🖨קרוספיט האם זה טוב או רע? אימון פונקציונאלי מה היתרונות ומה החסרונות של קרוספיט? מה ההבדל בין קרוספיט לבין פאוורליפטינג לבין בודי בילדינג? אימוני כושר פונקציונליים, אימוני קרוספיט האם הם טובים לפיתוח גוף, למי מתאים קרוספיט? קרוספיט או חדר כושר? קרוספיט ופיתוח שרירים, איך לא להיפצע באימון?וכאן אסביר, מהו קרוספיט והאם ולמה הוא טוב או לא טוב?
אז לאימון גופני באשר הוא, יש סיבות שונות, מטרות שונות וצורות שונות. לדוגמה, יתכן אימון כושר שמטרתו לגרום לך להיות כמה שיותר בריא. יתכן אימון שמטרתו לגרום לך לפתח כמה שיותר שרירים. יתכן אימון שמטרתו לגרום לך לנצח בתחרות האיש החזק בעולם, או בתחרות כוח אחרת כגון פאוורליפטינג וכיו"ב. ויתכן גם שיש אימון כושר שמטרתו היא לגרום לך להיות מסוגל לבצע תנועות מסויימות ותרגילים מסויימים יותר בקלות. לדוגמה אימון שיגרום לכך שתהיה מסוגל לבצע סקוואט יותר בקלות עם יותר משקל. או שתהיה מסוגל לעלות על מוט מתח וכיו"ב.
וכאן נכנס לתמונה אימון הקרוספיט. באימון הקרוספיט, מנסים לפתח את הכושר הגופני בצורה הרחבה ביותר. באמצעות זה שלוקחים כמה שיותר תנועות יום יומיות אפשריות, החל מהרמה של משקל מהריצפה והרמתו אל מעבר לראש ועד להליכה על הידיים במקום על הרגליים. ומנסים לתרגל כמה שיותר את התנועות האלו. לכן קוראים לאימון הקרוספיט, אימון פונקציונאלי. כי הוא אימון שימושי, שבו אתה לא סתם מתאמן על תנועה שאותה אתה אולי לא מבצע ביום יום, אלא אתה מתאמן על תנועות פונקציונאליות יום יומיות. ועד כאן הכל נשמע טוב ויפה.
בנוסף, לאימון הקרוספיט יש לכאורה יתרונות נוספים. 1 - במהלך האימון הגוף שלך שורף המון קלוריות, אולי אפילו יותר מאימון מקביל אחר. 2 - במהלך האימון אתה על הדרך מפתח סיבולת לב ראה יותר טובה. 3 - במהלך אימון הקרוספיט אתה כנראה גם תגדיל את מסת השריר שלך על הדרך? כי הרי אתה מאמץ את הגוף שלך לבצע תנועות מסויימות, שכדי לבצע את התנועות האלו, לשם כך עליך לאמץ את השרירים שלך. ככה שאם תתאמץ לבצע את האימון הפונקציונאלי, אז כנראה שגם הגוף שלך יתפתח על הדרך. וגם עד כאן הכל טוב ויפה.
אלא מה, שהחיסרון המרכזי של אימון הקרוספיט, הוא שהוא אימון פונקציונאלי. מה הכוונה? הכוונה היא שהוא מתמקד בתנועה ולא בשריר שמבצע את התנועה. דהיינו, אתה תתרגל את התנועה שאתה רוצה לתרגל אותה, לדוגמה סקוואט וכנראה שגם ידריכו אותך לעשות את התרגיל בצורה "נכונה" שבה אתה לא תדפוק לעצמך את הגוף בצורה כלשהי, אבל עדיין כנראה שאתה תהיה ממוקד בלבצע את התנועה ולא תהיה ממוקד בהעברת העומס של התנועה, אל השרירים, אלא כנראה שהעומס יעבור מהר מאוד אל המפרקים / העצמות / הגידים וכולי. כי המיקוד הוא באימון פונקציונאלי ולא באימון של שרירים מסויימים.
ונכון שגם אימון פאוורליפטינג הוא יכול להיות כזה, אבל אימון הקרוספיט, הוא הרבה יותר כזה. בגלל כמות התנועות, השילוב שלהן, המעבר מתנועה לתנועה, התחרותיות הלא אינדבדואלית לפי היכולת האישית שלך לשריר מסוים ברגע מסוים, האינטנסיביות וכיו"ב. לעומת אימון פאוורליפטינג, שיחסית יש פחות תנועות שמתרגלים, בצורה יותר עקבית / מסודרת / מבוקרת וכולי.
אבל בכל מקרה, באימון קרוספיט, הסיכוי שתיפצע, הוא הרבה יותר גדול מאשר לדוגמה באימון בחדר כושר של פיתוח גוף. בנוסף, הסיכוי לפתח שרירים באימון של פיתוח גוף שמתמקד בשרירים, הוא הרבה יותר גדול, מאשר באימון קרוספיט. ו"במקרה" רוב ככל מפתחי הגוף, לא מתאמנים בקרוספיט. כי בקרוספיט מתמקדים בתנועה ולא בשריר שמבצע אותה.
בנוסף, האמת צריכה להיאמר, והיא, שאם ברצונך לעשות אימון פונקציונאלי כלשהו, דהיינו, אם ברצונך לאמן את הגוף שלך להיות מסוגל לבצע תנועה מסוימת כלשהי, אבל לעשות זאת בצורה נכונה שבה השרירים שלך יתחזקו ושתגדיל את הסיכוי שלך לא להיפצע על הדרך, הרי שהדרך הנכונה לעשות את זה, היא כדלקמן.
עליך לקחת את התנועה שאתה רוצה ללמוד לבצע אותה יותר טוב ועליך לנתח אותה בניתוח תנועתי ולהבין איזה שרירי עובדים בה. ואז עליך ללמוד לחזק ספציפית את השרירים האלו באופן נקודתי באמצעות פיתוח וחיזוק ספציפי של השרירים האלו, בצורה האידיאלית לחיזוק השרירים האלו, שהיא התמקדות בשריר ולא בתנועה. ורק אח"כ אחרי שהשרירים שלך כבר חזקים, עכשיו באפשרותך לנסות לתרגל את התנועה הספציפית, תוך כדי שאתה שם לב שאתה מבצע את התנועה דרך השרירים ולא דרך המפרקים והעצמות. ואם אתה רואה שקשה לך לבצע אותה, אתה צריך לדעת איזה שריר הכי קשה לו לבצע את התנועה, ולחזור ולחזק אותו באופן ספציפי.
אבל שיפור היכולת לבצע תנועה מסוימת, אמור לקרות מעצמו דרך ואחרי שחיזקת את השרירים הספציפיים שמבצעים את התנועה הזאת. אחרת, אם תנסה לעשות אימון פונקציונאלי ולעשות קיצור דרך ולאמן את התנועה ישירות, הרי שברגע שאתה חושב דרך התנועה ולא דרך השריר, אתה מגדיל את הסיכוי לכך שתיפצע, בצורה דרמטית.
בנוסף, באימון שחושבים בו דרך התנועה ולא דרך השריר, בפרט בקרוספיט ששם התחרותיות הקבוצתית היא רכיב מאוד חשוב, הרי שהסיכוי שאתה תעמיס על הגוף שלך משקל שהוא לא משקל העבודה הנכון לשריר שלך, הוא גדול ביותר. וממילא הסיכוי שלך להיפצע הוא גדול ביותר.
לסיכום, יש אלטרנטיבות טובות יותר לאימון קרוספיט ששומרות יותר על הבריאות שלך
להפוך אין ליש, להפוך יש לאין, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לגרום למישהו להבדיל, לגרום למישהו לא להבדיללהפוך אין ליש, להפוך יש לאין, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לגרום למישהו להבדיל, לגרום למישהו לא להבדיללהפוך אין ליש, להפוך יש לאין, להפוך משנה ללא משנה, להפוך לא משנה למשנה, לגרום למישהו להבדיל, לגרום למישהו לא להבדיל איך ניתן להפוך אין ליש ומה זה אומר? ההרצאה עוסקת במושגים כמו הפיכת אין ליש, הפיכת יש לאהיה, וההבדל בין שינוי לאי - שינוי. אליעד מדבר על האופנים שבהם אנו יכולים לגרום לאדם לראות את הדברים בצורה שונה, בין אם זה לגרום לו להבדיל בין דברים ובין אם לגרום לו לא להבדיל. אחת השאלות המרכזיות שמעלה אליעד היא איך לגרום לאדם לעבור ממצב של לא מבדל למצב שבו הוא כן מבדל, או להפך - איך לגרום לו לא להבדיל בין דברים. מה המשמעות של להבדיל? בהרצאה, אליעד מציין כי להבדיל בעצם אומר להבין, לדוגמה: כאשר אדם מבדיל בין דברים, הוא מבין את ההבדל ביניהם. לעיתים, לא כל אדם מבדל בין שני דברים, וגם אם הוא יכול להבין את ההבדל, הוא לא תמיד רואה אותו או לא יודע להבחין בו בצורה נכונה. מהו המצב של לא מבדל? כאשר אדם נמצא במצב של לא מבדל, הוא לא יכול להבחין בהבדלים בין דברים. לדוגמה, ילד יכול לדעת אם משהו כואב לו, אבל הוא לא מבדיל בין כאב פיזי לכאב רגשי. אליעד מציין כי במקרים כאלה, ניתן להשתמש במושגים שהילד כבר מבדיל ביניהם ולהרחיב אותם, כך שהוא יוכל להבין ולהבחין גם בהבדלים שהוא לא הבחין בהם קודם. האם יש גבול להבדל? ההרצאה מציינת כי לא תמיד אפשר להפוך אין ליש. יש מצבים בהם אדם לא יכול להבדיל בין דברים, כמו במקרה של אדם שאין לו את היכולת הפיזית או הקוגניטיבית לעשות זאת. לדוגמה, אדם שנמצא במצב של חולי קשה עשוי לא להבדיל בין מצבים שונים כמו אם הוא פצוע או לא. במקרים כאלה, אין אפשרות לגרום לו להבדיל, פשוט כי הוא לא מסוגל. מה קורה כאשר מישהו לא יכול להבדיל? אליעד מציין כי אם מישהו לא מבדיל, הדבר יכול להיות תלוי במידה בה הוא מבין את המושגים וביכולת שלו להפעיל אותם. לעיתים, התשובה לשאלה איך לגרום לאדם לא להבדיל? היא שהשאלה לא נכונה בעצמה, כי אם מישהו לא יכול להבדיל, אין זה אפשרי לגרום לו להבדיל. מהי ההתנהגות במצבים כאלה? במהלך ההרצאה, אליעד מדבר על דימויים שונים שיכולים לעזור להבין את הקונספטים של הבדלה ואין הבדל. לדוגמה, הוא נותן את הדימוי של חדר חשוך שבו אדם לא יכול להבדיל בין הצבעים השונים, אבל כשהוא מוסיף אור לחדר, הוא מתחיל להבדיל ביניהם. מה המשמעות של לשנות את המצב של אין ליש? כאשר רוצים לשנות את המצב מאין ליש, עלינו להפעיל את היכולת של האדם להבדיל בצורה חדה וברורה. במילים אחרות, עלינו לגרום לו להבין את מהות השוני בין שני הדברים. אם למשל אנו רוצים לגרום לאדם להבדיל בין שני צבעים, עלינו לעזור לו לראות את ההבדלים ביניהם בצורה מדויקת. מה התשובה לשאלה על היכולת להבדיל? לא תמיד ניתן לגרום לאדם להבדיל בין דברים אם אין לו את הפוטנציאל לכך, כיוון שבמקרים מסוימים הוא עשוי להיות במצב שבו לא ניתן לגרום ... אנחנו יכולים להוביל אדם לשנות את תפיסתו ולעבור ממצב של אין ליש, כמו למשל עם ילדים שמתחילים להבין את ההבדלים בין מושגים שונים, או כאשר אדם מתחיל להבחין בין מצבים שלא הבחין בהם קודם. בכל מצב כזה, נדרשת מיומנות וסבלנות כדי לעזור לאדם להתפתח ולהשיג את ההבנה הדרושה. הבדלה בין דברים מה זה להבדיל? איך לגרום למישהו להבדיל? הפיכת אין ליש האם ניתן לגרום למישהו לא להבדיל? המשמעות של לא מבדיל
טוב ורע, רע להבדיל בין טוב לרע, טוב להבדיל בין טוב לרע, האם חיים טובים? האם חיים רעים? האם המציאות טובה? האם המציאות רעה? יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, סבל או אושרטוב ורע, רע להבדיל בין טוב לרע, טוב להבדיל בין טוב לרע, האם חיים טובים? האם חיים רעים? האם המציאות טובה? האם המציאות רעה? יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, סבל או אושרטוב ורע, רע להבדיל בין טוב לרע, טוב להבדיל בין טוב לרע, האם חיים טובים? האם חיים רעים? האם המציאות טובה? האם המציאות רעה? יתרונות בכל דבר, חסרונות בכל דבר, סבל או אושר האם טוב או רע להבדיל בין טוב לרע? השאלה שאליעד כהן עוסק בה היא האם ההבחנה בין טוב לרע היא עצמה דבר טוב או ... ופשוט מאוד, שבו האדם מבצע כל הזמן חלוקה בין טוב לבין רע. האדם חווה את העולם דרך הפרספקטיבה של ההבדלה הזו, כאשר דברים מסוימים מוגדרים אצלו כטובים ודברים אחרים מוגדרים כרעים. ההבדלה הזו, לפי אליעד, נעשית באופן אוטומטי ומחויב על ידי האדם. מדוע ההבדלה בין טוב לרע יוצרת פרדוקס? אליעד מציג את הרעיון באופן הבא: אם אדם שואל את עצמו האם טוב שהוא מבדיל בין טוב לרע, הוא כבר מראש מניח שיש דבר כזה טוב ורע. זאת אומרת, הוא לא יכול לענות לשאלה בלי להשתמש מראש במושגים שאותם הוא מבקש לבדוק. הפרדוקס הוא בכך שכדי לדעת האם זה טוב או רע להבדיל בין טוב לרע, האדם חייב מראש להבדיל בין טוב לרע. האם יש אפשרות לא להבדיל בין טוב לרע? אליעד טוען שכן קיימת אפשרות שלא להבדיל בין טוב לרע, אבל אז לא תהיה משמעות לשאלה עצמה. אדם שאינו מבדיל בין טוב לרע בכלל, לא ישאל האם טוב להבדיל או לא להבדיל. מבחינתו, המציאות פשוט קיימת כמו שהיא, ללא ערך של טוב או רע. למעשה, אי ההבדלה הזו היא מצב של שוויון מוחלט שבו אין שאלות, ואין בעיות שנובעות מההבחנות של טוב ורע. מה המשמעות של לא להבדיל בין טוב לרע? כאשר האדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע, הוא מגיע למצב שבו הכל הופך להיות נייטרלי לחלוטין. אליעד מתאר מצב כזה שבו לאדם אין יותר סבל או אושר שמבוססים על ההבחנה בין טוב לרע. אם האדם לא מבדיל בין טוב לרע, גם לא יעניין אותו אם ההבחנה הזו טובה או רעה. האם קיום האדם הוא טוב או ... האדם יכול לראות שאין באמת שאלה - המציאות אינה טובה או רעה, היא פשוט מה שהיא. מה קורה כשמפסיקים להבדיל בין טוב לרע? ברגע שהאדם מפסיק להבדיל בין טוב לרע, הוא מפסיק גם לחוות סבל או אושר שנובעים מההבדלה הזו. האדם כבר לא מוטרד מהשאלה האם חייו טובים או רעים, כיוון שהחיים שלו אינם מוגדרים יותר לפי הקריטריון ... מדבר עליה - מצב שבו האדם חי בשוויון מלא מול המציאות, ללא העדפות, ללא פחדים וללא רצונות שמבוססים על ההבדלה בין טוב לרע. מדוע בכל זאת רוב האנשים ממשיכים להבדיל בין טוב לרע? רוב האנשים ממשיכים להבדיל בין טוב לרע מפני שזהו מנגנון פנימי שמחויב במציאות שלהם. אנשים באופן טבעי מגדירים את עצמם, את חייהם ואת סביבתם באמצעות ההבחנה הזו. לפי אליעד, כל עוד האדם לא מבין לעומק את מנגנון ההבדלה בין טוב לרע, הוא ימשיך להיות כלוא בתוך המעגל האינסופי הזה של סבל ואושר, טוב ורע. כיצד אפשר להפסיק לסבול מההבדלה בין טוב לרע? הפתרון שאליעד מציע הוא להגיע להכרה עמוקה בכך שכל ההבחנה בין טוב לרע היא בסופו של ... הוא משתחרר לגמרי מהסבל ומהמאבק האינסופי של טוב ורע, ומגיע לשלווה מוחלטת שהיא מעבר להגדרות ולהבחנות האלה. האם טוב להבדיל בין טוב לרע? מה זה טוב ורע? האם החיים הם טובים או רעים? איך להפסיק לסבול? מה המשמעות של ...
מהות וצורה למתקדמים, תורת ההפכים, הפוך על הפוך, ההפך של האחדות, האחדות היא נפרדות, סוד הנפרדות, להגיע לנפרדות, להבדיל בין יש לאין, סוד ההפכים, יש הבדל בין יש לאין, להבדיל בין מהות לצורהמהות וצורה למתקדמים, תורת ההפכים, הפוך על הפוך, ההפך של האחדות, האחדות היא נפרדות, סוד הנפרדות, להגיע לנפרדות, להבדיל בין יש לאין, סוד ההפכים, יש הבדל בין יש לאין, להבדיל בין מהות לצורהמהות וצורה למתקדמים, תורת ההפכים, הפוך על הפוך, ההפך של האחדות, האחדות היא נפרדות, סוד הנפרדות, להגיע לנפרדות, להבדיל בין יש לאין, סוד ההפכים, יש הבדל בין יש לאין, להבדיל בין מהות לצורה מהי תורת ההפכים, ומה הסוד של מהות וצורה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו בהרחבה את נושא ... אפשר להשתמש בהבנת הנפרדות והאחדות כדי להשתחרר מסבל וליצור מציאות מאוזנת ושלווה. מה הקשר בין מהות וצורה, ומדוע חשוב להבדיל ביניהן? אליעד מדגיש את החשיבות הקריטית של היכולת להבדיל בין מהות לבין צורה. מהות היא התוכן העמוק, המהותי, הפנימי והאמיתי של הדברים, בעוד צורה היא הביטוי החיצוני, השטחי, זה שנראה לעין. כאשר אדם אינו יודע להבדיל בין מהות לצורה, הוא מייחס למהות תכונות של צורה, ולצורה תכונות של מהות, ובכך יוצר לעצמו סבל ובלבול. לדוגמה, ... באמת בחיים) בתור משהו חסר משמעות וצורני בלבד, ובכך לאבד את האפשרות לחיות חיים מלאים ומספקים. מה זה אומר להבדיל בין יש לאין, ואיך זה קשור לתורת ההפכים? הבדלה בין יש לאין היא אחת הנקודות המרכזיות בתורת ההפכים של אליעד. ביום - יום אדם בדרך כלל לא מבדיל בין יש לאין, ולכן הוא נתקע בנקודת מבט אחת שגורמת לו לסבל. אליעד מסביר את התהליך באמצעות דוגמה של ילד שאומר שאין הבדל בין לגעת באש או במים. כמובן שיש הבדל, אבל מנקודת מבט אחרת, מנקודת מבט מוחלטת, באמת אין הבדל בין הדברים, כי הכל אחדות. המורכבות נוצרת כאשר האדם נמצא במצב ביניים: הוא אומר שהוא יודע שאין הבדל, אבל עדיין סובל, כי הוא לא מבין לעומק מדוע באמת אין הבדל. כדי להשתחרר מכך, האדם צריך להיות מסוגל לחשוב על אין באופן ממשי, לא רק כהיפך של יש אלא כדבר ממשי בפני עצמו. כאשר הוא יצליח להבדיל בין יש לאין באמת, הוא ישתחרר לחלוטין מהתלות במחשבות שמייצרות סבל. מדוע סובלים אלו שלא מבדילים בין אפשרי למחויב? אליעד מבהיר שאנשים סובלים משום שהם לא יודעים להבדיל בין מה שמחויב באמת (המציאות המוחלטת) לבין מה שהוא רק אפשרי (פרשנויות, מחשבות, תפיסות). הם מתייחסים למה שהוא רק ... המציאות מתנגשת עם הציפייה הזו, הם מרגישים רע. התשובה לכך היא לפתח את היכולת להטיל ספק בכל דבר, וכך להבדיל בין מחויב לבין אפשרי בצורה אמיתית ועמוקה. כשהאדם מבין שרוב הדברים הם רק אפשריים ולא מחויבים, הוא מפסיק להיאבק ... הוא מסוגל לתפוס במחשבתו את המהות, את האין, את האינסוף, הוא חופשי באמת. מהות וצורה מהי תורת ההפכים? איך להבדיל בין יש לאין? למה חשוב להבדיל בין אפשרי למחויב? איך לפתח גמישות מחשבתית? האחדות היא נפרדות? האם באמת אין הבדל בין דבר להפכו?
לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך?לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך?לא להבדיל בין דבר להיפוכו, תורת אחדות ההפכים, איך לא להבדיל בין דבר לדבר? להגיע לאחדות, להטיל ספק בחושים, להטיל ספק בשכל, איך המוח חושב? השאלה הקשה ביותר, למה משעמם לך? איך אפשר לא להבדיל בין דבר להיפוכו? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בהרצאה הוא תורת אחדות ההפכים, שמשמעותה לא להבדיל בין שום דבר לבין ההיפך שלו. על פי אליעד, הדרך היחידה להגיע להבנה המוחלטת של המציאות ולאושר אמיתי היא להטיל ספק מוחלט בכל ההבדלים ובכל ההבחנות שאנחנו רגילים לבצע באופן אוטומטי. כל עוד אנחנו מבדילים בין דבר אחד לאחר, נוצר אצלנו חיסרון, מכיוון שההבדלה עצמה יוצרת את הרצון, והרצון יוצר את הסבל. איך להטיל ספק בחושים ובשכל? אליעד מסביר שצריך להתחיל מהדברים הקטנים ... בנעליים שונות או ללכת יחף, אלא להגיע למצב שבו אין יותר העדפה פנימית. אם אדם יצליח לראות שאין שום הבדל בין האפשרויות, הוא ישתחרר מתחושת החיסרון שגורמת לו לבחור שוב ושוב, ויגיע לתחושת חופש מוחלטת. כיצד להטיל ספק בחושים ... כלי, לא דבר מוחלט. אפשר להטיל ספק גם בו, ולשאול מי אמר שהוא צודק. מה המטרה של הטלת ספק בהבדלים? המטרה של הטלת ספק היא להגיע למצב שבו אין לאדם שום ודאות מוחלטת. אליעד אומר מפורשות כי הוא לא מנסה לשכנע שאין הבדל בין דברים, אלא להביא את האדם למצב שבו הוא בתוכו לא רואה את ההבדלים כמשהו מוחלט. המצב הזה מביא לשחרור פנימי מוחלט, כי אם אתה מבין שאתה זה שיוצר את ההבדלים, אתה יכול לחיות את חייך מבלי להרגיש מאוים או מוטרד מהבדלים אלה. אליעד מדגיש שוב ושוב כי אין טעם לנסות לשכנע את עצמך שאין הבדל באופן מאולץ. במקום זאת, יש לבדוק ולחקור בכל פעם מחדש מדוע דברים נראים לנו שונים. למשל, אם יש לנו ... זאת אנחנו מעדיפים אחד מהם. הבדיקה הזו צריכה להיות יסודית עד לרמה הפנימית ביותר, עד שנגיע לתובנה שאין באמת הבדל מוחלט, אלא ההבדלים הם רק פרי של תפיסה יחסית. האם אפשר באמת לא להבדיל בשום דבר? אליעד מסביר שהתהליך דורש זמן ועבודה פנימית רבה, ולא יכול להיעשות בצורה מיידית או באמצעות טריקים כמו NLP. הוא מתייחס לדוגמה של סרטון שכביכול לימד אנשים לא להבדיל בין הצבעים צהוב וכתום בשתי דקות, ומסביר כי מדובר באשליה ולא באמת באי - הבדלה עמוקה ואמיתית. לדעתו של אליעד, לא מדובר בשינוי אמיתי של תפיסת המציאות אלא בסוג של מניפולציה שטחית על התודעה, כאשר האדם נשאר למעשה כבול באותן הבחנות פנימיות. לעומת זאת, הטלת ספק אמיתית לא מוגבלת לצבעים או להבדלים קטנים. היא כוללת גם ספקות גדולים, כמו השאלה האם אני חולם או ער?, וכאן הוא מציג דוגמה על אדם ... שלך. מה מקור הסבל והתחושה שחסר לנו משהו? אליעד חוזר ומדגיש שכל סבל, כל תחושת חיסרון או שיעמום, נובעים מההבדלה שאנחנו עושים במוח. למשל, הוא מציין דוגמה של אדם שאומר משעמם לי. השעמום נוצר כי האדם בטוח שיש הבדל בין מצב טוב (מעניין) למצב רע (משעמם), והתחושה הזו גורמת לאדם לרוץ ולחפש פתרונות. ברגע שהאדם יטיל ספק אפילו ... שאנחנו רוצים? איך אפשר לחיות בעולם בלי לעשות הבחנות? אליעד מסביר שבמצב האידיאלי אדם מסוגל לחיות בעולם הרגיל, לראות הבדלים, ולהתנהל לפיהם, אך בתוכו הוא אינו מרגיש שום חיסרון, מכיוון שהוא כבר מודע שההבדלים האלה אינם מוחלטים. הוא יכול להיכנס ולצאת מהחוויה של העולם בכל רגע, מבלי לסבול או להרגיש לכוד בתוכה. לסיכום, ... הטלת ספק שיטתית ויסודית, תחילה בחושים, לאחר מכן בשכל, ולבסוף בדברים הבסיסיים ביותר שאנחנו בטוחים בהם לחלוטין. איך לא להבדיל בין דבר להיפוכו? מהי תורת אחדות ההפכים? איך להטיל ספק בחושים? איך המוח יוצר הבדלים? למה משעמם לך? איך להשתחרר מתחושת החיסרון? מה המקור של הרצון והסבל?
להבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמילהבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמילהבדיל או לא להבדיל, לא לדעת שיש הבדל, אין הבדל בין דבר להיפוכו, להעריך את עצמך, אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה האמת באמת? וודאות מוחלטת, בטוח במאה אחוז, חיפוש עצמי איך להגיע לוודאות מוחלטת לגבי ההבדלים בין יש לאין? אליעד כהן מסביר באופן מפורט כיצד אפשר להתמודד עם שאלות מהותיות של אמת, אחדות ההפכים, וודאות וחיפוש עצמי, ומתמקד בשאלה המרכזית: האם באמת יש הבדל בין דבר להיפוכו? הוא מציג את הרעיון של אחדות ההפכים, לפיו ההבדלים שאנחנו רואים בין דברים, כגון טוב ורע, יש ואין, קיים ולא קיים, הם הבדלים שאנחנו יוצרים במחשבה שלנו, ולא בהכרח דברים מוחלטים שמחויבים להיות קיימים בפני עצמם. האם באמת קיים הבדל בין טוב לרע? אליעד מסביר שבמצב אידיאלי, בן אדם יגיע למקום שבו הוא יוכל לראות שהחלוקה שלו בין טוב ... דברים שאנחנו מעריכים לעומת דברים שאיננו מעריכים? התשובה היא שאנחנו יוצרים משמעות דרך ההערכה הזאת, ולכן דווקא ההערכה, שיוצרת הבדלים, היא זו שמעניקה משמעות ותחושה של חיים. הוא מסביר שהרצון להעריך את עצמי או להרגיש טוב נובע מכך שאנחנו ... המצב הזה, כי הם נאחזים במשמעות וברגש של חיסרון, שהוא מה שמקנה להם תחושת קיום. האם אפשר לחיות בלי להבדיל בכלל? אליעד מציג בעיה נוספת: מצד אחד האדם רוצה להגיע למצב שבו אין שום הבדל בין דברים, כדי להשתחרר מכל החסרונות והרצונות. מצד שני, הוא מפחד לאבד את תחושת החיים, כי החוויה האנושית בנויה דווקא על הבדלים ועל תחושת המשמעות שנובעת מההבדלים האלו. הוא משתמש בדוגמה של פיקסלים בטלוויזיה, שמצד אחד הם כולם אותו הדבר, ומצד שני כל תמונה נראית שונה. ... ומתעלם מכך שהם כולם חלק מאותו המסך. עוד הוא מסביר שאם האדם יגיע למצב של חוויה מוחלטת של חוסר הבדלה, הוא כבר לא יוכל אפילו להגיד שאין הבדל, משום שההבדלה עצמה מתבטלת. כלומר, אדם יכול להגיד שאין הבדל רק כל עוד הוא מבחין שיש הבדל. כיצד מגיעים לוודאות מוחלטת? אליעד מבהיר שהדרך לוודאות מוחלטת היא לבדוק כל הנחה פנימית לעומק באופן מוחלט ובלי הנחות ... האם יש קיר או אין קיר? ומסביר שכשאדם מגיע באמת לנקודת האמת העמוקה ביותר שלו, הוא כבר לא יוכל להבדיל בשום צורה ויאבד את הספק, כי אפילו הספק נובע מהבדלה. למה אנשים לא מגיעים לוודאות מוחלטת? לסיום, אליעד מסביר שרוב האנשים מתקשים להגיע לוודאות מוחלטת, מפני שהם חוששים מהיעדר משמעות. כאשר האדם מגיע להבנה העמוקה שאין שום הבדל בין דבר להיפוכו, הוא מאבד את החוויה של משמעות וחיים, וזה מפחיד אנשים, ולכן הם נוטים להימנע מכך. אבל ... הפנימי שלו ולוותר על המשמעות, הוא יוכל להגיע באמת לחוויה של חופש מוחלט, שבו אין שום חיסרון. האם יש הבדל בין דבר להיפוכו? מהי אחדות ההפכים? איך להגיע לוודאות מוחלטת? האם אפשר לחיות ללא משמעות? מהי אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין טוב לרע?
אין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, דבר והיפוכו בו זמנית, להבדיל ולא להבדיל בו זמניתאין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, דבר והיפוכו בו זמנית, להבדיל ולא להבדיל בו זמניתאין הבדל בין יש לאין, אין הבדל בין יש הבדל לאין הבדל, דבר והיפוכו בו זמנית, להבדיל ולא להבדיל בו זמנית מה המשמעות של אין הבדל בין יש לאין? הנושא העמוק שאליעד כהן מסביר בהרצאה הוא שאין באמת הבדל בין המושגים יש ואין. בשכל הרגיל של האדם, יש הבדל ברור: יש משמעותו קיום, ואילו אין משמעותו חוסר קיום. אך ברובד עמוק יותר, אליעד מסביר שבמהות של הדברים עצמם אין הבדל אמיתי. ההבחנה בין יש ואין היא תוצאה של התפיסה השכלית, שהיא מוגבלת מעצם טבעה. אליעד מדגיש שכאשר אדם אומר אין הבדל, הוא כבר עושה הבחנה בין המושגים, ובעצם כבר מגדיר שיש דבר כזה הבדל. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב של הבנה מוחלטת של הדברים, במצב של אמת מוחלטת, הוא לא מבדיל כלל בין המושגים הללו, ואז מבחינתו אין סתירה לומר שאין הבדל בין יש לאין. כיצד השכל האנושי יוצר מגבלות בתפיסת המציאות? אליעד מסביר שהשכל האנושי מוגבל באופן מהותי מעצם היותו מפריד ומבדיל בין דברים. כל תפיסה שכלית, כל מחשבה על משהו ספציפי כמו רוצה, לא רוצה, צריך או לא צריך, יוצרת מיד מצב מוגבל. למה מוגבל? כי ברגע שהשכל מתייחס למשהו, הוא כבר מבדיל אותו מדברים אחרים, וכך נוצרת מגבלה מובנית. אליעד מחדד את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: אדם שאומר שהוא מבין משהו ... של הדבר שהוא חווה. אליעד מדגיש שמצב מוחלט של אמת הוא מצב שבו אין חוויה כלל, כי האדם לא מבדיל בין שום דבר לשום דבר אחר. הוא לא חווה את היש יותר מאשר את האין, ולכן באופן מהותי זה מצב שבו האדם לא קיים במובן הרגיל, ואין לו שום תחושת מוגבלות. איך אפשר להבין שאין הבדל בין הבדל לאין הבדל? אליעד ממשיך את ההסבר ואומר שגם בין המושגים הבדל ואין הבדל אין באמת הבדל. לכאורה, השכל מתנגד לכך בתוקף, כי ההיגיון הרגיל טוען שיש סתירה מובנית בין המושגים. אבל ברמה המוחלטת של המציאות, ... שהיא מעבר להיגיון הרגיל, הסתירה הזאת אינה קיימת. למה? כי כל מושג הוא רק מושג, ואין באמת הכרח שיהיה הבדל ממשי בין שני מושגים מנוגדים. ההבחנה עצמה בין מושגים כמו יש הבדל ואין הבדל היא פעולה שכלית בלבד, וברגע שהשכל מפסיק לפעול - או פועל ברובד המוחלט - המושגים מאבדים משמעות ממשית והופכים ... המציאות עצמה לא מוגבלת ולא מחויבת להיגיון השכלי. לכן, מבחינת האמת המוחלטת, אפשר לומר דבר והיפוכו בו זמנית, כמו להבדיל ולא להבדיל או יש הבדל ואין הבדל, מבלי שתהיה בכך כל סתירה ממשית. האם אפשר לצאת ממגבלות ההיגיון? אליעד כהן מסביר שברמת השכל הרגיל אי אפשר ... חלוקה, הבחנה והגבלה. אבל האדם יכול לתפוס שיש רמה מעבר לשכל, שבה אין את המגבלות הללו. ברמה זו, אין הבדל בין דבר להיפוכו, ואין שום סתירה או מגבלה. אמנם השכל לא יכול להוכיח את זה, אבל האדם יכול להבין ... ההיגיון השכלי אינו מחייב דבר ואינו מוגבל כלל. זאת המציאות האמיתית המוחלטת שבה האדם אינו חווה שום הגבלה, שום הבדל, ושום סתירה בין המושגים. האם יש הבדל בין יש לאין? איך אפשר לומר דבר והיפוכו בו זמנית? האם קיימת מציאות מוחלטת מעבר לשכל? מדוע השכל האנושי ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331