האם באמת יש קשר סיבתי בין התנגדות הרצון והתאמת הרצון לבין להרגיש רע או להרגיש טוב? האם יש קשר סיבתי בין התאמת הרצוי למצוי לבין טוב או רע? מה זה טוב? מה זה רע? האם טוב ורע הם תוצאה של התנגדות הרצון או התאמת הרצון?
האם באמת יש קשר בין התנגדות או התאמת הרצון לבין הרגשת טוב או רע?
אליעד כהן מסביר לעומק את השאלה האם באמת קיים קשר סיבתי בין רצון האדם לבין תחושות של טוב ורע. ההרצאה בוחנת את הרעיון הבסיסי שטוב לנו כאשר המציאות תואמת את רצוננו, ורע לנו כאשר היא מתנגדת לרצוננו. למשל, אם אדם רוצה משהו וזה קורה, הוא ירגיש טוב. לעומת זאת, אם הוא רוצה משהו וזה לא מתרחש, הוא ירגיש רע. אם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה קורה בכל זאת, זה גם יגרום לו להרגיש רע, ואם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה אכן לא קורה, הוא ירגיש טוב. אליעד מחדד את ההבחנה שהרגשת "טוב" או "רע" נובעת מהיחס שבין הרצוי למצוי.
האם הרצון קובע את התחושה או שהתחושה קובעת את הרצון?
אליעד מציג את השאלה מה בא קודם: התחושה של טוב או רע, או הרצון עצמו. למשל, הוא נותן דוגמה של אדם המעשן סיגריה, שטוען כי עישון גורם לו להרגיש טוב. אליעד טוען כי התחושה הטובה לא נוצרת מעצם העישון עצמו אלא מההתאמה בין הפעולה (עישון) לבין הרצון לעשן. כלומר, האדם מעשן משום שהוא כבר רצה לעשן לפני כן, והסיגריה רק ממלאת את הרצון הקודם שלו, ולכן הוא מרגיש טוב.
למה באמת אנשים נהנים מאוכל או מסיגריות?
כדוגמה נוספת, אליעד כהן מביא את הנושא של אכילה. הוא מסביר שאנשים מרגישים טוב כאשר הם אוכלים, לא משום שהאוכל עצמו טוב, אלא כי הם רצו לאכול כדי להסיר את תחושת הרעב. למעשה, תחושת הטוב מגיעה אחרי ההתאמה בין הרצוי (לאכול) למצוי (האכילה עצמה). הוא מציין שגם כאשר אדם מפסיק לאכול, זה משום שבשלב זה הרצון שלו הוא להפסיק, וכעת הוא חש שטוב כשזה קורה.
האם באמת ניתן להפריד בין הרצון לבין התחושה?
אליעד מציג אתגר מחשבתי וטוען שאדם לא יכול לדמיין מצב שבו הוא רוצה משהו, הדבר מתממש, והוא עדיין לא מרגיש טוב. כמו כן, הוא אינו יכול לדמיין מצב שבו הוא לא רוצה שמשהו יקרה, הדבר מתרחש, והוא עדיין מרגיש טוב. העובדה הזאת, לדעת אליעד, תומכת בטענה שיש קשר ישיר בין רצון ותחושות של טוב או רע.
האם אפשר להוכיח באופן מוחלט את הקשר בין רצון לטוב או רע?
אליעד מסביר שאין הוכחה מוחלטת וחד - משמעית לכך שיש קשר בין הרצון לבין טוב או רע. עם זאת, ההוכחה שלו היא דרך השלילה: לא ניתן לדמיין מצב של רצון שמתממש בלי תחושת טוב, או מצב של רצון שמתנגד למציאות ללא תחושת רע. כלומר, עצם חוסר היכולת לדמיין אחרת מחזקת את הטענה שלו.
האם ניתן לצאת מהלופ של "אני רוצה כי טוב לי" ו"טוב לי כי אני רוצה"?
אליעד מתאר את הלופ המחשבתי שרבים נופלים לתוכו: "אני רוצה את זה כי זה עושה לי טוב, וזה עושה לי טוב כי אני רוצה את זה". הוא מציע חקירה רגשית ופירוק של שני הצדדים של המשוואה הזו. למשל, אם מישהו אומר שהוא רוצה מחיאות כפיים כי זה עושה לו טוב, אליעד מציע לחקור מדוע הוא מלכתחילה רוצה את מחיאות הכפיים ולא רק למה הן עושות לו טוב. החקירה הזו תוביל...
אליעד כהן מסביר לעומק את השאלה האם באמת קיים קשר סיבתי בין רצון האדם לבין תחושות של טוב ורע. ההרצאה בוחנת את הרעיון הבסיסי שטוב לנו כאשר המציאות תואמת את רצוננו, ורע לנו כאשר היא מתנגדת לרצוננו. למשל, אם אדם רוצה משהו וזה קורה, הוא ירגיש טוב. לעומת זאת, אם הוא רוצה משהו וזה לא מתרחש, הוא ירגיש רע. אם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה קורה בכל זאת, זה גם יגרום לו להרגיש רע, ואם הוא לא רוצה שמשהו יקרה וזה אכן לא קורה, הוא ירגיש טוב. אליעד מחדד את ההבחנה שהרגשת "טוב" או "רע" נובעת מהיחס שבין הרצוי למצוי.
האם הרצון קובע את התחושה או שהתחושה קובעת את הרצון?
אליעד מציג את השאלה מה בא קודם: התחושה של טוב או רע, או הרצון עצמו. למשל, הוא נותן דוגמה של אדם המעשן סיגריה, שטוען כי עישון גורם לו להרגיש טוב. אליעד טוען כי התחושה הטובה לא נוצרת מעצם העישון עצמו אלא מההתאמה בין הפעולה (עישון) לבין הרצון לעשן. כלומר, האדם מעשן משום שהוא כבר רצה לעשן לפני כן, והסיגריה רק ממלאת את הרצון הקודם שלו, ולכן הוא מרגיש טוב.
למה באמת אנשים נהנים מאוכל או מסיגריות?
כדוגמה נוספת, אליעד כהן מביא את הנושא של אכילה. הוא מסביר שאנשים מרגישים טוב כאשר הם אוכלים, לא משום שהאוכל עצמו טוב, אלא כי הם רצו לאכול כדי להסיר את תחושת הרעב. למעשה, תחושת הטוב מגיעה אחרי ההתאמה בין הרצוי (לאכול) למצוי (האכילה עצמה). הוא מציין שגם כאשר אדם מפסיק לאכול, זה משום שבשלב זה הרצון שלו הוא להפסיק, וכעת הוא חש שטוב כשזה קורה.
האם באמת ניתן להפריד בין הרצון לבין התחושה?
אליעד מציג אתגר מחשבתי וטוען שאדם לא יכול לדמיין מצב שבו הוא רוצה משהו, הדבר מתממש, והוא עדיין לא מרגיש טוב. כמו כן, הוא אינו יכול לדמיין מצב שבו הוא לא רוצה שמשהו יקרה, הדבר מתרחש, והוא עדיין מרגיש טוב. העובדה הזאת, לדעת אליעד, תומכת בטענה שיש קשר ישיר בין רצון ותחושות של טוב או רע.
האם אפשר להוכיח באופן מוחלט את הקשר בין רצון לטוב או רע?
אליעד מסביר שאין הוכחה מוחלטת וחד - משמעית לכך שיש קשר בין הרצון לבין טוב או רע. עם זאת, ההוכחה שלו היא דרך השלילה: לא ניתן לדמיין מצב של רצון שמתממש בלי תחושת טוב, או מצב של רצון שמתנגד למציאות ללא תחושת רע. כלומר, עצם חוסר היכולת לדמיין אחרת מחזקת את הטענה שלו.
האם ניתן לצאת מהלופ של "אני רוצה כי טוב לי" ו"טוב לי כי אני רוצה"?
אליעד מתאר את הלופ המחשבתי שרבים נופלים לתוכו: "אני רוצה את זה כי זה עושה לי טוב, וזה עושה לי טוב כי אני רוצה את זה". הוא מציע חקירה רגשית ופירוק של שני הצדדים של המשוואה הזו. למשל, אם מישהו אומר שהוא רוצה מחיאות כפיים כי זה עושה לו טוב, אליעד מציע לחקור מדוע הוא מלכתחילה רוצה את מחיאות הכפיים ולא רק למה הן עושות לו טוב. החקירה הזו תוביל...
- האם טוב ורע תלויים ברצון?
- למה משהו עושה לי טוב?
- איך לצאת מלופ רגשי?
- האם רצון יוצר תחושה או להיפך?
- מה הקשר בין רצון להרגשה?
- האם תחושות הן סיבה או תוצאה של הרצון?
- מה קודם למה הרצון או התחושה?
050-3331-331