🖨טעויות של NLP, ראפור / כימיה בין אישית - האם ומתי להשתמש בראפור ליצירת כימיה? למה ראפור רע? מתי ראפור רע? למה לא לעשות ראפור? האם טוב ליצור כימיה? איך ליצור כימיה בין אישית? יצירת כימיה בין אישית, איך ליצור ראפור? שיטות ליצירת ראפור, מה זה ראפור? מהו ראפור? מיומנויות תקשורת, כימיה בין אנשים, כימיה בין שני אנשים, ראפור nlp, טוני רובינס, איך ראפור עובד? כמה ראפור חשוב? להשתמש בראפור - חלק 1וכאן אבאר עוד אחת מהטעויות הבסיסיות ביותר, שיש לרוב ה"מומחי ה NLP" לגבי הנושא של יצירת כימיה בין אישית (ראפור). שהם מלמדים איך ליצור ראפור ואיך לעשות ראפור, ואיך ליצור כימיה בין אנשים וכולי, כאשר נראה כאילו שכימיה בין אישית וראפור, זו מטרה בפני עצמה, כדי שהתקשורת הבין אישית תצליח. כאשר האמת היא, שכמובן שזה לא נכון.
ואסביר: נניח שאנחנו מטפלים במישהו שסובל מחרדה. ונניח שאנחנו רוצים לגרום לו לא להיות בחרדה. הרעיון של הראפור אומר באופן כללי, שעליך ליצור כמה שיותר התאמה, בינך לבין סגנון הדיבור / ההתנהגות / דימויים וכיו"ב, של האדם שמולך. נסה לדבר בקצב שלו, נסה להשתמש בדימויים שלו וכולי. על ידי כל זה, תיצור בינך לבינו תחושת חיבור וכימיה בין אישית. שתגדיל את הסיכוי שלך לשכנע אותו ולעזור לו לצאת מהחרדה. או לצורך העניין, תעזור לך למכור לו את מה שבא לך למכור לו.
וזו כמובן טעות. כי ראפור, יכול להיות ראפור טוב ויכול להיות ראפור רע. ולא במובן שאתה יכול לא לעשות ראפור בצורה נכונה, ואז הוא נקרא ראפור רע, אלא במובן, שאתה יכול לעשות ראפור בצורה נכונה, ועצם עשיית הראפור, היא עצמה דבר רע, שיגרום לך לא להשיג את המטרה שאתה רוצה להשיג מהאדם השני.
כי האמת היא כדלקמן: נניח שאתה רוצה לשכנע מישהו לעשות משהו. עליך לשאול את עצמך, איזה דמות נראה לי, שהאדם שאותו אני רוצה לשכנע במשהו, לאיזה דמות הוא הכי יקשיב, עם איזו דמות הוא הכי יזדהה ואיזו דמות לדעתי, יהיה לה הכי קל לשכנע את האדם שמולי, במה שאני רוצה להשתכנע. ואז, אחרי שאתה יודע ומבין מהי הדמות שלדעתך האדם השני ישתכנע ממנה הכי בקלות, עליך להיות הדמות הזאת בדיוק ולא שום דמות אחרת.
ונכון, יתכן שיש בדמות הזאת, רכיבים שמזכירים בהתנהגות שלהם את ההתנהגות של האדם שאותו אתה רוצה לשכנע. לדוגמה, יתכן שהדמות הזאת מדברת בסגנון דיבור מסוים, שבו משתמש גם האדם שאותו אתה רוצה לשכנע. אבל בהחלט שישנם דברים שזה יהיה בדיוק ההפך מראפור.
דהיינו, בדמות האידיאלית שאמורה לשכנע את האדם, יהיו גם תכונות שמנוגדות לדפוסי ההתנהגות של האדם שאותו רוצים לשכנע. ואם האדם שאותו אתה רוצה לשכנע, יראה שאתה כמוהו בדיוק, אז אומנם מצד אחד הוא ירגיש שזה כאילו הוא זה שמדבר עם עצמו, אבל מצד שני, הוא גם לא בהכרח מעריץ את עצמו ולא בהכרח סומך על עצמו, ולא בהכרח אוהב את מי שהוא ואת התכונות של עצמו.
ולכן, כנראה שהוא גם לא הכי יקשיב לך. ביחס לאפשרות הנ"ל שהוצגה, שאומרת, שעליך לבנות בראש שלך דמות, שאתה חושב שאתה אמור להיות, שהיא הדמות האידיאלית בעיניך לשכנע את האדם השני במה שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ועליך להיות הדמות הזאת ולא שום דמות אחרת. ולכן, כל הרעיון של ראפור, כערך בפני עצמו, הוא כמובן שוב עוד טעות של "מומחי NLP", שכמו תוכי מדקלמים עצות ושיטות, שהם לא באמת מבינים מתי ואיך וכמה ולמה להשתמש בהן או שלא.
ואתן דוגמה פשוטה, נניח שאתה לא מבין בתיקון הרכב שלך. ונניח שאתה צריך עכשיו לבחור 1 מתוך 2 מוסכניקים, שיטפל ברכב שלך. כאשר מוסכניק אחד יש לו באופן אישי בדיוק את הרכב שלך כל חייו, ולשני יש רכב מדגם אחר כל חייו. ונניח שזה ההבדל היחיד ביניהם, איזה מוסכניק היית מעדיף שיטפל לך ברכב? תשובה: כנראה בזה שיש לו בדיוק את הרכב שלך. כי אתה תניח, שהוא כנראה מבין יותר לגבי הרכב הזה.
ומה...
מניעת טעויות של עובדים, איך למנוע טעויות בעבודה? איך לנהל עובדים? טעות של עובד, איך ליצור נהלי עבודה? מניעת טעויות בעבודה, כשלים ארגוניים, ללמוד מטעויות בעבודה, איך לא לחזור על טעויות בעבודה? פיקוח על עובדים, יעוץ ארגונימניעת טעויות של עובדים, איך למנוע טעויות בעבודה? איך לנהל עובדים? טעות של עובד, איך ליצור נהלי עבודה? מניעת טעויות בעבודה, כשלים ארגוניים, ללמוד מטעויות בעבודה, איך לא לחזור על טעויות בעבודה? פיקוח על עובדים, יעוץ ארגונימניעת טעויות של עובדים, איך למנוע טעויות בעבודה? איך לנהל עובדים? טעות של עובד, איך ליצור נהלי עבודה? מניעת טעויות בעבודה, כשלים ארגוניים, ללמוד מטעויות בעבודה, איך לא לחזור על טעויות בעבודה? פיקוח על עובדים, יעוץ ארגוני איך להתמודד נכון עם טעויות של עובדים ולמנוע את חזרתן? ניהול עובדים בצורה יעילה דורש לא רק זיהוי טעויות, אלא גם הבנת הסיבות שהובילו אליהן ומציאת פתרונות מעשיים למניעת חזרתן בעתיד. אליעד כהן מדגיש כי אחד התפקידים החשובים ביותר של מנהל הוא לאתר טעויות, אך לא להסתפק בכך בלבד. זיהוי הטעות הוא השלב הראשוני, אך הטיפול האמיתי הוא להבין לעומק מדוע הטעות התרחשה, וכיצד ניתן למנוע אותה בהמשך. מדוע לא מספיק לומר לעובד שהוא טעה? כאשר עובד מבצע משימה בצורה שגויה, הצעד הראשון הוא לבחון באופן מדויק מה הוא עשה ומה לא עשה. יחד עם זאת, לומר לעובד עשית טעות אינו מספיק. אליעד מסביר שכדי שהטעות לא תחזור, המנהל חייב להבין עם העובד מדוע הטעות נעשתה מלכתחילה. לא מדובר בביקורת בלבד, אלא בחקירה מעמיקה כדי למצוא את שורש הבעיה. אם המנהל לא יבין את סיבת הטעות, היא עלולה לחזור על עצמה שוב ושוב, ויהיה צורך לטפל בה מחדש בכל פעם. לדוגמה, אם עובד שכח לבצע ... יתר, חוסר סדר או אולי חוסר מוטיבציה? לאחר איתור הגורם, המנהל יוכל לטפל בו בצורה נקודתית ולהפחית את הסיכוי שהטעות תחזור. איך מונעים חזרה של טעויות בעבודה? השלב הבא אחרי הבנת הטעות הוא בניית נוהל או תהליך ברור למניעת הישנות הטעות בעתיד. אליעד מדגיש כי חובה ליצור מנגנון ברור שמטרתו למנוע את הטעות. זה יכול להיות בצורה של הוראות ברורות, יצירת צקליסט (רשימת בדיקה) מדויקת, או תהליך חדשני אחר. בכל מקרה, הפתרון ... יכול לנסח נוהל מפורט עם שלבים מדויקים, שיוודא שהעובד לא יפספס אף פרט. נוהל כזה מפחית משמעותית את הסיכון לטעות נוספת. מה לעשות אם הטעות חוזרת שוב? אם למרות יצירת הנוהל הטעות חוזרת שוב, חשוב לבצע בירור נוסף. כאן אליעד מחדד שיש שתי אפשרויות מרכזיות: האפשרות הראשונה - שהנוהל עצמו לא ... והעובד עדיין לא מצליח ליישם אותו, ייתכן שיידרשו הכשרה, הסבר נוסף, או אפילו שינוי בתפקיד העובד. חשיבות תהליך הלמידה מטעויות בארגון נקודה חשובה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהניהול האמיתי הוא תהליך מתמשך של למידה ושיפור. כל טעות היא הזדמנות לארגון להשתפר ולייעל את התהליכים שלו. טעויות הן בלתי נמנעות, אך החוכמה היא להשתמש בהן כדי להתקדם, ולא רק כדי להעניש או להעיר לעובד. כך, תהליך נכון של הפקת לקחים לא רק מונע חזרת טעויות, אלא גם משפר את הביצועים הכלליים של הצוות ושל הארגון כולו. מנהל טוב יראה בכל טעות הזדמנות ללמידה, שיפור והתקדמות. לסיכום, מה השלבים לניהול נכון של טעויות עובדים? זיהוי מדויק של הטעות - להבין מה קרה בדיוק. בירור הסיבות לטעות - לגלות למה הטעות נעשתה. יצירת ... לבדוק את הנוהל או את ביצועו מחדש. בשורה התחתונה, אליעד כהן מציין שהמטרה המרכזית של מנהל טוב היא לוודא שהטעויות לא יחזרו, ובכך להוביל לשיפור מתמיד בארגון. מניעת טעויות בעבודה כיצד לנהל עובדים שיפור נהלי עבודה הדרכה והכוונה בעבודה הפקת לקחים מהטעויות איך ניתן למנוע טעויות של עובדים ולנהל אותם בצורה יעילה? כאשר מדובר בניהול עובדים, אחד הגורמים המרכזיים שמנהל צריך להתמודד איתם הוא טעויות שמבצעים העובדים. נשאלת השאלה איך להתמודד עם טעויות בצורה נכונה ולהימנע מהן בעתיד. השלב הראשון הוא להבין את מהות הטעות ולהגיב בהתאם. כשהמנהל מזהה שהעובד לא ביצע ... טעות, אל תסתפקו בהודעה לעובד שעשית טעות, אלא חשוב להבין את הסיבה שבגללה הטעות התרחשה. השלב הבא הוא ללמוד מהטעויות ולמנוע את הישנותן. המנהל צריך לבדוק מה גרם לטעות ולמצוא דרכים למנוע את חזרתה. זהו השלב הקריטי, כי אם לא נמצא נוהל למניעת חזרה על טעויות, המנהל עשוי למצוא את עצמו במצב בו העובד יבצע את אותה הטעות שוב. בסופו של דבר, גילוי הטעות הוא ... של הנוהל ולוודא שהוא נכון ויעיל. המנהל צריך להקפיד על כך שכל מקרה ייבחן לגופו, אבל תמיד לשאוף למנוע טעויות בעתיד. לא מדובר רק בתהליך של ביקורת ושל מתן משוב לעובד, אלא גם בתהליך מתמשך של שיפור וייעול התהליכים בתוך הארגון. בסופו של דבר, המטרה היא למנוע חזרה על טעויות, ובכך לשפר את הביצועים הכלליים של הצוות והארגון. מניעת טעויות בעבודה כיצד לנהל עובדים שיפור נהלי עבודה הדרכה והכוונה בעבודה הפקת לקחים מהטעויות
טעות מהי, מה זה טעות? איך למצוא טעויות? מה ההגדרה של טעות? האם זו טעות או לא? האם טעיתי? במה טעיתי? איך לזהות טעות? טעות אנוש, שגיאה, איך ללמוד מטעויות? ניתוח טעויות, זיהוי טעויות, למצוא את הטעות, מניעת טעויות, מניעת שגיאותטעות מהי, מה זה טעות? איך למצוא טעויות? מה ההגדרה של טעות? האם זו טעות או לא? האם טעיתי? במה טעיתי? איך לזהות טעות? טעות אנוש, שגיאה, איך ללמוד מטעויות? ניתוח טעויות, זיהוי טעויות, למצוא את הטעות, מניעת טעויות, מניעת שגיאותטעות מהי, מה זה טעות? איך למצוא טעויות? מה ההגדרה של טעות? האם זו טעות או לא? האם טעיתי? במה טעיתי? איך לזהות טעות? טעות אנוש, שגיאה, איך ללמוד מטעויות? ניתוח טעויות, זיהוי טעויות, למצוא את הטעות, מניעת טעויות, מניעת שגיאות מהי טעות וכיצד ניתן לזהות אותה? ההגדרה של טעות היא תוצאה של אירוע או פעולה שאדם לא רוצה שהיא תקרה. זיהוי טעות כרוך בשלושה שלבים חשובים: זיהוי תוצאה שלילית, קביעת הבחירה שביצע האדם שגרמה לתוצאה, ובחינה של האם היה האדם בוחר באותה פעולה גם אם היה יודע מראש את התוצאה השלילית. איך זיהוי הטעויות עובד? כאשר אדם נתקל באירוע שלילי, כמו תאונה או מחלה, זהו סימן לתוצאה לא רצויה. לדוגמה, אם אדם זוכה בלוטו, הוא מרוצה, ולא מדובר בטעות, כי התוצאה חיובית. אם התוצאה שלילית, כמו תאונת דרכים או מחלה, זה עשוי להעיד על טעות. לא כל אירוע שלילי נחשב בהכרח לטעות. על מנת שהאירוע יתפרש כטעות, עלינו לבחון אם הייתה לכך סיבה ישירה לפעולה שנעשית. לדוגמה, אם אדם הלך ברחוב ונזרקה עליו ביצה מהגג, לא ניתן להגדיר זאת כטעויות אם הוא לא היה יכול למנוע את המצב. מצד שני, אם אדם בחר לחצות את הכביש מבלי לבדוק אם יש רכבים ואז התרחש תאונה, אפשר לומר שהוא עשה טעות, כי הוא בחר לא לפעול נכון. כיצד לדעת אם טעית? התנאי השלישי לשם זיהוי טעות הוא לבדוק אם הייתה לך מודעות מלאה לתוצאה אם היית יודע מראש מה יקרה. אם היית בוחר לעשות את אותה פעולה גם אם היית יודע את התוצאה, לא תוכל להחשיב את הבחירה כטעויות. לדוגמה, אם אדם בוחר להחנות במקום אסור ומקבל קנס, אבל הוא היה מוכן לשלם את הקנס כי זה נוח לו, אז לא מדובר בטעות בעיניו. דוגמאות שממחישות את התנאים לזיהוי טעות דוגמת הלוטו: אדם זוכה בלוטו. לא מדובר בטעות, כי הוא מרוצה מהתוצאה. דוגמת הביצה: אדם הלך ברחוב וזרקו עליו ביצה. הוא לא היה יכול למנוע את זה, ולכן קשה להחשיב את זה כטעות מצידו. דוגמת הרקטה: אדם היה בביתו ושיגרו אליו טיל. אין לו שליטה על המצב ולכן לא נחשבת לטעות. דוגמת החבר שבוגד: אם אדם בחר לא לקנות מתנת יום הולדת, והוא מגלה שבן הזוג בגד בו בגלל זאת, ... הייתה לו אפשרות לשנות את החלטתו. אם הוא היה משנה את דעתו לו ידע מראש שהתוצאה תהיה בגידה, זו טעות. דוגמת ההליכה יחף: אדם הלך יחף במזג אוויר קר ונעצר על כך. אם הוא היה מוכן להישאר יחף למרות שהתוצאה הייתה צפויה, לא מדובר בטעות עבורו. דוגמת החניה: אדם חנה במקום אסור וקיבל קנס. אם הוא מוכן להמשיך לחנות שם גם בעתיד, אין זו טעות. מדוע חשוב לזהות טעויות ולנתח אותן? זיהוי טעויות והבנתם חשובים לצורך למידה מהן. כאשר אדם מצליח לזהות את סיבת הטעות, הוא יכול להבין את הרציונל שהוביל אליו ולנתח את השיקולים שהניעו אותו בזמן קבלת ההחלטה. זה מאפשר לאדם לקבל תובנות שיכולות למנוע חזרה על טעויות בעתיד. כיצד ממשיכים מכאן? לאחר שהוגדרה טעות והובהר שהיא נגרמה על ידי פעולה שנעשתה מתוך בחירה מודעת, אפשר לנתח ... למנוע את הטעות. אם יש לאדם יכולת לשלוט על ההחלטות בעתיד, הוא יכול ללמוד מהן ולבצע בחירות נבונות יותר. טעויות והגדרתן דרכים למנוע טעויות איך לנתח פעולות בעזרת מודעות לבחירה חופשית מה התועלת והנזק בבחירות שלנו איך ליישם למידה מטעויות בחיי היומיום מהי טעות? טעות מוגדרת כדבר שקרה לאדם אך לא היה רצוי מבחינתו. כדי לזהות טעות, קודם כל ... על כך ואומר אילו ידעתי מראש שאקבל את הקנס, לא הייתי חונה שם, אז זו טעות. מדוע חשוב לזהות טעויות ולנתח אותן? אחרי שמזהים טעות לפי שלושת התנאים - (1) האם זו תוצאה שלילית, (2) האם נבעה מבחירה חופשית, ... במידה שהתועלת נתפסת כגדולה מהנזק, האדם עשוי להמשיך באותה בחירה על אף התוצאה השלילית, ואז אין זו טעות עבורו. טעויות והגדרתן דרכים למנוע טעויות איך לנתח פעולות בעזרת מודעות לבחירה חופשית מה התועלת והנזק בבחירות שלנו איך ליישם למידה מטעויות בחיי היומיום
טעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויותטעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויותטעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויות האם זה בסדר לטעות או לא בסדר לטעות? השאלה הראשונה שעולה בנושא טעויות היא האם זה בכלל בסדר לטעות. לפי אליעד כהן, התשובה היא פשוטה וברורה: אנשים טועים בכל מקרה, ולכן לא משנה אם אתה חושב שזה בסדר או לא. אדם לא יכול להבטיח לעצמו שלעולם לא יטעה רק כי הוא חושב שטעות זה דבר לא בסדר. טעויות הן חלק בלתי נמנע מהחיים. האם לכעוס על עצמי בגלל טעויות? נקודה נוספת שאליעד כהן מתייחס אליה היא הכעס העצמי שנגרם בעקבות טעות. השאלה שנשאלת כאן היא האם האדם צריך לכעוס על עצמו לאחר שעשה טעות. לפי אליעד, זה שבן אדם טעה הוא לא העניין המרכזי. הכעס העצמי על הטעות הוא פחות משמעותי. הדבר החשוב באמת הוא מה האדם עושה בעקבות הטעות. הכעס אינו תורם לשינוי, אלא ההתמקדות בלמידה מהטעות עצמה. למה זה לא בסדר לחזור על טעויות? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאין בעיה עם עצם הטעות, אך קיימת בעיה רצינית עם חזרה על טעויות. לעשות טעות זה טבעי ולפעמים אפילו מועיל, בתנאי שהאדם לומד ממנה. מי שטועה צריך מיד לשאול את עצמו כמה שאלות חשובות: מה בדיוק טעיתי? למה טעיתי? מה גרם לי לטעות? איך אוכל להימנע מלחזור על הטעות בעתיד? מה אפשר לשפר כדי להקטין את הסיכוי לחזור על אותה טעות? כאשר האדם מנתח את הטעות שלו בצורה יסודית, הוא למעשה הופך את הטעות להזדמנות לצמיחה ולמידה. לכן, הטעות יכולה להפוך לדבר חיובי אם האדם מיישם את הלמידה בפועל ולא חוזר שוב על אותה הטעות. מי שמיישם את השיטה הזו, על פי אליעד, מבטיח לעצמו הצלחה בעתיד. מה קורה כשלא לומדים מהטעויות? לעומת זאת, אליעד כהן מתאר מצב שבו אדם לא מתייחס לטעות ברצינות, לא מנסה להבין אותה ולא מנסה להשתפר ... יהיה בסדר, סמוך על אלוהים, הכל לטובה, או בעזרת השם יהיה טוב, ולמעשה לסמוך על גורם חיצוני שיתקן את הטעויות שלו במקום לקחת אחריות על הלמידה והשיפור העצמי. הוא נותן דוגמה היסטורית קיצונית של שישה מיליון אנשים שהלכו כצאן ... לא יעזור למי שלא עוזר לעצמו, ומוסיף שאם אתה פועל בעצמך, אינך צריך סיוע חיצוני. האם ניתן להצליח לאחר טעויות וכישלונות? לסיכום דבריו, אליעד כהן מדגיש שהמפתח להתמודדות נכונה עם טעויות הוא היכולת ללמוד מהן. הטעות עצמה היא פחות חשובה, מה שחשוב באמת הוא האם אתה לומד ומשתפר בעקבות הטעות, או שאתה חוזר עליה שוב ושוב. לפי אליעד, חזרה מתמשכת על טעויות בלי ללמוד מהן מובילה לכישלון ולאבדון, ואילו למידה והפקת לקחים מכל טעות, מבטיחות התקדמות וצמיחה אמיתית. איך להתמודד עם טעויות? איך לא לחזור על טעות? איך ללמוד מכישלון? האם לכעוס על עצמי אחרי טעות? איך להצליח אחרי טעויות? האם זה בסדר לטעות? איך להימנע מלחזור על טעויות?
כטבם בתל אביב, טעות אנוש או מחדל, האם זה מחדל או טעות אנוש? רשלנות פושעת או טעות אנוש, שיפוט לקוי, היסח הדעת, למה קורות טעויות? מי אשם במחדל? מלחמת חרבות ברזל, טעות אנושית או מחדל, מערכות גיבוי, איך למנוע טעויות אנוש? איך למנוע טעות אנוש? מניעת טעויות אנוש, זו לא טעות זו רשלנות, מנגנון הגנה, אתה הראש אתה אשם, מלחמה בטרור, מחדל ה 7 לאוקטובר, אחריות ניהוליתכטבם בתל אביב, טעות אנוש או מחדל, האם זה מחדל או טעות אנוש? רשלנות פושעת או טעות אנוש, שיפוט לקוי, היסח הדעת, למה קורות טעויות? מי אשם במחדל? מלחמת חרבות ברזל, טעות אנושית או מחדל, מערכות גיבוי, איך למנוע טעויות אנוש? איך למנוע טעות אנוש? מניעת טעויות אנוש, זו לא טעות זו רשלנות, מנגנון הגנה, אתה הראש אתה אשם, מלחמה בטרור, מחדל ה 7 לאוקטובר, אחריות ניהולית וכאן נשיב לשאלה האם הכטבם בתל אביב, הוא בגלל טעות אנוש שקרתה בהיסח הדעת או שאולי מדובר כאן על רשלנות פושעת ועל מחדל וכולי? והתשובה לכך היא פשוטה, התשובה היא שמדובר ברשלנות פושעת ובעוד אחד ממחדלי התוהו ובוהו שהולכים במדינה, בגלל הצבא, הממשלה, בגץ וכולי. וזו לא טעות זו רשלנות וכולי. והסיבה לכך שמדובר באופן חד משמעי במחדל, היא כי צריכים להפריד בין השאלה מה בפועל קרה ולמה בפועל הכטבם לא זוהה ולא הופל על ידי מנגנון הגנה כלשהו, לבין השאלה איך בכלל אפשרי שתקרה טעות אנוש כזאת. ואני אסביר: נניח שלקחו בן אדם וביקשו ממנו להסתכל אל השמיים 24 שעות לוודא שאין איזה כטבם ... חלף הכטבם ולכן אותו אדם פספס את הכטבם. האם אותו אדם פעל ברשלנות? או שאולי הוא בן אנוש וזו טעות אנושית בלבד? כמובן שאותו אדם הוא בן אנוש ומדובר בטעות אנושית ולא ברשלנות פושעת. ונניח שמישהו שהיה אחראי להסתכל 24 שעות על הכטבמים, נניח שהוא נחטף וכלאו אותו נגד רצונו ובגלל זה הוא לא הצליח להתריע על הכטבם, האם נאמר שזו רשלנות פושעת או טעות אנוש מצערת? ברור שמחדל ורשלנות פושעת אין כאן. ונניח שהיה מישהו שרצה להתריע על הכטבם והוא בא להתריע על ... שהוא בא להתריע הוא החליק על בננה שבר את הראש ובמקביל נחטף. האם נאמר שזו רשלנות פושעת או שזו טעות אנושית? כמובן שלא נאמר שזו רשלנות פושעת אלא מקרה מצער וכולי. אבל צריכים להפריד בין השאלה למה בסופו של דבר המערכת שצריכה לזהות את הכטבם לא עבדה, לבין השאלה איך זה שהמערכת תוכננה בצורה כזו שטעות אנוש יכולה להקריס את המערכת. וזו כמובן רשלנות פושעת ומחדל כשאר מחדלי אנשי הקונספציה. דהיינו, עצם זה שבונים מערכת שאפשרי שיקרו בה טעויות אנוש מהסוג הזה, זה עצמו המחדל. טעויות אנוש לא ניתן למנוע. אבל כן ניתן למנוע את זה שטעויות אנוש יגרמו לאסונות. איך? לדוגמה באמצעות זה שבונים כמה מנגנונים שונים שאמורים לגבות אחד את השני ולגבות מצבים של טעויות אנוש אפשריות. הגיוני שתקרה טעות אנוש. ולכן כשמתכננים את המערכת, מראש צריכים לתכנן אותה בצורה כזו, שגם אם תקרה טעות אנוש, עדיין לא יקרה אסון. באמצעות מערכות גיבוי, מספר מערכות שעובדות במקביל על אותה המשימה וכולי. וזה שהמערכת לא נבנתה בצורה שכזו שתדע להכיל טעויות אנוש, זה כמובן מחדל. ומי אשם במחדל? תשובה: כל מי שהיה אחראי על התהליך ושהשפיע על התהליך ושהיה יכול למנוע אותו. ובקצה, נמצא העם עצמו, שבחר את האנשים, שבחרו את האנשים, שבחרו את האנשים וכולי, שעשו את טעות האנוש, שבסופו של דבר, גרמה לנזק לעם עצמו.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331