וכאן אבאר עוד דרך יצירתית וחשיבה יצירתית, איך וכיצד יכול האדם לפתח את החשיבה היצירתית שלו ואת יכולת היצירה שלו. ומדובר כמובן על יצירתיות בכל התחומים, כגון יצירתיות בחינוך / יצירתיות בפרסום / יצירתיות בעבודה / יצירתיות בעסקים וכיו"ב.
והטיפ לפיתוח היצירתיות שאדבר עליו הפעם, הוא הנושא של לימוד מטעויות יזומות. דהיינו, כי לפעמים האדם עושה טעות כלשהי. וכאשר הוא מתבונן על מה שהוא עשה בטעות, אז לפעמים הוא מקבל מכך רעיונות חדשים ודרכי חשיבה חדשות והוא מפתח את היצירתיות שלו.
וכאן אני לא מדבר על ללמוד מטעויות באופן כללי, דהיינו, על זה שאחרי שהאדם עושה טעות, אז שעליו לנסות ללמוד ולהסיק מסקנות אחרי שהוא גילה שהוא עשה טעות. אלא כאן אני מדבר על דרך של האדם לפתח את היצירתיות שלו, על ידי זה שהוא באופן יזום יושב וחושב על הדרכים השונות שבהן הוא היה עושה את מה שהוא רגיל לעשות, במידה והוא היה טועה במעשיו.
ז"א שהאדם רגיל לעשות פעולות מסוימות ולחשוב בצורה מקובעת מסוימת. והאדם צריך לשבת עם עצמו ולחשוב ולשאול את עצמו: אם הייתי משתגע ולא הייתי חושב בהיגיון, אלא הייתי מנסה להשיג את המטרה שלי, בצורה משוגעת שנראית לי עכשיו כטעות, איך הייתי יכול לטעות?! דהיינו, איזה טעויות הייתי יכול לעשות בטעות, כדי להשיג את המטרה שלי?
והדרך של האדם למצוא דרכים חדשות כיצד הוא היה יכול לעשות את מה שהוא עושה בצורות נוספות, היא על ידי זה שהאדם מנסה לחשוב כמו משוגע. דהיינו, האדם לוקח את התהליך שאותו הוא רגיל לעשות. ומפרק אותו לחלקים. וכותב בצורה מסודרת את החוקים שלפיהם הוא עושה את מה שהוא רגיל לעשות.
ועל האדם לקחת את כל אחד מהחלקים שיש בתהליך העשייה שלו, ולברר ולשאול את עצמו: אם לא הייתי פועל לפי מערכת החוקים הזאת, אלא הייתי עושה טעות, אז איזה טעויות הייתי עלול לעשות?!
ואחרי שהאדם מוצא איזה טעויות הוא חושב שהוא היה עושה, אם הוא לא היה נצמד להוראות ולחוקי הפעולה שהוא רגיל אליהם, עכשיו על האדם לברר עם עצמו, מה היתרון היחסי שיש בכל אחת מדרכי הפעולה שהוא חושב שהן טעות. כי בכל טעות, יש גם יתרון כלשהו וגם שכל כלשהו. ומכל טעות אפשרית, אפשר גם ללמוד מה לא לעשות, אבל אפשר גם לקבל רעיונות מה כן לעשות.
כי לטעות פירושו, לחשוב מחוץ לקופסא הרגילה. והאדם רגיל לפעול בצורה כלשהי. ומה שנראה לאדם כטעות וכשיגעון, זה בעצם מייצג אצל האדם את מה שבעיניו נתפס כפעולה שלא לפי צורת החשיבה הקיימת שלו. אלא כחשיבה חדשה בצורת חשיבה חדשה.
והאדם לא צריך לחכות לעשות טעויות וללמוד מטעויות שהוא עלול לעשות. אלא האדם יכול מראש לחשוב עם עצמו, בצורת מחשבה שהוא מרשה לעצמו לטעות בצורת החשיבה שלו. והוא מנסה דרך זה להתבונן על דרכי פעולה חדשות. ולחקור ולבדוק בכל דרך פעולה, את היתרונות היחסיים שלה, למרות שכרגע היא נראית כטעות. ועל ידי זה אפשר לגבש צורת פעולה חדשה וטובה עוד יותר, בהתאם לצרכים ולמטרה המוגדרת.
ואחדד: שהדרך לחשוב בצורה יצירתית ולפתח יצירתיות, היא על ידי זה שהאדם מתבונן בצורה מסודרת ומכין רשימה מסודרת, של כל תהליך הפעולה השגרתית שלו. והאדם יושב ומפרק את רצף הפעולות שלו, לתתי תהליכים. ועל האדם לקחת כל חלק מהתהליך שהוא עושה, ולברר עם עצמו, לפי איזה חוקים פועל אותו תת תהליך. והאם אותו...
והטיפ לפיתוח היצירתיות שאדבר עליו הפעם, הוא הנושא של לימוד מטעויות יזומות. דהיינו, כי לפעמים האדם עושה טעות כלשהי. וכאשר הוא מתבונן על מה שהוא עשה בטעות, אז לפעמים הוא מקבל מכך רעיונות חדשים ודרכי חשיבה חדשות והוא מפתח את היצירתיות שלו.
וכאן אני לא מדבר על ללמוד מטעויות באופן כללי, דהיינו, על זה שאחרי שהאדם עושה טעות, אז שעליו לנסות ללמוד ולהסיק מסקנות אחרי שהוא גילה שהוא עשה טעות. אלא כאן אני מדבר על דרך של האדם לפתח את היצירתיות שלו, על ידי זה שהוא באופן יזום יושב וחושב על הדרכים השונות שבהן הוא היה עושה את מה שהוא רגיל לעשות, במידה והוא היה טועה במעשיו.
ז"א שהאדם רגיל לעשות פעולות מסוימות ולחשוב בצורה מקובעת מסוימת. והאדם צריך לשבת עם עצמו ולחשוב ולשאול את עצמו: אם הייתי משתגע ולא הייתי חושב בהיגיון, אלא הייתי מנסה להשיג את המטרה שלי, בצורה משוגעת שנראית לי עכשיו כטעות, איך הייתי יכול לטעות?! דהיינו, איזה טעויות הייתי יכול לעשות בטעות, כדי להשיג את המטרה שלי?
והדרך של האדם למצוא דרכים חדשות כיצד הוא היה יכול לעשות את מה שהוא עושה בצורות נוספות, היא על ידי זה שהאדם מנסה לחשוב כמו משוגע. דהיינו, האדם לוקח את התהליך שאותו הוא רגיל לעשות. ומפרק אותו לחלקים. וכותב בצורה מסודרת את החוקים שלפיהם הוא עושה את מה שהוא רגיל לעשות.
ועל האדם לקחת את כל אחד מהחלקים שיש בתהליך העשייה שלו, ולברר ולשאול את עצמו: אם לא הייתי פועל לפי מערכת החוקים הזאת, אלא הייתי עושה טעות, אז איזה טעויות הייתי עלול לעשות?!
ואחרי שהאדם מוצא איזה טעויות הוא חושב שהוא היה עושה, אם הוא לא היה נצמד להוראות ולחוקי הפעולה שהוא רגיל אליהם, עכשיו על האדם לברר עם עצמו, מה היתרון היחסי שיש בכל אחת מדרכי הפעולה שהוא חושב שהן טעות. כי בכל טעות, יש גם יתרון כלשהו וגם שכל כלשהו. ומכל טעות אפשרית, אפשר גם ללמוד מה לא לעשות, אבל אפשר גם לקבל רעיונות מה כן לעשות.
כי לטעות פירושו, לחשוב מחוץ לקופסא הרגילה. והאדם רגיל לפעול בצורה כלשהי. ומה שנראה לאדם כטעות וכשיגעון, זה בעצם מייצג אצל האדם את מה שבעיניו נתפס כפעולה שלא לפי צורת החשיבה הקיימת שלו. אלא כחשיבה חדשה בצורת חשיבה חדשה.
והאדם לא צריך לחכות לעשות טעויות וללמוד מטעויות שהוא עלול לעשות. אלא האדם יכול מראש לחשוב עם עצמו, בצורת מחשבה שהוא מרשה לעצמו לטעות בצורת החשיבה שלו. והוא מנסה דרך זה להתבונן על דרכי פעולה חדשות. ולחקור ולבדוק בכל דרך פעולה, את היתרונות היחסיים שלה, למרות שכרגע היא נראית כטעות. ועל ידי זה אפשר לגבש צורת פעולה חדשה וטובה עוד יותר, בהתאם לצרכים ולמטרה המוגדרת.
ואחדד: שהדרך לחשוב בצורה יצירתית ולפתח יצירתיות, היא על ידי זה שהאדם מתבונן בצורה מסודרת ומכין רשימה מסודרת, של כל תהליך הפעולה השגרתית שלו. והאדם יושב ומפרק את רצף הפעולות שלו, לתתי תהליכים. ועל האדם לקחת כל חלק מהתהליך שהוא עושה, ולברר עם עצמו, לפי איזה חוקים פועל אותו תת תהליך. והאם אותו...
050-3331-331