... שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה יש מאין? האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות? אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו שמש, אנחנו צריכים קודם לדעת דברים רבים אחרים. אליעד מדגים את זה עם דוגמה פיזית של פלסטלינה: אם יש ... מסוימת, אתה חייב תחושה נגדית כדי להגדיר את התחושה הראשונה. לדוגמה, כדי להרגיש כאב חייבת להיות לך גם חוויה של לא כאב. זהו מצב הכרחי. כך גם עם ידיעות: אם אתה יודע מהו אני, אתה חייב גם לדעת מהו לא אני. ללא ההבדל הזה, המושג אני חסר משמעות. פרדוקס הביצה והתרנגולת - מה קדם ... חשובה לנו? אליעד מסביר שרוב האנשים לא מוטרדים מהשאלה איך אנחנו יודעים דברים, אבל מי שחוקר את זה לעומק יגלה שכל חוויות החיים שלו מבוססות על הידיעות האלה. מי שמבין שכל מה שהוא יודע אולי אינו מוחלט, עשוי לשנות את תפיסת המציאות שלו לגמרי, ולגלות שיש פרצות בדרך שבה הוא מבין ...

... חוסר מוטיבציה וכו). אליעד ממליץ לבדוק לעומק האם הרצון של האדם אכן חזק יותר מההתנגדות שלו לבצע את המשימה. כיצד שלוש הידיעות משפיעות על הפעולה? אליעד מפרק את התהליך לשלוש ידיעות שונות שהאדם צריך להחזיק כדי לבצע פעולה: ... עצמך הוא לא עושה כי הוא לא מבין רוצה יכול? וחשוב מאוד לשיב לב האם הוא לא מבין רוצה יכול. עכשיו אם נכנס לעומק מדובר ב שלש ידיעות שונות הוא צריך לדעת מה המשימה? הוא צריך לדעת איך לעשות את המשימה? והוא צריך לדעת שהוא רוצה לעשות אותה, זה שלש ידיעות שונות. האם הוא יודע שהוא רוצה? רצון זה ...

... היא טוב אמיתי. כל דבר שאותו יודע האדם מבוסס על ידיעות אחרות. במציאות קיימת רק ידיעה אחת שאפשר לדעת אותה בלי לדעת ידיעות אחרות. מהי הידיעה הזאת? זאת הידיעה שהיא הבסיס של כל הידיעות. המהות של המציאות = הידיעה שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. ידיעת המהות של המציאות = ידיעת האחדות. האדם חווה את כל המציאות כולה כדבר אחד. לחוות את המציאות כולה כדבר אחד = ... ביותר שאפשר להגיע אליה. היא השורש של כל הידיעות כולן. ולכן לא ניתן לדעת יותר ממנה. גם אם האדם ינסה להבין את המהות הפנימית יותר של המהות המאחדת של המציאות, הרי שהוא לא ...

... ויש מצבים שבהם האמונה מיותרת, כאשר היא לא האמת. על האדם לשאוף להפוך את כל האמונות שלו לידיעות ולאמת. דהיינו, לא לחיות מתוך אמונה אלא מתוך ידיעה. זה בסדר גמור להאמין, וכמובן שצריך מזל להאמין במשהו שהוא אמיתי. אך אדם עירני, בודק את האמונות שלו והופך אותן לאמיתות. דהיינו, מאמת את אמונותיו והופך אותן לידיעה. כמו כן, לפעמים האמונות והידיעות מתערבבות אצל האדם. דהיינו, שהאדם בטעות מתייחס למשהו שהוא רק מאמין בו, כאל משהו שהוא יודע אותו, ולהפך. ועל האדם לשים לב למחשבות שלו, ולעשות הבחנה, בין האמונות שבהן לבין הידיעות שבהן. דהיינו, בין הדברים שאותם הוא יודע, לבין הדברים שבהם הוא מאמין. לדוגמה: נניח שמישהו אמר לאדם איזה משפט, והאדם בוחר לפרש את המשפט הזה בצורה כלשהי. במקרה ... הידע האישי שלו. ועל האדם לנסות להיות עירני ולשים לב, איזה חלקים בידע שלו אומתו והם אכן ידיעות. ואיזה חלקים בידע שלו הם: הנחות אמונות פרשנות וכיוב. כאשר האדם לא מבדיל בין החלקים השונים של הידיעות שלו, ומבחינתו האמונות שלו הן אמיתיות כמו הידיעות שלו, הרי שהדבר הזה עלול ליצור בעיות. כי לא בהכרח שהאמונות של האדם, הן אכן אמיתיות. אצל החכם קיימת הפרדה ברורה בין ידיעה לבין אמונה. כאשר שואלים את החכם האם ... לנחש להעריך מהי האמת. ובנוסף, ברמה המעשית האדם גם מוכרח לפעול מתוך אמונות ולא רק על סמך ידיעות וודאיות. וזאת מאחר שלא כל המידע זמין לכל אחד כל הזמן. ולכן חייבים לפעול על סמך הנחות יסוד כלשהן, שהן בעצם אמונות. אך החכם הוא תמיד עירני לזכור, מהי אמונה ... על בירור האמת, וכמה שפחות על הנחות יסוד שאינן בדוקות. ומאחר שהאדם לא יכול לאמת את כל הידיעות שלו, ממילא השאלה הנשאלת היא, איזה סוג של אמונות כדאי לאדם לנסות לאמת אותן, ואיזה סוג של אמונות לא קריטי שהן יישארו אמונות? והתשובה היא, כי ככל שהידע שאותו ... לאדם גם לטעות ולהאמין לכל מיני דברים שאינם מדויקים. ועל האדם לדעת לעשות הפרדה, בין הידיעות שלו לבין האמונות שלו. ולהשתדל לאמת את האמונות שמשפיעות על חייו. ...

... לדרגות שונות. למשל, אדם יודע שיש שולחן לפניו ברמה גבוהה של ודאות. יש ידיעות פחות מוחשיות, כמו הידיעה שקיימת מדינה אחרת בעולם שלא ראינו בעיניים, ויש ידיעות עוד יותר מופשטות, כמו הידיעה שהאדם קיים. ...

... = רע. אבל גם מהצד השני מגיעים לאותה הנקודה. גם לא לדעת כלום בשלמות = טוב אמיתי. הכיצד? רע = ידיעה חלקית. אם האדם אינו יודע דבר, הרי שלא יכול להיות רע לו כלל. רע = התנגדות בין ידיעות שונות. רצון נוצר מידיעה. אם אין ידיעה של דבר, אין רצון של דבר. אין רצון = טוב בשלמות. אם האדם אינו יודע דבר = אינו רוצה דבר = מרגיש טוב בשלמות. גם כאן, שני הקצוות ...

... יודע הכל ומבין הכל, לא היה לו שום פחד. מבין הכל = מבין בשלמות מדוע הדברים כפי שהם. ומה טוב בדברים כפי שהם. פחד = הנחות יסוד = אמונות טפלות = ידיעות שאינן וודאיות. אמת = ביטחון. שקר = פחד. כל הפחדים של האדם נובעים מחוסר הבנה שלמה את המציאות. פחד = חוסר הסכמה של האדם עם המציאות. ...

... וודאות אחריה. אמת אמיתית = אינה שוללת שום דבר אחר. אמת אמיתית = אין לה הפך. זא לא ניתן לחשוב על ההפך שלה. אמת אמיתית = נחשבת לאמת ביחס לכל שאר הידיעות באשר הן. אמת אמיתית = ידיעה שאינה סותרת שום דבר, אינה שוללת שום דבר, מבינה כל דבר, ואין לה הפך. אמת אמיתית = הבנת המהות האמיתית של המציאות כולה. השאלה היא, איך מגיעים לידיעת האמת הזו?! תשובה: על ידי התבוננות בידיעות הקיימות כולן. זא כל ידיעה דעה מחשבה רעיון אמונה, כל דבר בעולם יש לו שורש וסיבה. זא יש סיבה מדוע כל אחד בעולם חושב כפי מה שהוא חושב ויודע את מה שהוא יודע. על האדם לקחת את מה שהוא יודע, ולבדוק את המהות של מה שהוא יודע. על האדם לקחת את כל הידיעות שלו ולפרק אותן לגורמים. לפרק ידיעה לגורמים = לבדוק על איזה ידיעות נוספות הידיעה עצמה מבוססת. בסופו של דבר האדם מגיע לידיעה הראשונה שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. והיא ידיעת האמת. כל הידיעות כולן שבעולם, כל המחשבות כולן, הן כולן צמצום של הידיעה הראשית שעליהן כולן מבוססות. כל הדעות השונות בעולם, הן רק גוונים שונים של האמת היחידה, שהיא הידיעה שממנה כל הידיעות כולן שואבות את כוחן. לידיעה הראשונה שמהווה את כל הידיעות, אין הפך. כל הידיעות כולן מובילות אליה. היא השורש של כל הידיעות כולן. כל ההפכים בעולם מובילים אליה = האמת הבלתי תלויה. אם תיקח את כל הדעות השונות שיש בעולם, ותלך עם כל הדעות השונות עד לקצה שלהן, בסוף תגיע לאותה הנקודה, נקודת האמת שמאחדת את כל הידיעות. שום ידיעה בעולם לא יכולה לסתור את ידיעת האמת, משום שהיא אינה סותרת ואינה שוללת שום דבר. אדרבה, היא מסבירה כל דבר, היא מבינה כל דבר. מאחר שבכל הדברים יש חלק ממנה. ידיעת האמת האמיתית = ידיעת הידיעה הראשונה והשורשית, שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. הידיעה הראשונה, היא הידיעה שאינה מבוססת על שום ידיעה אחרת. זא אם ניקח את הידיעה עצמה ... אליה. זא המהות של השורש האין סופי של הידיעה הזאת, הוא זהה לחלוטין למהות של הידיעה עצמה. כאשר השורש = הידיעה עצמה = ידיעה סופית שהיא הבסיס של כל הידיעות. הידיעה הזאת, האמת הזאת, נמצאת בכל דבר בעולם. כל הידיעות כולן מבוססות עליה. לא ניתן לחשוב על אי קיומה, מאחר שגם אם נאמר שהיא לא קיימת אלא ההפך שלה ...

... כלשהו, מחשבה כלשהי. ותחקור אותה לעומק. לחקור לעומק = לדעת את הכל על הדבר. לדעת בשלמות = שלא יישאר שום ספק משום סוג לגבי מהות הדבר. לדעת בשלמות = להבין את המהות האמיתית של הדבר. כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות. לדעת בשלמות = להגיע אל השורש של ...

... מהי הידיעה היחידה שאינה נובעת מידיעת האני?! אני. ידיעה. אמת. מהי הידיעה היחידה שעמוקה יותר מידיעת האני? מהי הידיעה היחידה שניתן לדעת אותה בלי לדעת את האני? כל הידיעות כולן שאותן יודע האדם, כולן נובעות ... לאני שלו. כדי להגדיר משהו, יש צורך לתאר אותו וכולי. וכל התיאורים כולם לא יכולים להיות קיימים בלי האני. כך שלא ניתן להגדיר שום דבר בלי לדעת את האני. מה שאומר שכל הידיעות כולן תלויות בידיעת האני. יחד עם זאת, ... לאדם, הכל תלוי ונובע מידיעת האני, כך ששום דבר לא יכול לגלות לאדם דבר חדש על השורש של המציאות באמצעות מחקר חיצוני, מאחר שכל מה שניתן לדעת שנמצא מחוץ לאני, הכל אלו ידיעות חיצוניות שאינן מחדשות כלום על כלום. ... של המציאות ולהבין את המציאות באמת, עליו להתבונן פנימה על האני שלו אל תוך עצמו. כי רק בתוך האני ניתן למצוא ידיעה עמוקה יותר על המציאות, מאשר ידיעת האני. סיכום: כל הידיעות כולן שחיצוניות לאני, כולן תלויות ...