🖨טעויות של NLP, ראפור / כימיה בין אישית - האם ומתי להשתמש בראפור ליצירת כימיה? למה ראפור רע? מתי ראפור רע? למה לא לעשות ראפור? האם טוב ליצור כימיה? איך ליצור כימיה בין אישית? יצירת כימיה בין אישית, איך ליצור ראפור? שיטות ליצירת ראפור, מה זה ראפור? מהו ראפור? מיומנויות תקשורת, כימיה בין אנשים, כימיה בין שני אנשים, ראפור nlp, טוני רובינס, איך ראפור עובד? כמה ראפור חשוב? להשתמש בראפור - חלק 1וכאן אבאר עוד אחת מהטעויות הבסיסיות ביותר, שיש לרוב ה"מומחי ה NLP" לגבי הנושא של יצירת כימיה בין אישית (ראפור). שהם מלמדים איך ליצור ראפור ואיך לעשות ראפור, ואיך ליצור כימיה בין אנשים וכולי, כאשר נראה כאילו שכימיה בין אישית וראפור, זו מטרה בפני עצמה, כדי שהתקשורת הבין אישית תצליח. כאשר האמת היא, שכמובן שזה לא נכון.
ואסביר: נניח שאנחנו מטפלים במישהו שסובל מחרדה. ונניח שאנחנו רוצים לגרום לו לא להיות בחרדה. הרעיון של הראפור אומר באופן כללי, שעליך ליצור כמה שיותר התאמה, בינך לבין סגנון הדיבור / ההתנהגות / דימויים וכיו"ב, של האדם שמולך. נסה לדבר בקצב שלו, נסה להשתמש בדימויים שלו וכולי. על ידי כל זה, תיצור בינך לבינו תחושת חיבור וכימיה בין אישית. שתגדיל את הסיכוי שלך לשכנע אותו ולעזור לו לצאת מהחרדה. או לצורך העניין, תעזור לך למכור לו את מה שבא לך למכור לו.
וזו כמובן טעות. כי ראפור, יכול להיות ראפור טוב ויכול להיות ראפור רע. ולא במובן שאתה יכול לא לעשות ראפור בצורה נכונה, ואז הוא נקרא ראפור רע, אלא במובן, שאתה יכול לעשות ראפור בצורה נכונה, ועצם עשיית הראפור, היא עצמה דבר רע, שיגרום לך לא להשיג את המטרה שאתה רוצה להשיג מהאדם השני.
כי האמת היא כדלקמן: נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לעשות משהו. עליך לשאול את עצמך, איזה דמות נראה לי, שהאדם שאותו אני רוצה לשכנע במשהו, לאיזה דמות הוא הכי יקשיב, עם איזו דמות הוא הכי יזדהה ואיזו דמות לדעתי, יהיה לה הכי קל לשכנע את האדם שמולי, במה שאני רוצה להשתכנע. ואז, אחרי שאתה יודע ומבין מהי הדמות שלדעתך האדם השני ישתכנע ממנה הכי בקלות, עליך להיות הדמות הזאת בדיוק ולא שום דמות אחרת.
ונכון, יתכן שיש בדמות הזאת, רכיבים שמזכירים בהתנהגות שלהם את ההתנהגות של האדם שאותו אתה רוצה לשכנע. לדוגמה, יתכן שהדמות הזאת מדברת בסגנון דיבור מסוים, שבו משתמש גם האדם שאותו אתה רוצה לשכנע. אבל בהחלט שישנם דברים שזה יהיה בדיוק ההפך מראפור.
דהיינו, בדמות האידיאלית שאמורה לשכנע את האדם, יהיו גם תכונות שמנוגדות לדפוסי ההתנהגות של האדם שאותו רוצים לשכנע. ואם האדם שאותו אתה רוצה לשכנע, יראה שאתה כמוהו בדיוק, אז אומנם מצד אחד הוא ירגיש שזה כאילו הוא זה שמדבר עם עצמו, אבל מצד שני, הוא גם לא בהכרח מעריץ את עצמו ולא בהכרח סומך על עצמו, ולא בהכרח אוהב את מי שהוא ואת התכונות של עצמו.
ולכן, כנראה שהוא גם לא הכי יקשיב לך. ביחס לאפשרות הנ"ל שהוצגה, שאומרת, שעליך לבנות בראש שלך דמות, שאתה חושב שאתה אמור להיות, שהיא הדמות האידיאלית בעיניך לשכנע את האדם השני במה שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ועליך להיות הדמות הזאת ולא שום דמות אחרת. ולכן, כל הרעיון של ראפור, כערך בפני עצמו, הוא כמובן שוב עוד טעות של "מומחי NLP", שכמו תוכי מדקלמים עצות ושיטות, שהם לא באמת מבינים מתי ואיך וכמה ולמה להשתמש בהן או שלא.
ואתן דוגמה פשוטה, נניח שאתה לא מבין בתיקון הרכב שלך. ונניח שאתה צריך עכשיו לבחור 1 מתוך 2 מוסכניקים, שיטפל ברכב שלך. כאשר מוסכניק אחד יש לו באופן אישי בדיוק את הרכב שלך כל חייו, ולשני יש רכב מדגם אחר כל חייו. ונניח שזה ההבדל היחיד ביניהם, איזה מוסכניק היית מעדיף שיטפל לך ברכב? תשובה: כנראה בזה שיש לו בדיוק את הרכב שלך. כי אתה תניח, שהוא כנראה מבין יותר לגבי הרכב הזה.
ומה...
טעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויותטעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויותטעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויות האם זה בסדר לטעות או לא בסדר לטעות? השאלה הראשונה שעולה בנושא טעויות היא האם זה בכלל בסדר לטעות. לפי אליעד כהן, התשובה היא פשוטה וברורה: אנשים טועים בכל מקרה, ולכן לא משנה אם אתה חושב שזה בסדר או לא. אדם לא יכול להבטיח לעצמו שלעולם לא יטעה רק כי הוא חושב שטעות זה דבר לא בסדר. טעויות הן חלק בלתי נמנע מהחיים. האם לכעוס על עצמי בגלל טעויות? נקודה נוספת שאליעד כהן מתייחס אליה היא הכעס העצמי שנגרם בעקבות טעות. השאלה שנשאלת כאן היא האם האדם צריך לכעוס על עצמו לאחר שעשה טעות. לפי אליעד, זה שבן אדם טעה הוא לא העניין המרכזי. הכעס העצמי על הטעות הוא פחות משמעותי. הדבר החשוב באמת הוא מה האדם עושה בעקבות הטעות. הכעס אינו תורם לשינוי, אלא ההתמקדות בלמידה מהטעות עצמה. למה זה לא בסדר לחזור על טעויות? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאין בעיה עם עצם הטעות, אך קיימת בעיה רצינית עם חזרה על טעויות. לעשות טעות זה טבעי ולפעמים אפילו מועיל, בתנאי שהאדם לומד ממנה. מי שטועה צריך מיד לשאול את עצמו כמה שאלות חשובות: מה בדיוק טעיתי? למה טעיתי? מה גרם לי לטעות? איך אוכל להימנע מלחזור על הטעות בעתיד? מה אפשר לשפר כדי להקטין את הסיכוי לחזור על אותה טעות? כאשר האדם מנתח את הטעות שלו בצורה יסודית, הוא למעשה הופך את הטעות להזדמנות לצמיחה ולמידה. לכן, הטעות יכולה להפוך לדבר חיובי אם האדם מיישם את הלמידה בפועל ולא חוזר שוב על אותה הטעות. מי שמיישם את השיטה הזו, על פי אליעד, מבטיח לעצמו הצלחה בעתיד. מה קורה כשלא לומדים מהטעויות? לעומת זאת, אליעד כהן מתאר מצב שבו אדם לא מתייחס לטעות ברצינות, לא מנסה להבין אותה ולא מנסה להשתפר ... יהיה בסדר, סמוך על אלוהים, הכל לטובה, או בעזרת השם יהיה טוב, ולמעשה לסמוך על גורם חיצוני שיתקן את הטעויות שלו במקום לקחת אחריות על הלמידה והשיפור העצמי. הוא נותן דוגמה היסטורית קיצונית של שישה מיליון אנשים שהלכו כצאן ... לא יעזור למי שלא עוזר לעצמו, ומוסיף שאם אתה פועל בעצמך, אינך צריך סיוע חיצוני. האם ניתן להצליח לאחר טעויות וכישלונות? לסיכום דבריו, אליעד כהן מדגיש שהמפתח להתמודדות נכונה עם טעויות הוא היכולת ללמוד מהן. הטעות עצמה היא פחות חשובה, מה שחשוב באמת הוא האם אתה לומד ומשתפר בעקבות הטעות, או שאתה חוזר עליה שוב ושוב. לפי אליעד, חזרה מתמשכת על טעויות בלי ללמוד מהן מובילה לכישלון ולאבדון, ואילו למידה והפקת לקחים מכל טעות, מבטיחות התקדמות וצמיחה אמיתית. איך להתמודד עם טעויות? איך לא לחזור על טעות? איך ללמוד מכישלון? האם לכעוס על עצמי אחרי טעות? איך להצליח אחרי טעויות? האם זה בסדר לטעות? איך להימנע מלחזור על טעויות?
הכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טובהכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טובהכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טוב מה המשמעות של הכל טוב מוחלט לפי אליעד ... הכל טוב באופן מוחלט וללא שום סייגים או הסתייגויות. אליעד מדגיש באופן חד משמעי שגם מה שנראה לנו רע, טעות או כישלון - כל אלו טובים ומושלמים באותה מידה כמו הדברים שנתפסים בעינינו כהצלחה, נכונים או חיוביים. הוא מסביר שהטוב המוחלט הוא נקודת מבט שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין הצלחה לטעות, בין הבנה לחוסר הבנה. הכל נמצא באותו מישור של שלמות מוחלטת. אפילו אם האדם מרגיש שהוא טועה, מבין לא נכון או שואל שאלה שאולי נראית לו מיותרת - עדיין הכל טוב באותה המידה. האם טעויות הן באמת מושלמות? אליעד מדגים את תפיסתו דרך דוגמה ברורה: אם אדם עושה את כל הטעויות האפשריות, הוא עדיין במצב של שלמות מוחלטת. מדוע? כי המושג מוחלט לא מאפשר שום חריגה או יוצא מן הכלל. ... טוב מוחלט, אין אפשרות שמשהו יהיה לא טוב או פחות טוב. גם אם אדם חושב שמה שנאמר בהרצאה הוא טעות מוחלטת או חוסר הבנה, גם מצב זה הוא מושלם וטוב לחלוטין. אין אפשרות אחרת. לכן אליעד טוען שבמציאות שבה הכל טוב מוחלט, אין באמת הבדל בין עשיית טעויות או עשייה נכונה. ההבדל הוא רק בעיני המתבונן, שרואה הבדל בין טוב ורע, בין טעות לנכונות. אבל מנקודת המבט המוחלטת של המציאות - אין הבדל כלל, הכל זהה במידת שלמותו. מדוע לשאול שאלות זה ... שאלה, יש מקום שבו האדם עדיין חושב שאולי יש הבדל בין טוב לרע, בין הבנה לאי - הבנה, בין טעות לנכונות. עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא בגלל שהכל טוב מוחלט, זה בסדר לשאול. הוא אינו מבקר את השואל ואינו ... אינה במקום. להיפך, הוא אומר שגם לשאול זה מושלם וטוב. דווקא ההבנה הזאת היא שמאפשרת לאדם להירגע ולהפסיק לחשוש מטעויות או ממצבים שנראים לא טובים. האם אפשר לטעות בהבנת הרעיון של הכל טוב מוחלט? נקודה נוספת שמדגיש אליעד היא שגם אם האדם אינו מבין נכון את הרעיון, גם אם הוא מפרש את המילים בצורה שגויה לחלוטין - עדיין זה טוב מוחלט. אין באמת אפשרות לטעות במובן העמוק של המילה, כי גם הטעות עצמה היא חלק בלתי נפרד מהשלמות של המציאות. אליעד מסביר שגם אם מה שהוא עצמו אומר בהרצאה הוא טעות גמורה, זה עדיין מושלם. אין אף מצב שיכול להיות מחוץ לשלמות הזאת. בעצם, אליעד מנסה להביא את המאזין להבנה ... שבה אין הבדל בין טוב ורע, ואין דבר שיכול לפגוע או לשנות את המוחלט. כל מצב, כל שאלה, כל טעות - הם ביטויים שונים של אותה שלמות אחת ויחידה. האם יש ערך לנסות להבין את הרעיון הזה? לסיכום, אליעד ... רעיון פילוסופי, אלא משהו שיכול לשנות את הדרך שבה האדם חי ופועל ביום - יום. הוא כבר לא פוחד לטעות, לא חושש ממה שיגידו עליו ולא מודאג משום דבר, כי הכל טוב מושלם כפי שהוא. מה זה טוב מוחלט? האם הכל טוב באותה מידה? האם לשאול שאלות זה טוב? מה המשמעות של לעשות טעויות? איך לחוות שלמות מוחלטת?
חכם או משוגע, למה מישהו חכם חושב כמו משוגע? מי המשוגע ומי החכם? גאון או משוגע, האם המציאות משוגעת? האם אתה משוגע? איך חכם יכול לטעות? האם גאון יכול לטעות? ביקורת על אליעד כהן, שאלות על אליעד כהן, טעויות של אליעד כהןחכם או משוגע, למה מישהו חכם חושב כמו משוגע? מי המשוגע ומי החכם? גאון או משוגע, האם המציאות משוגעת? האם אתה משוגע? איך חכם יכול לטעות? האם גאון יכול לטעות? ביקורת על אליעד כהן, שאלות על אליעד כהן, טעויות של אליעד כהן... חושב כמו משוגע? מי המשוגע ומי החכם? גאון או משוגע, האם המציאות משוגעת? האם אתה משוגע? איך חכם יכול לטעות? האם גאון יכול לטעות? ביקורת על אליעד כהן, שאלות על אליעד כהן, טעויות של אליעד כהן איך יכול להיות שאדם חכם עושה טעויות גדולות לאורך זמן? אנשים רבים תוהים כיצד אדם חכם, כזה שהם מכירים ומעריכים כאינטליגנט, גאון או משכיל, יכול לעשות טעויות גדולות ומתמשכות. אליעד כהן מסביר את הנושא לעומק ומביא לכך מספר הסברים ודוגמאות. תחילה הוא מבהיר כי לא מדובר בטעויות פשוטות או חד פעמיות, אלא טעויות מתמשכות שחוזרות על עצמן לאורך זמן רב. לדוגמה, ייתכן שיש מישהו שחושב שאליעד כהן עצמו הוא אדם חכם מאוד, ... על ביבי), הוא טועה באופן מתמשך ועקבי. האדם הזה מתקשה להבין איך אדם שהוא מחשיב לחכם, עושה את אותה טעות שוב ושוב בלי לשים לב לכך. אליעד כהן מסביר שתי אפשרויות עיקריות להבנת מצב כזה: האפשרות הראשונה היא שהאדם ... לא כל כך חכם כמו שחושבים. הוא אמנם חכם, אבל רק בצורה מוגבלת, ולכן הוא יכול לחזור על אותה טעות פעם אחר פעם. כלומר, חכם באמת לא אמור לעשות טעויות גדולות בצורה מתמשכת. האפשרות השנייה היא שהאדם הזה הוא אכן חכם מאוד, אפילו חכם הרבה יותר ממה שאתה חושב, ... זו, האדם הזה לא באמת טועה, אלא הוא רואה דברים שאתה לא מסוגל לראות, ולכן לך נראה שהוא עושה טעויות. האם יכול להיות שאתה זה שטועה? אליעד כהן מחדד ומרחיב את הנקודה הזו: כאשר אתה חושב שמישהו אחר טועה ... שאתה טועה בגדול. האדם השני רואה דברים שאתה לא מסוגל לראות, כיוון שהוא חכם פי כמה וכמה ממך. כלומר, הטעות היא שלך בכך שאתה בטוח בצדקתך. לדוגמה, אליעד כהן מציג את זה בהקשר של המציאות עצמה. יש אנשים שחושבים ... אפשרויות: האפשרות הראשונה היא שהמציאות אכן חכמה, אך לא בצורה מושלמת. כלומר, יש לה חוכמה מוגבלת, ולכן היא עושה טעויות גדולות ונתפסת בעינינו כמשוגעת או טיפשית. האפשרות השנייה, העמוקה יותר, היא שהמציאות היא כל כך חכמה, הרבה מעבר ליכולת ... ייתכן שהם בעצמם הטועים או המשוגעים. האם המציאות משוגעת? איך לזהות חכם? מי החכם ומי המשוגע? האם גאון יכול לטעות? למה אדם חכם טועה? איך לדעת אם אתה משוגע? אליעד כהן טועה? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול לטעות? האם חכם יכול לטעות? מהי טעות של חכם אמיתי?
חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב האם חכם אמיתי יכול לטעות? השאלה האם חכם יכול לטעות? היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ... הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים חכם וטעות. מה המשמעות של טעות בחוכמה אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית. טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר הבנה, שבה האדם נכשל להבחין בסתירה פנימית בדבריו. טעות אינפורמטיבית - טעות שנובעת מבעיה במידע ולא בהכרח קשורה להבנה הלוגית של האדם. הוא מסביר שכאשר אדם רגיל טועה, הטעות יכולה להיות לוגית או אינפורמטיבית. לדוגמה, אם מישהו יגיד שיש שולחן בחדר, אך בפועל אין, זו טעות אינפורמטיבית. אבל אם האדם אומר דבר שסותר את עצמו או מתבסס על היגיון שגוי, אז זו טעות לוגית. מהי ההבחנה בין טעות לוגית לטעות אינפורמטיבית? אליעד מדגים את ההבדל בין הטעויות כך: נניח שמישהו מלמד אותך אנגלית ואומר לך בטעות שהמילה סווט פירושה נעליים. כשתשמע מאוחר יותר את המילה סווט במשפט, תחשוב בטעות שהכוונה לנעליים. הטעות הזו היא אינפורמטיבית, ולא לוגית. זאת משום שהשכל שלך פעל נכון לפי המידע המוטעה שקיבלת. לעומת זאת, טעות לוגית תקרה כאשר התהליך המחשבתי עצמו שגוי, ואתה לא מצליח להבחין בקיום הסתירה או בשגיאה בחישוב ההגיוני שלך. לדוגמה, אם אדם יטען ששני משפטים סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית. האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו? אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו הוא טוען טענה שסותרת את עצמה או כזו שניתן להפריכה באופן שכלי - לוגי. עם זאת, אליעד מסביר שיש אצל רבי נחמן טעויות אינפורמטיביות הנובעות מהמידע שהיה קיים בתקופתו. למשל, רבי נחמן השתמש במידע שהיה מקובל אז על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה. האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה? לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות ... דבר שגוי, אך לעולם לא תהיה לו ודאות מלאה בדבר שגוי. האם חכם חייב לבדוק כל דבר כדי לא לטעות? אליעד מוסיף נקודה חשובה ואומר שחכם אמיתי אינו חייב לבדוק כל פרט קטן, כי הדבר יהפוך את חייו לבלתי ... שגוי, אינו באמת חכם ברמה הגבוהה ביותר. אדם שבאמת הגיע להבנה עמוקה ומהותית של המציאות והשכל, לעולם לא יעשה טעויות לוגיות. לעומת זאת, אדם שטועה רק טעויות אינפורמטיביות, אך לא לוגיות, עדיין יכול להיחשב חכם אמיתי, שכן טעויות כאלה אינן מעידות על פגם בשכלו אלא רק על מגבלות המידע שהיה זמין לו. האם חכם יכול לטעות? מהי טעות לוגית? טעויות של רבי נחמן מברסלב ההבדל בין טעות לוגית לאינפורמטיבית חוכמה אמיתית מהי? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול ...
טעויות - מתי זה *בסדר* לטעות? מה טוב בטעויות? איך ללמוד מטעויות?טעויות - מתי זה בסדר לטעות? מה טוב בטעויות? איך ללמוד מטעויות? כפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו יש חיצוניות ופנימיות. והאושר של האדם הוא פנימי, והוא נובע ומושפע מההסתכלות הפנימית של ... יותר חשוב. וחשוב לעשות את הדברים הנכונים, אבל חשוב יותר לעשות את הדברים בצורה הנכונה. ולפעמים זה בסדר גמור לטעות, כאשר הטעות היא חלק מתהליך לימודי של ניסוי וטעייה. כי מי שהוא עסוק רק בחיצוניות, הוא חושב בטעות שהדבר החשוב ביותר, זה מה שקורה בפועל. ואדם כזה לא יקבל שום טעות. כי אסור שתתרחש במציאות החיצונית שום טעות. אבל מי שמבין שהעיקר זה הפנימיות, הוא יודע שזה בסדר גמור לטעות, כאשר הטעות היא חלק מתהליך למידה של האדם. כמו התינוק שנופל ושלומד ללכת. ואם הוא לא יטעה ולא ייפול, הוא לעולם לא ידע לאזן את עצמו וללכת בצורה טובה. וישנם מצבים, שבהם החכם רואה שהאדם עושה טעות כלשהי, והוא לא מעיר לו. משום, שעדיף שהאדם יטעה ושיקבל שכל ושיבין את עצמו טוב יותר, מאשר שהוא יעשה את הדבר הנכון. ומי שהוא עסוק רק בחיצוניות, הוא חושב בטעות שהאמת היא חיצונית. ושהדבר הכי חשוב, זה מה שהאדם עושה בפועל. אבל מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין שהאושר הוא פנימי, ושהתכלית הסופית והטוב האמיתי, הם תלויים באיך האדם חווה את המציאות. ולכן, גם אם מישהו עושה טעות במעשיו, יותר מאשר חשוב לעזור לו לא לעשות את הטעות בפועל, חשוב לעזור לו לחשוב בצורה הנכונה, שמעצמו הוא יבין לא לעשות את הטעות.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331