... למה הילד לא רוצה לדבר איתי? איך להתחבר לילד? איך להתקרב לילד? איך לטפל בילד? בעיות בחינוך ילדים למה הילד לא רוצה לדבר דווקא עם ההורים? הורים רבים מתמודדים עם ... בריא ואמיתי שבו הילד מרגיש מוערך ונאהב ללא תנאים, וכך אפשר להתמודד יחד עם כל קושי בחינוך הילדים . איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר? אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים? איך לאהוב את הילד ללא ... בהדרכת הורים: לבנות מערכת יחסים קרובה, שבה הילד מרגיש מוערך, ואפשר לטפל יחד בבעיות בחינוך הילדים. איך להתמודד עם ילד שמסתגר ולא רוצה לדבר אהבה עצמית כבסיס ליחסים בריאים במשפחה דרכי טיפול בבעיות בחינוך ילדים איך לפתח תקשורת מקרבת בין הורים וילדים איך לאהוב את הילד ללא ...

... הורים, הילד מתלונן שמרביצים לו, מרביצים לילד שלי בגן, הגננת הרביצה לי, אבא מרביץ לי, אלימות במשפחה, התמודדות עם אלימות בין אחים, איך למנוע אלימות בין אחים? אלימות ילדים, חינוך ילדים, איך לענות לילד? מה לומר לילד? מה עושים כשהילד מתלונן שמרביצים לו? כשהילד מתלונן שמרביצים לו, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא לא לקפוץ למסקנות, אלא ...

... מרכזית וחשובה שאליעד מציג שוב ושוב היא הרצון להימנע מכאב. כמעט כל אדם יסכים שזה רצון מולד, שלא תלוי בחינוך או בחברה. ההסכמה הרחבה לגבי הדוגמה הזו הופכת אותה לדוגמה חזקה מאוד בהבנת המושג מולד. האם אפשר להפריד באופן חד בין דעות מולדות לנרכשות? אליעד מסכם את הדיון בהבנה שאין הפרדה ...

... בעתיד איך אפשר לפתח את השכל מצפייה בטלוויזיה? הנושא המרכזי של ההרצאה הוא פיתוח השכל והיכולת ללמוד מכל דבר, כולל צפייה בטלוויזיה. אליעד כהן טוען שצפייה בטלוויזיה יכולה להיות פעילות חינוכית ומלמדת, כל עוד בוחרים תוכן שמאתגר ...

... עדיין היא לא במקום הראשון מבחינה יחסית. המסקנה של אליעד היא שזה לא בהכרח אומר משהו על הגנטיקה או על התבונה של היהודים דווקא, אלא על מאפיינים שונים כמו השקעה בחינוך, הזדמנויות ונסיבות. האם יש קשר בין היהדות ... להישגים בולטים בעולם הרחב, דבר שלא קורה בפועל. מכאן מסיק אליעד כי הקשר בין יהדות לחוכמה או הצלחה הוא לא חד - משמעי, וכי הצלחה היא תוצאה של משתנים אחרים כמו חינוך מודרני, נסיבות חברתיות, ואולי אפילו צירוף ... אך בפועל אנו רואים כי ההצלחה של יהודים בעולם המודרני, כמו בזכיות בפרסי נובל או בהקמת עסקים מצליחים, קשורה יותר לתרבות חילונית, להשכלה גבוהה מודרנית ולהשקעה בחינוך מדעי וטכנולוגי, ולא בהכרח לגנטיקה או לדת ... סביר להניח שהיה מתפעל מהצלחתם של אנשים מאותה מדינה. אליעד מסכם כי התפיסה שהיהודים מוצלחים יותר היא במידה רבה תוצאה של פרספקטיבה, סביבה ונסיבות תרבותיות וחינוכיות . האם היהודים חכמים יותר? למה יהודים זוכים בפרס נובל? האם ליהודים יש גן מיוחד של הצלחה? חוכמת התורה והצלחות מדעיות האם יהודים מוצלחים יותר מגויים? האם ההצלחה היהודית היא תוצאה של חינוך? האם רבנים תורניים חכמים יותר? ...

... משחקת משחק כפול, שבו מצד אחד היא דורשת זכויות יתר והגנה מתוך עמדתה החלשה כביכול, ומצד שני משתמשת בחולשתה על מנת לקבל הטבות שונות מהגבר ומהחברה בכלל. הוא מדגיש שהחברה מחנכת נשים מילדותן להיות תלויות בגברים, וכך הן לומדות לחיות בעמדה של חולשה. האם אישה אשמה באלימות כלפיה? ...

... לעשות סקס, אליעד כהן מסביר כי במקור, לילד שנולד אין שום דעה לגבי סקס, וגם אין לו מושג אם זה דבר טוב או רע. הצורך והרצון לסקס מתפתח בהדרגה, דרך חינוך חברתי. אליעד משתמש בדוגמה של משחק כדורגל: החברה קובעת כללים ומטרות ברורות - כדור צריך להיכנס לשער. באותו אופן, החברה מחנכת אנשים שסקס מבטא קרבה ... כלומר, הפחד מבגידה הוא הפחד להרגיש לא נאהב, לא רצוי ולא מיוחד. ככל שהאדם פחות תלוי רגשית בכך שאוהבים אותו, כך הוא פחות יפחד מבגידה. איך דת וחינוך משפיעים על היחס לסקס? בהרצאה אליעד כהן מציג גם השפעה תרבותית על היחס לסקס ואהבה. הוא מביא כדוגמה את החברה הדתית שבה היחס לסקס שלילי מאוד, וכך אנשים שגדלו בחינוך כזה עלולים לפחד מסקס ולהרגיש אשמה לגביו. מנגד, בחברה חילונית שבה סקס נתפס כדבר חיובי, אנשים גדלים עם הצורך להשיג כמה שיותר תשומת לב מינית. לדבריו, החינוך יוצר את הרצון: אם מלמדים את האדם מגיל צעיר שדבר מסוים הוא חשוב, הוא יהפוך למטרה מרכזית בחייו. לדוגמה, אם היו מחנכים את כולם שחייבים ללמוד תורה ...

... להצליח בבחינה להצליח בבית משפט להצליח בגדול להצליח בדייט להצליח בזוגיות להצליח בזוגיות מאושרת להצליח בחיים להצליח בחינוך להצליח בחינוך ילדים להצליח בכוח המחשבה להצליח בכל דבר להצליח בכל ... באופן מוחלט הצלחה באמת הצלחה בבחינה הצלחה בגדול הצלחה בדייט הצלחה בזוגיות הצלחה בזוגיות מאושרת הצלחה בחיים הצלחה בחינוך הצלחה בחינוך ילדים הצלחה בכוח המחשבה הצלחה בכל דבר הצלחה בכל ... ב איך להצליח בבית משפט? איך להצליח בדייט? איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בזוגיות מאושרת? איך להצליח בחיים? איך להצליח בחינוך? איך להצליח בחינוך ילדים? איך להצליח בכל? איך להצליח בכל דבר? איך ...

... או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים מה ההבדל בין שתלטנות לבין חינוך? שתלטנות וחינוך הם שני מושגים דומים לכאורה, אך שונים באופן מהותי. אליעד כהן מסביר כי שתלטנות וחינוך אינם זהים, אף שלפעמים נדמה שהם חופפים. ההבדל המרכזי בין שתלטנות לחינוך נעוץ בשאלה האם ההוראה או ההגבלה שניתנת לאדם אחר נעשית לטובת האדם שמקבל את ההוראה או לטובת האדם שנותן אותה. אם הפעולה שנעשית נעשית לטובת האדם השני - כלומר, זה שמקבל את ההוראה - אזי מדובר בחינוך. אך אם הפעולה נעשית לטובת האינטרס האישי או ההעדפה של נותן ההוראה, אז זו שתלטנות. אליעד נותן דוגמה פשוטה להמחשה: אם הורה אומר לילד שלו אתה חייב להכין שיעורים, האם זו שתלטנות או חינוך? כדי לענות על השאלה הזאת, יש לבדוק האם ההורה דורש זאת לטובת הילד או רק לטובת עצמו. אם ההורה יודע שהכנת שיעורים מועילה לילד, זה חינוך. אבל אם הוא עושה זאת רק כי כך החליט, בלי סיבה אמיתית, זו שתלטנות. איך ניתן לדעת אם ההורה הוא שתלטן או מחנך? אליעד מסביר כי המדד האובייקטיבי לדעת האם הורה הוא שתלטן או מחנך הוא לבדוק את אמיתות ההוראה שהוא נותן לילד. אם ההוראה היא אמת אובייקטיבית ומועילה לילד, מדובר בחינוך. אם ההוראה היא העדפה אישית שרירותית ללא תועלת אמיתית לילד, מדובר בשתלטנות. לדוגמה, אם ההורה אומר לילד שלו אל תרביץ לאחיך, וזו אכן התנהגות שכולם מסכימים שהיא שלילית, והילד עצמו מבין שזה אכן רע להרביץ, ההורה במקרה הזה מחנך. אך אם ההורה אומר לילד שלו ללבוש חולצה בצבע אדום סתם כך, בלי סיבה ברורה או בלי שהילד עצמו יראה בכך תועלת כלשהי, אז ההורה הוא שתלטן. האם אפשר להיראות מחנך ובפועל להיות שתלטן? אליעד מציין כי יכול להיות מצב שבו אדם מתחזה למחנך אבל למעשה הוא שתלטן. הוא נותן דוגמה על אדם דתי שמחנך את ילדיו לפי מצוות הדת. מבחינת אותו אדם דתי, הוא מחנך אותם. אבל אם נסתכל מנקודת מבט אובייקטיבית, נגלה שזו למעשה העדפה אישית שלו, ולכן בפועל הוא משתלט על הילד שלו ולא מחנך אותו באופן אובייקטיבי. לדוגמה, מוסלמי שמחנך את ילדיו להיות מוסלמים, יהודי שמחנך את ילדיו להיות יהודים או נוצרי שמחנך את ילדיו להיות נוצרים - כולם חושבים שהם מחנכים. אבל אליעד מראה כי למעשה הם משתלטים על הילדים שלהם כי ההעדפות האלה אינן אובייקטיביות אלא סובייקטיביות בלבד. איך לדעת אם אתה שתלטן או מחנך ביחסים בין בני זוג? אליעד מסביר שההבדל בין שתלטנות לחינוך קיים גם בזוגיות. אם בן זוג מתעקש שבן הזוג השני ינהג בצורה מסוימת, יש לבדוק עד כמה הדרישה הזאת היא אמת אובייקטיבית, או עד כמה מדובר בהעדפה אישית שרירותית. ככל שההתעקשות יותר מבוססת על העדפה אישית בלבד, מדובר בשתלטנות. ככל שההתעקשות מבוססת על תועלת אמיתית ומוסכמת, מדובר בחינוך. לדוגמה, אם בן זוג מתעקש שהשני יאכל ארוחת ערב כדי שלא יהיה חולה, זוהי דרישה שיש לה בסיס אובייקטיבי ולכן הוא מחנך. אבל אם הוא מתעקש שהשני ילבש בגד מסוים ללא שום סיבה ברורה, הוא שתלטן. האם שתלטנות היא תמיד דבר שלילי? אליעד מדגיש ששתלטנות איננה בהכרח שלילית תמיד, ... יודע שהוא משתלט על אחרים בשביל עצמו, ואם הוא מודה בזה ואינו משקר לעצמו או לאחרים, אין בעיה מיוחדת בכך. הבעיה האמיתית נוצרת כאשר האדם משתלט על האחר ומציג את עצמו כמחנך או כמי שעושה זאת לטובת האחר בלבד. הוא מוסיף דוגמה נוספת: הורה שאומר לילד שלו ללכת לישון בשעה מסוימת כי הוא רוצה שיהיה לו שקט, הוא שתלטן. אבל אם ההורה מודה בכך שהוא עושה זאת למען עצמו, ולא מציג זאת כמעשה של חינוך למען הילד, זה לא הופך אותו לפחות שתלטן אבל לפחות הוא מודע לכך ואינו משקר. איך להתמודד עם תחושת שתלטנות של אחרים כלפיך? אליעד מדגיש כי כאשר מישהו ...

... בוגרים אינם מסוגלים ליהנות באותה מידה מהלבד, וזקוקים לאנשים נוספים סביבם. כיצד החברה והחינוך משפיעים על הפחד מבדידות? אליעד מסביר כי אחת הסיבות העיקריות לפחד מבדידות נעוצה בחינוך ובאמונות שהאדם סופג מסביבתו כבר מילדות. מהילדות האדם שומע אמירות כגון אתה לבד, למה אתה לבד?, אין ...