8:37איחורים לעבודה, מאחר כרוני, איחור כפייתי, מאחר כפייתי, מאחר לעבודה, להגיע לעבודה בזמן, איחור לעבודה, שינוי הרגלים, התנהגות כפייתית, לשנות הרגלים, טיפול באובססיות
מהם הגורמים מאחורי הרגלי האיחור לעבודה? איך אפשר להתמודד עם זה?
המשתתפת שיתפה בכך שהיא תמיד מאחרת לכל מקום, במיוחד לעבודה, והסבירה שהיא רואה את האיחור כהרגל "מטופש". אליעד כהן הסביר שההסבר לכך שהיא מאחרת לא טמון רק בכך שהיא רוצה לשנות את ההרגל, אלא בהבנה של ההיגיון מאחורי האיחור. הוא ציין שכשאנשים מאחרים, יש לכך סיבה פנימית - לא מדובר בשיגעון. הכוונה היא להבין את המניע מאחורי ההתנהגות ולנסות להתמודד עם הרגש שמניע אותה.
למה אנשים מאחרים?
אליעד הציע שכשאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש כאילו מישהו "כפה עליו" את השעה בה עליו להגיע. תחושת הלחץ והכפייה הזו לא תמיד נעימה. לעיתים, כאשר אדם מאחר, הוא מרגיש חופש. כלומר, האיחור מעניק לו תחושה של חופש, שבה הוא בוחר לא לעמוד בזמנים שמישהו אחר קובע לו. משתתפת ההרצאה אישרה את התחושה הזו, שכן היא רואה את האיחור כדרך לבטל את התחושות המכבידות של החובה וההתחייבות. הבעיה מתחילה כשהאיחור הופך להרגל מתמיד, ובמקום לספק תחושת חופש, הוא יוצר לחץ ואף אשמה.
מה גורם לנו להאריך את הזמן לפני היציאה?
המשתתפת הסבירה שהיא מרבה להאריך את הזמן לפני היציאה לעבודה, כלומר, היא עושה זאת בכוונה עד לרגע האחרון, ואז היא ממהרת לצאת. אליעד הסביר שהתנהגות זו לא בהכרח רעה - יש בה גם אלמנטים חיוביים. היא מאפשרת תחושת חופש ותחושת שליטה על הזמן, דבר שיכול להרגיש טוב. עם זאת, אם ההתנהגות הזו הופכת לדפוס, היא גורמת ללחץ ופאניקה בשעות האחרונות לפני היציאה.
איך להתמודד עם ההתנהגות הכפייתית?
הדרך להתמודד עם התנהגות כפייתית כמו האיחור היא להבין מדוע היא קורה. אליעד הציע דימוי: אם מישהו שוטף ידיים מתוך פחד ממחלות, הוא לא עושה זאת כי הוא רוצה להיות משוגע, אלא כי הוא מרגיש שזה עוזר לו להתמודד עם פחדים פנימיים. אותו דבר עם האיחור - צריך להבין למה זה קורה, ואז להחליט אם האדם מוכן לוותר על היתרונות שבאיחור על מנת לשפר את המצב ולהגיע בזמן.
האם כדאי לשנות את הרגלי האיחור?
בסופו של דבר, אליעד הציע לשקול את היתרונות והחסרונות של כל התנהגות. כשמשתתפת הרגילה לאחר, היא צריכה להבין מה היתרונות שבאיחור (תחושת חופש, שליטה, פינוק), אך גם מה החסרונות (אשמה, לחץ). השאלה היא אם היא מוכנה לשלם את המחיר של החסרונות על מנת לשמר את היתרונות, או אם היא מוכנה לשנות את ההתנהגות גם אם זה אומר לוותר על תחושות החופש והשליטה.
האם אפשר לשנות הרגלים כפייתיים?
לפי אליעד, כל שינוי צריך להתחיל בהבנת מקור ההתנהגות. הוא ציין כי כאשר אדם מבין את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות, הוא יכול להחליט אם הוא רוצה לשמר אותה או לשנות אותה. כאשר אדם שוטף ידיים מתוך פחד - הוא צריך להבין את הפחד ולבחור אם הוא מוכן לוותר עליו. במקרה של האיחור, אם אדם מבין למה הוא מאחר ומסכים לוותר על יתרונות האיחור, הוא יוכל לשפר את הרגליו.
בסופו של דבר, כדי לצאת מהרגלים לא רצויים כמו האיחור, על האדם להעריך את כל צדדי ההתנהגות, להבין את היתרונות והחסרונות, ולהחליט אם הוא מוכן לשלם את המחיר על מנת לשנות את ההתנהגות.
המשתתפת שיתפה בכך שהיא תמיד מאחרת לכל מקום, במיוחד לעבודה, והסבירה שהיא רואה את האיחור כהרגל "מטופש". אליעד כהן הסביר שההסבר לכך שהיא מאחרת לא טמון רק בכך שהיא רוצה לשנות את ההרגל, אלא בהבנה של ההיגיון מאחורי האיחור. הוא ציין שכשאנשים מאחרים, יש לכך סיבה פנימית - לא מדובר בשיגעון. הכוונה היא להבין את המניע מאחורי ההתנהגות ולנסות להתמודד עם הרגש שמניע אותה.
למה אנשים מאחרים?
אליעד הציע שכשאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש כאילו מישהו "כפה עליו" את השעה בה עליו להגיע. תחושת הלחץ והכפייה הזו לא תמיד נעימה. לעיתים, כאשר אדם מאחר, הוא מרגיש חופש. כלומר, האיחור מעניק לו תחושה של חופש, שבה הוא בוחר לא לעמוד בזמנים שמישהו אחר קובע לו. משתתפת ההרצאה אישרה את התחושה הזו, שכן היא רואה את האיחור כדרך לבטל את התחושות המכבידות של החובה וההתחייבות. הבעיה מתחילה כשהאיחור הופך להרגל מתמיד, ובמקום לספק תחושת חופש, הוא יוצר לחץ ואף אשמה.
מה גורם לנו להאריך את הזמן לפני היציאה?
המשתתפת הסבירה שהיא מרבה להאריך את הזמן לפני היציאה לעבודה, כלומר, היא עושה זאת בכוונה עד לרגע האחרון, ואז היא ממהרת לצאת. אליעד הסביר שהתנהגות זו לא בהכרח רעה - יש בה גם אלמנטים חיוביים. היא מאפשרת תחושת חופש ותחושת שליטה על הזמן, דבר שיכול להרגיש טוב. עם זאת, אם ההתנהגות הזו הופכת לדפוס, היא גורמת ללחץ ופאניקה בשעות האחרונות לפני היציאה.
איך להתמודד עם ההתנהגות הכפייתית?
הדרך להתמודד עם התנהגות כפייתית כמו האיחור היא להבין מדוע היא קורה. אליעד הציע דימוי: אם מישהו שוטף ידיים מתוך פחד ממחלות, הוא לא עושה זאת כי הוא רוצה להיות משוגע, אלא כי הוא מרגיש שזה עוזר לו להתמודד עם פחדים פנימיים. אותו דבר עם האיחור - צריך להבין למה זה קורה, ואז להחליט אם האדם מוכן לוותר על היתרונות שבאיחור על מנת לשפר את המצב ולהגיע בזמן.
האם כדאי לשנות את הרגלי האיחור?
בסופו של דבר, אליעד הציע לשקול את היתרונות והחסרונות של כל התנהגות. כשמשתתפת הרגילה לאחר, היא צריכה להבין מה היתרונות שבאיחור (תחושת חופש, שליטה, פינוק), אך גם מה החסרונות (אשמה, לחץ). השאלה היא אם היא מוכנה לשלם את המחיר של החסרונות על מנת לשמר את היתרונות, או אם היא מוכנה לשנות את ההתנהגות גם אם זה אומר לוותר על תחושות החופש והשליטה.
האם אפשר לשנות הרגלים כפייתיים?
לפי אליעד, כל שינוי צריך להתחיל בהבנת מקור ההתנהגות. הוא ציין כי כאשר אדם מבין את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות, הוא יכול להחליט אם הוא רוצה לשמר אותה או לשנות אותה. כאשר אדם שוטף ידיים מתוך פחד - הוא צריך להבין את הפחד ולבחור אם הוא מוכן לוותר עליו. במקרה של האיחור, אם אדם מבין למה הוא מאחר ומסכים לוותר על יתרונות האיחור, הוא יוכל לשפר את הרגליו.
בסופו של דבר, כדי לצאת מהרגלים לא רצויים כמו האיחור, על האדם להעריך את כל צדדי ההתנהגות, להבין את היתרונות והחסרונות, ולהחליט אם הוא מוכן לשלם את המחיר על מנת לשנות את ההתנהגות.
- מהם הגורמים לאיחור?
- איך להתמודד עם הרגלי איחור?
- האם שינוי הרגלים אפשרי?
- איך לשנות התנהגות כפייתית?
- מה היתרונות והחסרונות של האיחור?
- מהי הדרך לשפר את הרגלי הזמן?
איך לצאת מהרגלים של איחורים לעבודה?
המשתתפת שיתפה בכך שהיא תמיד מאחרת לכל מקום, במיוחד לעבודה, והסבירה שהיא מרגישה שהאיחור הוא הרגל "מטופש". אליעד הסביר שההסבר לכך שהיא מאחרת טמון לא רק בזה שהיא רוצה לשנות את ההרגל, אלא בלהבין את ההיגיון מאחורי האיחור. הוא ציין שכשאנשים מאחרים, יש לכך סיבה פנימית, ולא מדובר פשוט בשיגעון.
למה בעצם מאחרים? אליעד סיפק את התשובה בכך שלעיתים כשהאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש כאילו מישהו "כפה עליו" את השעה שבה עליו להגיע. כלומר, כל זמן שהאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש לחוץ ומחויב למישהו אחר. כאשר מאחרים, זה נותן תחושת חופש. המשתתפת אישרה כי היא אכן מרגישה יותר חופשיה כאשר היא מאחרת. הבעיה מתחילה כשזה מתרחש לעיתים קרובות, ואז המצב יוצר יותר לחץ מאשר חופש.
היא גם הסבירה שמה שגורם לה לאחר הוא "למרוח את הזמן" לפני היציאה, כלומר, עד הרגע האחרון היא משתהה ואז ממהרת לצאת. אליעד חקר את ההתנהגות הזו והסביר שזה לא רק רע, אלא יש בזה גם משהו טוב, כי זה גורם לה להרגיש חופשיה ובלי לחץ. המשתתפת אכן הודתה כי המהירות שבה היא פועלת בשעות האחרונות לפני היציאה לפעמים גורמת לה לתחושת פאניקה ותחושת חרטה.
לפי אליעד, הדרך להתמודד עם ההתנהגות הכפייתית היא להבין מדוע זה קורה. הוא הציע דימוי: אם מישהו שוטף ידיים מתוך פחד ממחלות, הוא לא עושה זאת כי הוא רוצה להיות משוגע, אלא כי הוא מרגיש שהשבת הידיים עוזרת לו להתמודד עם פחדים פנימיים. אותו דבר עם האיחור - צריך להבין למה זה קורה ולהסכים לוותר על החלק שטוב בזה כדי לשפר את המצב.
בסופו של דבר, אליעד הציע לה להתמקד בהבנת יתרונות וחסרונות כל התנהגות ולהחליט אם היא מוכנה לשלם את המחיר כדי לשמר את היתרון, או שהיא מוכנה לשנות את ההתנהגות גם אם זה אומר לוותר על החלקים החיוביים שבאיחור.
המשתתפת שיתפה בכך שהיא תמיד מאחרת לכל מקום, במיוחד לעבודה, והסבירה שהיא מרגישה שהאיחור הוא הרגל "מטופש". אליעד הסביר שההסבר לכך שהיא מאחרת טמון לא רק בזה שהיא רוצה לשנות את ההרגל, אלא בלהבין את ההיגיון מאחורי האיחור. הוא ציין שכשאנשים מאחרים, יש לכך סיבה פנימית, ולא מדובר פשוט בשיגעון.
למה בעצם מאחרים? אליעד סיפק את התשובה בכך שלעיתים כשהאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש כאילו מישהו "כפה עליו" את השעה שבה עליו להגיע. כלומר, כל זמן שהאדם מגיע בזמן, הוא מרגיש לחוץ ומחויב למישהו אחר. כאשר מאחרים, זה נותן תחושת חופש. המשתתפת אישרה כי היא אכן מרגישה יותר חופשיה כאשר היא מאחרת. הבעיה מתחילה כשזה מתרחש לעיתים קרובות, ואז המצב יוצר יותר לחץ מאשר חופש.
היא גם הסבירה שמה שגורם לה לאחר הוא "למרוח את הזמן" לפני היציאה, כלומר, עד הרגע האחרון היא משתהה ואז ממהרת לצאת. אליעד חקר את ההתנהגות הזו והסביר שזה לא רק רע, אלא יש בזה גם משהו טוב, כי זה גורם לה להרגיש חופשיה ובלי לחץ. המשתתפת אכן הודתה כי המהירות שבה היא פועלת בשעות האחרונות לפני היציאה לפעמים גורמת לה לתחושת פאניקה ותחושת חרטה.
לפי אליעד, הדרך להתמודד עם ההתנהגות הכפייתית היא להבין מדוע זה קורה. הוא הציע דימוי: אם מישהו שוטף ידיים מתוך פחד ממחלות, הוא לא עושה זאת כי הוא רוצה להיות משוגע, אלא כי הוא מרגיש שהשבת הידיים עוזרת לו להתמודד עם פחדים פנימיים. אותו דבר עם האיחור - צריך להבין למה זה קורה ולהסכים לוותר על החלק שטוב בזה כדי לשפר את המצב.
בסופו של דבר, אליעד הציע לה להתמקד בהבנת יתרונות וחסרונות כל התנהגות ולהחליט אם היא מוכנה לשלם את המחיר כדי לשמר את היתרון, או שהיא מוכנה לשנות את ההתנהגות גם אם זה אומר לוותר על החלקים החיוביים שבאיחור.
- שינוי הרגלים
- התמודדות עם כפייתיות ואובססיות
- איך לצאת מהרגלים של איחור
- למה אנחנו מאחרים?
- התנהגות כפייתית
ש: הרגלים לא טוב ממה יש לי, כאילו יש לי הרגל מטופש.
אליעד: איך יוצאים מהרגלים לא טובים.
ש: כן, יש לי הרגל מטופש לאחר לכל מקום לפחות חמש דקות עשר דקות אני חייבת לאחר.
אליעד: אוקי הייתה תשובה פשוטה, את זוכרת מה הסברתי קודם? אמרתי שאם יש לך הרגל מטופש אם אתה תגיד שהוא מטופש אתה לא תצליח לצאת ממנו, נכון אמרתי את זה? אתה צריך להבין מה ההיגיון שלו. עכשיו בואי נשאל אותך, אני כבר יודע את התשובה בואי נשאל אותך, למה את מאחרת את חושבת שזה מטופש? זה לא מטופש יש היגיון למה את מאחרת, למה את מאחרת, את כאילו עקרונית מאחרת משהו כזה, למה את מאחרת, לתת לך את התשובה או את אומרת את התשובה.
ש: תיתן לי את התשובה.
אליעד: למה את מאחרת, למה בן אדם מאחר? אני אתן לך דוגמא למה זה לא בטוח שזאת התשובה, אני אתן לך כיוון, כי אם את מגיעה בזמן את מרגישה כאילו את מחויבת, כאילו נגיד שאומרים לך 8:00 עכשיו אם תגידי בדיוק ב 8:00 את אומרת "מה הם הכריחו אותי לבוא ב 8:00" אז את לא יכולה לא לבוא בכלל אז את מאחרת קצת.
ש: דווקא אני אשמח אם להגיע ב 8:00.
אליעד: נכון, אפילו קודם צועקים עליך אבל מצד שני אם את כל יום תגידי ב 8:00 תהיי בדיכאון מזה שאת כל יום צריכה להיות ב8:00 אז את אומרת "נכון אני צריכה להיות ב 8:00 אבל אני מחליטה מה אני רוצה, הם לא יגידו לי מתי לבוא אני אחליט מתי לבוא". יש לי שאלה כשאת מאחרת זה נותן לך רק תחושה רעה או גם תחושה טובה, את האמת את כבר פה תגידי את האמת.
ש: אם הם נוזפים בי אחר כך אז התחושה בסדר.
אליעד: למה בסדר, למה זה כייף לאחר? כי אפשר לישון עוד קצת אז אתה לא בלחץ, את מרגישה חופשיה, נכון את האמת?
ש: תכלס כן.
אליעד: נכון זאת הסיבה שאת מאחרת.
ש: אבל הסיבה שאני מאחרת לפעמים זה לא כי ישנתי אלא פשוט.
אליעד: כי פרינציפ אני רוצה לאחר.
ש: יש את העניין הזה של הלמרוח את הזמן עד שעה לפני היציאה ואז ברבע שעה להתחיל, עכשיו ברגע שאני צריכה להיות בחוץ אני בדיוק מתחילה עשר דקות לפני להתארגן.
אליעד: תגידי למרוח את הזמן זה כייף או לא כייף?
ש: כן.
אליעד: זאת התשובה, למה זה כייף לך למרוח את הזמן? כי את מרגישה חופשיה.
ש: אז איך לצאת מזה?
אליעד: רגע קודם כל הבנת, מה הבנת?
ש: אמרת שאני עושה את זה כי אני מרגישה טוב עם זה.
אליעד: ולמה זה עושה לך כל כך טוב? כי זה גורם לך להרגיש חופשיה, משוחררת בלי לחץ שאף אחד לא אומר לך מה לעשות אבל מה מתברר שכשאת מגיעה לעבודה צועקים עלייך. מה הדרך לא לאחר לעבודה נגיד, מה הדרך? תשובה, אם את רוצה להגיע למצב שלא תאחרי לעבודה את צריכה לוותר על זה שכייף לך לאחר לעבודה. עוד פעם תתרכזי, אם את חושבת שלאחר לעבודה זה סתם שיגעון אי אפשר להתפטר מזה אבל לאחר לעבודה זה לא סתם שיגעון לאחר לעבודה יש סיבה, הסיבה היא שזה עושה לך כייף, זה עושה לך גם רע אבל זה עושה לך גם כייף שכאילו אף אחד לא אומר לך מה לעשות שאת לא לחוצה, זה עושה לך כייף, תחושה נעימה על הבוקר "מה על הבוקר אני צריכה להיות בלחץ, אני צריכה להגיע לעבודה, כאילו מה קרה? אני כרגע עכשיו קמתי".
ש: נגיד בעשר דקות לפני היציאה אני כולי להפך כולי לחוצה וכולי בפאניקה, וכולי "למה עשית את זה" ועוד אני מתחילה לכעוס על עצמי.
אליעד: תשובה אין לזה פתרון, התשובה היא שהדרך להגיע בזמן זה על ידי שאת מוותרת על הכיף שיש לך בלאחר, זאת אומרת אם את אומרת, את צריכה להבין שאת בעצם מקבלת משהו מזה, לאחר זה לא רק רע זה גם טוב. בלאחר אני אתן לך דוגמא, נגיד מישהי הייתה אצלי אוקי בטיפול ויש לה איזו אובססיה מה האובססיה? היא נגיד נוגעת באיזה משהו שמלחיץ אותה היא ישר הולכת לשטוף ידיים.
ש: שטיפת ידיים.
אליעד: לא, אני אתן דוגמא לא נגיד לכלוך, נגיד בן אדם נגיד חולה נגיד נגעה בוא, נגיד הולכת לשטוף ידיים, למה מה ההיגיון בדבר?
ש: פחד מחיידקים.
אליעד: פחד נכון, מה זאת אומרת? היא נגיד מפחדת.
ש: או אימא פולנייה.
אליעד: תן להסביר, אם נגיד יכול להיות שכשהיא נוגעת בדבר היא נגיד מפחדת שזה יקרה לה ואז כשהיא שוטפת ידיים היא כאילו מרגישה שהיא כאילו השתחררה מהמחשבה שזה יקרה לה. עכשיו מה האמת? האמת היא שזה יכול לקרות לה.
ש: ושזה שיגעון.
אליעד: נכון אבל כשהיא שתפה את הידיים זה לא רק שיגעון זה גם שיגעון אבל זה גם נתן לה משהו, עכשיו אם היא תהיה מוכנה לוותר על זה אז היא תצא מהאובססיה, זאת אומרת מה שאני מנסה לומר זה שכל דבר אם רוצים לצאת ממנו צריך להבין למה הוא קרה, חייב להבין למה הוא קרה אם את אומרת "אה זה סתם שיגעון" לא, חייבת להבין למה זה קרה ורק אז אפשר להיפטר ממנו. לגבי האיחור את צריכה להבין "למה אני מאחרת" ואז או לוותר על זה או לקבל את זה. תסבירי מה הבנת, אתה רוצה אתה להסביר מה היא הבינה, תעשה טוב תסביר מה היא הבינה.
ש: אבל אני לא מבינה למה אני מאחרת.
אליעד: הסברנו לך כי זה כיף לאחר מה לא ברור, תראי לאחר זה לא רק רע.
ש: זה לא עושה לי כיף במיוחד.
אליעד: לאחר זה לא עושה לך כיף, זה עושה לך רע אבל זה רק רע?
ש: לא, במובן מסוים לפני זה היה לי טוב לזה אתה מתכוון?
אליעד: תגיד לי מה עובר עליך, לאחר זה עושה לך או גם טוב?
ש: האיחור עצמו לא עושה לי טוב.
אליעד: לא, מה שלפני האיחור עושה לך, לא זה שאת לא מזדרזת כל כך בבוקר זה עושה לך רק רע או גם טוב בסך הכל?
ש: זה עושה לי טוב ואז כבר בעיה של אדישות מסוימת.
אליעד: אני מסביר לך אם היו אומרים לך "תקשיבי אם את לא מגיעה ב 8:00 מפטרים אותך" היית מגיעה ב 8:00, אני אגיד לך יותר מזה לרכבת נגיד את אף פעם לא מאחרת כי את יודעת שהרכבת לא מעניינת אותה "לא אכפת לך מה עשית בבוקר, את רוצה אין בעיה את יכולה לאחר, אבל תחכי פה לרכבת הבאה", אז לרכבות את גם מאחרת אם אומרים לך הרכבת ב8:00 את גם מאחרת?
ש: אני כולי בריצות.
אליעד: יפה, זאת אומרת "רכבת אני מגיעה ב7:45 כי אני יודעת שאם אני אאחר היא לא תחכה לי, אין פריבילגיה" כי אם את מראש מתכוננת לאחר לרכבת ב 8:00 אז חבל לבוא ב 8:05 תבואי ב 9:00, בשביל מה לבוא לך ב 8:05 אין נגמר 8:10.
ש: אתה יודע מה זה מזכיר לי זה יפה, זה מזכיר לי את מה שהייתה פה, שהוא כביכול בגלל שזאת אימא שלו אז הוא מרשה לעצמו אבל אם זה היה מישהו חיצוני יכול להיות שהוא לא היה מרשה לעצמו, זה כמו מצלמת שוטרים אם יודעים שזה חוטף אז.
אליעד: מה שאני מנסה לומר שבסך הכל הסופי את לא רק לא מרוצה מהמצב, את גם שמחה מכל הברדק וגם מבורדקת מהברדק ולכן או שתקבלי את זה שפשוט זה מה שכייף לך לעשות או שתוותרי על זה שזה כייף לך בשביל משהו אחר. מה הבנת?
ש: הבנתי שאם זה ממש מציק לי האיחור והכל אז פשוט תוותרי על הכיף שלך שלפני זה.
אליעד: אם את לא מוכנה לוותר על הכיף אז תקבלי את זה שבשביל כייף מאחרים, תגידי "אני היום מאחרת הבוס שלי יצעק עלי איזה כייף, זאת בשנית תמורה זה שאני יכולה להיות בלי לחץ", רבע שעה זה אז יש לך עוד פריבילגיה, אז יש עוד איזושהי אהדה.
ש: אבל כל הרגל רע במובן מסוים הוא גם כייף אבל הוא גם מזיק.
אליעד: נכון אז מה שאני אומר זה שתנסי להבין.
ש: תעשי את השיכולים שלך ותביני מה טוב לך כאילו.
אליעד: לא, אני אומר תנסי להבין מה הטוב ומה הרע שיש בסיטואציה ואז יש לך שתי אפשרויות או לוותר על הטוב ואז יוותרו לך על הרע או להגיד "אני מוכנה לשלם את המחיר בשביל הטוב", אותו דבר לגבי כל דבר אחר אם את מרגישה שקשה לך לקום בבוקר מוקדם כי את ישנה בלילה מאוחר, יתרונות וחסרונות מה היתרונות, אבל מה אסור? אסור להגיד זה סתם שיגעון, זה אסור אם את אומרת "זה סתם שיגעון" לא יעבוד לך, צריך להגיד "מה האמת, מה היתרון של זה?". הבנו את זה?
ש: הבנו, זאת אומרת את תעלי נושא וגם כן תשובה.
אליעד: איך יוצאים מהרגלים לא טובים.
ש: כן, יש לי הרגל מטופש לאחר לכל מקום לפחות חמש דקות עשר דקות אני חייבת לאחר.
אליעד: אוקי הייתה תשובה פשוטה, את זוכרת מה הסברתי קודם? אמרתי שאם יש לך הרגל מטופש אם אתה תגיד שהוא מטופש אתה לא תצליח לצאת ממנו, נכון אמרתי את זה? אתה צריך להבין מה ההיגיון שלו. עכשיו בואי נשאל אותך, אני כבר יודע את התשובה בואי נשאל אותך, למה את מאחרת את חושבת שזה מטופש? זה לא מטופש יש היגיון למה את מאחרת, למה את מאחרת, את כאילו עקרונית מאחרת משהו כזה, למה את מאחרת, לתת לך את התשובה או את אומרת את התשובה.
ש: תיתן לי את התשובה.
אליעד: למה את מאחרת, למה בן אדם מאחר? אני אתן לך דוגמא למה זה לא בטוח שזאת התשובה, אני אתן לך כיוון, כי אם את מגיעה בזמן את מרגישה כאילו את מחויבת, כאילו נגיד שאומרים לך 8:00 עכשיו אם תגידי בדיוק ב 8:00 את אומרת "מה הם הכריחו אותי לבוא ב 8:00" אז את לא יכולה לא לבוא בכלל אז את מאחרת קצת.
ש: דווקא אני אשמח אם להגיע ב 8:00.
אליעד: נכון, אפילו קודם צועקים עליך אבל מצד שני אם את כל יום תגידי ב 8:00 תהיי בדיכאון מזה שאת כל יום צריכה להיות ב8:00 אז את אומרת "נכון אני צריכה להיות ב 8:00 אבל אני מחליטה מה אני רוצה, הם לא יגידו לי מתי לבוא אני אחליט מתי לבוא". יש לי שאלה כשאת מאחרת זה נותן לך רק תחושה רעה או גם תחושה טובה, את האמת את כבר פה תגידי את האמת.
ש: אם הם נוזפים בי אחר כך אז התחושה בסדר.
אליעד: למה בסדר, למה זה כייף לאחר? כי אפשר לישון עוד קצת אז אתה לא בלחץ, את מרגישה חופשיה, נכון את האמת?
ש: תכלס כן.
אליעד: נכון זאת הסיבה שאת מאחרת.
ש: אבל הסיבה שאני מאחרת לפעמים זה לא כי ישנתי אלא פשוט.
אליעד: כי פרינציפ אני רוצה לאחר.
ש: יש את העניין הזה של הלמרוח את הזמן עד שעה לפני היציאה ואז ברבע שעה להתחיל, עכשיו ברגע שאני צריכה להיות בחוץ אני בדיוק מתחילה עשר דקות לפני להתארגן.
אליעד: תגידי למרוח את הזמן זה כייף או לא כייף?
ש: כן.
אליעד: זאת התשובה, למה זה כייף לך למרוח את הזמן? כי את מרגישה חופשיה.
ש: אז איך לצאת מזה?
אליעד: רגע קודם כל הבנת, מה הבנת?
ש: אמרת שאני עושה את זה כי אני מרגישה טוב עם זה.
אליעד: ולמה זה עושה לך כל כך טוב? כי זה גורם לך להרגיש חופשיה, משוחררת בלי לחץ שאף אחד לא אומר לך מה לעשות אבל מה מתברר שכשאת מגיעה לעבודה צועקים עלייך. מה הדרך לא לאחר לעבודה נגיד, מה הדרך? תשובה, אם את רוצה להגיע למצב שלא תאחרי לעבודה את צריכה לוותר על זה שכייף לך לאחר לעבודה. עוד פעם תתרכזי, אם את חושבת שלאחר לעבודה זה סתם שיגעון אי אפשר להתפטר מזה אבל לאחר לעבודה זה לא סתם שיגעון לאחר לעבודה יש סיבה, הסיבה היא שזה עושה לך כייף, זה עושה לך גם רע אבל זה עושה לך גם כייף שכאילו אף אחד לא אומר לך מה לעשות שאת לא לחוצה, זה עושה לך כייף, תחושה נעימה על הבוקר "מה על הבוקר אני צריכה להיות בלחץ, אני צריכה להגיע לעבודה, כאילו מה קרה? אני כרגע עכשיו קמתי".
ש: נגיד בעשר דקות לפני היציאה אני כולי להפך כולי לחוצה וכולי בפאניקה, וכולי "למה עשית את זה" ועוד אני מתחילה לכעוס על עצמי.
אליעד: תשובה אין לזה פתרון, התשובה היא שהדרך להגיע בזמן זה על ידי שאת מוותרת על הכיף שיש לך בלאחר, זאת אומרת אם את אומרת, את צריכה להבין שאת בעצם מקבלת משהו מזה, לאחר זה לא רק רע זה גם טוב. בלאחר אני אתן לך דוגמא, נגיד מישהי הייתה אצלי אוקי בטיפול ויש לה איזו אובססיה מה האובססיה? היא נגיד נוגעת באיזה משהו שמלחיץ אותה היא ישר הולכת לשטוף ידיים.
ש: שטיפת ידיים.
אליעד: לא, אני אתן דוגמא לא נגיד לכלוך, נגיד בן אדם נגיד חולה נגיד נגעה בוא, נגיד הולכת לשטוף ידיים, למה מה ההיגיון בדבר?
ש: פחד מחיידקים.
אליעד: פחד נכון, מה זאת אומרת? היא נגיד מפחדת.
ש: או אימא פולנייה.
אליעד: תן להסביר, אם נגיד יכול להיות שכשהיא נוגעת בדבר היא נגיד מפחדת שזה יקרה לה ואז כשהיא שוטפת ידיים היא כאילו מרגישה שהיא כאילו השתחררה מהמחשבה שזה יקרה לה. עכשיו מה האמת? האמת היא שזה יכול לקרות לה.
ש: ושזה שיגעון.
אליעד: נכון אבל כשהיא שתפה את הידיים זה לא רק שיגעון זה גם שיגעון אבל זה גם נתן לה משהו, עכשיו אם היא תהיה מוכנה לוותר על זה אז היא תצא מהאובססיה, זאת אומרת מה שאני מנסה לומר זה שכל דבר אם רוצים לצאת ממנו צריך להבין למה הוא קרה, חייב להבין למה הוא קרה אם את אומרת "אה זה סתם שיגעון" לא, חייבת להבין למה זה קרה ורק אז אפשר להיפטר ממנו. לגבי האיחור את צריכה להבין "למה אני מאחרת" ואז או לוותר על זה או לקבל את זה. תסבירי מה הבנת, אתה רוצה אתה להסביר מה היא הבינה, תעשה טוב תסביר מה היא הבינה.
ש: אבל אני לא מבינה למה אני מאחרת.
אליעד: הסברנו לך כי זה כיף לאחר מה לא ברור, תראי לאחר זה לא רק רע.
ש: זה לא עושה לי כיף במיוחד.
אליעד: לאחר זה לא עושה לך כיף, זה עושה לך רע אבל זה רק רע?
ש: לא, במובן מסוים לפני זה היה לי טוב לזה אתה מתכוון?
אליעד: תגיד לי מה עובר עליך, לאחר זה עושה לך או גם טוב?
ש: האיחור עצמו לא עושה לי טוב.
אליעד: לא, מה שלפני האיחור עושה לך, לא זה שאת לא מזדרזת כל כך בבוקר זה עושה לך רק רע או גם טוב בסך הכל?
ש: זה עושה לי טוב ואז כבר בעיה של אדישות מסוימת.
אליעד: אני מסביר לך אם היו אומרים לך "תקשיבי אם את לא מגיעה ב 8:00 מפטרים אותך" היית מגיעה ב 8:00, אני אגיד לך יותר מזה לרכבת נגיד את אף פעם לא מאחרת כי את יודעת שהרכבת לא מעניינת אותה "לא אכפת לך מה עשית בבוקר, את רוצה אין בעיה את יכולה לאחר, אבל תחכי פה לרכבת הבאה", אז לרכבות את גם מאחרת אם אומרים לך הרכבת ב8:00 את גם מאחרת?
ש: אני כולי בריצות.
אליעד: יפה, זאת אומרת "רכבת אני מגיעה ב7:45 כי אני יודעת שאם אני אאחר היא לא תחכה לי, אין פריבילגיה" כי אם את מראש מתכוננת לאחר לרכבת ב 8:00 אז חבל לבוא ב 8:05 תבואי ב 9:00, בשביל מה לבוא לך ב 8:05 אין נגמר 8:10.
ש: אתה יודע מה זה מזכיר לי זה יפה, זה מזכיר לי את מה שהייתה פה, שהוא כביכול בגלל שזאת אימא שלו אז הוא מרשה לעצמו אבל אם זה היה מישהו חיצוני יכול להיות שהוא לא היה מרשה לעצמו, זה כמו מצלמת שוטרים אם יודעים שזה חוטף אז.
אליעד: מה שאני מנסה לומר שבסך הכל הסופי את לא רק לא מרוצה מהמצב, את גם שמחה מכל הברדק וגם מבורדקת מהברדק ולכן או שתקבלי את זה שפשוט זה מה שכייף לך לעשות או שתוותרי על זה שזה כייף לך בשביל משהו אחר. מה הבנת?
ש: הבנתי שאם זה ממש מציק לי האיחור והכל אז פשוט תוותרי על הכיף שלך שלפני זה.
אליעד: אם את לא מוכנה לוותר על הכיף אז תקבלי את זה שבשביל כייף מאחרים, תגידי "אני היום מאחרת הבוס שלי יצעק עלי איזה כייף, זאת בשנית תמורה זה שאני יכולה להיות בלי לחץ", רבע שעה זה אז יש לך עוד פריבילגיה, אז יש עוד איזושהי אהדה.
ש: אבל כל הרגל רע במובן מסוים הוא גם כייף אבל הוא גם מזיק.
אליעד: נכון אז מה שאני אומר זה שתנסי להבין.
ש: תעשי את השיכולים שלך ותביני מה טוב לך כאילו.
אליעד: לא, אני אומר תנסי להבין מה הטוב ומה הרע שיש בסיטואציה ואז יש לך שתי אפשרויות או לוותר על הטוב ואז יוותרו לך על הרע או להגיד "אני מוכנה לשלם את המחיר בשביל הטוב", אותו דבר לגבי כל דבר אחר אם את מרגישה שקשה לך לקום בבוקר מוקדם כי את ישנה בלילה מאוחר, יתרונות וחסרונות מה היתרונות, אבל מה אסור? אסור להגיד זה סתם שיגעון, זה אסור אם את אומרת "זה סתם שיגעון" לא יעבוד לך, צריך להגיד "מה האמת, מה היתרון של זה?". הבנו את זה?
ש: הבנו, זאת אומרת את תעלי נושא וגם כן תשובה.
050-3331-331