ענישה נכונה, חינוך ילדים, איך להעניש ילדים? ענישה מקלה, ענישה מחמירה, סוגים של עונש, עונש רע, עונש טוב, איך לחנך ילדים? בעיות בחינוך ילדים, עונשים לילדים, הצבת גבולות לילדים האם ענישה מחמירה יעילה יותר מענישה מקלה? רוב האנשים נוטים להאמין שככל שהענישה תהיה מחמירה יותר, כך היא תהיה יעילה יותר ותחנך טוב יותר. אך אליעד כהן מסביר שהשאלה הזו מפספסת את הנקודה המרכזית. השאלה האמיתית אינה האם להעניש בחומרה או ברכות, אלא האם ענישה מועילה בכלל. ייתכן שלפעמים ענישה תגרום לנזק גדול יותר מאשר תועלת, מפני שהילד ירגיש שנאה, כעס ונקמנות, דבר שעלול לגרום לו לפתח התנהגויות גרועות יותר בעתיד. לדוגמה, ילד שמרביץ לילד אחר עשוי לקבל ענישה כתגובה, אך מצד שני, הענישה עשויה לגרום לו לחשוב שהוא ילד רע, ובכך דווקא לחזק את ההתנהגות השלילית שלו. אליעד מציג דוגמה של גישה ... ילד? אליעד מציין שהסיבה להעניש היא כאשר אין למעניש כוח מוחלט. אם היה להורה כוח מוחלט, לא היה צורך בענישה כלל, מפני שהיה יכול למנוע את המעשה מראש. אבל מכיוון שאין כוח מוחלט, נאלצים להעניש בניסיון להרתיע ולמנוע מעשים בעתיד. אבל גם כאן לא בטוח שהענישה תשיג את התוצאה הרצויה, מפני שהענישה יכולה לייצר דווקא את התוצאה ההפוכה של נקמנות ומרדנות. האם ענישה חייבת להיות מיד אחרי המעשה? יש גישה נפוצה הטוענת שהעונש צריך להינתן מיד לאחר המעשה כדי שהילד יקשר בין ... הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום או תאונת פגע וברח תהיה קיצונית מאוד, כמו עונש מוות, אפשר לחשוב ... אבל בפועל זה יכול ליצור דווקא זלזול בערך החיים או לגרום לאנשים לנסות לברוח ולסכן אחרים יותר. כלומר, החמרת ענישה אינה בהכרח מורידה את כמות העבירות, לפעמים היא עלולה להוביל דווקא להתנהגות גרועה יותר. האם תמיד צריך לספק לילד ... לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל לו יותר. כלומר, אין כלל ברור וחד - משמעי בנושא, והתגובה צריכה להיות בהתאם להבנה מדויקת של המצב ... הנכון הוא לפעמים להתאים את המציאות לילד, ולפעמים ללמד אותו לקבל את המצב כפי שהוא. מהו המסר הסופי לגבי ענישה וחינוך ילדים? אליעד מסכם שאין תשובה מוחלטת ונוסחה ברורה בענישה ובחינוך. כל גישה יכולה להוביל לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות ... התמודדות עם כעס ונקמנות פיתוח ביטחון עצמי אל מול עימותים חרדות ומתח אצל ילדים והוריהם מהי השאלה המרכזית לגבי ענישה וכיצד היא צצה? שאלה: מהי בכלל הגישה היעילה בענישת ילדים, והאם יש משמעות לענישה מחמירה לעומת ענישה מקלה? תשובה: לעיתים עולה הרעיון שענישה מחמירה עשויה להוביל לתוצאות טובות יותר, אך קודם כל צריך לשאול אם ענישה כשלעצמה היא הגישה הנכונה. פעמים רבות מקובל לשאול מה עדיף: ענישה מחמירה או ענישה מקלה?, אולם כדאי לעצור ולשאול: האם ענישה בכלל עוזרת?. יש אנשים הסבורים שענישה יוצרת נזק יותר מאשר תועלת, משום שהילד הנענש עלול לחוש טינה או לרצות לנקום. מנגד, יש הסבורים שיש כוח בענישה כדי להציב גבולות ברורים. כאן מגיעה נקודה חשובה: עצם הקונספט של ענישה איננו מחויב. כלומר, לא בטוח שחובה להעניש, ולא בטוח גם שאסור להעניש. המסקנה היא שענישה עשויה לתרום במקרים מסוימים, אך באחרים היא עלולה להזיק. האם תמיד יש יתרון בענישה או שמא בכלל עדיף להימנע ממנה? שאלה: למה בכלל לעסוק בענישה? תשובה: הרצון להעניש נובע מכך שיש כוח מסוים בידי המעניש, אך הכוח איננו מוחלט. אם למעניש היה כוח מוחלט, ... שכן הוא היה פשוט מונע את הפעולה השלילית בקלות. בפועל, כאשר ילד מתנהג בצורה לא רצויה, חלק מההורים מאמינים שענישה תרתיע את הילד, בעוד אחרים מפחדים שהענישה תייצר נקמנות או מרדנות. האם ייתכן שדווקא פרס על מעשה רע יעודד התנהגות טובה? שאלה: יכול להיות מצב פרדוקסלי ... גם סיכון: אולי הילד יפרש זאת כעידוד להתנהגות אלימה. זו דוגמה לכך שהדברים מורכבים, ושקיימות נקודות מבט שונות. האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה? שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר? תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא ילד רע ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ... תחזק את הדחף הפנימי שלו לעשות שוב את ההתנהגות השלילית, כדי לבטא את הכעס שלו על העולם. זאת אומרת, הענישה יכולה לגרום לכך שהילד יעמיק בתחושות של לא אוהבים אותי, אני לא שייך, אני רע, מה שעלול להביא אותו ... דרוך ומודע לכך שהוא עלול לשלם מחיר על מעשיו בהמשך. אבל מה הצד השלילי בזה? שהילד עלול לחיות בחרדה מתמדת ולא להיות בטוח מתי יגיע העונש. מדוע גישה אחת יכולה להפוך על פניה בשנייה? שאלה: האם לא קורה שדבר ... יעבוד לך גם כשתבחר לפי ההקשר גם לא בטוח שזה יעבוד כי לא בטוח שהבנת את ההקשר וגם המערכת עובדת חצי אקראית ולכן לא בטוח שזה יצליח לך. ש: אתה יודע שבענישה מצאו שעוד גורם חשוב זה שאם כבר ...

קדושת החיים, הוצאה להורג, עונש מוות למחבלים, להרוג מחבל מנוטרל, המלחמה בטרור, להרוג חפים מפשע, עונש מוות בישראל, הבא להורגך השכם להורגו, החייל היורה מהי הדעה לגבי הרג מחבל מנוטרל? ההרצאה מתמקדת בשאלות מוסריות, חוקיות ופילוסופיות לגבי הרג מחבל מנוטרל, עם דגש על ההגדרה של מחבל מנוטרל ושיקולים מוסריים בהוצאה להורג של מחבל כזה, גם אם הוא כבר לא מהווה איום מיידי. מה ההגדרה של מחבל מנוטרל? הדיון מתחיל בהגדרת מחבל מנוטרל. כשמדובר במחבל מנוטרל, הכוונה היא שהאדם אינו מהווה סכנה מיידית, כלומר, הוא כבר לא יכול להמשיך במתקפה או להוות איום ישיר. אחד המשתתפים מציין שלעתים יש צורך לחסל את המחבל לפני שיספיק להחלים או להוציא פיגוע ... להרוג גם לאחר ניטרול מחבלים, פוגעת בערכים דמוקרטיים וערכים מוסריים, ומביאה לשחיקת הערך של קדושת החיים בחברה כולה. מהו עונש המוות עבור מחבלים? חלק מהמשתתפים דנים בשאלה של עונש המוות למחבלים, וטוענים כי יש צורך בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע אחרים. אולם, ישנה גם תחושת סכנה בהפעלת עונש המוות על כל מחבל, שכן קיימת סבירות שמהירות ההחמרה תביא להרחבה מיותרת של המונח מחבל, כך שיכולים להיכלל גם אנשים שאינם מעורבים ישירות במעשי טרור. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? הסכנה בהחלת עונש מוות על כל המחבלים היא שעלולה להתרחב ההגדרה של מחבל כך שכוללת אנשים עם אידיאולוגיות מסוימות או כאלה המביעים התנגדות פוליטית. אחת הטענות היא שהחמרת הענישה יכולה להוביל להרג של אנשים שלא באמת ביצעו פיגועים, אלא רק הביעו דעות שונות או התנגדות לשלטון. האם יש מקום להרתעה על ידי הרג מחבל מנוטרל? ... השאלה האם יש מקום להפעיל חוקים ברורים ומנומקים על פי עקרונות מוסריים, או שמא מדובר בהחלטות חפוזות שמקבלות החלטות מתוך רגשות ולא מתוך עקרונות יציבים. מהי המשמעות של המלחמה בטרור? המשתתפים מגדירים את המלחמה בטרור כמשהו שיכול להוביל לדילמות מוסריות רבות, במיוחד כאשר מדובר במלחמה בין שמירה על החיים לבין הצורך להילחם בטרור. השיחה מתמקדת בשאלה האם חיסול של מחבל מנוטרל הוא באמת צעד שמונע פיגועים, או שמא הוא סותר את עקרונות המדינה המוסריים. הריגת מחבל מנוטרל הוצאה להורג למחבלים הרתעת טרור קדושת החיים חוקי עונש מוות הגדרת מחבל מנוטרל מהי הדעה לגבי הרג מחבל מנוטרל? ההרצאה עוסקת בשאלות מוסריות, חוקיות ופילוסופיות סביב הרג מחבל מנוטרל. ... מחבלים, גם לאחר ניטרולם, מביאה לנפילת הערך של קדושת החיים בחברה כולה, דבר שעשוי להוביל לשחיקת הערכים הדמוקרטיים. מהו עונש המוות עבור מחבלים? חלק נוסף של השיחה עוסק בעונש המוות למחבלים. כמה משתתפים טוענים כי יש צורך בהחמרת הענישה כלפי מחבלים, כולל הוצאתם להורג, כדי להרתיע מחבלים אחרים. השיחה כוללת את הקונפליקט הפנימי של החיילות במקרה של חיסול מחבל מנוטרל, וכיצד פעולות כאלה עשויות לשפוך אור על החברה והחוק במדינה. האם קיימת סכנה בהפעלת עונש מוות לכלל המחבלים? יש טענה נוספת, המזהירה מההשלכות של החמרת הענישה והכנסת עונש מוות למחבלים בחוק. המשתתפים מציינים את הסיכון שבהחלת עונש מוות על כל מחבל, שכן זה עשוי להוביל להתרחבות ההגדרה של מחבל, כך שגם אנשים עם אידיאולוגיות מסוימות עשויים להיות חשודים במחבלים. השיחה מעלה את השאלה האם עונש כזה עשוי להיגרם בגלל התנגדות פוליטית ולא בגלל עיסוק במעשי טרור ממשיים. האם יש מקום להרתעה על ידי הרג ... צעד שלא עולה בקנה אחד עם עקרונות המדינה. הריגת מחבל מנוטרל הוצאה להורג למחבלים הרתעת טרור קדושת החיים חוקי עונש מוות הגדרת מחבל מנוטרל

למה מישהו אוהב משהו שעושה לו רע? חינוך ילדים, עונשים לילדים, התאהבות לא הגיונית, שכנוע עצמי, אוהב את מה שעושה לך רע, אישה מוכה, מערכות יחסים, זוגיות בעייתית, להעניש ילדים, ענישה כחינוך, אהבה לא הגיונית לפעמים כשמישהו מרגיש רע בגלל משהו, זה גורם לו עוד יותר לאהוב את הדבר שבגללו ...

עונשים לילדים, להעניש או לא להעניש, כמה להעניש? האם להעניש ילד אוטיסט? איך לחנך ילד אוטיסט? איך להעניש ילדים? איזה עונש לתת לילד? האם זה באשמת הילד? תסמונת דאון, אוטיזם, ענישת ילדים כדרך חינוך, הדרכת הורים האם נכון להעניש ילד אוטיסט שמתנהג לא כראוי? השאלה שעומדת במרכז השיחה של אליעד כהן עוסקת במצבים שבהם ילד אוטיסט מתנהג בצורה לא רצויה, כמו לברוח מהבית, להרביץ למישהו, ... באשמת הילד - האם הוא עשה זאת מתוך כוונה רעה או מתוך חוסר הבנה - אלא בשאלה המרכזית: האם הענישה תסייע במניעת התנהגות זו בעתיד או לא. לדברי אליעד, המחשבה הראשונית של אנשים רבים היא לבחון את רמת ההבנה ... וילד שמבין חלקית, ייענש חלקית. אליעד שולל את החשיבה הזו ומדגיש שהעניין החשוב באמת הוא מה תהיה התוצאה של הענישה - האם היא תוביל לשינוי בהתנהגות בעתיד. האם יש קשר בין הבנת הילד האוטיסט את העונש לבין הענישה? כדי להסביר זאת, אליעד מביא דוגמה של ילד קטן או תינוק שניגש להכניס את ידו לשקע החשמל או מנסה לקפוץ מהחלון. למרות שתינוק אינו מבין את המשמעות של המעשה, לעיתים יש צורך להשתמש בענישה או בכאב קל, כמו מכה קטנה ביד, לא משום שהוא אשם, אלא כדי ליצור התניה שתמנע את ההתנהגות המסוכנת ... לבין התוצאה באופן ברור יותר. הוא מדגיש שזה לא כלל, אלא תלוי לחלוטין במצב ובתגובות של הילד. איך להימנע מענישה שגויה ומתי לא להעניש? אליעד מדגיש שהענישה חייבת להיות מותאמת למטרה אחת בלבד - מניעת ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם המטרה היא לפרוק כעס או לנקום, הענישה לא תשיג את מטרתה ולא תביא לשיפור התנהגות הילד. במקרה כזה, אפשר אפילו לפגוע עוד יותר בילד או ביחסים איתו. הענישה צריכה להיות כלי חינוכי בלבד, ללא מעורבות רגשית אישית של המעניש. מהם שלבי הענישה הנכונים בפועל? בפועל, אליעד מציע להורים להשתמש בשלבי ענישה הדרגתיים ומותאמים אישית: שלב ראשון: נסו עונש קל יחסית ובחנו את התגובה של הילד. בדקו האם ההתנהגות חוזרת על ... הדרושה. לסיכום, אליעד כהן מדגיש שהשאלה החשובה באמת היא לא אם הילד האוטיסט אשם, מבין או לא, אלא האם הענישה שבחרנו מונעת מההתנהגות השלילית לחזור על עצמה. הדרך להגיע לתשובה הנכונה היא באמצעות ניסוי וטעייה, תוך התאמה אישית של שיטות הענישה לילד הספציפי ולתגובותיו. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים מה עושים כשילד אוטיסט בורח מהבית או מבצע התנהגות בלתי רצויה? ... כן - כמה וכיצד? אליעד מציע כי השאלה המרכזית לא נוגעת רק לרמת האוטיזם של הילד, אלא למטרה של הענישה ולתוצאות שלה. התשובה לשאלה האם להעניש או לא תלוית במטרה של הענישה: האם הכוונה היא להרתיע את הילד מהתנהגות זו בפעם הבאה? אם כן, אז יש להעניש על מנת למנוע את ... רעה. במקום זאת, חשוב לשאול את עצמנו מה יהיה הכלי היעיל ביותר כדי למנוע את חזרת ההתנהגות הזו. האם הענישה משפיעה על ילדים אוטיסטים? הבעיה המרכזית היא לדעת אם הענישה אכן תעזור לשיפור ההתנהגות של הילד. לא תמיד ידוע אם עונש כלשהו ישפיע, כי ילד אוטיסט יכול להבין את המציאות בדרכים שונות. בשיחה עם שואל, אליעד מציין כי בעוד שאדם רגיל יכול להבין את עונשו ולהפנים את מטרת הענישה, ילד אוטיסט עשוי להיתקל בקשיים בהבנת הקשר בין ההתנהגות לבין העונש. לפיכך, התשובה לא תמיד ברורה. מה מטרת הענישה? אליעד מדגיש כי מטרת הענישה היא למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אם מטרת הענישה היא לנקום או להוציא עצבים על משהו שעשינו במהלך היום, אז הענישה לא תסייע בשיפור ההתנהגות. אם מטרת הענישה היא למנוע חזרה על פעולה לא רצויה, אז יש לפעול בדרכים שיביאו לתוצאה הרצויה, ללא קשר אם הילד הבין ... איך להעניש ילד אוטיסט? ההבנה כאן היא שהשאלה החשובה אינה אם הילד הבין את העונש או לא, אלא אם הענישה אכן תעזור למנוע את ההתנהגות הלא רצויה בעתיד. אליעד מציין כי גם בעלי חיים יכולים להיות מאלפים בעזרת התניה ... ננסה משהו חזק יותר. מה הילד אוהב ומה לא? מהם הגבולות שלו? לפי כל מקרה, צריך להתאים את הצורת הענישה, תוך שמירה על איזון - כי הענישה לא צריכה להיות קשה מדי, ולא קלה מדי. חינוך ילדים אוטיסטים התניה וענישה אוטיזם והבנת תוצאות הדרכת הורים עונשים לילדים אוטיסטים עכשיו ילד אוטיסט שבורח מהבית לא רק ברח מהבית גם הלך ... מצליח להבין את השאלה הזאת. אליעד: הבנו את השאלה. ש: לא הבנתי. אליעד: או שאולי צריך להעניש אותו בצורה מידתית. ש: וזה מה זה הדבר הזה. אליעד: לא יודע השאלה מה נביא את האופציות. ש: השאלה אם קודם כל ... מבין משהו אז אולי עונש יעזור אולי משהו אחר יעזור אולי הסבר נוסף. אליעד: אתה עכשיו נכנס למה צורת הענישה אז ככה אז בא נלך על כזה דבר יש אנשים שיטעו לחשוב שהשאלה היא זה תלוי כמה הוא אוטיסט ... או לא אשם? ש: הוא לא אשם אני אתן לו מכה ביד שיזכור. אליעד: יפה אז זה מה מטרת הענישה אין קשר בין אם הוא מבין או לא מבין זה נספח השאלה היא מה מטרת הענישה, אם מטרת הענישה זה כי היה לך יום רע בעבודה ואתה רוצה להוציא את העצבים על מישהו תעניש אותו ככל יכולתך אתה יכול גם להעניש את עצמך אתה גם יכול לדפוק להרביץ לתקרה מה שבא לך תעשה, אם מטרת הענישה זה כי אתה רוצה לנקום בזה על זה שפעם התעללו בכך תעניש אותו אם זה על זה אבל אם ... קל מדי ולא קשה מדי זה נכון זה צריך לעשות, בקיצור התשובה האם וכמה צריך להעניש אותו תלוי במטרת הענישה אם מטרת הענישה זה למנוע את ההתיישנות בפעם הבעה אז תעניש אותו לפי הצורך ואין קשר אם הוא הבין לא הבין כן ...

המקל והגזר לעצמך, לעשות לעצמך סנקציות, לאתגר את עצמך, איך להעניש את עצמך? לחם ומים, הגוף כאויב של הנשמה, הדרך של רבי נחמן מברסלב, איך לעשות לעצמך מוטיבציה? איך לחנך ... עצמך כדי לייצר מוטיבציה, להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות בחיים. לפי אליעד, האדם יכול ליצור לעצמו מערכת של סנקציות (עונשים) ותגמולים אישיים כדי לחזק את הרצון שלו ולהתגבר על מכשולים או על חוסר מוטיבציה. במקום לחכות לתמריצים חיצוניים, אפשר להשתמש בשיטה זו בצורה פנימית ואישית, שמבוססת על מנגנון פשוט של התניה עצמית, המכונה גם אוטוסוגסטיה. איך אפשר להעניש את עצמך בצורה אפקטיבית? אליעד מציג דוגמאות רבות ודרכים מגוונות להשתמש בשיטת הענישה העצמית. הדוגמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לקבוע סנקציה על עצמך לגבי דברים שאתה רוצה להשיג, למשל: אם יש לך שאלה קיומית או מטרה כלשהי שאתה רוצה להגיע אליה, אתה יכול להגיד לעצמך עד שלא אמצא תשובה לשאלה מסוימת - אני לא אוכל. זו דוגמה מאוד בסיסית ופשוטה, אבל אפשר להקצין אותה אפילו יותר, ולומר: כל עוד לא ... אחרת שמטרידה אותי - אני לא אאפשר לעצמי ליהנות מדברים אחרים כמו טלוויזיה, אוכל אהוב, בילויים או עישון. למה הענישה העצמית עובדת? לפי אליעד כהן, הענישה העצמית עובדת משום שהיא מבוססת על מנגנון של מניעת עונג וסיפוק עצמי, מה שדוחף את האדם להתאמץ יותר על מנת לפתור ... זוהי סוג של מניפולציה עצמית חיובית, שעוזרת לך להתמקד ולהתקדם לעבר המטרות שלך. איך רבי נחמן השתמש בשיטת הסנקציות והעונשים העצמיים? אליעד מביא כדוגמה נוספת את רבי נחמן מברסלב, שסיפורי חייו מלמדים על כך שנהג להשתמש בשיטה קיצונית של ענישה עצמית, מתוך אמונה שהגוף הוא האויב של הנשמה. רבי נחמן נהג לענות את גופו בדרכים פיזיות שונות, כגון צומות ארוכים (אפילו של שבוע שלם ללא אוכל ושתייה), התבודדות קיצונית, גלגול בשלג ועוד פעולות שסיכנו את בריאותו ואת חייו, זאת מתוך רצון להתגבר על מכשולי הגוף ולהגיע להבנה רוחנית גבוהה יותר. האם עינוי הגוף הוא באמת הדרך הנכונה להתגבר על בעיות רוחניות? אליעד מסביר שלמרות הגישה הקיצונית של רבי נחמן, הגוף עצמו אינו הבעיה האמיתית, ... לפי אליעד, נמצאת דווקא בראש, בתודעה וברצון. במקום להילחם בגוף בצורה הרסנית, עדיף לשים דגש על שינוי התפיסה והמחשבות. הענישה העצמית אמורה להיות יותר עדינה ופחות קיצונית, ובכך לעזור לך להבין מה באמת חשוב לך בחיים ואיך לפתור בעיות אמיתיות. דוגמאות נוספות לענישה עצמית יומיומית אליעד מציע דרכים נוספות ופשוטות יותר ליישם ענישה עצמית יומיומית, למשל, אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא יכול להגיד לעצמו שבכל פעם שהוא מרגיש צורך לעשן, הוא ... שהוא נהנה ממנה, או אכילת מאכל אהוב. לסיכום, אליעד מדגיש כי המטרה בשימוש בשיטת המקל והגזר העצמי אינה רק הענישה עצמה, אלא יצירת מוטיבציה אמיתית לשינוי ולהבנת עצמך. השיטה היא למעשה כלי יעיל להעצמת כוח הרצון, שיפור המודעות והיכולת להתמודד עם אתגרים אישיים, והיא מבוססת על שליטה עצמית והתניה פסיכולוגית חיובית. איך להעניש את עצמי בצורה אפקטיבית? שיטת המקל והגזר לעצמך למה רבי נחמן צם שבוע? אוטוסוגסטיה וענישה עצמית האם הגוף הוא האויב של הנשמה?

עדות אופי, איך לשכנע שופט? מה להעיד בעדות אופי? סנגוריה, מערכת המשפט, מהי מטרת הענישה? לפי מה נקבעת חומרת העונש, נסיבות מקלות, ייעוץ משפטי, יעוץ לעורכי דין, איך לדון לכף זכות? מטרות הענישה, שיקול הדעת השיפוטי בענישה מהי מטרת הענישה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שלענישה במערכת המשפט יש שתי מטרות עיקריות: הראשונה, למנוע מהפושע עצמו לבצע שוב את אותו פשע או פשעים נוספים בעתיד, והשנייה, להרתיע אנשים אחרים מלבצע פשעים דומים. אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שמערכת המשפט בכלל קיימת היא כדי למנוע פשיעה עתידית ולא רק כדי להעניש על פשע שכבר בוצע. לדבריו, מערכת המשפט אינה מונעת מנקמה או מרצון לספק את הקורבן. למרות שלעתים אנשים עשויים להרגיש טוב יותר מכך שהעבריין נענש, הרגשה זו אינה נחשבת לשיקול משמעותי בענישה. המטרה המרכזית של הענישה היא ליצור הרתעה ולמנוע עבירות נוספות בעתיד, הן על ידי העבריין עצמו והן על ידי אחרים. מה אליעד כהן ... וזאת על ידי בידול הנסיבות של אותו מקרה. עליו להראות שהמקרה הנוכחי ייחודי, שונה ולא מייצג דפוס חוזר, ולכן הענישה החמורה אינה הכרחית כדי להרתיע אחרים. איך אליעד כהן מסביר את החשיבות של נסיבות מקלות בענישה? אליעד מדגים את נושא הנסיבות המקלות ומסביר ששופטים נוטים להקל בעונש כאשר הם משתכנעים שהנאשם ביצע את העבירה בנסיבות חריגות שלא צפויות להישנות בעתיד. למשל, אם אדם גנב כי נקלע למצב קשה וחד - פעמי, כמו מחלה במשפחה או אובדן פרנסה פתאומי, אז השופט עשוי להשתכנע שמדובר במקרה מיוחד, ושהנאשם אינו בעל נטייה לפשיעה. נסיבות אלה מסייעות לשופט להבין שהנאשם אינו מסוכן לציבור בעתיד. האם הפחד של הנאשם מעונש או החרדה מהמשפט הם נסיבות מקלות? אליעד כהן מבהיר שהחרדה של הנאשם או הפחד שלו מהמשפט אינם נסיבות מקלות. ... שהנאשם יחוש פחד או חרטה, אלא שהנאשם לא יבצע שוב פשע בעתיד. כלומר, החרדה עצמה אינה מהווה סיבה להקלה בעונש, אלא רק אם היא גורמת לשינוי התנהגותי עמוק ומהותי אצל הנאשם. האם יש חשיבות לשיקום העבריין לדעתו של אליעד כהן? אליעד מדגיש שיש חשיבות ... ישתקם בכלא אינה מועילה במיוחד לשכנע את השופט. השיקום חשוב רק כשברור שהעבריין ישתנה ויפסיק להיות מסוכן בעתיד. האם הענישה צריכה להיות סימטרית לפשע שבוצע? אליעד מסביר שבעבר הייתה תפיסה שהענישה צריכה להיות סימטרית לפשע (עין תחת עין). עם זאת, הוא מדגיש שבפועל ענישה כזו אינה ריאלית ולא הגיונית כיום, מכיוון שלעיתים העונש הסימטרי אינו יכול לתקן את הנזק שנגרם. למשל, אדם שפגע בעינו של אחר לא יחזיר לו את העין גם אם יוציאו את עינו של התוקף. לכן, ענישה כיום מתמקדת יותר בהרתעה ובמניעת עבירות עתידיות, ולא בסימטריה פשוטה. כיצד אליעד כהן מציע להתייחס למצבים שבהם אדם כבר נענש? אליעד ... מציע להציג בפני השופט גם מצבים שבהם הנאשם כבר נענש מספיק על ידי המציאות עצמה. לדוגמה, אדם שגרם בשוגג למות בנו, כבר נענש על כך בעצם הסבל והכאב שלו. במקרים כאלה, הוא מציע שהעונש שהאדם כבר קיבל מהמציאות ישמש נסיבה מקלה משמעותית בענישה. האם חומרת העונש משפיעה על ההרתעה העתידית של פושעים אחרים? אליעד טוען שחומרת העונש אכן משפיעה על ההרתעה של פושעים אחרים, אך הוא גם מבהיר שיש גבול למידת ההרתעה שאפשר להשיג באמצעות ענישה מחמירה. לדוגמה, אף על פי שעונש מוות או מאסר עולם לכל עבירה היה יכול להרתיע יותר, מערכת המשפט בוחרת שלא להחמיר יתר על המידה, אלא רק באופן מידתי בהתאם לחומרת הפשע והנסיבות. כיצד עדות אופי יכולה לשכנע את השופט להקל בעונש? לדעת אליעד, עדות אופי צריכה לשכנע את השופט שהנאשם הוא אדם טוב מיסודו ושביצוע העבירה הוא חריג שאינו תואם ... לשופט להאמין שאין סיכון משמעותי שהוא יחזור על העבירה בעתיד. איך להעיד עדות אופי בבית משפט? מהן נסיבות מקלות בענישה? איך לשכנע שופט להקל בעונש? מה מטרת הענישה במערכת המשפט? כיצד שיקום אסירים משפיע על הענישה? איך להציג עדות אופי יעילה? למה שופטים מקלים בעונש?

חרדות כתוצאה מהטלת ספק ברצון, האם הטלת ספק יוצרת חרדות? למה הטלת ספק יוצרת חרדות? מתי להטיל ספק יוצר חרדות? מהו תהליך של הטלת ספק ברצון? המלחמה בטרור, עונש מוות למחבלים, ללכת עד הסוף, לא לפחד מהפחד, לא לפחד להטיל ספק האם הטלת ספק ברצון יוצרת חרדות? הטלת ספק ... כאשר אדם חושש שיקרה לו משהו רע. כלומר, האדם מפחד מהתוצאה האפשרית של הטלת הספק. לדוגמה, אם אדם פוחד למות, והוא מטיל ספק ברצון שלו לחיות, הדבר עלול לעורר בו חרדה גדולה יותר, מכיוון שהוא חושש שמא הספק הזה ... ברצונות שלהם מפני שבתהליך החקירה העצמית וההטלת ספק, האדם חייב להתמודד באופן ישיר עם הפחדים הכי עמוקים שלו. כשמישהו מתחיל לחקור את הרצון, למשל את הרצון בזוגיות, עולים בו פחדים כמו אולי אם לא אהיה בזוגיות אהיה לבד, ואם ... של בירור עצמי שבו האדם בודק את אמיתות המחשבה שלו לעומק. הוא לוקח את הרצון, למשל אני לא רוצה למות, ומנסה לבדוק את כל הטענות האפשריות, בעד ונגד. במהלך הבירור הזה, עולות כל הסיבות מדוע האדם חושש ממצב מסוים. ... אליעד כהן, הסיבה שאנשים נרתעים מלהמשיך בתהליך הטלת הספק היא הפחד מפני התוצאות האפשריות. הוא משווה זאת לאדם שנפגע מאלימות, אך מפחד להגיש תלונה מפני שיצטרך לספר את כל פרטי האירוע ולחוות מחדש את הטראומה. באותו אופן, כשאדם מטיל ... הוא טוען שאם האדם מחליט ללכת עד הסוף עם הפחד, כלומר, להביא את כל הפחדים עד הסוף, להיות מוכן למות מפחד, בסופו של דבר הוא יגלה שלפחדים שלו אין עוד כוח עליו. למשל, אדם שפוחד מדחייה יכול לשאול את עצמו שוב ושוב ואז מה יקרה?, ולהמשיך בכך עד שלבסוף יגיע להבנה ששום דבר נורא לא יקרה לו באמת. מה הקשר בין הטלת ספק לפחדים גדולים יותר? אליעד כהן מדגיש שהטלת ספק ברצונות הקטנים מציפה את הפחדים הקטנים, אך ככל שהאדם מתקדם בתהליך, הוא מגלה פחדים גדולים ומורכבים יותר. בתחילה, האדם מסוגל להתמודד בקלות יחסית עם ספקות קטנים, אבל בהמשך, כשהוא ... לדבריו, הסיבה לכך שאנשים נעצרים בתהליך היא שהם נתקלים בפחד שנראה להם גדול מדי, ומחליטים להפסיק את החקירה. איך דוגמת עונש מוות למחבלים קשורה לתהליך הטלת ספק? אליעד כהן מביא דוגמה פוליטית מחיי היום - יום כדי להמחיש מדוע אנשים חוששים ללכת עד הסוף בתהליך הטלת הספק. הוא מדגים זאת באמצעות הדיון על עונש מוות למחבלים. הסיבה המרכזית שהמדינה לא מטילה עונש מוות על מחבלים היא הפחד מתגובה קשה יותר של האויב, כמו חטיפת חיילים והגברת הטרור. הוא משתמש בדוגמה זו כדי להסביר שהפחד מללכת עד הסוף ... ללכת לשלום מלא או למלחמה מוחלטת, אך לא להישאר באמצע, מכיוון שדווקא חוסר ההחלטיות הוא זה שגורם לסבל ולחוסר התקדמות. איך להתמודד נכון עם הטלת ספק ופחדים שעולים? אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה להתמודד עם הפחדים שעולים בעקבות הטלת ... למצב של חופש מוחלט מפחד. הוא מדגיש שדווקא בגלל הקושי וההצפה הרגשית במהלך התהליך, רבים נעצרים בדרך. אבל מי שמתמיד, בסופו של דבר יגלה שהפחדים נגמרים ואין יותר ממה לפחד, מכיוון שכל הפחדים נמצאים רק בראש של האדם. האם ...

ממשלה עם הערבים, ממשלה עם המפלגות הערביות, הקמת ממשלת מיעוט, מדינה יהודית ודמוקרטית, חברי כנסת ערבים, הרשימה המשותפת, עונש מוות למחבלים, ממשלה בתמיכת הערבים, ערביי ישראל, הקמת ממשלה, גוש חוסם עם הערבים האם נכון להקים ממשלה עם המפלגות הערביות בישראל? אליעד כהן דן בשאלה, האם ראוי ... מדובר בממשלה שמטרתה רק להפיל את בנימין נתניהו, אלא בשאלה עקרונית הרבה יותר: האם אנשים שתומכים במחבלים, משבחים טרוריסטים כדוגמת סמיר קונטר, מעודדים שליחת רמטכלים להאג, ומכנים את חיילי צהל רוצחים, ראויים בכלל להיות חלק מהממשלה? האם תומכי טרור ... לטענתו, אין מקום למשחקים פוליטיים בנושא כה מהותי. הוא אף מביע דעה חריפה, לפיה גם לתומכי טרור יש להחיל עונש מוות, בדיוק כמו למחבלים עצמם. אליעד מדגיש באופן חד - משמעי: אם אדם חשוד כי הוא עשוי לפגוע בביטחון המדינה ... כן, ההחלטה צריכה להיות מוחלטת וברורה - או שהם בפנים באופן מלא, או שהם בחוץ לגמרי. האם יש היגיון להקמת ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת? אליעד מציג דוגמה קונקרטית נוספת - ההתנהגות של חלק מחברי המפלגות החרדיות, שמסרבים לשמש כשרים בממשלה, אלא רק כסגני שרים. לטענתו, גם כאן מדובר במשחק פוליטי לא ראוי. אם אדם אינו ... הביטחוניות, ובדומה לכך, קיום מפלגות קיצוניות מאפשר לפוליטיקאים להצדיק מדיניות או להימנע משינויים עמוקים יותר. הוא מדגיש כי לו באמת היו רוצים הפוליטיקאים הימניים להרחיק את תומכי הטרור מהכנסת, הם היו יכולים לחוקק חוק פשוט שיסלקם באופן מיידי. העובדה שזה לא קרה, לטענתו, מוכיחה כי לפוליטיקאים אין באמת רצון בכך. האם מדינת ישראל צריכה להיות יהודית, דמוקרטית או שניהם יחד? בסיום דבריו אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת: הוא מציע מבחן נאמנות אחיד לכל חברי הכנסת - יהודים וערבים כאחד. לטענתו, אם מפלגות ערביות לא רוצות מדינה יהודית, ומפלגות חרדיות לא רוצות מדינה דמוקרטית, צריך לדרוש מחברי הכנסת הצהרת אמונים לשני הרכיבים יחד (מדינה יהודית ודמוקרטית). הוא מדגים זאת דרך פעולה מעשית: חבר כנסת יצטרך להשתחוות גם לדגל (סמל הדמוקרטיה) וגם לתנך (סמל המדינה היהודית). רק מי שיסכים לכך יוכל להיכנס לכנסת. אליעד מבהיר כי מי שלא עומד במבחן אחיד זה לא יוכל לכהן ... או שמוציאים את תומכי הטרור לחלוטין מחוץ לכנסת, או שמאפשרים להם להשתלב באופן מלא, כולל משרות הבכירות ביותר. לדבריו, העמדת פנים והזיגזוג מזיקים למדינה ומעודדים צביעות פוליטית. האם ראוי להקים ממשלה עם הערבים? עונש מוות לתומכי טרור מדינה יהודית ודמוקרטית חברי כנסת ערבים בישראל מי מתאים להיות ראש ממשלה? גזענות נגד ערבים בישראל היבא יזבק, מפלגת בלד, המפלגות החרדיות, איימן עודה, הרשימה המשותפת תומכי טרור, תמיכה בטרור, מי מתאים להיות ראש ממשלה? ממשלת חירום, ממשלת מיעוט זמנית, שנאת ערבים, גזענות נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, אחמד טיבי ראש הממשלה, סגן שר הבריאות, יחסי ערבים יהודים, פוליטיקה

הכל חוזר אליך, למה לא לעשות רע לאחרים? למה לעשות טוב לאחרים? למה לא לבגוד? מה העונש על בגידה? מה יקרה לך אם תבגוד? למה אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך? האם כדאי לבגוד? האם ... לפגוע באנשים? עזרה לזולת למה לא כדאי לבגוד באחרים? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומלאה מדוע לא כדאי לבגוד, לרמות, לשקר או לפגוע באנשים אחרים. לדבריו, התשובה הראשונית לכך היא אולי פשוטה - הפחד שיגלו אותנו. אך גם אם האדם בטוח לחלוטין שלא יגלו אותו לעולם, או שאף אחד לא יחזיר לו בבגידה, עדיין קיימת סיבה מהותית הרבה יותר מדוע לא כדאי לבגוד. מהו המחיר האמיתי של הבגידה? אליעד מציג את המושג השתקפות עצמית ... או עושים עליו מניפולציות. אפילו אם אין כל ראייה או חשד אמיתי לכך, עצם העובדה שהוא עצמו נוהג כך, גורמת לו להניח שאחרים מתנהגים בדיוק באותו אופן. מדוע מי שפוגע באחרים חושש שיפגעו בו בחזרה? אליעד נותן מספר דוגמאות לכך: אם אדם הוא ... יפחד הרבה יותר שיגנבו ממנו. ככל שהוא גונב יותר, כך תחושת החשד והפחד שלו יגדלו, משום שהוא מניח שאחרים מתנהגים כמוהו. אם אדם הוא שקרן, הוא תמיד יחשוש שמשקרים לו, משום שהמוח שלו אוטומטית משליך את ההתנהגות שלו עצמו על אחרים. אם אדם עושה מניפולציות או מתעלל רגשית באחרים, הוא יחשוב באופן טבעי שגם אחרים מתעללים בו ומפעילים עליו מניפולציות, אפילו אם בפועל הם אינם עושים זאת כלל. כך למעשה, העונש האמיתי והכבד ביותר על בגידה או התנהגות פוגענית כלפי אחרים הוא שאותו אדם חי במציאות שבה הוא מרגיש שכל הזמן פוגעים בו - גם אם זו לא המציאות האמיתית. כיצד השתקפות עצמית עובדת בהקשרים חיוביים? אליעד מסביר שהעיקרון הזה עובד גם לכיוון ההפוך. אדם שעוזר לאחרים, יהיה בטוח יותר שגם אחרים עוזרים ... את ההתנהגות החיובית שלו על אחרים. איך העיקרון הזה עובד במערכות יחסים וזוגיות? אליעד נותן דוגמה ספציפית של אישה שבוגדת בבן זוגה. הוא מסביר שהעונש של אותה אישה הוא שגם אם בן זוגה אוהב אותה מאוד ונאמן לה לחלוטין, יהיה לה קשה מאוד להאמין בכך. מכיוון שהיא עצמה בוגדת, היא תניח שגם בן הזוג שלה עלול לבגוד בה או מרמה אותה, מה שייצור אצלה חשדנות קבועה ואי אמון מתמשך במערכת היחסים. בכך היא בעצם מענישה את עצמה בעונש קשה הרבה יותר מהבגידה עצמה. מה המשמעות הרחבה יותר של יחסי הגומלין עם המציאות? אליעד מסביר שהעיקרון הזה תקף ... המציאות וכל הזמן מעיר לה הערות (מה לא בסדר, מה לא מספיק טוב וכדומה), הוא ירגיש שגם המציאות נגדו. לעומת זאת, אם האדם מתייחס באופן חיובי למציאות, מפרש את הדברים בסלחנות ובאופן פחות ביקורתי, הוא ירגיש שהמציאות טובה יותר, נעימה יותר, ובעדו. הנקודה ... מדגיש היא שהתחושה הזאת אינה בהכרח משקפת את המציאות עצמה, אלא את הפרשנות של האדם כלפי המציאות. כלומר, אדם שמתייחס רע למציאות ירגיש שהמציאות רעה אליו, ולהפך. סיכום ועיקרי המסר: אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהמחיר הכי גבוה שאדם ... המסקנה המרכזית היא שהתנהגות טובה כלפי אנשים יוצרת מציאות פנימית טובה יותר, בעוד שהתנהגות רעה כלפי אנשים יוצרת תחושה מתמדת של אי - אמון וחשדנות. המסר המרכזי הוא שכל מה שאדם עושה לאחרים חוזר אליו בעצם באופן פנימי - ... לאנשים? למה לעשות טוב לאנשים? למה לתת צדקה? למה לא לשקר? האם כדאי לשקר? למה לא לגנוב? למה לא לרמות? למה להיות טוב עם אנשים? מידה כנגד מידה, שכר ועונש, קארמה, תורת הגמול, כמים פנים אל הפנים, השתקפות עצמית, החיים כמראה, איך אני מפרש אחרים? מחיר הבגידה, למה לא כדאי לבגוד? מה ... איך אני מפרש אנשים? איך המוח מפרש סיטואציות? חשדנות יתר, למה אני חשדן? למה אני חושד בה? למה אני חושדת בו? למה קשה לי לתת אמון באחרים? למה אני לא נותן אמון באחרים?

אלימות משטרתית, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, רצח גורג פלויד, אלאור אזריה, עונש מוות למחבלים, המלחמה בטרור, אלימות המשטרה, הפעלת כוח, מדינת משטרה, אלימות שוטרים נגד אזרחים, אלימות שוטרים כלפי אזרחים, קורבנות אלימות משטרתית מה גורם לאזרחים להזדהות עם אלימות משטרתית? כאשר אזרחים צופים בסרטונים של אלימות משטרתית, כמו במקרה של רצח גורג פלויד בארצות הברית, הם בדרך כלל נזעקים כי הם מדמיינים שהאלימות יכולה להיות מופנית כלפיהם. אנשים רבים מתחילים להתנגד לאלימות כזו משום שהם חוששים שמחר שוטר יתקוף אותם באופן דומה. אך אליעד כהן מסביר שכאשר האזרח רואה שאותו אדם ... קודם לכן לשוטר, קלל אותו או לא הסכים להיעצר, האזרח מאבד את האמפתיה. האזרח אומר לעצמו אני לא הייתי מתנגד או מקלל את השוטר, ולכן הוא מפסיק להזדהות עם הקורבן וחושב מגיע לו. מדוע ישנה הזדהות ציבורית עם מקרים ... ירה במחבל לאחר שהמחבל כבר היה מנוטרל, הם מזדהים עם היורה. הם מזדהים בעיקר משום שהם מאמינים שמגיע למחבל עונש מוות, ואפילו עונש חמור יותר, ולכן הם מצדיקים את פעולתו של החייל. אליעד מוסיף שהעובדה שהמחבל ביצע פשע או פיגוע קודם לכן מגבירה את ההזדהות. עם זאת, הוא מדגיש שיש להבדיל בין השאלה האם מגיע למחבל עונש מוות לבין השאלה האם החייל עצמו היה צריך לקבל החלטה כזו באופן עצמאי ולבצע את הפעולה ללא סמכות חוקית. האם צריך להפעיל יותר אלימות נגד עבריינים? אליעד כהן מבהיר שמנקודת מבטו, יש היגיון בכך שהציבור ירצה להחמיר את הענישה נגד עבריינים, מחבלים ופושעים, כולל הענקת סמכויות רחבות יותר לשוטרים וחיילים להגן על עצמם, גם באמצעות אלימות פיזית. לדוגמה, אם אזרח מסכן את השוטר או את החייל, ראוי שיהיה להם הכוח והסמכות להפעיל כוח פיזי ואף ... צריך, אך לא שהשוטר או החייל יקבל החלטות כאלה על דעת עצמו ללא חוק מפורש. מדוע אסור לשוטר להפעיל אלימות שאינה לצורך? אליעד מסביר כי בעוד שישנם מקרים בהם חובה על שוטר או חייל להשתמש בכוח פיזי כדי למנוע ... ברגע שהחשוד כבר מנוטרל, כמו במקרה של גורג פלויד שהשוטר המשיך לדרוך על צווארו לאחר שכבר לא התנגד, הפעלת אלימות נוספת היא פסולה ובלתי מוצדקת. אלימות כזו איננה למטרת מניעה אלא למטרת נקמה או ענישה, וזה פסול. הוא מדגיש את החשיבות של שמירת הכוח הפיזי למטרות הכרחיות בלבד, בדומה לאופן בו אב היה מפעיל ... לעצור את ילדו שמנסה לפגוע בעצמו או באחרים, אך לא היה ממשיך להפעיל כוח לאחר שהסכנה חלפה. מה הסיכון באלימות משטרתית שאינה מבוקרת? אליעד כהן מזהיר שאם הציבור ימשיך להצדיק הפעלת אלימות משטרתית בלתי מוצדקת או מיותרת, הדבר יחזור אליהם כבומרנג. הוא מסביר שהאלימות תתחיל באירועים קטנים של התנגדות או חוסר ציות קל לשוטר, ותיגמר באירועים חמורים של רצח על ידי שוטרים, כפי שקרה בארהב עם גורג פלויד. הוא מציין שאנשים שחושבים לי זה לא יקרה ומצדיקים אלימות היום, אולי ימצאו את עצמם במצבים דומים בעתיד. כיצד נכון לפעול מול עבריינים ומחבלים? אליעד טוען שלגיטימי ואף מומלץ להעלות את רף הענישה למחבלים ולעבריינים, אך מדגיש כי הדבר צריך להיעשות במסגרת החוק, על ידי חקיקה נכונה ולא על ידי שוטרים או ... - משמעי וברור. הוא מוסיף כי אם העם רוצה חוקים חזקים יותר נגד עבריינים ומחבלים, הוא צריך לבחור מחוקקים מתאימים לכך, במקום להאשים שופטים או משטרה שאינם מיישמים את החוקים שלא קיימים. מדוע לא ראוי להפעיל אלימות מעבר למינימום הדרוש? אליעד כהן מדגיש כי שימוש בכוח הוא לגיטימי רק לצורך הגנה או מניעת פשע. כל שימוש בכוח מעבר למינימום הנדרש, כמו המשך הכאת אדם שכבר מנוטרל, הוא אסור מוסרית ומסוכן חברתית. הוא מזהיר שכל הצדקה לאלימות כזו עלולה להוביל לתרבות של לקיחת החוק לידיים, מה שיגרום לאנרכיה ולאובדן שליטה. הדרך הנכונה לדעתו היא החמרת הענישה במסגרת החוק בלבד. אלימות משטרתית כלפי אזרחים האם מגיע למחבלים עונש מוות? כיצד להילחם בטרור? מה הגבול לשימוש בכוח על ידי שוטרים? מדוע אסור לשוטרים לקחת את החוק לידיים? רצח גורג ...