🖨צרכי הלקוח, טעויות בבירור צרכים של הלקוח - איך לבצע זיהוי צרכי הלקוח? איך לעשות בירור צרכי הלקוח? באיזה סדר לעשות איתור צרכים של הלקוח, איך לעשות זיהוי צרכים של הלקוח? האם להתעקש או לוותר על העסקה? איך לעשות איתור צרכי הלקוח? שאלות סינון, שאלות קירובוכאן נסביר נקודות מבט שונות לגבי איתור הצרכים של הלקוח. אז ראשית נסביר, מהו איתור צרכי הלקוח? איתור צרכי הלקוח פירושו, להבין מה הלקוח שלנו מחפש, מה הוא רוצה לקנות? מה הוא רוצה לרכוש? מה המוצר האידיאלי עבורו? מה הלקוח צריך? מה יעשה ללקוח שלנו טוב וכולי.
ולמה אנחנו רוצים לאתר את צרכי הלקוח? ממגוון סיבות. סיבה 1 - כדי לדעת האם הלקוח בכלל מתאים לנו ולמוצרים שלנו. אולי הלקוח רוצה לדוגמה לרכוש רק משאית ויש לנו רק אופנועים. סיבה 2 - כדי לדעת איזו משאית להתאים ללקוח, בהתאם למה שהוא צריך, מתוך המשאיות שיש לנו. סיבה 3 - שהיא ההמשך של סיבה 2, כדי שאם נציע ללקוח את המוצר הטוב ביותר שיש לנו להציע לו בהתאם לצרכים שלו, יש יותר סיכוי שתיסגר עסקה וכדי שנוכל להתאים את תהליך המכירה לצרכים של הלקוח, מבחינת המסרים שלנו ללקוח וכולי.
ובקצרה, יש 2 סיבות לאיתור צרכי הלקוח. 1 - כדי לסנן את הלקוח, לראות שהוא מתאים לנו ולמוצרים שלנו. 2 - כדי לסגור עסקה באמצעות יצירת התאמה יותר טובה של המוצר ושל תהליך המכירה אל הלקוח.
אז מה נעשה קודם? שאלות איתור צרכים שמטרתן סינון הלקוחות, או שאלות זיהוי צרים של יצירת התאמה עם הלקוח? כנראה שנרצה קודם לעשות סינון ללקוחות שלנו, אא"כ אין לנו שום לקוחות כלשהם, שאז אולי נרצה קודם ליצור התאמה ואחר כך סינון. כמו אנשים שבאפליקציית היכרויות, עושים לכולם לייק ורק אחר כך מסננים את מי שמתאים להם מתוך מי שענה להם. כי מי שיש לו מספיק פניות נכנסות, כנראה שקודם כל יסנן ורק אחר כך ינסה ליצור התאמה.
אז נניח שעשינו שאלות סינון והלקוח יכול להתאים לנו, עכשיו נעשה איתור צרכים שמטרתו לסגור עסקה עם הלקוח. אז כאן עלינו לדעת ולזכור, כי איתור צרכים, יכול לקרב אלינו את הלקוח, אבל גם יכול להרחיק את הלקוח מאיתנו. כי יכול להיות שיש לו צרכים, שלא תואמים את המוצר שלנו.
וצריכים לזכור שיש הבדל בין מה שהלקוח מחפש ובין מה שהלקוח אומר וחושב שהוא מחפש, לבין מה שהלקוח צריך ורוצה, לבין מה שהלקוח ירכוש בסופו של דבר. ורוב האנשים לא נמצאים בזוגיות אידיאלית שאותה הם רצו מלכתחילה, אלא הם נמצאים בזוגיות שקרתה בגלל היתרונות למרות החסרונות היחסיים.
ולכן צריכים לעשות הפרדה במוח, בין מה שהלקוח אומר שהוא צריך, לבין מה שיקרה בסופו של דבר. וצריכים להכין רשימה של צרכי הלקוח האפשריים בייחס למוצר שלנו, לדוגמה: סוג הרכב, מהירות הרכב, מחיר הרכב, צבע הרכב, סוג המנוע של הרכב, טכנולוגיות הרכב וכולי. ועל כל אפשרות צריכים לשאול, האם ועד כמה אנחנו חושבים שההעדפה של הלקוח? היא העדפה משמעותית שכנראה בסופו של דבר לא תשנה, או שהיא העדפה ראשונה שכן עשויה להשתנות בסופו של דבר.
לדוגמה, רוב האנשים שרוצים לרכוש משאית, כנראה שלא ירכשו אופנוע. אבל רוב האנשים שרוצים לרכוש משאית לבנה, אולי בסוף כן ירכשו משאית שחורה. דהיינו? צריכים להפריד, בין צרכי לקוח מהותיים שכנראה לא ישתנו, לבין לא מהותיים שאולי ישתנו. או לדוגמה, מי שחושב לרכוש אופנוע בסכום של 10K כנראה שלא ירכוש בסופו של דבר אופנוע בסכום של 100K ולהפך.
כמו כן יש לשים לב? שיש צרכי לקוח שכמעט לא משנה מה הלקוח ירצה, נוכל למלא את רצונו, ביחס לצרכי לקוח אחרים, שאולי לא נוכל למלא את רצונו. לדוגמה, איזה צבע רכב אתה רוצה? אולי נוכל למלא את רצונו? כי אולי יש לנו את כל הצבעים הנפוצים שאנשים רוצים. אבל לא נוכל למלא את רצונו, לגבי צרכי לקוח אחרים, שאולי אין לנו מספיק אפשרויות להציע לו.
וחשוב שלא לנעול את הלקוח על צרכים שיש לו, שהם לא מהותיים לעסקה ושאולי בגללם תיפול העסקה, בגלל חוסר התאמה אפשרי למוצר שלנו. כמו כן לשים לב שנעשה שאלות סינון, על צרכי לקוח מהותיים ולא על צרכי לקוח אפשריים.
לדוגמה, בשאלות סינון, כן נשאל את הרוכש, אם הוא מחפש משאית או אופנוע, אבל לא נשאל אותו איזה צבע הוא מחפש, אם אין לנו במלאי את כל הצבעים להציע לו...
טעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויותטעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויותטעויות, איך להתמודד עם טעויות? האם לכעוס על טעות? איך לא לחזור על טעות? זה בסדר לטעות, זה לא בסדר לטעות שוב, איך להתמודד עם כישלון? האם זה בסדר לטעות? איך ללמוד מטעויות? איך לא לכעוס על עצמי בגלל טעות? חזרה על טעויות האם זה בסדר לטעות או לא בסדר לטעות? השאלה הראשונה שעולה בנושא טעויות היא האם זה בכלל בסדר לטעות. לפי אליעד כהן, התשובה היא פשוטה וברורה: אנשים טועים בכל מקרה, ולכן לא משנה אם אתה חושב שזה בסדר או לא. אדם לא יכול להבטיח לעצמו שלעולם לא יטעה רק כי הוא חושב שטעות זה דבר לא בסדר. טעויות הן חלק בלתי נמנע מהחיים. האם לכעוס על עצמי בגלל טעויות? נקודה נוספת שאליעד כהן מתייחס אליה היא הכעס העצמי שנגרם בעקבות טעות. השאלה שנשאלת כאן היא האם האדם צריך לכעוס על עצמו לאחר שעשה טעות. לפי אליעד, זה שבן אדם טעה הוא לא העניין המרכזי. הכעס העצמי על הטעות הוא פחות משמעותי. הדבר החשוב באמת הוא מה האדם עושה בעקבות הטעות. הכעס אינו תורם לשינוי, אלא ההתמקדות בלמידה מהטעות עצמה. למה זה לא בסדר לחזור על טעויות? אליעד כהן מדגיש בצורה חד - משמעית שאין בעיה עם עצם הטעות, אך קיימת בעיה רצינית עם חזרה על טעויות. לעשות טעות זה טבעי ולפעמים אפילו מועיל, בתנאי שהאדם לומד ממנה. מי שטועה צריך מיד לשאול את עצמו כמה שאלות חשובות: מה בדיוק טעיתי? למה טעיתי? מה גרם לי לטעות? איך אוכל להימנע מלחזור על הטעות בעתיד? מה אפשר לשפר כדי להקטין את הסיכוי לחזור על אותה טעות? כאשר האדם מנתח את הטעות שלו בצורה יסודית, הוא למעשה הופך את הטעות להזדמנות לצמיחה ולמידה. לכן, הטעות יכולה להפוך לדבר חיובי אם האדם מיישם את הלמידה בפועל ולא חוזר שוב על אותה הטעות. מי שמיישם את השיטה הזו, על פי אליעד, מבטיח לעצמו הצלחה בעתיד. מה קורה כשלא לומדים מהטעויות? לעומת זאת, אליעד כהן מתאר מצב שבו אדם לא מתייחס לטעות ברצינות, לא מנסה להבין אותה ולא מנסה להשתפר ... יהיה בסדר, סמוך על אלוהים, הכל לטובה, או בעזרת השם יהיה טוב, ולמעשה לסמוך על גורם חיצוני שיתקן את הטעויות שלו במקום לקחת אחריות על הלמידה והשיפור העצמי. הוא נותן דוגמה היסטורית קיצונית של שישה מיליון אנשים שהלכו כצאן ... לא יעזור למי שלא עוזר לעצמו, ומוסיף שאם אתה פועל בעצמך, אינך צריך סיוע חיצוני. האם ניתן להצליח לאחר טעויות וכישלונות? לסיכום דבריו, אליעד כהן מדגיש שהמפתח להתמודדות נכונה עם טעויות הוא היכולת ללמוד מהן. הטעות עצמה היא פחות חשובה, מה שחשוב באמת הוא האם אתה לומד ומשתפר בעקבות הטעות, או שאתה חוזר עליה שוב ושוב. לפי אליעד, חזרה מתמשכת על טעויות בלי ללמוד מהן מובילה לכישלון ולאבדון, ואילו למידה והפקת לקחים מכל טעות, מבטיחות התקדמות וצמיחה אמיתית. איך להתמודד עם טעויות? איך לא לחזור על טעות? איך ללמוד מכישלון? האם לכעוס על עצמי אחרי טעות? איך להצליח אחרי טעויות? האם זה בסדר לטעות? איך להימנע מלחזור על טעויות?
הכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טובהכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טובהכל טוב מוחלט, גם לטעות זה טוב ומושלם, גם לא לטעות זה מושלם, גם לא טוב זה טוב, גם לשאול זה טוב מה המשמעות של הכל טוב מוחלט לפי אליעד ... הכל טוב באופן מוחלט וללא שום סייגים או הסתייגויות. אליעד מדגיש באופן חד משמעי שגם מה שנראה לנו רע, טעות או כישלון - כל אלו טובים ומושלמים באותה מידה כמו הדברים שנתפסים בעינינו כהצלחה, נכונים או חיוביים. הוא מסביר שהטוב המוחלט הוא נקודת מבט שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין הצלחה לטעות, בין הבנה לחוסר הבנה. הכל נמצא באותו מישור של שלמות מוחלטת. אפילו אם האדם מרגיש שהוא טועה, מבין לא נכון או שואל שאלה שאולי נראית לו מיותרת - עדיין הכל טוב באותה המידה. האם טעויות הן באמת מושלמות? אליעד מדגים את תפיסתו דרך דוגמה ברורה: אם אדם עושה את כל הטעויות האפשריות, הוא עדיין במצב של שלמות מוחלטת. מדוע? כי המושג מוחלט לא מאפשר שום חריגה או יוצא מן הכלל. ... טוב מוחלט, אין אפשרות שמשהו יהיה לא טוב או פחות טוב. גם אם אדם חושב שמה שנאמר בהרצאה הוא טעות מוחלטת או חוסר הבנה, גם מצב זה הוא מושלם וטוב לחלוטין. אין אפשרות אחרת. לכן אליעד טוען שבמציאות שבה הכל טוב מוחלט, אין באמת הבדל בין עשיית טעויות או עשייה נכונה. ההבדל הוא רק בעיני המתבונן, שרואה הבדל בין טוב ורע, בין טעות לנכונות. אבל מנקודת המבט המוחלטת של המציאות - אין הבדל כלל, הכל זהה במידת שלמותו. מדוע לשאול שאלות זה ... שאלה, יש מקום שבו האדם עדיין חושב שאולי יש הבדל בין טוב לרע, בין הבנה לאי - הבנה, בין טעות לנכונות. עם זאת, אליעד מדגיש שדווקא בגלל שהכל טוב מוחלט, זה בסדר לשאול. הוא אינו מבקר את השואל ואינו ... אינה במקום. להיפך, הוא אומר שגם לשאול זה מושלם וטוב. דווקא ההבנה הזאת היא שמאפשרת לאדם להירגע ולהפסיק לחשוש מטעויות או ממצבים שנראים לא טובים. האם אפשר לטעות בהבנת הרעיון של הכל טוב מוחלט? נקודה נוספת שמדגיש אליעד היא שגם אם האדם אינו מבין נכון את הרעיון, גם אם הוא מפרש את המילים בצורה שגויה לחלוטין - עדיין זה טוב מוחלט. אין באמת אפשרות לטעות במובן העמוק של המילה, כי גם הטעות עצמה היא חלק בלתי נפרד מהשלמות של המציאות. אליעד מסביר שגם אם מה שהוא עצמו אומר בהרצאה הוא טעות גמורה, זה עדיין מושלם. אין אף מצב שיכול להיות מחוץ לשלמות הזאת. בעצם, אליעד מנסה להביא את המאזין להבנה ... שבה אין הבדל בין טוב ורע, ואין דבר שיכול לפגוע או לשנות את המוחלט. כל מצב, כל שאלה, כל טעות - הם ביטויים שונים של אותה שלמות אחת ויחידה. האם יש ערך לנסות להבין את הרעיון הזה? לסיכום, אליעד ... רעיון פילוסופי, אלא משהו שיכול לשנות את הדרך שבה האדם חי ופועל ביום - יום. הוא כבר לא פוחד לטעות, לא חושש ממה שיגידו עליו ולא מודאג משום דבר, כי הכל טוב מושלם כפי שהוא. מה זה טוב מוחלט? האם הכל טוב באותה מידה? האם לשאול שאלות זה טוב? מה המשמעות של לעשות טעויות? איך לחוות שלמות מוחלטת?
חכם או משוגע, למה מישהו חכם חושב כמו משוגע? מי המשוגע ומי החכם? גאון או משוגע, האם המציאות משוגעת? האם אתה משוגע? איך חכם יכול לטעות? האם גאון יכול לטעות? ביקורת על אליעד כהן, שאלות על אליעד כהן, טעויות של אליעד כהןחכם או משוגע, למה מישהו חכם חושב כמו משוגע? מי המשוגע ומי החכם? גאון או משוגע, האם המציאות משוגעת? האם אתה משוגע? איך חכם יכול לטעות? האם גאון יכול לטעות? ביקורת על אליעד כהן, שאלות על אליעד כהן, טעויות של אליעד כהן... חושב כמו משוגע? מי המשוגע ומי החכם? גאון או משוגע, האם המציאות משוגעת? האם אתה משוגע? איך חכם יכול לטעות? האם גאון יכול לטעות? ביקורת על אליעד כהן, שאלות על אליעד כהן, טעויות של אליעד כהן איך יכול להיות שאדם חכם עושה טעויות גדולות לאורך זמן? אנשים רבים תוהים כיצד אדם חכם, כזה שהם מכירים ומעריכים כאינטליגנט, גאון או משכיל, יכול לעשות טעויות גדולות ומתמשכות. אליעד כהן מסביר את הנושא לעומק ומביא לכך מספר הסברים ודוגמאות. תחילה הוא מבהיר כי לא מדובר בטעויות פשוטות או חד פעמיות, אלא טעויות מתמשכות שחוזרות על עצמן לאורך זמן רב. לדוגמה, ייתכן שיש מישהו שחושב שאליעד כהן עצמו הוא אדם חכם מאוד, ... על ביבי), הוא טועה באופן מתמשך ועקבי. האדם הזה מתקשה להבין איך אדם שהוא מחשיב לחכם, עושה את אותה טעות שוב ושוב בלי לשים לב לכך. אליעד כהן מסביר שתי אפשרויות עיקריות להבנת מצב כזה: האפשרות הראשונה היא שהאדם ... לא כל כך חכם כמו שחושבים. הוא אמנם חכם, אבל רק בצורה מוגבלת, ולכן הוא יכול לחזור על אותה טעות פעם אחר פעם. כלומר, חכם באמת לא אמור לעשות טעויות גדולות בצורה מתמשכת. האפשרות השנייה היא שהאדם הזה הוא אכן חכם מאוד, אפילו חכם הרבה יותר ממה שאתה חושב, ... זו, האדם הזה לא באמת טועה, אלא הוא רואה דברים שאתה לא מסוגל לראות, ולכן לך נראה שהוא עושה טעויות. האם יכול להיות שאתה זה שטועה? אליעד כהן מחדד ומרחיב את הנקודה הזו: כאשר אתה חושב שמישהו אחר טועה ... שאתה טועה בגדול. האדם השני רואה דברים שאתה לא מסוגל לראות, כיוון שהוא חכם פי כמה וכמה ממך. כלומר, הטעות היא שלך בכך שאתה בטוח בצדקתך. לדוגמה, אליעד כהן מציג את זה בהקשר של המציאות עצמה. יש אנשים שחושבים ... אפשרויות: האפשרות הראשונה היא שהמציאות אכן חכמה, אך לא בצורה מושלמת. כלומר, יש לה חוכמה מוגבלת, ולכן היא עושה טעויות גדולות ונתפסת בעינינו כמשוגעת או טיפשית. האפשרות השנייה, העמוקה יותר, היא שהמציאות היא כל כך חכמה, הרבה מעבר ליכולת ... ייתכן שהם בעצמם הטועים או המשוגעים. האם המציאות משוגעת? איך לזהות חכם? מי החכם ומי המשוגע? האם גאון יכול לטעות? למה אדם חכם טועה? איך לדעת אם אתה משוגע? אליעד כהן טועה? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול לטעות? האם חכם יכול לטעות? מהי טעות של חכם אמיתי?
חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלבחכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב האם חכם אמיתי יכול לטעות? השאלה האם חכם יכול לטעות? היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ... הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים חכם וטעות. מה המשמעות של טעות בחוכמה אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית. טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר הבנה, שבה האדם נכשל להבחין בסתירה פנימית בדבריו. טעות אינפורמטיבית - טעות שנובעת מבעיה במידע ולא בהכרח קשורה להבנה הלוגית של האדם. הוא מסביר שכאשר אדם רגיל טועה, הטעות יכולה להיות לוגית או אינפורמטיבית. לדוגמה, אם מישהו יגיד שיש שולחן בחדר, אך בפועל אין, זו טעות אינפורמטיבית. אבל אם האדם אומר דבר שסותר את עצמו או מתבסס על היגיון שגוי, אז זו טעות לוגית. מהי ההבחנה בין טעות לוגית לטעות אינפורמטיבית? אליעד מדגים את ההבדל בין הטעויות כך: נניח שמישהו מלמד אותך אנגלית ואומר לך בטעות שהמילה סווט פירושה נעליים. כשתשמע מאוחר יותר את המילה סווט במשפט, תחשוב בטעות שהכוונה לנעליים. הטעות הזו היא אינפורמטיבית, ולא לוגית. זאת משום שהשכל שלך פעל נכון לפי המידע המוטעה שקיבלת. לעומת זאת, טעות לוגית תקרה כאשר התהליך המחשבתי עצמו שגוי, ואתה לא מצליח להבחין בקיום הסתירה או בשגיאה בחישוב ההגיוני שלך. לדוגמה, אם אדם יטען ששני משפטים סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית. האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו? אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו הוא טוען טענה שסותרת את עצמה או כזו שניתן להפריכה באופן שכלי - לוגי. עם זאת, אליעד מסביר שיש אצל רבי נחמן טעויות אינפורמטיביות הנובעות מהמידע שהיה קיים בתקופתו. למשל, רבי נחמן השתמש במידע שהיה מקובל אז על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה. האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה? לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות ... דבר שגוי, אך לעולם לא תהיה לו ודאות מלאה בדבר שגוי. האם חכם חייב לבדוק כל דבר כדי לא לטעות? אליעד מוסיף נקודה חשובה ואומר שחכם אמיתי אינו חייב לבדוק כל פרט קטן, כי הדבר יהפוך את חייו לבלתי ... שגוי, אינו באמת חכם ברמה הגבוהה ביותר. אדם שבאמת הגיע להבנה עמוקה ומהותית של המציאות והשכל, לעולם לא יעשה טעויות לוגיות. לעומת זאת, אדם שטועה רק טעויות אינפורמטיביות, אך לא לוגיות, עדיין יכול להיחשב חכם אמיתי, שכן טעויות כאלה אינן מעידות על פגם בשכלו אלא רק על מגבלות המידע שהיה זמין לו. האם חכם יכול לטעות? מהי טעות לוגית? טעויות של רבי נחמן מברסלב ההבדל בין טעות לוגית לאינפורמטיבית חוכמה אמיתית מהי? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול ...
טעויות - מתי זה *בסדר* לטעות? מה טוב בטעויות? איך ללמוד מטעויות?טעויות - מתי זה בסדר לטעות? מה טוב בטעויות? איך ללמוד מטעויות? כפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו יש חיצוניות ופנימיות. והאושר של האדם הוא פנימי, והוא נובע ומושפע מההסתכלות הפנימית של ... יותר חשוב. וחשוב לעשות את הדברים הנכונים, אבל חשוב יותר לעשות את הדברים בצורה הנכונה. ולפעמים זה בסדר גמור לטעות, כאשר הטעות היא חלק מתהליך לימודי של ניסוי וטעייה. כי מי שהוא עסוק רק בחיצוניות, הוא חושב בטעות שהדבר החשוב ביותר, זה מה שקורה בפועל. ואדם כזה לא יקבל שום טעות. כי אסור שתתרחש במציאות החיצונית שום טעות. אבל מי שמבין שהעיקר זה הפנימיות, הוא יודע שזה בסדר גמור לטעות, כאשר הטעות היא חלק מתהליך למידה של האדם. כמו התינוק שנופל ושלומד ללכת. ואם הוא לא יטעה ולא ייפול, הוא לעולם לא ידע לאזן את עצמו וללכת בצורה טובה. וישנם מצבים, שבהם החכם רואה שהאדם עושה טעות כלשהי, והוא לא מעיר לו. משום, שעדיף שהאדם יטעה ושיקבל שכל ושיבין את עצמו טוב יותר, מאשר שהוא יעשה את הדבר הנכון. ומי שהוא עסוק רק בחיצוניות, הוא חושב בטעות שהאמת היא חיצונית. ושהדבר הכי חשוב, זה מה שהאדם עושה בפועל. אבל מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין שהאושר הוא פנימי, ושהתכלית הסופית והטוב האמיתי, הם תלויים באיך האדם חווה את המציאות. ולכן, גם אם מישהו עושה טעות במעשיו, יותר מאשר חשוב לעזור לו לא לעשות את הטעות בפועל, חשוב לעזור לו לחשוב בצורה הנכונה, שמעצמו הוא יבין לא לעשות את הטעות.
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
050-3331-331