🖨לא לדעת / ידיעה / חוסר ידיעה - מה טוב ב*לא* לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה?כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא מתחבר אליו, מכיל אותו, ומרגיש איתו אחדות ואהבה. והשאלה היא, מה טוב בלא לדעת?
והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את כל ההגדרות של הדבר, על ידי זה הוא יודע אותו.
והנה, כל הדברים בשורשם הם אחד. וכל הדברים הם צורות שונות של הדבר שאינו מוגדר. והאין סוף, פירושו חוסר הגדרה. הגדרה = גדר = גבול = סוף. וכל הצמצומים השונים שיש בעולם, הם חלקים שונים של האין סוף.
והיכן שהכל אחד, אין שום הגדרה. כי אחדות פירושה, אין הגדרה ואין גבול. כי ההגדרה של הדבר, מפרידה אותו משאר הדברים. וכאשר הכל אחד אין שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה.
ושלמות הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר הדברים, שזהו חיבור ההפכים. וכאשר רואים בכל דבר, את כל שאר הדברים, הרי שלא רואים שום דבר ולא יודעים שום דבר.
ושלמות הידיעה, היא אי הידיעה. כמו שנאמר "תכלית הידיעה, היא שלא נדע". כי שלמות הידיעה, היא כאשר האדם יודע את השורש ואת המהות של הכל, כפי מה שהמהות יודעת את עצמה, שאז בעצם האדם לא יודע דבר, משום ששם הכל אחד.
והפירוש של כל זה ברמה המעשית, הוא שכאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את זה ששונה ממנו, הרי שזה ביטוי של לא לדעת. כי הידיעה מפרידה את הדברים. וכאשר האדם מקבל את האדם ששונה ממנו, וכאשר האדם מקבל את המציאות כפי מה שהיא, וכאשר האדם מוצא את הטוב שיש ברע, וכאשר האדם מסתכל על כל הדברים בצורה שווה, הרי שכל הדברים האלו, הם ביטויים של לא לדעת.
כי הידיעה מפרידה את הדברים. ומי שלא יודע דבר, אין לו שום שיפוט על העולם. ובכל מצב שבו האדם שופט את הכל לטובה, הרי שזה סוג של לא לדעת, כי האדם כאילו לא מבדיל בין טוב לרע. כי עץ הדעת הוא ההפרדה בין טוב לרע. וכאשר האדם מוצא את הטוב שברע, הוא כאילו לא יודע להבדיל בין טוב לרע. אבל השורש של זה, הוא הדעת השלמה, שהוא ידיעת השורש, ששם אין הפרדה בין טוב לרע וכולי.
עוד נוסיף ונעמיק: לא לדעת, היא האפשרות של האדם להכיל בתוכו את ההפכים ואת הדברים ששונים ממנו ושונים מרצונו. וכאשר קורה לאדם דבר נגד רצונו, והוא מקבל את זה באהבה, זה כאילו שהוא בוחר לא לדעת שהוא רצה שיקרה אחרת. ובכל פעם שהאדם סולח ומקבל את זה ששונה ממנו, הרי שזה הביטוי החיובי של אי הידיעה.
תוספת: ולעניין של לא לדעת, יש...
לדעת, לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלוםלדעת, לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום... לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום מה המשמעות של לדעת ולא לדעת במובן האמיתי? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא ... כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום דבר. לדוגמה, אם מישהו לא יודע כלל מה זו דלת, הוא ... האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית. כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום? אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ממסוק. כאן האדם מבצע הפרדה בין הדברים שהוא יודע ... המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים? אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא רוצה משהו, אז הוא גם יהיה שמח אם יקבל את הדבר ... וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית. איך הסרט הירק קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה? מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט הירק. הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש שזה עדיין מצב של חוסר ידיעה בנפרדות ולא באחדות אמיתית, מכיוון שהיא עדיין תפסה את האפשרויות כהמשך או חדש, אבל לא הצליחה לחוות שהאפשרויות קיימות בו זמנית ממש. הוא מסביר שהחוויה האמיתית של ידיעה שלמה היא היכולת להיות בו - זמנית בשתי האפשרויות ולהבין שאין הבדל מהותי ביניהן. מהי ידיעה שלמה לפי אליעד? אליעד מסכם שהמקום הגבוה ביותר של ידיעה ואי - ידיעה הוא המצב שבו האדם נמצא בשני מצבים סותרים בו - זמנית, ועדיין לא חווה הבדל ביניהם. למשל, האדם יכול לומר אני רוצה את זה ובו - זמנית להרגיש שאינו יודע ... שהיא למעשה חיבור בין ידיעה לחוסר ידיעה, אחדות אמיתית. כיצד אפשר להגיע למצב של ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב זה היא חקירה פנימית מתמדת. כאשר האדם חוקר לעומק את רצונותיו ואת אמונותיו, הוא מגלה שהוא נמצא תמיד במצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. הוא יכול לפעול בהתאם לרצונו, כמו לאכול כשהוא רעב, ובו - זמנית להיות משוחרר לחלוטין מכל רצון, מכיוון שבתוך תוכו הוא יודע שזה לא משנה כלל ... חסר דעת, אלא לחוות כל ידיעה וכל אי - ידיעה בו - זמנית ללא כל הבדל ביניהן. מה המשמעות של לדעת שום דבר? איך מגיעים לידיעה שלמה? מהו מצב של ידיעה ואי -
אין שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר... שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת כל מיני דברים? ויתבאר, כיצד קשור האושר של האדם, למה שהוא יודע? ויתבאר, האם באמת, ... מהמקרים, הוא לא ירגיש רע. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם לדעת את הכל? או כיצד יכול האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא אין סופי, ואותו האדם לא יכול לדעת. כי יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, והאדם לא יכול לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה האדם לא יכול לדעת את כולה בבת אחת. ובו זמנית, האדם כן יכול לדעת אותה באופן חלקי, כפי שקורה בפועל, שהאדם כן יודע באופן חלקי, מה קרה בטווח זמן כלשהו ובמרחב מקום כלשהו. אבל יש גם עוד סוג של ידיעה, שהיא ידיעה פנימית. וידיעה פנימית פירושה, להבין את המהות הפנימית של הדברים. כי אומנם קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין סוף רצונות אפשריים שהאדם יכול לרצות, ולהרגיש בגללם טוב ... אחרים. והרעיון הוא, שאומנם אי אפשר לדעת את כל המידע האפשרי, ואומנם אי אפשר לא לדעת שום מידע מתוך כל המידע שקיים, אבל כל זה נכון, רק לגבי ידיעה חיצונית כנל. אבל יש גם דבר שנקרא ידיעה פנימית, שפירושה, הבנת המהות של כל הדברים שקיימים. דהיינו, שהאדם מבין, את השורש האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא ירגיש טוב או רע. כי בסופו של דבר, כדי להיות מאושר, לשם ... עליו, או לא לדעת בשום פנים ואופן שהוא רוצה להיות מאושר, ולא לדעת מה זה אושר, ולא לחשוב על האושר, ולא להבין מהו אושר. שזה בעצם מצב של חוסר ידיעה מוחלט. או להפך, לדעת באופן מלא, מהו בדיוק האושר, וכיצד בדיוק אפשר או אי אפשר להשיג אותו, שזה מצב של ידיעה מלאה. כי האדם סובל, לא בגלל מה שהוא יודע ולא בגלל מה שהוא לא יודע. אלא האדם סובל רק בגלל דבר אחד ויחיד, והוא, שהוא יודע שהוא רוצה להרגיש טוב תמיד, והוא לא יודע איך הוא יכול ... מה הוא רוצה, וידע בדיוק איך להשיג את זה. או שהוא יגלה מה בדיוק הוא רוצה, ויגלה שאי אפשר להשיג את זה. ואז הוא יפסיק לרצות את זה. ובכל מקרה, ידיעה שלמה והבנה שלמה, של המנגנון של האושר, מביאה את האדם אל האושר, בכל מקרה. ...
חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת?חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת?חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? מה המשמעות של חוסר ידיעה מצד האמת? אליעד כהן מדבר בהרצאה זו על הנושא של חוסר ידיעה מנקודת מבט של חיפוש עצמי וחיפוש האמת הפנימית. הטענה המרכזית היא שחוסר ידיעה אינו בעיה בפני עצמה, אלא שהבעיה האמיתית היא שהאדם משקר לעצמו ואומר שהוא יודע דברים שהוא ... יכול לדעת זאת בוודאות מוחלטת. למרות זאת, אנשים פוחדים להודות בספק ומעדיפים להציג מצג שווא של ודאות, מכיוון שהם חוששים שהכרה באי - ידיעה תוריד מערכם העצמי או שתגרום להם לחוסר יציבות ולחרדה. מדוע אנשים מפחדים להודות שהם לא ... למרות שהוא לא באמת בטוח בכך. כיצד חוסר ודאות קשור לסבל האנושי? אליעד כהן טוען שהסבל לא נובע מעצם חוסר הידיעה, אלא דווקא מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה. אילו אדם לא היה יודע דבר, הוא לא היה יכול לחוות סבל, מכיוון שהסבל תלוי בכך שהאדם מחליט זה ... מגיעה אל כל אדם, אך כדי להימנע מסבל, עדיף לאדם להודות בכנות שאינו יודע כרגע, וכך להתכונן לידיעה שלמה בעתיד. למה הסבל נובע מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים בהם האדם לא היה חווה סבל: מצב של ידיעה מוחלטת - אם האדם היה יודע ומבין הכל, הוא לא היה סובל, כי הוא היה מבין בדיוק למה כל דבר קורה ואין סיבה להרגיש רע. מצב של אי - ידיעה מוחלטת - במצב כזה, האדם לא היה יכול להגדיר שמשהו הוא רע, כי הוא לא יודע בכלל מה טוב ומה ... המסר העיקרי של אליעד כהן הוא שעל האדם להיות אמיתי לחלוטין עם עצמו ולומר שהוא לא יודע כאשר הוא באמת לא בטוח. כאשר האדם מודה באי - ידיעה שלו, הוא למעשה מאפשר לאמת להיכנס לחייו. אמירת האמת, גם אם היא קשה ומביכה, היא הדרך היחידה להגיע לידיעה שלמה ואמיתית על המציאות ועל עצמו. על ידי כך, האדם גם חוסך מעצמו סבל שנובע מהסתמכות על שקרים ואשליות של ידיעה. בשורה התחתונה, אם ברצונך להגיע לידיעה מוחלטת ואמיתית, עליך להפסיק לשקר לעצמך, להודות ... להתגלות. איך לדעת שאיני יודע? מדוע אנשים מפחדים מספק? מה הקשר בין אי - ודאות לסבל? כיצד להגיע לידיעה מוחלטת? למה חשוב להודות בחוסר ידיעה? חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובעת מצד האמת. ומה זה אומר? כאשר אדם נחפש את עצמו, מנסה להבין את עצמו בעולם הוא לא בטוח ... שהוא יודע בוודאות, כאילו הוא יודע ובטוח במה שהוא יודע. ואנשים משקרים, כי הם פוחדים להודות שהם לא יודעים והם פוחדים גם לחיות בחוסר ידיעה. והבן אדם מפחד מאד לחיות בספק, ובטוח שערך החיים זה הדבר הכי חשוב, לא שאני אומר שלא, אבל על ... נובע כי הוא טוען שזה רע, וזה טוב, ואז הוא סובל. כי אם אדם היה מחובר לתכלית, לפרספקטיבה של לפני התהליכים, היה לו טוב ומי שמערבב בין ידיעה לאי ידיעה, סובל. ותהיה ישר עד הסוף, ומה שאתה לא יודע תשאיר בספק ומי שרוצה לדעת ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?