... לא להגיב כלל. הילד שלם עם עצמו בצורה טבעית ואינו חושב שמשהו בו לא בסדר, ולכן אינו מרגיש צורך להוכיח שהוא כן בסדר. בניגוד לילד, מבוגרים נוטים מיד
להצטדק ולהסביר מדוע הם כן בסדר, מה שמעיד על ספק פנימי לגבי הערך העצמי שלהם. אליעד ממחיש זאת בדוגמה של חפץ דומם, כמו שולחן, שלא מגיב כלל לביקורת, כי הוא נמצא ... השליליות שלנו? כדי לפתח אהבה עצמית עמוקה, אליעד מציע להתאמן על העברת נטל ההוכחה חזרה למחשבות השליליות. כאשר המחשבה אומרת: אתה לא טוב בכושר, במקום
להצטדק (אני דווקא כן בכושר או גם אם לא, אני טוב במשהו אחר), ניתן לשאול את המחשבה: מי אמר שחייבים להיות בכושר? למה לא להיות בכושר זה בעיה? מה רע בזה?. בצורה זו, המחשבה השלילית נאלצת להצדיק את עצמה במקום שאנו נצטרך
להצטדק בפניה. ככל שחוזרים על תרגול זה, יש סיכוי שהאדם יתחיל לחוות פחות לחץ ופחות מתח מכל ביקורת פנימית, ואף יגיע למצב של שלווה עמוקה. אולם אליעד מדגיש שכאשר ... העברת נטל ההוכחה למחשבות היא סוג של התקפה או מגננה? לדברי אליעד, מדובר בסוג של התקפה או לפחות העברת אחריות על הטענה למקור המחשבה. במקום להתגונן
ולהצטדק (אני דווקא בסדר), התגובה היעילה יותר היא לשאול את המחשבה: מי קבע שזה רע בכלל? למה שזה יהיה שלילי?, ולחייב אותה להצדיק את עצמה. כאשר המוח בכל זאת ממשיך ... לדיאלוג הפנימי של ביקורת עצמית? תשובה: כאשר המוח שלך אומר לך אתה לא בסדר או אתה לא טוב מספיק, עולה השאלה אצל מי נטל ההוכחה. אדם עלול מיד להתחיל
להצטדק: לא נכון, אני דווקא כן טוב בגלל שאני חכם מוכשר עובד קשה וכדומה. אבל אז הוא בעצם לוקח על עצמו את נטל ההוכחה, מנסה לשכנע שהוא בסדר. מה קורה כשהמוח אומר ... לבין חופש פנימי מלא, שבו לא חייבים הצדקות כל הזמן. שאלה: האם המגננה הכי טובה היא התקפה? תשובה: אפשר לראות בזה סוג של התקפה על המוח: במקום לגונן
ולהצטדק, תוקפים את ההנחה עצמה: למה אתה אומר שזה רע? מי קבע שזה רע?. זה לא בדיוק התקפה אלא העברת השאלה בחזרה אל מקור הטענה. שאלה: ומה קורה אם המוח בכל זאת ... משהו... איך הוא יגיב? נגיד אתה אומר לו, אתה לא מצייר יפה. מה הוא יגיד לך? אני מצייר יפה, תראה איזה יפה ציירתי. ככול שהוא יותר קטן, הוא פחות ינסה
להצטדק. שהוא יענה לך: מה? מי? מה? מה אתה אומר? אוקי? עכשיו, בואו נלך רמה אחת יותר למטה. תגיעי לשולחן, תאמר לו שהוא מלוכלך. איך הוא יגיב? לא יגיב. נכון? ... הבנו? מה שזה אומר, ילד לדוגמה, שאתה תשאל אותו, למה אתה עושה ככה? מה הוא יענה לך? הוא לא יבין. אין לו עדיין את המקום שהוא לא בסדר, כך שהוא לא ינסה
להצטדק. מה שאני אומר בזה, כשהאדם מול עצמו, בדיאלוג הפני של עצמו, כשהמוח שלך, מעביר ביקרות על עצמך. אתה לא טוב, אתה לא מוצלח, לא הפסקת, אתה לא... מביא לך הרבה האשמות. מה בדרך כלל, האדם עושה? אומר, לא נכון. הספקתי. מנסה
להצטדק, וסיפורים ועניינים. ושזה כאילו, מאהבה עצמית. אני אוכיח לעצמי שאני טוב. אבל, זה לא נכון. כי באהבה עצמית אמתית ביותר פנימי. אתה אומר לחשוב, למה אתה בכלל ...