אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
13:24אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה?

אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, כגון סכיזופרניה פרנואידית, אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז, הוא הגורם שמנציח את הבעיה, או שהבעיה עצמה היא שמונעת את השיפור. יש הטוענים שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה ולא גורם המשמר אותה, בעוד אחרים סבורים שהקטלוג עצמו מייצר יחס שגוי ומונע את פתרון הבעיה.

האם האבחון או ההתייחסות בעקבות האבחון גורמת לחוסר שיפור?

הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג מוביל להתייחסות שגויה שגורמת לאדם להישאר במצבו ולא להשתפר. האבחון יכול ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי.

איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי?

כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל "רק ילדים" ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה ש"זה ילד" ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר.

לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד.

האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית?

אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג אדם כסכיזופרן, אוטיסט או כבעל הפרעה אחרת. פעמים רבות, האבחון משרת בעיקר את המערכת הרפואית ולא את האדם עצמו, והוא משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות מעמיקים לבעיות האמיתיות שלו.

האם ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית שונה מהותית מאדם רגיל?

לדברי אליעד כהן, לא קיימת שיטה שונה לטיפול באנשים עם הפרעות נפשיות בהשוואה לאנשים רגילים. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן וחושש מהרעילות של הוריו אינו שונה מאדם רגיל שמפחד מהרעלה - ההבדל הוא רק בעוצמת הפחד. הדרך להתמודד היא זהה לחלוטין - אותם חוקים ואותן נוסחאות תקפים לכולם, בדיוק כמו במתמטיקה, כאשר אותה נוסחה חלה על כל המספרים, בין אם מדובר במספר גדול או קטן. ההבדל הוא במינונים ובעוצמות, אך לא במהות הטיפולית.

האם קשה יותר לאכוף את הטיפול על אדם עם הפרעה נפשית?

נאמר שאולי קשה יותר לאכוף טיפול על אדם עם הפרעה נפשית קשה, אבל זו בעיקר בעיה של חוסר מיומנות של המטפל ולא הבדל מהותי. אליעד מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה.

כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית?

אליעד מסביר שהתפיסה של "לוותר" לעצמך ("אני עייף, קשה לי") דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא "רק ילד". בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה.

סיכום והמלצה לגישה הנכונה

לסיכום, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא שהקטלוג עצמו אינו הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם בעקבות הקטלוג. יש להשתמש באבחון ככלי עזר בלבד, אך לא להתייחס לאדם באופן שונה מהותית מאחרים. הגישה הנכונה היא להתייחס לכולם לפי אותן נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי.
הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו') הוא מה שמנציח את הבעיה ומונע ממנו להשתנות, או שמא עצם הבעיה היא הגורם לכך שהוא לא משתפר. יש שיגידו שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה, ושעצם העובדה שאדם מאובחן בסכיזופרניה לא משנה את העובדה שהוא חולה - אלא שטרם נמצא לו טיפול מתאים. מנגד, קיימת הטענה שהקטלוג עצמו יוצר גישה טיפולית לא נכונה, שמובילה לכך שהבעיה ממשיכה ואינה נפתרת.

המשמעות האמיתית של הקטלוג

הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי המאובחן.

ההשפעה של הקטלוג על תפיסת המציאות

כאשר אדם מקבל תווית של הפרעה מסוימת, הוא וגם סביבתו נוטים לראות את המציאות דרך פריזמה מצמצמת: "זו בעיה שאין לה פתרון, צריך רק להקל עליה". לעיתים קרובות, הקטלוג מביא מסר תבוסתני - זו מחלה שאין לה מרפא, וניתן רק לשמור על רמה מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו.

השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות

ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר "ילד" משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא "רק ילד", במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא מתבגר. אם ההורים היו מתייחסים אליו כאדם בוגר מלכתחילה (במגבלות הפיזיות שלו), הוא היה גדל עם אחריות אישית ומנטליות של מבוגר.

השפעת היחס על התנהגות

הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של "בעל הפרעת קשב וריכוז", הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ולשפר את יכולותיו, הוא ילמד להסתמך על ההקלות האלו. כלומר, עצם האבחון לא מונע ממנו להתקדם, אך היחס אליו בעקבות האבחון עלול לגרום לכך שהוא לא ינסה להתגבר על הקשיים.

האם הקטלוג נחוץ?

השאלה היא האם יש צורך אמיתי לקטלג מישהו כסכיזופרן, אוטיסט או בעל הפרעה אחרת. במקרים רבים, האבחנה משמשת יותר את המערכת הרפואית מאשר את האדם עצמו. במקום לומר "יש לך בעיה ואנחנו נטפל בה", אומרים "אתה סכיזופרן ולכן אין מה לעשות". כלומר, הקטלוג משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות, והוא נותן לגיטימציה לאנשים לא לנסות לטפל בבעיה בצורה יסודית.

אותן נוסחאות חלות על כולם

בדיוק כפי שיש חוקים ברורים לפתרון בעיות מתמטיות, כך גם יש חוקים ברורים להתמודדות עם בעיות נפשיות והתנהגותיות. הבעיה היא שאנשים לא תמיד יודעים כיצד ליישם אותם. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן עשוי לפחד ממחבלים בצורה קיצונית - אך למעשה, כל בני האדם מפחדים ממחבלים במידה מסוימת. ההבדל הוא בעוצמה. לכן, גם במקרה של סכיזופרניה, הפתרון אינו צריך להיות שונה בתכלית מהטיפול בפחדים רגילים, אלא רק בעוצמה ובמינון של השיטה.

הקושי באכיפת הטיפול

ישנה טענה שאדם עם הפרעה נפשית קשה יותר לאכוף עליו טיפול ולגרום לו לשינוי, וזה נכון במידה מסוימת. עם זאת, זה לא שונה מהותית מהאופן שבו מתמודדים עם כל אתגר אחר. לדוגמה, הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה.

התוצאה הסופית

המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים למי שזכה לקטלוג הזה. הקטלוג אמור להיות כלי עזר בלבד, אך בפועל הוא משמש לעיתים קרובות כתירוץ לאי - טיפול נכון. הדרך הנכונה להתמודד עם בעיות נפשיות או חינוכיות היא להתייחס לאדם באופן שווה, בהתאם ליכולותיו האמיתיות, וליישם את אותם חוקים ואותן שיטות על כולם.
עכשיו הנושא הוא כזה האם יהיה נכון לומר האם זה יהיה משפט אמת לומר שהבעיה המרכזית שגורמת לאנשים עם הפרעות נפשיות כלשהן כגון סכיזופרניה פרנויה הפרעת אישיות אוטיזם כל מיני בעיות נפשיות בראש באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב המקרים האנשים האלה שמאובחנים גם נשארים ככה אף אחד לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי בחלק גדול מהמקרים הבן אדם לא הפך להיות נורמטיבי לגמרי. עכשיו השאלה היא האם זה יהיה נכון לומר שהסיבה לכך שהוא לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי היא משום שקטלגו אותו כבעל בעיה עכשיו יש אנשים שכמובן יגידו שאין בכלל שום קשר כי מה הקשר קטלגנו אותו שהוא סכיזופרן כי הוא סכיזופרן וזה שלא מצאנו לו פתרון זה שהוא נשאר סכיזופרן זה כי לא מצאנו לו פתרון מה זה קשור בכלל לאיך שקטלגו אותו.

אוקי אבל מה האמת בא נתקדם לאמת האמת היא כזאת האמת היא שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או אתה תטפל בו במקסימום שאפשר לשפר אותו אוקי אבל זה לא משנה בכלל איך אתה מקטלג אותו, עכשיו אלא מה שבמאה אחוז או ב - 99.99% אחוז מהמקרים כשאתה מקטלג אותו אתה כנראה גם מטפל בו לא נכון זה הכל זאת אומרת האמת היא שמה שמשנה זה איך בסוף תטפל בו לא איך תקטלג אותו אבל בדרך כלל כשאתה מקטלג אותו כמשהו מסוים אתה גם מתחיל להתייחס אליו בצורה שונה ואז רוב הסיכויים שהוא גם נשאר ככה.

ש: יש גם כאילו בקטלוג איזה מסר מבפנים כזה שאין מה לעשות זאת מחלה שאין לה מרפא אולי כדורים יעזרו לך אולי לשמור על איזו רמה סבירה.

אליעד: כאילו ככה זה.

ש: המסר הזה זה.

אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני כל הבעיות האלה הסיבה המרכזית היא משום שההורים של הילד מתייחסים אליו כאל ילד זאת הסיבה המרכזית לדוגמה, עכשיו נגיד אתה נגיד שאתה גר אצל אמא שלך נניח ונניח נגיד שאתה תהיה חולה במיטה אתה לא יכול נכה עשית תאונת דרכים אתה עכשיו לא יכול לסדר את החדר שלך אמא שלך תבקש ממך לסדר את החדר או לא לא, עכשיו למה היא לא תבקש ממך לסדר את החדר כי אתה לא יכול נכון היא תגיד לך תרים משהו מהארון לא כי אתה לא יכול עכשיו כשהיית ילד היא ביקשה ממך להרים משהו מהארון לא למה לא כי אתה לא יכול או כי אתה ילד כי זה לא הגיל שלך כי אתה עדיין ילד כי תראה הוא ילד תבין אותו הוא רק ילד זה רק ילד בגלל שאתה ילד ואז שתלו לך במוח מחשבה שאתה ילד וחינכו אותך כילד.

מה ה - subtext של הוא ילד מותר לו לעשות מה שהוא רוצה שיעשה מה שהוא רוצה יכול לעשות מה שהוא רוצה בסדר אז הוא חינכת אותו שיעשה מה שהוא רוצה הוא ילד מגיע לו יותר הוא ילד תוותר לו הוא ילד זה אז אתה מחנך אותו להיות משוגע ואז אחר כך אתה אומר למה עכשיו הוא משוגע אתה חינכת אותו מגיל קטן להיות משוגע, עכשיו מה זה אומר זה אומר שאתה אמור להתייחס לילד בהנחה שאתה רוצה שהילד שלך בבוא היום יהיה אדם בוגר בצורה נכונה בלי לריב איתו כשהוא הולך להתבגר אתה צריך מגיל אפס להתייחס אליו כמו לבן אדם בוגר במאה אחוז מאה אחוז לא לוותר לו על שום דבר אבל מה זה אומר נגיד שעכשיו יבוא בן אדם עולה חדש מסין הוא לא דובר עברית אז יש דברים הוא בוגר אתה תתייחס אליו כאל בוגר שלא דובר עברית יבוא בן אדם דובר עברית אבל הוא נמוך תתייחס אליו כאל בוגר נמוך אתה צריך להתייחס לילד שלך כאל אדם בוגר שלא למד לקרוא לא למד לכתוב לא מבין דברים לא יודע דברים אבל הוא בוגר הוא בן אדם בוגר הוא בן אדם לכל דבר ועניין כאילו למה מותר לו כאילו אין לו שום הטבות לזה שהוא ילד אבל אם אתה אומר לא הוא ילד אז לכן מותר לו ולוותר לו וזה לא על זה וזה לא שם הוא רק ילד וילד אז הוא נשאר ילד.

עכשיו באיזה מקרה זה נכון להגיד הוא רק ילד באיזה מקרה במקרה שאתה מנסה להעמיס עליו משהו שלא תואם נגיד את היכולות האובייקטיביות שלו נגיד כאדם בוגר זאת אומרת אם נגיד בן אדם בוגר שנגיד הוא בגובה של חצי מטר לא תבקש ממנו לעשות פעולה שצריך בן אדם עם שני מטרים אז במקרה כזה יהיה הגיוני שאם הוא ילד והוא חצי מטר אל תבקש פעולה שצריך שני מטרים בן אדם שצריך שיהיה בגובה שני מטרים ואז זה יהיה הגיוני להגיד תראה הוא רק ילד אבל הפירוש זה לא בגלל שהוא ילד זה בגלל שהוא פיזית לא יכול לבצע את זה גם אם הוא היה בוגר הוא לא מסוגל לבצע את זה נגיד במקרה כזה זה הגיוני להגיד הוא רק ילד אבל הקונספט שאומר הוא ילד ולכן יש לו הטבות יש לו זכויות בלי חובות מותר לו תוותר לו זאת טעות, הבנתם את זה אז בא נחזור שוב פעם אז מה התחלנו עכשיו שימו לב גם פה הבעיה של הילד היא לא בגלל שקטלגו אותו כילד אלא בגלל שהתייחסו אליו כילד זאת אומרת אין שום בעיה באיך שאתה מקטלג את הבן אדם השאלה היא איך אתה מתייחס אליו אחרי שקטלגת אותו עכשיו רוב ככל המקרים כשאתה מקטלג מישהו אתה גם מתייחס אליו לא נכון.

ולמה זה בדרך כלל ככה כי אם היית מתייחס אליו רגיל גם לא היית מקטלג אותו מראש אם באמת היית מתייחס אליו כמו בן אדם רגיל למה לך לקטלג אותו אני לדוגמה נגיד כשבא מישהו לטיפול והוא בא לספר לי שיש לו תעודת משוגע הוא אומר הנפיקו לי תעודת משוגע זה לא משנה איזו תעודה אני אומר לו זה תרמה אותם אותי אל תרמה אתה רוצה לשחק אותה משוגע פרנואיד סכיזופרן זה תספר להם אני לא קונה את הסיפור שלך מבחינתי אתה נורמלי, עכשיו אם כולם מפחדים ממחבל ברמה מסוימת הוא מפחד ממחבל פי מיליון זה הכל כמו שמטפלים במישהו שאומר שלום אני מפחד ממשהו נגיד שמישהו מדמיין שההורים שלו רוצים להרעיל אותו אז יגידו יש לו סכיזופרניה פרנואידית קלינית נגיד אוקי אבל מה האמת שמבחינתי כמו כל בן אדם שמפחד מהרעלה אז הוא מפחד מהרעלה פי מיליון אם בן אדם חושב שההורים שלו נגדו בשני אחוז הוא חושב שההורים שלו נגדו באלפיים אחוז זה לא משנה זה בן אדם רגיל רגיל אותם חוקים אותן נוסחאות אותן שיטות סיכוי סיכון אותו דבר לא השתנה שום דבר, עכשיו אז בשביל מה לקטלג אותו כסכיזופרן מה זה אומר מה המשמעות הפרקטית של זה מה המשמעות של זה מה זה נותן שקטלגת אותו כסכיזופרן.

ש: כי הרופאים החליטו בינם לבין עצמם לקרוא לזה בשם זה הכל.

אליעד: כי הרופאים לא יודעים לטפל אז הם אומרים מה אנחנו באמת לא יודעים לטפל לא הוא סכיזופרן זה לא שאנחנו לא יודעים לטפל זה שהוא סכיזופרן. עכשיו בא נגיד נדבר נגיד ילד אוטיסט מה זה ילד אוטיסט נגיד לדוגמה הוא מה הוא עושה צועק באמצע הרחוב משתגע נניח סתם דוגמה, עכשיו מה האמת שלצורך העניין אם עכשיו בן אדם רגיל הוא היה הולך ברחוב מתחיל לצעוק עכשיו מה אתה עושה אז זה בן אדם שלא עומד בסטנדרטים החברתיים רק אם נגיד כולם נגיד סוטים מהסטנדרט בשלושה אחוז הוא סוטה בשלוש מאות אחוז לא משנה סוטה יותר אבל החוקים הם אותם חוקים זה לא שונה בדיוק הוא אמור לקבל את אותם חוקים כמו שהחברה בנתה בתי כלא לפושעים והחברה בנתה זה וזה והחברה בנתה זה אותו דבר לא שונה אין שום משמעות לזה שמקטלגים אותו כאוטיסט ברגע שאתה אומר הוא אוטיסט בעצם אתה שותל מחשבה לעצמך כל שכן לו שיש בו משהו שונה כאילו טוב זה לא אותו המשחק זה חוקים אחרים אבל זה לא חוקים אחרים זה אותם חוקים זה שהוא אוטיסט החוקים הם אותם חוקים.

אין שום הבדל בין אם אתה עושה נגיד במתמטיקה יש לך מספר יש לך נוסחה וזה לא משנה מה המספר אם זה אחד עם עשרה אפסים או עם שני אפסים זה לא משנה זאת אותה נוסחה צריך לשים את זה פחות זה כפול זה זאת אותה נוסחה לא משנה מה הסכומים אז ברגע שמישהו נגיד הוא מתנהג בצורה שנחשבת לאוטיזם או פרנויה או משהו כזה או ילד אז אומרים תראה הוא מאוד שונה מהממוצע אז בוא ניתן לזה שם בוא נקרא לזה ילד בוא נקרא לזה אוטיסט בוא נקרא לזה סכיזופרן משהו ואז נותנים איזה שם ואז עכשיו אבל מה מה זה שונה השם הזה יש נוסחה צריך לעבוד לפי אותה נוסחה, עכשיו אם אתה לא יודע שיש נוסחה ואין לך מושג מה הנוסחה אז זאת גם בעיה אבל באמת זאת אותה נוסחה אם יש נוסחה איך לגרום לו לעשות משהו זאת אותה נוסחה איך לגרום לילד אוטיסט לעשות משהו אותה נוסחה בדיוק אחד לאחד במאה אחוז זאת אותה נוסחה.

ש: אבל יותר קשה לאכוף אותה.

אליעד: לך.

ש: לאנשים נכון.

אליעד: עכשיו לא רק שיותר קשה לאכוף אותה על ילדים אוטיסטים אלא שאת גם בני אדם רגילים מבוגרים גם לא יודעת ליישם את זה סבבה זה לא באמת לומר שיותר קשה עם אוטיסטים את יכולה להגיד שאת לא מספיק מיומנת בלבצע את זה באופן כללי, הדרך להרים קילו בלי לשבור את הגב והדרך להרים שלוש טון זאת אותה דרך את יכולה להגיד שזה יותר קשה לך אבל זאת הדרך.

ש: אני אומרת בצד שזה יותר קשה באופן אובייקטיבי שבן אדם צורח ומשתולל מאשר שבן אדם מדבר איתך ויגיד אני לא רוצה זה יותר קשה לאכוף.

אליעד: סבבה את יכולה שיותר קשה לך זה הכל.

ש: השאלה איך לאכוף גם.

אליעד: זה שיותר קשה לך זאת אמת השאלה איך לאכוף זאת גם שאלה איך לאכוף מה נעשה זאת שאלה לא מדבר עליה עכשיו שאלה אני רק טוען שהתפיסה שאומרת הוא אוטיסט ולכן אמורים להתייחס אליו שונה מאשר לאדם רגיל היא שגויה ועכשיו נחזור עוד פעם לסיפור הילדים אותו דבר לגבי ילד אתה לא יכול לבקש.

ש: אז כן משנה שמקטלגים אותו לא כי מקודם אמרת שזה איך מתייחסים אליו.

אליעד: באמת האמיתית זה לא יהיה אמת לומר שהסיבה שהוא נשאר אוטיסט זה בגלל שקטלגו אותו כאוטיסט זאת לא האמת אבל בפועל זה באמת ככה כי בדרך כלל כשאתה מקטלג אותו זה כי אתה מנסה להתייחס אליו אחרת אתה מנסה להתייחס אליו אחרת יש חוקים אחרים או משהו כזה וזה לא, עכשיו זה נכון שעכשיו מישהו יבוא ויגיד כן אבל קטלגו אותו והתייחסו ושיטת טיפול מיוחדת וזה עבד אבל זאת לא באמת כל האמת כי זאת לא השיטה האידיאלית וזה לא באמת עובד על כולם וזה לא באמת פותר את זה מספיק טוב זאת לא באמת האמת האמת האמיתית היא שזה בן אדם זה כמו שיש לך משקולת שמלמדים אותך להרים משקולת של קילו ושל עשרים קילו זה בדיוק אותה טכניקה זה לא טכניקה שונה אין הבדל שום הבדל לקפוץ מטר ומאה מטר זאת אותה טכניקה אתה יכול להגיד זה קשה לי פי אלף בסדר מקובל תגיד אין לי מושג מקובל אבל זה אותו דבר ואותו דבר שרלוונטי לכולם זה לגבי ילדים לכן רבי נחמן אמר סגולה לילדים לא להשתעשע איתם אם אתה רוצה שהילדים שלך יגדלו ויהיו נורמליים אל תשחק איתם.

עכשיו שימו לב לגיטימי שבן אדם יגיד יש לי ילד אני רוצה לאהוב אותו בלי תנאים לגיטימי הכל לגיטימי אבל זה בדיוק כמו אם הוא מבוגר ואם הוא מבוגר אתה רוצה לאהוב אותו בלי תנאים זכותך אתה יכול להגיד אני אוהב את אשתי בלי תנאים אני אוהב אותו בלי תנאים סבבה הכל בסדר אבל תהיה מודע לזה שאתה אוהב אדם אחר בלי תנאים מבחינתך זה בן אדם בוגר אבל אם אתה אומר בגלל שהוא ילד בגלל זה תוותר לו אתה דופק את עצמך כי הרי הוא לא הולך לנצח לחיות ככה אתה כאילו אומר לו תגדל עקום ואז אתה אומר לו טוב עכשיו בוא נתיישר למה שהוא יתיישר גידלת אותו עקום למה שהוא יתיישר בכלל הבנו את הסיפור, עכשיו בא נדבר איך זה כל בן אדם ביחס לעצמו אם אתה אומר לעצמך תראה אני עייף עכשיו קשה לי בוא נוותר לעצמי כל מיני כאלה אז גם אתה גדל עקום ואחר כך אתה אומר טוב עכשיו אני רוצה להתיישר עכשיו אתה מנסה ליישר את עצמך.
איך להתייחס לריב מחלות נפש תירוצים אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות סיכון סיכוי חינוך ילדים נוסחה לשפר פוטנציאל לחיות dsm אבחון אבחון dsm אבחון הפרעה אבחון הפרעה נפשית אבחון הפרעות נפשיות אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות אבחון מחלות אבחון מחלות נפש אבחון מחלות נפש קשות אבחון פסיכיאטרי אוטיזם בעיה נפשית בעיות נפשיות הדרכה להורים הדרכת הורים הוא רק ילד הפרעה הפרעה נפשית הפרעה פסיכיאטרית הפרעות הפרעות אישיות הפרעות נפש הפרעות נפשיות הפרעות נפשיות והתנהגותיות הפרעות פסיכיאטריות הפרעת אישיות התנהגות ויתור חולה נפש חולי נפש חינוך חינוך ילדים טיפול בבעיה נפשית טיפול בבעיות נפשיות טיפול בהפרעה נפשית טיפול בהפרעה פסיכיאטרית טיפול בהפרעות אישיות טיפול בהפרעות נפשיות טיפול בהפרעות פסיכיאטריות טיפול בהפרעת אישיות טיפול בחולה נפש טיפול בחולי נפש טיפול במחלה נפשית טיפול במחלות נפש טיפול במחלות נפשיות טיפול במחלת נפש טיפול במחלת רוח טעויות טעויות בחינוך טעויות בחינוך ילדים טעות ילד ילדה ילדים יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ להורים להתייחס להתייחס לילד להתייחס לילד כמו לאדם בוגר לוותר לוותר לילד לוותר לילדים לחנך לחנך ילדים לטעות לטפל בבעיה נפשית לטפל בבעיות נפשיות לטפל בהפרעה נפשית לטפל בהפרעה פסיכיאטרית לטפל בהפרעות אישיות לטפל בהפרעות נפשיות לטפל בהפרעות פסיכיאטריות לטפל בהפרעת אישיות לטפל בחולה נפש לטפל בחולי נפש לטפל במחלה נפשית לטפל במחלות נפש לטפל במחלות נפשיות לטפל במחלת נפש לטפל במחלת רוח לקטלג מישהו מחלה נפשית מחלות מחלות נפש מחלות נפש קשות מחלות נפשיות מחלת נפש מחלת רוח מחנך מחנכים נפש נפשיות והתנהגותיות נפשית סכיזופרן סכיזופרניה סכיזופרניה פרנואידית פסיכיאטר פסיכיאטריה פסיכיאטרים פרנואיד פרנואידיות פרנויה פרנויות
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
... של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה ... למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור ל
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, ... בוחר לעשות את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה ... - באמצעות זה שנגרום לו להבין, שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה ... ירביץ. ובפועל, צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
... הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת ... ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, ... המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים ... משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים ... שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
... כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים ... להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, ... לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא ... פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד ...
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
... הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום ... זו אינה תמיד יעילה לטווח הארוך. לעיתים השיטה תעבוד לזמן קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
... ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש שמשהו רע יקרה לו. האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של ה
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
... אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות לו שאין סיכוי שהחשש יתגשם, או שננסה לשנות את רצונו כך שגם אם ... לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו לעשות את זה? אתה חושב שאנשים אחרים אכלו פה בעבר? למה לדעתך הם לא מתו? אתה ... פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר יכול להיקרע? מה זה אומר בכלל להיקרע? האם אתה בטוח שאתה יודע ... שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות בעוד דקה כשאתה ער? למה לא? האם אתה יכול לעצום את העיניים ולא ...
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
... בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש ... אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא ... לוותר לחלוטין על העניין (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש ... לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
... הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד אינו מפחד מאש משום שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר מאשר לכאב ...
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים
להביא ילד לבד, אם חד הורית מבחירה, להיות אמא, לגדל ילד לבד, ילד מחוץ לנישואים, אמהות, להביא ילדים, גידול ילדים האם כדאי לאישה להביא ילד לבד בלי זוגיות? אליעד מסביר את הדילמה של אישה שמעוניינת להביא ילד לבד, כאם חד - הורית מבחירה, ולא נמצאת בזוגיות. האישה מתארת שהיא חווה רצון חזק להביא ילד, בלי קשר לשאלה אם תהיה בזוגיות בעתיד או לא. אליעד מנסה לעזור לה להבין את מהות ההתלבטות שלה. היא מתארת את המחשבה: אני רוצה להביא ילד, למה אני צריכה לחכות לזוגיות? מה ההתנגדות שלי? אליעד מנתח ומסביר לה שההתנגדות שלה נובעת מהמחשבה שישנה אפשרות אחרת, שאולי טובה יותר. כלומר, היא חושבת שאולי עדיף להמתין ... תהיה טובה יותר, מושלמת יותר או פשוט קלה יותר. אליעד מסביר לעומק את הרעיון שלכל אפשרות שהיא תבחר בה יש יתרונות וחסרונות: להביא ילד לבד זו חוויה ייחודית, אך מצד שני היא תצטרך להתמודד לבד עם כל הקשיים, בלי עזרה. להביא ילד בזוגיות יכול להיות קל יותר מהבחינה הפרקטית (עזרה, תמיכה), אבל גם יש בכך חסרונות, כי הזוגיות יכולה לסבול, או תשומת הלב של האמא יכולה להתחלק בין הילד לבן הזוג. אליעד אומר לה שאין בחירה מושלמת, וכל בחירה שהיא תעשה, בין אם להביא ילד לבד או בזוגיות, תהיה מלווה בהתלבטויות ובספקות. אין מצב שבו הכל מושלם לגמרי, ולכן ההתלבטות אם להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות אינה באמת משנה. אליעד מציע לה להתייחס לנושא כמו לכל החלטה אחרת, כמו לנסוע לחול או לקבל עבודה חדשה, שבה תמיד יש פחדים ודאגות לגבי מה יהיה אם. האם ... לה שמצב כזה לא קיים, כי בכל החלטה, תמיד תופיע מחשבה על כך שאולי ההחלטה השנייה הייתה טובה יותר. הוא נותן דוגמה: גם אם היא תביא ילד לבד, יהיו רגעים שהיא תחשוב שזה היה עדיף בזוגיות, וגם אם תביא ילד בזוגיות, תחשוב שאולי עדיף היה להביא לבד. תמיד קיים ספק. האם ההחלטה באמת משמעותית בטווח הארוך? אליעד מחדד שגם בטווח הארוך, בעוד שנים רבות, לא יהיה הבדל משמעותי בין שתי ... מושלמת יותר. אליעד אומר שבסופו של דבר, האדם תמיד בוחר לפי מה שהוא באמת רוצה ברגע הבחירה. הוא מסביר לה שאם באמת הייתה רוצה כרגע ילד, היא הייתה כבר עושה את זה בפועל. ההתלבטות שלה נובעת מכך שהיא חוששת שאולי יש מצב טוב יותר בעתיד. כיצד להתמודד עם הפחד שאולי ההחלטה שגויה? אליעד מסביר לה איך להתמודד עם הפחד מפני חרטה. הוא אומר לה שגם אם ההחלטה תתגלה כשגויה לגמרי - נניח שהיא תביא ילד לבד ויהיה לה מאוד קשה - עדיין, החיים ממשיכים, וזה לא סוף העולם. בכל מצב יש קשיים, והחיים הם סדרה אינסופית של בחירות, כשכל בחירה מביאה איתה יתרונות וחסרונות. אליעד מציע ... בסוף, אליעד מציע לה פשוט לבחור לפי מה שהיא רוצה באמת, מבלי להניח שאפשרות אחרת תהיה טובה יותר באופן מוחלט, ולפעול בהתאם. להביא ילד לבד או לחכות לזוגיות? איך לקבל החלטה חשובה? האם יש החלטה מושלמת? חד הורית מבחירה מה היתרונות והחסרונות בלהביא ילד לבד? איך להתמודד עם פחד מחרטה? ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: ילד, מה המשמעות של החיים? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? האם באמת הכל לטובה? האם יש משמעות לחיים? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? איך להיות מאושר? האם יש אמת מוחלטת? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש בחירה חופשית? האם לדומם יש תודעה? איך להנות בחיים? למה לא להתאבד? בשביל מה לחיות? האם אפשר לדעת הכל? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצר העולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש או אין אלוהים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע וסבל בעולם? אולי אנחנו במטריקס? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות הכי חכם בעולם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם המציאות היא טובה או רעה? מי ברא את אלוהים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך לפרש חלומות? איך להעביר ביקורת בונה? איך להאמין בעצמך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להעריך את עצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להיגמל מהימורים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להיות מאושר ושמח? איך להצליח בראיון עבודה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך ליצור אהבה? איך לעשות יותר כסף? איך למצוא זוגיות? איך לשתול מחשבות? איך לנהל את הזמן? איך לקבל החלטות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לשנות תכונות אופי? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לחנך ילדים? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לשפר את הזיכרון? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להצליח בזוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם לחץ? דיכאון? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לילדים, מאמן למציאת עבודה, מנטורינג בנושאי ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.4063 שניות - עכשיו 24_08_2025 השעה 19:02:03 - wesi1