פחד מוות, חרדת מוות, פחד מהמוות, חרדה ממוות, מפחד למות, לא רוצה למות, חיים לאחר המוות, חרדות מפני המוות... חיים לאחר המוות, חרדות מפני המוות ובו יתבאר העניין של פחד מהמוות, שהאדם מפחד למות. ויתבאר, למה יש לאדם פחד מהמוות? והאם יש אפשרות לחיות בלי לפחד למות? והאם יש דרך להתגבר על חרדות מפני המוות? והעניין של פחד מוות, לא שונה מכל שאר הפחדים ... והאדם עושה את רוב ככל מעשיו, כדי לשרוד כמה שיותר, וכדי להאריך חיים כמה שיותר. ואם האדם לא יעריך את החיים שלו, ולא יתחשב ברצון שלו לחיות, הרי שלא יתקיימו החיים עצמם. ואעפכ, למרות שהחיים מאוד חשובים כרגע עבור האדם עצמו שחי אותם, אעפכ, מנקודת ... אלו הכל רק תנודות שונות של תופעות שונות וצורות שונות, בתוך המציאות האין סופית שלנו, שמשתנה כל הזמן וכולי. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. והילד הקטן, מלמדים אותו שעליו להישמר בכל כוחו מהמוות, ושעליו ללמוד איך לחיות, ולעבוד כדי לחיות, ולאכול כדי לחיות, ולשמור על הבריאות כדי לחיות, ולעשות אין סוף דברים שונים ומשונים, כדי להאריך את תוחלת החיים שלו. וכמעט ואין שום מטרה אחרת לאדם בחיים, מלבד לשמר את החיים עצמם ולהאריך את החיים שלו עצמו. והאדם רוב חייו, מתמקד באחת המטרות החשובות ביותר שלו, שהיא לחיות. והאדם מתמודד עם קשיים רבים, כדי לחיות. והאדם עובד מאוד קשה, ומתאמץ הרבה מאוד, למען קדושת החיים. וכל המאמצים האלו שהאדם עושה כדי לחיות, הם מחזקים אצל האדם את חרדת המוות שלו ואת הפחד מפני המוות שלו. כי ככל שהאדם עושה יותר פעולות למען איזה ... בכלל, שינסה להתבונן, למה הוא אוכל כל יום, ולמה הוא בורח מאש וכיוב. והמסר הוא פשוט מאוד, והוא, שכל זמן שהאדם חי והוא עושה פעולות כדי לחיות, מחויב המציאות שהוא יפחד למות. ואי אפשר לחיות בלי שום פחד מהמוות. ומחויב המציאות, שאם האדם רוצה משהו, שהוא יפחד שלא לאבד אותו. ולכן, מחויב המציאות, שככל שהאדם רוצה יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. ואין לזה שום פיתרון בעולם. דהיינו, אין שום אפשרות לרצות לחיות, ולעשות פעולות כדי לחיות, בלי שיהיה שום פחד מהמוות. ואין הכוונה לומר, שעל האדם להפסיק לעשות פעולות כדי לחיות. אלא הכוונה היא, שעל האדם להכיר בכך, שכל זמן שהוא חי, ועושה פעולות כדי לחיות, כגון לאכול לברוח מאש וכיוב, הרי שמחויב המציאות, שהוא יפחד למות ולא ירצה למות. אלא, שיש דרך להתמודד עם הפחד מפני המוות, והיא, על ידי זה שהאדם מסתכל על הרצון שלו לחיות, מנקודת מבט חיצונית, נייטרלית, שאינה מעדיפה את החיים כאן בגוף הגשמי, על פני המוות של הגוף. ונקודת המבט הזאת, היא פנימית, בתוך פנימיות ההבנה של האדם. כי ברמה החיצונית האדם עדיין אוכל כל יום, שומר על הבריאות שלו, עושה פעולות כדי לחיות וכיוב. אבל ברמה הפנימית ביותר, יש לאדם התבוננות עמוקה ופנימית ביותר, שהאדם רואה ממנה את החיים ואת ... שינוי צורה, של אותו הדבר ממש. ומי שרוצה להסתכל על החיים ועל המוות, מנקודת מבט חיצונית. בסך הכל עליו להתבונן פנימה, אל תוך הרצון שלו לחיות, שהוא זה שיוצר אצלו את החרדה מפני המוות. ועל האדם לשאול את עצמו בפשיטות, למה אני לא רוצה למות? ומי אמר, ... שבאמת המוות והחיים אלו שתי צורות שונות, בדיוק כמו כל תופעה חולפת ומשתנה אחרת. ואעפכ, יש אצלו גם את נקודת המבט החיצונית, שכן רוצה לחיות ולא רוצה למות. שהיא מחייבת את זה שהאדם לא ירצה למות ויפחד מהמוות. אלא, שעל ידי ההתבוננות הפנימית ביותר, על ידי זה יש לאדם איזון של הרצון שלו לחיות, וממילא גם דרך איך לא לפחד למות, ועדיין לרצות לחיות.