אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חינוך ✔יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
11:31יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
איך לשאול שאלות בלי לגרום ללחץ ולשקרים?

לפעמים אנו נמצאים במצב שבו אנו רוצים לקבל מידע מאדם אחר כמו עובד, בן זוג או ילד, אבל חוששים ששאלת השאלה תגרום לו להרגיש מותקף, מתוח או בלחץ. כשזה קורה, נוצרות שתי אפשרויות ברורות: או לשאול בכל זאת ולהסתכן ביצירת לחץ ועימות, או לא לשאול בכלל וכך לוותר על קבלת המידע החשוב לנו. אך יש אפשרות שלישית, שהיא לשאול את השאלה באופן שמונע מראש תחושת איום ולחץ אצל הנשאל.

כיצד ניגשים לשאלה בלי לשדר שיפוטיות?

הסוד לכך הוא להבין תחילה מה גורם לנו לחשוש מלשאול: בדרך כלל החשש הוא שאנו בעצמנו לא מוכנים רגשית לקבל תשובה מסוימת, ולכן אנו משדרים מתח ושיפוטיות. למשל, אם בעל שואל את אשתו "האם בגדת בי?" אך בתוכו הוא פוחד מתשובה חיובית, האישה תחוש זאת ותחשוש להיות כנה. הדרך לפתור זאת היא להיכנס למצב נפשי שבו האדם באמת מוכן לקבל כל תשובה - גם את הגרועה ביותר מבחינתו.

לדוגמה, אם ההורה שואל את הילד "האם הכנת שיעורים?" ומתוך השאלה ברור שההורה כבר כועס או מתוח במקרה של תשובה שלילית, הילד יחוש שהוא עומד בפני ענישה או כעס ולכן סביר שישקר. לעומת זאת, אם ההורה ישדר בבירור שאין שיפוטיות או כעס אלא רצון כנה לדעת את האמת, הילד ירגיש פחות צורך לשקר ויהיה כנה יותר.

מדוע השיפוטיות מורגשת גם בלי מילים?

המסר שהאדם השני מקבל אינו רק מילולי אלא עובר בטון הדיבור, בהבעת הפנים, במבט, ובשפת הגוף. אדם יכול להגיד "אני לא כועס", אך אם בפנים הוא כועס, המסר הזה יעבור והצד השני ירגיש מותקף בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה.

כיצד עושים זאת בפועל?

הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם במילים וגם בטון, את ההכרה בכך שכל תשובה תתקבל בלי ביקורת שלילית אוטומטית.

לדוגמה, מנהל ששואל עובד למה הוא איחר לעבודה - אם הוא מראש החליט שהאיחור אינו מוצדק, השאלה תיאמר בטון שיפוטי והעובד כנראה ירגיש מותקף וישקר או ימצא תירוצים. לעומת זאת, אם המנהל חושב בתוכו שייתכן שיש סיבה מוצדקת, שהעובד אולי אפילו צודק, העובד ירגיש זאת בשאלה ויוכל להיות כנה יותר.

מה לעשות כשהאדם השני כבר נלחץ מהשאלה עצמה?

במקרים שבהם הצד השני כבר רגיל ללחץ, לשיפוט ולמתיחות, הוא עלול להילחץ גם אם נשאל מתוך כוונה טובה. במצב כזה מומלץ להדגיש באופן מילולי שמטרת השאלה אינה שיפוטית אלא רק כדי להבין. למשל: "אני באמת רק רוצה להבין, אני לא כועס ולא אשפוט אותך לא משנה מה תגיד". כך הצד השני יכול להירגע ולהרגיש בטוח יותר.

כיצד נראית שאלה שגורמת לשקרים ועימותים?

לעיתים אנו שואלים שאלות באופן שברור לצד השני שהשאלה נשאלת מתוך שיפוט, לדוגמה: "האם עשית את מה שאמרתי לך?" כאשר הטון והניסוח אומרים בבירור שאם הצד השני יענה בשלילה, הוא יעמוד מול כעס או ביקורת קשה. אז הצד השני יעדיף להסתיר את האמת או להמציא תירוצים, והשיחה תיגרר לעימותים מיותרים.

איך לשאול שאלות שקשה לנו להתמודד עם תשובותיהן?

אם אנו יודעים שקשה לנו לשמוע תשובה מסוימת, כדאי להתאמן פנימית על קבלה של כל תשובה אפשרית מראש, גם אם היא פוגעת או מכאיבה. התרגול הזה עוזר לנו להישאר נינוחים ופתוחים יותר לתשובות של האחר. לדוגמה, לדמיין מצב שבו אנו מקבלים תשובה קשה בלי להגיב בכעס או בעלבון.

מה הקשר בין שיפוט עצמי לשיפוט האחרים?

ככל שאדם רגיל יותר לשפוט ולבקר את עצמו בצורה שלילית וקשה, כך יהיה לו קשה לשאול שאלות בצורה לא שיפוטית לאחרים. לכן, עבודה על קבלה עצמית וחוסר שיפוטיות פנימית מובילה ליכולת טובה יותר לתקשר עם אנשים אחרים. מי שמפתח סליחה והבנה כלפי עצמו יוכל לשאול שאלות מבלי להפוך אותן לכלי תקיפה כלפי אחרים.

סיכום כללי לדרך הנכונה לשאול שאלות:
  • החליטו מראש שהמטרה שלכם היא רק לגלות את האמת, לא למצוא אשמים.
  • הכינו את עצמכם רגשית לכל תשובה, גם אם היא לא רצויה.
  • הקפידו לשדר באמצעות מילים, טון דיבור, והבעות פנים, שאתם באמת לא באים לשפוט אלא רק להבין.
  • אם האדם שמולכם נלחץ, חזרו והבהירו לו בצורה ברורה שאתם לא שופטים אותו.
  • היו עקביים: גם אם התשובה לא נעימה לכם, אל תגיבו מיד בכעס אלא קודם כל נסו להבין.
האווירה של תקשורת פתוחה מאפשרת לאנשים לומר את האמת מבלי חשש, וכך נוצרת מערכת יחסים מבוססת אמון והבנה.
איך נוצרת הסיטואציה שבה מפחדים לשאול שאלה?

לפעמים רוצים לדעת מידע מסוים ממישהו - עובד, בן זוג, ילד, או כל אדם אחר. עולה חשש שאם נשאל אותו ישירות, הוא יילחץ, ירגיש מותקף או יבין שאנחנו מנסים לחקור אותו. החשש הזה גורם להתלבטות: האם לשאול בכל זאת ולסכן את האווירה, או לא לשאול בכלל כדי לא ליצור לחץ? אך מעבר לשתי אפשרויות אלה, קיימת אפשרות שלישית שמאפשרת לברר את האמת בלי לעורר התנגדות מיותרת.

האם באמת חייבים לבחור בין "לשאול בלי להתחשב" לבין "לא לשאול כלל"?

נשאלת השאלה האם אפשר לשאול בצורה שלא תגרום ללחץ או למגננה. אפשר כמובן לבחור לשאול בלי להתחשב, להתעלם מחששות הצד השני ולומר "אם הוא ילחץ, שיילחץ". אפשר גם להחליט שמוותרים לגמרי על השאלה, כדי לא לעורר קונפליקט. אבל ישנה אפשרות נוספת: לנסות לפתח שיחה שיש בה הבנה עמוקה וקבלה, ולא רק חקירה ושיפוט.

מה עושים כשחשוב לנו לדעת את האמת, אבל לא רוצים לעורר לחץ?
  • מבינים את הפחד - חושבים מה בדיוק מפחיד אותנו. האם אנחנו מפחדים שהשאלה תביא למריבה? האם אנחנו חוששים שהשואל (למשל ההורה או הבעל) יתגלה כמתקיף או כחוקר?
  • מנסים להיכנס לראש של האדם השני - מדמיינים איך הוא עלול לחוות את השאלה. האם הוא ירגיש נוח לענות את האמת, או שמא יחשוש מהתגובה שלנו?
  • משתדלים לנטרל שיפוטיות - במקום לשאול מתוך עמדה של "עשית טעות", "זה לא בסדר", "אם תגיד משהו אחר, אכעס עליך" וכדומה, מנסים לשדר שאפשר לקבל גם תשובה לא צפויה.
איך בדיוק מנטרלים את השיפוטיות הפנימית?

הבסיס טמון בהבנה שכשאנחנו שואלים שאלה כדי לגלות את האמת, חשוב שתהיה בתוכנו מוכנות לקבל כל תשובה - גם כזו שלא רצינו לשמוע. אם מראש קיימת תחושה: "אסור שהצד השני יגיד X", הוא ירגיש זאת ויחשוש. לדוגמה, אם בן זוג רוצה לשאול את אשתו "האם בגדת בי?" אבל הוא לא מוכן רגשית לשמוע את התשובה "כן", היא עלולה להרגיש שהשאלה מלאה באיום. הדרך לשאול באופן שמגדיל את הסיכוי לתשובה כנה היא להכין את עצמך פנימית לקבל גם את התשובה הגרועה ביותר, ובו בזמן להמשיך לאהוב ולכבד את האדם השני.

הדגמה דרך שאלה לילד: "האם הכנת שיעורים?"

כאשר הורה שואל את ילדו אם הכין שיעורים, הילד עלול לפרש את השאלה כחלק מתקיפה: "אם לא הכנתי, אקבל עונש". לכן, הילד עשוי לשקר כדי להימנע מעימות. לעומת זאת, אם ההורה נמצא במקום נפשי של: "אני רק רוצה לדעת מה האמת, לא בטוח שיש פה אשמה או כעס", הילד ירגיש פחות לחץ. הוא יבין שההורה לא מתכוון לשפוט אותו, אלא באמת לבדוק את המצב כדי לעזור או כדי לדעת.

מדוע השיפוטיות אינה בהכרח גלויה רק במילים?

לפעמים השיפוטיות באה לידי ביטוי בטון דיבור, בהבעות פנים, במבט בעיניים, בקצב דיבור. אפילו אם אומרים "אני לא כועס עליך", אבל בפנים מרגישים "אני כן כועס עליו", המסר הפנימי עובר. לכן, הרבה תלוי בתחושה הפנימית הכנה של האדם ששואל. אם באמת יש בו רצון לדעת את האמת בלי לייצר עימות, הצד השני עלול להרגיש בכך ולהיות מוכן יותר לשתף פעולה.

דוגמה עם עובד שמאחר לעבודה: "למה איחרת?"

מנהל עשוי לשאול את עובדיו "למה איחרת לעבודה?" כאשר בפועל, בלב שלו הוא כבר כועס ומניח שהאיחור לא מוצדק. אם השאלה נאמרת מתוך תחושה שאיחורים אינם נסלחים, העובד מרגיש אוטומטית מותקף. במצב כזה סביר שהעובד ימצא תירוצים, ישקר, או ינסה להגן על עצמו בכל דרך אפשרית כדי לא להיענש. לעומת זאת, אם המנהל אומר לעצמו: "אולי קרה לעובד משהו מוצדק, אולי זה בכלל בסדר, אני באמת רוצה להבין", השיחה תתחיל אחרת לגמרי. השאלה תיאמר בטון פחות מאשים, העובד ירגיש בנוח להודות באמת (אולי הוא נתקע בפקק, אולי יש לו בעיה משפחתית), והמנהל יוכל להתייחס ברוגע למצב האמיתי במקום לעורר מתיחות.

אז מהו בדיוק הטריק לגלות את האמת בלי לגרום לשקרים?

הטריק הוא להיכנס לתודעה של "אני מעוניין באמת בלבד, אני לא רוצה לכפות תשובה מסוימת, ולא אשפוט את האדם שמולי גם אם התשובה שלו שונה ממה שהייתי רוצה לשמוע". במילים אחרות, אם מישהו מפחד שנכעס עליו בגלל תשובתו, הוא ירצה להסתיר, לשנות או להמציא תירוצים. אבל אם הוא מבין שהתשובה מכל סוג שהיא תתקבל בהבנה, הוא ימצא פחות סיבה לשקר וירגיש בטוח לשתף בפרטים.

האם זה אומר שצריך להסכים עם כל דבר?

לא בהכרח. זה לא אומר שצריכים להסכים עם האיחורים, עם אי - הכנת שיעורים או עם בגידה חלילה. הרעיון הוא שבשעת השאלה עצמה, כדאי לשדר לבן אדם השני שאנחנו באמת רוצים להבין מה קרה, בלי לפסול אותו אוטומטית. לאחר מכן, אפשר לשקול מהם הצעדים הבאים - אך ברגע של שאילת השאלה, הקשב מופנה לבירור המציאות העובדתית באופן נקי משיפוטיות.

מה קורה כשהצד השני כבר נכנס ללחץ מעצם העובדה שיש שאלה?

יש מקרים שבהם האדם השני, מרוב שהוא מורגל לשיפוט או התקפות, יילחץ גם אם נשאל בשיא הנחמדות. אם מרגישים שהוא נהיה נסער, אפשר לומר לו: "אין לי כוונה לשפוט אותך, אני באמת רוצה לדעת מה קרה, אני מקבל אותך בכל מקרה". החיזוק המילולי הזה יכול לעזור לו להפנים שהמטרה אינה התקפה אלא הבנה.

דוגמה לאדם ששואל שאלה כדי "לשפוט" מראש

לעתים אדם שואל בן זוג: "האם עשית כך וכך?" ומתחת לפני השטח הוא בעצם אומר: "אם עשית את זה, זו בעיה ענקית, אני כועס נורא, ואולי אפילו אעזוב אותך". במצב כזה, כשהצד השני מבין זאת, הוא ינסה להסתיר את האמת. השואל, מצדו, מתמלא חשד: "אם הוא לא עונה לי, כנראה שזה ממש גרוע". ואז המתח עולה, נוצרים כעסים ופיצוץ רגשי. הפתרון הוא להבין מראש שעצם השאלה צריכה לבוא ממקום של "אני מוכן לכל תשובה, בא נדבר ונגלה את האמת".

למה אנשים רבים במקום לקבל תשובות?

כשמישהו מרגיש שהוא נשפט, שלא מקבלים אותו, שהוא צריך להצדיק את עצמו, מתעורר בו דחף להתגונן, לתרץ ואפילו לתקוף חזרה. זה גורם לשואל להרגיש ש"משהו מוסתר", ואז הוא נכנס לתחושה של "אני חייב לגלות את מה שמסתירים ממני". בשלב הזה כבר מגיעים לעימות חריף. לעומת זאת, אם אומרים: "תהיה בטוח שאני מקבל אותך גם אם התשובה שלך מפתיעה, רע לי לשמוע, או אפילו מקוממת - אני קודם כל רוצה להבין אותך", אפשר לחסוך את כל התסריט השלילי.

איך ליישם את זה בפועל אם אנחנו לא באמת שלמים עם תשובה מסוימת?

כדי להיות מסוגלים לשאול מתוך אי - שיפוטיות, כדאי לפתח יכולת פנימית לקבל את האפשרות שהתשובה תהיה שונה מאוד ממה שאנחנו רוצים. זה אומר, לדוגמה, לדמיין את עצמך יושב ומקבל תשובה כואבת בלי להגיב בכעס או בעלבון. כמובן שזה לא פשוט, אבל זו הדרך שבה אדם מקבל סיכוי גבוה יותר להגיע לאמת.

קשר בין שיפוט עצמי לשיפוט אחרים

אם אדם רגיל להאשים ולשפוט את עצמו ללא רחמים, הוא יתקשה לקבל אחרים בלי שיפוטיות. לכן, עבודה פנימית של חוסר שיפוט עצמי - כלומר, היכולת לסלוח לעצמך ולהבין את הטעויות שלך - מגדילה את היכולת לתקשר עם אחרים באותה רוח. זו הסיבה שבאופן טבעי, מי שמפתח פתיחות וסלחנות כלפי עצמו, יוכל לשאול שאלות בלי להפוך אותן לכלי התקפה.

סיכום כללי לתהליך
  • להחליט שמטרת השאלה היא גילוי האמת, לא חיפוש אחר אשמים.
  • להתכונן נפשית לכל תשובה, כולל הגרועה ביותר.
  • לשדר במילים, בטון, ובהבעות פנים שאין כוונה לתקוף, אלא להבין.
  • לזכור שאם אדם מרגיש שהוא נשפט, הוא יתקשה להיות כן.
  • להיות עקביים: גם אם התשובה לא נעימה, לא מגיבים ישר בכעס, אלא מנסים באמת להבין.
מילות סיכום מורחבות

האפשרות לשאול שאלות ולקבל עליהן תשובות אמיתיות תלויה במידה רבה בתחושת הביטחון שהנשאל מקבל מהשואל. אם אדם מרגיש שהוא יכול לענות בכנות בלי להסתכן בהאשמות חריפות, עונשים או כעס לא פרופורציונלי, הוא ייטה לומר את האמת. אם השואל באמת מתכוון לשמוע כל תשובה אפשרית, השיח נהיה נקי יותר. דוגמאות לכך ראינו בכל המקרים המעשיים: ילד שלא רוצה להגיד שלא הכין שיעורים, עובד שמאחר לעבודה ומפחד שיאשימו אותו, בן זוג ששואל את זוגתו על בגידה אפשרית וכולי. בכל הסיטואציות האלה, המפתח הוא לאפשר לצד השני לענות בלי להרגיש שופטים אותו לחומרה.
עכשיו מה עושים אם נגיד לדוגמה יש לך עובד ואתה רוצה לברר איתו מידע ואתה מפחד שתוך כדי שאתה תברר איתו את המידע הוא ילחץ מזה שאתה מברר איתו את המידע אז הוא ילחץ תהיה אווירה לא נעימה הוא ירגיש מותקף או לדוגמה סתם מישהו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה אתה רוצה לשאול את אשתך שאלה רוצה לשאול מישהו שאלה ואתה מפחד שהוא ירגיש סוג של קונפליקט, כן מה הפתרון בעצם אז אפשרות אחת אומרת תשאל אותו ומה שיהיה יהיה אם הוא מרגיש רע שירגיש רע אפשרות שנייה אומרת אל תשאל אותו ואיזה עוד אפשרות יש.

ש: לשאול אותו על משהו אחר.

אליעד: עכשיו אתה נגיד רוצה לשאול את הילד שלך שאלה האם הוא עשה או לא עשה משהו מסוים בסדר, עכשיו אתה בראש שלך אומר אם אני אשאל אותו את זה מה הוא ירגיש שאני חוקר אותו שאני בודק אותו ואז או שהוא ילחץ או שהוא ישקר או שאני אריב איתו נכון מה עושים מה הפתרון האם יש לזה פתרון.

ש: כן.

אליעד: מה הפתרון?

ש: לחשוב כאילו מה.

אליעד: נכון אז מה הפתרון מה לעשות בפועל.

ש: איך אני הולך למצוא את הפתרון בכלל.

אליעד: אוקי אז איך אתה אמור למצוא את הפתרון בא נעשה את המסלול הארוך אז מה הפתרון, הפתרון הוא כדלקמן אתה אמור להיכנס לראש שלו בא נעשה את הסיבוב הארוך ואחרי שנעשה את הסיבוב הארוך נבין מה התשובה התשובה היא פשוטה ביותר, אתה אמור להיכנס לראש שלו לדמיין שאתה אומר לו את זה לדמיין מה אתה מרגיש אתה מרגיש לחץ רע נכון יפה אז איך יוצאים מהבעיה הנושא פשוט אתה כשאתה מנסה לברר עם מישהו משהו לשאול אותו שאלה "האם ירית או לא ירית במשה האם הכנת או לא הכנת שיעורי בית האם עשית בגדת או לא בגדת האם" משהו שאלה "מה הספקת לעשות" אתה שואל אותו שאלה ואתה מפחד שהוא ירגיש לחץ ירגיש רע וישקר לך יבלף אותך מה שזה לא יהיה הפתרון הוא שאתה צריך בתוכך להתחבר למקום שהוא לא שיפוטי.

זאת אומרת אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב לעצמך למה אני אוהב את הבן אדם הזה במאה אחוז גם אם הוא עשה הפוך ממה שאני רוצה לשמוע לדוגמה נגיד אתה רוצה לשאול את אשתך "האם בגדת בי" אוקי, עכשיו מה אתה מעדיף שתהיה התשובה שלא נכון ואם התשובה תהיה כן אתה תכעס עכשיו אם אתה רוצה לדעת מה האמת אתה צריך לדמיין בתוכך שהיא אומרת בגדתי בך לדמיין את התשובה הכי גרועה שיכולה להיות לדמיין למה אתה מקבל את זה למה זה מקובל עליך למה אתה לא כועס עליה בכלל למה אתה אפילו אוהב אותה יותר לדמיין את זה, עכשיו אתה יכול להגיד שאין אפשרות כזאת אבל זה הפתרון תגיד זה המחיר ואין לי כסף לקנות אותו אבל זה הפתרון.

אתה צריך לדמיין שאתה גם אם היא מספרת לך בגדתי גם אם היא תספר לך לא בגדתי ואתה אוהב אותה בכל מקרה בלי תנאים ואת התחושה הזאת שלא משנה מה היא תגיד לך אתה אוהב אותה בלי תנאים את התחושה הזאת אתה צריך להעביר לה ברגע שאתה תעביר לה את התחושה הזאת רוב הסיכויים שהיא תגיד לך את האמת כי אתה מנטרל את הסיבה שלה לשקר, זאת אומרת למה היא תשקר לך כי היא חושבת שאתה תכעס עליה אם היא תגיד לך את האמת ולכן אתה צריך לדחוף לה לראש "לא משנה מה אני מקבל מקובל" וכו' ואז בעצם כשאתה שואל את השאלה אתה בעצם לא שואל את זה מתוך מקום של אני רוצה לברר "כאילו מה הוא רוצה לחקור עלי" אלא מתוך מקום של אני רוצה לדעת מה האמת סתם מעניין אותי מה האמת סתם "מה האמת מה קרה מה זה" סיפור.

זאת אומרת שהשאלה לא תהיה מהמקום של שיפוטיות אלא תהיה ממקום של בירור האמת "תגיד יש לך שיעורים היום סתם לדעת אתה לא חייב להכין גם אל תכין זה בסדר רק לדעת יש לך או אין לך שיעורים לדעת", דוגמה נגיד שיש לך שאתה שואל מישהו מה השעה הוא נלחץ מהשאלה הזאת נגיד לא למה כי זאת שאלה בלי שיפוטיות אני רק רוצה אינפורמציה "איפה נמצא רחוב זה וזה רק שאלתי אין לי שום שיפוטיות". עכשיו הרעיון זה עוד פעם להתחבר בתוכך למקום הלא שיפוטי אם אתה בתוכך מרגיש שיפוטיות מרגיש כעס על הבן אדם השני אומר "אם הוא יתן לי תשובה כזאת וכזאת אני אכעס עליו" אתה מגדיל את הסיכוי שהוא ילחץ אתה תשדר לו לתת מודע בלי שאתה יודע אתה תשדר לו "תקשיב אוי ואבוי לך אם אתה תענה לי את התשובה שאני לא רוצה לשמוע" ואז אתה תתפלא למה הוא משקר לך ותתפלא למה הוא נלחץ ותתפלא למה יש מהומה.

אם אתה רוצה לדעת את האמת תנסה למצוא בתוכך את המקום שאומר "אני בכל מקרה הכל מושלם בכל מקרה אני מקבל אותו בכל מקרה אני לא כועס עליו" תתחבר לזה תרגיש את זה תחוש את זה ועכשיו תבוא תשאל את השאלה אבל אז כשאתה תשאל את השאלה אתה גם לא חייב יכול להיות שלא תרצה את השאלה אבל אם אתה תשאל את השאלה זה יהיה מתוך מקום שמעניין אותך לדעת מה האמת לא מתוך מקום של שיפוטיות זה הסיפור.

ש: אתה יכול לתת דוגמה.

אליעד: ולפעמים יש מקרים גרועים מה קורה הבן אדם רוצה לדעת משהו על הבן אדם השני והוא משדר לו "אני רוצה לדעת משהו כדי לשפוט אותך לפי זה" עכשיו מה שקורה הבן אדם השני שמרגיש נשפט הוא אומר לו "אני לא רוצה להגיד לך למה כי אני מפחד מהתגובה שלך" ואז הבן אדם ששאל את השאלה מתחיל לאכול סרטים "ואם הוא לא רוצה להגיד לי מה הוא מסתיר" ואז הוא אומר לו "לא אני חייב לדעת אני רוצה לדעת מה קרה כדי לדעת מה לעשות" ואז הוא אומר לו "לא אין מצב שאני אגיד לך" כאילו עוד יותר נלחץ ואז הוא אומר "מה אתה מסתיר ממני יש פה כנראה משהו מאוד גדול אני חייב לדעת" ואז רבים עד לב השמיים ואז הפתרון הוא הפוך "מה שאתה לא עושה זה בסדר עכשיו בוא תיתן לי תשובה".

עכשיו הקושי הגדול ביישום הוא להתחבר בתוכך למקום של הלא משנה כשאתה שואל את השאלה שבאמת תשאל אותה מתוך רצון לדעת את האמת ולא מתוך מקום שיפוטי, אתה נותן למישהו משימה לעשות ואז עכשיו אתה שואל אותו "תגיד לי מה קורה עם המשימה" עכשיו יש את השאלה הזאת מתוך מקום שיפוטי "תגיד לי מה קורה על המשימה" כאילו "עשית לא עשית למה לא עשית" ויש "תגיד לי מה קורה עם המשימה" כאילו סתם לדעת להתעניין לראות מה קורה "אני מקבל אותך בכל מקרה אתה בסדר בכל מקרה אני רק רוצה להבין לא מנסה לשפוט אותך לא מנסה לתקוף אותך לא מנסה להעביר עליך ביקורת לא שום דבר רק מנסה לברר מה האמת".

ש: זה לפעמים יכולה להיות אותה שאלה בטונים שונים.

אליעד: בטונים במילים שונות בקצב שונה בהבעת פנים שונה מה שזה לא יהיה. עכשיו יכול להיות שהבן אדם שאתה שואל אותו את השאלה הוא מרגיש מאוים מלכתחילה ואז כשאתה תשאל את השאלה גם מתוך מקום של לדעת את האמת ובלי שיפוטיות הוא יחשוב שאתה בא לשפוט אותו והוא ילחץ יכול להיות אבל אם אתה תתחבר בתוכך למקום שאתה שואל אותו את זה בלי שיפוטיות רק כדי לברר את האמת זה מגדיל את הסיכוי באלפי מונים שהוא ירגיש רוגע ואם אתה מרגיש שהוא לחוץ תשדר לו "תקשיב אני לא שופט אני רק מנסה לברר הכל בסדר אתה מקבל העלאה בחודש הבא בכל מקרה רק מנסה להבין מה קורה עם זה" זה הכל ואם לא אם אתה שואל את השאלה מתוך מקום של שיפוטיות אל תתפלא שהבן אדם השני חווה את השאלה שלך "זאת לא באמת שאלה אתה רוצה תשובה מסוימת ואתה הולך לתקוף אותי בוא תקבל את התשובה שאתה רוצה לשמוע, נכון יפה אז אני אשקר אותך אני אסתיר ממך מידע אני אתחמק אני אתן לך תשובות שאתה רוצה לשמוע" וכו'.

אני אתן סתם דוגמה בנאלית בסדר נגיד לדוגמה אתה מנהל עכשיו העובד שלך נגיד הוא מאחר לעבודה עכשיו אפשרות אחת זה "למה אתה מאחר לעבודה" עכשיו כשאתה שואל אותו למה אתה מאחר לעבודה אתה באמת רוצה לדעת את האמת או שאתה כבר מראש החלטת שזה לא בסדר אם אתה מראש כבר החלטת שזה לא בסדר שהוא איחר לעבוד אז בעצם כשאתה שואל את השאלה, כשאתה הלכת לשאול אותו למה הוא איחר לעבודה מה עבר לך בראש "הוא לא בסדר שהוא איחר לעבודה אני רוצה להבין למה הוא איחר לעבודה כדי שהוא לא יאחר שוב לעבודה" או "יכול להיות שהוא בסדר שהוא איחר לעבודה אני רק רוצה להבין למה" מה עבר לך בראש אם עבר לך הראשון "זה שהוא איחר לעבודה זה לא טוב אני לא מקבל את זה שהוא איחר לעבודה בא נשאל אותו" אז רוב הסיכויים שהוא יתרץ לך תירוצים הוא ישקר אותך הוא ירמה אותך ויהיה בלאגן.

לעומת זאת אם כשאתה שואל אותו למה איחרת לעבודה בראש שלך "אני לא מנסה יכול להיות שזה בסדר אולי חטפו אותך" אבל השאלה היא מה בלב שלך האם באמת אתה מקבל אותו איך שהוא ככל שתקבל אותו יותר איך שהוא או ככל שתתחבר יותר בתוכך למקום שאתה מקבל אותו איך שהוא יש יותר סיכוי שתקבל את האמת, אוקי לדוגמה נגיד אתה נותן למישהו נגיד משימה אתה אומר לו מתי זה יהיה מוכן הוא אומר לך זה יהיה מוכן בעוד שעתיים אתה בא אליו בעוד שעתיים ושואל אותו "תגיד לי מה קורה עם זה" הוא אומר לך זה לא מוכן ואתה אומר לו "למה זה לא מוכן" עכשיו כשאתה שואל למה זה לא מוכן אתה שואל את זה כתלונה לא כשאלה שאלת כתלונה עכשיו הוא יתרץ לך תירוץ "כי זה וזה" סיפורים ועניינים ואתה עכשיו מסתבך בסיפורים עניינים ועניינים וסיפורים.

לעומת זאת אם אתה לא רוצה את התסבוכות האלה כשאתה שואל את השאלה תשאל את זה ממקום של אמת "תגיד לי מה קרה למה זה ככה לא שופט אותך אין לי שום דבר רק שאלתי אני מנסה להבין מה האמת לא שופט אותך".

ש: להגיד לו את זה שאני לא שופט אותו?

אליעד: קודם כל לחשוב את זה אתה תחשוב את זה אתה תעביר לו את זה לתת מודע. עכשיו ומה האמת בסיפור מה האמת האמת היא שכשאתה שואל את העובד שלך למה איחרת לעבודה ואתה שואל אותו את זה בצורה שיפוטית אתה שקרן למה אתה שקרן כי אתה מניח שהוא לא בסדר שהסיבה שלו לא מוצדקת ולכן אתה גם תסבול עכשיו אתה תוקף אותו הוא יתקוף אותך בחזרה כי אם אתה שואל מישהו שאלה ואתה מראש אומר תשובה אחת טובה לי תשובה אחת רעה לי אתה מראש כבר מניח איזו הנחת יסוד שהיא לא בהכרח נכונה היא לא בהכרח נכונה הנחת, הנחת הנחת יסוד לא נכונה שאלת שאלה עם הנחת יסוד לא נכונה לא רצית לדעת את האמת לאמיתה רצית לדעת את האמת "אני רוצה לדעת מה האמת" אתה רוצה לדעת מה האמת או מה האמת לאמיתה מה באמת אתה רוצה אתה רוצה תשובה ספציפית או אתה רוצה את האמת מה אתה רוצה.

יפה אז אם אתה רוצה את האמת תשאל את זה בלי שיפוטיות יש לנו טוב ויש לנו אמת ואם כשאתה שואל את שאלה אתה בודק מה יעשה לי טוב אתה כאילו שואל שאלה ואז אתה אומר בראש שלך "אבל עדיף שתצא תשובה מסוימת" לדוגמה "החושים שלי צודקים או לא" איזו תשובה אתה מעדיף לקבל שכן כי אם לא אתה יכול להשתגע אז אתה כנראה שתקבל את התשובה כן כי אתה מראש ויש גם הוכחות שכן אבל אתה רצית לשמוע את התשובה שכן נכון לא רצית את האמת, עכשיו אבל השאלה היא האם כשאתה שואל את השאלה אתה אומר מבחינתי שתי התשובות טובות לי באותה מידה אתה שואל את זה ממקום בלי שיפוטיות זאת השאלה אז אמרנו לשאול את השאלה ממקום בלי שיפוטיות אתה מגדיל את הסיכוי שתקבל תשובה נכונה בלי כיפוף וכו' ואיך תתחבר בתוכך למקום שהכל מושלם שהכל טוב שאין הבדל שזה לא משנה שזה בסדר גמור שאתה לא באמת יודע שאתה רק מנסה לברר בלי שיפוטיות.

עכשיו אם בן אדם יודע לא להיות שיפוטי כלפי עצמו יהיה לו יותר קל לא להיות שיפוטי כלפי אחרים אם כלפי עצמך אתה שופט את עצמך מאשים את עצמך ותוקף את עצמך אתה תשאל מישהו אחר כנראה שזה גם יהיה בתוקפנות וכנראה שגם תקבל תשובה לא רצויה זה הכל ולכן זה מתחיל בזה שמול עצמך תהיה פחות שיפוטי ואז תהיה פחות שיפוטי תיצמד לאמת.
להפוך טיפול זוגות לדבר עם עובדים לא לשדר למה אתה לא כבוד מערכת יחסים להרגיש בנוח להתמודד עם פחדים מטפל זוגי גישור זוגי איך לגרום איך לגרום לה איך לגרום לו איך לגרום למישהו איך לגרום למישהו לומר איך לגרום למישהו לומר לך איך לגרום למישהו לומר לך את האמת איך לגרום למישהי איך לדבר איך לדבר עם אנשים איך לדבר עם עובד איך לדבר עם עובדים איך לנהל איך לנהל עובד איך לנהל עובדים איך לשאול איך לשאול עובד שאלה איך לשאול שאלה איך לשאול שאלה בצורה נכונה איך לשאול שאלות איך לשכנע מישהו אימון זוגות אימון זוגי אימון זוגיות אימון לזוגות אמת גישור זוגי גישור לזוגות הדרכה להורים הדרכת הורים זוגיות חינוך חינוך ילדים טיפול זוגות טיפול זוגי טיפול לזוגות יועץ יועץ זוגי ייעוץ זוגי ייעוץ לזוגות ילד ילדה ילדים יעוץ יעוץ הורי יעוץ הורים יעוץ זוגי יעוץ זוגיות יעוץ להורים יעוץ למנהלים כיצד לנהל כיצד לנהל עובדים לא לשקר לך לגרום לגרום לאישה לגרום לבחור לגרום לבחורה לגרום לגבר לגרום לה לגרום לה להודות לגרום לה להודות בבגידה לגרום לו לגרום לו להודות לגרום לו להודות בבגידה לגרום למישהו לגרום למישהו להגיד את האמת לגרום למישהו להודות באמת לגרום למישהו לומר לגרום למישהו לומר לך לגרום למישהו לומר לך את האמת לגרום למישהי לדבר לדבר עם אנשים לדבר עם עובד לדבר עם עובדים להוציא ממישהו את האמת להוציא ממישהו סוד לומר לך את האמת לחנך לחנך ילדים למנהלים לנהל לנהל עובד לנהל עובדים לשאול לשאול עובד שאלה לשאול שאלה לשאול שאלה בצורה לשאול שאלה בצורה נכונה לשאול שאלות לשכנע מישהו לשכנע מישהו לומר לשכנע מישהו לומר לך לשכנע מישהו לומר לך את האמת מאמן זוגי מגשר זוגי מה גורם לאדם לשקר מחנך מחנכים מטפל זוגי מנהל מנהלים ניהול ניהול עובד ניהול עובדים עובד עובדים שאלה שאלה בצורה נכונה שאלות תקשורת תקשורת בין אישית תקשורת בינאישית תקשורתיות
שיטות חינוך ילדים, חינוך דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי, אנתרופוסופיה, איזה חינוך הכי טוב? איזה בית ספר הכי טוב? בעד ונגד, שיטת חינוך מומלצת, הדרכת מורים, הדרכת הורים, משרד החינוך, זכאות לבגרות, שר החינוך
... חינוך ילדים, חינוך דמוקרטי, חינוך אנתרופוסופי, אנתרופוסופיה, איזה חינוך הכי טוב? איזה בית ספר הכי טוב? בעד ונגד, שיטת חינוך מומלצת, הדרכת מורים, הדרכת הורים, משרד החינוך, זכאות לבגרות, שר החינוך האם חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי טוב יותר לילדים? כאשר שואלים איזו שיטת חינוך טובה יותר - חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי, אליעד כהן מדגיש שהשאלה האמיתית איננה מהי השיטה הטובה ביותר באופן כללי, אלא מהי מטרת החינוך בעיניך?. לפי אליעד, כל שיטה חינוכית צריכה להימדד ביחס למטרות הספציפיות שאנו מציבים. למשל, אם הורה רוצה שהילד יהיה רופא בעתיד, אז השיטה שתוביל למספר הרב ביותר של דוקטורים, ביחס לשיטות חינוך אחרות, תהיה השיטה הטובה ביותר עבורו. אליעד כהן נותן דוגמה ספציפית: נניח שהמטרה של ההורה היא פשוט שיהיה לילד בייביסיטר נעים. במקרה כזה, השאלה תהיה איפה הילד ... אקדמיים, כמו השגת תעודת בגרות, אז ההשוואה צריכה להיות בין אחוזי ההצלחה בבגרויות של בתי הספר בשיטות השונות. כיצד ניתן לדעת איזו שיטת חינוך מומלצת? לפי אליעד, ההשוואה בין שיטות החינוך איננה מסתכמת רק בשאלה איזו שיטה מאפשרת לילדים יותר חופש או איזו שיטה נעימה יותר, אלא השוואה אמיתית היא זו שבוחנת האם השיטה משיגה את המטרה שהצבנו מלכתחילה. למשל, אנשים רבים בוחרים בשיטות חינוך כמו אנתרופוסופיה או חינוך דמוקרטי בגלל שהם מאמינים שאלו שיטות יותר מתקדמות, פחות מגבילות, או אולי כי בשיטות אלו אין מבחנים והילדים יותר מאושרים. אבל בעיני אליעד, אין לכך משמעות אם השיטה ... החשובה של אליעד: לא משנה כמה שיטה נראית נעימה או ידידותית לילד, אם היא לא מביאה את התוצאות שרצית להשיג, אז היא לא טובה עבורך. איך שר החינוך אמור להחליט איזו שיטה מתאימה למדינה? אליעד כהן ממשיך ומסביר כיצד ניתן לבחור שיטת חינוך אם אתה שר החינוך, כלומר, מנקודת מבטה של המדינה. הוא שואל: מהי מטרת החינוך מבחינת המדינה? אם המטרה היא להכשיר אזרחים שיתרמו למדינה - בין אם מדובר באזרחים עם ידע טכנולוגי, דוקטורים, מדענים, או כל תרומה אחרת - אז על שר החינוך לבדוק איזו שיטה מייצרת יותר תועלת למדינה לאורך זמן. אליעד מדגיש שמנקודת המבט של המדינה, מטרת החינוך היא שהילדים יגדלו להיות אזרחים מועילים. אם חינוך אנתרופוסופי או דמוקרטי מובילים לכך שתוך 20 שנה יוצאים מבתי הספר הללו יותר דוקטורים או מדענים, או אנשים שתורמים באופן חיובי לכלכלה ולחברה, הרי שזו שיטה טובה. אם לא - היא פחות טובה. מהי המשמעות של הצלחת שיטת חינוך לאורך זמן? אליעד כהן מדגיש את החשיבות של מדידת ההצלחה של שיטת החינוך לאורך זמן. לטענתו, לא ניתן למדוד הצלחה של שיטה רק לפי הקריטריונים שטובים כרגע (למשל, הילד מרוצה או חווה פחות לחץ), אלא צריך לבדוק את ההצלחה שלה לאורך שנים רבות ... מובילה למספר הרב ביותר של הצלחות בתחומים אלו. האם כל בתי הספר שווים באיכותם? אליעד כהן טוען כי במידה ואין לך ציפיות ספציפיות מתהליך החינוך, כלומר, אתה מסתפק בכך שבית הספר יהיה בייביסיטר, אז למעשה כל שיטות החינוך זהות מבחינתך. במקרה כזה אין משמעות לחינוך אנתרופוסופי או חינוך דמוקרטי - כל שיטה תענה על הדרישה הזו באותה מידה. אבל אם יש ציפיות ברורות, כגון הצלחה בבחינות בגרות, הכשרה מדעית, פיתוח אישיות ייחודית, יצירתיות או כל יעד ברור ...
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב?
חינוך ילדים, הורים וילדים, איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? מהו חינוך טוב? איך לחנך ילדים כמו בני אדם ולא כמו חמורים? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד ההורים צריכים לפעול כאשר ילדיהם לא פועלים לפי ההנחיות או הציפיות שלהם. לעיתים ישנם מצבים בהם אחד ההורים חושב שיש לחנך בצורה מסוימת, וההורה השני חושב אחרת, והילדים נמצאים באמצע, בבלבול וחוסר ודאות. גם במצב בו ההורים מתואמים על שיטת החינוך, קורה שהילדים עדיין מתנהגים אחרת מהמצופה. מה קורה כאשר הורים מחנכים כמו חמורים? אליעד מסביר שכאשר הורים מתמקדים כל הזמן במה שהילד עושה או לא עושה - מותר לעשות, אסור לעשות, זה בסדר, זה לא בסדר - הם למעשה משתמשים בשיטת חינוך של חמורים. השיטה הזו מבוססת על הוראות בלבד, ללא הבנת ההיגיון מאחוריהן. הוא משתמש ... מכך, הילד מנסה למרוד או לעשות ההפך ממה שנאמר לו, פשוט כדי להרגיש שהוא לא כפוף לסוג של שלטון כפוי ומדכא. מהי דרך החינוך הנכונה על פי אליעד כהן? אליעד מסביר כי חינוך נכון הוא לא רק לתת לילד הנחיות, אלא ללמד אותו כיצד לחשוב. כאשר הילד שואל מותר לעשות את ... נחשוב ביחד, מה אתה חושב? למה אתה חושב שזה טוב או לא טוב? ולהוביל את הילד להבין את ההיגיון מאחורי כל פעולה. מה היתרון בחינוך לחשיבה עצמאית? כאשר הילד מבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההנחיות, הוא מסוגל לפתח חשיבה ... עליו בעתיד, הוא עדיין יקשיב להוריו כי הוא הפנים את ההיגיון של ההוראות. כיצד ניתן לקחת לאדם את הבחירה החופשית באמצעות חינוך? אליעד מתייחס לנקודה מעניינת שלדבריו כבר הסביר במקומות אחרים, שלפיה אם אדם מגיע להבנה ... פועלים בניגוד להבנתם רק כאשר הם לא באמת מבינים לעומק את ההיגיון מאחורי הדברים. מה עושים בפועל כדי ליישם את שיטת החינוך הנכונה? אליעד מדגיש כי על ההורים לשנות את הפוקוס מחינוך טכני (עשה או אל תעשה) לחינוך המבוסס על הבנת ההיגיון. כאשר ילד עושה משהו, בין אם נכון או לא, ההורה אמור לשאול: ... ובוגרת, וכאשר הוא גדל, הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות מתוך ההבנה שלו, ולא מתוך הכפייה או הפחד מההורים. לסיכום: מהו חינוך טוב לילדים? חינוך טוב הוא חינוך שבו ההורים מתמקדים בהסבר ובהיגיון ולא רק בהוראות. ההורים צריכים לעזור לילד לחשוב ... מסבירים את הדברים ולא מנסים לתמרן את הילד, הוא לא יראה בהם אויבים, אלא אנשים שמסייעים לו להבין את העולם טוב יותר. מהו חינוך נכון? איך לחנך ילדים כמו בני אדם? מה החשיבות של חשיבה עצמאית בחינוך? מהו חינוך של חמורים? איך להסביר לילד את ההיגיון של החלטות? למה לא להתמקד באסור ומותר? מהו חינוך טוב ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? הנושא שנדון כאן עוסק בחינוך ילדים ובשאלה מה צריך לעשות הורה כאשר הילדים אינם פועלים על פי מה שנאמר להם. במיוחד כאשר ישנם חילוקי דעות בין ההורים על הדרך בה יש לחנך את הילדים, או כאשר הילדים לא פועלים על פי הציפיות של ההורים, גם אם יש הסכמה בין ההורים בנוגע לשיטה החינוכית. אליעד מציין כי התשובה לשאלה זו היא פשוטה יותר ממה שנראה במבט ראשון. מה קורה כשחונכים ילדים כמו חמורים? החינוך המתבצע כשההורים מתמקדים כל הזמן במה מותר ומה אסור, או מה לעשות ומה לא לעשות, הוא חינוך שמזכיר את התנהגותם של חמורים. אליעד מסביר כי כאשר הורים כל הזמן עוסקים בשאלות של מה ... כך גם הילד, כשההורה אינו מסביר לו את ההיגיון מאחורי ההוראות, לא מפתח את היכולת לחשוב ולהסיק מסקנות בצורה עצמאית. מהו חינוך נכון?
הסוד של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו *לא* יודעים *כל* המחנכים בעולם?
... של חינוך ילדים - מהו הסוד של חינוך ילדים שאותו לא יודעים כל המחנכים בעולם? במאמר הזה נגלה את הסוד של חינוך הילדים, את הסוד שאותו לא יודע שום פסיכולוג מורה הורה מחנך בעולם. וכאן במאמר נגלה את הסיבה האמיתית שבגללה קשה להורים לחנך את הילדים שלהם, ונסביר את שורש הקושי לחנך ילדים. ונסביר גם מי כן יכול ואיך הוא יכול לחנך ילדים. ושורש הקושי לחנך ילדים הוא די פשוט, והוא משום שבכל פעולה של חינוך ילדים, יש בעצם סוג של ניגוד אינטרסים. ולא ניגוד אינטרסים בין ההורה לבין הילד, כי את זה כולם יודעים, אלא יש ניגוד אינטרסים בתוך המטרה עצמה של חינוך הילדים. והעניין הוא, כי חינוך ילדים מטרתו היא טובת הילד. כי אף אחד לא מחנך את הילד שלו, כדי לעשות לילד שלו רע. והמטרה שלשמה האדם מחנך את הילד שלו, היא כדי שהילד ידע לשמור על עצמו, וכדי שהילד יוכל לגדול בצורה בריאה, ויוכל להיות כמה שיותר מאושר וכולי. דהיינו, המטרה של חינוך הילדים היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, והיא שכל הדרכים של חינוך הילדים, הן בעצם משיגות את המטרה ההפוכה של חינוך הילדים. כי מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ חוקים חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ומצד האמת כמו שזה טוב לחנך ילד לדעת לשלוט בעצמו ולא לעשות את כל מה שהוא רוצה, כדי שהוא יוכל לשרוד בעולם ולהרגיש טוב, כך גם בדיוק באותה המידה זה טוב לחנך את הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא רוצה. וכאשר ההורה מחנך את הילד שלו לדעת לשלוט בעצמו ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד שלו. כי ... דווקא בצורה כלשהי, הרי שבכך בעצם ההורה מרגיל את הילד לא לקבל את עצמו איך שהוא, ולא להיות מרוצה מעצמו. וכל ילד גדל עם חינוך כלשהו. כי הילד לא יכול לשרוד בעולם בלי חינוך כלשהו. ואפילו בעלי החיים, גם הם מקבלים חינוך כלשהו, לדעת להיזהר מבעלי חיים טורפים וכיוב. ואם הילד לא יקבל כל חינוך , הרי שהוא לא ישרוד כלל בעולם. אבל לחינוך הזה יש מחיר גבוה ואמיתי, והוא שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד לסוג של בית כלא ... האמת, גם אם אין לאדם מושג מה הפתרון לבעיה. כי מצד האמת יש כאן בעיה אמיתית. ויש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד האדם מוכרח לחנך את הילדים שלו לחיות דווקא בצורה כלשהי, ולהבין שיש טוב ויש רע. כי האדם מוכרח ללמד את הילד שלו שיש דברים רעים בעולם, שהילד ... לא ישרוד בעולם כלל. וגם אם הוא ירגיש חופש למשך כמה דקות, הרי שהכמה דקות האלו לא ימשכו למשך הרבה זמן, אם הילד לא יקבל חינוך מתאים להתנהג עפ חוקים כלשהם. אבל זה לא סותר את האמת, שהיא שכל חינוך ילדים וכל מסגרת שיש בעולם שמגבילה את האדם לחוקים של טוב ורע וכיוב, הרי שזה סוג של בית כלא, שהוא מגביל את האדם ושולל ... פוגעים בחופש של הילד כבן אדם. כי בעולם שלנו יש טוב ורע. והילד צריך לדעת ולהכיר את הטוב ולהיזהר מהרע. ולשם כך מוכרחים לחנך אותו להתקרב אל הטוב ולהתרחק מהרע. אבל עדיין מצד האמת, הרי שהמחשבה של טוב ורע, היא עצמה מעורבת בטוב ורע. כי מצד אחד יש ...
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים
שתלטנות או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן זוג שתלטן, בת זוג שתלטנית, הורה סמכותי, סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים
... או חינוך, מהי שתלטנות? מהו חינוך? האם אני שתלטן? האם אני שתלטנית? האם הורה מחנך או הורה שתלטן? שתלטנות בזוגיות, בן ... סמכות הורית, יחסי הורים וילדים, חינוך ילדים מה ההבדל בין שתלטנות לבין חינוך? שתלטנות וחינוך הם שני מושגים דומים לכאורה, אך ... מהותי. אליעד כהן מסביר כי שתלטנות וחינוך אינם זהים, אף שלפעמים נדמה שהם חופפים. ההבדל המרכזי בין שתלטנות לחינוך נעוץ בשאלה האם ההוראה או ההגבלה ... זה שמקבל את ההוראה - אזי מדובר בחינוך. אך אם הפעולה נעשית לטובת האינטרס ... להכין שיעורים, האם זו שתלטנות או חינוך? כדי לענות על השאלה הזאת, יש לבדוק ... יודע שהכנת שיעורים מועילה לילד, זה חינוך. אבל אם הוא עושה זאת רק כי כך החליט, ... איך ניתן לדעת אם ההורה הוא שתלטן או מחנך? אליעד מסביר כי המדד האובייקטיבי לדעת האם הורה הוא שתלטן או מחנך הוא לבדוק את אמיתות ההוראה שהוא נותן ... אמת אובייקטיבית ומועילה לילד, מדובר בחינוך. אם ההוראה היא העדפה אישית שרירותית ... שזה אכן רע להרביץ, ההורה במקרה הזה מחנך. אך אם ההורה אומר לילד שלו ללבוש ... אז ההורה הוא שתלטן. האם אפשר להיראות מחנך ובפועל להיות שתלטן? אליעד מציין כי יכול להיות מצב שבו אדם מתחזה למחנך אבל למעשה הוא שתלטן. הוא נותן דוגמה על אדם דתי שמחנך את ילדיו לפי מצוות הדת. מבחינת אותו אדם דתי, הוא מחנך אותם. אבל אם נסתכל מנקודת מבט ... ולכן בפועל הוא משתלט על הילד שלו ולא מחנך אותו באופן אובייקטיבי. לדוגמה, מוסלמי שמחנך את ילדיו להיות מוסלמים, יהודי שמחנך את ילדיו להיות יהודים או נוצרי שמחנך את ילדיו להיות נוצרים - כולם חושבים שהם מחנכים. אבל אליעד מראה כי למעשה הם ... בלבד. איך לדעת אם אתה שתלטן או מחנך ביחסים בין בני זוג? אליעד מסביר שההבדל בין שתלטנות לחינוך קיים גם בזוגיות. אם בן זוג מתעקש שבן ... על תועלת אמיתית ומוסכמת, מדובר בחינוך. לדוגמה, אם בן זוג מתעקש שהשני יאכל ... שיש לה בסיס אובייקטיבי ולכן הוא מחנך. אבל אם הוא מתעקש שהשני ילבש בגד ... האדם משתלט על האחר ומציג את עצמו כמחנך או כמי שעושה זאת לטובת האחר בלבד. ... זאת למען עצמו, ולא מציג זאת כמעשה של חינוך למען הילד, זה לא הופך אותו לפחות ...
קונפליקט בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים
... בחינוך ילדים, חיים כפולים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, חינוך ילדים נכון, חינוך דתי, חינוך חילוני, איך לחנך ילדים? שמירת מצוות, חרדים בעל כורחם, NLP, כסף ואושר, בעיות בחינוך ילדים איך ניתן להתמודד עם קונפליקטים בחינוך ילדים? הקונפליקט בחינוך ילדים יכול להיות מורכב מאוד, במיוחד כאשר ההורים או המחנכים נמצאים במצב של חיים כפולים. כלומר, הם חיים בתוך מערכת ערכים או סולם ערכים מסוים, אך מבקשים לחנך את ילדיהם לפי סולם ערכים שונה. דוגמה לכך היא כאשר אדם דתי שרוצה להיות חילוני, אך מחנך את ילדיו לפי הערכים הדתיים. כל אדם חי במסגרת חברתית מסוימת, וזו יכולה להוות אתגר בחינוך הילדים. מה המשמעות של חינוך ילדים במסגרת ערכים חיצוניים? כאשר אדם נמצא במסגרת דתית או חילונית ואינו שלם עם סולם הערכים שלה, הוא עשוי למצוא את עצמו במצב שבו הוא לא מעוניין להטיל את האמונות או הערכים הללו על ילדיו. לדוגמה, אם אדם דתי מחנך את ילדיו להיות דתיים, בעוד שהוא בעצמו לא שלם עם האמונה הדתית, זה יכול להוביל לקונפליקט פנימי ולתחושה שהוא מזיק לילדיו בכך שהוא מחנך אותם לפי ערכים שהוא עצמו לא מאמין בהם. כל אחד עובר את התהליך הזה בדרכים שונות, אך המהות היא להנחות את הילד להבין את הערכים והאמונות מבלי להיתקע בצורות חיצוניות של מצוות או מצבים דתיים. כיצד להתמודד עם חינוך שמתנגש עם הערכים האישיים? הפתרון המרכזי שעולה הוא להמקד במהות ולא בצורת הפעולה עצמה. לדוגמה, אם אדם דתי שרוצה להיות חילוני, אך נאלץ לשלוח את ילדיו למסגרת דתית, עליו ... יש לשים לב גם לפרדוקסים שעלולים להיווצר כאשר מחנכים ילד באופן שמסתיר את המהות מאחורי הצורה. אם למשל, מבקשים להסביר לילד שהעיקר הוא לא לקיים מצוות מתוך צורה חיצונית, אלא מתוך חיבור פנימי לאלוהים, יתכן כי הילד יגיע ... מקיום מצוות בכלל. כיצד להתמודד עם פרדוקסים בחינוך? במצבים כאלה, על המחנך להכיר את הפרדוקסים הללו ולזכור שהצורה לא משנה, אלא מהות המעשה. אם הילד מבין את המהות האמיתית מאחורי הפעולה, הוא יוכל להתחבר לערכים בצורה טבעית. תהליך כזה יכול לקרות גם ... של חיים כפולים. לדוגמה, אם הורה חילוני רוצה לחנך את ילדיו על פי הערכים החילוניים, הוא יכול להסביר להם על חשיבות הכסף, אך מבלי להיתקע בתוצאה החיצונית בלבד. האם חשוב שההורה ימצא איזון פנימי? כשההורה עצמו לא שלם עם הערכים שהוא מחנך את ילדיו, הוא עלול להרגיש ספקות פנימיים. במקרה כזה, ההורה עשוי להיצמד לאיזושהי דרך או מערכת ערכים שנראית לו הכי נכונה או הכי אידיאלית. זאת כדי להתמודד עם הקונפליקט ... הילד לומד לבדוק את האמת בעצמו ולהתמודד עם כל צורת חינוך או ערך שמועבר לו. מהו קונפליקט בחינוך ילדים? כיצד להתמודד עם חיים כפולים? איך לחנך ילדים בצורה אפקטיבית? מהי מהות מצוות? האם כדאי להנחות ילדים לפי ערכים פנימיים? כיצד להימנע מפרדוקסים בחינוך? ש: יש בעיה כזאתי אני מכיר שבן אדם שחי בצורת חיים מסוימת במסגרת חברתית מסוימת, עכשיו הוא חי במסגרת חברתית הזאת בגלל כל מיני טעמים. אליעד: כל אחד חי במסגרת חברתית בטעמים מסוימים אוקי. ש: לא השאלה היא לגבי חינוך של הילדים. אליעד: לפי מה לחנך את הילדים. ש: כן לפי האמת שלי או לפי האמת החברתית? אליעד: עכשיו היה בתוכנית של מי שהיה שהתוכנית קוראים לה הנושאים או החרדים בעל כורחם, עכשיו בכל מקרה מה שהיה שמה אמא חרדית ... נגיד שבן אדם דתי שרוצה להיות חילוני נגיד והוא מחנך את הילדים שלו להיות דתיים תכלס אם הוא היה מחנך אותם להיות חילונים הוא גם היה מתעלל בהם, כאילו בכל מקרה היה מחנך אותם בסולם ערכים אחר. למרות שאפשר להגיד אחרת הרעיון הוא זה לנסות למנף, תראה אני אסביר לך חברה זה עניין של צורות פה יש צורות כאלה ופה יש צורות אחרות אוקי, עכשיו אתה ...
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 2 מהו חינוך אמיתי לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר לעומק את מושג החינוך, ומדגיש כי קיימים שני סוגים עיקריים של חינוך: חינוך שבו אנו עוזרים לילד במשהו שהוא מבקש או צריך, וחינוך שבו אנו מנסים לשנות התנהגות לא רצויה של הילד. הוא מבהיר שהוא מתייחס דווקא לסוג השני של החינוך, שבו ההורה יוזם שינוי אצל הילד גם אם הילד עצמו אינו מבקש זאת. לדוגמה, אם ילד מבקש עזרה בשיעורי בית במתמטיקה, וההורה מסביר לו כיצד לפתור את הבעיה, אליעד טוען שזו פעולה של עזרה ולא של חינוך שלילי. במקרה כזה ההורה לא יצר בעיה אלא פתר בעיה קיימת. לעומת זאת, כאשר הילד רוצה לרוץ לכביש, או להכניס יד לאש, ההורה מחויב להתערב, כי במקרים כאלה הילד לא מבין בעצמו את ... לדוגמה, ילד אוטיסט עשוי להכניס את היד לאש ולאחר מכן לא לעשות זאת שוב משום שחווה כאב. כך פועל החינוך דרך התניה של שכר ועונש - הילד מבין שאם יעשה דבר מסוים, יהיה לו רע, ולכן נמנע מלעשות זאת. אליעד מדגיש נקודה קריטית: במקרים שהילד אינו מבין את הסכנה מראש (כמו לרוץ לכביש), ... פחד קטן מהורה שצועק עליו או נותן לו עונש קל, מאשר שיפגע באופן חמור יותר מתאונת דרכים. האם כל חינוך כולל פגיעה בילד? אליעד מסביר שכן. לדבריו, כמעט כל צורה של חינוך הכוללת מניעה של הילד מדבר כלשהו כרוכה בהכרח ביצירת תחושה שלילית כלשהי אצל הילד. גם אם הילד יודה מאוחר יותר להורה על כך שחינך אותו והרחיק אותו מסכנה, עדיין ההורה הוא שיצר ... עצמו באמצעות תחושה פנימית של חוסר שביעות רצון או פחד מפני העתיד. האדם בעצם יוצר לעצמו רע כאמצעי חינוכי כדי להשתפר. אליעד מסביר שאין תשובה מוחלטת לשאלה אם המציאות מענישה אותנו בצורה ישירה על מעשינו, אבל ללא ספק, יש מצבים שבהם האדם יוצר לעצמו ענישה פנימית כדי להכריח את עצמו להשתפר. סיכום ומסקנות על חינוך ילדים המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שחינוך אמיתי לעיתים קרובות כרוך ביצירת תחושה שלילית אצל הילד, אך מטרת ההורה היא לעשות זאת במינימום האפשרי ומתוך אהבה ורגישות. העונש חייב להיות חינוכי, ולא לבוא מתוך רגשות שליליים כמו כעס או נקמה. המטרה היא להגן על הילד מפני סכנות גדולות יותר. למעשה, החינוך הטוב ביותר הוא כזה שגורם לילד להבין את הגבולות דרך התניות מינימליות של שכר ועונש, ובצורה שהילד יוכל בעתיד להבין ולהודות להורה על שהציב לו גבולות. אליעד מדגיש שבכל מקרה של חינוך או ענישה, המטרה הסופית היא טובה, והמפתח הוא הגישה של ההורה - האם היא נובעת מאהבה, הבנה ורגישות, או מתוך כעס ואכזריות. איך לחנך ילדים בצורה נכונה? חינוך מתוך אהבה ולא מתוך פחד איך להעניש ילד בצורה נכונה? חינוך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב מהי תסמונת הילד המוכה? ...
חינוך ילדים / שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1
חינוך ילדים שיטות לחינוך ילדים - איך לחנך ילד? מהו חינוך ילדים נכון? חלק 1 ובו יתבאר העניין של חינוך ילדים, ואיך לחנך ילדים בצורה נכונה? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי בתהליך של חינוך ילדים נתקלים ההורים והמורים בשאלה, של איך לחנך את הילדים בצורה נכונה. וכפי שנאמר חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה. דהיינו, אם תצליח לחנך את הילד להתנהג בצורה הנכונה, אבל תעשה זאת על פי דרכו של הילד, דהיינו, תעשה זאת בצורה חכמה שתתאים לרוח הילד, על ידי זה החינוך של הילד יצליח באמת. והשאלה היא, מהו חינוך ילדים נכון? ואיך לחנך ילד בצורה בוגרת? וכדי להבין כיצד לחנך ילדים בצורה נכונה, לשם כך יש להבין מהו חינוך ילדים נכון. וחינוך ילדים נכון, הוא חינוך שמחנך את הילד הקטן, לחשוב בצורה בוגרת, כמו שאדם בוגר היה חושב. ואין הכוונה לומר שמטרת חינוך הילדים היא לגרום לילד להתנהג כמו אדם בוגר בצורה החיצונית של החיים. כי לילד, יש את העולם שלו. וכאשר מחנכים ילד לחשוב בצורה בוגרת, אין הכוונה לומר, שמחנכים אותו לעזוב את משחקי הילדים, ולהתנהג כמו אדם בוגר. אבל בהחלט כן הכוונה לומר, שחינוך ילדים נכון, הוא כזה שמקנה לילד את יכולות החשיבה, שיש לאדם הבוגר. וחינוך ילדים נכון, מאפשר לילד להשתמש בעולם האישי שלו, בצורת החשיבה הבוגרת של ... וככל שנדרשים יותר כישורים כדי לשחק במשחק, וככל שהמשחק הופך להיות יותר מורכב, כך זה יוצר את הרושם, שהמשחק הוא יותר חשוב ויותר רציני ומהותי. וכאשר מחנכים ילד, הרי שבעצם מנסים להקנות לו את היכולות המתאימות ואת הכישורים ... המשחקים של המבוגרים. כאשר הדגש המרכזי הוא, שאנחנו מנסים להקנות לו, הרגלי התנהגות וצורת חשיבה בוגרת. ויש לשים לב לכך, שהדבר המרכזי שאותו אנחנו מנסים לחנך את הילד, זה לא שהוא ישנה את החיצוניות של העיסוקים שבהם הוא מתעסק, אלא שהוא ישנה וישפר את צורת החשיבה ואת צורת ההסתכלות שלו, על הדברים שבהם הוא מתעסק. כי לחנך ילד בצורה בוגרת, הדגש המרכזי שלו הוא, שהילד יתחיל לבטא את היכולות האישיות שלו, בעיסוקים האישיים שלו. כי לכל ילד כמו לכל אדם בוגר, יש אין סוף פוטנציאל עצמי ואין סוף יכולות אישיות שכליות ורגשיות. וחינוך ילדים נכון, הוא כזה שהוא גורם לילד להכיר טוב יותר את היכולות האישיות שלו, ... כדי להקנות לו הרגלי למידה, הרגלי חשיבה וכיוב. ושהילד יגלה את היכולות האישיות שלו, כדי שהוא יוכל להשתמש בהם, בבא היום בעולם המבוגרים. ונמצא אם כן, כי חינוך ילדים טוב ונכון, הוא כזה שהוא שם את הדגש, לא על מה שהילד עושה בפועל, אלא ... את מה שבא לו ולהתעסק במה שבא לו. והדבר החשוב הוא, שהילד יעשה את מה שמעניין אותו, אבל שהוא יעשה את זה מתוך הסתכלות של אדם מבוגר. ואחרי שהבנו שעיקר חינוך הילדים, הוא לא לגרום לילד לשנות את ההתנהגות שלו, אלא לגרום לילד לשנות את צורת החשיבה שלו, וממילא השיפור החיצוני של ההתנהגות יבוא מעצמו, עכשיו ממילא ניתן להבין איך לחנך ילדים בצורה בוגרת. והדרך לחנך ילד בצורה בוגרת, היא על ידי זה שמראים לו, איך להשיג את המטרות האישיות שלו ... ביותר, וההבדל שבין בעלי החיים לבני האדם, ובין הילדים לבין המבוגרים, הוא בעומק ובעוצמה שבה היכולות השונות באות לידי ביטוי. וכפי שאמרנו, כאשר אנחנו מחנכים ילד, המטרה שלנו היא לגרום לו לגלות את היכולות האישיות שלו, כדי שהילד ...
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1
חינוך ילדים, תסמונת הילד המוכה, איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? לחנך בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים, חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג חינוך ילדים, ומבהיר תחילה שהמונח חינוך תמיד מתייחס לסיטואציה שבה יש התנגשות בין הרצון של המחנך לרצון של המחונך. אם הילד היה מתנהג בדיוק כפי שההורה רוצה, לא היה שום צורך לחנך אותו, ולכן חינוך במהותו הוא תהליך של הגבלה וצמצום הרצון של הילד. לדוגמה, אם ילד רוצה להכניס את היד לתוך שקע חשמלי, ... סבל לחיי הילד כדי לשמור עליו מנזק גדול יותר. לכן, כל חינוך מכיל בתוכו בהכרח מידה מסוימת של רע. אליעד כהן מוסיף ומבהיר שאם מישהו מתנגד להפעיל כוח בכלל, הוא למעשה לא יוכל לחנך אף אחד ואף לא את עצמו. הוא מדגים: אם אדם רוצה להפסיק לעשן, הוא חייב להגביל את עצמו. אם הוא לא יהיה ... הוא לעולם לא יפסיק לעשן. מה רבי נחמן מברסלב אומר על חינוך ילדים? אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב, בשיחות הרן, שאומר כי מסוגל לבנים לבלי להיות דבוק בהם ... מדי לילדים, או משועשע ומעורב בכל פעולה שלהם, פוגע בחינוך שלהם. ההסבר של אליעד לדברי רבי נחמן הוא שכאשר ההורה כל הזמן דבוק לילדיו, הוא מונע מהם להתמודד עם ... עקום, יהיה קשה מאוד לתקן אותו. למה ההורים לא מוכנים לחנך מתוך פחד לפגוע בילד? אליעד מסביר שהרבה הורים נמנעים מלחנך את ילדיהם בגלל שהם מזדהים איתם ומרגישים רע כשהם מצמצמים את הרצון שלהם. ההורה חושב לעצמו: למה שאעשה ... הוא יסבול? אליעד מציין שזו טעות, מכיוון שאם לא תחנך את הילד עכשיו, הוא בהכרח יסבול הרבה יותר בעתיד. האם להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד ... אף יותר. מה ההבדל בין סבל לגיטימי ללא לגיטימי בחינוך? אליעד מדגיש שההבדל בין סבל שנחשב לגיטימי לכזה שאינו לגיטימי הוא רק נקודת המבט של החברה. למשל, לשלוח ... מבחינת הילד המתבגר, עליו ללמוד להתמודד עם המציאות ולחנך את עצמו. איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? האם מותר לחנך ילדים מתוך כפייה? איך להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים? מהי תסמונת הילד המוכה? האם להאשים את ההורים ...
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים
חינוך הורים, הנחיית הורים, ייעוץ הורי, יעוץ להורים, הורים וילדים, הדרכת הורים, חינוך ילדים, לחנך את ההורים, לחנך את המורים, רחמנות, אכזריות, מפורסמים של שקר, מנהיגות, איך נכון לחנך ילדים? איך נכון לגדל ילדים? גידול ילדים האם יש דרך נכונה לחנך ילדים? אליעד כהן פותח בהסבר מפורט לגבי חינוך ילדים ומדגיש שאין תשובה חד - משמעית לאיך לחנך ילד. כל תשובה יכולה להצליח או להיכשל בהתאם לנסיבות ספציפיות, ובכל פתרון יש סיכוי שתיווצר בעיה אחרת, או שהתוצאה תושג במחיר גבוה מדי. לדוגמה, ... חזק מדי, הוא יהרוג אותם, ואם חלש מדי, הם יפלו. המינון המדויק תלוי בגודל הגור, בכוחו של האריה ובמצבו באותו הרגע. באותה צורה, חינוך ילדים דורש התאמה אישית מדויקת של כל פעולה לכל מצב ומצב, ובלתי אפשרי לתת הנחיות כלליות שיהיו תמיד נכונות. מהי הבעיה העיקרית בעצות חינוך של מומחים? אליעד כהן מדגיש שכל עצה שנטען לגביה שהיא עובדת תמיד, בעצם גורמת לנזק במקום אחר. הוא נותן דוגמה לכך שאם ילד לא עושה שיעורי בית, ... שהיועץ לא מכיר את הילד לעומק, וכי כל פתרון שלקוח מאדם אחר יכלול בתוכו גם את התסביכים של אותו אדם שמציע את הפתרון. כיצד לחנך את הילד נכון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שחינוך נכון מתחיל קודם כל מחינוך עצמי של ההורה. אם ההורה לא מסוגל לחנך את עצמו - לדוגמה, אם ההורה לא מצליח להפסיק לכעוס, לעשן או לדחות סיפוקים - הוא יתקשה מאוד לחנך את הילד. הוא אומר שהורים רבים בטוחים שהם עצמם מושלמים ואין להם מה לשפר, וזו בעיה קשה במיוחד, כי אם ההורה לא מבין איפה הוא צריך להשתפר, אין לו ... חייב לבדוק איפה הוא עצמו מתנהג בצורה דומה או איפה הוא מתקשה להשתנות, ורק אז יוכל להבין כיצד לעזור לילד. רחמנות ואכזריות בחינוך - מה הגישה הנכונה? אליעד כהן מציג תפיסות מהמקורות (רבי נחמן מברסלב) בנושא הרחמנות והאכזריות בחינוך. הוא מסביר שלעיתים רחמנות היא בעצם אכזריות סמויה. למשל, הורה שרץ לעזור לילד שנפל אולי חושב שהוא מרחם עליו, אבל למעשה מונע מהילד ללמוד ... להיות מדויקים מאוד באיזון בין רחמנות לאכזריות, וזו בדיוק המומחיות הנדרשת להורה או למנהיג אמיתי. מפורסמים של שקר והנזק בחינוך על פי עצותיהם - מה זה אומר? אליעד כהן מתאר תופעה של מפורסמים של שקר - יועצים, מומחים, או מנהיגים שנותנים עצות שהם בעצמם לא מסוגלים ליישם בחייהם. הוא טוען שכל עצה חינוכית מגיעה עם היגיון פנימי מסוים, ואם ההורה מחנך את הילד לפי עצות של מומחה מסוים, הוא בעצם מעתיק אליו גם את התסביכים של אותו מומחה. לדוגמה, אם ההורה מיישם את העצות של סטיב גובס להצלחה עסקית, ... והקשיים הנפשיים של סטיב גובס. לכן אליעד מציע להורים להימנע מללכת בצורה עיוורת אחרי עצות של אנשים אחרים, ומדגיש שכדי לחנך את הילד בצורה אמיתית ונכונה, ההורים צריכים להתמקד בשיפור עצמי ובחשיבה ביקורתית על עצות שהם מקבלים. איך להצליח לחנך את עצמך על מנת לחנך את הילד? אליעד כהן מסביר שכדי להצליח לחנך את הילד, ההורה צריך קודם כל לחנך את עצמו. הוא חייב לבדוק היכן הוא מתנהג בצורה דומה לילד, ואיפה הוא בעצמו נכשל או לא עומד ביעדים שלו. רק לאחר שההורה מצליח להתגבר על הקשיים של עצמו, הוא יוכל באמת לעזור לילד להתמודד עם הקשיים שלו. החינוך, לפי אליעד, הוא תהליך דינמי, מורכב ואינדיבידואלי, ולא ניתן לפשט אותו לעצות כלליות שעובדות תמיד. איך נכון לחנך ילד? ייעוץ הורי יעיל מהי אכזריות חינוכית? איך להימנע מטעויות בחינוך ילדים? מי הם מפורסמים של שקר? חינוך עצמי לפני
למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים
למה קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם תנאים, אהבה לילדים, להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים
... קשה לחנך ילדים? למה קשה בזוגיות? איך לחנך ילדים? איך לא לחנך ילדים? טעויות בחינוך ילדים, חינוך ילדים נכון, אהבה ללא תנאים, אהבה עם ... להעיר לילד, ביקורת לילד, חינוך להורים למה קשה להורים לחנך ילדים? חינוך ילדים הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר ... להתמודד עם אתגרי החיים. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איך לאזן בחינוך ילדים? ביקורת לילד למה קשה לחנך ילדים? החינוך לילדים הוא אתגר קשה, במיוחד כאשר ... תנאים? הקושי המרכזי שמציב חינוך הילדים הוא המתח שבין שני סוגי ... מצד אחד, כבן אדם אוהב ומחנך, אתה רוצה לשדר לילד שאתה אוהב אותו ... עם העקרונות בצורה מאוזנת. חינוך ילדים אהבה ללא תנאים אהבה עם תנאים טעויות בחינוך ילדים איזון בחינוך ילדים עכשיו למה לחנך ילדים זה קשה למה זה קשה בהנחה שזה קשה, למה להורים קשה לחנך ילדים מה המהות של העניין? ש: הם פחות ... לכלום אבל אתה רוצה גם לחנך אותו אתה רוצה שהוא ילמד לרצות להצליח ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יעוץ למנהלים, יעוץ זוגי, איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לשאול עובד שאלה? איך לדבר עם אנשים? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לומר לך את האמת? איך לדבר עם עובדים? איך לנהל עובדים? חינוך ילדים, זוגיות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חינוך, איך לנהל את הזמן? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להתמודד עם גירושין? איך לשנות תכונות אופי? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחנך ילדים? איך להיות מאושר ושמח? איך להאמין בעצמך? איך לא להישחק בעבודה? איך להעריך את עצמך? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לפרש חלומות? איך למצוא זוגיות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לעשות יותר כסף ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: חינוך, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? כעס ועצבים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? דיכאון? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה המשמעות של החיים? איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש או אין אלוהים? האם באמת הכל לטובה? האם אפשר לדעת הכל? האם המציאות היא טובה או רעה? איך להיות מאושר? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? האם הכל אפשרי? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להנות בחיים? למה יש רע וסבל בעולם? מהי תכלית ומשמעות החיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם יש הבדל בין חלום למציאות? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי להפרעות קשב, אימון אישי לדיאטה, מאמן אישי למתבגרים בתחום חינוך - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.2773 שניות - עכשיו 15_07_2025 השעה 15:13:47 - wesi1