... להעריך את מה שיש? איך לאהוב את מה שיש? הכל לטובה, איך לא לקחת
כמובן מאליו? להודות על הנס, להודות על הקיים, להודות על הטוב, להודות על הרעה, להודות על מה שיש, השגחה פרטית למה אנחנו לוקחים
כמובן מאליו את מה שיש לנו? אליעד כהן מסביר את התופעה שבה אדם לוקח
כמובן מאליו את מה שיש לו, באמצעות דוגמה פשוטה אך משמעותית: אדם שיש לו רגליים ומתפקד ביום - יום, בדרך כלל אינו מודע להנאה או לשמחה מיוחדת מעצם העובדה שיש לו רגליים. האדם פשוט מתנהל ... אליעד נותן כדוגמה את נושא המין: כשאין לאדם מין הוא מרגיש חוסר וסבל ניכר, אך כאשר המין זמין באופן שוטף וקבוע, ההנאה ממנו אינה מורגשת באותה עוצמה, אלא נתפסת כדבר רגיל
ומובן מאליו. כדי להגביר את ההנאה, צריך ליצור מצב שבו האדם מודע לחוסר שלו ולרצון שמתמלא. ככל שהחוסר יותר גדול, כך גם ההנאה ממילוי הרצון גדולה יותר. מדוע אנשים מאמינים אומרים תודה ... אמונות דתיות לחוויית הסבל וההצלה? כיצד נוצרת השאלה על ליהנות ממה שיש לעומת לסבול כשלוקחים אותו? בשאלה הראשונית מתוארת סיטואציה של אדם שיש לו רגליים, אך הוא לוקח אותן
כמובן מאליו ולא חווה הנאה מיוחדת מעצם קיומן. לעומת זאת, אם יחתכו לו את הרגל, הוא יסבול סבל רב. בהמשך מועלת הטענה שעל אף שאדם לא חווה שמחה על כך שיש לו רגליים באופן שוטף, ברגע שיחתכו לו ... מציין שאפשר להפוך את המחשבה שדבר מסוים הוא מחויב למחשבה שדבר זה הוא רק אפשרי. לדוגמה, אפשר לבקר במקומות שבהם רואים אנשים שחסרה להם רגל, וכך להיזכר בכך ששום דבר אינו
מובן מאליו. אולם, לצד ההנאה שבאה מלהעריך יותר את המצב הקיים, נכנסת גם חרדה או חשש שהדבר המוערך ייעלם. כיצד ההבנה הזו מתקשרת למילוי רצונות אחרים? בשיחה מוזכרת גם הדוגמה של מין, או של פעולות אחרות שהאדם לוקח
כמובן מאליו. הכוונה היא שכדי להגיע לשיא חוויית המילוי, האדם צריך ליצור לעצמו באופן כלשהו חיסרון חזק, שכשמתמלא, מעניק שמחה גדולה. החיסרון הזה יכול להתעורר ברגע שיש איום על הדבר או ... ביומיום? מתי חיסרון מודחק הופך לסבל גלוי? מהן הדרכים להתמודד עם חרדה שנובעת מחשש לאובדן? כיצד קשורות אמונות דתיות לחוויית הסבל וההצלה? ש: נגיד אני לוקח באופן יחסי
כמובן מאליו את זה שאני יש לי רגליים שיש לי רגל ואני משתמש בזה וזה משמש אותי, עכשיו אני לא נהנה מזה באופן מיוחד אני לוקח את זה
כמובן מאליו. אליעד: אוקי. ש: עכשיו אם יחתכו לי את הרגל ואני ארגיש בה חיסרון שאין לי רגל. אליעד: אפילו אם תכאב לך הרגל. ש: אני מאוד אסבול מזה. אליעד: אוקי. ש: אני מאוד אסבול מזה. אליעד: ... אבל מצד שני אתה תהנה מזה שיש לך רגליים. ש: השאלה בדיוק הפוכה. אליעד: זה מה שרציתי שתביא שאלה הפוכה. ש: אם חותכים את הרגליים למה יהיה לי רע מזה אם אני לוקח את זה
כמובן מאליו שיש לי רגליים. אליעד: לא הבנתי. ש: אם חותכים לי רגל למה שיהיה לי רע מזה אם כל החיים לקחתי את זה
כמובן מאליו זה אני לא נהנה מזה. אליעד: לך יש רצון לא, הבנתי הוא שואל שאלה אחרת הוא אומר בשביל להרגיש רע צריך שתהיה התנגדות רצון אבל אם ביומיום אתה לא חווה שמחה מזה שיש לך רגליים אז איך ...