האם ישות יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה? האם ישות יכולה לשנות את עצמה בכוחות עצמה? האם ישות שלא יכולה לשנות את עצמה, יכולה לשנות ישות אחרת? האם ישות שלא יכולה להפעיל את עצמה, יכולה לשנות ישות אחרת? יחסי גוף נפש, אשם תורם בדיני חוזים, אשם תורם בתאונת דרכים, תאונת שרשרת, מה גורם למה? מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? האם ישות יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה? בתחילת הדיון הועלתה השאלה האם ישות כלשהי יכולה להפעיל את עצמה בכוחות עצמה, או שהיא תמיד תלויה בגורם חיצוני. כדי לברר זאת, אליעד ביקש תחילה ... ללא כוח חיצוני שמופעל עליו. מכאן שהאטום, למרות שנראה לכאורה בתנועה, אינו מפעיל את עצמו אלא מופעל מבחוץ. מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה והאם היא יכולה להפעיל את עצמה? אליעד מעלה את השאלה הבאה: מה קורה כשמגיעים לישות הקטנה ביותר, שאינה ניתנת לחלוקה, האם היא מסוגלת להפעיל את עצמה? התשובה שעולה היא שהישות הבסיסית ביותר לא יכולה להשתנות מבפנים (כי אין לה חלקים פנימיים שיכולים לזוז). השינוי היחיד האפשרי עבורה הוא שינוי מקום או זמן. אליעד מסביר שלישות כזו אין שום אפשרות לזוז בכוחות עצמה, כיוון שאם היא הייתה מסוגלת לכך, הדבר היה מצביע על קיום של גורם פנימי שמאפשר את השינוי, והרי סיכמנו שאין לה מרכיבים פנימיים. לכן, אם ישות בסיסית ביותר משנה מיקום, חייב להיות כוח חיצוני שגרם לכך. האם הנפש מפעילה את הגוף, או שגם היא מופעלת ... היא שהאחריות לפעולה היא תמיד משותפת, ישנה שרשרת סיבתית של פעולות. הוא מסביר שדוגמה זו נועדה להמחיש שהגדרה של ישות שפועלת תלויה בפרספקטיבה שאנו מאמצים ובגורמים הנלקחים בחשבון בתהליך. ניסוי מטבעות: מי באמת אחראי לפעולה בשרשרת של סיבות? כדי ... כאן היא שמטבע מספר 2 אינו מפעיל את עצמו, אך הוא בהחלט שותף להפעלת מטבע 3. מכאן, שגם אם ישות לא יכולה להפעיל את עצמה, היא עדיין יכולה להפעיל ישות אחרת בתהליך שנוצר על ידי גורם נוסף. מסקנות מרכזיות מהדיון ישות בסיסית שאינה ניתנת לחלוקה אינה יכולה להפעיל את עצמה. שינוי מחייב תמיד כוח חיצוני. ישות יכולה להיות חלק בשרשרת פעולות גם אם אינה מקור הפעולה. האחריות לפעולה תלויה בדרך שבה מתבוננים על השרשרת הסיבתית. העולם הוא מערכת מורכבת של סיבות ותוצאות ללא גורם פעולה עצמאי מוחלט. שאלות פילוסופיות נוספות שעלו בדיון האם ישות מורכבת היא יותר מסכום חלקיה? האם הרכבה של חלקים יוצרת ישות חדשה ממשית? האם פעולות שאנו מבצעים הן באמת שלנו או חלק משרשרת סיבתית חיצונית? האם קיימת סיבה ראשונה לכל ... משהו יכול לשנות את עצמו? מהם יחסי גוף ונפש? מהו אשם תורם בדיני חוזים? מי אחראי בתאונת שרשרת? האם ישות מורכבת קיימת באמת? האם שינוי מחייב כוח חיצוני? האם ישות יכולה להפעיל את עצמה? במהלך השיחה, עסקנו בשאלה האם דבר כלשהו יכול להפעיל את עצמו, או שמא תמיד נדרש גורם חיצוני שישפיע עליו. ניסינו לפרק את המושגים הבסיסיים של ישות, פעולה ושינוי, ולבחון האם קיימת אפשרות שמשהו יפעיל את עצמו ללא גורם חיצוני. מהי פעולה? ראשית, הגדרנו מהי פעולה. ... כלומר, האם עצם ההשפעה שניסיתי להפעיל היא פעולה, או שרק תוצאה של שינוי בפועל היא זו שנחשבת לפעולה? האם ישות יכולה להפעיל את עצמה? בשלב הבא ניסינו להבין האם בכלל ניתן לומר שמשהו מפעיל את עצמו. לצורך כך, התחלנו בלפרק את המונח להפעיל. אם להפעיל פירושו לגרום לשינוי, אז כל ישות שמפעילה את עצמה חייבת לגרום לשינוי כלשהו בתוך עצמה. בשלב זה שאלנו - האם שינוי חייב להיות פנימי? או ... משתנה אם לא מופעל עליו כוח חיצוני. כלומר, אם משהו משתנה - מישהו או משהו אחר השפיע עליו. מהי ישות שאינה ניתנת לחלוקה? בנקודה זו ניסינו להבין - האם ניתן להגיע לישות הקטנה ביותר, שאינה מורכבת משום דבר נוסף, ולשאול האם היא יכולה להפעיל את עצמה? אם ישות היא הקטנה ביותר, ללא חלקים פנימיים, אז היא אינה יכולה להשתנות מבפנים, משום שאין בה שום מרכיב פנימי שישפיע ... שיכול לקרות לה הוא שינוי מקום. אבל אם היא משנה את מקומה, מי גרם לה לזוז? אם היא באמת ישות בסיסית ביותר, בלתי ניתנת לחלוקה, והיא בכל זאת זזה - הרי שלכאורה יש לה כוח פנימי שגורם לה לזוז. ... האם זה המטבע הראשון שנתן את המכה הראשונית, או שמא כל המטבעות יחד לקחו חלק בתהליך? המסקנות שהגענו אליהן ישות בסיסית, שאינה ניתנת לחלוקה, לא יכולה לשנות את עצמה. שינוי מחייב כוח חיצוני. ישות יכולה להיות חלק מתהליך שינוי, גם אם היא עצמה אינה מקור השינוי. דברים יכולים להשתנות כתוצאה משרשרת סיבות, כך שהגורם הישיר לשינוי אינו תמיד הגורם הראשון בשרשרת. העולם מתנהל במערכת של פעולות והשפעות, שבה ישות אחת יכולה לשמש כלי לשינוי של ישות אחרת. השאלה מי באמת גורם לפעולה? תלויה בהגדרות שלנו ובדרך שבה אנו בוחנים את הדברים. שאלות נוספות שעלו השיחה הובילה להעלאת שאלות נוספות, כמו: האם ישות מורכבת היא יותר מסכום חלקיה? אם ניקח כמה חפצים ונחבר אותם לשולחן, האם השולחן באמת קיים בתור ישות בפני עצמה? האם פעולות שאנו עושים באמת שייכות לנו, או שהן חלק משרשרת פעולות שנובעות מהשפעות חיצוניות? סיכום במהלך השיחה, ניסינו להבין את מושג הפעולה, ולשאול האם ישות יכולה להפעיל את עצמה. המסקנה הייתה שלא ניתן לשנות דבר ללא כוח חיצוני, אך ייתכן שדברים משתנים כחלק ממערכת מורכבת של השפעות ופעולות. השיחה גם העלתה שאלות עמוקות יותר על הדרך שבה אנו תופסים ישויות, שינוי, ופעולה בעולם.

האם ואיך ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה קיימת? טיעון: לא ניתן להוכיח כי אלוהים אינו קיים, משום שלא ניתן להוכיח את אי קיומו ... להוכיח כי לא קיימים בשום מקום פילים שיש להם 7 אוזניים. משום שלא ניתן להוכיח ולשלול את קיומה של ישות כלשהי. וממילא, לא ניתן להוכיח בשום דרך כי אין אלוהים. ניתן אולי לומר כי אי אפשר להוכיח שיש אלוהים, אך לא ניתן להוכיח שאין אלוהים. סוף טיעון. טענה נגדית: ניתן להוכיח בצורה לוגית את אי קיומה של ישות כלשהי. כיצד? הסבר: ניתן להוכיח בצורה לוגית, כי ישות כלשהי אינה יכולה להיות קיימת במציאות, מאחר שקיומה נוגד את חוקי הלוגיקה. קיומו של פיל עם 7 אוזניים אינו ... של X כלשהו, הרי שממילא לא ניתן להוכיח שום דבר בשום נושא. כי על כל הוכחה תמיד נוכל להמציא ישות והסבר כלשהו חדש... הוכחת אי קיומו של אלוהים: האם ניתן להוכיח שאין אלוהים? כדי לדון האם ישותו של אלוהים אפשרי מבחינה לוגית, לשם כך יש להגדיר תחילה מהי ישותו של אלוהים, מה הן הגדרותיה, ורק לאחר מכן ניתן לדון האם קיומה אפשרי מבחינה לוגית. אך בהחלט ניתן להגיע למסקנה כי קיומה של ישות כלשהי כגון אלוהים, אינה אפשרית מבחינה לוגית שכלית. טיעון: לא ניתן להוכיח את אי קיומו של אלוהים, גם אם ... לחוקי הלוגיקה וכיוב. סוף טיעון. תגובה: נכון, אין דרך להוכיח שחוקי הלוגיקה עצמם נכונים, וממילא קיימת האפשרות שתהיה קיימת ישות כלשהי שקיומה נמנע מצד חוקי הלוגיקה. אך כאשר יוצאים אל מחוץ לחוקי הלוגיקה, ממילא לא ניתן להוכיח שום דבר. פירוש: לא ניתן להוכיח בצורה לוגית, את קיומה של ישות שמהותה שוללת את חוקי הלוגיקה. כי ברגע שקיימת ישות שמהותה נוגדת את חוקי הלוגיקה, ממילא אין משמעות לחוקי הלוגיקה, וממילא לא ניתן להוכיח שום דבר בשום נושא. זא ניתן לקבל את ההנחה כי אלוהים קיים כישות שמהותה אינה לוגית / שכלית, אך לא ניתן להוכיח זאת בדרך לוגית, משום שקיומו של אלוהים סותר את חוקי ... ההוכחות הלוגיות כמנגנון לבירור האמת, הרי שהוא מקבל את חוקי הלוגיקה כאמיתיים, והרי שממילא הוא שולל את קיומה של ישות שמהותה אינה אפשרית מבחינה לוגית. דוגמה לישות שקיומה אינו אפשרי מבחינה לוגית: ניקח 2 הפכים כלשהם, כגון חום וקור, חושך ואור, יש ואין, טוב ורע וכיוב. נגדיר ישות X שמהותה היא החיבור של 2 ההפכים כלשהם בשלמות. לדוגמה: ישות X שהיא גם תכלית החום וגם תכלית הקור בו זמנית, בנקודה אחת בציר המקום ובציר הזמן. ישות כנל אינה יכולה להתקיים מבחינה לוגית. משום שההגדרה שלה אינה אפשרית מבחינה לוגית. ברגע שדבר הוגדר לדוגמה כתכלית הקור, ... חום כלשהו וכל שכן שלא יתכן שהוא יהיה גם תכלית החום בו זמנית. ולכן בהחלט ניתן להוכיח לוגית כי ישות כלשהי אינה קיימת. נחדד: ברגע שהנחת כי חוקי הלוגיקה נכונים, הרי שהנחת גם כי לא קיימת ישות שאינה לוגית. כי קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את תקפותם ואת אמיתותם של חוקי הלוגיקה עצמם. ולכן על כורחך לומר שאם חוקי הלוגיקה נכונים, ממילא לא קיימת ישות שאינה לוגית.

... לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, האם יש אלוהים?, ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא. השואל מציע הגדרה לאלוהים כישות אינסופית שיצרה את הבריאה. אליעד מזהה מיד את הקושי בהגדרה זו, שכן אם אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, ... לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, ... יש אלוהים?. השואל שואל מחדש, האם יש אלוהים?, ואליעד מזמין אותו להגדיר מהו אלוהים מבחינתו. השואל מגדיר את אלוהים כישות אין סופית שבראה את הבריאה. אליעד מצביע על קושי לוגי: אם אלוהים הוא ישות, אז אפשר לשאול מי יצר את הישות הזאת. ברגע שמגדירים אלוהים כיוצר, עולה מיד שאלה נוספת, מי מפעיל את אלוהים?, וכך נכנסים ללופ אינסופי. כיצד ניגשים ... בהבדלה מלא אני, כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי. איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם? מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם ... ומעולם) לעומת חידוש העולם (שהעולם נברא מאין). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ובאפשרויות (פוטנציאלים שונים), ולכן יש אינסוף תרחישים. במקום אחד יש ... גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, שעוטפת את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה האם המקום הוא אין ... את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על - זמנית ועל - מקומית שמייצרת את שניהם. כיצד הרעיון של אין מוליד את היש? אליעד מתייחס להבנה ... ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת. מכאן אין כבר הפרדה בין אלוהים לעולם, כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים ... שואל האם יש אלוהים? אליעד: אז בא נחשוב מה זה אלוהים? מה זה אומר עבורך אלוהים? שאלה: מבחינתי היא ישות אין סופית, ללא מימדים והיא כנראה זאת שיצרה את הבריאה. אליעד: יש כאן בעיה בשאלה על אלוהים, כי אם אתה אומר שהוא ישות, אז השאלה מי יצר את הישות? למה זה? כי אתה הגדרת אותו, הגדרת אותו כישות, כיוצר... והשאלה היא מי מפעיל את המנגנון של אלוהים? אתה יכול להגיד אלוהים אחר, אבל מי מפעיל את האחר, ... אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם המחשבות שלנו תופסות מקום, למה? ... אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה ... אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה אנו מנסים לדעת מה חייב להיות קיים, למשל הכסא לא חייב להיות קיים, ... אומר שהיה קיים כפוטנציאל. מה שאני רוצה לחדד זה שגם פוטנציאל תופס זמן ומקום. אני רוצה להוביל אותנו למהלך, שבישות הראשונה אין אפילו פוטנציאל. כי כולם אומרים שאלוהים הוא הפוטנציאל ואחר כך זה הביטוי, אבל זה לא נכון, כי ... הראשון הוא הכי חזק ומחליט על הכל. אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, ... טוב נמשיך עם המקום והזמן, המקום מתהווה מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות יש לנו? הגענו לשתי ישויות, ישות שנקראת אין מקום וישות שנקראת אין זמן. מעבר למקום והזמן יש הוויה שהיא מחוצה להם, המקום והזמן מתהווים על ידי מישהו שאין לא ... לא סך כל מה שקיים, כי יש לנו גם זמן. אז יש לנו שתי אפשרויות, או שהמקום והזמן הם ישות אחת, ואז אין לנו בכלל שאלה, או שהם לא ישות אחת. למעשה יש הבדל בין מקום לזמן, הם שני דברים שונים, המקום הוא לא המציאות והזמן הוא לא המציאות, ... ב מכלום ג, אבל מהצד שלנו האם יש הבדל בין כלום א לכלום ב? לא, אין הבדל, מבחינתנו זו ישות אחת. מה התשובה למי ברא את אלוהים? התשובה לשאלה הזאת היא, שמי שמבין את אלוהים יבין שאין שאלה, למה? כי כאשר אתה חושב שאלוהים הוא ישות מצומצמת, אז יש אפשרות שיש אלוהים ויש עולם. אבל אם אתה מבין שאלוהים הוא האין מקום וזמן, אז מי ... מי ברא אותו. גם אם אפילו נגיד שבראו אותו, אפילו שלושים לפניו, אין לזה כל משמעות, כי זה אותה ישות. אז איך שלא נסובב את זה נגיע למסקנה שמה שמחויב המציאות זה הכלום. עכשיו אני רוצה להוסיף שגם מה ... הסוף. אם נעלים את הצורה של הכסא נקבל ברזל, אם נעלים את הברזל נקבל אטומים, עד שתגיע לכלום שהוא הישות הבסיסית ביותר. שאלה: איך זה קרה? איך מהכלום נוצר היש? אליעד: התשובה הפשוטה היא שזה לא קרה, זה תמיד ... אומרים שהיש דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה את היש, אבל אם נתקדם עוד נבין שזה בכלל אותה ישות. יש ישות אחת שבצד אחד שלה היא יש ובצד שני שלה היא אין, ולכן אפשרי המציאות הוא גם מחויב המציאות, כל ... הוא זז אצלנו בראש, בסוף התהליך אנו מגיעים להבנה שהכל אחד ותמיד ואין הבדל בין יש לאין, זוהי אותה ישות. אז איך הדבר הזה עוזר לאדם? קודם כל הוא מבין את המציאות, וזה הופך לו את כל הרצון. למשל ... האחדות הוא מבין שאני זה לא רק מי שאני חושב שאני, כי אני זה ביטוי של משהו אחר, יש ישות אחת שבה היש והאין הם אחד, ומזה זה מתפצל. יש ישות אחת ואין ישות אחרת ובתוך זה יש לנו כל מיני ביטויים כמו שולחן, כסא, אליעד, אני וכו, ואתה רואה שאתה כמו כל ... האחד נעלמת, זוהי אפשרות להעלים את התודעה, אם תלך לקצה החוויה של הנפרדות תעלם ואתה לא תחווה את עצמך כישות נפרדת. ומה שקורה אחר כך שמכלום מתהווה יש, ופתאום אתה חוזר לעצמך, הרי אני לא החזרתי את עצמי, כי ... למקום ממנו הוא נלקח, אתה שייך לאין סוף, תשיב את הדברים לאין סוף, תקשר אותם לשורשם, תבין שאתה לא ישות מצומצמת, תבין שאתה בעצם אלוהים וגם אתה, כי אתה גם כלום וגם ישנו בו זמנית.

... מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים והיבטים שונים, של המציאות, שהיא הישות האחת. ומנקודת מבט על המציאות כישות אחת, אין הבדל בין טוב לרע. דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה ... של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו. כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, האני של האדם, וגם הרצון העצמי של האדם, וגם כל המחשבות של האדם, וגם כל ... הזאת בעצמה, היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל הישויות כולן, יש מכנה משותף כלשהו. ויש איזה רובד פנימי כלשהו ... היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר יש אחדות, אין מקום לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך ... לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז ... שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות. כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי ... מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי של האדם לבין הרצון של המציאות. ונוצרה נפרדות בין ... שבעולם, ואעפכ יש שכלים שונים בעולם וכיוב. וכל שתי ישויות, או שהן זהות זו לזו בשלמות, ואכ ממילא הן ישות אחת, או שהן נפרדות זו מזו בדבר כלשהו, ואכ שתיהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר שמאחד אותן. וגם ... מילוט מהשאלה הזאת, והיא אם נאמר שאין שום אחדות בעולם כלל, אלא הכל נפרד תמיד. כי אפשר לומר שכל ישות שקיימת בעולם, היא לא דומה בשום דבר בעולם לשום דבר אחר. ואין שום מכנה משותף בין שום דבר לשום ... לא התפישה המקובלת. כי בחוש ניתן לראות שיש רמות של אחדות ורמות של נפרדות. אך אפשר לנסות לומר שכל ישות בעולם היא נפרדת בשלמות מכל שאר הישויות האחרות, ללא שום מכנה משותף כלשהו. ובכך בעצם ניתן לנסות להתחמק מהשאלה ... שעפ התפישה הזאת בעצם אנחנו מעמיסים את כל תכונות האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים זה עם ... הסיבה וגם התוצאה, וגם הסיבה וגם האין סיבה, וגם הרצון וגם האין רצון, וגם הטוב וגם הרע, וגם כל ישות וכל שאר הישויות, וגם כל ישות וההעדר שלה, הכל נמצא באחדות אחת. כי בשורש המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש ... המציאות עצמה. אלא שמנקודת המבט של שורש המציאות, שם אין נפרדות בין נפרדות לבין אחדות, ולכן בעצם הכל זאת ישות אחת ממש. וכאשר יש לאדם את השכל הגדול של המציאות, שבו יש אחדות בין האחדות לבין הנפרדות, ממילא אין ... הטוב לבין הרע, כי בשכל הגדול יותר, אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות, וממילא אין הבדל בין טוב ורע כישות אחת, לבין טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין ... הישויות הסופיות, וגם להפך. כי מצד האמת, גם הנפרדות וגם האחדות של המציאות, אלו רק ביטויים שונים של אותה הישות ממש. ויש עוד טעות נפוצה, והיא שיש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות נפרדה מהעולם, ועכשיו יש רק נפרדות. או שעכשיו ... רע, אלא שאין הבדל בין הנפרדות הזאת, לבין האחדות של הטוב ושל הרע. והאחדות והנפרדות, הן היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין אחדות לבין נפרדות. וכך גם הסיבה והתוצאה, או הסיבה והאין סיבה וכל כיוב, שאלו היבטים שונים של ישות אחת שבה אין נפרדות בין סיבה לבין חוסר סיבה וכולי. וממילא אכן יש רע, אך אף על פי כן ...

... שחולם את החלום. יש אני אחד שהוא חולם את כולם. ומה שאני בעצם רוצה לחדד פה שהבן זה אל ישות ניפרדת מהאב. הבן פירושו הגילוי של האב, נגיד שרבי נחמן כותב שהבן יצא לתרבות רעה, הוא בעצם התכוון להגיד ... השגעון של אלוהים זה אנחנו. אלוהים השתגע ומה שיצא זה אנחנו. עכשיו מה זאת אומרת אנחנו השתגענו בשורש יש ישות אחת שהיא השתגעה ויצא אנחנו. אנחנו המדמה. אנחנו השיגעון של הדבר. כשרבי נחמן אומר שבת המלך הלכה לאיבוד הכוונה ... למה יש אינסוף אלוהים כי כל מה שקיים זה אלוהים. עכשיו, אמרתי פה דבר והיפוכו. למה כי אלוהים הוא ישות אינסופית אז אם הוא ישות אינסופית אז לא יכול להיות יותר מאלוהים אחד כי אם הוא אינסופי, איך יכול להיות יותר מאלוהים אחד אז ... יש הרבה אלוהים וכל אחד מהם הוא אינסופי אז אם אחד מספיק שהוא אינסופי זה מבטל את כל שאר הישויות, אז איך זה יכול להיות ולמרות שאמרתי דבר והיפוכו אף על פי כן זה ככה. זאת אומרת מצד האמת, כל הישויות שנפרדות אחרי הבריאה הן באחדות. כי לפי הבריאה יש לנו ישות אחת ואחרי הבריאה יש לנו הרבה ישויות וכל הישויות שנפרדות אחרי הבריאה כולן הן בעצם, כל אחת ואחת, היא שוות ערך מוחלט לישות האחת שהיתה לפני הבריאה. זאת אומרת, כמו שלפני הבריאה הכל היה אחד מוחלט ככה אמצעות הדעלמה איכה אמר להם ... זה אותו אחד שמצד אחד לא יהיה הבדל ביניהם ומצד שני עדיין יהיה הבדל ביניהם. ואז יכולות להיות כמה ישויות שכולם בעצם יהיו אלוהים ולכולם יהיה טוב אותה מידה. ומאחר שאלוהים יש לו יכולת אינסופי וטוב אינסופי הוא ברא ... אחד היא צמצום בתוך זמן ומקום מצד שני היא בו זמנית היא בו זמנית היא בלי זמן בלי מקום, ישות אינסופית, ממלאת את כל המקום, את כל הזמן, מחייה את כל העולם כולו. לא דווקא היד, אלא כל דבר ... אלוהים, זאת אומרת אלוהים ברא אינסוף אלוהים כמותו, שתבין שהכל זה אלוהים. שיש לנו בעצם אינסוף אלוהים. כי כל ישות וישות היא אלוהים. שזה בעצם התשובה לשאלה איך אלוהים צמצם את עצמו. התשובה היא שהוא לא צמצם את עצמו. כל ... אחרי שהבנו שהכל אחד, רק אז אנו מתחילים בורא לבורא לבורא עד אינסוף ואף על פי כן כולם בעצם ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי והזמן הוא אינסופי. זה אינסוף כפול אינסוף. אינסוף מקומות באינסוף זמנים. הרעיון הוא בעצם שכל ישות וישות גם היא אלוהים בו זמנית. כולם אלוהים. מצד אחד בכל רגע וכל מקום מחייה את כל שאר הרגעים ושאר ... לך - לא, היה לו בן יחיד. שתדע לך שמצד האמת כל אחד ואחד הוא אלוהים בכבודו ובעצמו, כל ישות וישות. למה כי היחיד היחיד זה אלוהים, הוא אחד. הוא יחיד, מה זה יחיד פירושו אינסופי. כי אם יש עוד ... בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה, למרות שאתה רואה מולך מלא צימצומים, אינסוף צימצומים. כל מקום וזמן זה צמצום, זה ישות נפרדת. אבל רבי נחמן אומר, לא, דע לך שזה זה מלוכה לבנו בחייו, המלך עדיין חי, הכל אחד כמו ... כל מה שמשתלשל מתחת לאלוהים. יש לנו את את אלוהים שהוא הסיבה הראשונה הכוח הראשון ויש שרי מלוכה, הכוונה הישויות שיש אחרי הבריאה. זה בעצם נקרא שרי המלוכה. וכולם היו שמחים מכך שהמלך מוסר את מלוכה לבנו בחייו. זאת אומרת, רבי נחמן אומר שתדע לך שכל ישות וישות, כל שר במלוכה הוא בעצם אלוהים בפני עצמו. זה הכוונה, אז קודם כל ככה כל השרי מלוכה וכל הדוכסים ... מצד האמת היה, הווה. אם היה רק אלוהים האם היה שאלה מי ברא אותו לא. נגיד שהיתה בעולם רק ישות אחת נצחית שקיימת כל הזמן בכל מקום בלי זמן ובלי מקום. נגיד היתה קיימת רק ישות אחת נצחית. האם היתה שאלה איך היא נוצרה למה היא נוצרה לא היתה שאלה, כי יש רק ישות אחת, אז מה השאלה היא אף פעם לא נוצרה, היא אף פעם לא השתנה, אין פה שום שינוי. אז ... אם בריאה מחוברת לבורא אז זה טוב מאד, אז זה כביכול יותר טוב מאשר לפני הבריאה. כי אם כל הישויות כל הצמצומים שיש בעולם הם בעצם נכללים בשורשם שהם בעצם אלוהים אז זה טוב מאד, כי מה עדיף שיהיה ... שתהיה שלמות אחת או שיהיו אנסוף שלמויות ברור שעדיף שיהיה אינסוף שלמויות ולכן זה נקרא טוב מאד. אבל, אם הישויות הם לא נכללות בשורשן אז הטוב מאד הזה הוא סיטרא דה מותא, אז הטוב מאד הזה הוא מאד מאד ... כבר את הרצון הזה. אבל לפני הבריאה עדיין לא היה רצון בכלל שיהיה לנו יותר טוב. לפני הבריאה היה ישות אחת, שלמות. אם אנחנו אומרים שאחרי הבריאה שהיא מחוברת לשורשה זה יותר טוב, זאת אומרת שאנו כביכול אומרים שלפני ... שיש אלוהים, זה משהו שנפרד ממך אז אתה כופר באלוהים, כי אלוהים אומר - אתה המלך! אתה אתה המצומצם, הישות המצומצמת הקטנה שנמצאת בתוך זמן ומקום, אתה עצמך אלוהים בכבודו ובעצמו. כמו כל שאר הישויות. כי כל ישות וישות מצומצמת היא אלוהים, אף עם פי כן היא בן יחיד ואף על פי כן אין עוד מלבדו. מה שהסברנו ... לא תבין שאתה המלך זה עצמו העונש שלך. אבל כשתהיה בשמחה אזי אהיה בשמחה יתרה מאד. אבל אם אתה כישות בתוך העולם הזה תחבר את עצמך אל לפני הבריאה ותבין שהכל אחד אז אהיה בשמחה יתרה מאד. שימו לב ... להגיד שהוא גם מתחת לשכל, כי יש שכל ויש מה שמקיף אותו. מה מקיף את השכל את השכל מקיף ישות אחת שהיא גם מעל השכל וגם מתחת לשכל. אותה ישות. הישות שמתחת לשכל היא אותה ישות שמעל לשכל כי היא מקיפה את השכל. זאת אומרת שהחכמה הכי גדולה והטפשות הכי גדולה זה אותו הדבר שניהם ... אין לו בעיה. המדינה לא נתפקרו הכוונה היא לדוגמה דומם, צומח, חי, מדבר. מי הכי חכם הדומם. הדומם הוא הישות הכי חכמה. הבן מלך הכי חכם זה דומם. מעליו מי פחות חכם הצומח. מי פחות חכם החי. מי פחות ... ו כל כך. היה מתאנח מאד. רבי נחמן הסביר לנו מי זה הבן מלך זה כל אחד ואחד, כל ישות וישות נקראת בן מלך. מחמת שהיה בו טוב כי נולד עם טוב, מחמת שכל אחד ואחד מצד האמת הוא מלך ...

... שלנו, אלא גם חלק מהאחד הגדול יותר, שהוא בעצם אלוהים. לכן כשאנחנו אומרים האני של האדם, אנחנו בעצם מתייחסים לישות הנפרדת הזאת באופן חיצוני, כי יש גם משהו שהוא מעבר לאני הנפרד, והוא האחדות עצמה. מדוע האדם תמיד סובל? ... ולכן האדם מעדיף להישאר בשאלות חיצוניות ופחות מאיימות, כמו למה אני רוצה דבר מסוים ולא אחר? האם האני הוא ישות פשוטה או מורכבת? לרוב נדמה לנו שהאני הוא ישות פשוטה ולא מורכבת, אבל למעשה האני הוא ישות מורכבת. הדרך לדעת האם ישות מורכבת היא לבדוק אם קיימת ישות אחרת השונה או מנוגדת לה. אם קיימת ישות אחרת, הדבר אומר שהישות הזאת מורכבת, משום שאם היא הייתה פשוטה לחלוטין, לא היה דבר מחוץ לה. כך גם עם האני. עצם העובדה ... היה יכול להיות קיים משהו מחוץ לו. האם האני הוא המחויב הראשון? אליעד טוען שאם היינו אומרים שהאני הוא ישות לא מורכבת (כלומר מחויבת באופן מוחלט), היינו חייבים להסכים שאין שום דבר מחוץ לו. מכיוון שאנחנו כן רואים שיש ... שלנו הן לא הכרחיות אלא אפשריות בלבד, וכך להבין את עצמנו טוב יותר. סיכום הרעיונות המרכזיים: האני והרצון הם ישויות מורכבות. סיבת הסבל האנושי היא ההתנגדות למציאות. יש להבין לא רק למה רוצים טוב, אלא למה רוצים טוב בצורות מסוימות. צריך להבין מדוע יש רצון בכלל. האני הוא לא ישות מוחלטת אלא מורכבת, כי קיים גם לא אני. יש חומר יסודי יותר שממנו מורכב האני והלא אני. הבנה עמוקה ... ויש אפשרי. יש דבר שהוא מוכרח שיהיה ככה ויש דבר שהוא לא מחויב שיהיה ככה. וכל דבר שמורכב מכמה ישויות, כל דבר שהמהות שלו מורכבת יותר מדבר אחד, קיומו הוא אפשרי, כי הוא יכול להיות מורכב כפי מה שהוא ... הרצון הוא המהות, ולכן צריך לבדוק מדוע אני בכלל רוצה. וכאשר האדם מתבונן על הרצון, הוא רואה שהרצון הוא ישות מורכבת, ולכן צריך לפרק גם את הרצון. וממה מורכב הרצון? מהאני של האדם בצרוף הרצון. האני הוא המחויב ביחס ... סדנאות, ולעבור הרבה קורסים, אבל השאלה היא, מדוע אני קיים? וכאשר האדם מתבונן על האני שלו, נדמה לו שזאת ישות שאינה מורכבת כלל. אך לא כך הוא, כי האני הוא ישות מורכבת. אנחנו לא מדברים על האני שאת מזדהה איתו עם המחשבות הרגשות והדעות, אנחנו מדברים על האני שלך, על הישות שחווה את כל התחושות והרגשות האלה. האני הראשון שלפני התחושות וכו. עכשיו נפרק גם את האני. אם קשה לך לראות שהישות מורכבת, אז קשה לך לראות את המורכבות שלה, כי אין במה להיאחז. אז איך נדע אם דבר הוא מורכב או לא מורכב? והסימן לדעת אם הישות מורכבת או לא היא על ידי שהאדם בודק האם קיימת ישות נוספת שונה או מנוגדת לישות עצמה. לאמור על משהו שקיומו מחויב פירושו שהדבר הזה לא יכול להיות שלא יהיה קיים, הוא מוכרח להיות קיים. ... ואז זה אומר שהכוס מורכבת. אז בכל הדברים שבעולם, יש משהו ששונה מהם. אם יש עוד משהו שהוא לא הישות הזאת, אז הישות הזאת מורכבת. כי כמו שקיים האני, כך קיים גם הלא אני. שאלה: האני זה לא הגוף? אליעד: נכון, את ... זה מחויב שהוא יהיה תמיד קיים, ואז אין דרך לפרק אותו ואין דרך להעלים אותו. אבל אם האני הוא ישות שלא מורכבת משום דבר, אז זה אומר שהוא מוכרח להיות תמיד קיים, ואם הוא תמיד קיים, אז לא יכול להיות משהו שזה לא הוא, אבל בכל זאת יש לא אני, ולכן האני הוא ישות מורכבת. ומכאן שאם יש אני ולא אני, אז יש חומר בסיסי יותר שממנו מרכיבים פעם אני ופעם לא אני. ... היא משהו שקיים, והצורה היא משהו שקיים בצורה של אני. יש יש אני, ויש יש לא אני. כאילו יש ישות של אני ויש ישות של לא אני. אני זה ישות ולא אני זה גם ישות, אז הישות היא המהות, והאני או הלא אני זה הצורה. יש ישות ויש ישות בצורה של אני, אז הישות היא המהות, והצורה היא האני או הלא אני.

בריאה עצמית, ישות יכולה או לא לברוא את עצמה? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים הבורא? אולי נוצר מעצמו? האם ישות יכולה לברוא את עצמה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מציג היא האם ישות כלשהי יכולה לברוא את עצמה. רבים חושבים שאין אפשרות כזו, משום שאם הישות קיימת, מדוע שתברא את עצמה שוב? ואם היא לא קיימת, איך תוכל לברוא את עצמה בכלל? הרבנים ואנשים דתיים נוטים להשתמש בטיעון הזה להוכחת קיומו של אלוהים, בטענה שאלוהים הוא הכרחי לבריאת העולם, משום שישות לא יכולה להיווצר מעצמה. אך לפי ההסבר של אליעד, התשובה היא שישות אכן יכולה לברוא את עצמה, והוא מסביר זאת על ידי רעיון של שינוי צורה, כלומר, - יצירתה של צורה ... את הצורה החדשה שלו, משום שקודם היה לו מצב אחד (בתוך הבקבוק) ואחרי השפיכה הוא נמצא במצב חדש. כלומר, הישות הזאת שנקראת דיו למעשה בראה את עצמה מחדש על ידי שינוי הצורה שלה. הוא ממשיך ואומר שכך בדיוק קורה גם עם כל דבר ביקום - כל ישות יכולה לברוא את עצמה על ידי שינוי צורה. לדוגמה, אדם שזז ממקום למקום משנה את הצורה שלו, כך שלמעשה ... גם אם נניח מצב שבו לא היה שום מקום ושום זמן, המצב הזה של חוסר מקום וזמן הוא בעצמו ישות קיימת כלשהי ששינתה את הצורה שלה והפכה לעולם שאנו מכירים כיום. הכלום הוא לא באמת שום דבר, אלא רק צורה אחרת של ישות קיימת. מי גרם לאלוהים לשנות את רצונו ולברוא עולם? אליעד מסביר שלפי אותו עיקרון, אם כל שינוי חייב להיגרם על ידי ישות חיצונית - כפי שטוענים אנשים דתיים לגבי בריאת העולם - אז יש לשאול את השאלה מה גרם לשינוי ברצונו ... היה קיים מראש. האם אלוהים באמת ראשון ויחיד? מכיוון שהמציאות קיימת תמיד, אליעד מראה שגם אלוהים אינו יכול להיות ישות מוחלטת וראשונית, משום שאלוהים עצמו היה חייב להימצא בתוך מציאות אחרת שהייתה קיימת לפניו, ובכך נפסלת האפשרות שאלוהים הוא ... ששום דבר לא באמת נברא אי פעם. הכל פשוט נמצא וקיים תמיד, רק משנה את הצורות השונות שלו. וכך, הישות העמוקה ביותר של המציאות יכולה בהחלט לברוא את עצמה על ידי שינוי הצורה שלה. מי ברא את אלוהים? האם ...

... של מקור הרצון. ככל שהאדם חוקר את מקור הרצונות שלו, הוא מגיע להבנה שהם אינם שלו אלא של אותה ישות המפעילה את כל הדברים. במצב כזה, האדם חווה את המציאות כאילו הוא עצמו יצר אותה, ולכן אין לו התנגדות. ... דבר אין סיבה אמיתית לשום דבר, והכל מתהווה ממקור אחד שהוא מחוץ לזמן ולמקום. כאשר אדם מבין שהוא עצמו הישות הראשונה, אז הוא חווה את כל המציאות כביטוי לרצונו, ובכך הוא משתחרר מהסבל ומגיע לשלמות מוחלטת. לסיכום, לפי אליעד ... מקור הרצון. אם האדם מבין באמת את המקור של הרצונות שלו, ומגיע להבנה שהם לא שלו אלא של אותה ישות שמפעילה אותו, הוא יכול להזדהות עם הכוח הראשון שמניע את כל הדברים. במצב כזה הוא חווה את המציאות כאילו ... לאלוהים ולתורת רבי נחמן מברסלב? רבי נחמן מדבר על ביטול כל הרגשותיו, שזה מצב בו האדם מפסיק להרגיש שהוא ישות נפרדת ומבין שהוא אחד עם ההוויה כולה, שהיא בעצם אלוהים. אליעד כהן מסביר שזה המצב שלפני הבריאה, מצב של ... שלו חזק יותר מהכאב. איך נוצרת החוויה של הכאב? אליעד: מה שאני טוען בעצם הוא מאוד פשוט. יש תודעה, ישות מודעת לעצמה, שאומרת אני. ועל התודעה הזו מולבשים עכשיו רצונות: הרצון לחיות, לשרוד, להתפתח, להיות בריא, כל שאר הרצונות. ... ולא יכולה לשנות את זה? אליעד: כי יש משהו בתוכך שיוצר את הרצון הזה. תתחילי לחפור פנימה, ותגלי שיש ישות אחרת או מציאות - לא משנה איך תקראי לה - אולי אלוהים, אולי הכוח שברא את היקום, שהיא יוצרת ... בו ואתה לא מרגיש את הכאב שהגוף שלך כואב. מה שאני בעצם טוען הוא מאוד פשוט, יש תודעה, את ישות מודעת לעצמה, שאת אומרת אני, על התודעה הזאת, על האני הזה, מולבשים עכשיו רצונות, רצון לחיות, רצון לשרוד, להתפתח, ... שיוצר לי את הרצון הזה, משהו בתוכך גורם לך לא לרצות את הכאב, תתחיל לחפור פנימה, בסוף תגלה שיש ישות אחרת או מציאות, לא משנה איך תקרא לה אולי אלוהים, איך שבא לך? שהיא יוצרת את הרצון שלי, קודם ... שלך, זה רצון של מישהו שמלביש דרכך. דבר ראשון אתה מבין שהרצון לא שלך, זה לא אני רוצה, יש ישות שיוצרת אותי, שיוצרת את הרצון שלי, שיוצרת את הכאב שלי, ועושה ביניהם אינטרקציה. כאשר אתה נמצא במצב התודעתי הזה הרבה זמן ומתבונן, התודעה של האדם עוברת לשלב הבא שאז הוא מבין שכשהוא אומר אני, הוא מתכוון לישות הראשונה - אלוהים - המציאות. אנחנו חלק ממערכת, כל אחד הוא חלק ויש את השלם. אם אתה מתבונן פנימה, ... רוצה וכו, ולתודעה הזאת יש רצון שלא רוצה להרגיש כאב, אני מפרק את זה לגורמים, יש כאן תהליך, יש ישות שמודעת לעצמה, שיש לה רצון שלא יכאב לה הראש, שיש לה מודעות לכך שיש לה כאב ראש, ואז יש ... לא יהיה אני יותר, ידברו איתך, אבל את לא תהיי פה יותר שאלה לא הבנתי אליעד מי את את הישות שאומרת אני, נכון שזוכרת מה היה לה, שחווה, מאוד יכול להיות, האם יש לך תעודת ביטוח שמחר תהיי קיימת? ... שהתודעה של האדם היא ביטוי של משהו אחר, שבן אדם אומר אני, זה בעצם כמו שהיד הזאת היא לא ישות עצמאית אלא חלק ממשהו אחר, אתה אומר אני, הכוונה היא חלק אלוה ממעל, מה זאת אומרת חלק אלוה ממעל? ... כשהיא תגיד אני, היא תתכוון לאליעד, ואליעד בשלב מסוים שהוא אומר אני הוא מתכוון למציאות, להוויה הכללית, זה כמו ישות בתוך חלום, שבן אדם נמצא בתוך חלום ואומר אני, אז הוא מתכוון לאני ואתה וזה וזה, אבל אם הוא היה יודע שהוא בתוך חלום, למי הוא אמור להתכוון לישות שחולמת את החלום, למי שחולם את החלום. זה בכלל משנה את כל תפיסת המציאות שלך. עכשיו כאשר אתה קולט ... ביטול מוחלט, ביטול כל הרגשותיו, מה שנקרא התפשטות הגשמיות. רבי נחמן אומר בביטול כל הרגשותיו? שלא תרגיש שאתה קיים כישות נפרדת, שתגיד אני תתכוון לאלוהים הראשון, למציאות, הוויה הראשונה, ואז אתה לא יכול להיות בהתנגדות עם העולם, כי אתה ... זוהי בדיוק התשובה, יש פה כמה תשובות. קודם כל אם אתה מסתכל מספיק פנימה, בסוף התהליך אתה מזדהה עם הישות הראשונה שעושה את הכל, ואז לא תוכל להגיד זה טוב וזה רע, מאוד פשוט. שאלה אבל איך זה משנה ... שאלה חלקים מסוימים אליעד בסדר, חלקים, זה לא בשליטתך, אם תבין כשאתה מסתכל פנימה, תבין שאתה אלוהים הראשון, כמו ישות בתוך חלום, שרואה תמונה ולא אוהב את התמונה, אבל אם תבין שאתה הוא זה שחולם את החלום, אתה תבין ... מעוותת בעולם הזה. מה הכוונה ומי שרוצה קבלה יש שכינה פנימית ושכינה חיצונית, הכוונה שכלפי חוץ אלוהים מתגלה אלינו כישות שמשנה דברים כל הזמן, הוא בורא עולם, כל הזמן מחליף את המצבים בתוך העולם וכו, אבל בתוכו אין אצלו ... למרות שהוא נפרד, הצד הזה נפרד מהצד השני ומחר נפרד מאתמול, אף על פי כרגע הם בו זמנית גם ישות אחת. מה זאת אומרת מבחינה פיסיקלית, בואו נבדוק, מהו כסא - אטומים? נבדוק פנימה, פנימה, אלקטרונים וכו בסוף נגיע ... אסביר לך למה אני קורא לזה לא קיים, מה הכוונה במושג לא קיים? לא קיים פירושו שכל הדברים קיימים כישות אחת, זה נקרא לא קיים, לא שזה לא קיים, זה קיים כישות אחת. אם ניקח את הכוס והכסא ואותך ואת כל הדברים ונכניס אותם לתוך נקודה אחת, האם הם קיימים כן? ... היינו יכולים להגיד פה השולחן לא? כי עדיין אין מקום, אין זמן. זאת הכוונה לא קיים, הכוונה לא קיים כישויות נפרדות. האם הבנת למה הכוונה לא קיים, אפילו אם לא קיים כרגע אבל הפוטנציאל שלו תמיד קיים. הכוונה לא קיים כישות נפרדת, זה קיים כישות אחת. תסתכלי, יש לך שכל ואת רואה כרגע כסא, ואת חווה כסא, יש לך חושים שרואים כסא, והשכל שלך ... והזמן אתמול היום מחר וכו. ממה עשוי הזמן ממה עשוי מימד המקום לפי כל התיאוריות אז הזמן והמקום עשויים מישות אחת שהיא לא זמן ולא מקום. שאני אומר לא זמן ולא מקום איך זה נראה לא מקום ולא זמן, ... אומרת שכרגע זה עשוי מכלום, השכל שלך מקבל מידע דרך החושים שיש פה כסא ופה כוס וכו וכו שיש ישויות נפרדות. אבל השכל שלך אם הוא מתבונן לתוך המציאות הוא גם יכול לקבל מידע נוסף ולחוות את האחדות. יש ... התבוננתי בדברים, עם כל הראש שלי הייתי בנושא הזה. ומפה לשם ומשם לפה אחרי תקופה מסוימת כשאדם מתבונן בזה הישות שלו נעלמת, זה נקרא ענווה, אין אני וענווה יכולים לגור בכפיפה, ויש ישות אחת שמנהלת את הכל, ואז פתאום אתה מגלה שאתה בתוך חלום, שבעצם אתה בתוך חלום, חולמים אותך, ואז מה ... אני לא יכול להבטיח לך שתחיה בעוד שנייה, כי התודעה שלך יכולה להיעלם, לא הגוף שלך, אלא התודעה שלך, הישות שאומרת אני, יכולה להיעלם בעוד שנייה, ואף אל פי כן אתה לא יכול להיעלם, למה אתה לא יכול להיעלם ... מרוכז בעצמו שהוא לא ידבר איתך ולא יענה לך, תירקי עליו הוא לא יעשה לך שום דבר, רוצה לראות ישות מאוד מוארת, זה הקיר הזה, מה שלא תעשי לו הוא לא יגיב. אבל זה לא העניין? האנשים לדוגמה שרואים ... תשובה. איך שלא נסובב את זה יש כאן פרדוקס, בסיפור של אלוהים יש פרדוקס, כל הקונספט של אלוהים שיש ישות שהיא מחוץ לזמן ולמקום, שהיא אחראית על הזמן והמקום. כאשר אתה מתבונן על הנושא של אלוהים, יש בעיקרון שתי ... קיומו של אלוהים לא מחויב המציאות, למה זה באמת לא מחויב כי מאחר שיש עולם ויש אלוהים ואלו שתי ישויות נפרדות? אז זה אומר שקיומו של אלוהים כישות עצמאית הוא לא מחויב, כי יכול להיות אלוהים עם עולם ואלוהים בלי עולם. זאת אומרת שגם המצב לפני בריאת ... העולם בקשר לאלוהים. אנחנו מנסים להבין את הכוח שמניע את העולם, זה נושא השיחה. אנחנו מנסים להבין את התודעה, הישות, הלוגיקה החוקיות שמפעילה את העולם, אנו קוראים לזה אלוהים. שאלה האכסיומה הראשונה היא שהיה דבר אחד שמהותו אנרגיה טהורה ... היא ביטוי של שאלה כללית יותר, השאלה הכללית יותר היא איך התהווה השינוי הראשון איך התהווה הפיצול הראשון יש ישות אחת איך ממנה התהווה ישות שמודעת לעצמה גם זאת שאלה, כי היא יכולה להיות מודעת וגם לא מודעת. אז למה היא מודעת איך נוצר בכלל הבדל בין הישות לבין התודעה העצמית שלה זאת אומרת ששאלת כל השאלות היא איך נוצר הפיצול הראשון. ופה התשובה הפשוטה ביותר שהמתחמקים ...

בחירה חופשית - איזו ישות בוחרת בחירה חופשית? האם יש בחירה חופשית? מהי בחירה חופשית, ומי באמת בוחר? אליעד כהן מציג נושא פילוסופי מורכב ... ובתוך החלום יש הרבה דמויות. הדמויות האלו בטוחות שיש להן בחירה חופשית, אבל בפועל, מי שבאמת בוחר עבורן הוא הישות החיצונית, האדם שחולם. אליעד מסביר שכך האדם במציאות - הוא חושב שהוא עצמאי ובוחר, אך למעשה הוא עשוי להיות מופעל על ידי ישות גדולה יותר, על ידי כוח גדול יותר של המציאות עצמה. אם האדם מזהה את עצמו עם המציאות, האם אז ... שהיא בחרה ללא שום סיבה, ואז אולי הפעולה פשוט התרחשה מעצמה? האם האני קיים בזכות עצמו או שהוא חלק מישות גדולה יותר? בסיכום דבריו, אליעד מדגיש שאדם חייב להתעמק ולהבין מי זה האני שלו. האם האני הוא ישות עצמאית, או שהוא זרוע מבצעת של ישות גדולה יותר? אם האדם הוא חלק מישות גדולה יותר, אז כישות נפרדת אין לו באמת בחירה חופשית. ואם הוא מחובר לישות העליונה, גם אז לא ברור שיש לו בחירה, כי תמיד נשאלת שאלת הסיבה והתוצאה. אליעד כהן מסכם ואומר שהדרך ... נושא הבחירה החופשית היא על ידי חקירה פנימית של האני. האם האדם הוא זרוע מבצעת של משהו אחר או ישות עצמאית שקיימת בפני עצמה? ההבנה הזו היא הבסיס לתובנה העמוקה יותר של מהות הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? ... הקשר בין האני לבחירה חופשית? האם לאדם בתוך חלום יש בחירה חופשית? האם המציאות בוחרת בעצמה? האם האדם הוא ישות עצמאית? מהו שורש הבחירה החופשית? הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית, וזהו נושא רחב. וניתן נקודת מבט להסתכלות, ... חופשית, אבל האם יש לו בתוך החלום בחירה חופשית? לא מי שחולם מחליט, אולי יש להן בחירה, אבל מצד הישות החולמת, הישות שבחוץ, היא בוחרת. האדם מתבונן לצורך העניין ומבין שהוא אומר אני למציאות, כמו שהיד אומרת אני היא מתכוונת לאדם. ... הזה? מי מחיה את האדם הזה? וגורם לו לחשוב שהוא בוחר, או עושה בכלל משהו. כי אם האדם חלק מישות, הוא לא בוחר בכלל, ואם כן, עליו לבדוק אם הוא אני בפני עצמו ומי שרוצה להבין את הבחירה החופשית, עליו להבין קודם כל מי הוא, ישות עצמאית? או חלק מישות גדולה יותר, מי אתה בכלל? כי אם אתה חלק מישות אחרת, אז אין לך בחירה. ועל האדם לבדוק מי זה האני הזה שבוחר? אלא אם כן אתה מחובר לישות הראשונה, ואז גם לא ברור אם יש לך בחירה חופשית, ולשם כך צריך להבין את הסיבה והתוצאה ולהבין את ...

... להבנה שהוא למעשה דמות בסרט מצויר, כלומר, שהוא בעצם חסר בחירה חופשית, ורצונותיו אינם שייכים לו אלא מתגלים דרכו כישות אחרת. אדם כזה, יכול למצוא עצמו במצב שהוא כבר לא רוצה שום דבר, כי הוא מבין שהרצונות אינם שלו, ... הוא אמור לעבור לשלב הבא של ההבנה, שבו הוא יראה שגם התודעה שלו, לא רק הרצונות, היא ביטוי של ישות אחרת, משהו שנמצא מעבר לקיום הנפרד שלו. מהו התהליך שמוביל את האדם לאושר אמיתי? אליעד מתאר שלושה שלבים עיקריים שהאדם עובר בתהליך ההתבוננות הפנימית: שלב ראשון: האדם חושב שיש לו רצונות משלו והוא ישות עצמאית. זה מצב הבסיסי שבו נמצאים רוב האנשים, שמאמינים שיש להם שליטה מלאה על חייהם. שלב שני: האדם מתחיל להבין שהרצונות שלו אינם באמת שלו, אלא שיש ישות אחרת שמחליטה עבורו מה ירצה. בשלב זה האדם כבר מזהה שאין לו בחירה חופשית. שלב שלישי: האדם מבין שגם הישות שלו, התודעה והקיום שלו, הם לא דבר נפרד בפני עצמם, אלא גם הם מתהווים כל הזמן מתוך ישות אחרת גדולה יותר. כאשר האדם מגיע להבנה הזו לעומקה, הוא הופך למעשה לכלום, למצב של אין מוחלט, אינסוף, מה שנמצא לפני הזמן ולפני המקום. במילים אחרות, הוא מגלה שהוא בעצמו אלוהים, הוא הישות האינסופית שבתוכה נוצרת כל המציאות. איך ההבנה שהאדם הוא גם דמות וגם צייר, מסלקת את הסבל? אליעד כהן מסביר ... של פיצול אישיות. אבל כאשר האדם מבין שכל מה שקיים במציאות, כולל הרצונות שלו והתודעה שלו, הוא חלק מאותה ישות אחת אינסופית, אז הוא מרפא את עצמו מהפיצול הזה. מה קורה כאשר מבינים שגם הצייר הוא דמות בסרט מצויר גדול יותר? אליעד מחדד שההבנה יכולה להגיע רחוק יותר, כאשר האדם מגלה שגם הצייר עצמו (הישות האלוהית, הבורא), הוא בעצם דמות בתוך סרט מצויר גדול יותר. זאת אומרת, שישנה ישות גדולה אף יותר מהאלוהים, וההבנה הגבוהה ביותר היא שהצייר, הציור והדמויות שבתוך הציור הם כולם למעשה ישות אחת. מנקודת המבט הזו, אין באמת הבדל בין יש בחירה או אין בחירה, כי הכל הוא ישות אחת שמתגלמת בצורות שונות, פעם אחת כצייר ופעם אחת כדמות מצוירת. כאשר האדם מבין זאת, הוא חי את החיים ... מתאר מגיע כאשר האדם מצליח לתפוס באופן חווייתי בו - זמנית את שתי הפרספקטיבות: הוא גם מבין את עצמו כישות בתוך הסרט, וגם מזהה שהוא הצייר שיוצר את כל מה שמתרחש. כשאדם מבין שאין באמת הבדל מהותי בין להיות ... הדמות, וגם כל מה שנמצא סביבו. הוא יגלה שכל הפיצולים שהיו קיימים בתודעה שלו אינם אמיתיים, ושהמציאות כולה היא ישות אחת שלמה ואינסופית. האם יש בחירה חופשית? איך ליהנות מהחיים? מהי התודעה? האם המציאות היא חלום? מי הוא אלוהים ... דבר, אבל הוא לא נהנה מהחיים. והשאלה מה היא האמת? הוא חקר לתוכו, גילה שכל הרצונות שלו הם של ישות אחרת, דהיינו, גילה שאין לו בחירה חופשית ועכשיו הוא אומר, אבל איך בעצם ההבנה הזאת, גורמת לי ליהנות מהחיים? ... זה העדר בחירה חופשית, העדר בחירה חופשית פירושו, שאתה מבין שהרצון שלך הוא לא שלך, שהוא בעצם התגלות של ישות אחרת של משהו אחר. וכאשר האדם יתבונן בזה עוד ועוד, הוא יבין שגם התודעה שלו היא ביטוי של משהו ... אחר מה בעצם קורה? הוא מבין שהתודעה שלו היא לא מי שהוא חשב שהוא, אלא שהתודעה שלו היא אותה ישות ראשונה, שהיא בעצם מהווה את התודעה המצומצמת שלו. מה זאת אומרת? אדם חווה שיש לו רצון, שלב ראשון הוא חווה את הרצון כישות נפרדת בזכות עצמו, ושהוא שולט ברצון שלו ויש לו בחירה, זה מה שהטיפשים חושבים. אחר כך מתבונן, ומבין, רגע, הרצון שלי בכלל לא בשליטתי, יש בכלל ישות אחרת, שמחליטה לי מה אני ירצה. בשלב הבא הוא מבין שגם הישות שלו היא גם ביטוי של משהו אחר, זה לא שיש לך ישות בפני עצמך ומישהו מלביש עליך רצונות, לא, גם הישות שלך עם הרצונות שלה, גם הם מתהווים כל הזמן וכאשר האדם מבין את זה הוא הופך להיות כלום, מה ... ואין לו פיצול אישיות, דהיינו, הוא לא מפצל את עצמו, כי אנשים רגילים בטוחים, שהם זה הם, והמציאות זה ישות אחרת, והם לא מבינים מה הקשר בין זה לזה, זה נקרא שהאדם סובל מפיצול אישיות. אבל על ידי שהאדם מחפש את האמת, משתמש בשכל לחפש, מה זה אומר? דהיינו, מחבר את שתי הישויות האלו לישות אחת, מחבר את הכוח הראשון הסיבה הראשונה שמניעה את כל התהליכים ויש גם את הישות הסופית שזה האדם עצמו עם הלבוש שלו הגשמי בתודעה המצומצמת. וכאשר האדם מבין את זה, אז הוא גם חווה ... שמי שהולך יותר רחוק מזה, הוא מגלה שגם הצייר עצמו, הוא בתוך סרט מצויר. גם אלוהים הוא דמות של ישות גדולה יותר, בשכל הגדול יותר הוא ההבנה שהצייר והציור והישויות שבתוך הציור, הן ישות אחת. ואז אין את השאלה של יש בחירה, אין בחירה, וכו. ואז יחיה חים טובים באמת.