אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה ילד ✔יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
11:31יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים?

לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא לשאול בכלל וכך לוותר על קבלת המידע החשוב לנו. אך יש אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל.

כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות?

הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו "האם בגדת בי?" אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו.

לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד "האם הכנת שיעורים?" ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר.

מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים?

המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת הגוף. אדם יכול להגיד "אני לא כועס", אך אם בפנים הוא כועס, המסר הזה יעבור והצד השני ירגיש מותקף בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה.

כיצד עושים זאת בפועל?

הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית.

לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר.

מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה?

במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: "אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד". כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר.

כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים?

לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: "האם עשית את מה שאמרתי לך?" כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני יעדיף להסתיר את האמת או להמציא תירוצים, והשיחה תיגרר לעימותים מיותרים.

איך לשאול שאלות שקשה לנו להתמודד עם תשובותיהן?

אם אנו יודעים שקשה לנו לשמוע תשובה מסוימת, כדאי להתאמן פנימית על קבלה של כל תשובה אפשרית מראש, גם אם היא פוגעת או מכאיבה. התרגול הזה עוזר לנו להישאר נינוחים ופתוחים יותר לתשובות של האחר. לדוגמה, לדמיין מצב שבו אנו מקבלים תשובה קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון.

מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים?

ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי להפוך אותן לכלי תקיפה כלפי אחרים.

סיכום כללי לדרך הנכונה לשאול שאלות:
  • החליטו מראש שהמטרה שלכם היא רק לגלות את האמת, לא למצוא אשמים.
  • הכינו את עצמכם רגשית לכל תשובה, גם אם היא לא רצויה.
  • הקפידו לשדר באמצעות מילים, טון דיבור, והבעות פנים, שאתם באמת לא באים לשפוט אלא רק להבין.
  • אם האדם שמולכם נלחץ, חזרו והבהירו לו בצורה ברורה שאתם לא שופטים אותו.
  • היו עקביים: גם אם התשובה לא נעימה לכם, אל תגיבו מיד בכעס אלא קודם כל נסו להבין.
האווירה של תקשורת פתוחה מאפשרת לאנשים לומר את האמת מבלי חשש, וכך נוצרת מערכת יחסים מבוססת אמון והבנה.
איך נוצרת הסיטואציה שבה מפחדים לשאול שאלה?

לפעמים רוצים לדעת מידע מסוים ממישהו - עובד, בן זוג, ילד, או כל אדם אחר. עולה חשש שאם נשאל אותו ישירות, הוא יילחץ, ירגיש מותקף או יבין שאנחנו מנסים לחקור אותו. החשש הזה גורם להתלבטות: האם לשאול בכל זאת ולסכן את האווירה, או לא לשאול בכלל כדי לא ליצור לחץ? אך מעבר לשתי אפשרויות אלה, קיימת אפשרות שלישית שמאפשרת לברר את האמת בלי לעורר התנגדות מיותרת.

האם באמת חייבים לבחור בין "לשאול בלי להתחשב" לבין "לא לשאול כלל"?

נשאלת השאלה האם אפשר לשאול בצורה שלא תגרום ללחץ או למגננה. אפשר כמובן לבחור לשאול בלי להתחשב, להתעלם מחששות הצד השני ולומר "אם הוא ילחץ, שיילחץ". אפשר גם להחליט שמוותרים לגמרי על השאלה, כדי לא לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט.

מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ?
  • מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק מפחיד אותנו. האם אנחנו מפחדים שהשאלה תביא למריבה? האם אנחנו חוששים שהשואל (למשל ההורה או הבעל) יתגלה כמתקיף או כחוקר?
  • מנסים להיכנס לראש של האדם השני - מדמיינים איך הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו?
  • משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של "עשית טעות", "זה לא בסדר", "אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך" וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה.
איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית?

הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - גם כזו שלא רצינו לשמוע. אם מראש קיימת תחושה: "אסור שהצד השני יגיד X", הוא ירגיש זאת ויחשוש. לדוגמה, אם בן זוג רוצה לשאול את אשתו "האם בגדת בי?" אבל הוא לא מוכן רגשית לשמוע את התשובה "כן", היא עלולה להרגיש שהשאלה מלאה באיום. הדרך לשאול באופן שמגדיל את הסיכוי לתשובה כנה היא להכין את עצמך פנימית לקבל גם את התשובה הגרועה ביותר, ובו בזמן להמשיך לאהוב ולכבד את האדם השני.

הדגמה דרך שאלה לילד: "האם הכנת שיעורים?"

כאשר הורה שואל את ילדו אם הכין שיעורים, הילד עלול לפרש את השאלה כחלק מתקיפה: "אם לא הכנתי, אקבל עונש". לכן, הילד עשוי לשקר כדי להימנע מעימות. לעומת זאת, אם ההורה נמצא במקום נפשי של: "אני רק רוצה לדעת מה האמת, לא בטוח שיש פה אשמה או כעס", הילד ירגיש פחות לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת.

מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים?

לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים "אני לא כועס עליך", אבל בפנים מרגישים "אני כן כועס עליו", המסר הפנימי עובר. לכן, הרבה תלוי בתחושה הפנימית הכנה של האדם ששואל. אם באמת יש בו רצון לדעת את האמת בלי לייצר עימות, הצד השני עלול להרגיש בכך ולהיות מוכן יותר לשתף פעולה.

דוגמה עם עובד שמאחר לעבודה: "למה איחרת?"

מנהל עשוי לשאול את עובדיו "למה איחרת לעבודה?" כאשר בפועל, בלב שלו הוא כבר כועס ומניח שהאיחור לא מוצדק. אם השאלה נאמרת מתוך תחושה שאיחורים אינם נסלחים, העובד מרגיש אוטומטית מותקף. במצב כזה סביר שהעובד ימצא תירוצים, ישקר, או ינסה להגן על עצמו בכל דרך אפשרית כדי לא להיענש. לעומת זאת, אם המנהל אומר לעצמו: "אולי קרה לעובד משהו מוצדק, אולי זה בכלל בסדר, אני באמת רוצה להבין", השיחה תתחיל אחרת לגמרי. השאלה תיאמר בטון פחות מאשים, העובד ירגיש בנוח להודות באמת (אולי הוא נתקע בפקק, אולי יש לו בעיה משפחתית), והמנהל יוכל להתייחס ברוגע למצב האמיתי במקום לעורר מתיחות.

אז מהו בדיוק הטריק לגלות את האמת בלי לגרום לשקרים?

הטריק הוא להיכנס לתודעה של "אני מעוניין באמת בלבד, אני לא רוצה לכפות תשובה מסוימת, ולא אשפוט את האדם שמולי גם אם התשובה שלו שונה ממה שהייתי רוצה לשמוע". במילים אחרות, אם מישהו מפחד שנכעס עליו בגלל תשובתו, הוא ירצה להסתיר, לשנות או להמציא תירוצים. אבל אם הוא מבין שהתשובה מכל סוג שהיא תתקבל בהבנה, הוא ימצא פחות סיבה לשקר וירגיש בטוח לשתף בפרטים.

האם זה אומר שצריך להסכים עם כל דבר?

לא בהכרח. זה לא אומר שצריכים להסכים עם האיחורים, עם אי - הכנת שיעורים או עם בגידה חלילה. הרעיון הוא שבשעת השאלה עצמה, כדאי לשדר לבן אדם השני שאנחנו באמת רוצים להבין מה קרה, בלי לפסול אותו אוטומטית. לאחר מכן, אפשר לשקול מהם הצעדים הבאים - אך ברגע של שאילת השאלה, הקשב מופנה לבירור המציאות העובדתית באופן נקי משיפוטיות.

מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה?

יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: "אין לי כוונה לשפוט אותך, אני באמת רוצה לדעת מה קרה, אני מקבל אותך בכל מקרה". החיזוק המילולי הזה יכול לעזור לו להפנים שהמטרה אינה התקפה אלא הבנה.

דוגמה לאדם ששואל שאלה כדי "לשפוט" מראש

לעתים אדם שואל בן זוג: "האם עשית כך וכך?" ומתחת לפני השטח הוא בעצם אומר: "אם עשית את זה, זו בעיה ענקית, אני כועס נורא, ואולי אפילו אעזוב אותך". במצב כזה, כשהצד השני מבין זאת, הוא ינסה להסתיר את האמת. השואל, מצדו, מתמלא חשד: "אם הוא לא עונה לי, כנראה שזה ממש גרוע". ואז המתח עולה, נוצרים כעסים ופיצוץ רגשי. הפתרון הוא להבין מראש שעצם השאלה צריכה לבוא ממקום של "אני מוכן לכל תשובה, בא נדבר ונגלה את האמת".

למה אנשים רבים במקום לקבל תשובות?

כשמישהו מרגיש שהוא נשפט, שלא מקבלים אותו, שהוא צריך להצדיק את עצמו, מתעורר בו דחף להתגונן, לתרץ ואפילו לתקוף חזרה. זה גורם לשואל להרגיש ש"משהו מוסתר", ואז הוא נכנס לתחושה של "אני חייב לגלות את מה שמסתירים ממני". בשלב הזה כבר מגיעים לעימות חריף. לעומת זאת, אם אומרים: "תהיה בטוח שאני מקבל אותך גם אם התשובה שלך מפתיעה, רע לי לשמוע, או אפילו מקוממת - אני קודם כל רוצה להבין אותך", אפשר לחסוך את כל התסריט השלילי.

איך ליישם את זה בפועל אם אנחנו לא באמת שלמים עם תשובה מסוימת?

כדי להיות מסוגלים לשאול מתוך אי - שיפוטיות, כדאי לפתח יכולת פנימית לקבל את האפשרות שהתשובה תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו רוצים. זה אומר, לדוגמה, לדמיין את עצמך יושב ומקבל תשובה כואבת בלי להגיב בכעס או בעלבון. כמובן שזה לא פשוט, אבל זו הדרך שבה אדם מקבל סיכוי גבוה יותר להגיע לאמת.

קשר בין שיפוט עצמי לשיפוט אחרים

אם אדם רגיל להאשים ולשפוט את עצמו ללא רחמים, הוא יתקשה לקבל אחרים בלי שיפוטיות. לכן, עבודה פנימית של חוסר שיפוט עצמי - כלומר, היכולת לסלוח לעצמך ולהבין את הטעויות שלך - מגדילה את היכולת לתקשר עם אחרים באותה רוח. זו הסיבה שבאופן טבעי, מי שמפתח פתיחות וסלחנות כלפי עצמו, יוכל לשאול שאלות בלי להפוך אותן לכלי התקפה.

סיכום כללי לתהליך
  • להחליט שמטרת השאלה היא גילוי האמת, לא חיפוש אחר אשמים.
  • להתכונן נפשית לכל תשובה, כולל הגרועה ביותר.
  • לשדר במילים, בטון, ובהבעות פנים שאין כוונה לתקוף, אלא להבין.
  • לזכור שאם אדם מרגיש שהוא נשפט, הוא יתקשה להיות כן.
  • להיות עקביים: גם אם התשובה לא נעימה, לא מגיבים ישר בכעס, אלא מנסים באמת להבין.
מילות סיכום מורחבות

האפשרות לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות אמיתיות תלויה במידה רבה בתחושת הביטחון שהנשאל מקבל מהשואל. אם אדם מרגיש שהוא יכול לענות בכנות בלי להסתכן בהאשמות חריפות, עונשים או כעס לא פרופורציונלי, הוא ייטה לומר את האמת. אם השואל באמת מתכוון לשמוע כל תשובה אפשרית, השיח נהיה נקי יותר. דוגמאות לכך ראינו בכל המקרים המעשיים: ילד שלא רוצה להגיד שלא הכין שיעורים, עובד שמאחר לעבודה ומפחד שיאשימו אותו, בן זוג ששואל את זוגתו על בגידה אפשרית וכולי. בכל הסיטואציות האלה, המפתח הוא לאפשר לצד השני לענות בלי להרגיש שופטים אותו לחומרה.
עכשיו מה עושים אם נגיד לדוגמה יש לך עובד ואתה רוצה לברר איתו מידע ואתה מפחד שתוך כדי שאתה תברר איתו את המידע הוא ילחץ מזה שאתה מברר איתו את המידע אז הוא ילחץ תהיה אווירה לא נעימה הוא ירגיש מותקף או לדוגמה סתם מישהו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה אתה רוצה לשאול את אשתך שאלה רוצה לשאול מישהו שאלה ואתה מפחד שהוא ירגיש סוג של קונפליקט, כן מה הפתרון בעצם אז אפשרות אחת אומרת תשאל אותו ומה שיהיה יהיה אם הוא מרגיש רע שירגיש רע אפשרות שנייה אומרת אל תשאל אותו ואיזה עוד אפשרות יש.

ש: לשאול אותו על משהו אחר.

אליעד: עכשיו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה האם הוא עשה או לא עשה משהו מסוים בסדר, עכשיו אתה בראש שלך אומר אם אני אשאל אותו את זה מה הוא ירגיש שאני חוקר אותו שאני בודק אותו ואז או שהוא ילחץ או שהוא ישקר או שאני אריב איתו נכון מה עושים מה הפתרון האם יש לזה פתרון.

ש: כן.

אליעד: מה הפתרון?

ש: לחשוב כאילו מה.

אליעד: נכון אז מה הפתרון מה לעשות בפועל.

ש: איך אני הולך למצוא את הפתרון בכלל.

אליעד: אוקי אז איך אתה אמור למצוא את הפתרון בא נעשה את המסלול הארוך אז מה הפתרון, הפתרון הוא כדלקמן אתה אמור להיכנס לראש שלו בא נעשה את הסיבוב הארוך ואחרי שנעשה את הסיבוב הארוך נבין מה התשובה התשובה היא פשוטה ביותר, אתה אמור להיכנס לראש שלו לדמיין שאתה אומר לו את זה לדמיין מה אתה מרגיש אתה מרגיש לחץ רע נכון יפה אז איך יוצאים מהבעיה הנושא פשוט אתה כשאתה מנסה לברר עם מישהו משהו לשאול אותו שאלה "האם ירית או לא ירית במשה האם הכנת או לא הכנת שיעורי בית האם עשית בגדת או לא בגדת האם" משהו שאלה "מה הספקת לעשות" אתה שואל אותו שאלה ואתה מפחד שהוא ירגיש לחץ ירגיש רע וישקר לך יבלף אותך מה שזה לא יהיה הפתרון הוא שאתה צריך בתוכך להתחבר למקום שהוא לא שיפוטי.

זאת אומרת אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב לעצמך למה אני אוהב את הבן אדם הזה במאה אחוז גם אם הוא עשה הפוך ממה שאני רוצה לשמוע לדוגמה נגיד אתה רוצה לשאול את אשתך "האם בגדת בי" אוקי, עכשיו מה אתה מעדיף שתהיה התשובה שלא נכון ואם התשובה תהיה כן אתה תכעס עכשיו אם אתה רוצה לדעת מה האמת אתה צריך לדמיין בתוכך שהיא אומרת בגדתי בך לדמיין את התשובה הכי גרועה שיכולה להיות לדמיין למה אתה מקבל את זה למה זה מקובל עליך למה אתה לא כועס עליה בכלל למה אתה אפילו אוהב אותה יותר לדמיין את זה, עכשיו אתה יכול להגיד שאין אפשרות כזאת אבל זה הפתרון תגיד זה המחיר ואין לי כסף לקנות אותו אבל זה הפתרון.

אתה צריך לדמיין שאתה גם אם היא מספרת לך בגדתי גם אם היא תספר לך לא בגדתי ואתה אוהב אותה בכל מקרה בלי תנאים ואת התחושה הזאת שלא משנה מה היא תגיד לך אתה אוהב אותה בלי תנאים את התחושה הזאת אתה צריך להעביר לה ברגע שאתה תעביר לה את התחושה הזאת רוב הסיכויים שהיא תגיד לך את האמת כי אתה מנטרל את הסיבה שלה לשקר, זאת אומרת למה היא תשקר לך כי היא חושבת שאתה תכעס עליה אם היא תגיד לך את האמת ולכן אתה צריך לדחוף לה לראש "לא משנה מה אני מקבל מקובל" וכו' ואז בעצם כשאתה שואל את השאלה אתה בעצם לא שואל את זה מתוך מקום של אני רוצה לברר "כאילו מה הוא רוצה לחקור עלי" אלא מתוך מקום של אני רוצה לדעת מה האמת סתם מעניין אותי מה האמת סתם "מה האמת מה קרה מה זה" סיפור.

זאת אומרת שהשאלה לא תהיה מהמקום של שיפוטיות אלא תהיה ממקום של בירור האמת "תגיד יש לך שיעורים היום סתם לדעת אתה לא חייב להכין גם אל תכין זה בסדר רק לדעת יש לך או אין לך שיעורים לדעת", דוגמה נגיד שיש לך שאתה שואל מישהו מה השעה הוא נלחץ מהשאלה הזאת נגיד לא למה כי זאת שאלה בלי שיפוטיות אני רק רוצה אינפורמציה "איפה נמצא רחוב זה וזה רק שאלתי אין לי שום שיפוטיות". עכשיו הרעיון זה עוד פעם להתחבר בתוכך למקום הלא שיפוטי אם אתה בתוכך מרגיש שיפוטיות מרגיש כעס על הבן אדם השני אומר "אם הוא יתן לי תשובה כזאת וכזאת אני אכעס עליו" אתה מגדיל את הסיכוי שהוא ילחץ אתה תשדר לו לתת מודע בלי שאתה יודע אתה תשדר לו "תקשיב אוי ואבוי לך אם אתה תענה לי את התשובה שאני לא רוצה לשמוע" ואז אתה תתפלא למה הוא משקר לך ותתפלא למה הוא נלחץ ותתפלא למה יש מהומה.

אם אתה רוצה לדעת את האמת תנסה למצוא בתוכך את המקום שאומר "אני בכל מקרה הכל מושלם בכל מקרה אני מקבל אותו בכל מקרה אני לא כועס עליו" תתחבר לזה תרגיש את זה תחוש את זה ועכשיו תבוא תשאל את השאלה אבל אז כשאתה תשאל את השאלה אתה גם לא חייב יכול להיות שלא תרצה את השאלה אבל אם אתה תשאל את השאלה זה יהיה מתוך מקום שמעניין אותך לדעת מה האמת לא מתוך מקום של שיפוטיות זה הסיפור.

ש: אתה יכול לתת דוגמה.

אליעד: ולפעמים יש מקרים גרועים מה קורה הבן אדם רוצה לדעת משהו על הבן אדם השני והוא משדר לו "אני רוצה לדעת משהו כדי לשפוט אותך לפי זה" עכשיו מה שקורה הבן אדם השני שמרגיש נשפט הוא אומר לו "אני לא רוצה להגיד לך למה כי אני מפחד מהתגובה שלך" ואז הבן אדם ששאל את השאלה מתחיל לאכול סרטים "ואם הוא לא רוצה להגיד לי מה הוא מסתיר" ואז הוא אומר לו "לא אני חייב לדעת אני רוצה לדעת מה קרה כדי לדעת מה לעשות" ואז הוא אומר לו "לא אין מצב שאני אגיד לך" כאילו עוד יותר נלחץ ואז הוא אומר "מה אתה מסתיר ממני יש פה כנראה משהו מאוד גדול אני חייב לדעת" ואז רבים עד לב השמיים ואז הפתרון הוא הפוך "מה שאתה לא עושה זה בסדר עכשיו בוא תיתן לי תשובה".

עכשיו הקושי הגדול ביישום הוא להתחבר בתוכך למקום של הלא משנה כשאתה שואל את השאלה שבאמת תשאל אותה מתוך רצון לדעת את האמת ולא מתוך מקום שיפוטי, אתה נותן למישהו משימה לעשות ואז עכשיו אתה שואל אותו "תגיד לי מה קורה עם המשימה" עכשיו יש את השאלה הזאת מתוך מקום שיפוטי "תגיד לי מה קורה על המשימה" כאילו "עשית לא עשית למה לא עשית" ויש "תגיד לי מה קורה עם המשימה" כאילו סתם לדעת להתעניין לראות מה קורה "אני מקבל אותך בכל מקרה אתה בסדר בכל מקרה אני רק רוצה להבין לא מנסה לשפוט אותך לא מנסה לתקוף אותך לא מנסה להעביר עליך ביקורת לא שום דבר רק מנסה לברר מה האמת".

ש: זה לפעמים יכולה להיות אותה שאלה בטונים שונים.

אליעד: בטונים במילים שונות בקצב שונה בהבעת פנים שונה מה שזה לא יהיה. עכשיו יכול להיות שהבן אדם שאתה שואל אותו את השאלה הוא מרגיש מאוים מלכתחילה ואז כשאתה תשאל את השאלה גם מתוך מקום של לדעת את האמת ובלי שיפוטיות הוא יחשוב שאתה בא לשפוט אותו והוא ילחץ יכול להיות אבל אם אתה תתחבר בתוכך למקום שאתה שואל אותו את זה בלי שיפוטיות רק כדי לברר את האמת זה מגדיל את הסיכוי באלפי מונים שהוא ירגיש רוגע ואם אתה מרגיש שהוא לחוץ תשדר לו "תקשיב אני לא שופט אני רק מנסה לברר הכל בסדר אתה מקבל העלאה בחודש הבא בכל מקרה רק מנסה להבין מה קורה עם זה" זה הכל ואם לא אם אתה שואל את השאלה מתוך מקום של שיפוטיות אל תתפלא שהבן אדם השני חווה את השאלה שלך "זאת לא באמת שאלה אתה רוצה תשובה מסוימת ואתה הולך לתקוף אותי בוא תקבל את התשובה שאתה רוצה לשמוע, נכון יפה אז אני אשקר אותך אני אסתיר ממך מידע אני אתחמק אני אתן לך תשובות שאתה רוצה לשמוע" וכו'.

אני אתן סתם דוגמה בנאלית בסדר נגיד לדוגמה אתה מנהל עכשיו העובד שלך נגיד הוא מאחר לעבודה עכשיו אפשרות אחת זה "למה אתה מאחר לעבודה" עכשיו כשאתה שואל אותו למה אתה מאחר לעבודה אתה באמת רוצה לדעת את האמת או שאתה כבר מראש החלטת שזה לא בסדר אם אתה מראש כבר החלטת שזה לא בסדר שהוא איחר לעבוד אז בעצם כשאתה שואל את השאלה, כשאתה הלכת לשאול אותו למה הוא איחר לעבודה מה עבר לך בראש "הוא לא בסדר שהוא איחר לעבודה אני רוצה להבין למה הוא איחר לעבודה כדי שהוא לא יאחר שוב לעבודה" או "יכול להיות שהוא בסדר שהוא איחר לעבודה אני רק רוצה להבין למה" מה עבר לך בראש אם עבר לך הראשון "זה שהוא איחר לעבודה זה לא טוב אני לא מקבל את זה שהוא איחר לעבודה בא נשאל אותו" אז רוב הסיכויים שהוא יתרץ לך תירוצים הוא ישקר אותך הוא ירמה אותך ויהיה בלאגן.

לעומת זאת אם כשאתה שואל אותו למה איחרת לעבודה בראש שלך "אני לא מנסה יכול להיות שזה בסדר אולי חטפו אותך" אבל השאלה היא מה בלב שלך האם באמת אתה מקבל אותו איך שהוא ככל שתקבל אותו יותר איך שהוא או ככל שתתחבר יותר בתוכך למקום שאתה מקבל אותו איך שהוא יש יותר סיכוי שתקבל את האמת, אוקי לדוגמה נגיד אתה נותן למישהו נגיד משימה אתה אומר לו מתי זה יהיה מוכן הוא אומר לך זה יהיה מוכן בעוד שעתיים אתה בא אליו בעוד שעתיים ושואל אותו "תגיד לי מה קורה עם זה" הוא אומר לך זה לא מוכן ואתה אומר לו "למה זה לא מוכן" עכשיו כשאתה שואל למה זה לא מוכן אתה שואל את זה כתלונה לא כשאלה שאלת כתלונה עכשיו הוא יתרץ לך תירוץ "כי זה וזה" סיפורים ועניינים ואתה עכשיו מסתבך בסיפורים עניינים ועניינים וסיפורים.

לעומת זאת אם אתה לא רוצה את התסבוכות האלה כשאתה שואל את השאלה תשאל את זה ממקום של אמת "תגיד לי מה קרה למה זה ככה לא שופט אותך אין לי שום דבר רק שאלתי אני מנסה להבין מה האמת לא שופט אותך".

ש: להגיד לו את זה שאני לא שופט אותו?

אליעד: קודם כל לחשוב את זה אתה תחשוב את זה אתה תעביר לו את זה לתת מודע. עכשיו ומה האמת בסיפור מה האמת האמת היא שכשאתה שואל את העובד שלך למה איחרת לעבודה ואתה שואל אותו את זה בצורה שיפוטית אתה שקרן למה אתה שקרן כי אתה מניח שהוא לא בסדר שהסיבה שלו לא מוצדקת ולכן אתה גם תסבול עכשיו אתה תוקף אותו הוא יתקוף אותך בחזרה כי אם אתה שואל מישהו שאלה ואתה מראש אומר תשובה אחת טובה לי תשובה אחת רעה לי אתה מראש כבר מניח איזו הנחת יסוד שהיא לא בהכרח נכונה היא לא בהכרח נכונה הנחת, הנחת הנחת יסוד לא נכונה שאלת שאלה עם הנחת יסוד לא נכונה לא רצית לדעת את האמת לאמיתה רצית לדעת את האמת "אני רוצה לדעת מה האמת" אתה רוצה לדעת מה האמת או מה האמת לאמיתה מה באמת אתה רוצה אתה רוצה תשובה ספציפית או אתה רוצה את האמת מה אתה רוצה.

יפה אז אם אתה רוצה את האמת תשאל את זה בלי שיפוטיות יש לנו טוב ויש לנו אמת ואם כשאתה שואל את שאלה אתה בודק מה יעשה לי טוב אתה כאילו שואל שאלה ואז אתה אומר בראש שלך "אבל עדיף שתצא תשובה מסוימת" לדוגמה "החושים שלי צודקים או לא" איזו תשובה אתה מעדיף לקבל שכן כי אם לא אתה יכול להשתגע אז אתה כנראה שתקבל את התשובה כן כי אתה מראש ויש גם הוכחות שכן אבל אתה רצית לשמוע את התשובה שכן נכון לא רצית את האמת, עכשיו אבל השאלה היא האם כשאתה שואל את השאלה אתה אומר מבחינתי שתי התשובות טובות לי באותה מידה אתה שואל את זה ממקום בלי שיפוטיות זאת השאלה אז אמרנו לשאול את השאלה ממקום בלי שיפוטיות אתה מגדיל את הסיכוי שתקבל תשובה נכונה בלי כיפוף וכו' ואיך תתחבר בתוכך למקום שהכל מושלם שהכל טוב שאין הבדל שזה לא משנה שזה בסדר גמור שאתה לא באמת יודע שאתה רק מנסה לברר בלי שיפוטיות.

עכשיו אם בן אדם יודע לא להיות שיפוטי כלפי עצמו יהיה לו יותר קל לא להיות שיפוטי כלפי אחרים אם כלפי עצמך אתה שופט את עצמך מאשים את עצמך ותוקף את עצמך אתה תשאל מישהו אחר כנראה שזה גם יהיה בתוקפנות וכנראה שגם תקבל תשובה לא רצויה זה הכל ולכן זה מתחיל בזה שמול עצמך תהיה פחות שיפוטי ואז תהיה פחות שיפוטי תיצמד לאמת.
פתרון למה אני אוהב מחיר האם הכל טוב איך לפרש רגש פנימי איך לדעת את האמת איך להתעלם לפתח יכולת האם להתלונן דמיון איך לגרום לאישה איך לגרום לבחור איך לגרום לבחורה איך לגרום לגבר איך לגרום למישהו לומר איך לגרום למישהו לומר לך איך לגרום למישהו לומר לך את האמת איך לדבר איך לדבר עם אנשים איך לדבר עם העובד איך לדבר עם עובד איך לדבר עם עובדים איך להוציא ממישהו את האמת איך לחנך איך לחנך ילדים איך לנהל איך לנהל את העובדים איך לנהל עובד איך לנהל עובדים איך לשאול עובד שאלה איך לשאול שאלה איך לשאול שאלות איך לשכנע מישהו אימון זוגות אימון זוגי אימון זוגיות אימון לזוגות אמת בשביל מה לשאול שאלות גישור זוגי גישור לזוגות האם טיפול זוגי האם לנהל עובדים הדרכה להורים הדרכת הורים זוגיות חינוך חינוך ילדים טיפול זוגות טיפול זוגי טיפול לזוגות יועץ יועץ זוגי ייעוץ זוגי ייעוץ לזוגות ילד ילדה ילדים יעוץ יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ זוגי יעוץ זוגיות יעוץ להורים יעוץ למנהלים לא לשקר לך לגרום לאישה לגרום לבחור לגרום לבחורה לגרום לגבר לגרום לה להודות לגרום לה להודות בבגידה לגרום לו להודות לגרום לו להודות בבגידה לגרום למישהו להגיד את האמת לגרום למישהו להודות באמת לגרום למישהו לומר לגרום למישהו לומר לך לגרום למישהו לומר לך את האמת לדבר עם אנשים לדבר עם העובד לדבר עם עובד לדבר עם עובדים להוציא ממישהו את האמת להוציא ממישהו סוד לומר לך את האמת לחנך לחנך ילדים לנהל לנהל את העובד לנהל את העובדים לנהל עובד לנהל עובדים לשאול עובד שאלה לשאול שאלה לשאול שאלה בצורה נכונה לשאול שאלות לשכנע מישהו לשכנע מישהו לומר לשכנע מישהו לומר לך לשכנע מישהו לומר לך את האמת מאמן זוגי מגשר זוגי מה גורם לאדם לשקר מחנך מחנכים מטפל זוגי מנהל מנהלים מתי לנהל את העובד מתי לשאול שאלה ניהול ניהול עובד ניהול עובדים עובד עובדים שאלה בצורה נכונה תקשורת תקשורת בין אישית תקשורת בינאישית תקשורתיות
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים
כעס של ילדים, ילדים רגועים, איך לגרום לילד להירגע? ילד אלים, ילד עצבני, ילד כועס, ילד צועק, ילד מרביץ, ילד לא רגוע, ילד זורק חפצים, ילד נושך, להתמודד עם ילד עצבני, איך לגדל ילדים רגועים? ילד אגרסיבי, ילדים במצוקה רגשית, זעם אצל ילדים למה הילד כועס כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה? ילדים רבים מתנהגים בצורה לא רגועה, עצבנית ואפילו אלימה כאשר הם לא מקבלים את מה שהם רוצים. אליעד כהן מסביר שהסיבה העיקרית לכך שילד כועס או משתגע היא שהמציאות אינה מתרחשת כרצונו. ילד עצבני או ילד אגרסיבי מגיב כך כאשר הוא מרגיש שחייב להתקיים מה שהוא רוצה. כלומר, אם הילד רוצה משהו וקורה ההפך, מיד נוצרת אצלו תחושת מתח פנימי, כעס וזעם. דוגמה פשוטה לכך היא מצב שבו הילד רוצה צעצוע מסוים או לא רוצה ללכת לישון, אך ההורה לא מאפשר זאת. הילד מגיב בזעם, צעקות או אלימות כי מבחינתו חייב להיות מה שהוא רוצה, וכאשר המציאות לא מתאימה לכך, הוא מתקשה להתמודד ונכנס למצוקה רגשית. האם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה? אליעד כהן מסביר שזה בכלל לא משנה אם אפשר תמיד לתת לילד את מה שהוא רוצה או לא, כי במציאות ברור שלעיתים קרובות הילד לא יקבל בדיוק את מה שהוא רוצה. הדגש אינו על האפשרות לתת לילד הכל, אלא על הדרך שבה הילד מגיב כאשר הוא לא מקבל את מבוקשו. כדי לגדל ילד רגוע ובריא נפשית, יש לעזור לילד להתמודד עם מצב שבו הרצונות שלו אינם מתממשים במלואם. אם הילד יבין שלא חייב להיות בדיוק מה שהוא רוצה, הוא יהיה רגוע יותר כאשר הרצונות שלו לא מתממשים. מדוע ילדים מתחרפנים כשהם לא מקבלים את מה שהם רוצים? הסיבה לכך שילדים משתגעים או מתחרפנים כאשר הם לא מקבלים את מבוקשם, היא שבצורה לא מודעת הם מחונכים ומורגלים לחשוב שחייב להיות מה שהם רוצים. אם הורים נוטים תמיד לספק לילד את מבוקשו מתוך אהבה או מתוך רצון שיהיה לו טוב, הם למעשה משדרים לו מסר סמוי שחייב להתקיים בדיוק מה שהוא רוצה. הילד מתרגל לכך, ואז ברגע שלא מתממש רצונו, הוא מתקשה לקבל זאת, חווה תסכול עמוק, וכתוצאה מכך מתנהג בצורה קיצונית - צעקות, זריקת חפצים, נשיכות או אלימות אחרת. איך הורים יכולים להפוך את הילדים שלהם לרגועים יותר? אליעד כהן מדגיש שהפתרון האמיתי אינו רק בחינוך הילד, אלא בשינוי שההורה עושה בתוכו. הדרך שבה ההורה מגיב למציאות משפיעה ישירות על הילד. לדוגמה, אם ההורה עצמו מגיב בצורה קשה כשהוא לא מקבל את מבוקשו, הילד יחקה את אותה תגובה רגשית. לכן, ההורה חייב לבדוק את עצמו, לזהות את המקומות שבהם הוא עצמו מתחרפן או ... בדיוק מה שאני רוצה? באמצעות חשיבה כזאת, ההורה נעשה רגוע יותר, פחות כועס, פחות עצבני, וזה ישפיע ישירות על הילד. הילד, שרואה הורה רגוע שאינו מתחרפן, ילמד באופן טבעי להגיב בצורה דומה כשהוא נתקל במצבים שבהם המציאות אינה כפי ...
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע
ילד מרביץ, ילד עצבני, ילד לא רגוע, ילד כועס, ילד אלים, ילד מאבד שליטה, דחיית סיפוקים לילדים, ילד לא שולט בכעס, התקפי זעם אצל ילדים, התקף עצבים אצל ילדים, אלימות אצל ילדים, התפרצויות כעס ילדים, הגיל הרך, חינוך ילדים, הדרכת הורים, ילד לא ממושמע וכאן אבאר, איך לנתח מקרה לדוגמה שבו ילד מרביץ, כדי למנוע ממנו להרביץ. כאשר מניתוח המקרה הזה, יהיה ניתן כמובן ללמוד למקרים אחרים. וההתמקדות כאן, היא בקו החשיבה שבו מנתחים מקרה שכזה. אז שלב ראשון, מהן העובדות? העובדות הן, שבסיטואציות מסוימות הילד מרביץ ומתנהג באלימות. שלב שני, מה המטרה שלנו? המטרה היא לגרום לילד להפסיק להרביץ ולהיות אלים. ועכשיו לפני שאנחנו מנסים לחשוב מה לעשות כדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לפני כן צריכים לדעת לנתח את המצב ולהבין אותו. כי לפני שמחפשים תשובה, צריכים להבין את השאלה ... שיעשה לו יותר טוב מרע, בהנחה שיש לבן אדם בחירה חופשית, שזה מה שאנחנו מניחים כאן. כי אנחנו מניחים שהילד בוחר בבחירה חופשית שלו, להרביץ ולהיות אלים / להתנהג בצורה כלשהי. אז אם הילד מרביץ, זאת אומרת שהילד חושב שיהיה לו יותר טוב מאשר רע, כאשר הוא ירביץ. ומכאן בעצם נסיק, שכדי לגרום לילד להפסיק להרביץ, לשם כך צריך לגרום לילד להבין, שאם הוא ירביץ, יהיה לו יותר רע מטוב. או לכל הפחות שהוא לא יחשוב שלהרביץ יעשה לו יותר ... שאם הוא לא ירביץ יהיה לו יותר טוב, מאשר אם הוא ירביץ. ועכשיו שוב, לפני שאנחנו חושבים איך לגרום לילד לחשוב שיהיה לו יותר רע מאשר טוב אם הוא ירביץ, לפני כן אנחנו צריכים להבין את הבעיה עצמה יותר לעומק. דהיינו, להבין למה בעצם הילד כרגע מרביץ. אז מה ידוע לנו? ידוע לנו, שאם הילד מרביץ כי הוא חושב שלהרביץ יעשה לו יותר טוב מאשר רע, זה בעצם אומר, שלפני שהילד מרביץ, הוא מרגיש רע ממשהו, והוא חושב, שאם הוא ירביץ, הוא ירגיש יותר טוב / פחות רע, מאשר אם הוא לא ירביץ. וזה בעצם אומר, שבאפשרותנו למנוע מהילד להרביץ ב 3 דרכים. 1 - לגרום לו לא להרגיש רע מלכתחילה, כדי שהוא מלכתחילה לא ירצה להרביץ. 2 ... צריך לעשות את 3 הפתרונות הנל במקביל. אבל כמובן שאנחנו נעדיף להתמקד בעיקר בסעיף 1. שהוא, איך גורמים מלכתחילה לילד שלא ירצה להרביץ, באמצעות זה שמלכתחילה לא יהיה לו רע. ואחכ בסעיף 2, שילמד מה לעשות כאשר רע לו, גם בלי להרביץ. ורק אחכ סעיף 3, שיבין שלהרביץ יעשה לו רע. אז איך גורמים לכך שלילד לא יהיה רע? אז לפני שמחפשים פתרונות, צריך להבין את השאלה. אז מה זה רע? רע זה כאשר המציאות ... את המציאות. 2 - לשנות את מה שהוא חושב שהוא רוצה, דהיינו, לשנות את הרצון. וזה בעצם אומר, שכאשר הילד כועס, יש אפשרות למנוע את זה, או על ידי זה שנעשה בדיוק את מה שהילד רוצה שנעשה, וככה המציאות תהיה כרצונו של הילד. או שנגרום לילד לרצות את מה שקורה, וככה הילד לא יכעס / יכעס פחות / פחות ירצה להרביץ וכולי. וכמובן שלא ניתן תמיד לעשות את מה שהילד רוצה, ולכן ננסה לראות, איך גורמים לילד לרצות את מה שקורה, כדי שהוא לא יכעס ושלא ירביץ כתוצאה מכך? וגם כאן, לפני שננסה למצוא רעיונות איך לגרום לילד לרצות את מה שקורה / לא להתנגד למה שקורה, נשאל, למה בעצם הילד לא רוצה את מה שקורה. זא צריך לקחת סיטואציות לדוגמה שהילד כועס בהן עד כדי אלימות, וננסה להבין, מה ככ מכעיס את הילד? ומכאן כבר כל מקרה לגופו. להבין מה בדיוק הילד מרגיש בסיטואציות מסוימות. אבל לצורך הדוגמה, נניח שמדובר בסיטואציות שהילד ...
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה
הדרכת הורים, איך לעזור לילד לרכוש חברים? ילדים דחויים, ילד דחוי בחברה, דחייה חברתית, ילד דחוי חברתית, ילד מרגיש דחוי, ילד בלי חברים, ילד לא מקובל חברתית, ילד ללא חברים, ילד לא מקובל בכיתה איך לעזור לילד דחוי חברתית לרכוש חברים? הדרכת הורים לילדים שמרגישים דחויים חברתית נוגעת בבעיה רגשית מורכבת שמצריכה הבנה מעמיקה ופתרונות מותאמים אישית. אליעד כהן מציע להורים לגשת למצב מתוך רצון לעזור לילד לשפר את יכולת ההתמודדות החברתית שלו, תוך הבנת התמונה המלאה של המצב החברתי שהוא חווה. האם הילד באמת דחוי חברתית? השלב הראשון הוא להבין האם הילד באמת דחוי חברתית או שמא מדובר בתחושת דחייה בלבד. לעיתים, הילד לא מצליח להתחבר לילדים מסוימים, לא משום שהם דוחים אותו, אלא בגלל שלא הם מהווים את קבוצה המתאימה לו. אליעד כהן מדגיש את החשיבות בבירור עובדות חברתיות מדויקות: האם הילד מנסה להתחבר רק עם קבוצת ילדים מסוימת שלא מעוניינת בחברתו? האם הילד ניסה ליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה, שמא הם יותר פתוחים לחברויות? האם הילד באמת מעוניין בחברים מסוימים כי הם חולקים תחומי עניין משותפים, או כי הוא רואה בהם את הקבוצה המקובלת בכיתה? כיצד להבין את רצונות הילד בקשרים חברתיים? אליעד כהן מציע שההורים ישוחחו עם הילד וישאלו אותו שאלות מכווינות. המטרה היא להבין מה הילד באמת רוצה מקשרים חברתיים ולא רק לחפש חברים מתוך צורך להשתייך או לעמוד בסטנדרטים של אחרים. יש לשאול את הילד שאלות כמו: מה אתה מצפה לקבל מהקשרים החברתיים? איזה פעילויות היית רוצה לעשות עם חברים? האם אתה רוצה חברים רק כדי שיהיה כתוב שיש לך חברים, או שאתה מחפש חברים על פי תחומי עניין משותפים? כיצד להבין מדוע ילדים אחרים דוחים את הילד? לפעמים, הילד לא מצליח להתחבר לאנשים לא בגלל שהוא דחוי, אלא בגלל שאין חפיפות בין תחומי העניין שלו לבין תחומי העניין של הילדים שהוא רוצה להתחבר אליהם. אליעד כהן ממליץ להורים לברר עם הילד מדוע הוא רוצה להיות חבר של ילדים מסוימים, ולהתמקד בהבנה מה עושה את הילדים האלה יותר מקובלים בחברה, והאם יש משהו בהבדלים בין הילד לבין אותם ילדים שעשוי להשפיע על הדינמיקה החברתית. האם כדאי ללמד את הילד לשנות את עצמו או לקבל את המצב? אליעד כהן מציין כי כל ילד הוא שונה, ולכן לא תמיד יש פתרון אחד שמתאים לכולם. אם הילד מאוד רגיש לדחייה חברתית, יתכן שהוא יוכל להפיק תועלת רבה יותר מהבנת המציאות כפי שהיא וללמוד לקבל את המצב. לעומת זאת, אם הילד קשה לו להבין את כללי המשחק החברתי, ייתכן שיהיה מועיל יותר ללמד אותו כישורים חברתיים שיסייעו לו להסתגל בקלות יותר. כיצד ללמד את הילד להתמודד עם דחייה חברתית? אליעד כהן מציע למורים וההורים ללמד את הילד להתמודד עם סיטואציות דחייה חברתית על ידי פיתוח יכולת חשיבה לוגית. יש להבין מדוע הוא לא מתקבל, ולבדוק אילו הבדלים קיימים בין הילד לבין אלה שמצליחים להתחבר חברתית. חשוב ללמד את הילד שלא כל דחייה היא אישית, ושההבדלים החברתיים לא תמיד קשורים ...
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות
להרגיש כמו ילד, להשתחרר רגשית, להרגיש חופשי כמו ילד, שחרור רגשי, לשחק כמו ילד, לזרום כמו ילד, להיות מאושר כמו ילד, משחקי ילדים, לשחק עם ילדים, להרגיש חופשי עם עצמך, להתנהג בחופשיות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? אליעד כהן מדבר על הצורך בשחרור רגשי והתחברות לתחושות של חופש כמו של ילדים. הוא מציין את החשיבות של תחושת החופש וההנאה הפשוטה שמאפיינת את הילדות, ומסביר איך ניתן להתחבר לתחושות אלו גם בגיל בוגר. על פי אליעד, ילדים חיים את הרגע, משחקים ללא חשש מהתוצאה, ולומדים להרגיש חופשיים ללא מחויבות או דרישות כלשהן. איך משחקים עם ילדים יכולים להוביל לשחרור רגשי? המשחקים עם ילדים הם דרך להתחבר לאותו חלק הילדי שבתוכנו. אליעד מסביר שהילדים משחקים בלי לחשוב על התוצאה, הם פשוט נהנים מהחוויה. אם אדם מבוגר מצליח להשתחרר מהדרישות והציפיות של החיים, הוא יכול לחוות את המשחקים כמו ילד וליהנות מהם במלואם. האם אפשר לשחק ולהרגיש כמו ילד כאשר אנחנו מבוגרים? אליעד שואל אם אפשר לחוות את חוויית הילדות שוב בגיל מבוגר. הוא מציין שהדבר לא אפשרי בפיזי, אך אפשר לשחזר את התחושות וההנאה של הילד. לדוגמה, אדם יכול לטפס על עץ ולהרגיש את ההנאה שבכך, אך לא באותן סיבות שניהל אותן כילד, כמו תחושת הישגיות או סקרנות. מה ההבדל בין הגדרה של ילד להגדרה של מבוגר? ההבדל העמוק בין ילד למבוגר טמון בתפיסת הסיכון וההישג. כשילד טיפס על עץ, הוא נהנה בגלל תחושת הסיכון וההישגיות, בעוד שמבוגר לא יחווה את אותם רגשות, כי הוא כבר לא רואה את הסיכון כאתגר אלא כמעשה שגרתי. האם אפשר לחוות את ההנאה של הילד מבלי לחוות את ההתנסות הפיזית? ההנאה מהחוויות לא תמיד תלויה רק בחוויות הפיזיות עצמן, אלא גם בהרגשה שהן מייצרות. ... אדם אחר עשוי ליהנות מאותו קסם לא מתוך חוויות פיזיות, אלא מתוך תהליכי הלמידה וההבנה. איך מתחברים למשקפיים של הילד? ההבנה כאן היא שמדובר בשינוי תפיסתי. כשאדם בוגר מתחיל להסתכל על דברים דרך משקפיים של ילד, הוא מצליח להתחבר בצורה חופשית יותר ולהתענג על החוויות שמילאו אותו בשמחה כילד. אליעד מציין שהילד משחק כדי להרגיש חופשי וללא מחויבות, בעוד שהמבוגר לעיתים משחק כדי להשיג מטרה כלשהי. האם יש הבדל בין חוויית המשחק של הילד לבין חוויית המשחק של המבוגר? ההבדל העיקרי הוא שמבוגר משחק לעיתים מתוך צורך להגיע למקום כלשהו, בעוד שהילד משחק מתוך חופש פנימי, מבלי לדאוג לתוצאה. אליעד מדגיש את הצורך של המבוגר להשתחרר מההכרחיות הזו כדי לחוות את חוויית המשחק כמו ילד, שהיא חוויה בלתי תלויה במטרה. איך אפשר להגיע למצב שבו נהנים כמו ילד? אליעד מציע שדרך אחת היא להבין את החוויה של הילד, ללא הצורך להגיע למטרה או להספיק משהו. הדרך השנייה היא להסתכל על המשחק עם משקפיים של ילד ולהתמקד בהנאה ובחוויות שולי המטרה, ולא בהשגת תוצאה. איך להיות כמו ילד במשחקים כשיש לך מטרות בוגרות? כדי לחוות את המשחקים כמו ילד, אליעד מציין שצריך להיות מסוגלים להתמקד בתהליך עצמו, בלי להתחשב בתוצאה או במטרה רחוקה. כל ניסיון לפתח את היכולת להתרכז בהנאה שבתהליך ולא בתוצאה הוא הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות איך אפשר להרגיש כמו ילד ולהשתחרר רגשית? בהרצאה זו, אליעד מדבר על הצורך להשתחרר רגשית ולהרגיש חופשי כמו ילד. ... הצעד הראשון לעבר השחרור הרגשי. שחרור רגשי הרגשה כמו ילד משחקים עם ילדים להיות חופשי כמו ילד שחזור חוויות הילדות
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים?
הדרכת הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות, איך לגרום לילד להפסיק לקלל? איך לגרום לילד לא להרביץ? איך לחנך ילד חוצפן? איך לגרום לילד לעשות שיעורי בית? איך להתמודד עם ילד חצוף? מה לעשות עם ילד מופרע? איך לחנך ילד אלים? איך להתמודד עם ילד שמקלל, מרביץ ומתחצף? כאשר הילד מקלל, מרביץ או מתחצף, הבעיה המרכזית אינה ההתנהגות עצמה, אלא חוסר ההבנה של הילד מדוע הוא מתנהג כך. אליעד כהן מדגיש שהגישה הנכונה היא ללמד את הילד לחשוב, להבין את עצמו, ולבחון את הסיבות האמיתיות להתנהגותו. במקום לנקוט בשיטות של שכר ועונש או באלימות מילולית או פיזית כלפי הילד, יש לגלות אמפתיה אמיתית ולהסביר לו את ההיגיון שמאחורי ההתנהגות הרצויה. מדוע דוגמה אישית אינה מספיקה כדי לחנך ילד? אליעד כהן נותן דוגמה להורים שמתלוננים שהילד שלהם מקלל, וכשבודקים את הסביבה שבה הוא גדל, מגלים שלעיתים ההורים עצמם מקללים ומתנהגים באלימות. במקרה כזה, הפתרון הוא שההורים עצמם ישנו את ההתנהגות שלהם, כי הילד לומד מהם. אם ההורים לא מקללים אך הילד עדיין מתנהג בצורה בעייתית, סימן שהוא למד התנהגות זו במקום אחר, כגון בבית הספר או מהסביבה החברתית. במקרה כזה, ... קצר, אך לטווח הרחוק היא עשויה ליצור נזקים גדולים יותר, כמו תחושת התנגדות, מרדנות או אפילו בעיות רגשיות אצל הילד בעתיד. הוא נותן דוגמה להורים שחיכו שהמצב יתדרדר ואז נזכרו לפעול, במקום להתמודד עם ההתנהגות מיד כשהיא התחילה. כיצד ללמד ילד לחשוב במקום רק לאלף אותו? אליעד מדגיש שהמטרה אינה פשוט לגרום לילד להפסיק את ההתנהגות הבעייתית, אלא ללמד אותו לחשוב, להבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג, ומה המשמעות של ההתנהגות שלו. הוא מציע לשאול את הילד שאלות כמו: למה קיללת?, מה בדיוק קרה שהוביל אותך לזה?, מה אתה מרגיש כשאתה עושה את זה?. השאלות צריכות לבוא ממקום אמיתי של רצון להבין, ולא ממקום של כפייה או ניסיון להשיג תשובה ספציפית. לדוגמה, אם הילד קילל בגלל שמישהו העליב אותו, יש לבדוק איתו מדוע נפגע, האם הוא בטוח שהכוונה הייתה לפגוע בו, והאם יש דרך אחרת להתמודד עם הפגיעה מלבד קללות או אלימות. בדרך זו, הילד ילמד לנתח בעצמו את הסיטואציה, מה שיוביל לפיתוח מודעות ויכולת בחירה טובה יותר בעתיד. למה גישה של אמפתיה הכרחית בחינוך ילדים עם בעיות התנהגות? אליעד מבהיר שחשוב מאוד לגלות אמפתיה ולהזדהות עם התחושות של הילד. זה אומר להבין לעומק מדוע הוא בוחר בהתנהגות כזו, ולהסביר לו בעדינות מהן ההשלכות של אותה התנהגות. כך, למשל, במקום להגיד לילד בצורה תוקפנית שאסור לקלל, אפשר לומר לו: אני מבין שאתה כועס ופגוע, אבל האם אתה בטוח שקללות הן הדרך הכי טובה להתמודד?. האמת היא שלא נכון לבוא לילד בגישה אלימה או תוקפנית, כי הגישה הזאת הופכת את ההורה לאלימה בעצמו. במקום זאת, ההורה צריך לשקף לילד את המציאות וההשלכות האמיתיות של ההתנהגות שלו, ולעודד אותו להגיע למסקנות באופן עצמאי. מדוע חינוך ללא מחיר או גבולות פוגע בילד לטווח הארוך? כאשר הורים נותנים לילד את כל מה שהוא רוצה ללא מחיר או ללא גבולות, הם למעשה פוגעים ביכולתו להתמודד עם המציאות בעתיד. לדוגמה, כאשר ילד מקבל תמיד את כל מבוקשו, הוא עלול לגדול בתחושה שהחיים חסרי מחיר וללא מאמץ, מה שעלול לגרום לו למשבר קשה כשהוא ייצא לעולם האמיתי שבו הוא יידרש לשלם מחיר על מעשיו. אליעד נותן דוגמה של ילד שביקש מים והוריו מיד נתנו לו כל מה שהוא ביקש ללא גבולות, וכשגדל גילה שהעולם לא מתנהל כך והתחיל לחוות חרדות וקשיים נפשיים. לכן, חשוב שההורה ילמד את הילד שיש מחיר לדברים ויעזור לו לפתח מודעות למציאות. איך למנוע מהילד תחושת מרדנות או התנגדות לחינוך? אליעד מציין כי שימוש בשיטות כפייתיות או באיומים, בלי הסבר הגיוני, עלול לגרום לילד לפתח תחושת מרדנות והתנגדות לחינוך. הדרך הנכונה להתמודד עם זה היא ללמד את הילד לחשוב בצורה הגיונית, לבחון את ההתנהגות שלו, להבין את המשמעויות של פעולותיו, ולעשות בחירות מתוך מודעות ולא מתוך פחד. אם הילד יבין את ההיגיון שמאחורי מה שמצפים ממנו, הוא לא יראה בכך כפייה, אלא יבחר באופן עצמאי לשנות את התנהגותו, ... בשימוש בסמכות או בגבולות, אך השימוש צריך להיעשות מתוך מודעות ואחריות מלאה, ולא כאמצעי ראשון או בלעדי לטיפול בהתנהגות הילד. איך להתמודד עם ילד אלים? איך להפסיק קללות אצל ילדים? למה ילד מרביץ ללא סיבה? איך ללמד ילד לחשוב בעצמו? מה לעשות עם ילד מתחצף? האם שיטת שכר ועונש יעילה בחינוך ילדים? איך לגלות אמפתיה לילד מתמרד? איך להתמודד עם אלימות אצל ילדים? איך להגיב כשהילד מקלל? איך להתנהג עם ילד ... לעזור לילד אלים? איך מטפלים בילד מרביץ? מה לעשות אם הילד שלי מרביץ? למה הילד מרביץ ללא סיבה? איך לחנך ילד לחשוב? למה לא לפנק ילדים יותר מידי? חינוך או שתלטנות, איך להתמודד עם מרדנות אצל ילדים? איך להתמודד עם ...
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן
חרדות ילדים, ילדים חרדתיים, ילדים רגישים, טיפול בחרדות אצל ילדים, ילד תלותי, ילד עצמאי, ילד רגיש מאוד, ילדים עם רגישות יתר, ילד רגיש מידי, גוננות יתר, הגנת יתר של הורים, רגישות יתר אצל ילדים, טיפול בפחד אצל ילדים, ילד פחדן כיצד להתמודד עם חרדות אצל ילדים? ילדים חרדתיים עלולים לחוות פחדים וחרדות כמעט מכל דבר, לעיתים גם מדברים שאינם מציאותיים או הגיוניים. דוגמה בולטת לכך היא פחד מילד אשר מפחד מהצל של עצמו - כאשר יש לו צל הוא מפחד ממנו, וכשאין לו צל הוא מפחד שהצל ברח. זו דוגמה לפחדים שלא בהכרח יש להם בסיס אמיתי, אך הם מרגישים מאוד אמיתיים ומאיימים על הילד. הפחדים הללו בדרך כלל נובעים מחשש מהתרחשות של דברים רעים, בדיוק כפי שאדם מבוגר חווה חרדה כאשר הוא חושש ... האם חשיבה הגיונית יכולה לעזור בהפחתת חרדות? אליעד מציין שלימוד חשיבה הגיונית יכול לעזור להפחית פחדים לא הגיוניים אצל ילדים. כאשר הילד מתחיל לחשוב בצורה יותר הגיונית ומפוקחת, הוא יכול להבין שהפחדים שהוא חווה אינם תמיד מוצדקים. לדוגמה, אם ילד חושש מאוד מנפילה מחפץ נמוך, ניתן להסביר לו בצורה לוגית שהוא לא יסבול מכך נזק רציני. בכך, הילד יכול ללמוד להפחית את החרדות הנובעות ממצבים שנראים מאיימים אך למעשה אינם מסוכנים. כיצד תגובות ההורים משפיעות על חרדות הילד? במקרים רבים, תגובות ההורים לפחדים של הילד יכולות להחמיר את הבעיה. כאשר ההורים מגוננים בצורה מופרזת על הילד ומגיבים בצורה מאוד דאגנית לכל מצוקה שלו, הם למעשה שותלים במוחו את הרעיון שבעולם יש הרבה סכנות. לדוגמה, אם ילד נופל ומתחיל לבכות, וההורים מגיבים בסטרס וממהרים להרים אותו, הם מאשרים לו את הפחד שהנפילה מהווה סכנה אמיתית. במקרים כאלה, הילד לומד שמצבים שמאיימים עליו, גם אם מדובר באירועים חסרי סכנה, יכולים להיות מסוכנים מאוד. איך עזרה מוגזמת מגבירה את החרדה? לעיתים, הורים ממהרים להעניק עזרה בכל פעם שהילד מתלונן או חש אי נוחות, מה שמוביל את הילד לחשוב שהעולם מלא במצבים שמחייבים פתרון מיידי. אם ילד מתלונן שהוא רעב וההורה ממהר לתת לו אוכל, הילד עשוי להבין שברגע שהוא מרגיש רעב, זהו מצב מסוכן שדורש תגובה מיידית. הדבר יכול להחמיר את החרדה ולגרום לו לחשוב שכל תחושה של חוסר נוחות או דאגה עשויה להוביל לאסון, ולכן עליו לפחד מכל דבר. האם התעלמות מוחלטת מהילד היא הפתרון? לא מדובר בהזנחה או התעללות, אלא בהבנה שעל ההורה להפעיל איזון בתגובה לפחדים של הילד. אם הילד מוצף ברגשות או מתלונן בצורה מוגזמת, על ההורה לנסות להרגיע אותו מבלי להיכנס להיסטריה או למהר לפתרון. לדוגמה, אם ... להיות חרדתי איך לטפל בילד חרדתי איך לאהוב ילדים למה ההורים אוהבים ילדים התמודדות עם ילד רגיש, הענקת יתר, ילדה רגישה מאוד, חרדה אצל ילדים בגיל הרך, פחד של ילדים, פחדי ילדים, איך מוציאים פחדים לילדים? ילד עם פחדים, ... למה הילד רגיש? למה הילד תלותי? למה הילד פחדן? למה הילד עצבני? למה הילד חרדתי? למה הילד מפחד? למה הילדה רגישה? למה הילדה תלותית? למה הילדה פחדנית? למה הילדה עצבנית? למה הילדה חרדתית? למה הילדה מפחדת? איך לגרום לילד לא לפחד? איך לגרום לילדה לא לפחד? טיפול בפחדים אצל ילדים, טיפול בחרדה אצל ילדים, ילדה רגישה, הדרכת הורים לילדים עם חרדות
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו
אבחון הפרעות נפשיות והתנהגותיות, אבחון פסיכיאטרי, אוטיזם, סכיזופרניה פרנואידית, אבחון מחלות נפש קשות, אבחון הפרעה נפשית, טעויות בחינוך ילדים, להתייחס לילד כמו לאדם בוגר, לוותר לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק ... שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע לשיפור מקסימלי, כך שהקטלוג לא ישנה את התוצאה. אך ברוב המקרים, הקטלוג ... ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים כלפי ילדיהם. לעיתים קרובות הורים מתייחסים לילדים כאל רק ילדים ומאפשרים להם לעשות מה שהם רוצים, בטענה שזה ילד ולכן יש לו זכויות ללא חובות. בדרך זו הם מחנכים אותם להתנהגות חסרת אחריות ומופתעים כשהם אינם מתבגרים כראוי. התייחסות לילד כאדם בוגר מהרגע הראשון, בהתאם ליכולותיו הפיזיות בלבד, תוביל לכך שהילד יגדל להיות אחראי ובוגר. לדוגמה, אם אדם מבוגר ונמוך קומה מתבקש לבצע פעולה שדורשת גובה רב, ברור שזו דרישה בלתי ריאלית, ואז הגיוני להגיד שהוא לא יכול לבצע את הפעולה בגלל מגבלה פיזית ולא בגלל שהוא ילד. אך מעבר למגבלות פיזיות ברורות, יש להתייחס אל הילד כבוגר לכל דבר ועניין, ללא הטבות מיוחדות רק משום שהוא ילד. האם יש צורך ממשי בקטלוג אדם כבעל הפרעה נפשית? אליעד כהן מעלה שאלה נוספת - האם באמת הכרחי לקטלג ... משקולת של קילוגרם אחד והרמת שלושה טון נעשות באותה טכניקה בדיוק, ההבדל הוא רק בקושי. לכן הטענה שקשה יותר לחנך ילד אוטיסט לעומת ילד רגיל אינה מדויקת, שכן אנשים רבים מתקשים גם עם ילדים רגילים בגלל חוסר ידע כיצד ליישם את השיטה הנכונה. כיצד היחס העצמי דומה ליחס להפרעה נפשית? אליעד מסביר שהתפיסה של לוותר לעצמך (אני עייף, קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות ... נוסחאות ואותן שיטות, בהתאם ליכולות האמיתיות שלהם, ללא הטבות מיותרות שמונעות שיפור אמיתי. האם אבחון פסיכיאטרי מזיק? כיצד לטפל בילדים עם אוטיזם? האם סכיזופרניה ניתנת לריפוי? איך לגדל ילדים בצורה נכונה? האם הקלות בלימודים מזיקות לילדים? מהי הדרך הנכונה לחינוך ילדים? כיצד להתייחס לילדים כמו למבוגרים? הדיון עוסק בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) ... האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא ... מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של הורים לילדים. ילד נשאר ילד משום שהוריו מתייחסים אליו ככזה. לדוגמה, אם ילד משתולל, לעיתים הורים מצדיקים זאת בכך שהוא רק ילד, במקום ללמד אותו משמעת והתנהגות בוגרת. כך הם מחנכים אותו להיות חסר אחריות, ולאחר מכן מתפלאים מדוע הוא לא ... של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא עלול לקבל הקלות שונות - ואז במקום להתאמץ ... והרמת משקולת של שלושה טון דורשות את אותה טכניקה - ההבדל הוא רק בקושי. אנשים עשויים לומר שיותר קשה לחנך ילד אוטיסט מאשר ילד רגיל, אך האמת היא שלעיתים הם מתקשים גם עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא ... באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון שיש לו הפרעת קשב וריכוז בן אדם סכיזופרן מאובחן כסכיזופרן, עכשיו רוב ... שזה לא משנה איך אתה מקטלג אותו מה שמשנה זה איך אתה מטפל בו זאת אומרת אם נגיד יש ילד אוטיסט ואתה תקטלג תאבחן אותו כאוטיסט ואתה תטפל בו בצורה נכונה אז הוא לא יהיה אוטיסט לצורך העניין או ... ש: המסר הזה זה. אליעד: נכון עכשיו בא ניקח את זה למשהו שכולם יקחו לחיי היומיום הסיבה המרכזית לכך שילדים לא מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני ...
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים
OCD אצל ילדים, ילד מפחד למות, ילד מפחד להירדם, ילד מפחד לישון, ילד מפחד מהרעלה, הפרעת התנהגות של ילדים, הפרעת אישיות של ילדים, התנהגות גבולית אצל ילדים, ocd ילדים, הפרעה טורדנית של ילדים איך להתמודד עם ילד שמפחד שיש רעל באוכל? כאשר ילד מפחד לאכול כי הוא חושש שיש רעל באוכל, ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם החשש שלו: או שננסה להראות ... רע. אבל צריך להיזהר משתי הגישות הללו, כי הן עלולות לגרום לבעיות גדולות יותר. אליעד כהן מציג דוגמה שבה ילד מפחד לאכול לחם שנקנה בדרך, מחשש שמישהו שם בו רעל. במצב כזה, הרבה אנשים היו נוטים לומר לילד: אין בזה רעל, אך לפי אליעד כהן, זו טעות. כאשר אומרים לילד שאין שום סיכוי שיש רעל, הילד לא באמת מאמין בכך, כי הוא מבין שיש סיכוי קטן, אפילו זעיר, שיהיה רעל. בתת - המודע שלו, הילד עדיין שואל את עצמו: איך ההורים יודעים בוודאות שאין רעל? וכך הילד ממשיך לחשוש. אליעד מסביר שצריך לגשת לבעיה בדרך אחרת. במקום להגיד לילד שאין רעל, צריך להודות שאכן קיימת אפשרות תאורטית שיש רעל, אך יחד עם זאת, חשוב להסביר לילד כיצד העולם פועל, על ידי כך ששואלים אותו שאלות מכוונות, שיסייעו לו להבין בעצמו שהסיכוי שיש רעל הוא אפסי. לדוגמה, אפשר לשאול את הילד: מה זה רעל לדעתך, ואיך לדעתך הוא הגיע ללחם? מי אתה חושב ששם את הרעל ולמה? מה האינטרס שלו ... לא מתו? אתה יודע מה היה קורה למי ששם פה רעל אם היו מגלים אותו? על ידי השאלות האלו הילד יכול להסיק בעצמו שאין באמת סיבה הגיונית שמישהו ישים רעל בלחם, וכך הפחד ייעלם מעצמו. איך לעזור לילד שמפחד מקריעת שריר בגוף? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת, של ילד שמפחד להתכופף כי הוא חושש שהשריר שלו ייקרע. גם במקרה זה, הגישה הנכונה היא לשאול את הילד שאלות ולברר למה בדיוק הוא מתכוון, במקום לתת לו הסבר כללי ולא מדויק. לדוגמה, לשאול: למה אתה חושב שהשריר ... חזק לבין קריעת שריר ממש? האם אתה יודע מה גורם לקריעת שריר באמת? האם השריר באמת ייקרע בקלות כזאת? הילד יכול להבין בעצמו, דרך התשובות לשאלות האלו, שהפחד שלו מבוסס על טעות או אי - הבנה, וכך הפחד ייעלם. מה לעשות כשהילד מפחד להירדם כי הוא חושש למות בשינה? במקרה של ילד שמפחד להירדם מחשש שימות בשינה, צריך להתמודד עם הפחד על ידי הבנת המצב האמיתי. לפי אליעד כהן, מה שחשוב כאן הוא שהילד יבין שהמצב של שינה דומה מאוד למצבים אחרים בחיי היום - יום שבהם הוא לא מפחד כלל. הדרך הנכונה להתמודד עם הפחד היא לשאול את הילד שאלות שיסבירו לו מה באמת קורה כשישנים, ולהשוות את השינה למצבים אחרים שהוא כבר מכיר: האם אתה מפחד למות ... סוג של מוות, ושהפחד שלו הוא רק כי הוא מדמיין ששינה היא משהו שונה מאוד מחיי הערות. אפשר לתת לילד גם דוגמאות נוספות שימחישו לו את הרעיון: כשאתה רואה טלוויזיה ומרוכז מאוד, האם קורה לפעמים שלא שמת לב למשהו ... פשוט במצב של ריכוז במשהו אחר, ואין בזה שום דבר מפחיד. אליעד מדגיש כי חשוב לא לנסות לשכנע את הילד שאין שום סיכון, אלא דווקא להראות לו שהסיכון שהוא מדמיין אינו רלוונטי למציאות. כך הוא יפסיק לפחד, לא מתוך הכחשה, אלא מתוך הבנה אמיתית. איך להתמודד נכון עם פחדים של ילדים באופן כללי? השיטה הכללית שאליעד כהן מציע להתמודדות עם פחדים של ילדים, היא לשאול אותם שאלות שיסייעו להם להבין את האמת בכוחות עצמם. במקום לשכנע אותם שאין סיכוי שהפחד יתגשם, או שאין מה לפחד, יש לכוון אותם להבנה נכונה של המציאות. ילד שמבין לבד שהסיכון שהוא מפחד ממנו אינו הגיוני, יפסיק לפחד באופן טבעי ומתוך תחושת ביטחון אמיתית. איך להתמודד עם ילד שמפחד להירדם? פחד מהרעלה אצל ילדים הסבר לילדים על פחדים איך להסביר לילד מה זה מוות? התמודדות עם OCD בילדים ילד מפחד שיש רעל באוכל
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות
בעיות בחינוך ילדים, יעוץ להורים, לחנך ילדים, ילד שלא אוכל ירקות, הילד לא מכין שיעורים, ילד לא רוצה ללכת לבית ספר, פסיכולוג ילדים, טיפול בילדים, לגרום לילד, לשכנע ילד, ילד שלא אוהב ירקות איך לגרום לילד לאכול ירקות שהוא לא אוהב? הנושא שאליעד כהן דן בו הוא איך אפשר לגרום לילד שלא רוצה לאכול ירקות להתחיל לאכול אותם, וזאת בלי להשתמש בכפייה, באיומים או בשוחד. אליעד מדגיש תחילה שאם המטרה היא לגרום לילד לאכול ירקות בלי להשתמש בשיטות כוחניות או בשוחד, יש לחשוב על דרכים אחרות, יצירתיות יותר. דוגמה שאליעד מביא היא להפוך את האכילה למשחק - למשל לעצב את הירקות בצורה מעניינת כמו פרצופים או דמויות כדי להקל על הילד את החוויה. אבל, לדבריו, החשוב באמת הוא להבין למה הילד לא רוצה לאכול ירקות מלכתחילה. אם הילד אומר שהירקות מגעילים אותו, ההורה יכול לנסות להראות לו את היתרונות של הירקות - שהם בריאים, שהם טובים לגוף ושיעזרו לו לגדול ולהיות חזק. עם זאת, אם הילד עדיין מסרב, עולה השאלה: מה עושים הלאה? אליעד מבהיר שיש שלוש אפשרויות נפוצות: לכפות או לאיים על הילד שיאכל את הירקות (אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה אוכל את זה). לשחד אותו שיאכל (תקבל פרס אם תאכל). ... (טוב, אל תאכל). אולם, ההרצאה מתמקדת בכך שישנה דרך נוספת ועמוקה יותר להתייחס לסוגיה זו. אליעד מסביר שההתנגדות של הילד נובעת מחוסר יכולתו להתמודד עם חוסר נוחות או עם מציאות שנגד רצונו. כלומר, ההורים פעמים רבות מלמדים את הילד להימנע ממצבים לא נעימים, וכך, הילד לומד לראות כל מצב לא נעים כאסון. לדוגמה, כאשר ילד נופל והאמא מיד רצה אליו ושואלת בדאגה מוגזמת מה קרה?!, הילד לומד מזה שקושי או כאב הם דברים שאסור לחוות, ובאופן אוטומטי מתייחס לכל אי - נוחות קטנה כבעיה ענקית. הדבר מתבטא גם באי רצונו לאכול ירקות: הילד מרגיש אי - נוחות מהירקות, והתגובה שלמד היא להימנע מהחוויה. אליעד מציין שהפתרון הוא לשנות את הגישה של ההורים לחוסר נוחות. ההורים צריכים להעביר לילד תחושה שגם כשמשהו נגד רצונו, זה לא בהכרח אסון או משהו רע. ילד שמבין שזה בסדר להרגיש אי - נוחות לפעמים, לא ירגיש שהימנעות מירקות היא עניין כל כך גדול. הוא יהיה פחות לחוץ ופחות יירתע מלנסות דברים חדשים, גם אם אינם נעימים בהתחלה. איך לעזור לילד שמתנגד לעשות שיעורי בית? באותה צורה, אליעד מדבר על מקרה נוסף - ילד שלא רוצה לעשות שיעורי בית. גם כאן, הפתרונות השגרתיים הם איומים, שוחד או ויתור. אך הגישה העמוקה יותר שאליעד מציע היא להבין את הסיבה האמיתית: למה הילד מתנגד לעשות את השיעורים? אולי הילד מרגיש שזה מעצבן, משעמם, או לא רואה בזה ערך. הוא מתנגד כי הוא לא יודע איך להתמודד עם מצבים של מאמץ או אי נוחות. גם במקרה זה, ההורה צריך ללמד את הילד שזה לגיטימי להרגיש קושי ושזה בסדר להתמודד עם דברים שהם נגד רצונו. אם ההורה בעצמו אינו מסוגל להתמודד עם דברים שקשים לו, איך הוא יכול לצפות מהילד לעשות זאת? אליעד מבהיר שהפתרון העמוק הוא שההורה ילמד את עצמו ואת הילד לקבל מציאות שבה לא תמיד מקבלים את מה שרוצים, ושזה לא בהכרח רע או אסון. ילד שגדל עם ההבנה הזאת, יצליח להתמודד טוב יותר עם שיעורי בית, עם מצבים לא נעימים ועם החיים בכלל. מדוע הורים מגוננים יותר מדי על ילדיהם? אליעד מציין שאחת הסיבות להורות מגוננת היא שההורים מנסים להעניק לילד את מה שהם עצמם רצו לקבל מהמציאות: אהבה ללא תנאים וחיים ללא קושי. ההורה מגונן מדי על הילד כי הוא לא מסוגל להתמודד בעצמו עם קושי, ומכך הילד לומד שגם הוא לא מסוגל להתמודד עם אי נוחות. הורה שמגיב בצורה מוגזמת לכל מצב קשה, בעצם מלמד את הילד שהמציאות נגד רצונו היא אסון. כך הילד גדל בתחושה שכל אי נוחות קטנה היא עניין גדול, והמציאות נעשית עבורו ... שהוא יכול להתמודד בעצמו עם נפילות, קשיים ואי - נעימות, והופך עצמאי וחזק יותר נפשית. האם קיימת דרך מושלמת לחינוך ילדים? אליעד מבהיר שאין דרך מושלמת אחת לחנך ילדים. לכל גישה יש יתרונות וחסרונות, אבל הדבר החשוב ביותר הוא המודעות של ההורים למה שהם עושים. חשוב להיות מודעים ...
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים
הדרכת הורים, איך לגרום לילד שלך להיות רגוע? איך להרגיע ילד? איך לגרום לילד להירגע? איך לגרום לילד לא להיפגע? איך לגרום לילד לא להיות רגיש? רגישות אצל ילדים, כעס אצל ילדים, ילד רגיש, ילד כעסן, טראומת אונס של ילד, חיקוי הורים של ילדים איך לגרום לילד שלך להיות רגוע ולא לחוץ? כדי שילד יהיה רגוע ופחות לחוץ בחיים, חשוב קודם כל שההורה עצמו יהיה רגוע ולא לחוץ. ילדים, מטבעם, לומדים את ההתנהגות שלהם באמצעות חיקוי ההורים. אליעד כהן מסביר שילדים לא נולדים עם חרדות ופחדים, אלא שהפחדים האלה מתפתחים עם הגיל, בעקבות חינוך והדגמה של ההורים. לדוגמה, תינוק שנולד ... שהוא אינו מבין מהי אש ומה הסכנות הכרוכות בה. התינוק יירתע רק אם ירגיש סכנה פיזית ישירה כמו כאב. הילד לומד לפחד מאש רק כאשר ההורה מסביר לו או משדר לו שהאש היא דבר מסוכן. אותו עיקרון חל על פחדים אחרים, למשל פחד מכלי רכב. אם הילד רואה שההורה נלחץ כאשר מתקרב רכב, הילד יחווה לחץ בעצמו. אם ההורה ישדר לילד תחושת רוגע במצבים מלחיצים, הילד יחווה את המצב באופן רגוע יותר. אליעד מדגיש שהילד מחקה את ההורה, ולכן אם ההורה יהיה רגוע, הילד ילמד שאין צורך להילחץ. דוגמה נוספת לכך היא כאשר מישהו מקלל את הילד. תינוק, לדוגמה, לא ייפגע אם יקראו לו מכוער, מסריח או מגעיל, משום שאין לו מושג מה המשמעות של המילים הללו. הפגיעה של הילד נוצרת רק אם ההורה משדר לילד שמה שנאמר לו הוא דבר שלילי ומעליב. אם ההורה לא יעניק חשיבות למילים הפוגעניות, הילד לא ייפגע כלל. איך משפיעה תגובת ההורה במקרים קיצוניים של פגיעה בילד? אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית כדי להסביר את ההשפעה של תגובת ההורה על הילד במקרה של פגיעה חמורה, כמו אונס. הוא מסביר שאם מישהו פוגע פיזית בילד, ההורה יגיב וירחם על הילד בגלל הכאב הפיזי. אולם, כאשר מדובר באונס או התעללות מינית, רוב ההורים נוטים להעניק לכך משמעות גדולה הרבה יותר ... פיזי בלבד. הם רואים בזה השפלה, ניצול, אירוע טראומטי קשה ביותר, והתגובה הזו בדיוק היא שמגבירה את הטראומה של הילד. הסיבה לכך, כפי שמסביר אליעד, היא שהילד עצמו חווה את האירוע בעיקר ככאב פיזי, ללא המשמעויות הרחבות והשליליות שהמבוגרים מעניקים לו. כדוגמה לכך הוא מביא את ... מילה לא הייתה מקובלת חברתית, ניתן היה לראות בה התעללות מינית או טראומה קשה. אבל משום שזה מקובל חברתית, ילדים שעוברים ברית מילה אינם חווים זאת כטראומה מינית או התעללות. מכאן הוא מסיק שכל המשמעויות החברתיות והרגשיות שהילד מייחס לאירועים כאלה נרכשות מההורים ומהסביבה. לכן, אליעד ממליץ להורים לשדר לילדים רוגע גם במצבים קשים או מלחיצים. אם ההורה ישדר שהפגיעה שנגרמה לילד אינה מעבר לכאב פיזי זמני, הילד יחווה ... איך ילדים לומדים התנהגות? טיפול בילד שעבר התעללות, התמודדות עם ילד שעבר אונס, התמודדות עם ילד שנאנס, טראומת אונס מהילדות, ברית מילה, איך לגדל ילדים בוגרים? איך לגרום לילד לא לכעוס? ילדים מחקים את ההורים, חיקוי ההורים של ידי ... של הורים, דוגמה הורית, הורים כמודל לחיקוי, איך לגרום לילד לא להילחץ? איך לגרום לילד לא לפחד? התעללות בילדים, ילדה שנאנסה, ילדה שעברה התעללות, טראומת ילדות של אונס, טראומת אונס, טראומה מהילדות, טראומה מתקופת הילדות
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: ילד, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? מועקות נפשיות וייאוש? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם לחץ? כעס ועצבים ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: ילד, איך לחנך ילדים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך ליצור אהבה? איך להאמין בעצמך? איך למצוא זוגיות? איך להעריך את עצמך? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם גירושין? איך להיות מאושר ושמח? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להצליח בזוגיות? איך לפרש חלומות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשנות תכונות אופי? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לא להישחק בעבודה? איך לשפר את הזיכרון? איך לעשות יותר כסף? איך לנהל את הזמן? איך לדעת אם מישהו מתאים לך ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם באמת הכל לטובה? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצר העולם? האם יש בחירה חופשית? האם לדומם יש תודעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להיות מאושר? איך להיות הכי חכם בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? בשביל מה לחיות? האם יש משמעות לחיים? למה העולם קיים? למה יש רע וסבל בעולם? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? למה לא להתאבד? איך להנות בחיים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? אולי אנחנו במטריקס? למה יש רע בעולם? האם יש או אין אלוהים? האם הכל אפשרי? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא קואצר לזוגיות, מאמן אישי לאורח חיים בריא, אימון אישי למתבגרים בתחום ילד - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3594 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 15:55:24 - wesi1