האם אפשר להפסיק לרצות?

במהלך ההרצאה, אליעד כהן דיבר על הקיום האנושי, הרצון והרגש, והאם אפשר להפסיק לרצות, להפסיק להרגיש, ולהפסיק להיות מודע לעצמך. הוא הציב שאלה מהותית - האם הרצון שלנו הוא באמת שלנו, או שהוא נכפה עלינו? האם אנחנו יכולים לשלוט ברצונות שלנו או שהן נובעות באופן טבעי ומעורר מחשבות?

אליעד הסביר את תחושת הקיום וההרגשה שהרצון נכפה על האדם. הוא ציין שבן אדם תמיד נמצא בתהליך של עשייה - לא משנה מה הוא עושה, הוא תמיד עושה משהו מתוך רצון. גם כאשר אדם הולך לישון או אוכל, הוא עושה זאת מתוך רצון. הרצון והעשייה הם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, ולפעמים אדם מרגיש כי הקיום שלו נכפה עליו. הוא לא יכול להפסיק לחשוב, להרגיש, או לרצות, ומרגיש חוסר שליטה על מחשבותיו ורצונותיו. אליעד דיבר על תחושות אלה והסביר את הקיום שבני אדם חווים.

לפי אליעד, המצב שבו אדם מרגיש שהוא לא שולט על רצונותיו, מחשבותיו או רגשותיו, יכול להיות מתסכל מאוד. השאלה שעלתה הייתה איך להתמודד עם תחושות אלו. התשובה, לפי אליעד, היא להבין שהאדם לא יכול להפסיק את הרצון או את המחשבה באופן מוחלט. הרצון והמחשבות הם תהליכים אוטומטיים שלא ניתן להפסיקם באופן מכוון. הוא הסביר שגם אם אדם היה רוצה להפסיק לרצות או להפסיק לחשוב, הוא לא יכול, כי הרצון והמחשבה הם חלק אינהרנטי מהתודעה האנושית.

כיצד ניתן להתמודד עם תחושות אלו? התשובה שהציע אליעד היא היצמדות לאמת. אם אדם באמת מאמין שהרצון, הרגש והמחשבות שלו נכפים עליו, הוא בעצם טוען שזה קורה מעצמו. אבל אם זה קורה מעצמו, זה אומר שהאדם בעצם לא עושה שום דבר. אם הרגש, הרצון והמחשבות לא שייכים לאדם, הם לא חלק ממנו, אז אין לו סיבה לדאוג או להרגיש רע עליהם. ברגע שמבינים שהרצון הוא חלק בלתי נפרד מהתודעה, אין צורך להתקומם כלפיו. כל מה שצריך זה להפסיק להיאבק ברצון ובתחושות, כי הם חלק מהקיום האנושי.

לסיכום, אליעד הציע שגישה נכונה היא לא להתקומם כלפי הרצון והמחשבות, אלא להבין שהם תהליכים טבעיים שאי אפשר להפסיקם. ברגע שמבינים זאת, אפשר להתחיל לקבל את המצב ולהפסיק להרגיש רע או חסרי שליטה.