למה אנשים סובלים מהתנהגויות כמו ריצוי, דחיינות ואובססיות?

הסיבה המרכזית לכך שאנשים סובלים מבעיות כמו ריצוי אחרים, דחיינות, מחשבות טורדניות, OCD, עצלנות, רגישות יתר ועצבנות יתר, אינה ההתנהגות עצמה, אלא העובדה שהם אינם שלמים עם ההתנהגות הזו. אליעד כהן מדגיש בהרצאה כי הסבל אינו נובע מהפעולה או מהאופי עצמו, אלא מחוסר השלמות של האדם עם המציאות שבה הוא נמצא.

לדוגמה, אדם שפוחד להיכנס לזוגיות כי הוא חושש שירצה את בן הזוג יתר על המידה, או שיבטל את עצמו מולו, אינו סובל מהריצוי או מהביטול העצמי בפני עצמם, אלא מכך שהוא אינו שלם עם העובדה הזו. אף אדם בעולם לא סובל מריצוי עצמו, אנשים סובלים מכך שהם נותנים משהו כאשר הם לא שלמים עם הנתינה הזו. תחושת הניצול או הכעס נובעת מכך שהאדם אינו בטוח במאה אחוז האם זה הגיוני שהוא מרצה או לא מרצה.

מה הסיבה האמיתית לסבל מריצוי אחרים?

כאשר אדם אומר "אני סובל מריצוי אחרים", הוא בעצם אומר "אני סובל מכך שאני עושה משהו שאני לא שלם איתו". אם הוא היה שלם ב - 100% עם ההחלטה לרצות אחרים, הוא לא היה סובל מכך כלל. הבעיה מופיעה כשהוא מרצה אנשים למרות שיש בתוכו חלק שלא רוצה לרצות. כלומר, הסבל נוצר מהקונפליקט הפנימי בין הרצונות.

מדוע אנשים סובלים מדחיינות ועצלנות?

לגבי דחיינות ועצלנות, הסיבה זהה. אדם סובל מדחיינות לא משום שהוא דוחה דברים, אלא כי הוא גם רוצה לדחות וגם לא רוצה לדחות. כשאדם דוחה לימודים כדי לצפות בטלוויזיה, הוא לא באמת סובל מהדחייה עצמה אלא מחוסר ההשלמה שלו עם ההחלטה הזו. אדם יהיה שלם עם עצמו רק אם הוא יהיה בטוח לגמרי מה הוא רוצה.

איך להתמודד עם בעיית ה - OCD והמחשבות הטורדניות?

בהרצאה מודגש שאדם שסובל מ - OCD וממחשבות טורדניות, לא סובל מהמחשבות עצמן, אלא מהספק הפנימי ומהעובדה שהוא לא שלם עם עצמו לגבי ההתנהגות הזו. לדוגמה, אם אדם חוזר שוב ושוב לשטוף ידיים, הסבל שלו נובע מכך שהוא רוצה וגם לא רוצה לשטוף ידיים. אילו היה בטוח לחלוטין שהוא לא רוצה לשטוף ידיים או להיפך, לא היה סובל כלל.

כיצד מתמודדים עם חוסר ודאות וקושי להחליט?

כשאדם אינו מצליח להחליט, הוא בעצם נמצא במצב שבו היתרונות והחסרונות של ההחלטה מאוזנים יחסית. למשל, אדם שנמצא בזוגיות ומתלבט האם להישאר או לעזוב, אינו סובל מהזוגיות עצמה אלא מחוסר ההחלטיות. אם הוא היה בטוח ב - 100% שהזוגיות טובה או גרועה, הוא היה יכול להחליט בקלות. מאחר שבדרך כלל מדובר במצב מאוזן (51% רוצה להישאר ו - 49% רוצה לעזוב, או להפך), האדם ממשיך לסבול מחוסר ההחלטה.

אליעד כהן מציע שאם מתברר לאחר חקירה פנימית שלא ניתן להגיע לתשובה מוחלטת, הפתרון היחיד הוא למצוא אושר פנימי שאינו תלוי במציאות החיצונית. זאת אומרת, האדם צריך להגיע למצב שבו הוא מסוגל להרגיש טוב עם עצמו ועם חוסר הוודאות.

מה לעשות אם אי אפשר להגיע לתשובה מוחלטת?

אם האדם הגיע למסקנה סופית שלא ניתן לדעת בוודאות מוחלטת מה נכון לעשות, עליו להבין שאין מה לעשות עם זה מעבר לקבלת חוסר הוודאות. הוא חייב למצוא דרך להרגיש טוב גם אם הוא לא מצליח להחליט, כי לעיתים המציאות היא שאין אפשרות לדעת בוודאות מוחלטת. במקרה כזה, האדם צריך ללמוד להיות מאושר או לפחות שלם עם עצמו, גם בתוך המציאות הבלתי ודאית.

איך להפסיק לסבול מהתנהגות בלתי רצויה?

הפתרון להתנהגות בלתי רצויה אינו תמיד שינוי ההתנהגות עצמה, אלא קבלת המציאות כפי שהיא. אדם כועס או עצוב לא סובל מהכעס או העצב עצמם, אלא מהעובדה שהוא אינו שלם איתם. אדם שאומר "אני עצוב כי פיטרו אותי" - אם הוא היה בטוח לחלוטין שהגיוני להיות עצוב, הוא לא היה סובל מכך. הסבל נוצר בגלל ספק פנימי, או תחושה שאולי הוא לא אמור להיות עצוב עד כדי כך.

לסיכום, אליעד כהן מבהיר שכל התנהגות שגורמת סבל נובעת מחוסר השלמות של האדם עם עצמו ועם החלטותיו. הדרך לפתרון עוברת דרך חקירה פנימית ומעמיקה, שמטרתה להבין האם באמת ניתן או לא ניתן להגיע לתשובה מוחלטת. במקרה שאי אפשר להגיע לתשובה מוחלטת, הפתרון היחיד הוא להגיע למצב שבו האדם מרגיש טוב גם עם חוסר ודאות, ולהשיג אושר פנימי שאינו תלוי במציאות חיצונית.