... להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, זאת המשימה הגדולה ביותר שיכול האדם להשיג אותה. כי כדי להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, לשם כך על האדם
להסתכל בעיני שכלו על המציאות, מנקודת מבט של מה שהיה לפני כל מה שהיה. דהיינו, לחשוב מחוץ לקופסא בשלמות. כי הקופסא היא המציאות שלנו. ולחשוב מחוץ לקופסא בשלמות, פירושו שהאדם מצליח
להסתכל על כל המציאות כולה, מנקודת מבט חיצונית למציאות כולה. והשאלה הנשאלת היא, מהי הדרך של האדם לקבל את השכל שמאפשר לו
להסתכל על המציאות מנקודת מבט חיצונית לה? ומהי הדרך של האדם לקבל שכל שיאפשר לאדם
להסתכל על המציאות, מנקודת מבט עצמית שלה. דהיינו, להבין את האמת האובייקטיבית של המציאות? והתשובה היא, שמי שרוצה לתרגל את היכולת שלו
להסתכל מחוץ לקופסא, עליו להתחיל
להסתכל ולחשוב מחוץ לקופסא על בני האדם שסביבו. ונסביר: כדי להיות מאושר, לשם כך צריך האדם להבין את המציאות
ולהסתכל עליה מנקודת מבט עצמית. דהיינו, שהאדם יבין את המציאות מנקודת מבט, שבה הוא עצמו המציאות עצמה. דהיינו, האדם צריך כאילו להחליף את הזהות העצמית שלו לישות של המציאות עצמה ... את מה שהוא מרגיש? למה הוא מרגיש דווקא כך ולא אחרת? מה המחשבות שיש לאדם שמולי? וכיוב שאלות נוספות שבהן האדם מנסה לצאת מהקופסא של עצמו, ולנסות
להסתכל על המציאות דרך העיניים של האדם שמולו. ובכל פעם שהאדם רואה אדם אחר שעושה פעולה כלשהי אומר דבר כלשהו, על האדם לשאול את עצמו ולחקור ולהעמיק ולהתבונן היטב היטב ולנסות ... תמיד ולנסות לגלות את צורת החשיבה של אותו האדם האחר שאמר את מה שאמר. ועל האדם להתבונן על בני האדם סביבו, ולהתחיל לנתח את ההתנהגות שלהם. ועל האדם
להסתכל על בני האדם שסביבו, ולשאול את עצמו, במה ההתנהגות שלהם דומה ובמה ההתנהגות שלהם שונה? ועל האדם לנסות לגלות, מדוע אותם בני אדם מתנהגים בצורה דומה בתחומים מסוימים, ומדוע ... גם את בעלי החיים הצמחים ועולם הדומם. ומי שרוצה להבין את כל המציאות כולה כישות אחת, עליו לנסות לעשות האנשה גם לכל הישויות שיש בעולם שלנו, ולנסות
להסתכל על המציאות מנקודת המבט של כל ישות שקיימת בתוך המציאות שלנו. כי על האדם לזכור, כי כל מה שיש במציאות, הוא ביטוי של השכל שמפעיל את המציאות. והשכל הזה בא לידי ביטוי גם ... יתנהגו בצורה אחרת. וגם ההתנהגות של בני האדם וגם ההתנהגות של הדומם, שתיהן ביטוי של שכל אחד. ומי שרוצה להבין את השכל הזה, עליו לנסות להתחיל
להסתכל על כל מה שיש במציאות, מנקודת מבט עצמית. שזה אומר שעל האדם לדמיין את עצמו, כאילו הוא עצמו הדבר שאותו הוא רואה. כי המציאות שלנו מתחלקת לשלושה חלקים. והם: האני של האדם ... שהם אינם האני של האדם שעליהם האדם חושב. והמחשבה שהיא מחברת את האני של האדם, עם הדברים שאותם הוא חושב. ומי שרוצה לקבל שכל, עליו לנסות להתחיל
להסתכל על המציאות דרך העיניים ומנקודת מבט של כל מה שכלפיו האדם לא מרגיש אני. ועל האדם
להסתכל על הדברים סביבו, החל מבני אדם, דרך בעלי חיים וצמחים, ועד אפילו דברים דומים וכיוב, ועל האדם לנסות לעשות לעצמו דמיון מודרך ולחשוב שהוא עצמו הישות שאותה הוא רואה מולו, ועל האדם לנסות
להסתכל על המציאות כולה, מנקודת המבט של הישות האחרת שכלפיה האדם לא מרגיש אני. כי מצד האמת האני האמיתי של האדם הוא המציאות עצמה. ולכל אדם ולכל ישות יש שני אני. והאני הראשון של ... שהאדם יבין את האני של המציאות, שהיא זאת שחולמת וחושבת את המציאות שבה האדם נמצא. וכדי שהאדם יבין את עצמו דהיינו, את המציאות, לשם כך על האדם לנסות
להסתכל על ההשתקפויות השונות של האני שלו במציאות, ולנסות להבין אותן. כי כל מה שישנו במציאות, זה הכל השתקפויות וחלקים והיבטים וגוונים וצמצומים של האני העליון של האדם, שהוא ... אחרים, היא על ידי זה שהאדם מכניס את עצמו לתוך הישות שעליה הוא חושב. דהיינו, שעל האדם לדמיין שהוא עצמו הדמות שעליה הוא חושב. ועל האדם פשוט לנסות
להסתכל על המציאות דרך נקודת המבט של הישות שעליה הוא חושב. ועל האדם לקחת לדוגמא אדם אחר כלשהו, ועל האדם לנסות להכיר את אותו האדם האחר, כמו שהוא מכיר את עצמו (תרתי משמע). כי ... שישנו. ועל ידי זה האדם מתחבר לאני של ישויות אחרות ומסתכל על המציאות מנקודת מבט חיצונית למה שקרוי אצל האדם אני, על ידי זה בסופו של דבר האדם מצליח
להסתכל על המציאות מנקודת מבט חיצונית לגמרי, שהיא דרך האני הגדול ביותר, שהיא המציאות בעצמה. ואחרי שהאדם מצליח להתחבר לאני העליון שלו שהיא המציאות בעצמה, עכשיו על האדם לנסות ...