אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הכל על דת ויהדות ✔אלוהים, יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל ✔ האם יש או אין...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
2:06:16אלוהים, יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל
האם יש או אין אלוהים?

השאלה הראשונה שאליעד כהן דן בה היא "מי זה אלוהים?". הוא מיד מסביר שהשאלה "מי זה אלוהים?" מניחה מראש שיש אלוהים, ושאלות מסוג זה מגיעות מתפיסות מעוותות, שכן אדם שמבין מהו אלוהים באמת, יראה שכל השאלות הללו נעלמות מעצמן. לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, "האם יש אלוהים?", ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא.

השואל מציע הגדרה לאלוהים כ"ישות אינסופית שיצרה את הבריאה". אליעד מזהה מיד את הקושי בהגדרה זו, שכן אם אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, זווית המחויב והאפשרי במציאות.

מה ההבדל בין מחויב לאפשרי במציאות?

אליעד כהן מציע לחשוב בצורה שיטתית ולבחון את העולם לפי הדברים שהם "מחויבי המציאות", כלומר, שחייבים להיות קיימים ואינם תלויים בשום דבר אחר, לעומת "אפשרי המציאות", שיכול להתקיים או לא להתקיים, בהתאם למשהו אחר. למשל, כיסא תלוי בחומר שממנו הוא עשוי (ברזל), והברזל עשוי מאטומים, וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של "מקום וזמן".

כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו "אני", חייב להיות גם "לא אני", וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא באמת מוחלט ומחויב כשלעצמו.

האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים?

הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום וזמן. אפילו אם נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות.

מה המשמעות של "קדמות העולם" ו"חידוש העולם"?

אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת "קדמות העולם", שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של "חידוש העולם", הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים.

הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או בלעדי, מכיוון שבמקום אחר יכול להתקיים סדר הפוך לחלוטין. לפיכך, אין באמת "סדר" מוחלט ואין צורך להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת.

מהו "הכלום" שממנו נוצר הכל?

כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון "הכלום". הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית.

בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם.

איך החקירה הזאת משפיעה על חיי האדם?

אליעד כהן מדגיש שההבנה הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם סבל, רצונות ובעיות בחיים. כשהאדם מבין שהכל נובע מאותה נקודה של כלום ואחדות, הוא חווה הקלה משמעותית בסבל, כיוון שהוא מפסיק להיות משועבד לתפיסות של טוב ורע. הוא יכול להמשיך לחיות בתוך נפרדות של יום - יום, אך בפנים הוא חווה שלמות פנימית מתוך הידיעה שכל ההפרדות הן רק ביטוי אחד של אותה מציאות אחת.

לדבריו, החקירה הזאת קריטית כי ללא הבנת המציאות, האדם אינו מבין את חוקי המשחק של החיים, והוא נשאר כל הזמן במרדף אינסופי אחרי אושר, שאינו באמת קיים כשלעצמו.

איך האדם יכול להגיע להבנה הזו?

אליעד מסביר שהאדם חייב לחקור את עצמו בעומק ולהבין את שורש הרצונות שלו. עליו לשאול מדוע הוא רוצה דברים מסוימים, ולמה בכלל הוא רוצה לדעת את האמת. האדם צריך להבין שהרצון לידיעת האמת נובע מהרצון שלו לאושר, ולכן עליו לשאול את עצמו שאלות ולחקור אותן בכנות מוחלטת.

ככל שהאדם חוקר לעומק את השכל שלו ומנסה להבין את ההפכים, הוא מגיע להכרה באחדות. רבי נחמן מברסלב רמז לתהליך זה, שבו האדם חוקר בשכלו עד הסוף ואז מבין ש"הכל אחד".

מהי תכלית הבריאה?

התשובה הפרדוקסלית של אליעד כהן לשאלת תכלית הבריאה היא שאין שום סיבה לבריאה, או שהתכלית היא שהכל פשוט יהיה כפי שהוא. שתי האפשרויות נכונות באותה מידה, מכיוון שכאשר האדם מגיע לאחדות, הוא מבין שאין הפרדה אמיתית בין "יש תכלית" לבין "אין תכלית". התפיסה הזו מביאה את האדם לחוויה של שחרור פנימי ושלמות.

לסיכום, אליעד כהן מציע חקירה עמוקה ויסודית של המציאות שבה האדם חי, מתוך הבנה שכל ההפרדות שאנו חווים הן ביטויים זמניים של אחדות מוחלטת, שמקורה ב"כלום" - שהוא למעשה היש האמיתי והמוחלט.
כיצד מתנהל השיח המלא והמפורט על מי זה אלוהים?

בשיחה הזאת עולה השאלה, "מי זה אלוהים?" ומיד מציינים שיש בעייתיות בשאלה עצמה, כי ייתכן שיש אלוהים וייתכן שאין אלוהים כלל. אליעד מסביר שהרבה פעמים השאלות על אלוהים נובעות מתפיסה מעוותת, שכן אם האדם באמת היה מבין מהי מהות האלוהים, כל קושי או ספק שהיה לו היו נעלמים מעצמם. לכן, במקום לשאול "מי זה אלוהים?", עדיף לשאול "האם באמת יש אלוהים?".

השואל שואל מחדש, "האם יש אלוהים?", ואליעד מזמין אותו להגדיר מהו אלוהים מבחינתו. השואל מגדיר את אלוהים כישות אין סופית שבראה את הבריאה. אליעד מצביע על קושי לוגי: אם אלוהים הוא ישות, אז אפשר לשאול מי יצר את הישות הזאת. ברגע שמגדירים "אלוהים" כיוצר, עולה מיד שאלה נוספת, "מי מפעיל את אלוהים?", וכך נכנסים ללופ אינסופי.

כיצד ניגשים להגדרת המחויב והאפשרי?

אליעד מציג את הרעיון שישנם דברים שהם "מחויב המציאות" ודברים שהם "אפשרי המציאות". הכיסא, הברזל שממנו הוא עשוי, האטומים של הברזל - כולם תלויים במשהו אחר ולכן אינם מחויבי המציאות. כדי לחקור את המציאות, בודקים את השאלה מה בה חייב להיות קיים ללא תנאי, ומה אינו חייב. בהקשר זה הוא מזכיר שברמה המעשית אפשר להכניס הכל לחומר ולא חומר, אך בסוף כל התופעות, כולל מחשבות ורצונות, מתקיימות בתוך מרחב של מקום וזמן.

אליעד מחדד שכל הגדרה של "אני" כרוכה בהבדלה מ"לא אני", כלומר, מתקיימת הבחנה בין דברים, והבחנה מחייבת מרחב של מקום וזמן. במקום שבו אין שניים (רק ישות אחת ויחידה), לא יכולה להתקיים הבחנה או הגדרה כלשהי.

איך קשורים המקום והזמן לדיון על בריאת העולם?

מתוך ההבנה שכל ישות בעולם תלויה במקום ובזמן, עולה השאלה: האם המקום והזמן עצמם תלויים במשהו? אם מנסים לייחס את הכל לפוטנציאל, גם "פוטנציאל" תופס סוג של "מקום" או "הפרדה" במציאות. אליעד מציג את האפשרות שהעולם תמיד היה קיים, והמקום והזמן הם "אין סופיים". ההיגיון הפשוט מבחינתו הוא שהמקום והזמן היו כאן תמיד, ומשום כך אולי לא צריך כלל אלוהים כחיצוני לבריאה. באותה מידה, אפשר לומר שגם אם מאמינים באלוהים שהתחיל את הכל, עדיין נשארת בעיית "מי ברא את אלוהים", כי יצירת העולם על ידי אלוהים רק מסבכת את התמונה: אם גם לאלוהים יש ממד של קיום, אז יש משהו שמקיף את אלוהים ואת העולם גם יחד.

מהי התפיסה של קדמות העולם וכיצד מתקשרת לשאלת האלוהים?

אליעד מתייחס לרעיון "קדמות העולם" (שהעולם קיים מאז ומעולם) לעומת "חידוש העולם" (שהעולם נברא מ"אין"). הוא אומר שהזמן והמקום לכאורה מתקיימים אינסוף, ולכן לא צריך להניח שיש ישות חיצונית שבראה אותם. העולם הוא בלתי מוגבל במקום, בזמן ובאפשרויות (פוטנציאלים שונים), ולכן יש אינסוף תרחישים. במקום אחד יש סדר כזה ובמקום אחר סדר אחר.

השואל תוהה לגבי "הסדר" שהוא רואה בעולם, ואליעד עונה שמכיוון שיש אין סוף אפשרויות, אין משמעות לסוג של "סדר" בודד, כי במקום אחר במציאות יכול להתקיים סדר אחר לגמרי. מה שנראה לאדם מסודר, נובע מכך שהוא לא ראה עדיין אפשרות אחרת.

מהו הרעיון של "שתי ישויות" - זמן ומקום?

אליעד מסביר שקיימות שתי "ישויות נצחיות": מקום וזמן, והן פועלות תמיד. הוא מוסיף שההבנה הזו משמעה שהמקום והזמן עצמם הם "הכוח המהווה והמניע" של כל הבריאה, ואין בהכרח צורך להניח קיומו של אלוהים נפרד.

עם זאת, כאשר ממשיכים לחקור מה "מהווה" את הזמן ומה "מהווה" את המקום, מגיעים לרעיון שיש הוויה אחת, גדולה יותר מכל הזמן ומהמקום, ש"עוטפת" את שניהם. כלומר, אם המקום והזמן אינם מחויבי המציאות בפני עצמם, אולי קיימת ישות אחת, פנימית יותר, שמולידה את המקום והזמן (לפני הזמן ולפני המקום). לפיכך, גם לגבי השאלה "האם המקום הוא אין סופי" - הוא אין סופי רק בהקשר של מרחב, אבל עדיין יש את הזמן, וכן להפך. מכאן, כדי שלא נצטרך לטעון שיש שתי ישויות אין סופיות שונות (מקום וזמן), מציעים שיש ישות על - זמנית ועל - מקומית שמייצרת את שניהם.

כיצד הרעיון של "אין" מוליד את ה"יש"?

אליעד מתייחס להבנה שהדבר היחיד שאפשר לומר שהוא "מחויב המציאות" הוא בעצם "כלום" - לא כלום במובן של חלל ריק, אלא כלום מוחלט שאין בו זמן ואין בו מקום. כל דבר "יש" אפשר להעלים ולהפוך אותו לנקודה פנימית יותר, עד שמגיעים למצב שבו אין מקום ואין זמן. בו - זמנית, גם הטענה "הכלום הוא המחויב" נתקלת בשאלה מה אם גם הכלום אינו מחויב? ואז בעצם מגיעים לפרדוקס: גם הכלום הוא לא ממש משהו נפרד, כי ההפך שלו הוא היש. בסופו של דבר, מגיעים לרעיון שהיש והאין הם היפכים שמתקיימים בו - זמנית, והם למעשה הישות האחת.

מכאן אין כבר הפרדה בין "אלוהים" ל"עולם", כי אלוהים מקבל הגדרה כ"כלום" שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה "איך נהיה יש מהאין" תקועה בשכל שלא מסוגל לתפוס ששני ההפכים קורים בו - זמנית.

מה המשמעות של הבנת אחדות ההפכים עבור האדם?

הבנת הרעיון שהיש והאין אחד, ושמקור כל הדברים הוא "כלום", משנה לגמרי את חוויית האדם. במקום שהאדם יתמקד אך ורק בהפרדה, במרחק, בזמן, בטוב וברע, הוא מבין שבעומק הכל "אחד". ברמה המעשית, האדם אומנם יחווה שעדיין יש מציאות יום - יומית של "יש הבדל" - אבל בפנימיותו הוא כבר יודע שהכל בעצם נובע מאותה נקודה אחת.

כך, כשאדם רוצה משהו או חושש ממשהו, הוא עשוי לשאול את עצמו למה הוא נצמד לרצון הזה, האם באמת "טוב" אחד עדיף על "טוב" אחר, והאם יש כאן הגדרה מוחלטת. ככול שגדלה ההבנה שכל הדברים וההפכים מתקיימים יחד, כך פוחת הסבל, כי האדם מבין שהוא לא באמת חייב להיות משועבד להגדרות של "טוב" לעומת "רע".

מדוע החקירה הפנימית קריטית?

אליעד אומר שבכדי להבין את הדברים עד הסוף, האדם צריך לחקור באמת בשכלו ובעצמו. למשל, אם מישהו אומר "אני רוצה לדעת את האמת", ראוי שישאל "למה בכלל אני רוצה לדעת את האמת? האם זה באמת הרצון שלי או שהוא נשתל בי על ידי אחרים?". הרבה פעמים מתברר שהרצון לדעת את האמת נובע מכך שהאדם מאמין שכך יגיע לאושר. לכן כדאי לחקור עד הסוף את מקור הרצון ולא להניח הנחות מוקדמות.

המעבר להבנת אחדות המציאות דורש שימוש בשכל לעומקו. מצד אחד, השכל לא מסוגל בקלות להבין איך דבר והיפוכו מתקיימים בו - זמנית, אך מצד שני, אם ממשיכים לחקור עד הסוף, מגיעים לאמת שחורגת מגבולות החשיבה הרגילה. רבי נחמן, לדוגמה, רמז לכך שעבר תהליך חקירה עצמית עד שמצא את האמת ומאותה נקודה הבין מהי תכלית ההוויה.

מהי התכלית של הבריאה?

על פי ההסבר בשיחה, יש בתשובה הזאת פרדוקס מובנה: אפשר לומר "אין תכלית" או "התכלית היא להיות כפי שזה", ושתי הגרסאות שוות באותה מידה, כי כשמגיעים לאחדות, כבר לא באמת נותרת הפרדה בין "יש תכלית" ל"אין תכלית". האלוהים כאן אינו דמות חיצונית שבראה עולם אלא עצם ה"אין" שמהווה את ה"יש", והבנת הדבר מייתרת את השאלות הלוגיות הנפוצות של "מי ברא את העולם" או "למה הוא נברא". התשובה היא שהיא (ההוויה) תמיד קיימת ותמיד איננה, וכל ניסיון להסביר בסגנון "יש / אין" דורש מהאדם להכיר בכך שהשכל הרגיל מוגבל.

מהי החוויה של האדם אחרי שהוא מבין את כל זה?

לפי אליעד, כשהאדם מעמיק וחווה באמת את הרעיון ש"יש ואין" הם אחד, הוא ממשיך בשגרת חייו אבל ברמה פנימית חווה את הדברים אחרת. אפשר לומר שהוא חווה גם את המשחק של ההפרדה (מקום, זמן, טוב, רע) וגם את הידיעה שהכל אחד ושהכל עשוי מאין. לכן, הוא מתנהל בעולם שבו ישנה נפרדות, אבל בתוכו יש תחושת שחרור ושלמות, כי הוא יודע שבשורש הכל זה אחד, ואין באמת מחויבות להיצמד לכללים נפרדים באופן מוחלט.

לסיכום, השיחה הזאת מבהירה שתשובת "מי זה אלוהים?" אינה תשובה אחת פשוטה, אלא הזמנה למסע עמוק של חקירה, שבו מגלים לבסוף שהיש והאין הם בעצם אחד, ושאלוהים נתפס כאן כרובד העמוק של המציאות המבטא בו - זמנית גם "כלום" מוחלט וגם "יש" אין סופי. ההבנה הזאת מייצרת שינוי עמוק בתפיסת האדם את עצמו ואת חייו.
שאלה: מי זה אלוהים?

אליעד: אם אתה רוצה את האמת, אתה לא יכול לשאול מי זה אלוהים, כי למעשה אתה מניח שיש אלוהים, ואולי אין אלוהים בכלל. למה אני באתר שואל שאלות על אלוהים, ומנסה להוכיח שיש למשל שני אלוהים, אז למה אני עושה את כל הבלגן הזה? כי כשאתה מאמין באלוהים, ומאמין שיש אלוהים, התפיסה שלך את אלוהים מעוותת. אם האדם היה מבין באמת מה זה אלוהים, אז אוטומטית היו נפתרות לו כל השאלות.

אז מה אני עושה כדי לקרב את האדם להבנה העליונה? אני אומר לו שאין אלוהים, למה? כדי שכשהוא יחקור הוא יגלה את האמת. מה שאני רוצה לומר שבמקום לשאול מי זה אלוהים, צריך לשאול האם באמת יש אלוהים?

שאלה: אז אני שואל האם יש אלוהים?

אליעד: אז בא נחשוב מה זה אלוהים? מה זה אומר עבורך אלוהים?

שאלה: מבחינתי היא ישות אין סופית, ללא מימדים והיא כנראה זאת שיצרה את הבריאה.

אליעד: יש כאן בעיה בשאלה על אלוהים, כי אם אתה אומר שהוא ישות, אז השאלה מי יצר את הישות? למה זה? כי אתה הגדרת אותו, הגדרת אותו כישות, כיוצר... והשאלה היא מי מפעיל את המנגנון של אלוהים? אתה יכול להגיד אלוהים אחר, אבל מי מפעיל את האחר, וכך נכנסים ללופ. אני אגיד לך מה תפיסת האלוהים שלי, אנחנו הולכים מסודר, מה בטוח קיים? בא ניקח משהו שהוא בטוח, אלוהים מוגדר כמחויב המציאות. מה זה אומר? הדבר שקיומו מחויב.. אתה מצד האמת לא יכול להיות בטוח בשום דבר, למה? כי כל הדברים שאתה בטוח בהם באים מתוך הגישה הסובייקטיבית שלך, והתפיסה שלך מוגבלת, גם אם אתה ממש חווה שאתה קיים, אולי אתה לא קיים?

בעולם יש הרבה דברים, בא נחלק אותם לחומר ולא חומר, נכניס לזה את הכל - מחשבות, רצונות, מלאכים, שדים, מה שרוצים, כל מה שישנו אפילו גם ברמת הפוטנציאל שלו, שיכול להיות קיים. למעשה כל הדברים שישנם קיומם תלוי במשהו, למשל הכסא תלוי בברזל, בלי הברזל לא יכול להיות הכסא. בסופו של דבר כל הדברים שישנם קיימים בתוך מקום וזמן, זה לא דווקא מקום וזמן פיזי, כל דבר גם מחשבות ורצונות.

אם כל מה שמצוי הייתה מחשבה בלבד, האם הייתה מחשבה? לא, כי אין משמעות למחשבה. אם הייתה קיימת רק ישות אחת בכל המציאות, האם ניתן להגדיר אותה כבית או כסא? לא, כי כשיש לך ישות אחת אין לך משהו להשוות איתו. למה אני אומר את זה, כדי להגיד שגם המחשבות שלנו תופסות מקום, למה? כי עצם זה שאתה יכול להבדיל בין המחשבה שלך לדבר דומם אחר, זה אומר שכול דבר תופס מקום. כשאתה אומר את המילה אני זה גם תופס מקום, למה? כי מבחינת המציאות אם אתה אומר אני, פירושו שיש לא אני. אם הייתה ישות אחת ויחידה בעולם האם היא הייתה יכולה להגיד אני? לא, כי מה זה אני, מה זה אומר? כדי שתהיה משמעות צריך להיות גם לא אני.

אם יש אני ולא אני זה אומר שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן. בא נדבר על הזמן, אם יש רק רגע אחד של מציאות, אם למשל בתודעה שלי יש רק רגע אחד, בלי עבר ובלי עתיד, האם אתה מסוגל לחוות חוויה מוגדרת? האם אתה יכול להגיד אני? לא, כי כדי שיהיה אני, אתה צריך לעשות השוואה למשהו. למעשה הזמן והמקום הם אותו דבר, אנו צריכים זמן כדי לעבור בין שני מקומות. הבנו שכול הישויות בעולם תלויות במקום ובזמן, אם יש ישות אחת ועוד אחת זה אומר שיש מקום וזמן לישות הראשונה ומקום וזמן לישות השנייה. מה זה אומר פרקטית? למעשה אנו מנסים לדעת מה חייב להיות קיים, למשל הכסא לא חייב להיות קיים, הברזל ממנו עשוי הכסא גם לא חייב להיות קיים, כי יכולים להיות אטומים בלי ברזל, נלך עוד פנימה נגיע להבנה שכול הדברים נמצאים בתוך מקום וזמן, כי אנחנו בעולם של נפרדות, נפרדות פירושו שיש משהו ועוד משהו, בסוף התהליך, הכסא ממה הוא עשוי? ממקום ומזמן מצד האמת.

כשאני אומר שכול דבר נמצא במקום וזמן, אני מתכוון שאפילו פוטנציאל, מה זה אומר, בא נחזור למצב לפני המפץ הגדול, האם העולם קיים? לא קיים, אבל הוא קיים כפוטנציאל. לדוגמה, הכסא הזה האם היה קיים לפני שלושת אלפים שנה? כן, היה קיים כפוטנציאל. זאת אומרת שגם לפני בריאת העולם, הכל היה קיים כפוטנציאל. אם זה קיים עכשיו זה אומר שהיה קיים כפוטנציאל. מה שאני רוצה לחדד זה שגם פוטנציאל תופס זמן ומקום. אני רוצה להוביל אותנו למהלך, שבישות הראשונה אין אפילו פוטנציאל. כי כולם אומרים שאלוהים הוא הפוטנציאל ואחר כך זה הביטוי, אבל זה לא נכון, כי מחוץ לזמן ולמקום אין פוטנציאל, ולכן זאת ההוכחה שאין אלוהים כי אפילו אין פוטנציאל ואף על פי כן יש אלוהים.

למה פוטנציאל תופס מקום? כי אפילו בפוטנציאל יש נפרדות. אני אומר שאפילו אם נמחק עכשיו את כל היקום, מה שיישאר לנו פוטנציאל, למעשה כשיש פוטנציאל תמיד תהיה הפרדה, ההפרדה תמיד קיימת.

מה זה מקום וזמן, אפשר להגיד שמקום וזמן זה פיסי, המקום הוא המרחב של המציאות, והזמן הוא עבר הווה ועתיד שבתוכו מתרחשים כל האירועים. השאלה הנשאלת היא מה יש מעבר? מי ברא את העולם? והתשובה הפשוטה היא שהעולם תמיד היה קיים, יש מקום אין סופי ויש זמן אין סופי, ויש אין ספור אפשרויות וכל הזמן דברים משתנים, זה הכל, מאוד פשוט.

אפילו אם נגיד שאלוהים ברא את העולם זה עדיין לא פתר את השאלה מי ברא את העולם, למה? כי אם הוא ברא, יש אותו ויש את העולם, אז למעשה יש מציאות נוספת שמקיפה אותו ואת העולם, לכן זה אומר שהמקום הוא אין סופי. אולי המקום נגמר עוד עשר קילומטר, אבל תמיד יש מעבר לעשר קילומטר, המקום לא יכול להיגמר. אותו דבר לגבי הזמן, אם תגיד הזמן התחיל לפני ששת אלפים שנה, אבל היה קיים זמן גם לפני ששת אלפים שנה. בכל מקרה הזמן אין סופי והמקום אין סופי ולכן ההיגיון הפשוט ואמר שיש שני אלוהים, יש שני ישויות נצחיות שהן הזמן והמקום שהם תמיד קיימות, והן מהוות, מחיות ומקיימות את כל הבריאה כולה.

המציאות הזאת יש בה מקום אין סופי וזמן אין סופי, אני אומר לכם שאם ניסע שתי שנות אור שמאלה יש שם כוכב שכאשר נשפוך דיו יוצא ספר, מי אומר שזה נכון? יש לנו במציאות אין סוף אפשרויות, זה שאני שופך דיו ולא יוצא ספר, זוהי רק אפשרות, באותה מידה יכול לצאת ספר. הכל זה אפשרויות. האם מישהו יכול להגיד שיש פוטנציאל שלא קיים? אין פוטנציאל שלא קיים, זאת אומרת שברמת הפוטנציאל הכל קיים. הפוטנציאל הוא אין סופי, ובגלל שהוא אין סופי, ברמת האמת כל האפשרויות הם אותו דבר. זה שתמיד אני ישפוך מים והם ישפכו למטה, זה לא אומר שאין אפשרות שהם יעלו למעלה? זה שאתה אף פעם לא ראית מים שעולים למעלה, זה לא אומר שזה לא יתכן, יש אין סוף אפשרויות. ויש מושג שנקרא חידוש העולם או קדמות העולם. מה שאני עכשיו מייצג זה את התפיסה של קדמות העולם. שקוראים לזה העולם קדמון, רבי נחמן אומר שתפיסה זו היא השכל הישר, זוהי כפירה בחידוש העולם.

שאלה: מה בקשר לסדר?

אליעד: מה זה סדר? יש אין סוף זמן ואין סוף מקום ואתה רק אפשרות אחת מכל מה שיש, איפה סדר? היכן ראית סדר? אתה רואה סדר כי לא ראית דבר אחר שאין בו סדר, ואני אומר לך שאם תנוע רחוק בגלקסיה תראה דברים שהפוכים מכאן. יש אין סוף סדרים, אין סוף אפשרויות, אז אי אפשר להגיד מי סידר את זה ככה. אף אחד לא סידר כי במקום אחר יש סדר הפוך.

אז עכשיו נשאלת השאלה, האם יש אלוהים או אין אלוהים? הגענו להבנה שאין אלוהים, למה? כי הבנו שכול הדברים קיימים בתוך מקום וזמן אין סופיים, שאין להם התחלה וסוף. עכשיו האם מישהו יכול להוכיח שיש אלוהים? לפי זה, אין אפילו צורך באלוהים, יש מקום וזמן אין סופיים והכל מתרחש בתוכם.

עכשיו אנחנו מגיעים לחלל הפנוי, להבין את המהות של המציאות, מה שהסברתי עד עכשיו זה את התפיסה שהעולם תמיד היה קיים. והשאלה שנשאלת היא ומה זה זמן ומקום? כאן יש כמה אפשרויות, אנו יכולים להגיד לדוגמה שהמקום הוא נצחי והוא מהווה את הזמן, בסופו של דבר הגענו שיש שתי ישויות שבתוכן נמצא הכל, למעשה יש שתי אלוהים, אפשר לומר שאולי המקום והזמן תלויים אחד בשני, או שאפשר לומר שיש רק מקום והוא עושה את הזמן, אולי אפשר גם לומר שהמקום והזמן תלויים אחד בשני, ואפשר לומר שאולי המקום הוא אלוהים הראשון ואולי הזמן הוא האלוהים הראשון, השאלה הנשאלת היא איך אנחנו מגיעים למחויב?

כשהאדם רוצה לחיות טוב עליו להבין את חוקי המשחק, זה נושא אחר, כדי להבין את חוקי המשחק עליו להבין את המציאות. להבין את המציאות זה למצוא משהו שאתה בטוח בו ואחר להתחיל להסיק מסקנות, ואז השלב הראשון שאנו בודקים, מה בטוח קיים? למשל הכסא לא מחויב כי הוא עשוי מברזל, הברזל לא מחויב כי הוא עשוי מאטומים, וכשחופרים שוב מבינים שמה שמחויב זה המקום והזמן. אי אפשר בלי מקום וזמן, אבל אז אפשר לשאול אולי יש מקום שמהווה את הזמן ואולי הזמן מהווה את המקום? אנו מנסים לצמצם את הישויות. כי השאלה הנשאלת היא ממה עשוי המקום וממה עשוי הזמן? לפי הדת, העולם נברא מחדש שזה נקרא, חידש את העולם יש מאין.

אם נבדוק את הדבר הזה נראה שאם אין זמן אין מקום, ואם אין מקום אין זמן, וכן מגלים דבר הפוך, שאם יש מקום יש זמן, ואם יש זמן יש מקום. כך שלא יכול להיות שאחד קדם לשני, לכן הגענו למסקנה שלא יכול להיות שאחד מהם היה לפני השני. מכאן אנו שואלים מה זה זמן ומקום, מכאן אנו מגיעים לפרדוקס, שנקרא הפרדוקס של החלל הפנוי, מה הוא אומר? אנו מבינים שכול הדברים נמצאים בתוך חלל וזמן, שהם מניעים את הכל, שהם מהווים את הכל, הם ההוויה, זה הרבה יותר חזק מאשר מניע.

למשל יש לי בובה שאני מניע אותה, אני לא הבובה אני רק מושך בחוטים שלה, אבל יש את ההוויה של הדבר שהיא אחד עם הדבר, אנחנו אחד עם החדר, החדר מהווה אותנו, זאת אומרת שהמקום והזמן מהווים אותנו. זה לא רק שאלוהים מזיז אותך הוא גם מהווה אותך. ואם האדם הוא המקום והזמן זה אומר שאין לו בכלל בחירה, כי אם כל דבר עשוי מדבר אחר, זה אומר שהדבר הראשון הוא הכי חזק ומחליט על הכל. אני ואתה אנו שתי ישויות שונות אבל מהצד הפנימי יותר, שנינו אותה ישות. כי אני כרגע גם אדם וגם צורה של מקום וזמן. מצד האמת הגדולה האם אני מחליט מה לעשות? לא, המקום והזמן עושים צורות שונות. או שכול הצורות נמצאות, ורק התודעה שלי רואה צורות שונות, אבל בכל מקרה אני לא זה שמניע את הדברים, אלא ההוויה היא הכוח שמניע, עכשיו שאני מזיז את היד, זה המקום והזמן משתנים, זה לא אני.

ממה עשוי המקום והזמן? המקום חייב להיות עשוי מאין מקום, הוא לא יכול להיות עשוי ממקום כי עדיין אין מקום. ואולי נגיד שהוא נובע ממקום קודם, ונלך אחורה למקום הקודם ואפילו נגיד שאין לזה התחלה, השאלה היא לא מי ברא את המקום? השאלה היא מה הוא המקום? ולכן ההבנה הפשוטה אומרת שהמקום עשוי מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות קבלנו? שתיים.

נשאלה שאלה בהפסקה, איך כל זה קשור כאשר יש לנו בעיה בחיים? התשובה היא שזה הדבר היחיד שקשור, הדבר הראשון, מצד האמת אתה חי בגלקסיה גדולה ועליך להבין מה היא המציאות הזאת. אם אתה לא מבין מה זה אתה, מה היא מציאות, מה זה מקום וזמן שבהם מתרחשים כל התהליכים, אז אתה סתם חי. בכל מקרה הדבר הראשון שצריך לעשות זה להבין את המציאות. הבשורה הטובה היא שזה גם הדבר האחרון שצריך לעשות, זה לא שאחרי שנבין את המציאות נלמד איך להיות מאושרים, אחרי שהבנו גם סיימנו את המשחק ועכשיו נשאר רק ליהנות. להבין את זה, זה הדבר היחיד שחשוב. מה שחשוב זה מה הבנת, מה חוויית, החוויה היא תוצאה של הבנה. האדם מניח הנחות, אבל מי יודע מה נכון? למשל אדם שומע לקול הפנימי שלו, אבל אולי אם הוא לא ישמע הוא יהיה יותר מאושר? לכן קודם כל צריך להבין, צריך להגיע למוחלטות.

אני כשהסתבכתי עם עצמי, אמרתי שאני חייב משהו אחד להיות בטוח בו, ושאלתי את עצמי במה אני בטוח, הייתי בטוח שמשהו קיים, אולי לא קיים? אולי מקום וזמן קיימים? רבי נחמן התגאה בכך שלא התחיל לעשות שום דבר עד שלא ידע את הסוד שלו, זה למעשה רומז בצורה עקיפה לדתיים, אל תעשו מצוות מבלי שתבינו אותם. אבל בצורה רחבה יותר הוא אומר שהוא הביא את עצמו למצב שבו הוא לא עשה כלום עד שהוא לא הבין מה המטרה ומהי התכלית. גם במקום אחר הוא אמר שאם יש לך ספקות עדיף שלא תעשה דבר, כי ממילא מה שצריך לקרות קורה, מה אתה מנסה לעשות? האם אתה יודע למה העולם הזה קיים? למשל אלוהים נתן את התורה כדי שישמרו עליה, אבל אולי אלוהים רוצה הפוך, שלא תשמור על התורה, אצל אלוהים הכל יכול להיות. אז איך תוכל לדעת מה אלוהים רוצה? אם תשאל למה הוא נתן את התורה? ולמה ברא את הבריאה? ואיך נוצר הרצון שלו, עד שלא תבין מאין נבע הרצון שלו להגיד לך לא לנסוע בשבת, עד אז אין משמעות לזה שלא תיסע בשבת.

טוב נמשיך עם המקום והזמן, המקום מתהווה מאין מקום והזמן מאין זמן, כמה ישויות יש לנו? הגענו לשתי ישויות, ישות שנקראת אין מקום וישות שנקראת אין זמן. מעבר למקום והזמן יש הוויה שהיא מחוצה להם, המקום והזמן מתהווים על ידי מישהו שאין לא הגדרה של מקום זמן, המקום והזמן הם לא מחויבי המציאות. האם המקום הוא המציאות? לא, יש גם זמן. והאם הזמן הוא המציאות? לא, כי יש גם מקום.

האם המקום הוא אין סופי? לא, בגלל שהזמן מגביל את המקום, נכון שהמקום כמקום הוא אין סופי, אבל הוא לא הכל, אמנם יש אין סוף מקום, אבל המקום הוא לא סך כל מה שקיים, כי יש לנו גם זמן. אז יש לנו שתי אפשרויות, או שהמקום והזמן הם ישות אחת, ואז אין לנו בכלל שאלה, או שהם לא ישות אחת. למעשה יש הבדל בין מקום לזמן, הם שני דברים שונים, המקום הוא לא המציאות והזמן הוא לא המציאות, כשאני אומר מציאות אני מתכוון למציאות הכללית שיש בה מקום וזמן. זאת אומרת שיש משהו יותר גדול מהמקום והזמן. המקום הוא חלק ממשהו והזמן הוא חלק ממשהו. יש לנו משהו שאפשר לעשות ממנו מקום ואפשר לעשות ממנו זמן. לכן המסקנה היא שיש הוויה שמהווה את המקום והזמן. שהיא גדולה מהמקום והזמן, היא גדולה יותר מכל המקום ומכל הזמן. נקרא להוויה זאת למשל X, מה אנחנו יודעים על ה - X, אנו יודעים עליו שהוא מהווה את המקום והזמן. כך שיש לנו משהו שמקיף את כל הדברים, המקיף של האין סוף.

עכשיו השאלה האם יש שתי ישויות שמקיפות? למה לא יכול להיות? כי אם יש שתיים אז יש משהו שעוקף את שתיהן. איך שלא נסובב את זה, אם אפשר להתחמק מזה שיש הוויה שמקיפה את הכל. מה יותר גדול מכל המקום? מה יותר גדול מאין סוף זמן ומהאין סוף מקום? הדבר שבתוכו נמצא המקום והזמן. והמקום והזמן היכן נמצאים? הם נמצאים בתוך אין מקום וזמן, זה לפני הזמן והמקום. זה לא שלא היה מקום וזמן, כרגע הכסא הזה איננו, כי לפני המקום והזמן אין מקום אז אין כסא. כשאני אומר אין מקום לא הכוונה שהקוסמוס ריק, הכוונה שאין מרחב מקום. אין מקום זה לא חלל ריק, זה אומר שאין חלל. אנשים חושבים שכלום זה חלל ריק, זה לא כך, זה מקום ריק. חלל זה מלא נקודות, זה קיים גם בציר זמן, ומה שעוטף את המקום והזמן, זה משהו שהוא ללא מקום וללא זמן.

שאלה: איך מגיעים לזה?

אליעד: תשאל את עצמך שאלה, ותלך איתה עד הסוף, למשל למה אני רוצה את מה שאני רוצה? ואז תבין מהיכן בא הרצון שלי, תבין מי אני, מה היא המציאות, מה זה המקום והזמן, ואז תשאל מה זה מקום וזמן, ובתוך מציאות כבר אין מקום וזמן, שמהפרספקטיבה של לפני המקום והזמן. המקום הוא צורה של משהו והזמן הוא צורה של משהו, ולפני זה אנחנו באין מקום ובאין זמן. מבחינתנו אם נבדוק את זה נגלה שאין מקום ואין זמן זה אותו הדבר.

עכשיו נשאל שאלה, האם קיומו של הכסא מחויב המציאות? האם יכול שלא יהיה כסא? כן, זאת אומרת שקיומו של הכסא לא מחויב, הוא אפשרי, הוא יכול להיות ויכול לא להיות, האם המקום מחויב להיות קיים? לא, כי יש זמן, יכול להיות רק זמן? אולי, אנחנו אומנם חווים מקום וזמן, אבל יכול להיות שיש רק זמן, המקום הוא לא מחויב המציאות כי עובדה שיש זמן והזמן לא מחויב כי יש מקום. האם הפוטנציאל הוא מחויב המציאות? לא, למה הוא לא מחויב המציאות? כי עצם זה שאנחנו שואלים אם הוא מחויב המציאות, בתיאוריה הוא לא מחויב, הוא יכול גם לא להיות קיים.

זה נקרא מסע אל מחויב המציאות, המקום הוא אפשרות והזמן הוא אפשרות, אז מה מחויב? כלום, כלום אמיתי, כשאני אומר כלום אני לא מתכוון למקום ריק, כלום זה כלום

שאלה: מה זה כלום?

אליעד: הדבר שאתה לא יכול להגיד שזה זה, אם היית יכול להגיד שכלום זה, זה, אז הזה זה משהו ולא כלום. כלום זה ההיפך ממה שיש, כלום זה החיבור של המקום והזמן. עכשיו נשאלת השאלה, האם קיומו של הכלום מחויב המציאות? אמרנו שזמן ומקום לא מחויבים, אני מנסה למצוא מה מחויב, מה חייב להיות בטוח? האם זה מחויב שיהיה כלום? למשל נגיד לא, אין כלום, אז מה יש? אם למשל מחקנו את המקום והזמן מה נשאר? כלום, וממה הכלום עשוי? מהעדר שלו, וממה עשוי העדר שלו גם מכלום, אולי הכלום עשוי מכלום א' מכלום ב' מכלום ג', אבל מהצד שלנו האם יש הבדל בין כלום א' לכלום ב'? לא, אין הבדל, מבחינתנו זו ישות אחת.

מה התשובה למי ברא את אלוהים? התשובה לשאלה הזאת היא, שמי שמבין את אלוהים יבין שאין שאלה, למה? כי כאשר אתה חושב שאלוהים הוא ישות מצומצמת, אז יש אפשרות שיש אלוהים ויש עולם. אבל אם אתה מבין שאלוהים הוא האין מקום וזמן, אז מי ברא אותו? ההעדר שלו, כי אם אתה מבין שאלוהים הוא העדר מקום וזמן אז למה לשאול מי ברא אותו. גם אם אפילו נגיד שבראו אותו, אפילו שלושים לפניו, אין לזה כל משמעות, כי זה אותה ישות. אז איך שלא נסובב את זה נגיע למסקנה שמה שמחויב המציאות זה הכלום. עכשיו אני רוצה להוסיף שגם מה שאמרתי עד עכשיו לא נכון, שגם הכלום לא מחויב המציאות

הכלום הוא מחויב המציאות? בא נעצור פה, יש כאן משהו לא הגיוני, כלום פירושו, אין מקום, אין זמן ואין פוטנציאל, כי הפוטנציאל האין סופי עשוי מדבר שאפילו אין בו פוטנציאל, כי ממה עשוי הפוטנציאל של המציאות? משהו כאן לא הגיוני, מצד אחד יש כאן כסא, אפילו אם נגיד שזה אולי חלום או אשליה, יש כסא, אפילו כסא בחלום, ולכן רבי נחמן אמר, אתה חייב להגיד את שני ההפכים, יש ואין, מוכח לך כי יש במאה אחוז ומצד שני אתה מבין במאה אחוז שאין, זאת אומר שהכסא הזה במאה אחוז איננו ובמאה אחוז ישנו בו זמנית.

למה קיומו של הכלום מחויב, כי לא יכול להיות לא כלום, כלום לא יכול לא להיות קיים. למשל יש לנו את החדר הזה, ואם נוציא או נכניס דברים השטח יישאר אותו שטח, נכון? זאת אומרת שהשטח תמיד קיים, המקום תמיד קיים, מה זה אומר? ניקח למשל את המפץ הגדול, זה לא שלפני לא היה כלום, ועכשיו יש עולם, לא, לפני לא היה כלום ועכשיו יש גם עולם, כי הכלום נשאר, אי אפשר להעלים כלום, אם אתה מוציא עולם ומכניס עולם הכלום נשאר כי הוא עוטף את הכל.

בסופו של תהליך הבנו שיש פה שני הפכים, שמצד אחד יש נפרדות שהבסיס שלה זה מקום וזמן ופוטנציאל אין סופי וכו' ובו זמנית הכל אחד, בו זמנית, בו זמנית זה יש ואין. זאת ההבנה הראשונה שיש להבין בכל הסיפור

שאלה: האם זה האלוהים?

אליעד: אז האלוהים שכרגע אנחנו מדברים עליו הוא ההוויה של המציאות. להגיד שאלוהים ברא את העולם יש מאין זה חוסר הבנה, כי למעשה אלוהים הוא האין. האין מהווה את היש. מה שישנו עשוי ממה שאיננו. תבינו הדבר הזה הוא ההבנה הבסיסית, שאומרים לך קיר, אתה צריך להבין שכרגע הוא עשוי מכלום, וכרגע זה גם לא קיים בו זמנית. עכשיו מה זה משנה? את תפיסת המציאות כולה, למה זה משנה את כל תפיסת המציאות? כי כל תפיסת המציאות מושתת על השכל האנושי, והדבר היחידי ששכל אנושי לא יכול לתפוס זה לחשוב על דבר והיפוכו. ומה הדבר והיפוכו הכי פשוט? זה יש ואין, גם יש וגם אין, וכל השכל שלנו שמבין הבנות, הוא בכלל משובש, הוא לא משקף את המציאות האמיתית. ואני כבר יגיד את השאלה הפורמאלית, ומה אם השכל שלנו לא צודק בזה? ואולי מה שאמרתי לא נכון? בשכל אנו מבינים שהשכל לא מיצג את האמת, למה? כי הדבר היחיד שהשכל שלנו לא מסוגל להבין זה את האחד. האדם קם בבוקר ורואה שני מקומות שונים, האם אני צריך לגור פה או שם, הוא בכלל לא מבין שזה אותו מקום, שניהם נמצאים בשום מקום, התודעה חווה את שתי המקומות האלו כשתי ישויות נפרדות, את לא מסוגלת בשכל לחוות שתי מקומות כמקום אחד.

יש תודעה שהיא האני של האדם, שחווה כל מיני חוויות, היא חווה את החוויות בהתאם לאירועים שמתרחשים, המידע נכנס לאדם דרך החושים, שמיעה ראיה וכו' ודרך זה התודעה מנתחת את הכל וחווה חוויה, מה שהיא חווה בחושים זה בתוך מקום וזמן ובתוך נפרדות, טוב ורע וכו. מה שאני בעצם אומר זה, אם התודעה היא המרכז והכל מקיף אותה והיא חווה אירועים אז יש גם אפשרות להסתכל פנימה. כשאתה מסתכל החוצה אתה רואה אני ולא אני מקומות וזמנים וכו', אבל התודעה הזאת יכולה לקבל מידע לא רק ממה שקורה מחוצה לה אלא גם מה שקורה לפניה, כשהיא מסתכלת אל תוכה, מה הכוונה לתוכה, הדבר שמהווה אותה. זאת אומרת שהיא לא חייבת לקבלת מידע מה שהיה אחרי הבריאה, היא יכולה לקבל מידע גם מה שהיה לפני הבריאה, ואז החוויה שלמה.

רבי נחמן בליקוטי מוהרן כתב שהשקר מזיק לאדם בגשמיות וברוחניות, כי על הגדול הוא אומר שהוא קטן ועל אחד הוא אומר שזה שניים, זוהי מהות השקר. מה זה אומר לנו? שעל הכלום, האחד אנו אומרים שזה מקום וזמן ונפרדות, ועל גדול שזה הכלום, אנחנו אומרים שזה קטן. מה נראה לנו הכי קטן? הכלום, אבל למעשה זה הכי גדול. מה הדבר הכי קטן בעולם? כלום, אבל מה הדבר הכי גדול? כלום, למה הוא הכי גדול? כי הוא יותר גדול והמקום והזמן.

תנסו להבין הדבר הכי קטן חייב להיות גם הכי גדול. ואני אסביר, אם ניקח כדור, הדבר הכי קטן בו, למשל ניקח נקודה אחת שהיא הכי קטנה, וניקח יותר קטנה עד שנגיע לכלום, אבל הכלום ממלא את כל הכדור, נכון? אבל הוא גם מקיף את כל הכדור, הכלום הזה הוא בכל מקום וזמן וגם מקיף את המקום והזמן. בכל מקרה כשקראתי את מה שרבי נחמן אמר חשבתי שאני צריך לראות שעכשיו הכל אחד. הייתי קם בבוקר ורואה ימין שמואל והבנתי שאני לא באמת, כי אני ציפיתי כאדם שחוויית החושים שלי תשתנה, אבל כמובן שראיתי שתיים. ואז אמרתי לעצמי נניח שלא תראה שניים נניח שתראה אותו הדבר, מה זה נותן? כלום. דבר נוסף שהבנתי לעצמי שזה לא רק שלא נותן כלום, שזה שאני קיים זה גורם שתהיה לי חוויית מקום וזמן. אפילו אם אני יעצום את העיניים אולי אני לא אראה מקום אבל אני אומר, אני אז קיים אני ולא אני. בסוף מה שאני רוצה לומר שזה לא משנה את חוויית החושים, הכל ממשיך כרגיל אבל החוויה נעשית אחרת מתוך הבנה.

בכל מקרה מה הבנו עד עכשיו? שכול הדברים כולם, קיומם אפשרי המציאות, יכולים להיות קיימים ולא קיימים, והדבר היחיד שהוא מחויב זה הכלום, כי אי אפשר להעלים כלום, כי אפילו אם תעלים כלום קבלתי אותו, זה הסוף. אם נעלים את הצורה של הכסא נקבל ברזל, אם נעלים את הברזל נקבל אטומים, עד שתגיע לכלום שהוא הישות הבסיסית ביותר.

שאלה: איך זה קרה? איך מהכלום נוצר היש?

אליעד: התשובה הפשוטה היא שזה לא קרה, זה תמיד קיים. אבל אני אתן תשובה אחרת, והיא, השאלה היא לא איך זה קרה אלא האם זה ככה? האם באמת המקום והזמן מתהווים מאין מקום וזמן? אם המקום והזמן לא מתהווים מאין מקום וזמן אז אין שאלה איך זה קרה, ואם הם מתהווים ממקום וזמן, אז השאלה איך זה קרה, איך מאין מקום וזמן נהיה מקום וזמן? האם מכלום נהיה משהו, איך זה יכול להיות? אז למעשה מחויב לנו ככה, שאיך שלא נסובב נגיע לכלום, ואז אנו אמורים להבין את השאלה, למה אנחנו אומרים איך? הרי זה כלום וגם משהו אז זה דבר והיפוכו, התשובה היא שמהכלום נוצר משהו למרות שזה דבר והיפוכו. השאלה היא לא אל המציאות אלא אליך, איך אתה לא מבין שזה ככה, איך בכלל יש לך שאלה, והתשובה היא שבשכל שלך את לא מסוגלת להבין דבר והיפוכו, ולכן יש לך שאלה שלעולם לא תמצאי לה תשובה, מאחר שמצד המציאות יש דבר והיפוכו בו זמנית, והשכל שלנו לא מסוגל להבין דבר והיפוכו בו זמנית, זה אומר שאין שום אפשרות שנבין את המציאות בשכל שלנו שלא מבין שדבר והיפוכו זה אחד. מה שכן אתה יכול להבין שזה ככה, ואז השכל שלך ישתנה

שאלה: איך השכל ישתנה?

אליעד: אם את באמת היית מבינה את מה שאמרתי עכשיו.

שאלה: אני מבינה בשכל.

אליעד: לא עד הסוף. אם את מתבוננת בזה ומתבוננת ומתבוננת את תחווי את זה, את תגיעי למצב שכאשר את תראי בקבוק את תביני שהוא גם איננו, ומתוך החוויה הזאת את תחיי את החיים.

שאלה: האם אתה רואה את הבקבוק אחרת ממה שאני רואה?

אליעד: אני חווה אותו אחרת ממה שאת חווה. אני מדבר על החוויה, השאלה היא מה האמת? האמת היא שכרגע זה גם ישנו וגם איננו. כל מה שהסברנו עכשיו לגבי המקום והזמן, זה נכון גם לגבי כל דבר בחיים, מה זה אומר? כאשר את לדוגמה נותנת לילדים שלך לאכול, את בעצם מגדירה רצון, אני רוצה שהם יהיו בריאים, כאשר אנחנו אומרים שהכל אחד, אם תתבונני לתוך הרצון שלך שהילדים שלך יאכלו את תגלי שבו זמנית את תרצי שהם יהיו חולים, ושניהם יהיו טובים באותה מידה, כרגע את בצמצום, את מתחברת לרעיון שהם יהיו בריאים, לאכול זה מתוך תכלית לחיות, אבל התכלית לחיות היא נכונה כמו התכלית למות, בצמצום שלך את מחוברת לתכלית לחיות. שאני אומר שהכל אחד, פירושו שאדם שהולך לאכול התכלית שלו היא לחיות, ואני אומר שזה אחד משתי אפשרויות אני גם רואה את האוכל אבל יש כאן פרספקטיבה נוספת.

כך כמו שלקחנו את הנושא של המקום והזמן והבנו שזה גם ישנו וגם איננו בו זמנית, אפשר לעשות זאת לגבי כל דבר. אדם שואל עצמו האם להיות רווק או להיות בזוגיות? אם הוא יפעיל את השכל הוא יגיע להבנה שזה לא משנה, שזה אחד. וככול שיש לך יותר שכל כך אתה חווה יותר את האחדות, כך אתה מבין שכול התהליכים בסופם מתאחדים. תבינו שהדיבורים האלו על מקום וזמן זה לא סתם, זה משליך על כל הדברים האחרים, בכל התלבטות ובכל ספק.

שאלה: אני מרגיש עכשיו רע, מה לעשות?

אליעד: אתה מרגיש רע, למה? כי אתה לא רוצה את המציאות, תשאל עצמך למה אתה לא רוצה את המציאות, בסוף תגלה שזה בכלל לא משנה, אתה יכול לרצות אותה או לא. תבין, אתה לדוגמה לא רוצה את המציאות לכן רע לך, אם תשאל את עצמך, למה אני לא רוצה את המציאות, מה רע בה? אולי היא טובה? בסוף תגיע להבנה שתפיסת הטוב והרע שלך היא אפשרית המציאות, לכן אני תמיד אומר תבדוק האם זה באמת רע, האם זה באמת טוב? כי מבחינת האמת אין טוב או רע יש רק אפשרויות, באותה מידה שאתה לא מרוצה מהמציאות, באותה מידה אתה יכול להיות מרוצה מהמציאות מבחינה אובייקטיבית. רק בגלל הצמצום אתה מעדיף לרצות או לא לרצות, אבל אתה מבין שהצמצום הוא רק אפשרות. זה כמו משחק שאתה נלחם נגד מישהו אבל יודע שאתה עומד לנצח אותו מראש, משהו כזה. זה כמו שרבי נחמן אמר, ניצחתי ואנצח, מה זה אומר? למעשה הוא אמר גמרתי ואגמור, הלוגיקה פשוטה, קודם כל תבין שהכל אחד ואחר תוכל לעשות מה שאתה רוצה..

שאלה: למשל אני לא מרוצה מהמציאות כי אני לא יודעת את האמת, מה עלי לשאול?

אליעד: בואי נפשט, את רוצה שיהיה לך טוב, נכון?

שאלה: לא, אני רוצה לדעת את האמת.

אליעד: למה את רוצה לדעת את האמת? כי זה מה שאת רוצה, ואת רוצה לקבל את מה שאת רוצה כדי שיהיה לך טוב.

שאלה: לא בגלל הטוב

אליעד: אם לא היית רוצה לדעת את האמת, האם גם היית שואלת אותי מה האמת? לא, זאת אומרת שמה שמעניין אותך זה הרצון שלך. את רוצה למלא את רצונך, נכון? פשוט, את לא רוצה את האמת את רוצה למלא את רצונך, נכון? בפשיטת, את רוצה שיהיה את מה שאת רוצה. עכשיו כאשר הרצון שלך מתמלא טוב לך, וכאשר יש התנגדות בינך לבין הרצון רע לך, נכון? עכשיו קודם כל את צריכה להגיד לעצמך את האמת, ומה היא האמת, שאת רוצה שיהיה לך טוב, אל תספרי סיפורים, אל תשקרי, תגידי את האמת, אם את רוצה להגיע לאמת, שלב ראשון אל תשקרי את עצמך, אל תגידי שאת מחפשת אותה, תגידי אני רוצה שיהיה לי טוב. אי אפשר להגיע לאמת באמצעות שקר. עכשיו תשאלי את עצמך למה אני בכלל רוצה לדעת את האמת? מה הסיבה? את אומרת שאת לא מרגישה טוב כי את לא יודעת את האמת, אז מה הסיבה שאת בכלל רוצה לדעת את האמת?

שאלה: כי אני רוצה שיהיה לי טוב.

אליעד: אבל למה את רוצה שיהיה לך טוב דרך ידיעת האמת, האם את לא יכולה להרגיש טוב בלי ידיעת האמת? כשהיית בת שלוש היה לך רע בגלל שלא ידעת את אמת? לא. אז מה אכפת לך מהאמת?

שאלה: זה בגלל הרבה שטיפות מוח שאמרו לי שאם אדע את האמת אהיה מאושרת.

אליעד: אז את צריכה לשאול את עצמך, האם אני באמת רוצה לדעת את האמת או שזו רק שטיפת מוח? ויש דבר יותר קל מאשר לדעת את האמת, פשוט להיפתר מהרצון הזה. בהנחה שזה לא רצון שלך פשוט תפתרי ממנו. איך תפטרי ממנו, פשוט תשאלי מה אני באמת רוצה? את מבינה מה קורה, האדם סובל בלי לדעת למה הוא סובל, למה אתה רוצה את זה, מה הסיבה?

שאלה: יש רצונות שהיו עוד מהילדות.

אליעד: איזה רצון היה לך כשהיית בת חודש? הרצונות התהוו במשך הזמן.

שאלה: למעשה אני צריכה לוותר על הרצון.

אליעד: אל תוותרי אל שום דבר, את צריכה להתמקד באמת, והאמת היא שאת רוצה שיהיה לך טוב, כדאי לך להבין את עצמך, האם אני רוצה את זה או לא רוצה את זה.

שאלה: הבנתי שהרצון בא מהחברה.

אליעד: אם באמת הבנת את זה, אז זה אמור לשחרר אותך מהרצון הזה. אם תביני שכול מה שכולם אמרו לך שאת צריכה לחפש את האמת, זה לא באמת רצון שלך, זה הם רצו. אם את מתבוננת פנימה לתוכך את מגיעה להבנה של אין רצון, את מבינה שכול הרצונות הם כלום הם אין

מה שאמרתי שהאין הוא מחויב המציאות, זה לא נכון, למה זה לא נכון? כי ההפך של אין זה לא אין אין, אם נצמצם הכל נגיע לאין, נצמצם את האין נקבל אין, אבל זה לא נכון כי ההפך של האין הוא יש, גם האין הוא רק אפשרות, כמו שיש אין כך גם יש "יש". בסופו של תהליך אנו מגיעים להבנה שהיש והאין הוא אחד, מה זה אומר? מקודם הבנו שמתוך האין מקום וזמן התהווה היש מקום וזמן, כאן אנחנו עדיין בנפרדות, כי אנחנו אומרים שהיש דבר אחד והאין דבר אחר והאין מהווה את היש, אבל אם נתקדם עוד נבין שזה בכלל אותה ישות. יש ישות אחת שבצד אחד שלה היא יש ובצד שני שלה היא אין, ולכן אפשרי המציאות הוא גם מחויב המציאות, כל מה שנכון לגבי אפשרי המציאות נכון גם לגבי מחויב המציאות. אם מחויב המציאות פירושו שהדבר תמיד חייב להיות קיים, לכן הכסא הזה תמיד חייב שיהיה קיים, אם אני עכשיו מזיז אותו, זה אומר שהוא עדיין קיים אך הוא זז אצלנו בראש, בסוף התהליך אנו מגיעים להבנה שהכל אחד ותמיד ואין הבדל בין יש לאין, זוהי אותה ישות.

אז איך הדבר הזה עוזר לאדם? קודם כל הוא מבין את המציאות, וזה הופך לו את כל הרצון. למשל אתה רואה אוכל ואתה רעב, אז אתה חווה רע, למה אתה חווה רע? כי אני רוצה לאכול, ויש הבדל בין רעב לשבע, ויש הבדל בין יש אוכל לאין אוכל ולכן רע. אבל אם אתה מבין שהכל אחד, אז כל מה שתראה תדע שזה רק ביטוי, רק צמצום, זה לא המקורי.

עכשיו מצד האמת אין הבדל בין חי למת. ואז כאשר אתה חי בצמצום, בהגדרות וברצונות אתה מבין שמצד האמת זה אחד, ואז אתה גם מחוץ למקום ולזמן וגם במקום ובזמן בו זמנית. זה פותר לך את כל הסיפורים בעולם

שאלה: למעשה צריך לעבור תהליך

אליעד: טוב, אז תעבור תהליך שבסופו אתה צריך לדעת שהכל אחד, אם לדוגמה לא היית פה היום אז היית עובר את זה יותר לאט, או שעובר את זה בעוד שלוש מאות שנה, ואם אתה פה אתה עובר את זה יותר מהר, אני רק אומר לאדם היכן לחפש. אני חיפשתי ובסוף מצאתי את הדרך ואז אני אומר לכם פשוט ללכת בשביל ההוא, ואם תלך בו תגיע. ואם יש זאבים תעשה ככה, גם הנחיות אני נותן, אבל אתה צריך ללכת בשביל.

החוויה של האחדות אמורה לשנות את החוויה מעוד כיוון, כי כאשר האדם אומר אני ולא אני, כאשר האדם מבין את נושא האחדות הוא מבין שאני זה לא רק מי שאני חושב שאני, כי אני זה ביטוי של משהו אחר, יש ישות אחת שבה היש והאין הם אחד, ומזה זה מתפצל. יש ישות אחת ואין ישות אחרת ובתוך זה יש לנו כל מיני ביטויים כמו שולחן, כסא, אליעד, אני וכו', ואתה רואה שאתה כמו כל דבר, אבל זה לא דופק אותך, זה עושה אותך יותר גדול, למה? כי אתה עוזב את ההיצמדות של התודעה כלפי חוץ והתודעה חווה עצמה גם פנימה. האדם אומר אני מבין שזה לא רק החיצוני אלא זה גם הלפני. אני זה גם אלוהים הראשון שעשה את הכל, זה כמו אדם שהיה בתוך חלום ומבין שהיה בתוך חלום, וכאשר מישהו צועק עליו הוא מבין שהוא רצה שיצעקו עליו.

שאלה: האם אתה אומר שהמציאות היא כמו חלום?

אליעד: ביחס לאין מקום ולאין זמן את בתוך חלום, יותר גרוע מחלום, כי בחלום יש את ההוא שחולם, פה אין את מי שחולם, אין כלום. זה לא קרה ולא היה בשום מקום. זה יותר אבסורדי במירכאות.

ההתבוננות בדבר הזה משנה את החוויה. אם אתה רוצה משהו, אתה שואל מה הוא המשהו הזה? מה זה האני הזה בכלל? זה משנה לך את החוויה. והחוויה הזאת היא פנימית, כי מבחינה חיצונית יש מקום ויש זמן, אבל בפנימי אין. אתה עדיין ממשיך כרגיל אך יש משהו לפני הכל

שאלה: מה הערך המוסף?

אליעד: תבין אם האדם לא מבין שיש בזה ערך מוסף שלא יתעסק בזה. זה הדבר היחיד שחשוב. אם האדם לא מבין למה הוא אף פעם לא מאושר, זה בגלל שאין לו את ההבנה הזאת. זה הדבר החשוב היחיד, כל השאר לא משנה, בסך הכל מדובר פה על הבנה, בדרך כלל אחרי שתבין תתחיל לעשות, פה אין מה לעשות, אחרי שהבנת פעם אחת שהכל אחד, זהו נגמר החיפוש.

שאלה: האם זאת שאלה של תרגול?

אליעד: זה עניין של הבנה, ההבנה הזאת נמצאת בקצה של ההבנות, ונגיד שכדי להבין את זה אתה צריך מאה אחוז ריכוז ברמת עומק מסוימת, האדם ביום יום לא מפעיל עד כדי כך את השכל שלו, הוא מתעסק בדברים רגילים, הוא לא חושב על מקום וזמן, הוא לא מתעמק בזה, לכן שלב א' אומר שככול שיש לך יותר שכל, כך אתה תחווה יותר, בפשטות ככול שתשתמש יותר בשכל שלך כך השכל הוא כאילו תופס את ההבנה.

שאלה: אבל אמרת שהשכל לא יכול לתפוס שקיים ולא קיים זה אחד.

אליעד: כשהוא רואה את זה הוא תופס את זה ואז הוא חווה את זה. אני אסביר לך, השכל של האדם לא יכול להבין דבר והיפוכו בו זמנית, אבל זה הקטע של האמת, איך יודעים שמשהו אמת, כאשר אתה לא יכול לשקר, מה הכוונה שאתה לא יכול לשקר? אם אתה רואה משהו ושואל את עצמך, אולי זה לא האמת? אז זה לא האמת. אם אתה מפעיל את כל השכל שלך, אז במו עיניך אתה רואה שזאת האמת, שזה אחד. אם האדם מפעיל את השכל שלו עד הקצה הוא בסוף יודע שזה אחד.

שאלה: איך הוא מפעיל את השכל?

אליעד: על ידי התבוננות, הוא שואל, למה זה? מדוע? בסיפורים על רבי נחמן נאמר שהיה הולך להתבודד ועשה מה שעשה, מה עשה? ישב וחשב מה לעשות, מה? מי? חשב מחשבות.

ההתבוננות הזאת היא הקצה האחרון של ההתבוננות, ולפני זה יש נגזרות, למשל אדם שרוצה משהו ולא שואל עצמו מדוע אני רוצה את זה, ברור שלא יוכל להגיע לקצה של ההבנה מדוע הכל קיים. לכן בפרקטיקה, קח את כל התהליכים המחשבתיים ותיישם אותם על חיי היום יום. כל דבר שאתה רוצה, תשאל למה אני רוצה אותו? מה הסיבה? האם אני בוחר אותו? האם אני לא בוחר אותו? וזה יעורר בתוכך את החוויה עד שתגיע לנקודה הראשונה.

שאלה: יש עבודה קשה, אולי למי שיש שכל זה לא קשה.

אליעד: גם לך יש שכל אבל את לא משתמשת בו מספיק, האדם אף פעם לא סובל מעבר לשכל שלו, זה אומר שהסבל שלך תלוי בכמות השכל שלך. אם בכלל לא היה לך שכל לא היית סובל, יש התאמה בין כמה שכל יש לך לבין כמה אתה סובל. זה נקרא תכלית הידיעה שלא נדע, ההבנה הזאת היא השגת האין סוף. רבי נחמן אומר אם אתה לא אלוהים אתה תמיד תרגיש חסר, ומי שנכלל באלוהים חווה שלמות, ואיך תיכלל באלוהים? על יש שתדע מה זה.

השאלה הנשאלת היא, אם אני אדע את אלוהים איך אני יהפך לאלוהים? תשובה, זה לא יהפוך אותך לאלוהים, אתה כבר אלוהים אבל כאשר אתה יודע את זה אתה חווה את זה

שאלה: אז מה תכלית הבריאה?

אליעד: בא נצא מנקודת הנחה שמה שאגיד לך שזאת התכלית, תיקח את ההיפך ותדע ששניהם נכונים. מצד האמת יש תכלית ואין תכלית בו זמנית. אני יכול להגיד לך שתכלית הבריאה זה אין סיבה. מה הכי סיבתי? הבריאה, ואני אומר לך, אתה יודע לשם מה יש עולם, כדי שיהיה עולם. שזה דבר והיפוכו, למה? כי למעשה זה לא ענה על כלום, אך מצד שני זאת הסיבה הכי טובה. אז הסיבה הכי טובה היא שאין שום סיבה.

בשורה התחתונה ההתבוננות של השכל, הלוך ושוב, נכנס פנימה ופנימה, כמו שרבי נחמן אמר, יש אור, ועל ידי השכל שרודף אחריו, מגיע ולא מגיע, יש את השכל, ומה יש בין השכל לאין סוף? כתר = גבול, שלא נותן לך להבין את האין סוף, על ידי שהאדם חוקר בשכל שלו, מה היה לפני? איך מהכלום נוצר היש? חוקר כל הזמן את הדברים האלה, אז הוא יוצר בתוכו כלים להשיג את האין סוף, והאין סוף פורץ את הכתר ונכנס לחוכמה.

אבל זה לא באופן רציף, כי אם זה היה באופן רציף לא היה עולם. בקבלה נאמר שאם המוח חושב על זה ללא הפסקה הוא בסוף מתבטל, זה נקרא כפתור להשמדה עצמית. אדם שרע לו, אני מתחייב לו שאם הוא יתעמק בזה, הוא יעלם בסוף. לא רק הרצון גם הוא יעלם, אם תחשוב כל הזמן, מי אני? מי אני? מי אני? בסוף תבין שזה אחד, ונעלמת. כשתהיה בהבנה של האחד נעלמת, זוהי אפשרות להעלים את התודעה, אם תלך לקצה החוויה של הנפרדות תעלם ואתה לא תחווה את עצמך כישות נפרדת. ומה שקורה אחר כך שמכלום מתהווה יש, ופתאום אתה חוזר לעצמך, הרי אני לא החזרתי את עצמי, כי לא הייתי קיים, אבל פתאום אתה חוזר לעצמך והבחירה והרצון שלך נוצרים.

שאלה: אז חזרת בתשובה?

אליעד: מה זה לחזור בתשובה? זה להשיב את הדבר למקום ממנו הוא נלקח, אתה שייך לאין סוף, תשיב את הדברים לאין סוף, תקשר אותם לשורשם, תבין שאתה לא ישות מצומצמת, תבין שאתה בעצם אלוהים וגם אתה, כי אתה גם כלום וגם ישנו בו זמנית.
למה משהו קיים הסוד האני לכפור באלוהים ילדה התקדמות מהותה של המציאות הרגשה משחקים קשיים איך אלוהים רוצה אולי אין אלוהים אין או יש אין אלוהים אין ויש אין יש אין מיש אלוהות אלוהים אלוהים לא קיים אלוהים קיים בריאת העולם האין והיש האם אין אלוהים האם אלוהים קיים האם יש או אין אלוהים האם יש אלוהים הוכחה הוכחה לאי מציאות הבורא הוכחה לאלוהים הוכחה לכך שאין אלוהים הוכחה לכך שיש אלוהים הוכחה למציאות הבורא הוכחה לקיום אלוהים הוכחה לקיום האל הוכחה לקיומו של אלוהים הוכחה שאין אלוהים הוכחה שאלוהים לא קיים הוכחה שאלוהים קיים הוכחה שיש אלוהים הוכחות הוכחות לאי מציאות הבורא הוכחות לאלוהים הוכחות לכך שאין אלוהים הוכחות לכך שיש אלוהים הוכחות למציאות הבורא הוכחות לקיום אלוהים הוכחות לקיום האל הוכחות לקיומו של אלוהים הוכחות שאין אלוהים הוכחות שאלוהים לא קיים הוכחות שאלוהים קיים הוכחות שיש אלוהים הוכחת אי מציאות הבורא הוכחת מציאות הבורא הוכחת קיום אלוהים הוכחת קיומו של אלוהים היש והאין הכל או כלום המפץ המפץ הגדול העולם יהדות תורה מצוות אלוהים יש או אין יש או אין אלוהים יש אין יש אלוהים יש ואין יש מאין יש מיש כלום כלום או הכל להביא הוכחות להוכיח למה אין אלוהים למה אלוהים קיים למה יש אלוהים מציאות האלוהים מציאות הבורא קיומו של אלוהים
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילונים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילונים
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילונים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילונים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילונים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה באינטרנט, שבה מציגים באופן מודגש במיוחד כאשר אדם דתי גנב, אנס או ביצע עבירה כלשהי. למשל, כאשר מפרסמים באינטרנט אירוע שבו אדם דתי ביצע עבירה, כמו דתי גנב, מיד מתעוררת תגובה הגנתית של הצד הדתי שטוען מה, אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה עצם הפשע, אלא הסתירה בין הערכים המוצהרים של הדתי לבין ההתנהגות שלו בפועל. אליעד מתאר כי כאשר אדם דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל עליונות מוסרית, ולכן הציפיות ממנו נמוכות יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה נתפס כצביעות. אליעד נותן דוגמה ... חילוני שמפעיל מוזיקה רועשת בשעת לילה מאוחרת בביתו ומפריע לשכנים, לפחות מודע לכך שהוא מטריד את שכניו. לעומתו, אדם דתי שמפעיל קול חזק של תפילה או של שמחה דתית בשעה מאוחרת, לא רק שאינו מודע לכך שהוא מפריע, אלא אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו. הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה בעיה בהפרעה לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין לפחות שזה לא ראוי ומרגיש בושה או אי נוחות לגבי המעשה. ... שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילונים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר ... המשמעותי הוא בגישה: החילוני שלא משרת בצבא אינו חושב שזה אידיאלי, הוא מבין שיש בכך בעיה מוסרית או חברתית. מנגד, החרדי שלא מתגייס, עושה זאת מתוך עמדה מוסרית ודתית שהוא מאמין בה. הוא מצהיר בגלוי שהוא גאה בזה שהוא לא משרת בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ומחנך את ... להצדיק את עצמו. הוא יפעל ללא תחושת אשמה משום שלתפיסתו, הוא עושה זאת מתוך הצדקה כלשהי שנובעת מתוך השקפתו הדתית. התחושה היא שאותו אדם דתי לא רק שאינו מתבייש אלא אף מתגאה בכך שהוא פועל בהתאם לערכים שלכאורה מצדיקים ... הציבור כועס עליו יותר. מדוע העבירה של אדם דתי נתפסת כצביעות? נקודה מרכזית שאליעד כהן מדגיש בהרצאתו היא שהפושע הדתי נתפס כחמור יותר בגלל הצביעות המובנית שבמעשה שלו. הדתי מציג עצמו כאדם רוחני, מוסרי, ובעל ערכים גבוהים יותר, וכשהוא פועל נגד הערכים המוצהרים האלו, זה נתפס כחמור יותר ... מתאר זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אדם חילוני עושה רעש לשכנים בלילה, הוא מבין שיש בעיה בהתנהגותו, אך כשהאדם הדתי עושה זאת תחת מעטה של מצווה, הוא לא רק שאינו מתבייש אלא גם מצפה שיכבדו אותו על כך. אליעד כהן מסכם בכך שהצביעות היא שמפריעה באמת לאנשים, לא הפשע עצמו, ולכן כשמדובר בפשעים של דתיים, הכעס והטינה חזקים יותר מאשר כשמדובר בפשעים דומים של אנשים חילונים. למה דתיים לא משרתים בצבא? מהי צביעות דתית? ההבדל בין דתי לחילוני? למה אנשים כועסים על חרדים? למה הפשע הדתי מרגיז יותר? מה היחס לדתיים בישראל?
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים ... הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג ... שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך ... שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים הדתיים חיים חיים מודרניים, וכך נוצרת אצלם סתירה פנימית בין אמונותיהם לבין החיים בפועל. ככל שהאדם דתי יותר קיצוני, הוא מאמין ומזדהה עם רעיונות אלה בצורה מלאה. למשל, בכתות דתיות קיצוניות כמו לב טהור, נשות השאלים, או נטורי קרתא, מאמינים בטקסטים אלה באופן מלא, ומייחסים להם משמעות מעשית. כיצד מתמודדים הדתיים עם הטקסטים הבעייתיים האלה? רוב האנשים הדתיים מתקשים להתמודד עם הטקסטים האלה, ולכן הם מסלפים או מנסים להסביר אותם באופן שונה. הם טוענים, לדוגמה, שהאמירות כמו ... אישה הן לא כפשוטן, ומנסים לתת פירושים שונים ומתוחכמים, מתוך רצון שלא להודות במשמעות האמיתית והישירה של הדברים. רוב הדתיים חיים בקונפליקט מתמיד בין הטקסט הדתי לבין הערכים המודרניים, ולכן הם מוציאים את הטקסטים מהקשרם, כדי להרגיש נוח יותר. לעומת זאת, דתיים קיצוניים דווקא נצמדים למשמעות הפשוטה של הדברים, ובמובן זה הם מייצגים את המקור האמיתי של היהדות. הרבנים שהקהל הדתי ... כיצד יש להסתכל על היהדות בסופו של דבר? אליעד כהן מסכם שחשוב להבחין בין היהדות כטקסטים כתובים, לבין האנשים הדתיים שמאמינים בה. הטקסטים היהודיים הם אכן גזעניים ושוביניסטיים בצורה ישירה וברורה, ואף חמורה ממה שהרוב חושב. לעומת זאת, רוב הציבור הדתי אינו מזדהה ... החיים בעולם מודרני ומוסרי. הסיכום של אליעד כהן מצביע על כך שאין כאן שאלה של הוצאה מהקשרם של הטקסטים הדתיים, אלא הטקסטים הם כפשוטם: גזעניים ושוביניסטיים. אך האנשים הדתיים עצמם ברובם אינם חיים את הטקסטים האלה במלואם. האם היהדות שוביניסטית? האם היהדות גזענית? מעמד האישה ביהדות ביקורת על רבנים האם דברים הוצאו מהקשרם ביהדות? סוגי דתיים ביהדות אמירות שנויות במחלוקת של רבנים סוגים של חרדים, סוגי דתיים, סוגי חרדים, דתיים קיצוניים, חרדים קיצוניים, ביקורת על חרדים, ביקורת על דתיים, ביקורת על רבנים, פליטת פה של רבנים, מעמד האישה ביהדות, שוביניזם ביהדות, מעמד האישה בקבלה, פמיניזם ביהדות, האם התורה שוביניסטית? האם התורה גזענית? האם היהדות גזענית? האם הדתיים גזעניים? האם הדתיים שוביניסטיים? ביקורת על הדת, מעמד האישה בהלכה, מעמד הגוי בהלכה, מעמד החילוני בהלכה, דעת אמת, העם היהודי הוא העם הנבחר, אור לגויים, מוסר יהודי, מוסר דתי, לכבד את הדת, לכבד את המסורת, לכבד את הדתיים, הומואים דתיים, הרב ברלנד, הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, התורה היהודית, למה שונאים דתיים? תרבות יהודית, מעמד החילוני ביהדות, מעמד הגוי ביהדות, נטורי קרתא, דאעש, לכבד את המסורת היהודית, מיהו דתי? זרמים דתיים, כתות דתיות, כת השאלים, כת לב טהור, שנאת דתיים, כת האמיש, כת הטאליבן, כתות דתיות בישראל, נשות השאלים, נשים חרדיות, יחס לגויים בהלכה, יחס לחילונים בהלכה, יחס לנשים בהלכה, מעמד האישה בחברה הערבית, מעמד ... לנשים בתורה, מעמד הגבר ביהדות, איש ואישה ביהדות, היחס לגוי בהלכה, מה תפקיד הגויים בעולם? שלא עשני אישה, מגמות דתיות, המגזר הדתי, המגזר החרדי, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שעשני כרצונו
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית וחיים חיים חילונים, חושבים שהם חופשיים מעולם הדת. אך בפועל, הם לא באמת משאירים מאחור את הדת, אלא מחליפים ... שהיא חילונית. האם יציאה מהדת משמעה חופש אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות שמגבילה אותו, ובכך הוא פתאום חופשי לעשות כל דבר שירצה. אך למעשה, ... ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות ... אפילו דוחפים אותו לשולי החברה בדרכים שונות. זהו סימן לכך שהחילוניות גם היא בעצם דת, רק דת שונה מהדתות הדתיות המסורתיות. האם בני אדם יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים באופן טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק ... מערכת דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות הדתיות מכתיבות לו מה לעשות, והוא מקבל את זה בשמחה. החופש שבדתיות באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין ... ברצינות. ברגע שהוא מבין את זה, החיים הופכים לקלים יותר, נעימים יותר, ואפילו חופשיים יותר. כל הדתות, חילוניות או דתיות, הן רק מערכות של אמונות שמנחות את האדם, אך אם האדם מצליח לראות זאת כמשחק, הוא יכול להשתחרר ולהרגיש ... חופשיים, אך למעשה הם פשוט מחליפים דת אחת בדת אחרת - דת חילונית. כל בני האדם, לפי אליעד, הם דתיים, ולא משנה אם הם דתיים מסורתיים או חילונים. החופש האמיתי מגיע כאשר אדם מפסיק לקחת את כל מערכות האמונה ברצינות, מבין שהן רק משחק, ... או מערכת ערכים. כל מה שהוא מאמין בו בהמשך, מגיע מהסביבה, ולא בהכרח נכון. מהי דת בני האדם? חילונים דתיים הדת של החילונים תרבות מערבית למה כולם דתיים? הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה אנשים שיוצאים בשאלה הם אנשים שעוזבים מסגרת דתית, קהילה דתית, כת מסוימת או מערכת נוקשה אחרת. מדובר לא רק על עזיבת הדת ... המחשבתית? כאשר אדם עוזב את הדת ונעשה חילוני, הוא נוטה לחשוב שעכשיו הוא חופשי, שהוא משוחרר מהאמונה הישנה ומהערכים הדתיים שכבלו אותו. רבים מהם מאמינים שהם כבר לא נתונים לאף מערכת אמונה מגבילה, שהם משוחררים לחלוטין מהדתיות ומהשמרנות. אך זו תפיסה מוטעית, משום שהאדם שעוזב את הדת הדתית פשוט מאמץ דת אחרת - הדת של החילוניות. ... עוזבת את האדם? אחת האפשרויות להסביר זאת היא שהדת עדיין קיימת בתוך ראשו של האדם. ייתכן שהוא עזב את קיום המצוות בפועל, אבל הדת עדיין רודפת אותו בתוך ראשו - הוא עדיין חושב במונחים דתיים, מושפע מהדת ברגשותיו ובאופן שהוא מתנהג. לפי הפרשנות הזו, האדם אולי הפך חילוני חיצונית, אבל פנימית הדת עדיין בתוכו. ... באמת נעשה חופשי. הוא פשוט מאמץ סט חדש של אמונות, ערכים ונורמות חברתיות שמגדירות אותו. גם אנשים חילונים הם דתיים - הם פשוט מאמינים בדברים אחרים. יש להם עקרונות קדושים, יש להם חוקים משלהם, יש להם ערכים ומנהגים שהם ... בצורות אחרות. יש סט של אמונות וחוקים שחובה לקבל בעולם החילוני, בדיוק כמו בעולם הדתי. בני האדם הם יצורים דתיים מטבעם כאשר מדובר בבני אדם כחיה, ניתן לראות שכולם דתיים בצורה כזו או אחרת. יש להם מערכת אמונות, הם מקבלים כללים מסוימים כנכונים ללא ערעור, והם פועלים לפי חוקים ... - יש להם חוקים, יש להם ערכים שהם לא מעזים לערער עליהם, והם חיים תחת מוסכמות מחייבות. מדוע אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים? הטענה היא שבמובנים מסוימים, אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים. למשל, אדם דתי שמאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - יוכל לעשות זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומת זאת, אדם חילוני מחויב לכללים ולמוסר החילוני, ... את החיים כמשחק? הכוונה היא להפסיק לקחת את הכל ברצינות. לראות את כל מערכות האמונה - בין אם הן דתיות ובין אם הן חילוניות - כמשחק. כאשר אדם מבין שכל הערכים והאמונות שהוטבעו בו הם רק סיפורים, הוא משיג ... רק משחק, ולהחליט להשתתף בו מתוך הבנה שזה רק משחק ולא יותר. סיכום הטענה המרכזית היא שכל בני האדם דתיים - גם אלה שחושבים שהם חילונים. אדם שעוזב את הדת לא באמת הופך לחופשי, אלא פשוט מחליף דת אחת ... החיים בקלות שכל של תינוק איך להשתחרר מהרצון איך תינוקות חושבים ערכי המוסר, מוסריות, מהי דת בני האדם? חילונים דתיים, הדת של החילונים, תרבות מערבית, תרבות המערב, ליברליזם, ליברליות, להיות ליברלי, למה כולם דתיים? למה כולם מאמינים באלוהים? מה תינוק רוצה? רצון של תינוק, תודעה של תינוק, לחזור להיות תינוק, חזרה בשאלה באמיתית, טעויות של יוצאים בשאלה, טעויות של חוזרים בשאלה, האם אני דתי? מה זה להיות דתי? דתי מהי, אמונה חילונית, אמונות של חילונים, קניבלזים, הדת של בני האדם, קונצנזוס, העולם החילוני, העולם הדתי, התרבות הדתית, אל תהיו דתיים
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש מהי הדתה והאם באמת קיימת הדתה בישראל? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המושג הדתה ומה המשמעות המדויקת שלו. הוא פותח בכך שההגדרה הנפוצה של הדתה במערכת החינוך היא הכנסת אלמנטים הנתפסים כדתיים לתוך תכני הלימוד החילונים, ובכך לעורר תחושת איום מצד הציבור החילוני. הוא מפרט שהפחד העיקרי הוא מהאפשרות שישלטו בתודעה של הילדים דרך תכנים דתיים. עם זאת, אליעד מבהיר כי יש הבדל משמעותי בין לימודי יהדות לבין הדתה כפי שהיא נתפסת בציבור. לימוד יהדות, לדבריו, הוא דבר לגיטימי ואף הכרחי, שכן הוא חלק מהידע הכללי בעולם. הוא נותן כדוגמה את הרעיון שגם בסין כדאי ללמוד יהדות, וגם בישראל הגיוני ללמוד סינית. לפי אליעד, דווקא לימודי יהדות יכולים להגן מפני מניפולציות של רבנים דתיים, שכן אם תלמידים היו יודעים לעומק מה באמת כתוב ביהדות, הם לא היו ניתנים להשפעה בקלות כשאומרים להם משפטים כמו כך כתוב בתורה. אליעד מדגיש כי הדתה האמיתית, לשיטתו, היא הכנסת פירושים דתיים סמויים לתכנים שלא קשורים כלל ללימודי יהדות. הוא נותן דוגמה מפורטת לכך, ומסביר שאם בשיעור מתמטיקה מופיע תרגיל שבו נשאל התלמיד כמה תפילות עולות לשמיים?, זוהי הדתה, כי מושגים דתיים הוכנסו לתרגיל בדרך סמויה וללא קשר לתוכן המקצוע הנלמד. מהי הדרך הנכונה ללמד יהדות בבתי ספר? אליעד מסביר שלימוד יהדות בבתי הספר הוא דבר רצוי ואף חיוני, אך עליו להיעשות באופן ברור ומפורש. אם, לדוגמה, בית הספר מחליט ללמד גמרא או תנך, עליו להכריז במפורש על כך שמדובר בשיעור שעוסק ביהדות, ולא להכניס את התוכן הזה בדרך אגב. הוא מבהיר באמצעות דוגמה נוספת, שאם בשיעור גאוגרפיה נאמר לתלמידים התנך הבטיח את הארץ לעם ישראל, הדבר מהווה הדתה, משום שהמסר הדתי מוחדר בדרך עקיפה ומוסווה. כדוגמה נוספת להבדל בין לימודי יהדות תקינים לבין הדתה הוא מתייחס לתיאור בריאת העולם. להגיד לתלמידים שביום השביעי אלוהים נח זו טענה דתית, שהיא פירוש ואמונה. לדבריו, הדרך הנכונה ללמד זאת היא לומר מפורשות שביהדות מאמינים שבשבת אלוהים נח, ולא להציג זאת כעובדה. הוא מסביר שההבדל הזה חשוב כדי שהתלמיד יוכל להבחין בין ידע ... הפרדוקס הקשור בהדתה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג פרדוקס מעניין בנושא ההדתה: בעוד שבמערכות החינוך החילוניות מחדירים תכנים דתיים במסווה, הרי שבמערכות חינוך דתיות לעולם לא יאפשרו כניסה של תכנים חילונים. הוא נותן דוגמה לכך שבמוסדות דתיים יש פיקוח הדוק על התכנים, ואפילו ספרים שנקנים בחנויות עוברים בדיקות ואישורים על ידי רבנים, כדי לוודא שלא יסתננו לתוכם רעיונות הסותרים את ההשקפה הדתית. הוא מציין בהרחבה איסורים שונים שנוהגים במערכת החינוך הדתית, כגון איסור להציג תמונות של נשים או ילדות בספרי לימוד. לדבריו, אם המערכת הדתית דוחה כל אפשרות לכניסת תוכן חילוני לספריה, זה יוצר מצב אבסורדי, כי באותו זמן המערכת החילונית מקבלת, לעיתים בלי התנגדות מספקת, תכנים דתיים במסווה של ידע כללי או עובדות. הוא מדגיש את הצורך להפריד באופן ברור בין אמונות לבין עובדות, ואת החשיבות בלומר לתלמידים מראש מתי מדובר בשיעור יהדות ובאמונה דתית, ומתי מדובר בשיעור המתבסס על עובדות מדעיות וידע אובייקטיבי. לסיכום, האם צריך להיות בעד או נגד הדתה? אליעד כהן מבהיר כי הוא אינו מתנגד כלל ללימודי יהדות, וכי לימודים אלו חיוניים להבנת התרבות היהודית וההיסטוריה שלה. עם זאת, הוא מתנגד באופן נחרץ להחדרת רעיונות דתיים בצורה מוסווית לתוך שיעורים שאינם קשורים לכך כלל. הדוגמה המרכזית שהוא חוזר עליה שוב ושוב היא שבמקום להכניס רעיון דתי בשיעור מתמטיקה או גאוגרפיה, עדיף ללמד את התלמידים בשיעור מוגדר של יהדות שבו הם יודעים מראש שמדובר ברעיונות דתיים. אליעד מסיים את ההרצאה בכך שהוא קורא לכבוד הדדי בין המערכות, ומבקש מהממסד הדתי שלא לדחוף פירושים דתיים למקומות שבהם אינם רלוונטיים, בדיוק כפי שהממסד החילוני אינו דוחף רעיונות חילונים לספרי לימוד דתיים. הדתה מה זה? הדתה במערכת החינוך בעד או נגד הדתה? מה ההבדל בין לימודי יהדות להדתה? לימודי יהדות בבתי ספר האם קיימת הדתה בישראל? הפרדת דת ממערכת החינוך
למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית
למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית למה אנשים מחזירים בתשובה? אנשים רבים מנסים להחזיר אחרים בתשובה מתוך מספר סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שהדת היהודית מחייבת אותם לעשות זאת, על פי המצווה של הוכח תוכיח את עמיתך. על פי התורה, אם אדם רואה מישהו שחוטא ולא מוכיח אותו, הוא עצמו נושא ... יעניש אותו אם לא יעיר על החטא, ולכן יש לו אינטרס להחזיר אנשים אחרים בתשובה. סיבה נוספת היא שהאדם הדתי מאמין שכאשר החילונים מבצעים עבירות, הדבר גורם לפגיעה בכל העם, מכיוון שאלוהים מעניש את כולם בשל חטאים של פרטים ... בספינה וטוען שזה החדר שלו ולא אמור להפריע לאחרים, אבל בפועל הוא גורם לספינה לשקוע ולהזיק לכולם. כך האדם הדתי מאמין שהחילוני שמחלל שבת פוגע בו ישירות. מה האינטרסים של מחזירים בתשובה בישראל? ישנן עוד סיבות רבות לכך שאנשים מחזירים בתשובה. ישנן ישיבות שמקבלות תקציבים רבים יותר ככל שיש להן יותר חוזרים בתשובה, ולכן יש כאן גם אינטרס כלכלי. בנוסף, אנשים דתיים נוטים להעריך את עצמם לפי מידת הצלחתם להחזיר אחרים בתשובה, ככל שהם מחזירים יותר אנשים בתשובה, הם מרגישים שהאמת שלהם מוכחת יותר. כאשר אדם דתי רואה דמות ציבורית או מפורסם שחוזר בתשובה, הדבר מחזק אצלו את האמונה שהוא צודק, משום שאפילו אנשים מצליחים וידועים השתכנעו, לכאורה, באמת הדתית. האם דתיים באמת רוצים להעניש אנשים חילונים? אליעד כהן מסביר כי בתורה כתוב בצורה ברורה ומפורשת שיש להעניש אנשים שחוטאים, ואפילו להוציא אותם להורג, תוך פירוט של סוגי ההוצאות להורג. כאשר מציינים בפני אנשים דתיים שהתורה שלהם אלימה, הם טוענים שלא באמת נהגו להרוג מחללי שבת או עבריינים אחרים לעיתים תכופות, ומביאים את הדוגמה ... גם בתורה: העונשים החמורים הוזכרו על מנת להטיל אימה וליצור מצב בו אף אחד לא יעז לחטוא מלכתחילה. האם דתיים באמת מאמינים בכל התורה כפשוטה? אליעד כהן מציין שהרבה אנשים דתיים יטענו שהעונשים הקשים בתורה הם רק מטאפורה ולא באמת אמורים להתממש במציאות, אך הוא מציין שהדת מחייבת אנשים לקחת דברים רבים אחרים כפשוטם, כמו שמירת שבת, צום יום כיפור, הנחת תפילין ועוד. כלומר, לטענתו, ישנה ... מטאפורית עושה זאת באופן סלקטיבי, ולא ברור על פי איזה עיקרון הוא בוחר מה לקחת כפשוטו ומה לא. למה הדת היהודית מוגדרת כרעה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שהדת היהודית מוגדרת כרעה לא בגלל שאין בה דברים טובים, אלא בגלל שיש בה גם דברים רעים קשים מאוד, כגון עונשים ... לרעך כמוך, אך היא גם מכילה דברים שליליים ביותר שמקלקלים את הרושם הכללי והופכים אותה לדבר שלילי. האם אנשים דתיים הם בהכרח רעים? אליעד מדגיש שאנשים דתיים באופן אישי אינם בהכרח רעים. הבעיה אינה באדם הדתי, אלא בדת עצמה. לדבריו, רוב האנשים הדתיים בישראל אינם באמת מכירים את התורה לעומק, הם לא באמת קראו את התנך בשלמותו, ורבים מהם אפילו לא פתחו ... של מה שהתורה מחייבת. הוא מסביר שאילו היו מכירים את מלוא ההוראות והחוקים שבתורה לעומק, הם עצמם היו נרתעים מהדת או לפחות מהחלקים הקשים שבה. לדבריו, אדם שמאמין בדת בצורה מלאה ומוחלטת ללא פשרות אכן הופך לאדם רע, מכיוון שהוא יהיה מחויב גם להיבטים השליליים והאלימים של הדת. למה מחזירים בתשובה? מה זו הדתה בישראל? האם התורה אלימה? האם דתיים רוצים לפגוע בחילונים? מה רע בדת היהודית? האם כל הדתיים מאמינים בתורה כפשוטה?
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות האם יש משמעות בקיום מצוות ללא הבנה פנימית? אליעד כהן מסביר כי המצוות בתורה ניתנו במקור ככלי לחיבור האדם לתודעה הפנימית של האמת ולבורא. אליעד מדגיש שהפעולות המעשיות של שמירת המצוות, כגון הנחת תפילין, שמירת שבת, מתן צדקה ועוד, הן למעשה תזכורות שמטרתן להזכיר לאדם את הקשר לאלוהים ואת האמיתות ... שאלוהים מוציא את האדם ממצרים (המשמשת כמטאפורה להשתעבדות נפשית פנימית) ושהוא שולט ומנהל את העולם. אליעד מציין דוגמה של מצוות תפילין: כשאנשים החלו להניח תפילין, זו הייתה פעולה עם משמעות עמוקה, שאמורה הייתה לחבר את האדם לאלוהים. אדם היה ... ולשאול את עצמם למה הם עושים אותה. האם פעולות חיצוניות מספיקות להתקרבות לאמת? אליעד מסביר כי לפעולות החיצוניות של שמירת מצוות יש משמעות רק כאשר הן מלוות בהתבוננות ובחשיבה פנימית. לדוגמה, אדם השומר שבת צריך להשתמש בזמן הזה כדי לזכור ... נמנע מפעולות בשבת בלי להזכיר לעצמו את הסיבה העמוקה לכך, הפעולה מאבדת ממשמעותה המקורית. עוד דוגמה שאליעד מביא היא מצוות צדקה: אם אדם נותן צדקה אך לא מתבונן פנימה ואינו חושב מדוע הוא נותן, הפעולה עצמה לא מקרבת אותו לאמת הפנימית. פעולה טכנית חיצונית בלבד אינה מספקת שינוי תודעתי אמיתי. האם יש משהו מיסטי או משמעות מיוחדת בפעולת המצוות עצמן? אליעד מתייחס גם לשאלה אם בפעולת המצווה עצמה יש כוח רוחני או מיסטי שמביא להתעוררות רוחנית. הוא מבהיר כי תיאורטית זה אפשרי, אך הוא תוהה מדוע, ... לא תוביל לשינוי אמיתי בתודעה, ולכן אין בה ערך אמיתי אם נעשית בצורה עיוורת. למה חשוב לזכור את מטרת המצוות לפי התורה? אליעד מציין מצווה מיוחדת - מצוות פרה אדומה - שידועה בכך שהיא אינה ניתנת להבנה שכלית. אבל הוא מדגיש כי גם במצווה כזו חייבים לזכור שהפעולה מגיעה מכוח עליון (מאלוהים). אם האדם לא זוכר את אלוהים, המצווה חסרת משמעות. הוא מדגיש שהבעיה המרכזית של שמירת מצוות כיום היא שהאדם איבד את הזיכרון המקורי של מטרת המצוות, ושהוא עושה אותן ללא ההבנה העמוקה של הסיבות לכך. לדבריו, מטרת המצוות הייתה מלכתחילה ליצור מצב שהאדם יזכור את אלוהים ויחבר את עצמו לתודעה הגבוהה של האלוהות. כאשר אדם שומר שבת, לדוגמה, ... לעצמו שכל מה שיש לו מגיע מאלוהים, ולכן הוא אינו צריך לדאוג לפרנסה בשבת. האם התודעה הפנימית היא העיקר במצוות? אליעד מסביר בפירוש שהתודעה הפנימית היא החלק החשוב ביותר בקיום מצוות. הוא מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה חיצונית, כגון לקיחת אשתו למסעדה ביום הולדתה, מבלי להרגיש באמת אהבה כלפיה, ... עמוק יותר ולהבין את מקור הרצון שלו לתת, ולא רק לבצע פעולות טכניות של נתינת כסף. האם קיימות שאלות שדתיים מפחדים לשאול על המצוות? אליעד מציין שרוב האנשים שומרים מצוות מתוך הרגל או פחד, ולא באמת מתבוננים בשאלות היסודיות לגבי מטרת המצוות או אפילו שאלות על עצם קיום האלוהים. הוא מדגים את הסיפור של מעמד הר סיני שבו העם פחד לדבר ... חייב לבדוק את האמת בכוחות עצמו, עם השכל, בלי להסתמך אך ורק על סיפורים ועל מסורת שקיבל. למה חשוב לשמור מצוות? מה מטרת המצוות ביהדות? האם יש טעם בשמירת מצוות ללא הבנה? איך להתחבר לאלוהים באמצעות המצוות? האם קיום מצוות מקרב לאמת מוחלטת? האם הפעולות החיצוניות של המצוות מספיקות? מהי משמעותה של מצוות פרה אדומה?
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע רבי נחמן נשאר דתי למרות ההבנה שהכל אחד? אנשים רבים שואלים את השאלה, אם רבי נחמן מברסלב באמת הבין את כל מה שהוא הבין לגבי המציאות, למה הוא בכל זאת המשיך להיות דתי, לשמור מצוות ולחיות אורח חיים הלכתי. אליעד כהן מציג בשיחה זו את השאלה בצורה מפורטת, ומסביר כיצד ייתכן מצב שבו רבי נחמן לכאורה הבין את המציאות בצורה מוחלטת, ובכל זאת לא שינה את אורח חייו הדתי. אליעד מציע כמה תשובות אפשריות לשאלה: התשובה הפשוטה היא שרבי נחמן לא הבין הכל ולכן נשאר דתי. זוהי תשובה ... מתמקד בעיקר באפשרות אחרת, שלפיה רבי נחמן היה חילוני בתוכו אך דתי בהתנהגותו. כלומר, הוא לא היה מחויב בתוכו לשמירת המצוות, אך בחר בכל זאת לקיים אותן. אליעד מסביר שזו דרך לתת לרבי נחמן קרדיט, מאחר שאם הוא באמת הבין את האמת על המציאות, לא ייתכן שהוא חשב שהדת היהודית היא מחויבת. זו סוג של הערכה לאדם שהיה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת הדתית. אילו רמזים מעידים שרבי נחמן היה חילוני בפנימיותו? אליעד מביא מספר דוגמאות שממחישות כי רבי נחמן ביטא עמדות ביקורתיות כלפי היהדות והמסורת. אחרי שחזר מארץ ישראל, רבי נחמן החל לדבר בגלוי על רעיונות שהמערכת הדתית ראתה כאפיקורסיים. הוא אמר למשל: אין לי בעיה לשמוע לשון הרע כי אני מבין את הטוב בזה, וגם התבטא: ... רבי נחמן היה חילוני? למה רבי נחמן נשאר דתי? מה רבי נחמן באמת חשב? האם אפשר להיות חילוני בפנים ודתי בחוץ? למה חסידי ברסלב לא מבינים את רבי נחמן? האם הכל אפשרי ביקומים מקבילים? איך לדעת מה האמת? - ... מה זאת אומרת לא... מה זאת אומרת ירצה לא לצמצם את עצמו? מה הכוונה? - שכאילו הוא... שהוא ירגיש שהדת מגבילה אותו. אבל אם אתה מגיע, זה מה שאני מבין עכשיו. שאם אתה מגיע אה.. אם הוא הגיע למצב ש.. שבאמת זה היה לא משנה, זאת אומרת, אה.. המצוות, הוא לא הסתכל עליהן כמו שאני מסתכל עליהן. זה לא משהו מגביל. - או לא משהו שרק מגביל או משהו שגם מגביל וגם לא מגביל או משהו שאתה בוחר שיגביל אותך. - אז בשבילו זה כדי לעשות מצווה מסוימת וללכת לים בשבת זה כאילו אותו דבר. - זה גם מצווה, צריך ללכת לים בשבת. - כן. אז בסדר ואני.. אני פשוט לא ברמה הזו אבל בגלל שאני משליך כאילו.. ... זה לא יכול להיות. עכשיו השאלה היא, איזה היגיון יכול להיות שבן אדם שהוא בתוכו אה לא יאמין בדת היהודית שהוא לא יחשוב שהיא מחויבת אף על פי כן מנהל אורח חיים דתי. אז לצורך העניין קודם כל ברמה העובדתית, צריך לשים לב לכמה דברים שקרו. שרבי נחמן חזר מארץ ישראל ועוד פעם מה שאני אומר זה פרספקטיבות זה לא שזה התשובה המוחלטת, זה לא שאני נסמך על זה אבל נותן פרספקטיבות. עובדתית שרבי נחמן חזר מארץ ישראל התחילה עליו מחלוקת מאוד גדולה. שהוא חזר מארץ ישראל הוא לא רק שהתחילה עליו ... הסיבות שהייתה מחלוקת על רבי נחמן מברסלב זה בגלל שכשהוא חזר מארץ ישראל הוא התחיל לבטא רעיונות שהם לא דתיים. הסיבה שהממסד הדתי הכי מפחד מרבי נחמן מברסלב זה כי חסידי ברסלב הם הכי לא דתיים. זאת אומרת רבי נחמן מרבסלב הוא כאילו לקח את היהדות ואמר אוקי תסתכל על המהות של זה, למרות שזה לא מדויק בדיוק מה שאני אומר כי אפשר להגיד שגם לייטמן וכאלו הם אותו דבר אבל ברמת העיקרון רבי נחמן מברסלב, אנשים מפחדים ממנו כי הוא כא.. הדתיים, כי הוא כאילו נראה דתי פורמאלי ואף על פי כן הוא מלמ.. התלמידים שלו הם הכי לא מתייחסים לדת ברצינות למצוות עד כדי כך שיש זרמים שלמים בברסלב שבאמת הם אה.. כמו אחד שנקרא וכל מיני כאלו שבאמת בטוחים שרבי נחמן התכוון להגיד תפסיק לשמור מצוות. לא ברמה של מה שאני מתכוון אבל ברמה יותר בסיסית. עכשיו, כשרבי נחמן חזר מארץ ישראל הוא אמר ככה: ... הצלחתי להגיע למדרגה רוחנית, לא בדיוק הציטוט אבל בארץ ישראל הצלחתי להגיע למדרגה רוחנית שאני יכול לקיים את כל המצוות גם בלי לקיים אותן בפועל. זה משהו שהוא אמר. הוא אמר בספר. אז תשאל אותו אז למה אתה מקיים ... אף על פי כן הייתי מקיים את זה או במילים אחרות הוא אומר לך והוא אמר אני מקיים את המצוות כמו שאברהם יצחק ויעקוב קיימו אותן לפני שקיבלו אותן. כאילו אני לא באמת צריך לקיים אותן כדי לקיים אותן. ... מארץ ישראל לפני כן הוא לא אמר אותם. אחרי שהוא חזר מארץ ישראל הוא כל הזמן נתן עקיצות כזה ליהדות, לרבנים, לממסד הוא כל הזמן עקץ את המערכת. הוא אמר והוא אמר אני לא מחויב לחוקים הוא עדיין אמר ... אומר לא נכון הוא יכול לעשות עבירה ולהישאר צדיק. גם את זה הוא אמר. הוא אמר אחר כך הוא יחזור בתשובה. אבל בעיקרון הוא אמר אין בעיה אפשר לעש.. אפשר לעשות עבירה ולהישאר צדיק. מי אמר שצדיק לא עושה עבירה? ... האפיקורסים הכי גדולים. כאילו היו בטוחים נשרף לו הבית בעיר ברסלב היו בטוחים שהוא יעבור לגור באיזה בית של דתיים. איפה הוא אמר אני רוצה לגור בבית של הכופר הכי גדול. שם אני רוצה לגור. מי היו החברים שלו ... אפילו מסופר שהוא היה מדבר איתם בנושאים שלהם והם לא היו יודעים בכלל שהוא רב. לא היו יודעים שהוא יהודי. לתלמידים שלו הוא הסביר, למה אני עושה את זה? כי על ידי שאני מדבר עם.. איתם בנושאים שלהם אני ... שזה נכון? אף אחד. אבל האם יכול להיות שזה נכון? האם יכול להיות שבאמת כשהוא אמר לאותו אחד תשמור מצוות הוא התכוון רק לאותו בן אדם בגלל השאלה שלו אבל הוא לא באמת התכוון לזה? כן. ברבי נחמן עצמו יש ... אתה חושב?? אתה חושב שאתה קשור אליי יותר מהם? מהה.. מהלי ולך בכלל? הוא בא אליו בגישה שתקשיב אנחנו דתיים, אנחנו שומרי מצוות. אני מבין את החיבור שלך אלינו אבל מה אתה בכל.. מה אתה מדבר כל כך הרבה עם האפיקורסים האלו? ... מה זה הקטע כל הקטע שאני טוב אם הוא הבין הכי טוב אז אני אלמד ממנו. לא, תלמד מהמקור. עובדתית רוב חסידי ברסלב לצורך העניין לא למדו את הספרים של רבי נחמן. הם לומדים את הספרים של התלמידים של ... להיות בטוח בדברים. לחקור אותם עד שאתה תהיה בטוח. ומי שלא מסוגל בראש שלו לתפוס ולדמיין שרבי נחמן החילוני.. הדתי היה חילוני, בן אדם כזה לעולמי עולמים לא יהיה מסוגל לתפוס שדבר רע הוא גם כן טוב. כי מה יותר קשה לחשוב, שרבי נחמן היה צבוע וברבי נחמן חילוני היה דתי ודתי היה חילוני או שהדבר הכי רע בעולם הוא בכלל הכי טוב. מה יותר קשה לתפוס? את השני שהדבר הכי ...
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית למה הדתיים שונאים הומואים יותר מעבירות אחרות? הומופוביה דתית היא נושא מורכב שאליעד כהן דן בו לעומק, כאשר הוא מנסה להסביר מדוע דווקא הומוסקסואליות גורמת להתנגדות כל כך חריפה מצד רבנים ואנשים דתיים לעומת עבירות אחרות שמופיעות בתורה. לדוגמה, הוא מציין שדתיים מתנגדים פחות לנשים לא צנועות ברחוב או לעבירות אחרות כמו אכילת חזיר או לשון הרע. הוא מדגים זאת בכך שלא רואים הפגנות ענק נגד מסעדות לא כשרות או נגד אנשים שמדברים לשון הרע, למרות שגם אלה עבירות לפי היהדות. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך נעוצה בפחד של העולם הדתי לאבד שליטה על הקהילה שלו, ובעיקר על צעירי הישיבות. לשיטתו, רבנים רואים בהומואים איום גדול יותר כי הם חוששים ... המסורתית. הוא מדגיש שהחשש הוא לא רק מההומוסקסואליות עצמה, אלא מכך שהיא עשויה להוביל להתפרקות התא המשפחתי ולמניעת המשך קיום מצוות פרו ורבו. לדעתו, השמירה על המשפחה וילודה היא ערך עליון בעולם הדתי, ולכן עבירות שפוגעות ישירות בערך זה, כמו משכב זכר, נתפסות כאיום חמור במיוחד. האם פרו ורבו היא באמת מצווה בתורה? אליעד מתייחס גם לפסוק פרו ורבו ומלאו את הארץ שמופיע בתנך ומסביר כי לדעתו מדובר בברכה ולא בציווי. ... האדם או לאחר המבול (סיפור נוח ובניו), מופיעות המילים ויברך אותם אלוהים, מה שמעיד לכאורה כי מדובר בברכה ולא במצווה מפורשת. אליעד טוען שבדת יש צביעות מכוונת, שכן אנשים דתיים מתייחסים לברכה זו כאל מצווה מחייבת, אך פסוקים אחרים, כגון אלו העוסקים בשליטה על בעלי חיים, אינם נחשבים למצוות באותה המידה, על אף שהם מופיעים יחד עם אותה ברכה. למה דווקא עבירת משכב זכר נחשבת חמורה במיוחד? אליעד מציג את הדעה הדתית שלפיה משכב זכר הוא חטא חמור במיוחד בגלל שהוא נתפס כעבירה שמתריסה כנגד האלוהים. ההיגיון הדתי שהוא מתאר אומר כי הומוסקסואליות היא עבירה ייחודית בכך שהיא לא מייצרת שום תועלת לקיום מצוות אחרות, ואף פוגעת בצורה ישירה בערך המשפחתי ובמצוות הפריון. בנוסף, הוא מציין שהדתיים רואים בהומוסקסואליות עבירה שהיא לא טבעית, ולכן מבחינתם היא חמורה יותר מכל עבירה אחרת שנעשית באופן יומיומי על ידי אנשים דתיים, כמו לשון הרע או פגיעה בזולת. למה דתיים לא באמת נאבקים בכל סוגי העבירות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא צביעות דתית בנושא קיום מצוות. הוא מסביר שרוב הציבור הדתי בוחר לעצמו עבירות שהוא מתנגד אליהן בעוצמה, ועבירות אחרות שהוא מעלים מהן עין, וזאת ... שגם הן אסורות על פי התורה. לדעתו, ההסבר לכך הוא פשוט: הציבור הדתי אינו פועל מתוך נאמנות מוחלטת לאלוהים ולמצוות, אלא מתוך שיקולים חברתיים ואישיים, ולכן הוא מפנה את זעמו רק כלפי מה שנתפס כמאתגר את הסדר החברתי והשליטה בקהילה. למה אי אפשר להיות הומו דתי לפי הדתיים? אליעד מתייחס גם לשאלה מדוע הומואים דתיים נתקלים בקושי גדול יותר להתקבל בקהילה הדתית. הוא מסביר כי לפי התפיסה הדתית המקובלת, עבירות הן תמיד עניין של בחירה, בעוד שהומואים דתיים לרוב טוענים שהנטייה שלהם אינה בחירה אלא מצב מולד. ההצהרה שאין בחירה נוגדת באופן יסודי את התפיסה הדתית הבסיסית לפיה לכל אדם יש בחירה חופשית. לדבריו, עצם הטענה של הומואים דתיים שאין להם בחירה בעניין הנטייה המינית, מעוררת את התנגדות הרבנים והקהילה הרבה יותר מכל עבירה אחרת. הוא מדגים זאת בכך שאפילו רוצח דתי יכול לחזור בתשובה ולבחור אחרת בעתיד, אך הומו דתי שמכריז על נטייתו המינית כמצב מולד ובלתי נשלט, נחשב למעשה כמי שמערער את היסוד של חופש הבחירה שהוא מרכזי בתפיסה הדתית. בנוסף, לדבריו, עצם התופעה של הומוסקסואליות נתפסת כהתרסה פומבית נגד הנורמות הדתיות, ולכן העוינות כלפי הומואים היא קשה במיוחד. מה הקשר בין משיכה מינית לבין אושר ואמונה? אליעד מדבר גם על ... את האדם למציאות מוגבלת ולמנוע ממנו לחפש הנאות עמוקות יותר או התפתחות רוחנית. בנוסף, הוא מתייחס לכך שרבנים ואנשים דתיים שמפגינים באופן חריף כנגד הומואים בעצם מעידים כי עדיין קיימת בתוכם משיכה מינית עוצמתית שממנה הם חוששים. לדעתו, אילו ... מינית או מתאוות בכלל, לא היו מגיבים בעוינות כלפי שום עבירה, כי שום דבר לא היה מאיים עליהם. למה דתיים שונאים הומואים? האם פרו ורבו זו מצווה? למה הומואים דתיים לא מתקבלים? מהי צביעות דתית? מדוע משכב זכר חמור כל כך ביהדות? האם יש בחירה חופשית בהומוסקסואליות? למה דתיים מתנגדים למצעד הגאווה?
מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור
מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור האם דתי שעובר עבירות הוא דתי אמיתי? אליעד כהן מעלה בהרצאתו סוגיה מעניינת בנוגע למוסריות דתית: האם אדם שמבצע עבירות חמורות כמו רצח, גניבה, אונס או פשעים אחרים עדיין יכול להיחשב דתי אמיתי? האם עבריין עם כיפה הוא מתחזה, או שאולי הדת שלו עדיין לגיטימית למרות מעשיו השליליים? אליעד נותן דוגמה לאדם דתי לכאורה, עם כיפה, שלמד תורה ונחשב צדיק או אפילו רב, ולמרות זאת עובר עבירות חמורות. הוא מסביר שישנם אנשים שבאים בטענות כלפי דתיים בעקבות מעשים כאלה, ואומרים: תראו את הפושעים הדתיים האלה, כאילו פשעים אלו מוכיחים שדתיים הם מזויפים או מתחזים. לטענתו של אליעד, השאלה המרכזית שיש לשאול היא - מה המהות של להיות דתי? מהי ... האמיתיים לעושר (כגון שיהיה לו כסף באמת). באותה מידה, המהות של דתי היא לא כיפה או מראה חיצוני, אלא קיום המצוות והדברות המרכזיות של הדת. מי שעובר על עשרת הדברות, כמו לא תרצח, לא תגנוב, ולא תנאף, אינו יכול להיחשב דתי במובן האמיתי, בדיוק כפי שאדם שמתחזה לשוטר אינו שוטר אמיתי גם אם הוא לבוש כמו שוטר. האם מצוות התשובה יכולה להפוך עבריין לצדיק? אליעד מציין שלמרות הכל, ביהדות קיים עיקרון מרכזי וחשוב מאוד שנקרא תשובה, האומר שאפילו האדם הגרוע ביותר, שרצח, אנס או גנב, יכול לחזור בתשובה. לפי היהדות, ברגע שאדם מתחרט באמת ובכנות על מעשיו, הכל יכול להיסלח לו, ולא רק זאת, אלא שבמקרים מסוימים העבירות יכולות להפוך לזכויות. אליעד מדגיש שלפי היהדות, תשובה אמיתית היא בלב, והיא יכולה לקרות גם בשנייה אחת, ולכן מבחינה דתית אפשר לקבל אפילו את הפושע הכי גדול כאדם דתי, אם חזר בתשובה אמיתית. איך אפשר לדעת אם מישהו באמת ... פשעים ועכשיו הוא אומר שחזר בתשובה, איך אפשר לדעת אם התשובה שלו אמיתית? הוא מסביר שיש מנגנון פרוטוקול מסוים ביהדות לתשובה, ולפי המנגנון הזה, אם אדם ביצע אותו בצורה נכונה, הוא ייחשב לכזה שחזר בתשובה וייסלחו לו כל חטאיו. יחד עם זאת, אליעד מחדד ואומר שביהדות עבירות שבין אדם לחברו, כמו פגיעה בחבר, רצח או אונס, אינן יכולות להיסלח רק על ידי בקשת סליחה מאלוהים ... שממשיך לפגוע באחרים לא יכול להיסלח כל עוד הוא לא מתקן את מעשיו מול האנשים שפגע בהם. האם המוסר היהודי אובייקטיבי? אליעד מתייחס לשאלה העמוקה יותר של המוסריות היהודית. לטענתו, ביהדות אין מוסר אובייקטיבי עצמאי, הכל מבוסס על החלטת האלוהים בלבד. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור עקידת יצחק, שם אברהם ... לו האלוהים. דוגמה נוספת היא פנחס, שרצח אדם בשם האלוהים, ולכן נחשב לגיבור וצדיק. אליעד מסביר שזה מוכיח כי ביהדות המוסר אינו ערך בפני עצמו, אלא תלוי במה שהאל מצווה. אם אלוהים מצווה לרצוח - הרצח יהפוך למצווה, ולהפך. לסיכום, האם פושע יכול להיחשב דתי? לסיכום אליעד מבהיר, כי בעיני הדת, הדבר היחיד שיקבע אם אדם הוא דתי אמיתי או לא הוא השאלה אם הוא עומד בדרישות הדת על פי התנאים שאלוהים קבע. לפי היהדות, גם הפושע הגדול ביותר יכול להיחשב כדתי אמיתי, בתנאי שיחזור בתשובה אמיתית ויסיים את הליך התשובה המוגדר. אליעד מסיים באמירה המפורסמת של רבי נחמן מברסלב שאמר: אפילו אם הייתי עובר עבירה גדולה ממש, לא הייתי נופל בדעתי כלל, רק הייתי חוזר בתשובה מיד. משפט זה מבטא את הרעיון המרכזי של ההרצאה: שהדת מאפשרת סליחה תמידית, ללא קשר לחומרת העבירה, כל עוד האדם חוזר בתשובה באופן אמיתי וכנה. האם פושע יכול להיות דתי? מהי תשובה מאהבה? האם יום כיפור מכפר על עבירות בין אדם לחברו? האם יש מוסריות אובייקטיבית ביהדות? דתי שעושה עבירות, האם הוא מתחזה? איך יודעים אם אדם באמת חזר בתשובה? האם כל עבירה יכולה להיסלח ביהדות?
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים איך נוכל לדעת מי צודק בוויכוחים על אמונה? מהי האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מתאר את עימותו עם רב אמנון יצחק, ויכוח שמייצג את המחלוקות המוכרות בין דתיים לחילונים, בין מאמינים לאתאיסטים, ובין אנשים החוזרים בתשובה לבין אנשים החוזרים בשאלה. כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו על האמונה, על הדרך בה יש להבין את התורה והמצוות, והאם קיימת אמת ... בה. אליעד כהן מציג את עמדותיו האישיות כנגד הדת והאמונה, ומערער על ההנחות המקובלות. הוא עוסק בשאלות מהותיות כמו: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? האם צריך לשמור מצוות? הוא מציין כי רבים מאמינים שהתשובות לשאלות אלו ברורות ומוחלטות, אך הוא טוען כי לכל אדם יש את הזכות ... ספק לא רק באמיתות הדת, אלא גם בהתנהלותם של הדתיים עצמם. הרצאה זו עוסקת גם במעבר שבין דתיות לחילוניות ובחזרה בשאלה או בתשובה. כהן מעלה את השאלה: איך ניתן לדעת אם אדם שינה את אמונתו באמת, או שמא הוא פשוט ... שמציגים גרסאות שונות לאותה התורה. בהמשך, אליעד כהן מדבר על דינמיקת השפעת רבנים כמו אמנון יצחק, אשר גורמים לאנשים לשוב בתשובה או לחזור בשאלה. הוא מעלה את השאלה האם שכנוע של אדם לחזור בתשובה אכן מצביע על כך שהוא קיבל את האמת, או שמא הוא פשוט מציע פתרון זמני עבור ספקותיו, וכי ייתכן ... להכריע בו באופן חד משמעי, ושלעיתים אנו חייבים להטיל ספק ולהתעקש לחפש את התשובות מתוך עצמנו. ויכוח דתי חילוני החזרה בתשובה החזרה בשאלה אמונה בכפירה באלוהים שאלות על התורה והמצוות שיחות עם רבנים הוכחות לאמיתות התורה מהי האמת? איך נוכל לדעת מי צודק? איך מוויכוחים על אמונה נוצרת גישה שונה לאמת? הרצאה זו עוסקת בעימות ... אליעד כהן לרב אמנון יצחק, כשהשניים מייצגים עמדות מנוגדות בתחום הדת והאמונה. אליעד כהן מציג את עמדותיו כנגד הדת והאמונה באלוהים, בעוד רב אמנון יצחק מציע גישות דתיות שמבוססות על תורה ודת. לאורך ההרצאה, כהן מציין את קשייו עם עקרונות הדת והאמונה, ומתאר את האתגרים שבין חילונים לדתיים, בין אתאיסטים למאמינים, ובין מצבים בהם אנשים עוסקים בהחזרה בתשובה או בשאלה. כחלק מהוויכוח, כהן מתאר את הטעויות שמיוחסות לדתיים, את הצביעות המוכרת לעיתים בקרב חלקם, ומציג את השאלות הגדולות שאותן יש לשאול: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? איך אפשר לדעת מי צודק? הוא מציין גם את חוויותיו האישיות שבהן הוא נחשף למצבים דתיים ... חושב שהאמונה עצמה עלולה לעיתים להוביל את האדם למקום פחות נכון ממה שהוא מאמין בו. ההרצאה נוגעת בנושאים כמו חזרה בתשובה, החזרה בשאלה, שאלות על מוסר דתי, ועבירות שמבצעים דתיים. כהן מציין את הדינמיקה שבין המאמינים לבין אתאיסטים, ומצביע על כך שלפעמים ... המאמינים שואלים את עצמם אם הם באמת צודקים. בהמשך, ההרצאה עוסקת באפשרות של שינוי אמונה, והאם ניתן לשכנע אדם להחזיר בתשובה או בשאלה. במהלך ההרצאה, יש גם דיבורים על מוסר, על הטעויות שמבצעים דתיים, על הכישלונות הפנימיים שמקורם בהתמודדות עם ... להאמין ולכבד את האמונה של אחרים, או שניתן לפתח דעה עצמאית ולבדוק את האמת באופן אישי? וויכוחים דתיים וחילונים החזרה בתשובה האמונה באלוהים מוסר דתי וטעויות דתיות האם יש אלוהים? החזרה בשאלה ויכוח אתאיסטים מול מאמינים ויכוח בין כופר למאמין, ויכוח בין מאמין לאתאיסט, ויכוח בין חילוני לדתי, האם צריך לשמור מצוות? האם יש או אין אלוהים? ויכוח כופר עם אמנון יצחק, ויכוח אתאיסט עם אמנון יצחק, ויכוח עם מחזירים בתשובה, מה לענות למחזירים בתשובה? מה לענות למחזירים בשאלה? ירון ידען ואמנון יצחק, הרב עובדיה יוסף, עבירות של רבנים, חטאים של רבנים, חטאים של דתיים, צביעות של דתיים, ... משוגע? להיות חכם יותר ממשוגע, להאמין או להבין, ידיעה או הבנה, מי יותר קרוב לאמת? האם באמת יש אלוהים? האם יש אלוהים? מי ברא את העולם? האם התורה נכונה? האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, הוכחות שאין אלוהים, איך לדעת מי צודק? להחזיר רבנים בשאלה, איך להחזיר מישהו בשאלה? למה חילונים חוזרים בתשובה? למה דתיים חוזרים בשאלה? איך לדעת מי יותר חכם? איך לטפל במשוגעים? איך לטפל במחלות נפשיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? איך לטפל בחולי נפש? עבירות שאדם דש בעקביו, מצוות שאדם דש בעקביו, זלזול במצוות, איך לשכנע דתי? איך לשכנע חילוני? חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, סרטים מומלצים, הסרט תעתועי נפש, מחלת הרדיפה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, איך חושבים משוגעים? מה ההיגיון של משוגעים? תודעה של דומם, הטלת ספק של משוגעים, איך משוגעים חושבים? למה משוגעים משוגעים? כמה אנשים החזיר בתשובה הרב אמנון יצחק? להחזיר בשאלה את הרב אמנון יצחק, הרהורי עבירה, פחד מגיהנום, פחד מעולם הבא, מה קורה בעולם האמת? מה קורה בבית דין של מעלה? עבירות שבין בן אדם לחברו, עבירות שבין בן אדם ... פוליטיקאים דתיים, בצדק תשפוט את עמיתך, פוליטיקאים חרדים, מי יבקש ממך להאמין לו? מי יבקש ממך לבדוק את האמת? שמירת מצוות, ריבוי אלוהים, כמה אלוהים יש? האם יש אלוהים אחד?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אלוהים, יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: הכל על דת ויהדות, איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? דיכאון? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם עצבות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הכל על דת ויהדות, איך להיות מאושר ושמח? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לחנך ילדים? איך להצליח בזוגיות? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להאמין בעצמך? איך למצוא זוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשפר את הזיכרון? איך לשנות תכונות אופי? איך לשתול מחשבות? איך לקבל החלטות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להצליח בראיון עבודה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם גירושין? איך לנהל את הזמן? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להעריך את עצמך? איך לעשות יותר כסף? איך לא להישחק בעבודה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם המציאות היא טובה או רעה? מה המשמעות של החיים? בשביל מה לחיות? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות הכי חכם בעולם? אולי אנחנו במטריקס? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה לא להתאבד? האם לדומם יש תודעה? האם יש משמעות לחיים? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? איך להיות מאושר? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? מי ברא את אלוהים? איך נוצר העולם? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? למה יש רע וסבל בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מומלץ, גישור, מאמן אישי בטלפון בתחום יהדות תורה מצוות אלוהים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.4531 שניות - עכשיו 31_08_2025 השעה 11:58:07 - wesi1