למתחילים, מה לשאול בניתוח סיבתיות? איך לחקור ניתוח סיבתיות? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מחוייבת מהסיבה? האם הסיבה מחוייבת? האם התוצאה מחוייבת? איך לנתח תהליך סיבתי?
שיטה טלביזיה משנה להתלונן שאלות נכונות שאלות של ניתוח סיבתיות סיבה מחוייבת לפתח יכולת קוגניטיבית הסיבה מחייבת יצירתי אימון קוגניטיבי 4 שאלות לניתוח 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות 4 שאלות לניתוח סיבתיות איך להיות גאון איך להיות חכם איך להיות יותר חכם איך לחשוב בהיגיון איך לנתח איך לנתח סיבה ותוצאה איך לנתח קשר סיבתי איך לנתח תהליך איך לנתח תהליכים איך לפתח את החשיבה איך לפתח את המוח איך לפתח את השכל איך לפתח חשיבה איך לפתח יכולת חשיבה איך לשפר את החשיבה איך לשפר את המוח איך לשפר את השכל אימון המוח אימון קוגניטיבי החשיבה התפתחות החשיבה התפתחות חשיבה התפתחות שכלית חשיבה חשיבה הגיונית טענה טענות יכולות חשיבה יכולות קוגניטיביות יכולות שכליות יכולת חשיבה יכולת קוגניטיבית יכולת שכלית כיצד לנתח כישורי חשיבה כישורים קוגניטיביים כישורים שכליים לאמן את החשיבה לאמן את המוח לאמן את השכל להיות יותר חכם לוגיקה לחשוב בהיגיון לנתח לנתח סיבה ותוצאה לנתח קשר סיבתי לנתח תהליך לנתח תהליכים לפתח לפתח את החשיבה לפתח את המוח לפתח את השכל לפתח חשיבה לפתח יכולות חשיבה לפתח יכולות קוגניטיביות לפתח יכולות שכליות לפתח יכולת חשיבה לפתח יכולת קוגניטיבית לפתח יכולת שכלית לשאול שאלות לשפר את החשיבה לשפר את המוח לשפר את השכל לשפר יכולות חשיבה לשפר יכולות קוגניטיביות לשפר יכולות שכליות לשפר יכולת חשיבה לשפר יכולת קוגניטיבית לשפר יכולת שכלית מבוא מבוא ל מבוא לניתוח מבוא לניתוח סיבתיות מהו קשר סיבה תוצאה מהו תהליך סיבתי מהי סיבת מהי סיבתיות מיומנויות חשיבה מיומנויות קוגניטיביות מיומנויות שכליות מיומנות חשיבה מיומנות קוגניטיבית מיומנות שכלית נוסחא נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה נוסחה ניתוח ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ותוצאה סיבה תוצאה סיבות סיבתיות פיתוח פיתוח החשיבה פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות פיתוח המוח פיתוח השכל פיתוח חשיבה פיתוח יכולות חשיבה פיתוח יכולות קוגניטיביות פיתוח יכולות שכליות פיתוח יכולת חשיבה פיתוח יכולת קוגניטיבית פיתוח יכולת שכלית קשר סיבה תוצאה קשר סיבתי שאלות שאלות לניתוח טענות סיבתיות שיטות לפיתוח החשיבה שיטות לפיתוח המוח שיטות לפיתוח השכל שיטות לפיתוח חשיבה שיפור החשיבה שיפור המוח שיפור השכל שיפור יכולות חשיבה שיפור יכולות קוגניטיביות שיפור יכולות שכליות שיפור יכולת חשיבה שיפור יכולת קוגניטיבית שיפור יכולת שכלית תהליך תהליך סיבתי תהליך סיבתיות תהליכים תוצאות תרגול קוגניטיבי תרגילים לפיתוח החשיבה תרגילים לפיתוח המוח תרגילים לפיתוח השכל תרגילים לפיתוח חשיבה
איך להיות גאון? איך להיות הכי חכם בעולם? איך לפתח חשיבה מהירה? איך לחשוב מהר? איך להבין דבר מתוך דבר? איך להבין בכל דבר? איך להיות חכם כמו אליעד כהן? איך לפתח את השכל? איך לשפר את היכולת השכלית? שיפור יכולות חשיבה
איך להיות גאון? איך להיות הכי חכם בעולם? איך לפתח חשיבה מהירה? איך לחשוב מהר? איך להבין דבר מתוך דבר? איך להבין בכל דבר? איך להיות חכם כמו אליעד כהן? איך לפתח את השכל? איך לשפר את היכולת השכלית? שיפור יכולות חשיבה
איך להיות גאון? איך להיות הכי חכם בעולם? איך לפתח חשיבה מהירה? איך לחשוב מהר? איך להבין דבר מתוך דבר? איך להבין בכל דבר? איך להיות חכם כמו אליעד כהן? איך לפתח את השכל? איך לשפר את היכולת השכלית? שיפור יכולות חשיבה מה זה נקרא להבין דבר מתוך דבר? להבין דבר מתוך דבר פירושו היכולת להסיק מסקנות מתוך מידע קיים, גם כשלא נאמר לנו בצורה ישירה. אליעד מסביר שהיכולת הזו אינה תכונה על - טבעית או מיסטית אלא מיומנות חשיבה שכל אחד יכול לפתח באמצעות תרגול עקבי ויסודי. הוא נותן מספר דוגמאות מפורטות הממחישות בדיוק את התהליך הזה: אם אומרים לנו שהחתול ... שהביאו אותנו למסקנה שלנו. התהליך הזה מפתח את החשיבה ומאפשר להבין גם סיטואציות מורכבות בהרבה. איך לפתח חשיבה מהירה ויכולת הסקה מתקדמת? אליעד ממליץ על מספר דרכים מרכזיות לתרגול יומיומי: לשאול על כל דבר שאנו חושבים שהוא נכון - מי אמר ... למסקנה הנכונה. לסיכום, מה הדרך המעשית להיות חכם יותר כמו אליעד? הדרך שאליעד מציע להיות חכם יותר ולפתח את החשיבה, היא קודם כל לא לקבל דברים כמובנים מאליהם אלא תמיד לשאול שאלות: איך אני יודע שמה שאני חושב נכון? האם המידע שלי מדויק ואמין? אולי ... אחר למה שאני רואה או שומע? תרגול עקבי של שאלות אלו ופירוק מחשבות ואמונות למרכיבים, יאפשר לכל אדם לשפר את החשיבה שלו ולהגיע ליכולת הסקה והבנה ברמה הגבוהה ביותר. איך המוח מסיק מסקנות? איך לפתח חשיבה אנליטית? איך לפתח חשיבה מהירה? איך להיות גאון? מה זה להבין דבר מתוך דבר? למה חשוב לנתח סיבתיות? איך לשפר יכולת שכלית? איך ללמוד להבין דבר מתוך דבר? מה זה אומר להבין דבר מתוך דבר? להבין דבר מתוך דבר זה היכולת להסיק מסקנות מתוך מידע קיים גם כשלא ... אולי מפספסים. לסיכום הבנה של דבר מתוך דבר היא יכולת קריטית שמאפשרת לאדם לנתח מידע, להסיק מסקנות ולפתח חשיבה חדה. ניתן לשפר את היכולת הזו על ידי תרגול מתמיד של ניתוח מחשבות, פירוק מידע, חיפוש הנחות יסוד ושאלת שאלות. בסופו של דבר, ככל שאדם ... יותר. הכנה לפסיכומטרי, הסקת מסקנות, חשיבה לוגית, חשיבה מילולית, איך להשיג את השכל של אליעד כהן? איך לפתח את המוח? איך לפתח את החשיבה? איך להיות יותר חכם? איך לשפר את ביצועי המוח? איך לאמן את המוח? איך לאמן את החשיבה? חיזוק המוח, איך לעורר את המוח? פיתוח המוח, איך לפתח את יכולות החשיבה? חשיבה אנליטית, איך לחשוב מהר? איך להסיק מסקנות? פיתוח חשיבה יצירתית, חשיבה מהירה, איך לפתח חשיבה מתמטית? יכולות אנליטיות, יכולות שכליות, יכולת שכלית גבוהה, יכולת חשיבה אנליטית, יכולת חשיבה מופשטת, יכולת חשיבה מקורית, יכולת חשיבה קוגניטיבית, יכולת חשיבה מחוץ לקופסא, איך להצליח בפסיכומטרי? למה לחקור ניתוח סיבתיות? למה להיצמד לאמת? איך להפוך טיפש לחכם? מה זה להבין דבר מתוך דבר? איך ...
חוכמה והתייעלות, פיתוח השכל באמצעות התייעלות, איך לפתח את השכל מכל דבר? איך לעשות דברים הכי טוב? איך להיות הכי יעיל? שאיפה למצויינות, שאיפה לשלמות, להיות הכי טוב, איך להתייעל? איך להיות יותר חכם? איך להיות גאון? יכולות חשיבה
חוכמה והתייעלות, פיתוח השכל באמצעות התייעלות, איך לפתח את השכל מכל דבר? איך לעשות דברים הכי טוב? איך להיות הכי יעיל? שאיפה למצויינות, שאיפה לשלמות, להיות הכי טוב, איך להתייעל? איך להיות יותר חכם? איך להיות גאון? יכולות חשיבה
... והתייעלות, פיתוח השכל באמצעות התייעלות, איך לפתח את השכל מכל דבר? איך לעשות דברים הכי טוב? איך להיות הכי יעיל? שאיפה למצויינות, שאיפה לשלמות, להיות הכי טוב, איך להתייעל? איך להיות יותר חכם? איך להיות גאון? יכולות חשיבה מדוע כדאי לפתח את השכל ולשאוף לשלמות בכל פעולה? אנשים רבים שואלים את עצמם למה בכלל כדאי לפתח את השכל או לשאוף להיות יותר חכם ויעיל. לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית היא שככל שיש לך יותר שכל, כך קל לך יותר להשיג את כל מה שאתה רוצה. אם תפתח את החשיבה שלך ותהיה ... יותר ובפחות סבל. בנוסף, כשיהיה לך שכל מפותח, אם תגלה שיש מטרה שאי אפשר להשיג, תבין זאת מיד ולא תסבול בניסיונות כושלים להשיג אותה. במילים אחרות, פיתוח השכל הוא המפתח לחיים טובים, יעילים ומספקים יותר. איך אפשר להשתמש בפעולות יומיומיות פשוטות כדי לפתח את השכל? הדרך הטובה ביותר לפתח את השכל, לפי אליעד, היא לקחת כל פעולה רגילה ויומיומית ולהפוך אותה לתרגיל לפיתוח החשיבה. כל דבר פשוט שאתה עושה, כמו להכין חביתה, לשטוף ידיים, לקשור שרוכים או לנהוג ברכב, יכול להפוך לאמצעי לפיתוח השכל. הפעולה עצמה לא חשובה, אלא הדרך שבה אתה ניגש אליה. אם תיגש לכל פעולה מתוך מחשבה מודעת, ותחפש כיצד אפשר לעשות אותה טוב יותר, חכם יותר, מהיר יותר או ביעילות רבה יותר, השכל שלך יתפתח במהירות ובצורה משמעותית. איך פעולה פשוטה כמו הכנת חביתה יכולה לפתח את השכל? אליעד מסביר זאת באמצעות הדוגמה של הכנת חביתה. רוב האנשים מכינים חביתה באופן אוטומטי בלי לחשוב הרבה, אבל אם תיקח דף ותרשום עליו את המטרה שלך (להכין חביתה), ... אולי יש סדר פעולות יעיל יותר? אולי כדאי לערבב את הביצים בתוך המחבת ולא בכוס? עצם השאלות האלו יוצרות תהליך של חשיבה מתקדמת יותר ומפתחות את השכל. כיצד לשפר את החשיבה דרך פירוק הפעולות לתת - מטרות ותהליכים? אליעד מסביר שכל שלב בתהליך הכנת החביתה הוא למעשה מטרה בפני עצמה. לדוגמה, לקחת שתי ביצים מהמקרר זו פעולה שיכולה להפוך ... ממוקד מטרה אלא ממוקד מאמץ וחשיבה? הרוב הגדול של האנשים מנסה להשיג מטרות כמה שיותר מהר ולסיים את המשימות במהירות. אבל לפי אליעד, אם אתה באמת רוצה לפתח את השכל, אתה לא צריך לחשוב על להיפטר מהמשימה, אלא דווקא על איך לעשות אותה הכי נכון בעולם. נכון, זה מאט את הביצוע וגורם לך להתעכב יותר, אבל זו בדיוק הנקודה: המטרה האמיתית שלך היא לפתח את השכל, לא רק לסיים את המשימה. אליעד נותן דוגמה של אימון שרירים בחדר הכושר: אדם שרוצה לפתח שרירים לא מנסה רק לסמן וי על התרגיל, אלא מתמקד באיך לבצע כל חזרה לאט, מדויק, עם שליטה מלאה. בדיוק אותו הדבר בפיתוח השכל: אם תתמקד בחשיבה עצמה, תגיע לתוצאות טובות יותר בהרבה מאשר מי שרק רוצה להשיג מטרות בלי לחשוב. מהן הבשורות הרעה והטובה בשיטה הזו? אליעד אומר שיש בשורה רעה ... היא שהגישה הזאת של פיתוח שכל תגרום לך לעשות דברים לאט יותר, כי אתה תתמקד בבדיקת הדרך המושלמת במקום במהירות הביצוע. הבשורה הטובה היא שאם באמת תתמקד בלפתח את השכל שלך, לטווח הארוך אתה תהיה חכם יותר משמעותית, ותוכל להשיג את כל המטרות שלך מהר יותר, בצורה יותר מדויקת ואפילו להגיע לרמה שבה אתה ממלא את רצונך ב - 100% וללא ... אלא ליישם את העיקרון של האם יש דרך טובה יותר? בכל פעולה פשוטה במהלך היום. אפילו סידור האייקונים בפלאפון או קיפול בגדים בארון הופכים להזדמנות לפיתוח השכל. הוא ממליץ לקחת כל פעולה, לפרק אותה לתת - פעולות, ולבחון איך אפשר לעשות כל חלק יותר טוב, יותר חכם ויותר יעיל. האם יש גבול לבדיקה הזו של הדרך הכי טובה? לפי ... חייבים להישאר תקועים על אותו נושא כל הזמן. אם מיצית תחום מסוים, פשוט תעבור לנושא אחר ותחקור אותו באותה צורה. לסיכום, לפי אליעד כהן, הדרך להיות גאון, לפתח את השכל, ולחיות חיים טובים ויעילים יותר, היא להשתמש בכל פעולה יומיומית כתירוץ לחשיבה מעמיקה. לשאול תמיד: האם אפשר לעשות את זה טוב יותר? זו הדרך לפיתוח יכולות חשיבה, שכל מפותח, והצלחה בכל התחומים. איך לפתח את החשיבה? איך להיות יותר יעיל? איך לעשות דברים בצורה הכי טובה? שאיפה לשלמות איך להשיג מטרות מהר יותר? ניתוח תהליכים איך להפוך לגאון? מהי הסיבה לרצות יותר שכל ... את כל המטרות שיכולות להתממש, ולהימנע מלרדוף אחרי מטרות בלתי אפשריות. לא נרחיב כאן יותר מדי על השאלה למה כדאי שתהיה יותר שכל, אך בהנחה שמישהו רוצה לפתח את השכל שלו, מגיעה השאלה: מה בדיוק לעשות כדי להגדיל את השכל? מהן העצות ואיך כל פעולה יכולה לפתח את השכל? יש הרבה עצות כדי לפתח את השכל. אחת מהן היא עצה שבה משתמשים בכל פעולה יומיומית, ולכל פעולה כזו מתייחסים כאל הזדמנות לפתח את המחשבה. במשך היום כל אדם פועל מתוך מטרות ורצונות. הוא מבצע ... לצלחת. פעולה פשוטה. מי שלא יודע להכין חביתה, יכול לחפש בגוגל ולגלות איך עושים זאת. אבל כאן טמון הרעיון: אם מבצעים כל פעולה בצורה שונה ומודעת, אפשר לפתח את השכל. אפילו דבר פשוט כמו שטיפת ידיים, קשירת שרוכים, נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת, אפשר לעשות באופן שונה ולקבל מכך תועלת לפיתוח המחשבה. כיצד ניתן להפיק יותר שכל מהכנת חביתה? כדי להשתמש בפעולה היומיומית הזו לפיתוח השכל, אפשר לרשום על דף את המטרה ואת הדרך: המטרה: להכין חביתה. הדרך: לפרט את כל השלבים שבהם נוקטים לצורך הכנת החביתה. לדוגמה, כותבים: אני לוקח שתי ביצים, שובר ... בדרך יעילה יותר, בריאה יותר, חסכונית יותר בזמן, או שתוציא חביתה טעימה יותר? ברגע ששואלים את השאלה הזו באופן תמידי - האם יש דרך טובה יותר? - נוצרת התפתחות שכלית. אדם לא מסתפק בידיעה שהוא יכול לבצע את הפעולה בהצלחה, אלא בוחן האם אפשר לצמצם מאמץ, לקצר זמנים, לשפר את התוצאה או את איכות הביצוע. כל בחינה כזו מחדדת את ... הפעולה ולהיפטר ממנה, כמו שיכול לקרות עם כל משימה יומיומית. אבל אם הוא שואל את עצמו: אולי קיימת דרך אחרת טובה יותר להשיג את המטרה שלי?, הוא מעמיק את יכולת החשיבה. הוא בודק יתרונות וחסרונות בכל דרך, והופך את פעולת שגרת היומיום לחידת היגיון שמפתחת לו את הראש. כך קורה לא רק עם הכנת חביתה, אלא גם עם הליכה לסופר, עם הדרך ... באופן אופטימלי יותר. ברגע שמוכנים לעצור ולשאול האם אני יכול לשפר את הפעולה הזו ולהפוך אותה ליעילה או מתוחכמת יותר?, מיד משתמשים במוח ומפתחים את יכולת החשיבה. האם עלינו להיות ממוקדי מטרה או ממוקדי מאמץ? מי שממוקד רק בהשגת המטרה, ינסה לעשות הכל כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקלות. הוא לא יתעכב על שאלה האם יש דרך טובה יותר, כי הוא רוצה להיפטר מהמשימה. לעומת זאת, אם המטרה היא לפתח את השכל, אז דווקא מתעכבים, בודקים, משווים אפשרויות, לוקחים את הזמן, מתמקדים באיכות הביצוע, ובעצם מעניקים מחשבה מעמיקה לכל פעולה. כך מרוויחים פעמיים: גם מתרגלים את ...
קריאת אנשים וקריאת ספרים בקלות, גאונות, איך לקרוא מהר? איך לקרוא אנשים כמו ספר? איך לקרוא ספרים במהירות? איך לקרוא אנשים בקלות? איך לקרוא ספר מהר? קריאה מהירה, קריאת מחשבות, איך לקרוא טקסט מהר? שפת גוף, שיפור מהירות קריאה
קריאת אנשים וקריאת ספרים בקלות, גאונות, איך לקרוא מהר? איך לקרוא אנשים כמו ספר? איך לקרוא ספרים במהירות? איך לקרוא אנשים בקלות? איך לקרוא ספר מהר? קריאה מהירה, קריאת מחשבות, איך לקרוא טקסט מהר? שפת גוף, שיפור מהירות קריאה
... טקסט מהר? איך לקרוא אנשים כמו ספר? מה ההבדל בין מידע אקראי למידע סיבתי? איך לקרוא ספר ולהבין הכל במהירות? איך לפתח חשיבה גאונית? איך לקרוא שפת גוף? איך לקרוא ספרים במהירות ולהבין אותם? אנשים רבים שואלים את עצמם איך ניתן לקרוא ... תהפוך אותך לאדם שיכול לקרוא טקסטים במהירות ולהבין אותם ברמה גבוהה. איך להבין דבר מתוך דבר איך לקרוא טקסטים מהר איך לפתח חשיבה לוגית איך לנתח טקסטים יכולות קריאה, איך להבין דבר מתוך דבר? איך לנתח טקסט? איך לעשות דברים במהירות? קריאת ... לקרוא אנשים, איך לקרוא אנשים לפי שפת גוף? איך לקרוא מחשבות של אחרים? איך לקרוא מחשבות של אנשים? קריאת אנשים, איך להיות גאון? היכולת לקרוא מחשבות, איך לקרוא מהר יותר? איך לקרוא מהר ולהבין? איך לקרוא יותר מהר? לקרוא לאט, לקרוא מהר, איך ...
פרדוקסים - האם קיימים פרדוקסים במציאות? האם יש פרדוקסים שאי אפשר להבין אותם?
... סופית, ואינה יכולה לתפוס בתוכה את המציאות שמקיפה אותה עצמה. המחשבה מסוגלת לתפוס רק את מה שיש לו סוף, אך לא דבר שאין לו סוף. בכל מקרה, חוקי הלוגיקה הם נגזרת של היכולת השכלית המצומצמת של האדם. הפרדוקסים קיימים רק בגלל חוקי הלוגיקה. המציאות כמציאות אין סופית מאפשרת את קיומן של אין סוף אפשרויות. המציאות מכילה בתוכה את כל הפוטנציאל ... אך ברגע שהאדם מגיע להבנה שפרדוקס שכלי כלשהו מתקיים במציאות, עליו לדעת כי הדבר אפשרי לחלוטין, וכי הסיבה היחידה שאינו מבין את קיומו של הפרדוקס, היא רק מחמת זה שהיכולת השכלית של השכל האנושי היא מצומצמת. באותו עניין, על האדם לדעת כי כל דבר שאינו נכנס תחת ההגדרה של פרדוקס אין סוף, באפשרותו של האדם להבין אותו בצורה מלאה. זא כאשר האדם ...
חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית?
... מדעית מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא ... מדוע כל התופעות הן כפי שהן ולא אחרת? וכמובן מהו החוק שמחליט איזה חוק יעבוד היכן? וכולי. ומכאן נשליך על הרמה המעשית: לפתח חשיבה מדעית פירושו שעל האדם לחקור ולמצוא תמיד את השורש של האירועים שמתרחשים איתו. על האדם ...
חשיבה מופשטת / יכולת הפשטה - מהי מהותה? איך לפתח חשיבה מופשטת?
... מופשטת יכולת הפשטה - מהי מהותה? איך לפתח חשיבה מופשטת? חשיבה מופשטת. היכולת לחשוב על דברים בצורה מופשטת. חשיבה מופשטת = הפשטה של המעטפת ... = הסתכלות על התבנית של האירוע ולא על האירוע עצמו. חשיבה מופשטת = לקרוא בין השורות את מה שלא כתוב בפירוש. חשיבה מופשטת = להבין את השורש של הדבר ולא לראות רק את הפרי הסופי. איך לפתח חשיבה מופשטת? תשובה: על ידי התבוננות לעומק ברמה המעשית: קח רעיון כלשהו ותנסה לחפש את השורש שלו. ...
פרדוקסים - מה חובה על האדם להבין, ומה אי אפשר להבין?
... השכל של האדם להבין מהו האין סוף, הרי שעל האדם להבין אותו בשלמות. כאשר האדם חוקר בשכלו את כל מה שבאפשרותו של השכל האנושי להבין, בסופו של דבר הוא מגיע אל השאלות שנובעות מחוסר היכולת השכלית להבין את מהות האין סוף. שם על האדם לדעת את מקומו ולשתוק. ...
האם אלוהים במימד אחר ולכן האדם מוגבל להבין אותו?
... אלוהים במימד אחר ולכן האדם מוגבל להבין אותו? טיעון: היכולת השכלית של האדם מוגבלת להבין 4 מימדים. אלוהים לעומת זאת נמצא במימדים אחרים ולכן לא ניתן להבין ...
יכולת חשיבה - כיצד תגדיל את היכולת שלך להבין דברים?
יכולת חשיבה - כיצד תגדיל את היכולת שלך להבין דברים? יכולת ניתוח והבנה. כיצד ניתן לשפר את יכולת ההבנה של דברים ...
אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 9 - אולי גם לבורא יש בורא אחר? יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה
... יש להבין את מהות מגבלת השכל האנושי להבין את מהות האין סוף. ולשם כך נבהיר: מהי משמעותה של מגבלת השכל האנושי לתפוס את מהות האין סוף? תשובה: מגבלת היכולת השכלית לתפוס את האין סוף, אין פירושה כי השכל אינו יכול לתפוס את ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחא איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להיות גאון?, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? דיכאון? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם אכזבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך להיות גאון?, איך להעביר ביקורת בונה? איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לפרש חלומות? איך ליצור אהבה? איך למצוא זוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיות מאושר ושמח? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להעריך את עצמך? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לשפר את הזיכרון? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למכור מוצר ללקוחות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש משמעות לחיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש בחירה חופשית? האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? למה לא להתאבד? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? בשביל מה לחיות? איך להיות מאושר? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם הכל אפשרי? האם המציאות היא טובה או רעה? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? מה המשמעות של החיים? האם יש או אין אלוהים? איך להנות בחיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות הכי חכם בעולם? אולי אנחנו במטריקס? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לדיאטה, מאמן אישי קריירה, מאמן אישי בטלפון בתחום איך להיות גאון - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2559 שניות - עכשיו 26_05_2025 השעה 06:11:44 - wesi1