6:16להבין את עצמך, להסביר את עצמך, להיות מודע לעצמך, ללכת לטיפול, להתפלל לאלוהים, התבודדות, הכותל המערבי, טיפול פסיכולוגי, ללכת לפסיכולוג, לשתף אחרים, מישהו שיקשיב לך, אמפטיה
מדוע אנשים מרגישים צורך לשתף אחרים בבעיותיהם?
אנשים רבים מרגישים צורך לדבר עם אחרים על הבעיות שלהם, למשל באמצעות פסיכולוג או טיפול נפשי, משום שבזמן שהם מדברים ומנסים להסביר את עצמם, הם לפתע מגלים דברים חדשים על עצמם. לדוגמה, אדם שפונה לפסיכולוג יכול להרגיש שעצם ההקשבה או הנהון של המטפל כבר מסייעת לו להבין טוב יותר את מחשבותיו ותחושותיו, גם אם המטפל לא אמר מילה בעלת משמעות.
האם התבודדות ושיחה עם אלוהים באמת עוזרת לאדם?
בדוגמה של התבודדות, אדם יכול לדבר לאלוהים ולהרגיש שזה עוזר לו, אך השאלה הפילוסופית שנשאלת היא: מדוע ואיך זה עוזר? יכול להיות שאדם מספר ש"התבודדתי ואלוהים נתן לי מחשבה שלא חשבתי קודם". מבחינה פילוסופית, אומר אליעד כהן, ניתן לטעון שכל המחשבות הן למעשה מאלוהים או לחלופין כולן באות מהאדם עצמו. האדם בעצם מדבר עם עצמו ופתאום מקבל זווית חדשה. מבחינה לוגית, כאשר האדם משוחח עם עצמו או עם דמות מדומיינת כמו אלוהים, הוא עושה למעשה "זום אין" לתוך מחשבותיו, ומגלה נקודות שלא ראה קודם לכן.
מה המשמעות של תפילה ליד הכותל המערבי והאם היא באמת מועילה?
אליעד מסביר מדוע אנשים הולכים שנים לכותל המערבי להתפלל, למרות שלכאורה לא קורה שם שום דבר חדש. הוא טוען שהתפילה עצמה היא סוג של התבוננות פנימית מעמיקה. כאשר אדם מתפלל, הוא מתרכז במחשבותיו, וזו ההתבוננות הזו שמאפשרת לו לראות דברים חדשים או אחרים שלא הבחין בהם קודם לכן.
כדוגמה לכך, אליעד מביא מצב שבו אדם מסתכל על נקודה מרחוק, ורואה פרט מסוים בלבד, אך ברגע שהוא מתקרב ומסתכל מקרוב, הוא מגלה פרטים חדשים נוספים שלא הבחין בהם מרחוק. באופן דומה, כאשר אדם מתפלל או מדבר על בעיותיו, הוא כאילו מתקרב יותר למחשבות של עצמו, ועושה מעין "זום אין" לתוכן, וכך מגלה היבטים חדשים.
האם אפשר להבין את עצמך גם ללא עזרה של אחרים?
אליעד כהן מסביר שלמעשה כל דבר שאדם יכול לעשות עם אחרים - ניתן גם לעשות לבד. אבל לפעמים התועלת בשיחה עם אדם אחר היא בכך שאותו אדם "חיצוני" יכול לראות דברים שהאדם עצמו לא רואה, בעיקר אם אותו אדם חיצוני אינו חולק את אותן אמונות או השקפות עולם של המדבר. כאשר האדם מדבר עם עצמו, הוא לא תמיד מסוגל להבחין במחשבותיו או באמונות שלו שהן למעשה מוטעות או מבוססות על הנחות שגויות.
מדוע אנשים מרגישים צורך לקבל אמפתיה מאחרים?
אליעד מסביר שיש עוד סיבה שבגללה אנשים משתפים אחרים: הם מחפשים אמפתיה, כלומר, תחושה שמישהו אחר אכפת לו ומבין אותם. לדוגמה, אדם יכול לספר לחבר על צרה שעוברת עליו, לא רק כדי לשמוע עצה אלא גם כדי להרגיש שמישהו אחר מקבל אותו. בעצם, האדם לא רק מספר את הסיפור, אלא גם רוצה לקבל תחושה של קבלה, אישור או הזדהות מהצד השני.
כיצד ניתן להגיע למצב שבו לא זקוקים לאחרים כדי להרגיש טוב?
המטרה הסופית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האדם מסוגל להבין את עצמו בצורה מלאה, לראות את מחשבותיו בצורה אובייקטיבית, ולספק לעצמו אמפתיה בלי תלות באחרים. הוא צריך להיות מסוגל להוציא את כל המחשבות החוצה ולבחון אותן, גם את המחשבות הכי טריוויאליות, ללא שום הנחות קודמות. במצב כזה, האדם הופך לעצמאי ולא זקוק עוד לפסיכולוג, לשיחות עם חברים או לתפילות בכדי להבין את עצמו טוב יותר.
אנשים רבים מרגישים צורך לדבר עם אחרים על הבעיות שלהם, למשל באמצעות פסיכולוג או טיפול נפשי, משום שבזמן שהם מדברים ומנסים להסביר את עצמם, הם לפתע מגלים דברים חדשים על עצמם. לדוגמה, אדם שפונה לפסיכולוג יכול להרגיש שעצם ההקשבה או הנהון של המטפל כבר מסייעת לו להבין טוב יותר את מחשבותיו ותחושותיו, גם אם המטפל לא אמר מילה בעלת משמעות.
האם התבודדות ושיחה עם אלוהים באמת עוזרת לאדם?
בדוגמה של התבודדות, אדם יכול לדבר לאלוהים ולהרגיש שזה עוזר לו, אך השאלה הפילוסופית שנשאלת היא: מדוע ואיך זה עוזר? יכול להיות שאדם מספר ש"התבודדתי ואלוהים נתן לי מחשבה שלא חשבתי קודם". מבחינה פילוסופית, אומר אליעד כהן, ניתן לטעון שכל המחשבות הן למעשה מאלוהים או לחלופין כולן באות מהאדם עצמו. האדם בעצם מדבר עם עצמו ופתאום מקבל זווית חדשה. מבחינה לוגית, כאשר האדם משוחח עם עצמו או עם דמות מדומיינת כמו אלוהים, הוא עושה למעשה "זום אין" לתוך מחשבותיו, ומגלה נקודות שלא ראה קודם לכן.
מה המשמעות של תפילה ליד הכותל המערבי והאם היא באמת מועילה?
אליעד מסביר מדוע אנשים הולכים שנים לכותל המערבי להתפלל, למרות שלכאורה לא קורה שם שום דבר חדש. הוא טוען שהתפילה עצמה היא סוג של התבוננות פנימית מעמיקה. כאשר אדם מתפלל, הוא מתרכז במחשבותיו, וזו ההתבוננות הזו שמאפשרת לו לראות דברים חדשים או אחרים שלא הבחין בהם קודם לכן.
כדוגמה לכך, אליעד מביא מצב שבו אדם מסתכל על נקודה מרחוק, ורואה פרט מסוים בלבד, אך ברגע שהוא מתקרב ומסתכל מקרוב, הוא מגלה פרטים חדשים נוספים שלא הבחין בהם מרחוק. באופן דומה, כאשר אדם מתפלל או מדבר על בעיותיו, הוא כאילו מתקרב יותר למחשבות של עצמו, ועושה מעין "זום אין" לתוכן, וכך מגלה היבטים חדשים.
האם אפשר להבין את עצמך גם ללא עזרה של אחרים?
אליעד כהן מסביר שלמעשה כל דבר שאדם יכול לעשות עם אחרים - ניתן גם לעשות לבד. אבל לפעמים התועלת בשיחה עם אדם אחר היא בכך שאותו אדם "חיצוני" יכול לראות דברים שהאדם עצמו לא רואה, בעיקר אם אותו אדם חיצוני אינו חולק את אותן אמונות או השקפות עולם של המדבר. כאשר האדם מדבר עם עצמו, הוא לא תמיד מסוגל להבחין במחשבותיו או באמונות שלו שהן למעשה מוטעות או מבוססות על הנחות שגויות.
מדוע אנשים מרגישים צורך לקבל אמפתיה מאחרים?
אליעד מסביר שיש עוד סיבה שבגללה אנשים משתפים אחרים: הם מחפשים אמפתיה, כלומר, תחושה שמישהו אחר אכפת לו ומבין אותם. לדוגמה, אדם יכול לספר לחבר על צרה שעוברת עליו, לא רק כדי לשמוע עצה אלא גם כדי להרגיש שמישהו אחר מקבל אותו. בעצם, האדם לא רק מספר את הסיפור, אלא גם רוצה לקבל תחושה של קבלה, אישור או הזדהות מהצד השני.
כיצד ניתן להגיע למצב שבו לא זקוקים לאחרים כדי להרגיש טוב?
המטרה הסופית, לפי אליעד, היא להגיע למצב שבו האדם מסוגל להבין את עצמו בצורה מלאה, לראות את מחשבותיו בצורה אובייקטיבית, ולספק לעצמו אמפתיה בלי תלות באחרים. הוא צריך להיות מסוגל להוציא את כל המחשבות החוצה ולבחון אותן, גם את המחשבות הכי טריוויאליות, ללא שום הנחות קודמות. במצב כזה, האדם הופך לעצמאי ולא זקוק עוד לפסיכולוג, לשיחות עם חברים או לתפילות בכדי להבין את עצמו טוב יותר.
- למה אנשים הולכים לפסיכולוג?
- איך להבין את עצמי לעומק?
- האם תפילה באמת עוזרת?
- מה זה התבודדות?
- למה אנשים משתפים אחרים בבעיות שלהם?
- איך להיות עצמאי רגשית?
- איך להעניק לעצמי אמפתיה?
050-3331-331