מהי משמעות חקירת הרצון העצמי?

אליעד כהן מסביר את מושג הרצון העצמי ואת משמעות החקירה הפנימית לגבי הרצונות שלנו. הוא מתחיל את ההסבר בשאלה הבסיסית "מה זה בכלל לחקור רצון?" ומבהיר שמטרת החקירה היא לגלות מדוע האדם רוצה משהו, ומה עומד מאחורי הרצון שלו. הוא מדגים זאת בעזרת שאלות כמו "למה אתה רוצה לאכול?", "האם אתה בכלל בודק למה אתה רוצה לאכול?", ומסביר שישנן שלוש אפשרויות לחקירה הזו:

• אפשרות אחת היא שהאדם לא בודק כלל את הסיבות לרצון שלו ופועל מיד.
• אפשרות שנייה היא שהוא בודק חלקית את הרצון, כלומר, מברר רק עד רמה מסוימת מדוע הוא רוצה את הדבר, אך לא ממשיך עד הסוף.
• אפשרות שלישית היא שהאדם בודק את הרצון עד הסוף, בצורה מלאה ומוחלטת, עד שהוא מגיע לשורש הכי עמוק של הרצון.

מה קורה אם אדם אינו בודק את רצונותיו כלל?

אליעד מסביר שלמעשה אין באמת מקרה שבו האדם פועל בלי לבדוק בכלל את הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה פשוטה: אדם רוצה לאכול, אבל תמיד קיימת לפחות בדיקה בסיסית של איזה אוכל הוא רוצה. אפילו אם הוא אומר לעצמו "אני רוצה לאכול וזהו", כבר קיימת סיבה ברקע, לפחות בתת - המודע, שגורמת לו לפעול. אליעד כהן מסביר שלהגיד שהרצון מופיע בלי שום סיבה כלל זה כמו להגיד שהרצון הוא אקראי, וזה הופך את האדם לכזה שאין לו בחירה חופשית בכלל, ולכן זה בלתי אפשרי באופן מוחלט.

למה בכלל חשוב לחקור את הרצון?

אליעד כהן מסביר שחקירת הרצון חשובה בגלל ההשלכות שיש לרצון על חיי האדם. אם האדם באמת יבדוק לעומק מדוע הוא רוצה משהו, יכול להיות שהוא יגלה שאין לו בכלל צורך בדבר שהוא רוצה לקנות או לעשות. לדוגמה, אדם שרוצה לקנות נעליים, אם יבדוק עד הסוף מדוע הוא רוצה נעליים, ייתכן שיגיע למסקנה שהוא לא באמת זקוק להן, אלא יש לו סיבה עמוקה יותר הקשורה לפחד או לחוסר כלשהו. החקירה הזו עשויה לשנות את ההחלטות שלו ואת חייו בצורה משמעותית. דוגמה אחרת היא אדם שרוצה לעשן או לאכול אוכל לא בריא, אם הוא באמת יחקור למה הוא רוצה את זה, אולי יגלה שהסיבה לרצון היא תחושת תסכול פנימי, ואז הבחירה שלו יכולה להשתנות והוא יימנע מהרגלים שמזיקים לו.

האם אפשר להגיע לתשובה סופית לגבי הרצון?

אליעד כהן מתייחס לנושא התוצאה הסופית של חקירת הרצון, ואומר שיש שתי אפשרויות עיקריות:

• אפשרות אחת היא שהאדם יגיע לתשובה סופית, תשובה אחת חד - משמעית ומוחלטת שתסגור את כל השאלות שלו ותספק לו הבנה מוחלטת.
• אפשרות שנייה היא שהאדם לא ימצא תשובה מוחלטת, וימשיך לשאול עוד ועוד שאלות, והחקירה לעולם לא תסתיים.

אליעד מסביר שגם ההגעה למצב של "אין תשובה" היא בעצם תשובה בפני עצמה, כי זו עדיין מסקנה שממנה האדם יכול ללמוד ולהסיק על החיים שלו. הוא אומר שחקירה אינסופית של הרצון, שלעולם אינה מגיעה לתשובה סופית, עלולה לכאורה לשתק את האדם, כי הוא לא יוכל לפעול אם הוא כל הזמן חייב לבדוק את הסיבה לכל פעולה. אך במציאות זה בלתי אפשרי, כי גם ההחלטה לא לעשות דבר ללא בדיקה, היא החלטה בפני עצמה, וכך נוצר מצב שבו האדם תמיד פועל עם איזושהי סיבה או תשובה, גם אם היא לא מודעת לו.

כיצד החקירה יכולה להשפיע על התפקוד היומיומי?

אליעד כהן טוען שיש מספר תרחישים אפשריים לגבי האופן שבו החקירה משפיעה על התפקוד של האדם:

• החקירה יכולה לגרום לאדם לגלות שהרצונות שלו מיותרים לחלוטין, והוא יכול לוותר עליהם או לשנות אותם.
• החקירה עשויה לחשוף שהאדם פועל מתוך רצון עמוק יותר, שאותו הוא אינו מודע, ואז...