... לא לדעת, לדעת שום דבר, העדר ידיעה, ידיעה שלמה, אין שכל, יש שכל, יש הבדל, אין הבדל, לדעת כלום מה המשמעות של לדעת ולא לדעת במובן האמיתי? הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא המשמעות העמוקה והאמיתית של מושגים כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום דבר. לדוגמה, אם מישהו לא יודע כלל מה זו דלת, הוא לא יכול לשאול ... לא לא לדעת שום דבר במובן הפשוט של המילה, אלא לא לדעת באמת. המשמעות האמיתית של לא לדעת באמת היא להיות במקום שבו האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית. כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום? אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ממסוק. כאן האדם מבצע הפרדה בין הדברים שהוא יודע לדברים שהוא ... יכול לומר הנה שולחן ופה אין שולחן, אבל בחוויה הפנימית שלו אין הבדל אמיתי בין המצבים, כאילו שהוא לא ראה בכלל. זוהי המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים? אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא רוצה משהו, אז הוא גם יהיה שמח אם יקבל את הדבר הזה וגם יפחד ... והרמה השנייה היא המקום העמוק שבו הוא יודע שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית. איך הסרט הירק קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה? מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט הירק. הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש שזה עדיין מצב של חוסר ידיעה בנפרדות ולא באחדות אמיתית, מכיוון שהיא עדיין תפסה את האפשרויות כהמשך או חדש, אבל לא הצליחה לחוות שהאפשרויות קיימות בו זמנית ממש. הוא מסביר שהחוויה האמיתית של ידיעה שלמה היא היכולת להיות בו - זמנית בשתי האפשרויות ולהבין שאין הבדל מהותי ביניהן. מהי ידיעה שלמה לפי אליעד? אליעד מסכם שהמקום הגבוה ביותר של ידיעה ואי - ידיעה הוא המצב שבו האדם נמצא בשני מצבים סותרים בו - זמנית, ועדיין לא חווה הבדל ביניהם. למשל, האדם יכול לומר אני רוצה את זה ובו - זמנית להרגיש שאינו יודע אם הוא רוצה זאת באמת. הוא יכול לומר אני יודע שזה שולחן ובו - זמנית לא להבדיל באמת בין שולחן ללא שולחן. זוהי הידיעה השלמה, שהיא למעשה חיבור בין ידיעה לחוסר ידיעה, אחדות אמיתית. כיצד אפשר להגיע למצב של ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהדרך להגיע למצב זה היא חקירה פנימית מתמדת. כאשר האדם חוקר לעומק את רצונותיו ואת אמונותיו, הוא מגלה שהוא נמצא תמיד במצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית. הוא יכול לפעול בהתאם לרצונו, כמו לאכול כשהוא רעב, ובו - זמנית להיות משוחרר לחלוטין מכל רצון, מכיוון שבתוך תוכו הוא יודע שזה לא משנה כלל אם יאכל או לא. זאת בעצם המהות של לדעת שום דבר - זה לא אומר להיות חסר דעת, אלא לחוות כל ידיעה וכל אי - ידיעה בו - זמנית ללא כל הבדל ביניהן. מה המשמעות של לדעת שום דבר? איך מגיעים לידיעה שלמה? מהו מצב של ידיעה ואי -

ידיעה ואי ידיעה בו זמנית, ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חוויית ידיעה, חוויית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב איך ייתכן שככל שאני יודע יותר, אני יודע פחות? אליעד כהן מסביר באופן מפורט על הנושא הפילוסופי והעמוק של ידיעה ואי ידיעה בו - זמנית, תוך התייחסות לרעיון של רבי נחמן מברסלב. הוא מתחיל בהבהרה של האמירה הידועה, ככל שאני יודע יותר, אני יודע ... אדם יודע יותר דברים, אז הוא יודע פחות דברים ביחס לכמות הכללית של הדברים שקיימים בעולם. אבל, הוא מדגיש שההבנה הזאת היא עדיין לא מספיק עמוקה, כי בעצם החוויה היא של ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית, באותו רגע, ביחס לאותו דבר עצמו. ההסבר מתחיל בדוגמה פשוטה - אם אדם קם בבוקר ושואלים אותו: מה אתה יודע?, הוא יכול לענות שהוא ... רפואה, אז שוב, בסוף היום הוא יידע יותר רפואה, אבל הוא גם יהיה מודע ליותר דברים שאינו יודע בתחום הרפואה. מכאן נובעת התחושה שככל שאתה יודע יותר, אתה גם מודע לחוסר ידיעה גדול יותר. מה המשמעות של חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, לא רק שלא נדע דברים רבים, אלא שהידיעה ... על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר שהידיעה והאי - ידיעה אינן הפוכות או מנוגדות, אלא מתקיימות בו זמנית, זו לצד זו, ושתכלית הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם הידיעה שלנו היא מוחלטת? ...

... חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית ... אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים ... שאלות רק משום שיש בו אי - ידיעה . הידיעה החלקית, העובדה שהאדם מסוגל גם לא לדעת, היא זו שמאפשרת את הופעת ... כלומר, להיות במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? ... אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה של דברים אחרים. מה התפקיד של אי - ידיעה בתפיסת המציאות? אליעד טוען שהאי - ידיעה היא מהותית כדי ליצור הבנה כלשהי של המציאות. הוא מסביר שאם לאדם לא הייתה ... לרגעים מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה ... מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי ... או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים באמת? ...

... לשדר מקצועיות כשאין לך תשובה? למכור חוסר ידיעה כידיעה, איך לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה? למה אנשים מעדיפים וודאות על ספק? איך לענות לשאלות בראיון פוליטי? הבטחות לפני הבחירות, למי להצביע בבחירות? לאיזה מומחה להקשיב? איך לשדר מקצועיות כשאין ... כיצד להתמודד עם מצב שבו אינך יודע את התשובה לשאלה שנשאלת, ומה הדרך בה ניתן לשדר מקצועיות למרות חוסר ידיעה. אליעד מתחיל בכך שהוא מציין שהלקוחות לרוב יעדיפו לקבל תשובה וודאית, גם אם היא לא בהכרח נכונה, על פני חוסר תשובה או חוסר ידיעה. לכן עולה השאלה, האם ידיעה בוודאות היא מדד מקצועיות? מהו חוסר ידיעה מקצועי? אליעד מציע להבחין בין שני סוגים של חוסר ידיעה: חוסר ידיעה מתוך חוסר מקצועיות: אדם שאינו מבין בתחום מסוים ולכן פשוט לא יודע את התשובה. חוסר ידיעה מתוך מקצועיות: אדם שמבין שהנושא מורכב מדי כדי לתת תשובה חד משמעית. הוא יודע שאין מספיק מידע כדי לקבוע תשובה חד משמעית ולכן אינו מתיימר לדעת. כיצד חוסר ידיעה יכול לשדר מקצועיות? אליעד מסביר שכאשר אדם מקצועי אומר אני לא יודע, אך מסביר מדוע הוא לא יודע, הוא למעשה משדר אמינות ומקצועיות. אם הוא מציין את הסיבות ... להסביר שהשאלה מורכבת וכוללת גורמים רבים. להתייחס למגוון דעות ומחקרים שסותרים אחד את השני. לסביר שהחוסר ידיעה נובע מהבנה עמוקה של הנושא, ולא מתוך בורות. להעביר את המסר שאדם שטוען שהוא יודע את כל התשובות לא בהכרח מקצועי דיו כדי להבין את המורכבות של השאלה. דוגמה ... חוזק. לקוחות אינם מחפשים רק תשובה מהירה, הם מחפשים תשובה שהם יכולים לסמוך עליה. איך להתמודד עם חוסר ידיעה? כיצד לשדר מקצועיות בלי לדעת את התשובה? האם לא יודע הוא חולשה? מה חשוב יותר, וודאות או מקצועיות? כיצד להצליח בשיווק למרות חוסר ידיעה? המשמעות של חוסר ידיעה כמקצועיות ואמינות כאשר אדם מספק שירות מסוים ומתמודד עם שאלה של לקוח, הוא עשוי למצוא את עצמו במצב שבו הוא אינו יודע את התשובה. לכאורה, הלקוח יעדיף ... הטענה אני יודע מבטיחה שהמידע נכון? שני סוגי לא יודע יש להבחין בין שני סוגים של לא יודע: האחד הוא חוסר ידיעה מתוך חוסר מקצועיות - אדם שאינו מבין בתחום מסוים ולכן פשוט אינו יודע את התשובה. השני הוא חוסר ידיעה מתוך מקצועיות - אדם שמבין שהנושא מורכב מדי כדי לספק תשובה חד משמעית. הוא יודע שאין מספיק מידע כדי לקבוע תשובה חד משמעית ולכן אינו מתיימר לדעת. כיצד חוסר ידיעה יכול לשדר מקצועיות? כאשר אדם מקצועי אומר אני לא יודע, אך מסביר מדוע אינו יודע, הוא למעשה משדר אמינות ומקצועיות. אם הוא מציג את הסיבות לכך שהתשובה אינה ... מהם כל הגורמים המשפיעים. לפרט על מחקרים, דעות שונות ואי הוודאות המדעית סביב הנושא. להראות שהחוסר ידיעה אינו בגלל בורות, אלא בגלל שאתה דווקא מבין את התחום לעומק. להעביר את המסר שדווקא מי שטוען שהוא יודע, כנראה שהוא אינו מקצועי מספיק להבין שאין באמת תשובה ... קשות? איך לענות כשאתה לא יודע מה התשובה? מי יודע יותר ממי? יודע ולא יודע מי עדיף, איך למכור חוסר ידיעה? איך למכור ספק כוודאות? איך לא לפחד מחוסר ידיעה? תכלית הידיעה שלא נדע, 2 סוגים של לא יודע, 2 סוגים של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובע מידיעה, חוסר ידיעה שנובע מטיפשות, הבטחות של פוליטיקאים, איך לשדר ביטחון עצמי? איך לשדר שאתה בטוח בעצמך? ...

... לדעת ידיעה חוסר ידיעה - מה טוב בלא לדעת? מה טוב בחוסר ידיעה? כפי שכבר ביארתי, ידיעת הדבר מאפשרת לאדם להתחבר אל הדבר. כאשר האדם יודע איזה דבר, על ידי זה הוא ... בלא לדעת? והתשובה היא כי חוסר ידיעה, היא שלמות הידיעה. כי ידיעה פירושו הגדרה. כדי לדעת משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו בצורה נכונה. וכאשר האדם מבין את כל ההגדרות ... שום הגדרה, וממילא אין גם שום ידיעה. ושלמות הידיעה, היא לדעת כל דבר בתוך כל דבר. דהיינו, לראות בכל דבר, את כל שאר הדברים, שזהו חיבור ... את זה שהשמש זורחת בבוקר. ולכל ידיעה יש עוצמה אחרת. ואילו ידע האדם את כל הדברים באותה העוצמה, הרי שהוא לא היה קיים כלל. כי כדי לדעת ...

... את הכל, מה טוב בלא לדעת, ידיעה שלמה, ידיעה חסרה, לדעת את הכל בבת אחת, לקרוא מחשבות, נפרדות או אחדות למה בני אדם לא נולדים עם כל הידע מראש? אליעד דן בשאלה מדוע האדם אינו נולד כשהוא כבר יודע הכל, ומדוע עלינו להתאמץ כדי ... של החורף גם בקיץ? כי לכל דבר יש זמן, מקום וצורה משלו, וכל מצב נוצר עם סיבות ספציפיות שמתאימות לו. מה היתרונות של אי - ידיעה לעומת ידיעה שלמה? אליעד מסביר שהסיבה לכך שבני אדם לא נולדים עם ידע מלא מראש, נעוצה בעובדה שיש יתרונות ברורים גם למצב של אי - ידיעה: לפעמים מומחים שיודעים הכל, מוגבלים דווקא בגלל עודף ... כל מה שקרה, קורה ויקרה, לא הייתה לנו סיבה להתעניין או לפעול. האם יש באמת מצב שהוא טוב באופן מוחלט? אליעד מבהיר שגם המצב של ידיעה וגם המצב של אי - ידיעה הם בסך הכל צורות שונות של קיום, ואף אחת מהן אינה עדיפה באופן מוחלט. בני אדם חושבים שלדעת יותר זה טוב יותר, אבל זה לא תמיד כך: הוא מדגים זאת דרך דוגמת החשמל: בעבר היו מדליקים אש ... בקלות כל מתחרה בלי שום מאמץ - אז המשחק עצמו היה חסר טעם לחלוטין. לכן האדם תמיד נמצא במתח בין הרצון לידיעה לבין הרצון לאי - ידיעה. אנחנו תמיד משחקים במצב הביניים הזה של ספק וחוסר ודאות, וזה מה שנותן לחיים דינמיות ועניין. האם אי - הידיעה היא בעצם המשחק של החיים? אליעד מתאר שהחיים הם משחק של ידע ואי - ידע, ... כלום, מכיוון שכל המצבים קיימים במקביל: ביקום קיימים אינסוף מצבים, ובחדר שבו אנחנו נמצאים יכולים להתקיים בו - זמנית גם מצבי ידיעה וגם מצבי אי - ידיעה, מבלי שנרגיש בהם. אליעד מדגים זאת באומרו שאם כולנו היינו נולדים עם תודעה של אחדות מוחלטת, היינו דווקא מחפשים את הנפרדות. היינו רוצים להרגיש נבדלים ולהתנסות בחוויית האי - ידיעה, כי תמיד האדם ירצה לחוות דווקא את המצב שאינו מוכר לו. האם הכל בסופו של דבר יחסי? לסיכום, אליעד מבהיר שאין מצב אחד שהוא נכון או טוב יותר, והמציאות היא תמיד יחסית ומשתנה לפי ... שלנו. אנחנו חיים בתוך משחק של ידע ואי - ידע, והמשמעות נובעת מהמשחק עצמו. למה אנחנו לא יודעים הכל מראש? מה היתרונות של אי - ידיעה? האם ידיעה מוחלטת אפשרית? האם לדעת הכל יהפוך אותי למאושר? נפרדות או אחדות? האם יש מצב שהוא טוב באופן מוחלט? ...

... שכל אין דאגות, המנגנון של האושר, לדעת או לא לדעת, ידיעה חלקית, ידיעה מלאה, לא לדעת שום דבר ובו יתבאר העניין של השכל האנושי. ויתבאר מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת כל מיני דברים? ויתבאר, כיצד ... האדם לא לדעת שום דבר? והתשובה היא, שיש כאן שתי רמות של ידיעה. ידיעה חיצונית וידיעה פנימית. וידיעה חיצונית פירושה, לדעת את מה שקורה בכל מקום ובכל זמן בעולם. וזה דבר שהוא ... לדעת, את כל מה שקורה בכל מקום ובכל זמן באשר הם. וזאת ידיעה חיצונית, שאותה האדם לא יכול לדעת את כולה בבת אחת. ובו זמנית, האדם כן יכול לדעת אותה באופן חלקי, כפי שקורה בפועל, שהאדם ... בטווח זמן כלשהו ובמרחב מקום כלשהו. אבל יש גם עוד סוג של ידיעה, שהיא ידיעה פנימית. וידיעה פנימית פירושה, להבין את המהות הפנימית של הדברים. כי אומנם קיימים אין סוף דברים בעולם, ואומנם קיימים אין ... שום מידע מתוך כל המידע שקיים, אבל כל זה נכון, רק לגבי ידיעה חיצונית כנל. אבל יש גם דבר שנקרא ידיעה פנימית, שפירושה, הבנת המהות של כל הדברים שקיימים. דהיינו, שהאדם מבין, את השורש האחד, ואת החוק האחד, שלפיו נקבע האם הוא ... על האושר, ולא להבין מהו אושר. שזה בעצם מצב של חוסר ידיעה מוחלט. או להפך, לדעת באופן מלא, מהו בדיוק האושר, וכיצד בדיוק אפשר או אי אפשר להשיג אותו, שזה מצב של ידיעה מלאה. כי האדם סובל, לא בגלל מה שהוא יודע ולא בגלל מה שהוא לא יודע. אלא האדם סובל רק בגלל דבר אחד ויחיד, והוא, שהוא יודע ... אפשר להשיג את זה. ואז הוא יפסיק לרצות את זה. ובכל מקרה, ידיעה שלמה והבנה שלמה, של המנגנון של האושר, מביאה את האדם אל האושר, בכל מקרה. ...

... החושים, הכרה אנושית, קוגניציה, תפישה קוגניטיבית, חמישה חושים, ידיעה שכלית, ידיעה חושית, חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש המישוש, חוש הריח, חוש הטעם, זיכרון חושי, תפיסת החושים האם קיימת ידיעה חושית ללא ידיעה שכלית? אליעד כהן מסביר לעומק את הנושא של הידיעה החושית והידיעה השכלית ומציג מספר שאלות יסודיות: האם יכול להיות שאדם ידע משהו באמצעות חושיו בלבד, בלי שהשכל מעורב? האם ניתן להפריד באופן מוחלט בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשאדם מחזיק כיסא בידו, הוא יודע זאת דרך חושיו. אך כיצד ... האם אפשר לדעת משהו בלי חושים בכלל? אליעד ממשיך ומקשה בשאלה נוספת: האם אדם יכול לדעת משהו ללא שימוש בחושיו? למשל, הידיעה הבסיסית ביותר כמו אני קיים, האם זו ידיעה חושית או שכלית? אליעד מסביר כי התשובה תלויה בהגדרת המושג חושים. אם נגדיר חוש כמנגנון שמבדיל בין דבר אחד לאחר, הרי שכל ידיעה, אפילו בסיסית ביותר, נשענת על חושים. אך אם נגדיר את החושים כחמשת החושים המוכרים בלבד (ראייה, שמיעה, ... תלויה בהם, אלא בידיעה שכלית בסיסית יותר. אליעד נותן דוגמה נוספת ומפורטת: אם אדם עוצם עיניים ואינו משתמש באף אחד מחמשת החושים, ועדיין יודע שהוא קיים, האם זאת ידיעה חושית? לכאורה לא. אך הוא גם מעלה ספק בכך ומסביר שאולי אותה תחושה פנימית של אני קיים היא גם סוג של תפיסה חושית, פשוט ברובד אחר. מה הקשר בין חושים לזיכרון? אליעד מבהיר שכל ידיעה חושית מסתמכת על זיכרון חושי. ללא זיכרון, לא ניתן להבחין בשום דבר מהחושים. לדוגמה: כשאדם מסתכל על ... קיימת כרגע, בעוד שהידיעה לגבי העתיד (שאם יעזוב את החפץ, הוא ייפול) כבר תלויה בזיכרון ובניסיון קודם, ולכן היא פחות חזקה ומחויבת. מזה הוא מסיק שהחושים מספקים ידיעה ישירה יותר מאשר השכל, אשר מתבסס על הסקות וזיכרונות. מתי השכל חזק יותר מהחושים? עם זאת, אליעד מדגיש ... יותר, במיוחד כשהיא הכרחית ולוגית (כמו הדוגמה עם הפיל והמטוס). בסופו של דבר, אליעד מדגיש ששניהם קשורים, ואף אחד מהם לא יכול להתקיים בצורה מוחלטת ללא השני. האם ידיעה חושית קיימת ללא שכל? מה ההבדל בין ידיעה חושית לידיעה שכלית? האם אפשר לדעת ללא חושים בכלל? האם הזיכרון הכרחי לחושים? מה יותר אמיתי שכל או ...

חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? מה המשמעות של חוסר ידיעה מצד האמת? אליעד כהן מדבר בהרצאה זו על הנושא של חוסר ידיעה מנקודת מבט של חיפוש עצמי וחיפוש האמת הפנימית. הטענה המרכזית היא שחוסר ידיעה אינו בעיה בפני עצמה, אלא שהבעיה האמיתית היא שהאדם משקר לעצמו ואומר שהוא יודע דברים שהוא בעצם ... בספק ומעדיפים להציג מצג שווא של ודאות, מכיוון שהם חוששים שהכרה באי - ידיעה תוריד מערכם העצמי או שתגרום להם לחוסר יציבות ולחרדה. מדוע אנשים מפחדים להודות שהם לא יודעים? ... אליעד כהן טוען שהסבל לא נובע מעצם חוסר הידיעה, אלא דווקא מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה. אילו אדם לא היה יודע דבר, הוא לא היה יכול לחוות סבל, מכיוון שהסבל תלוי בכך שהאדם מחליט זה טוב ... שאינו יודע כרגע, וכך להתכונן לידיעה שלמה בעתיד. למה הסבל נובע מערבוב בין ידיעה לחוסר ידיעה? אליעד כהן מסביר שיש שני מצבים בהם האדם לא היה חווה סבל: מצב של ידיעה מוחלטת - אם האדם היה יודע ומבין הכל, הוא לא היה סובל, כי הוא היה מבין בדיוק למה כל דבר קורה ואין סיבה להרגיש רע. מצב של אי - ידיעה מוחלטת - במצב כזה, האדם לא היה יכול להגדיר שמשהו הוא רע, כי הוא לא יודע בכלל מה טוב ומה רע, ... עם עצמו ולומר שהוא לא יודע כאשר הוא באמת לא בטוח. כאשר האדם מודה באי - ידיעה שלו, הוא למעשה מאפשר לאמת להיכנס לחייו. אמירת האמת, גם אם היא קשה ומביכה, היא הדרך היחידה ... עצמו. על ידי כך, האדם גם חוסך מעצמו סבל שנובע מהסתמכות על שקרים ואשליות של ידיעה. בשורה התחתונה, אם ברצונך להגיע לידיעה מוחלטת ואמיתית, עליך להפסיק לשקר לעצמך, להודות בספק, ... הקשר בין אי - ודאות לסבל? כיצד להגיע לידיעה מוחלטת? למה חשוב להודות בחוסר ידיעה? חוסר ידיעה - איך לדעת גם לא לדעת? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של חוסר ידיעה, חוסר ידיעה שנובעת מצד האמת. ומה זה אומר? כאשר אדם נחפש את עצמו, מנסה להבין את עצמו בעולם הוא לא בטוח בשום ... ואנשים משקרים, כי הם פוחדים להודות שהם לא יודעים והם פוחדים גם לחיות בחוסר ידיעה. והבן אדם מפחד מאד לחיות בספק, ובטוח שערך החיים זה הדבר הכי חשוב, לא שאני אומר שלא, אבל על ... היה מחובר לתכלית, לפרספקטיבה של לפני התהליכים, היה לו טוב ומי שמערבב בין ידיעה לאי ידיעה, סובל. ותהיה ישר עד הסוף, ומה שאתה לא יודע תשאיר בספק ומי שרוצה לדעת את ...

... אתה באמת יודע? מה אתה באמת רוצה? ידיעה פנימית, ידיעה חיצונית, רצון פנימי, רצון חיצוני, של מי הרצון הזה? של מי הידע הזה? מה אתה רוצה? מה אתה יודע? ... ועמוקה: מה האדם באמת יודע? כדי להבין מהי ידיעה עצמית או ידיעה פנימית, אליעד מציג מצב שבו אדם שואל איך להגיע לידיעה עצמית אמיתית. אליעד מחדד את השאלה בכך שהוא מפריד בין ידיעה פנימית לידיעה עצמית, ומסביר שידיעה פנימית יכולה להיות תלויה בלמידה או בחברה, אך ידיעה עצמית היא עמוקה יותר. אליעד מציג דוגמה פשוטה: אדם יודע שיש מולו קיר. את המונח קיר למד מהחברה, ... בין ידע חיצוני שנרכש דרך סביבה, לבין ידיעה פנימית שאדם חווה בעצמו. אליעד מוסיף ואומר שכדי לדעת מה האדם באמת יודע, עליו לנסות למחוק ... את דבריו בהצעה מעשית: כדי להתקדם לקראת ידיעה עצמית, על האדם לבצע תהליך של קילוף מחשבתי. הוא צריך להוריד כל שכבה של לימוד חיצוני, של תבניות ... אלא רק על החוויה הפנימית הטהורה שלו. מהי ידיעה עצמית? איך לדעת מה אני באמת רוצה? האם הרצון שלי אמיתי או חיצוני? מה זה האני האמיתי שלי? איך ...