אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הכל על דת ויהדות ✔יסודות השכנוע, מבוא לשכנוע, בסיס השכנוע, תורת השכנוע, איך המוח משתכנע? איך לשכנע אנשים? איך לשכנע מישהו? איך משכנעים? איך עובד...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
יסודות השכנוע, מבוא לשכנוע, בסיס השכנוע, תורת השכנוע, איך המוח משתכנע? איך לשכנע אנשים? איך לשכנע מישהו? איך משכנעים? איך עובד שכנוע? איך האדם משתכנע? יכולת שכנוע, כושר שכנוע
איך לשכנע מישהו לבצע פעולה?

בן אדם עושה את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע. כאשר מישהו מסרב לבצע פעולה, הסיבה לכך היא לא בהכרח שהפעולה לא תועיל לו, אלא שהוא חושב שהיא תעשה לו יותר רע מאשר טוב. לדוגמה, כאשר מישהו אומר "אל תעשה את זה, זה מזיק לי", הוא בעצם אומר "זה יזיק לי יותר מאשר יועיל לי". גם אם הוא מסכים לבצע את הפעולה, בתת מודע הוא יכול להרגיש שזה עדיין יזיק לו.

ההבנה שהבן אדם לא עושה את הפעולה כי הוא חושב שהיא תגרום לו יותר רע מאשר טוב, חשוב מאוד להבנת שכנוע. כאשר אתה מנסה לשכנע מישהו לבצע פעולה והוא מסרב, אתה בעצם מתמודד עם מה שהוא חושב על היתרונות והחסרונות של הפעולה. ישנן שלוש תגובות אפשריות: יש מי שמבצע את הפעולה כי הוא חושב שהיא תעשה לו יותר טוב, יש מי שמתנגד כי הוא חושב שהיא תעשה לו יותר רע, ויש מי שאומר "לא אכפת לי", כי הוא לא רואה ערך במאמץ הנדרש.

מהן הדרכים לשכנע מישהו לבצע פעולה?

ישנן שתי דרכים עיקריות לשכנע מישהו לבצע פעולה: להגדיל את היתרונות של הפעולה או להקטין את החסרונות שקשורים בה. כאשר אדם אומר "לא רוצה" או "זה לא יעזור", הוא למעשה אומר שהמאמץ לא שווה את התוצאה, ולכן שכנוע חייב להתמקד בהפיכת המאמץ למועיל יותר בעיניו.

הגברת היתרונות מול צמצום החסרונות

אם תוכל להגדיל את היתרונות שיביאו למישהו מהפעולה, סביר להניח שהוא יהיה מוכן לבצע אותה. זה יכול להיות על ידי הצגת תועלות שיתקבלו מהפעולה או על ידי הצגת יתרונות נוספים שעלולים לצמוח ממנו. מצד שני, אם תוכל להקטין את החסרונות שקשורים לביצוע הפעולה, תוכל להוריד את ההתנגדות שהוא חש כלפי המאמץ. לדוגמה, במקום להצביע על היתרונות של פעולה, אפשר להציג מה יקרה אם לא יבצע אותה - וההשלכות הללו עלולות להיות כבדות יותר עבורו מאשר ההתנגדות להוציא את המאמץ.

המרכיב של הזדהות

הזדהות עם תהליך השכנוע חשוב מאוד. אדם חייב להרגיש שהפעולה או הבחירה שהוא מבצע הם מחויבים, כלומר, הוא יראה בהם את הדרך הנכונה והטובה ביותר עבורו. כדי שהשכנוע יהיה אפקטיבי, הוא חייב להרגיש שההחלטה הוא לא רק אפשרית אלא הכרחית למצבו הנוכחי.

תהליך שכנוע מבוסס על הפחד...
בעיקרון קודם כל ככה, כשאתה מנסה לשכנע מישהו במשהו והוא אומר לך "לא רוצה" אז להגיד "הוא לא רוצה כי הוא חושב שזה לא יעזור לו" או להגיד "הוא לא רוצה כי הוא חושב שזה ירע לו" זה אותו דבר. אוקי? למה? מה אבל אומרים "למה"?

ש: כי...

אליעד: אז אני אגיד לך משהו תקשיב, בסופו של דבר בן אדם עושה את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע. בסופו של דבר בן אדם עושה את מה ש...?

ש: יעשה לו יותר טוב.

אליעד: הנה, למה אתה פספסת את המילה החשובה, אני בכוונה, תראה אבל אמרתי משפט, שים לב אמרתי משפט ואז התחלתי אותו בשביל שמה שתחזור עליו אבל אמרתי אותו לפני כאילו, אפילו לא צריך, זה רק. אבל אמרתי בא נראה אם הוא שם לב למילה שהוספתי, אמרתי בא נראה כי יש מילה חשובה שהוספתי. הבן אדם עושה את מה ש...?

ש: אני חושב שמחשיבה עצמאית.

אליעד: לא, אני אמרתי עוד שתי מילים. הוספתי עוד שתי מילים חשובות ואתה לא שמעת, לא שמת לב שאמרתי אותן. הבן אדם עושה את מה ש...?

ש: שהוא חושב?

אליעד: נכון, יפה, בן אדם לא עושה את מה שיעשה לו יותר טוב מרע כי מצד האמת שום דבר לא יעשה לך יותר טוב מרע, אוקי? או יותר רע מטוב וכו'. בן אדם עושה את מה שברגע מסוים, הוא נדמה לו שיעשה לו יותר טוב מרע. עד כאן הבנו? וזה הבדל של שמיים וארץ. יפה, מה הבנת קודם כל?

ש: שבן אדם עושה את מה שהוא חושב שיעשה לו יותר טוב מרע. והנקודה היא ש...

אליעד: את המה שהוא חושב באותו רגע.

ש: מה שהוא חושב באותו רגע.

אליעד: יפה, אוקי, הלאה. עכשיו, בן אדם עושה את מה שהוא באותו רגע חושב שנדמה לו שיעשה לו יותר טוב מרע. עכשיו, אם בן אדם אומר לך "תקשיב, אני לא רוצה לעשות את זה כי זה יזיק לי" מה הוא מתכוון לומר, שהוא חושב שזה יעשה לו רע? לא, הוא לא עושה את זה כי זה יעשה לו רע? לא, הוא לא עושה את זה כי הוא חושב שזה יעשה לו יותר רע מטוב. עוד פעם, כשמישהו אומר לך "אל תעשה את זה, זה יזיק לי" הוא מסרב לא בגלל שזה יזיק, בגלל שהוא חושב שזה יזיק לו, הוא מסרב בגלל שהוא חושב שזה יותר יזיק לו ממועיל. אוקי? זאת אומרת גם אם הוא אומר לך "כן כן, תעשה" עדיין באותה תמונה הוא חושב שזה גם יזיק לו. אתה הבנת את זה?

ש: כן.

אליעד: יפה, עכשיו, זאת אומרת שאם מישהו אומר לך "אל תעשה את זה, זה מזיק לי, אל תעשה את זה, זה עושה לי רע" הוא בעצם מתכוון להגיד לך "זה עושה לי יותר רע מטוב" כי מצד האמת כל דבר עושה לך יותר רע, אין דבר שהוא עושה לך רק טוב. אוקי? עכשיו, אם הוא אומר לך "אני לא רוצה כי זה לא יעזור לי", נגיד אתה אומר "תעשה משהו" הוא אומר לך "עזוב זה לא יעזור" הסיבה שהוא לא עושה את זה, זה לא בגלל שזה לא יעזור זה, בגלל שזה לא יעשה לו יותר טוב מרע. אז לכאורה אם זה לא יעשה לו יותר טוב מרע אז למה הוא מתנגד? כי בעצם המאמץ לעשות דבר שלא יביא לך תועלת זה בעצם אומר "יותר רע מטוב". המאמץ לעשות דבר שנראה לך שלא יביא לך תועלת זה בעצם יותר רע מטוב ולכן הוא לא עושה.

זאת אומרת בסופו של דבר יש בן אדם שרוצה לעשות שהוא אומר שזה יותר טוב מרע, יש בן אדם שאומר "אני מתנגד לעשות", שים לב, שמתנגד לעשות, הוא אומר "זה יותר רע מטוב" ויש בן אדם שאומר "אם תעשה, תעשה, לא אכפת לי" שזה בן אדם שחושב שזה לא יביא תועלת אבל הוא לא רוצה להתאמץ כי אז אם זה לא טוב ולא רע, אז הוא אומר "תעשה, מה אכפת לי", בפרט שהוא גם צריך להתווכח איתך לא לעשות אז הוא אומר "עזוב למה לי להתווכח זה לא מוביל תועלת, זה לא גורם נזק, שיעשה למה לי להתווכח".

עוד יש שלוש דרכים להסתכל על זה, בן אדם יכול להסתכל על זה בשלוש דרכים. אחד, אתה אומר לו "בוא תעשה ככה וככה", נגיד "לך תעבוד" הוא אומר לך "כן כן, אני רוצה לעבוד" זה בן אדם שחושב שעבודה...?

ש: היא יותר טובה.

אליעד: יפה, היא תעשה לו יותר טוב מרע. עכשיו, אם תזכור זה לא בגלל שהוא חושב שלעבוד זה טוב זה בן אדם שחושב שלעבוד יותר טוב מרע, שעבורו באותו רגע הוא חושב שהעבודה תביא לו יותר תועלת מנזק. יש בן אדם שאתה אומר לו "לך לעבוד", "לא מה אתה מפריע לי, אני לא רוצה לעבוד" זה בן אדם שחושב שעבודה תעשה לו יותר רע מטוב. ויש בן אדם שאתה אומר לו "לך לעבוד" הוא אומר לך "בסדר, אני אלך לעבוד" כאילו "אתה רוצה לעבוד?", "לא, אבל אם אתה רוצה אני אעבוד", למה? כי הוא חושב שזה לא משנה הוא אומר "עזוב אין לי כוח להתווכח איתו, בוא נעבוד וזהו", אוקי? משהו מאין זה.

או נגיד כשאתה שואל מישהו "תגיד לי, זה יהיה בסדר מבחינתך אם אני אדליק את המזגן?" יש אחד שאומר לך "כן, תדליק אותו" זה אומר שהוא חושב שזה יעשה לו יותר טוב מרע, יש אחד שאומר לך "לא, אל תדליק אותו" הוא חושב שזה יעשה לו יותר רע מטוב, ויש בן אדם שאומר לך "לא אכפת לי" זה בן אדם שחושב שזה לא יביא לו תועלת ולא יגרום לו נזק. זאת אומרת שאם בן אדם חושב שזה לא יביא לו תועלת ולא יגרום לו נזק אז מה הוא אומר לך "לא אכפת לי, תעשה מה שאתה רוצה".

אז זאת אומרת שאם בן אדם אומר לך, אתה אומר לו "בוא תעשה משהו" והוא אומר לך "לא, זה לא יעזור", אבל אז למה אתה מתנגד לזה אבל, למה אתה מתנגד, למה? אתה הבנת? כי לכאורה אם זה רק לא יעזור, אבל למה אתה מתנגד, תשובה, כי אם יש מאמץ והמאמץ הוא יותר נזק מתועלת.

ש: רבע אבל ברגע שהוא אומר "לא אכפת לי" איפה זה עומד?

אליעד: על השווה, על הלא טוב ויש טוב גם, ועל "הלא משנה". הוא נמצא על "הלא משנה". יש "זה טוב תעשה", יש "זה רע אל תעשה", יש "לא משנה, לא אכפת לי תעשה לא תעשה, לא אכפת לי". עכשיו, יש "זה טוב" פרושו זה יותר טוב מרע, יש "זה רע" זה יותר רע מטוב ויש "זה לא משנה", "לא, אני לא רואה הבדל".

ש: אבל למעשה הלא משנה גם אומרים שזה מסתערב ברע, איך שתקרא לזה.

אליעד: לא.

ש: אני רוצה להסביר לך.

אליעד: לא לא, אם זה לא היה כרוך במאמץ אז "לא משנה" הוא באמת לא משנה אבל מאחר "שהלא משנה" כרוח במאמץ אם אתה אומר, הוא אומר למישהו "תעשה משהו" והוא חושב שזה לא יביא לו תועלת אז הוא לא יעשה את זה בגלל המאמץ לעשות את זה, זאת אומרת זה כן משנה. אם מישהו מתנגד למשהו זה רק בגלל שהוא חושב שזה יותר רע מטוב לא בגלל שהוא חושב שזה לא יעזור. אם מישהו מתנגד למשהו זה לא בגלל שהוא חושב שזה לא יעזור זה בגלל שהוא חושב שזה יותר רע מטוב. מחויב כי אתה מתנגד לרע אתה לא מתנגד "ללא משנה", "ללא משנה" אין התנגדות, כשזה שווה אתה לא מתנגד.

ש: לא, אבל אני אומר אבל בעצם "הלא משנה" זה בעצם קו נוטה לקו של הרע. אני מנסה להבין.

אליעד: לא נכון "לא משנה" נוטה לקו של הטוב בכלל. זה לא נכון, זאת לא האמת.

ש: לא, אז שניה איך אתה מנטרל את החלק של מניעת מאמץ, אז למה הוא לא עושה את זה?

אליעד: הוא לא עושה את זה כי הוא חושב שזה יעשה לו יותר רע מטוב. לא, עוד פעם, הוא לא עושה כי הוא לא חושב שזה יעזור לו אבל השאלה אם הוא מתנגד לזה לא רק כי הוא לא עושה. יש אחד אתה אומר לו "אני יכול להדליק את המזגן?" אז הוא אומר לך "לא אל תדליק אותו, ויש אחד שאומר לך "לא אכפת לי" ויש אחד שאומר לך "כן תדליק אותו". נכון, זה שלושה אנשים שונים, נכון? ההוא שאמר לך "כן תדליק אותו" חשב שזה יותר טוב מרע, ההוא שאמר לך "אל תדליק אותו" חשב שזה יותר רע מטוב, ההוא שאמר "לך לא משנה" חשב שזה לא אכפת לו, למה, כי זה לא כרוך במאמץ.

אבל אם היית אומר לו "תדליק את המזגן" ואם תגיד לו "תדליק אתה את המזגן", אז ההוא שיגיד לך, יש אחד שיגיד לך "כן אני אדליק, אני חושב שזה יותר טוב מרע" ויש אחד שיגיד לך "לא מה פתאום זה אידיוטי, לא רוצה להדליק מזגן" כי הוא חושב שזה יותר רע מטוב וההוא שחושב שזה לא יעזור יגיד לך "בשביל מה, לא רוצה, בשביל מה, מה זה יעזור, מה זה לא יעזור". אז למה הוא לא יעזור, תגיד לו, אוקי תגיד לו "רגע אבל זה יפריע לך?" אז הוא יגיד לך לא, נגיד ההוא של "הלא משנה" תגיד לו "אז תדליק את המזגן" הוא יגיד לך "אבל למה שאני אדליק זה לא יעזור".

אז למה הוא לא ידליק כי זה לא יעזור או כי יש משהו שמציק לו כי הוא צריך להתאמץ. כי אם תגיד לו "רגע אבל זה יגרום נזק?", "לא זה לא יגרום נזק" אז הנה, אז אתה אומר לו "רגע אז אם זה לא יגרום נזק ולא יביא תועלת אז למה שלא תעשה את זה?" הוא אומר לך "כי אני לא עושה דברים סתם", "למה אתה לא עושה דברים סתם?" כי לעשות דבר כרוך במאמץ ואם אתה עושה דבר סתם אתה בעצם עושה יותר נזק מתועלת. עד כאן הבנת, יפה.

עכשיו, אם אתה בא לשכנע מישהו לעשות משהו והוא לא רוצה, קודם כל מחויב שזה יעשה לו יותר רע מטוב. אוקי עכשיו, ממילא יש שתי דרכים לשכנע בן אדם לעשות משהו, מה הדרכים, זאת אומרת מה יגרום לו בסוף לעשות את הדבר? שהוא יראה פער בין הטוב לרע ושהוא יחשוב שהרע, שהטוב יותר גדול מהרע. נכון, יפה, אז אם בן אדם אומר "אני לא רוצה לעשות משהו" זאת אומרת שמחויב שהוא מתנגד לעשות משהו, זאת אומרת מחויב שהוא חושב שהרע יותר גדול מהטוב, נכון, אני אומר לכם יש שתי דרכים לשכנע אותו לעשות. מה הדרך הראשונה אומרת? תקטין את הרע, מה הדרך השנייה אומרת? תגדיל את הטוב. הבנת?

ש: כן.

אליעד: מה הבנת?

ש: שכאילו ברגע שבן אדם אומר "לא רוצה לעשות", לעשות מטרה מסוימת אבל הוא לא רוצה, אז הוא חושב שהפעולה הזאת היא יותר רעה מאשר טובה כך הוא מבין. עכשיו, אחרת הוא לא היה מתנגד אז עכשיו יש שתי דרכים איך לשכנע אותו או להגדיל את הטוב או להקטין את הרע.

אליעד: יפה, שתי דרכים מובילות לאותה נקודה כי בסופו של דבר מה שאנחנו צריכים זה שהוא יחשוב שזה יותר טוב מרע. יפה, בדיוק. עכשיו, שים לב למשהו מעניין איך אתה גורם לבן אדם לחשוב שדבר הוא יותר טוב? תשובה, או שאתה מגדיל את כמות היתרונות שהוא חושב שיצא לו מהדבר או שאתה מגדיל את כמות החסרונות שיקרה אם הוא לא יעשה את הדבר. איך אתה יכול לשכנע מישהו שמשהו מסוים הוא טוב, בא נלך על הרובריקה של איך אני משכנע אותו שזה יותר טוב, לא איך אני משכנע אותו שזה פחות רע, איך אני משכנע אותו שזה יותר טוב, אוקי?

ש: כן.

אליעד: אבל איך אני יכול לשכנע מישהו שמה שאתה רוצה שהוא יעשה שזה יותר טוב? או על ידי זה שאתה מגדיל את היתרונות שיצאו לו אם הוא יעשה או שאתה בעצם מגדיל את החסרונות...

ש: שהוא לא יעשה.

אליעד: שאם הוא לא יעשה. בדיוק, זה קודם כל תתבונן בדבר, תתבונן בזה. לפעמים בן אדם מעדיף לפעול מתוך איזה יתרונות יצא לו ולפעמים בן אדם מעדיף לפעול מתוך איזה חסרונות הוא לא רוצה שיצא לו. עכשיו, מה האמת? שזה אותו דבר, בסופו של דבר בן אדם שאומר "אני עושה בשביל" אז בן אדם אומר "לא, אני עושה לא כי אני רוצה", "לא כי אני חייב כי אני רוצה", זה אותו דבר. באותה תמונה של הבן אדם מתרחש אותו תהליך, אם אתה אומר לו "תקשיב, אם תעשה את זה יצא לך ככה וככה" אז זה בדיוק כמו להגיד לו "אם לא תעשה את זה לא יצא לך ככה וככה יצא לך דבר רע", זה בדיוק אותו דבר בסוף אתה עדיין פועל מתוך תחושה שזה יותר טוב מזה, בסופו של דבר הבן אדם בחוויית צמצום.

תראה, יש בן אדם שאומר "אני לא רוצה לפעול מתוך שמאיימים עלי" אז אם אתה תגיד לו "תקשיב אם לא תעשה את זה יהיה לך רע" אז אתה מגדיל את ההתנגדות שלו, למה? כי הוא חושב שיהיה לו יותר רע מזה שהוא עושה דבר מתוך לחץ מאשר "מהרע" שאיימת עליו. זאת אומרת אם מישהו אומר "אני לא רוצה לפעול מתוך תחושה של הכרח, לא רוצה לפעול מתוך תחושה של חייב" ותגיד לו "תקשיב אתה חייב לעשות", אז מה האמת? שהוא מפחד לעשות את זה כי הוא מפחד להרגיש שהוא עושה משהו שהוא חייב. עכשיו, כי אם הוא יעשה משהו שהוא חייב זה יעשה לו רע.

עכשיו, אם אתה תצליח לאיים עליו באיום כל כך גדול שזה יותר גדול מהסבל שהוא חושב שיגרם לו, אם הוא יעשה משהו מתוך תחושת חייב אז הוא יעשה משהו מתוך תחושת חייב למרות שהוא חייב. זאת אומרת אם תגיד לו "תקשיב אם אתה לא עושה את זה, לא אכפת לי שזה לא מעניין שאתה לא רוצה להרגיש שאתה מושפל, יש דברים שאתה עושה מתוך מחויב אבל אם אתה לא עושה את זה שורפים אותך באש" אז יכול להיות סיכוי מאוד, גדול מאוד, שהוא יגיד "טוב אז אני עושה את זה". זאת אומרת כי בעצם אמרת לו "אם לא תעשה את זה יהיה לך כל כך רע שזה יותר גדול מהרע שיקרה לך באם תעשה את זה למרות שאתה חייב" לעומת זאת אם אתה אומר לו משהו "תקשיב, אם לא תעשה את זה יהיה לך רע".

הרבה פעמים בגלל שהצגת את זה בצורה הזאת אז הוא לא רוצה לעשות, למה? כי הוא אומר "אני לא רוצה לעשות דברים מתוך תחושה שיהיה לי רע", למה? כי עצם הפעולה מתוך מקום "שאני לא רוצה שיהיה לי רע" זה עצמו עושה לו רע. אוקי, יפה, ולכן לבן אדם כזה אתה צריך לעטוף לו, אתה הבנת את זה, זאת אומרת אם אתה תעשה רע מאוד גדול זה בכל מקרה יעבוד אלא מה שלפעמים אתה עושה, אתה אומר לו "אם לא תעשה יהיה לך רע" אבל עדיין יש משהו מאוד רע שיכול לקרות לו מכך שהוא יעשה משהו מתוך זה שהוא מפחד שלא יהיה לו רע ולכן הוא לא עושה את זה. זאת אומרת בעצם במילים אחרות הרע שיצרת לו לא מספיק גדול, זאת אומרת שאם מישהו יבוא ויגיד "לא נכון, אם אני אשכנע בן אדם לעשות דברים כדי שלא יהיה לו רע זה לא יעבוד", לא נכון כי אתה לא הצלחת לשכנע אותו שזה מספיק רע כי בעצם עדיין יש משהו יותר רע מהרע שאיימת עליו שהוא הרע שייווצר מכך שהוא יעשה דברים בגלל שהוא חושב שיעשו לו רע. אתה הבנת את זה, אתה הבנת את הנקודה הספציפית הזאת?

ש: נראה לי שכן.

אליעד: מה הבנת?

ש: זאת אומרת כאילו זה לא, יש כאלה שאומרים נגיד כלפי מצב מסוים "זה לא יעבוד אם אני אאיים עליו ברע" זאת אומרת המחנה פה זה לא נכון. יכול להיות שלא כדאי לך מסיבה טובה אחרת אבל אם באמת תמצא רע גדול מהרע הנוכחי אז הוא יהיה מחויב שהוא יעשה את זה.

אליעד: בדיוק, מחויב רציני זה לא נתון לבחירה, אין לו בחירה חופשית, הוא חייב לעשות את מה שהוא חושב שלמעשה אמרת, בדיוק. יפה, אוקי, עכשיו, אז מה עושים עם בן אדם כזה אז הרבה אומרים "בוא נגיד לו את זה בצורה של טוב", "בוא אם אנחנו נגיד לו אם לא תעשה יקרה ככה וככה" הוא לא ירצה לעשות, "אז בא נגיד לו אם נגיד לו לא, אם לא תעשה יקרה ככה וככה" בצורה של הדברים הטובים שיצאו לו מזה.

עכשיו לפעמים יש בן אדם שאם תגיד לו את זה בצורה של הדברים הטובים שיצאו לו מזה הוא גם לא יעשה כי הוא יגיד "עזוב לא בא לי לעשות, אין לי חשק לעשות, אין לי כוח, זה לא מחויב זה רק אפשרי" אז אתה צריך להגיד לו "לא, זה מחויב כי אם לא תעשה יהיה רע" אתה אומר לו בכיוון הנגדי. אוקי, אבל תקשיב עוד דבר, להגיד למישהו "אם תעשה יצא לך ככה וככה" זה בעצם לאיים עליו "אם לא תעשה זה לא יצא לך". הבנת, זה בדיוק אותו דבר, זה רק הכל במוח איך המוח שלך רואה את זה, אתה תקבל או לא תקבל אבל זה אותו דבר. להגיד למישהו "אם תעשה יהיה לך" זה כמו להגיד "אם לא תעשה לא יהיה לך", אם להגיד למישהו "אם לא תעשה לא יהיה לך" זה כמו להגיד "אם תעשה יהיה לך" זה אותו דבר, מבחינת המוח.

אוקי, עכשיו, באיזה לבוש זה הגיע, זה הגיע בלבוש של הטוב או בלבוש של הרע שיקרה לך אם לא ומה המוח רצה באותו הרגע לשמוע. עכשיו, זה בעצם לגבי איך לגרום לבן אדם לחשוב שהדבר יותר טוב מרע על ידי זה שאתה מגדיל את היתרונות שבדבר או על ידי שאתה בעצם אומר לו מה הטוב שיצא לו מזה או שאתה בעצם אומר לו מה הרע שיקרה אם הוא לא יעשה, זה לגבי איך להגדיל את הטוב. אוקי, תזכור במוח, אתה מנסה לשכנע את הבן אדם יש פה כמה וריאציות, אחד איך אני מגדיל את היתרונות שירצה, שתיים איך אני מגדיל את החסרונות שיקרה אם לא.

זה אחד, עכשיו, או במילים אחרות מה מחויב שהוא ירצה, מה מחויב שהוא רוצה, תסתכל, תדמיין אותו, מה מחויב שהוא רוצה, יפה, את זה תוסיף ליתרונות. מה מחויב שהוא לא רוצה, את זה תוסיף לחסרונות של מה יקרה אם הוא לא יעשה. מה אני חושב שהוא בטוח רוצה? משהו, יפה, את זה אני צריך לחבר לו ליתרונות שאם הוא יעשה זה יקרה. מה אני חושב שבטוח הוא לא רוצה, יפה, את זה לחבר לחסרונות של מה יקרה אם לא תעשה "זה מה שאתה בטוח אתה לא רוצה זה יקרה אם אתה לא תעשה מה שאני אומר לך". אוקי, זה לגבי איך לשכנע אותו שזה יותר טוב. הבנת את הנקודה הזאת, מה מחויב שהוא רוצה תחבר למה שזה יקרה, מה מחויב שהוא לא רוצה תחבר למה יקרה אם הוא לא יעשה. הבנת, תסביר.

ש: כאילו לקחת את מחויבים שהוא רוצה שיהיו או לקחת מחויבים שהוא לא רוצה שיהיו אז חסרונות אני מחבר את המחויבים השלישיים וליתרונות את המחויבים האחרים.

אליעד: בדיוק לעבוד מסודר, לא לעשות אקראי לעבוד מסודר. יפה, עכשיו לגבי, עכשיו מה נשאר לנו עוד אופציה בנוסף אמרנו אחד זה להגדיל את היתרונות, שתיים להקטין את החסרונות, אז אתה בעצם צריך לבדוק מה החיסרון שהוא חושב שיש בדבר, למה הוא חושב שזה יעשה לו רע, להקטין את כמות הרע ואז אם תקטין את כמות הרע ממילא הטוב יגדל. אתה הבנת, דרך אחת להגדיל את הטוב, דרך שניה להקטין את הרע, בשתי הדרכים אתה מגיע לאותו מקום שאתה חושב שזה יותר טוב מרע אבל ולא יותר רע מטוב כדי שלא תתנגד או שזה לא "לא משנה" ואז לא תפעל בעניין המאמץ.

עכשיו, אז דרך אחת אמרנו להגדיל את היתרונות, דרך שניה תקטין את החסרונות. זאת אומרת שאתה בעצם צריך לזהות למה הוא לא רוצה את זה, איזה דברים רעים, איזה חסרונות הוא חושב שיקרו לו אם הוא יעשה את הדבר, איזה חסרונות, ואז החסרונות האלה צריך או להפוך אותם "ללא משנה" או להפוך אותם ליתרונות.

המהות של הדבר היא שברגע שמישהו לא רוצה לעשות משהו אתה צריך לשאול את עצמך "למה הוא לא רוצה לעשות את זה" ואז לא רק לנסות לשכנע אותו כמה טוב יצא לו או כמה רע יקרה יצא, תקשיב, תדמיין את הבן אדם, עכשיו לא רק לשכנע אותו כמה טוב יצא לו אם הוא יעשה או כמה רע יקרה לו אם הוא לא יעשה, זה לא מספיק יש פה עוד משהו גם צריך להחליש את הרע שהוא חושב שיקרה לו אם הוא כן יעשה, ואיך מחלישים את הרע? או על ידי זה שאתה אומר לו "זה לא יקרה" או על ידי שאתה אומר לו "זה לא משנה אם זה יקרה". אתה צריך להחליש, להתמקד, לא רק, מצד האמת זה לא משנה במה תתמקד בסופו של דבר אתה צריך לגרום לו לחשוב שזה יותר טוב מרע.

אוקי, אבל אני בא להגיד שיש פה כמה נקודות להגיע לזה או על ידי זה שאתה מגדיל את היתרונות של מה יקרה אם תעשה או על ידי זה שאתה מגדיל את החסרונות של מה יקרה אם לא תעשה ובנוסף לכל זה אתה גם כן צריך להקטין את החסרונות בעיניו, של מה שהוא חושב שיקרה אם הוא כן יעשה. אתה הבנת?

ש: כן.

אליעד: יפה, ולכן אתה חייב לזהות מה הסיבה שהוא לא רוצה לעשות ולא רק להתמקד במה יצא מזה או מה יקרה אם הוא לא יעשה אלא לבדוק "למה הוא לא רוצה לעשות? כי הוא מפחד לחשוב ש...", "כי ככה וככה", "איך אני יכול לגרום לו לא לפחד לחשוב ש...", או בכמה דרכים או איך עושים את זה או על ידי שבודקים מה הבעיה שלו ומסבירים לו שזה לא משנה גם אם זה יקרה, או על ידי זה שמסבירים לו "זה לא יקרה". לדוגמה אומרים לו "תקשיב, זה שככה וככה, מה אתה מפחד שאם תעשה ככה וככה אז ככה וככה? אבל זה שתעשה ככה וככה זה לא אומר שיקרה ככה וככה, יקרה בכלל הפוך", או "זה לא יקרה", או "זה לא משנה אם זה יקרה", בעצם יש פה כמה דברים שונים.

נגיד אתה אומר לו "למה אתה לא רוצה, אתה לא רוצה? אין בעיה תסביר לי למה אתה לא רוצה", אוקי, אחרי שאתה הבנת למה הוא לא רוצה אתה אומר לו "מה אתה חושב שאם תעשה ככה וככה זה אומר שככה וככה? לא", אז או שאתה אומר לו "לא זה לא אומר שככה וככה", או שאתה אומר לו "לא, זה עוד אומר ההפך בכלל", או, שזה האופטימלי, או שאתה אומר לו "זה לא משנה שזה אומר ככה וככה ומה זה משנה בכלל".

ש: רגע הוא אומר "אני לא רוצה כי ככה וככה", הוא אומר חיסרון מסוים.

אליעד: אתה צריך לנטרל את החיסרון, קודם כל המהות של מה שאני אומר לך היא אל תתמקד רק באיך להגדיל את היתרונות או את החסרונות שיקרו אם לא, תנסה, תתמקד גם בלהקטין את החסרונות שהבן אדם חושב שיקרו אם הוא יעשה, זה קודם כל בשורש. עכשיו, איך מקטינים חסרונות? או על ידי שאומרים לו "נכון שזה יקרה אבל זה לא משנה", או "נכון שזה יקרה אבל זה יביא לך הרבה יותר תועלת", או "נכון שזה יקרה אבל זה עצמו אומר עליך גם דברים טובים, זה לא אומר עליך רק דברים רעים זה אומר עליך גם דברים טובים", זה עצמו החיסרון עצמו הוא עצמו כשלעצמו הוא אומר גם שיש לו גם יתרונות לא רק חסרונות, או "שזה לא יקרה בכלל".

נגיד שאתה רוצה להביא מישהו לטיפול, אתה רוצה לגרום למישהו ללכת לטיפול אישי נפשי וכו', ואז הוא אומר "לא, אבל אם אני אלך לטיפול אישי", אני נותן לך את זה כדוגמה, נגיד הוא אומר "אני אלך לטיפול אישי, יהיה עלי סטיגמה שאני משוגע", עכשיו אז מה אתה יכול לעשות? אחד "תקשיב אבל אם תלך לטיפול אישי זה יעשה לך הרבה טוב בחיים", מה בעצם עשית הגדלת את היתרונות, "אתה יודע אבל אם לא תלך לטיפול אישי החיים שלך יהיו מאוד קשים", מה עשית? הגדלת את החסרונות ואז במילים אחרות אמרת לו "ואם כן תלך הם יהיו מאוד טובים".

אוקי, והדבר הנוסף אתה אומר לו "מה אתה חושב, אתה חושב שאם תלך לטיפול יגידו שאתה משוגע? קודם כל אתה תישאר משוגע גם אחרי הטיפול ואתה משוגע גם בלי הטיפול", סתם, מה אתה אומר לו? אתה אומר לו "תראה, קודם כל יש עכשיו כמה תשובות אפשריות, תשובה אחת נכון שזה יגיד שאתה משוגע אבל זה גם יגיד שאתה אמיץ, אבל זה גם יגיד שאתה לא מפחד מהאמת, זה יגיד עליך גם דברים טובים", שתיים "נכון שזה יגיד שזה משוגע אבל זה לא משנה כולנו משוגעים, כולנו משוגעים, כולנו גם משוגעים, כולנו גם קצת משוגעים, לפעמים בן אדם גם משוגע", נניח, אוקי, או "זה לא יגיד עליך שאתה משוגע".

עוד פעם או שאתה אומר "נכון שזה יגיד שזה משוגע אבל יש לזה גם יתרונות כי זה יגיד עליך גם דברים טובים, זה יגיד שאתה בן אדם אחראי, זה יגיד שאתה אמיץ, זה יגיד שאתה לא מפחד, זה אומר שאתה בן אדם בוגר", דברים כאלה, או "זה לא אומר עליך כלום אתה עושה את זה רק בגלל שאתה צריך", נגיד, או "אז מה אם זה יגיד עליך מה אכפת לך מה שזה אומר, מה אכפת לך אז יגידו ככה וככה מה אכפת לך", אתה בעצם לא אומר לו שזה אומר יותר טוב, אתה לא אומר לו שזה לא אומר את זה, אתה אומר "מה אכפת לך שזה אומר את זה". והדבר העוד יותר מתוחכם "למה אתה חושב שזה יגיד שזה משוגע אדרבא יגיד שאתה חכם בכלל", שזה כאילו נטרלת את היתרון לגמרי ועוד אמרת לו מחויב שזה יביא לך יתרון, נטרלת את החיסרון ואמרת לו מחויב שיביא לך יתרון. מה אתה מבין?

עכשיו, שים לב, מה המהות של מה שאני מסביר לך זה שיש פה בן אדם מולך ואתה רוצה לשכנע אותו, ואתה יודע איך המוח שלו עובד, איך המוח שלו עובד? שהוא יעשה את הדבר שאם הוא יחשוב שזה יעשה לו יותר טוב מרע ואז אתה יודע איך לדעת אם אני רוצה ללכת על "איך יעשה לו יותר טוב", יש לי שתי אפשרויות או לקחת "מה הוא הכי רוצה" לחבר את זה לדבר או מה הוא הכי לא רוצה לחבר להפך של הדבר, "אם אתה לא תעשה את זה, זה יקרה" ואם לגבי, וגם לגבי להקטין את ההתנגדויות ללמה הוא רוצה לעשות את זה ואז או שאתה אומר לו "זה לא יקרה" או שאתה אומר לו "לא משנה שזה יקרה", או שאתה אומר לו "יקרו גם...
אומץ מטופל לעשות כסף מה המהות של הדברים ללכת לטיפול איך לשכנע מישהו לא לפחד מה זה לא משנה האם המחיר הוא רק תירוץ האם המחיר יקר מידי המחיר יקר למה אין לי חשק איך האדם משתכנע איך המוח משתכנע איך לשכנע איך לשכנע אנשים איך לשכנע מישהו איך עובד שכנוע בסיס השכנוע המוח המוח משתכנע יהדות תורה מצוות אלוהים יכולת שכנוע יסודות יסודות השכנוע כושר כושר שכנוע לשכנע לשכנע אנשים לשכנע מישהו מבוא מבוא לשכנוע מוח משכנע סודות השכנוע סודות שכנוע עובד עובדים שכנוע תורה תורת שכנוע
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילונים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילונים
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילונים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילונים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילונים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה באינטרנט, שבה מציגים באופן מודגש במיוחד כאשר אדם דתי גנב, אנס או ביצע עבירה כלשהי. למשל, כאשר מפרסמים באינטרנט אירוע שבו אדם דתי ביצע עבירה, כמו דתי גנב, מיד מתעוררת תגובה הגנתית של הצד הדתי שטוען מה, אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה עצם הפשע, אלא הסתירה בין הערכים המוצהרים של הדתי לבין ההתנהגות שלו בפועל. אליעד מתאר כי כאשר אדם דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל עליונות מוסרית, ולכן הציפיות ממנו נמוכות יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה נתפס כצביעות. אליעד נותן דוגמה ... חילוני שמפעיל מוזיקה רועשת בשעת לילה מאוחרת בביתו ומפריע לשכנים, לפחות מודע לכך שהוא מטריד את שכניו. לעומתו, אדם דתי שמפעיל קול חזק של תפילה או של שמחה דתית בשעה מאוחרת, לא רק שאינו מודע לכך שהוא מפריע, אלא אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו. הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה בעיה בהפרעה לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין לפחות שזה לא ראוי ומרגיש בושה או אי נוחות לגבי המעשה. ... שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילונים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר ... המשמעותי הוא בגישה: החילוני שלא משרת בצבא אינו חושב שזה אידיאלי, הוא מבין שיש בכך בעיה מוסרית או חברתית. מנגד, החרדי שלא מתגייס, עושה זאת מתוך עמדה מוסרית ודתית שהוא מאמין בה. הוא מצהיר בגלוי שהוא גאה בזה שהוא לא משרת בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ומחנך את ... להצדיק את עצמו. הוא יפעל ללא תחושת אשמה משום שלתפיסתו, הוא עושה זאת מתוך הצדקה כלשהי שנובעת מתוך השקפתו הדתית. התחושה היא שאותו אדם דתי לא רק שאינו מתבייש אלא אף מתגאה בכך שהוא פועל בהתאם לערכים שלכאורה מצדיקים ... הציבור כועס עליו יותר. מדוע העבירה של אדם דתי נתפסת כצביעות? נקודה מרכזית שאליעד כהן מדגיש בהרצאתו היא שהפושע הדתי נתפס כחמור יותר בגלל הצביעות המובנית שבמעשה שלו. הדתי מציג עצמו כאדם רוחני, מוסרי, ובעל ערכים גבוהים יותר, וכשהוא פועל נגד הערכים המוצהרים האלו, זה נתפס כחמור יותר ... מתאר זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אדם חילוני עושה רעש לשכנים בלילה, הוא מבין שיש בעיה בהתנהגותו, אך כשהאדם הדתי עושה זאת תחת מעטה של מצווה, הוא לא רק שאינו מתבייש אלא גם מצפה שיכבדו אותו על כך. אליעד כהן מסכם בכך שהצביעות היא שמפריעה באמת לאנשים, לא הפשע עצמו, ולכן כשמדובר בפשעים של דתיים, הכעס והטינה חזקים יותר מאשר כשמדובר בפשעים דומים של אנשים חילונים. למה דתיים לא משרתים בצבא? מהי צביעות דתית? ההבדל בין דתי לחילוני? למה אנשים כועסים על חרדים? למה הפשע הדתי מרגיז יותר? מה היחס לדתיים בישראל?
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים ... הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג ... שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך ... שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים הדתיים חיים חיים מודרניים, וכך נוצרת אצלם סתירה פנימית בין אמונותיהם לבין החיים בפועל. ככל שהאדם דתי יותר קיצוני, הוא מאמין ומזדהה עם רעיונות אלה בצורה מלאה. למשל, בכתות דתיות קיצוניות כמו לב טהור, נשות השאלים, או נטורי קרתא, מאמינים בטקסטים אלה באופן מלא, ומייחסים להם משמעות מעשית. כיצד מתמודדים הדתיים עם הטקסטים הבעייתיים האלה? רוב האנשים הדתיים מתקשים להתמודד עם הטקסטים האלה, ולכן הם מסלפים או מנסים להסביר אותם באופן שונה. הם טוענים, לדוגמה, שהאמירות כמו ... אישה הן לא כפשוטן, ומנסים לתת פירושים שונים ומתוחכמים, מתוך רצון שלא להודות במשמעות האמיתית והישירה של הדברים. רוב הדתיים חיים בקונפליקט מתמיד בין הטקסט הדתי לבין הערכים המודרניים, ולכן הם מוציאים את הטקסטים מהקשרם, כדי להרגיש נוח יותר. לעומת זאת, דתיים קיצוניים דווקא נצמדים למשמעות הפשוטה של הדברים, ובמובן זה הם מייצגים את המקור האמיתי של היהדות. הרבנים שהקהל הדתי ... כיצד יש להסתכל על היהדות בסופו של דבר? אליעד כהן מסכם שחשוב להבחין בין היהדות כטקסטים כתובים, לבין האנשים הדתיים שמאמינים בה. הטקסטים היהודיים הם אכן גזעניים ושוביניסטיים בצורה ישירה וברורה, ואף חמורה ממה שהרוב חושב. לעומת זאת, רוב הציבור הדתי אינו מזדהה ... החיים בעולם מודרני ומוסרי. הסיכום של אליעד כהן מצביע על כך שאין כאן שאלה של הוצאה מהקשרם של הטקסטים הדתיים, אלא הטקסטים הם כפשוטם: גזעניים ושוביניסטיים. אך האנשים הדתיים עצמם ברובם אינם חיים את הטקסטים האלה במלואם. האם היהדות שוביניסטית? האם היהדות גזענית? מעמד האישה ביהדות ביקורת על רבנים האם דברים הוצאו מהקשרם ביהדות? סוגי דתיים ביהדות אמירות שנויות במחלוקת של רבנים סוגים של חרדים, סוגי דתיים, סוגי חרדים, דתיים קיצוניים, חרדים קיצוניים, ביקורת על חרדים, ביקורת על דתיים, ביקורת על רבנים, פליטת פה של רבנים, מעמד האישה ביהדות, שוביניזם ביהדות, מעמד האישה בקבלה, פמיניזם ביהדות, האם התורה שוביניסטית? האם התורה גזענית? האם היהדות גזענית? האם הדתיים גזעניים? האם הדתיים שוביניסטיים? ביקורת על הדת, מעמד האישה בהלכה, מעמד הגוי בהלכה, מעמד החילוני בהלכה, דעת אמת, העם היהודי הוא העם הנבחר, אור לגויים, מוסר יהודי, מוסר דתי, לכבד את הדת, לכבד את המסורת, לכבד את הדתיים, הומואים דתיים, הרב ברלנד, הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, התורה היהודית, למה שונאים דתיים? תרבות יהודית, מעמד החילוני ביהדות, מעמד הגוי ביהדות, נטורי קרתא, דאעש, לכבד את המסורת היהודית, מיהו דתי? זרמים דתיים, כתות דתיות, כת השאלים, כת לב טהור, שנאת דתיים, כת האמיש, כת הטאליבן, כתות דתיות בישראל, נשות השאלים, נשים חרדיות, יחס לגויים בהלכה, יחס לחילונים בהלכה, יחס לנשים בהלכה, מעמד האישה בחברה הערבית, מעמד ... לנשים בתורה, מעמד הגבר ביהדות, איש ואישה ביהדות, היחס לגוי בהלכה, מה תפקיד הגויים בעולם? שלא עשני אישה, מגמות דתיות, המגזר הדתי, המגזר החרדי, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שעשני כרצונו
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית וחיים חיים חילונים, חושבים שהם חופשיים מעולם הדת. אך בפועל, הם לא באמת משאירים מאחור את הדת, אלא מחליפים ... שהיא חילונית. האם יציאה מהדת משמעה חופש אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות שמגבילה אותו, ובכך הוא פתאום חופשי לעשות כל דבר שירצה. אך למעשה, ... ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות ... אפילו דוחפים אותו לשולי החברה בדרכים שונות. זהו סימן לכך שהחילוניות גם היא בעצם דת, רק דת שונה מהדתות הדתיות המסורתיות. האם בני אדם יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים באופן טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק ... מערכת דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות הדתיות מכתיבות לו מה לעשות, והוא מקבל את זה בשמחה. החופש שבדתיות באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין ... ברצינות. ברגע שהוא מבין את זה, החיים הופכים לקלים יותר, נעימים יותר, ואפילו חופשיים יותר. כל הדתות, חילוניות או דתיות, הן רק מערכות של אמונות שמנחות את האדם, אך אם האדם מצליח לראות זאת כמשחק, הוא יכול להשתחרר ולהרגיש ... חופשיים, אך למעשה הם פשוט מחליפים דת אחת בדת אחרת - דת חילונית. כל בני האדם, לפי אליעד, הם דתיים, ולא משנה אם הם דתיים מסורתיים או חילונים. החופש האמיתי מגיע כאשר אדם מפסיק לקחת את כל מערכות האמונה ברצינות, מבין שהן רק משחק, ... או מערכת ערכים. כל מה שהוא מאמין בו בהמשך, מגיע מהסביבה, ולא בהכרח נכון. מהי דת בני האדם? חילונים דתיים הדת של החילונים תרבות מערבית למה כולם דתיים? הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה אנשים שיוצאים בשאלה הם אנשים שעוזבים מסגרת דתית, קהילה דתית, כת מסוימת או מערכת נוקשה אחרת. מדובר לא רק על עזיבת הדת ... המחשבתית? כאשר אדם עוזב את הדת ונעשה חילוני, הוא נוטה לחשוב שעכשיו הוא חופשי, שהוא משוחרר מהאמונה הישנה ומהערכים הדתיים שכבלו אותו. רבים מהם מאמינים שהם כבר לא נתונים לאף מערכת אמונה מגבילה, שהם משוחררים לחלוטין מהדתיות ומהשמרנות. אך זו תפיסה מוטעית, משום שהאדם שעוזב את הדת הדתית פשוט מאמץ דת אחרת - הדת של החילוניות. ... עוזבת את האדם? אחת האפשרויות להסביר זאת היא שהדת עדיין קיימת בתוך ראשו של האדם. ייתכן שהוא עזב את קיום המצוות בפועל, אבל הדת עדיין רודפת אותו בתוך ראשו - הוא עדיין חושב במונחים דתיים, מושפע מהדת ברגשותיו ובאופן שהוא מתנהג. לפי הפרשנות הזו, האדם אולי הפך חילוני חיצונית, אבל פנימית הדת עדיין בתוכו. ... באמת נעשה חופשי. הוא פשוט מאמץ סט חדש של אמונות, ערכים ונורמות חברתיות שמגדירות אותו. גם אנשים חילונים הם דתיים - הם פשוט מאמינים בדברים אחרים. יש להם עקרונות קדושים, יש להם חוקים משלהם, יש להם ערכים ומנהגים שהם ... בצורות אחרות. יש סט של אמונות וחוקים שחובה לקבל בעולם החילוני, בדיוק כמו בעולם הדתי. בני האדם הם יצורים דתיים מטבעם כאשר מדובר בבני אדם כחיה, ניתן לראות שכולם דתיים בצורה כזו או אחרת. יש להם מערכת אמונות, הם מקבלים כללים מסוימים כנכונים ללא ערעור, והם פועלים לפי חוקים ... - יש להם חוקים, יש להם ערכים שהם לא מעזים לערער עליהם, והם חיים תחת מוסכמות מחייבות. מדוע אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים? הטענה היא שבמובנים מסוימים, אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים. למשל, אדם דתי שמאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - יוכל לעשות זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומת זאת, אדם חילוני מחויב לכללים ולמוסר החילוני, ... את החיים כמשחק? הכוונה היא להפסיק לקחת את הכל ברצינות. לראות את כל מערכות האמונה - בין אם הן דתיות ובין אם הן חילוניות - כמשחק. כאשר אדם מבין שכל הערכים והאמונות שהוטבעו בו הם רק סיפורים, הוא משיג ... רק משחק, ולהחליט להשתתף בו מתוך הבנה שזה רק משחק ולא יותר. סיכום הטענה המרכזית היא שכל בני האדם דתיים - גם אלה שחושבים שהם חילונים. אדם שעוזב את הדת לא באמת הופך לחופשי, אלא פשוט מחליף דת אחת ... החיים בקלות שכל של תינוק איך להשתחרר מהרצון איך תינוקות חושבים ערכי המוסר, מוסריות, מהי דת בני האדם? חילונים דתיים, הדת של החילונים, תרבות מערבית, תרבות המערב, ליברליזם, ליברליות, להיות ליברלי, למה כולם דתיים? למה כולם מאמינים באלוהים? מה תינוק רוצה? רצון של תינוק, תודעה של תינוק, לחזור להיות תינוק, חזרה בשאלה באמיתית, טעויות של יוצאים בשאלה, טעויות של חוזרים בשאלה, האם אני דתי? מה זה להיות דתי? דתי מהי, אמונה חילונית, אמונות של חילונים, קניבלזים, הדת של בני האדם, קונצנזוס, העולם החילוני, העולם הדתי, התרבות הדתית, אל תהיו דתיים
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש מהי הדתה והאם באמת קיימת הדתה בישראל? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המושג הדתה ומה המשמעות המדויקת שלו. הוא פותח בכך שההגדרה הנפוצה של הדתה במערכת החינוך היא הכנסת אלמנטים הנתפסים כדתיים לתוך תכני הלימוד החילונים, ובכך לעורר תחושת איום מצד הציבור החילוני. הוא מפרט שהפחד העיקרי הוא מהאפשרות שישלטו בתודעה של הילדים דרך תכנים דתיים. עם זאת, אליעד מבהיר כי יש הבדל משמעותי בין לימודי יהדות לבין הדתה כפי שהיא נתפסת בציבור. לימוד יהדות, לדבריו, הוא דבר לגיטימי ואף הכרחי, שכן הוא חלק מהידע הכללי בעולם. הוא נותן כדוגמה את הרעיון שגם בסין כדאי ללמוד יהדות, וגם בישראל הגיוני ללמוד סינית. לפי אליעד, דווקא לימודי יהדות יכולים להגן מפני מניפולציות של רבנים דתיים, שכן אם תלמידים היו יודעים לעומק מה באמת כתוב ביהדות, הם לא היו ניתנים להשפעה בקלות כשאומרים להם משפטים כמו כך כתוב בתורה. אליעד מדגיש כי הדתה האמיתית, לשיטתו, היא הכנסת פירושים דתיים סמויים לתכנים שלא קשורים כלל ללימודי יהדות. הוא נותן דוגמה מפורטת לכך, ומסביר שאם בשיעור מתמטיקה מופיע תרגיל שבו נשאל התלמיד כמה תפילות עולות לשמיים?, זוהי הדתה, כי מושגים דתיים הוכנסו לתרגיל בדרך סמויה וללא קשר לתוכן המקצוע הנלמד. מהי הדרך הנכונה ללמד יהדות בבתי ספר? אליעד מסביר שלימוד יהדות בבתי הספר הוא דבר רצוי ואף חיוני, אך עליו להיעשות באופן ברור ומפורש. אם, לדוגמה, בית הספר מחליט ללמד גמרא או תנך, עליו להכריז במפורש על כך שמדובר בשיעור שעוסק ביהדות, ולא להכניס את התוכן הזה בדרך אגב. הוא מבהיר באמצעות דוגמה נוספת, שאם בשיעור גאוגרפיה נאמר לתלמידים התנך הבטיח את הארץ לעם ישראל, הדבר מהווה הדתה, משום שהמסר הדתי מוחדר בדרך עקיפה ומוסווה. כדוגמה נוספת להבדל בין לימודי יהדות תקינים לבין הדתה הוא מתייחס לתיאור בריאת העולם. להגיד לתלמידים שביום השביעי אלוהים נח זו טענה דתית, שהיא פירוש ואמונה. לדבריו, הדרך הנכונה ללמד זאת היא לומר מפורשות שביהדות מאמינים שבשבת אלוהים נח, ולא להציג זאת כעובדה. הוא מסביר שההבדל הזה חשוב כדי שהתלמיד יוכל להבחין בין ידע ... הפרדוקס הקשור בהדתה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג פרדוקס מעניין בנושא ההדתה: בעוד שבמערכות החינוך החילוניות מחדירים תכנים דתיים במסווה, הרי שבמערכות חינוך דתיות לעולם לא יאפשרו כניסה של תכנים חילונים. הוא נותן דוגמה לכך שבמוסדות דתיים יש פיקוח הדוק על התכנים, ואפילו ספרים שנקנים בחנויות עוברים בדיקות ואישורים על ידי רבנים, כדי לוודא שלא יסתננו לתוכם רעיונות הסותרים את ההשקפה הדתית. הוא מציין בהרחבה איסורים שונים שנוהגים במערכת החינוך הדתית, כגון איסור להציג תמונות של נשים או ילדות בספרי לימוד. לדבריו, אם המערכת הדתית דוחה כל אפשרות לכניסת תוכן חילוני לספריה, זה יוצר מצב אבסורדי, כי באותו זמן המערכת החילונית מקבלת, לעיתים בלי התנגדות מספקת, תכנים דתיים במסווה של ידע כללי או עובדות. הוא מדגיש את הצורך להפריד באופן ברור בין אמונות לבין עובדות, ואת החשיבות בלומר לתלמידים מראש מתי מדובר בשיעור יהדות ובאמונה דתית, ומתי מדובר בשיעור המתבסס על עובדות מדעיות וידע אובייקטיבי. לסיכום, האם צריך להיות בעד או נגד הדתה? אליעד כהן מבהיר כי הוא אינו מתנגד כלל ללימודי יהדות, וכי לימודים אלו חיוניים להבנת התרבות היהודית וההיסטוריה שלה. עם זאת, הוא מתנגד באופן נחרץ להחדרת רעיונות דתיים בצורה מוסווית לתוך שיעורים שאינם קשורים לכך כלל. הדוגמה המרכזית שהוא חוזר עליה שוב ושוב היא שבמקום להכניס רעיון דתי בשיעור מתמטיקה או גאוגרפיה, עדיף ללמד את התלמידים בשיעור מוגדר של יהדות שבו הם יודעים מראש שמדובר ברעיונות דתיים. אליעד מסיים את ההרצאה בכך שהוא קורא לכבוד הדדי בין המערכות, ומבקש מהממסד הדתי שלא לדחוף פירושים דתיים למקומות שבהם אינם רלוונטיים, בדיוק כפי שהממסד החילוני אינו דוחף רעיונות חילונים לספרי לימוד דתיים. הדתה מה זה? הדתה במערכת החינוך בעד או נגד הדתה? מה ההבדל בין לימודי יהדות להדתה? לימודי יהדות בבתי ספר האם קיימת הדתה בישראל? הפרדת דת ממערכת החינוך
למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית
למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית למה אנשים מחזירים בתשובה? אנשים רבים מנסים להחזיר אחרים בתשובה מתוך מספר סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שהדת היהודית מחייבת אותם לעשות זאת, על פי המצווה של הוכח תוכיח את עמיתך. על פי התורה, אם אדם רואה מישהו שחוטא ולא מוכיח אותו, הוא עצמו נושא ... יעניש אותו אם לא יעיר על החטא, ולכן יש לו אינטרס להחזיר אנשים אחרים בתשובה. סיבה נוספת היא שהאדם הדתי מאמין שכאשר החילונים מבצעים עבירות, הדבר גורם לפגיעה בכל העם, מכיוון שאלוהים מעניש את כולם בשל חטאים של פרטים ... בספינה וטוען שזה החדר שלו ולא אמור להפריע לאחרים, אבל בפועל הוא גורם לספינה לשקוע ולהזיק לכולם. כך האדם הדתי מאמין שהחילוני שמחלל שבת פוגע בו ישירות. מה האינטרסים של מחזירים בתשובה בישראל? ישנן עוד סיבות רבות לכך שאנשים מחזירים בתשובה. ישנן ישיבות שמקבלות תקציבים רבים יותר ככל שיש להן יותר חוזרים בתשובה, ולכן יש כאן גם אינטרס כלכלי. בנוסף, אנשים דתיים נוטים להעריך את עצמם לפי מידת הצלחתם להחזיר אחרים בתשובה, ככל שהם מחזירים יותר אנשים בתשובה, הם מרגישים שהאמת שלהם מוכחת יותר. כאשר אדם דתי רואה דמות ציבורית או מפורסם שחוזר בתשובה, הדבר מחזק אצלו את האמונה שהוא צודק, משום שאפילו אנשים מצליחים וידועים השתכנעו, לכאורה, באמת הדתית. האם דתיים באמת רוצים להעניש אנשים חילונים? אליעד כהן מסביר כי בתורה כתוב בצורה ברורה ומפורשת שיש להעניש אנשים שחוטאים, ואפילו להוציא אותם להורג, תוך פירוט של סוגי ההוצאות להורג. כאשר מציינים בפני אנשים דתיים שהתורה שלהם אלימה, הם טוענים שלא באמת נהגו להרוג מחללי שבת או עבריינים אחרים לעיתים תכופות, ומביאים את הדוגמה ... גם בתורה: העונשים החמורים הוזכרו על מנת להטיל אימה וליצור מצב בו אף אחד לא יעז לחטוא מלכתחילה. האם דתיים באמת מאמינים בכל התורה כפשוטה? אליעד כהן מציין שהרבה אנשים דתיים יטענו שהעונשים הקשים בתורה הם רק מטאפורה ולא באמת אמורים להתממש במציאות, אך הוא מציין שהדת מחייבת אנשים לקחת דברים רבים אחרים כפשוטם, כמו שמירת שבת, צום יום כיפור, הנחת תפילין ועוד. כלומר, לטענתו, ישנה ... מטאפורית עושה זאת באופן סלקטיבי, ולא ברור על פי איזה עיקרון הוא בוחר מה לקחת כפשוטו ומה לא. למה הדת היהודית מוגדרת כרעה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שהדת היהודית מוגדרת כרעה לא בגלל שאין בה דברים טובים, אלא בגלל שיש בה גם דברים רעים קשים מאוד, כגון עונשים ... לרעך כמוך, אך היא גם מכילה דברים שליליים ביותר שמקלקלים את הרושם הכללי והופכים אותה לדבר שלילי. האם אנשים דתיים הם בהכרח רעים? אליעד מדגיש שאנשים דתיים באופן אישי אינם בהכרח רעים. הבעיה אינה באדם הדתי, אלא בדת עצמה. לדבריו, רוב האנשים הדתיים בישראל אינם באמת מכירים את התורה לעומק, הם לא באמת קראו את התנך בשלמותו, ורבים מהם אפילו לא פתחו ... של מה שהתורה מחייבת. הוא מסביר שאילו היו מכירים את מלוא ההוראות והחוקים שבתורה לעומק, הם עצמם היו נרתעים מהדת או לפחות מהחלקים הקשים שבה. לדבריו, אדם שמאמין בדת בצורה מלאה ומוחלטת ללא פשרות אכן הופך לאדם רע, מכיוון שהוא יהיה מחויב גם להיבטים השליליים והאלימים של הדת. למה מחזירים בתשובה? מה זו הדתה בישראל? האם התורה אלימה? האם דתיים רוצים לפגוע בחילונים? מה רע בדת היהודית? האם כל הדתיים מאמינים בתורה כפשוטה?
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות האם יש משמעות בקיום מצוות ללא הבנה פנימית? אליעד כהן מסביר כי המצוות בתורה ניתנו במקור ככלי לחיבור האדם לתודעה הפנימית של האמת ולבורא. אליעד מדגיש שהפעולות המעשיות של שמירת המצוות, כגון הנחת תפילין, שמירת שבת, מתן צדקה ועוד, הן למעשה תזכורות שמטרתן להזכיר לאדם את הקשר לאלוהים ואת האמיתות ... שאלוהים מוציא את האדם ממצרים (המשמשת כמטאפורה להשתעבדות נפשית פנימית) ושהוא שולט ומנהל את העולם. אליעד מציין דוגמה של מצוות תפילין: כשאנשים החלו להניח תפילין, זו הייתה פעולה עם משמעות עמוקה, שאמורה הייתה לחבר את האדם לאלוהים. אדם היה ... ולשאול את עצמם למה הם עושים אותה. האם פעולות חיצוניות מספיקות להתקרבות לאמת? אליעד מסביר כי לפעולות החיצוניות של שמירת מצוות יש משמעות רק כאשר הן מלוות בהתבוננות ובחשיבה פנימית. לדוגמה, אדם השומר שבת צריך להשתמש בזמן הזה כדי לזכור ... נמנע מפעולות בשבת בלי להזכיר לעצמו את הסיבה העמוקה לכך, הפעולה מאבדת ממשמעותה המקורית. עוד דוגמה שאליעד מביא היא מצוות צדקה: אם אדם נותן צדקה אך לא מתבונן פנימה ואינו חושב מדוע הוא נותן, הפעולה עצמה לא מקרבת אותו לאמת הפנימית. פעולה טכנית חיצונית בלבד אינה מספקת שינוי תודעתי אמיתי. האם יש משהו מיסטי או משמעות מיוחדת בפעולת המצוות עצמן? אליעד מתייחס גם לשאלה אם בפעולת המצווה עצמה יש כוח רוחני או מיסטי שמביא להתעוררות רוחנית. הוא מבהיר כי תיאורטית זה אפשרי, אך הוא תוהה מדוע, ... לא תוביל לשינוי אמיתי בתודעה, ולכן אין בה ערך אמיתי אם נעשית בצורה עיוורת. למה חשוב לזכור את מטרת המצוות לפי התורה? אליעד מציין מצווה מיוחדת - מצוות פרה אדומה - שידועה בכך שהיא אינה ניתנת להבנה שכלית. אבל הוא מדגיש כי גם במצווה כזו חייבים לזכור שהפעולה מגיעה מכוח עליון (מאלוהים). אם האדם לא זוכר את אלוהים, המצווה חסרת משמעות. הוא מדגיש שהבעיה המרכזית של שמירת מצוות כיום היא שהאדם איבד את הזיכרון המקורי של מטרת המצוות, ושהוא עושה אותן ללא ההבנה העמוקה של הסיבות לכך. לדבריו, מטרת המצוות הייתה מלכתחילה ליצור מצב שהאדם יזכור את אלוהים ויחבר את עצמו לתודעה הגבוהה של האלוהות. כאשר אדם שומר שבת, לדוגמה, ... לעצמו שכל מה שיש לו מגיע מאלוהים, ולכן הוא אינו צריך לדאוג לפרנסה בשבת. האם התודעה הפנימית היא העיקר במצוות? אליעד מסביר בפירוש שהתודעה הפנימית היא החלק החשוב ביותר בקיום מצוות. הוא מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה חיצונית, כגון לקיחת אשתו למסעדה ביום הולדתה, מבלי להרגיש באמת אהבה כלפיה, ... עמוק יותר ולהבין את מקור הרצון שלו לתת, ולא רק לבצע פעולות טכניות של נתינת כסף. האם קיימות שאלות שדתיים מפחדים לשאול על המצוות? אליעד מציין שרוב האנשים שומרים מצוות מתוך הרגל או פחד, ולא באמת מתבוננים בשאלות היסודיות לגבי מטרת המצוות או אפילו שאלות על עצם קיום האלוהים. הוא מדגים את הסיפור של מעמד הר סיני שבו העם פחד לדבר ... חייב לבדוק את האמת בכוחות עצמו, עם השכל, בלי להסתמך אך ורק על סיפורים ועל מסורת שקיבל. למה חשוב לשמור מצוות? מה מטרת המצוות ביהדות? האם יש טעם בשמירת מצוות ללא הבנה? איך להתחבר לאלוהים באמצעות המצוות? האם קיום מצוות מקרב לאמת מוחלטת? האם הפעולות החיצוניות של המצוות מספיקות? מהי משמעותה של מצוות פרה אדומה?
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע רבי נחמן נשאר דתי למרות ההבנה שהכל אחד? אנשים רבים שואלים את השאלה, אם רבי נחמן מברסלב באמת הבין את כל מה שהוא הבין לגבי המציאות, למה הוא בכל זאת המשיך להיות דתי, לשמור מצוות ולחיות אורח חיים הלכתי. אליעד כהן מציג בשיחה זו את השאלה בצורה מפורטת, ומסביר כיצד ייתכן מצב שבו רבי נחמן לכאורה הבין את המציאות בצורה מוחלטת, ובכל זאת לא שינה את אורח חייו הדתי. אליעד מציע כמה תשובות אפשריות לשאלה: התשובה הפשוטה היא שרבי נחמן לא הבין הכל ולכן נשאר דתי. זוהי תשובה ... מתמקד בעיקר באפשרות אחרת, שלפיה רבי נחמן היה חילוני בתוכו אך דתי בהתנהגותו. כלומר, הוא לא היה מחויב בתוכו לשמירת המצוות, אך בחר בכל זאת לקיים אותן. אליעד מסביר שזו דרך לתת לרבי נחמן קרדיט, מאחר שאם הוא באמת הבין את האמת על המציאות, לא ייתכן שהוא חשב שהדת היהודית היא מחויבת. זו סוג של הערכה לאדם שהיה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת הדתית. אילו רמזים מעידים שרבי נחמן היה חילוני בפנימיותו? אליעד מביא מספר דוגמאות שממחישות כי רבי נחמן ביטא עמדות ביקורתיות כלפי היהדות והמסורת. אחרי שחזר מארץ ישראל, רבי נחמן החל לדבר בגלוי על רעיונות שהמערכת הדתית ראתה כאפיקורסיים. הוא אמר למשל: אין לי בעיה לשמוע לשון הרע כי אני מבין את הטוב בזה, וגם התבטא: ... רבי נחמן היה חילוני? למה רבי נחמן נשאר דתי? מה רבי נחמן באמת חשב? האם אפשר להיות חילוני בפנים ודתי בחוץ? למה חסידי ברסלב לא מבינים את רבי נחמן? האם הכל אפשרי ביקומים מקבילים? איך לדעת מה האמת? - ... מה זאת אומרת לא... מה זאת אומרת ירצה לא לצמצם את עצמו? מה הכוונה? - שכאילו הוא... שהוא ירגיש שהדת מגבילה אותו. אבל אם אתה מגיע, זה מה שאני מבין עכשיו. שאם אתה מגיע אה.. אם הוא הגיע למצב ש.. שבאמת זה היה לא משנה, זאת אומרת, אה.. המצוות, הוא לא הסתכל עליהן כמו שאני מסתכל עליהן. זה לא משהו מגביל. - או לא משהו שרק מגביל או משהו שגם מגביל וגם לא מגביל או משהו שאתה בוחר שיגביל אותך. - אז בשבילו זה כדי לעשות מצווה מסוימת וללכת לים בשבת זה כאילו אותו דבר. - זה גם מצווה, צריך ללכת לים בשבת. - כן. אז בסדר ואני.. אני פשוט לא ברמה הזו אבל בגלל שאני משליך כאילו.. ... זה לא יכול להיות. עכשיו השאלה היא, איזה היגיון יכול להיות שבן אדם שהוא בתוכו אה לא יאמין בדת היהודית שהוא לא יחשוב שהיא מחויבת אף על פי כן מנהל אורח חיים דתי. אז לצורך העניין קודם כל ברמה העובדתית, צריך לשים לב לכמה דברים שקרו. שרבי נחמן חזר מארץ ישראל ועוד פעם מה שאני אומר זה פרספקטיבות זה לא שזה התשובה המוחלטת, זה לא שאני נסמך על זה אבל נותן פרספקטיבות. עובדתית שרבי נחמן חזר מארץ ישראל התחילה עליו מחלוקת מאוד גדולה. שהוא חזר מארץ ישראל הוא לא רק שהתחילה עליו ... הסיבות שהייתה מחלוקת על רבי נחמן מברסלב זה בגלל שכשהוא חזר מארץ ישראל הוא התחיל לבטא רעיונות שהם לא דתיים. הסיבה שהממסד הדתי הכי מפחד מרבי נחמן מברסלב זה כי חסידי ברסלב הם הכי לא דתיים. זאת אומרת רבי נחמן מרבסלב הוא כאילו לקח את היהדות ואמר אוקי תסתכל על המהות של זה, למרות שזה לא מדויק בדיוק מה שאני אומר כי אפשר להגיד שגם לייטמן וכאלו הם אותו דבר אבל ברמת העיקרון רבי נחמן מברסלב, אנשים מפחדים ממנו כי הוא כא.. הדתיים, כי הוא כאילו נראה דתי פורמאלי ואף על פי כן הוא מלמ.. התלמידים שלו הם הכי לא מתייחסים לדת ברצינות למצוות עד כדי כך שיש זרמים שלמים בברסלב שבאמת הם אה.. כמו אחד שנקרא וכל מיני כאלו שבאמת בטוחים שרבי נחמן התכוון להגיד תפסיק לשמור מצוות. לא ברמה של מה שאני מתכוון אבל ברמה יותר בסיסית. עכשיו, כשרבי נחמן חזר מארץ ישראל הוא אמר ככה: ... הצלחתי להגיע למדרגה רוחנית, לא בדיוק הציטוט אבל בארץ ישראל הצלחתי להגיע למדרגה רוחנית שאני יכול לקיים את כל המצוות גם בלי לקיים אותן בפועל. זה משהו שהוא אמר. הוא אמר בספר. אז תשאל אותו אז למה אתה מקיים ... אף על פי כן הייתי מקיים את זה או במילים אחרות הוא אומר לך והוא אמר אני מקיים את המצוות כמו שאברהם יצחק ויעקוב קיימו אותן לפני שקיבלו אותן. כאילו אני לא באמת צריך לקיים אותן כדי לקיים אותן. ... מארץ ישראל לפני כן הוא לא אמר אותם. אחרי שהוא חזר מארץ ישראל הוא כל הזמן נתן עקיצות כזה ליהדות, לרבנים, לממסד הוא כל הזמן עקץ את המערכת. הוא אמר והוא אמר אני לא מחויב לחוקים הוא עדיין אמר ... אומר לא נכון הוא יכול לעשות עבירה ולהישאר צדיק. גם את זה הוא אמר. הוא אמר אחר כך הוא יחזור בתשובה. אבל בעיקרון הוא אמר אין בעיה אפשר לעש.. אפשר לעשות עבירה ולהישאר צדיק. מי אמר שצדיק לא עושה עבירה? ... האפיקורסים הכי גדולים. כאילו היו בטוחים נשרף לו הבית בעיר ברסלב היו בטוחים שהוא יעבור לגור באיזה בית של דתיים. איפה הוא אמר אני רוצה לגור בבית של הכופר הכי גדול. שם אני רוצה לגור. מי היו החברים שלו ... אפילו מסופר שהוא היה מדבר איתם בנושאים שלהם והם לא היו יודעים בכלל שהוא רב. לא היו יודעים שהוא יהודי. לתלמידים שלו הוא הסביר, למה אני עושה את זה? כי על ידי שאני מדבר עם.. איתם בנושאים שלהם אני ... שזה נכון? אף אחד. אבל האם יכול להיות שזה נכון? האם יכול להיות שבאמת כשהוא אמר לאותו אחד תשמור מצוות הוא התכוון רק לאותו בן אדם בגלל השאלה שלו אבל הוא לא באמת התכוון לזה? כן. ברבי נחמן עצמו יש ... אתה חושב?? אתה חושב שאתה קשור אליי יותר מהם? מהה.. מהלי ולך בכלל? הוא בא אליו בגישה שתקשיב אנחנו דתיים, אנחנו שומרי מצוות. אני מבין את החיבור שלך אלינו אבל מה אתה בכל.. מה אתה מדבר כל כך הרבה עם האפיקורסים האלו? ... מה זה הקטע כל הקטע שאני טוב אם הוא הבין הכי טוב אז אני אלמד ממנו. לא, תלמד מהמקור. עובדתית רוב חסידי ברסלב לצורך העניין לא למדו את הספרים של רבי נחמן. הם לומדים את הספרים של התלמידים של ... להיות בטוח בדברים. לחקור אותם עד שאתה תהיה בטוח. ומי שלא מסוגל בראש שלו לתפוס ולדמיין שרבי נחמן החילוני.. הדתי היה חילוני, בן אדם כזה לעולמי עולמים לא יהיה מסוגל לתפוס שדבר רע הוא גם כן טוב. כי מה יותר קשה לחשוב, שרבי נחמן היה צבוע וברבי נחמן חילוני היה דתי ודתי היה חילוני או שהדבר הכי רע בעולם הוא בכלל הכי טוב. מה יותר קשה לתפוס? את השני שהדבר הכי ...
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית למה הדתיים שונאים הומואים יותר מעבירות אחרות? הומופוביה דתית היא נושא מורכב שאליעד כהן דן בו לעומק, כאשר הוא מנסה להסביר מדוע דווקא הומוסקסואליות גורמת להתנגדות כל כך חריפה מצד רבנים ואנשים דתיים לעומת עבירות אחרות שמופיעות בתורה. לדוגמה, הוא מציין שדתיים מתנגדים פחות לנשים לא צנועות ברחוב או לעבירות אחרות כמו אכילת חזיר או לשון הרע. הוא מדגים זאת בכך שלא רואים הפגנות ענק נגד מסעדות לא כשרות או נגד אנשים שמדברים לשון הרע, למרות שגם אלה עבירות לפי היהדות. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך נעוצה בפחד של העולם הדתי לאבד שליטה על הקהילה שלו, ובעיקר על צעירי הישיבות. לשיטתו, רבנים רואים בהומואים איום גדול יותר כי הם חוששים ... המסורתית. הוא מדגיש שהחשש הוא לא רק מההומוסקסואליות עצמה, אלא מכך שהיא עשויה להוביל להתפרקות התא המשפחתי ולמניעת המשך קיום מצוות פרו ורבו. לדעתו, השמירה על המשפחה וילודה היא ערך עליון בעולם הדתי, ולכן עבירות שפוגעות ישירות בערך זה, כמו משכב זכר, נתפסות כאיום חמור במיוחד. האם פרו ורבו היא באמת מצווה בתורה? אליעד מתייחס גם לפסוק פרו ורבו ומלאו את הארץ שמופיע בתנך ומסביר כי לדעתו מדובר בברכה ולא בציווי. ... האדם או לאחר המבול (סיפור נוח ובניו), מופיעות המילים ויברך אותם אלוהים, מה שמעיד לכאורה כי מדובר בברכה ולא במצווה מפורשת. אליעד טוען שבדת יש צביעות מכוונת, שכן אנשים דתיים מתייחסים לברכה זו כאל מצווה מחייבת, אך פסוקים אחרים, כגון אלו העוסקים בשליטה על בעלי חיים, אינם נחשבים למצוות באותה המידה, על אף שהם מופיעים יחד עם אותה ברכה. למה דווקא עבירת משכב זכר נחשבת חמורה במיוחד? אליעד מציג את הדעה הדתית שלפיה משכב זכר הוא חטא חמור במיוחד בגלל שהוא נתפס כעבירה שמתריסה כנגד האלוהים. ההיגיון הדתי שהוא מתאר אומר כי הומוסקסואליות היא עבירה ייחודית בכך שהיא לא מייצרת שום תועלת לקיום מצוות אחרות, ואף פוגעת בצורה ישירה בערך המשפחתי ובמצוות הפריון. בנוסף, הוא מציין שהדתיים רואים בהומוסקסואליות עבירה שהיא לא טבעית, ולכן מבחינתם היא חמורה יותר מכל עבירה אחרת שנעשית באופן יומיומי על ידי אנשים דתיים, כמו לשון הרע או פגיעה בזולת. למה דתיים לא באמת נאבקים בכל סוגי העבירות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא צביעות דתית בנושא קיום מצוות. הוא מסביר שרוב הציבור הדתי בוחר לעצמו עבירות שהוא מתנגד אליהן בעוצמה, ועבירות אחרות שהוא מעלים מהן עין, וזאת ... שגם הן אסורות על פי התורה. לדעתו, ההסבר לכך הוא פשוט: הציבור הדתי אינו פועל מתוך נאמנות מוחלטת לאלוהים ולמצוות, אלא מתוך שיקולים חברתיים ואישיים, ולכן הוא מפנה את זעמו רק כלפי מה שנתפס כמאתגר את הסדר החברתי והשליטה בקהילה. למה אי אפשר להיות הומו דתי לפי הדתיים? אליעד מתייחס גם לשאלה מדוע הומואים דתיים נתקלים בקושי גדול יותר להתקבל בקהילה הדתית. הוא מסביר כי לפי התפיסה הדתית המקובלת, עבירות הן תמיד עניין של בחירה, בעוד שהומואים דתיים לרוב טוענים שהנטייה שלהם אינה בחירה אלא מצב מולד. ההצהרה שאין בחירה נוגדת באופן יסודי את התפיסה הדתית הבסיסית לפיה לכל אדם יש בחירה חופשית. לדבריו, עצם הטענה של הומואים דתיים שאין להם בחירה בעניין הנטייה המינית, מעוררת את התנגדות הרבנים והקהילה הרבה יותר מכל עבירה אחרת. הוא מדגים זאת בכך שאפילו רוצח דתי יכול לחזור בתשובה ולבחור אחרת בעתיד, אך הומו דתי שמכריז על נטייתו המינית כמצב מולד ובלתי נשלט, נחשב למעשה כמי שמערער את היסוד של חופש הבחירה שהוא מרכזי בתפיסה הדתית. בנוסף, לדבריו, עצם התופעה של הומוסקסואליות נתפסת כהתרסה פומבית נגד הנורמות הדתיות, ולכן העוינות כלפי הומואים היא קשה במיוחד. מה הקשר בין משיכה מינית לבין אושר ואמונה? אליעד מדבר גם על ... את האדם למציאות מוגבלת ולמנוע ממנו לחפש הנאות עמוקות יותר או התפתחות רוחנית. בנוסף, הוא מתייחס לכך שרבנים ואנשים דתיים שמפגינים באופן חריף כנגד הומואים בעצם מעידים כי עדיין קיימת בתוכם משיכה מינית עוצמתית שממנה הם חוששים. לדעתו, אילו ... מינית או מתאוות בכלל, לא היו מגיבים בעוינות כלפי שום עבירה, כי שום דבר לא היה מאיים עליהם. למה דתיים שונאים הומואים? האם פרו ורבו זו מצווה? למה הומואים דתיים לא מתקבלים? מהי צביעות דתית? מדוע משכב זכר חמור כל כך ביהדות? האם יש בחירה חופשית בהומוסקסואליות? למה דתיים מתנגדים למצעד הגאווה?
מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור
מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור האם דתי שעובר עבירות הוא דתי אמיתי? אליעד כהן מעלה בהרצאתו סוגיה מעניינת בנוגע למוסריות דתית: האם אדם שמבצע עבירות חמורות כמו רצח, גניבה, אונס או פשעים אחרים עדיין יכול להיחשב דתי אמיתי? האם עבריין עם כיפה הוא מתחזה, או שאולי הדת שלו עדיין לגיטימית למרות מעשיו השליליים? אליעד נותן דוגמה לאדם דתי לכאורה, עם כיפה, שלמד תורה ונחשב צדיק או אפילו רב, ולמרות זאת עובר עבירות חמורות. הוא מסביר שישנם אנשים שבאים בטענות כלפי דתיים בעקבות מעשים כאלה, ואומרים: תראו את הפושעים הדתיים האלה, כאילו פשעים אלו מוכיחים שדתיים הם מזויפים או מתחזים. לטענתו של אליעד, השאלה המרכזית שיש לשאול היא - מה המהות של להיות דתי? מהי ... האמיתיים לעושר (כגון שיהיה לו כסף באמת). באותה מידה, המהות של דתי היא לא כיפה או מראה חיצוני, אלא קיום המצוות והדברות המרכזיות של הדת. מי שעובר על עשרת הדברות, כמו לא תרצח, לא תגנוב, ולא תנאף, אינו יכול להיחשב דתי במובן האמיתי, בדיוק כפי שאדם שמתחזה לשוטר אינו שוטר אמיתי גם אם הוא לבוש כמו שוטר. האם מצוות התשובה יכולה להפוך עבריין לצדיק? אליעד מציין שלמרות הכל, ביהדות קיים עיקרון מרכזי וחשוב מאוד שנקרא תשובה, האומר שאפילו האדם הגרוע ביותר, שרצח, אנס או גנב, יכול לחזור בתשובה. לפי היהדות, ברגע שאדם מתחרט באמת ובכנות על מעשיו, הכל יכול להיסלח לו, ולא רק זאת, אלא שבמקרים מסוימים העבירות יכולות להפוך לזכויות. אליעד מדגיש שלפי היהדות, תשובה אמיתית היא בלב, והיא יכולה לקרות גם בשנייה אחת, ולכן מבחינה דתית אפשר לקבל אפילו את הפושע הכי גדול כאדם דתי, אם חזר בתשובה אמיתית. איך אפשר לדעת אם מישהו באמת ... פשעים ועכשיו הוא אומר שחזר בתשובה, איך אפשר לדעת אם התשובה שלו אמיתית? הוא מסביר שיש מנגנון פרוטוקול מסוים ביהדות לתשובה, ולפי המנגנון הזה, אם אדם ביצע אותו בצורה נכונה, הוא ייחשב לכזה שחזר בתשובה וייסלחו לו כל חטאיו. יחד עם זאת, אליעד מחדד ואומר שביהדות עבירות שבין אדם לחברו, כמו פגיעה בחבר, רצח או אונס, אינן יכולות להיסלח רק על ידי בקשת סליחה מאלוהים ... שממשיך לפגוע באחרים לא יכול להיסלח כל עוד הוא לא מתקן את מעשיו מול האנשים שפגע בהם. האם המוסר היהודי אובייקטיבי? אליעד מתייחס לשאלה העמוקה יותר של המוסריות היהודית. לטענתו, ביהדות אין מוסר אובייקטיבי עצמאי, הכל מבוסס על החלטת האלוהים בלבד. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור עקידת יצחק, שם אברהם ... לו האלוהים. דוגמה נוספת היא פנחס, שרצח אדם בשם האלוהים, ולכן נחשב לגיבור וצדיק. אליעד מסביר שזה מוכיח כי ביהדות המוסר אינו ערך בפני עצמו, אלא תלוי במה שהאל מצווה. אם אלוהים מצווה לרצוח - הרצח יהפוך למצווה, ולהפך. לסיכום, האם פושע יכול להיחשב דתי? לסיכום אליעד מבהיר, כי בעיני הדת, הדבר היחיד שיקבע אם אדם הוא דתי אמיתי או לא הוא השאלה אם הוא עומד בדרישות הדת על פי התנאים שאלוהים קבע. לפי היהדות, גם הפושע הגדול ביותר יכול להיחשב כדתי אמיתי, בתנאי שיחזור בתשובה אמיתית ויסיים את הליך התשובה המוגדר. אליעד מסיים באמירה המפורסמת של רבי נחמן מברסלב שאמר: אפילו אם הייתי עובר עבירה גדולה ממש, לא הייתי נופל בדעתי כלל, רק הייתי חוזר בתשובה מיד. משפט זה מבטא את הרעיון המרכזי של ההרצאה: שהדת מאפשרת סליחה תמידית, ללא קשר לחומרת העבירה, כל עוד האדם חוזר בתשובה באופן אמיתי וכנה. האם פושע יכול להיות דתי? מהי תשובה מאהבה? האם יום כיפור מכפר על עבירות בין אדם לחברו? האם יש מוסריות אובייקטיבית ביהדות? דתי שעושה עבירות, האם הוא מתחזה? איך יודעים אם אדם באמת חזר בתשובה? האם כל עבירה יכולה להיסלח ביהדות?
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים איך נוכל לדעת מי צודק בוויכוחים על אמונה? מהי האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מתאר את עימותו עם רב אמנון יצחק, ויכוח שמייצג את המחלוקות המוכרות בין דתיים לחילונים, בין מאמינים לאתאיסטים, ובין אנשים החוזרים בתשובה לבין אנשים החוזרים בשאלה. כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו על האמונה, על הדרך בה יש להבין את התורה והמצוות, והאם קיימת אמת ... בה. אליעד כהן מציג את עמדותיו האישיות כנגד הדת והאמונה, ומערער על ההנחות המקובלות. הוא עוסק בשאלות מהותיות כמו: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? האם צריך לשמור מצוות? הוא מציין כי רבים מאמינים שהתשובות לשאלות אלו ברורות ומוחלטות, אך הוא טוען כי לכל אדם יש את הזכות ... ספק לא רק באמיתות הדת, אלא גם בהתנהלותם של הדתיים עצמם. הרצאה זו עוסקת גם במעבר שבין דתיות לחילוניות ובחזרה בשאלה או בתשובה. כהן מעלה את השאלה: איך ניתן לדעת אם אדם שינה את אמונתו באמת, או שמא הוא פשוט ... שמציגים גרסאות שונות לאותה התורה. בהמשך, אליעד כהן מדבר על דינמיקת השפעת רבנים כמו אמנון יצחק, אשר גורמים לאנשים לשוב בתשובה או לחזור בשאלה. הוא מעלה את השאלה האם שכנוע של אדם לחזור בתשובה אכן מצביע על כך שהוא קיבל את האמת, או שמא הוא פשוט מציע פתרון זמני עבור ספקותיו, וכי ייתכן ... להכריע בו באופן חד משמעי, ושלעיתים אנו חייבים להטיל ספק ולהתעקש לחפש את התשובות מתוך עצמנו. ויכוח דתי חילוני החזרה בתשובה החזרה בשאלה אמונה בכפירה באלוהים שאלות על התורה והמצוות שיחות עם רבנים הוכחות לאמיתות התורה מהי האמת? איך נוכל לדעת מי צודק? איך מוויכוחים על אמונה נוצרת גישה שונה לאמת? הרצאה זו עוסקת בעימות ... אליעד כהן לרב אמנון יצחק, כשהשניים מייצגים עמדות מנוגדות בתחום הדת והאמונה. אליעד כהן מציג את עמדותיו כנגד הדת והאמונה באלוהים, בעוד רב אמנון יצחק מציע גישות דתיות שמבוססות על תורה ודת. לאורך ההרצאה, כהן מציין את קשייו עם עקרונות הדת והאמונה, ומתאר את האתגרים שבין חילונים לדתיים, בין אתאיסטים למאמינים, ובין מצבים בהם אנשים עוסקים בהחזרה בתשובה או בשאלה. כחלק מהוויכוח, כהן מתאר את הטעויות שמיוחסות לדתיים, את הצביעות המוכרת לעיתים בקרב חלקם, ומציג את השאלות הגדולות שאותן יש לשאול: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? איך אפשר לדעת מי צודק? הוא מציין גם את חוויותיו האישיות שבהן הוא נחשף למצבים דתיים ... חושב שהאמונה עצמה עלולה לעיתים להוביל את האדם למקום פחות נכון ממה שהוא מאמין בו. ההרצאה נוגעת בנושאים כמו חזרה בתשובה, החזרה בשאלה, שאלות על מוסר דתי, ועבירות שמבצעים דתיים. כהן מציין את הדינמיקה שבין המאמינים לבין אתאיסטים, ומצביע על כך שלפעמים ... המאמינים שואלים את עצמם אם הם באמת צודקים. בהמשך, ההרצאה עוסקת באפשרות של שינוי אמונה, והאם ניתן לשכנע אדם להחזיר בתשובה או בשאלה. במהלך ההרצאה, יש גם דיבורים על מוסר, על הטעויות שמבצעים דתיים, על הכישלונות הפנימיים שמקורם בהתמודדות עם ... להאמין ולכבד את האמונה של אחרים, או שניתן לפתח דעה עצמאית ולבדוק את האמת באופן אישי? וויכוחים דתיים וחילונים החזרה בתשובה האמונה באלוהים מוסר דתי וטעויות דתיות האם יש אלוהים? החזרה בשאלה ויכוח אתאיסטים מול מאמינים ויכוח בין כופר למאמין, ויכוח בין מאמין לאתאיסט, ויכוח בין חילוני לדתי, האם צריך לשמור מצוות? האם יש או אין אלוהים? ויכוח כופר עם אמנון יצחק, ויכוח אתאיסט עם אמנון יצחק, ויכוח עם מחזירים בתשובה, מה לענות למחזירים בתשובה? מה לענות למחזירים בשאלה? ירון ידען ואמנון יצחק, הרב עובדיה יוסף, עבירות של רבנים, חטאים של רבנים, חטאים של דתיים, צביעות של דתיים, ... משוגע? להיות חכם יותר ממשוגע, להאמין או להבין, ידיעה או הבנה, מי יותר קרוב לאמת? האם באמת יש אלוהים? האם יש אלוהים? מי ברא את העולם? האם התורה נכונה? האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, הוכחות שאין אלוהים, איך לדעת מי צודק? להחזיר רבנים בשאלה, איך להחזיר מישהו בשאלה? למה חילונים חוזרים בתשובה? למה דתיים חוזרים בשאלה? איך לדעת מי יותר חכם? איך לטפל במשוגעים? איך לטפל במחלות נפשיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? איך לטפל בחולי נפש? עבירות שאדם דש בעקביו, מצוות שאדם דש בעקביו, זלזול במצוות, איך לשכנע דתי? איך לשכנע חילוני? חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, סרטים מומלצים, הסרט תעתועי נפש, מחלת הרדיפה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, איך חושבים משוגעים? מה ההיגיון של משוגעים? תודעה של דומם, הטלת ספק של משוגעים, איך משוגעים חושבים? למה משוגעים משוגעים? כמה אנשים החזיר בתשובה הרב אמנון יצחק? להחזיר בשאלה את הרב אמנון יצחק, הרהורי עבירה, פחד מגיהנום, פחד מעולם הבא, מה קורה בעולם האמת? מה קורה בבית דין של מעלה? עבירות שבין בן אדם לחברו, עבירות שבין בן אדם ... פוליטיקאים דתיים, בצדק תשפוט את עמיתך, פוליטיקאים חרדים, מי יבקש ממך להאמין לו? מי יבקש ממך לבדוק את האמת? שמירת מצוות, ריבוי אלוהים, כמה אלוהים יש? האם יש אלוהים אחד?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על יסודות השכנוע, מבוא לשכנוע, בסיס השכנוע, תורת השכנוע, איך המוח משתכנע? איך לשכנע אנשים? איך לשכנע מישהו? איך משכנעים? איך עובד שכנוע? איך האדם משתכנע? יכולת שכנוע, כושר שכנוע
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: הכל על דת ויהדות, דיכאון? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הכל על דת ויהדות, איך לפרש חלומות? איך להצליח בראיון עבודה? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך להעריך את עצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך לשפר את הזיכרון? איך לשנות תכונות אופי? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לא להישחק בעבודה? איך להאמין בעצמך? איך לחנך ילדים? איך לקבל החלטות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להצליח בזוגיות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם באמת הכל לטובה? מי ברא את אלוהים? האם יש בחירה חופשית? בשביל מה לחיות? אולי אנחנו במטריקס? איך להיות מאושר? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם אפשר לדעת הכל? איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? למה יש רע וסבל בעולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש או אין אלוהים? האם יש אמת מוחלטת? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? למה יש רע בעולם? האם לדומם יש תודעה? למה העולם קיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? איך להיות הכי חכם בעולם? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי לילדים, אימון אישי לירידה במשקל, אימון אישי להצלחה בתחום יהדות תורה מצוות אלוהים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 1.1875 שניות - עכשיו 31_08_2025 השעה 23:33:36 - wesi1