חשיבה מדעית / מחקר מדעי - מהי חשיבה מדעית? איך לפתח חשיבה מדעית? חשיבה מדעית. החשיבה המדעית קידמה את העולם לפחות בצורה החיצונית שלו. זא למרות שהמהות של המציאות כמציאות לא השתנתה וגם לא תשתנה בעקבות המדע, עדיין הצורה החיצונית של המציאות השתנתה בעקבות המדע והחשיבה המדעית. יחד עם זאת, כאשר יש לאדם חשיבה מדעית, דהיינו, שהוא חושב בצורה מדעית, הדבר הזה יכול לאפשר לו לשנות את המהות של המציאות האישית שלו. חשיבה מדעית ככלי חשיבתי לצורך שינוי מהות אישית. מהי חשיבה מדעית? בכל תהליך מדעי ישנו את שלב המחקר וישנו את שלב הסקת המסקנות. שיטות המחקר המדעי הן רבות ומגוונות ולא נכנס אליהן כאן. כן נכנס לצורת החשיבה המדעית הכללית. המדע מורכב מחוקים, חוקים מדעיים (חוקי הפיזיקה וכולי). מבחינה מדעית לא אמורים להיות חוקים מדעיים שסותרים זה את זה מהותית. אם ישנם שני חוקי שסותרים זה את זה, קיימות 2 אפשרויות. אפשרות 1 - ... את זה. החוק המקיף אמור להיות חוק חדש שיאפשר לשני החוקים שסותרים זה את זה לחיות בשלום. בנוסף לנל, החשיבה המדעית מנסה תמיד לאחד חוקים. זא המדע מנסה כל הזמן לגלות את השורש של החוקים הקיימים, כדי להגיע לאותו חוק אחד כולל שכולל בתוכו את כל החוקים. ככל שהמדע מעמיק יותר במחקר שלו את המציאות, כך מתגלים חוקים חדשים שכוללים בתוכם את החוקים הקודמים ומיישבים סתירות שהיו קיימות בחוקים הקודמים. ככל שהחוק המדעי הוא שורשי יותר, כך הוא אמיתי יותר ומשקף טוב יותר את האופי האמיתי של המציאות. ככל שהחוק הוא מקיף ... עבור מקרה פרטי כלשהו. ככל שהחוק הוא כולל וראשי יותר, כך הנכונות שלו מתאימה ליותר מצבים שונים של המציאות. המדע חוקר לא רק את מה שנמצא בכדור הארץ, אלא גם את מה שנמצא בחלל הרחוק, את מהות הזמן, את ... ביותר אמור להיות השורש של כל החוקים כולם. החוק הראשי והראשון באמת, הוא הסיבה האמיתית של כל החוקים כולם. החשיבה המדעית שואפת כל הזמן להגיע לאותו חוק כולל, חוק שיסביר מדוע המציאות ברגע הזה היא כפי שהיא. על החוק הזה ... כפי שהן ולא אחרת? וכמובן מהו החוק שמחליט איזה חוק יעבוד היכן? וכולי. ומכאן נשליך על הרמה המעשית: לפתח חשיבה מדעית פירושו שעל האדם לחקור ולמצוא תמיד את השורש של האירועים שמתרחשים איתו. על האדם להגיע לנקודה שהכל יהיה ברור ... האדם להגיע למצב שבו לא יהיו אצלו שום קונפליקטים בשום תחום. ולכל זה ניתן להגיע גם על ידי צורת החשיבה המדעית הנל.

... אמת גדולה יותר. היינו אמת שגם תסביר את הנחות היסוד הקיימות וגם תגלה טווח חדש ומרחב חדש של אפשרויות. חשיבה מדעית היא חשיבה שבה כל תגלית וגילוי של חוק חדש, חייב לכלול בתוכו גם את החוק הקודם ובנוסף להגיע למקרה הפשוט יותר והשורשי יותר של המציאות. ככל שהמדע של האדם מתקדם יותר, כך הוא מצליח להגיע אל החוק השורשי יותר של המציאות, חוק שכולל תחתיו חוקים נוספים. ...

רמות של וודאות, ספק וודאי, אמונה במדע, הסתברות מדעית, מחקרים מדעיים, גיל העולם, היווצרות היקום, תזונה קטוגנית, תצפיות מדעיות, הסתברות מדעית, הסתברות סטטיסטית, מחקר מדעי, מחקר סטטיסטי, דיאטה קטוגנית מהן רמות הוודאות והספק ואיך הן משפיעות על אמונה במדע? ההרצאה עוסקת בנושאים מורכבים של רמות וודאות, ספק, אמונה במדע, ותיאוריות מדעיות שונות, כולל התזונה הקטוגנית. אליעד כהן מתחיל בדיון על שאלות בסיסיות כמו איך אני יודע שאני חי? או האם ... ספק וודאות בשאלות יומיומיות ומורכבות, ומנסה להסביר כיצד אנו מחליטים מה נכון או לא נכון, תוך ניתוח של עקרונות מדעיים ומחשבתיים. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי לעיתים קרובות אנחנו שואלים את עצמנו אם אנחנו בטוחים במשהו במאה אחוז, אך ... היא משהו שאנו מניחים לפי החושים שלנו, אך לא ניתן להוכיח זאת בוודאות. הוא גם מציין את המתח בין מדע ואמונה דתית, ומביא את ההימור של פסקל כדוגמה לחשיבה שמניחה את האמונה בהנחות מסוימות, גם אם אין הוכחות חותכות. הוא מדבר על כך שהתשובות המדעיות רבות פעמים מותנות במידע חלקי או בהנחות, ודיבר על איך מחקרים מדעיים רבים לא תמיד מבוצעים בצורה נכונה, דבר שיכול להוביל למסקנות שגויות. למשל, הוא מתאר איך מחקרים רבים בתזונה מבוצעים ... הפיזיקליים שהיו נכונים אז, עדיין נכונים היום. בהמשך, אליעד עובר לנושא של תזונה קטוגנית, ומתאר את הקשר שבין תצפיות מדעיות ותוצאות לא תמיד ברורות מהן. הוא מציין כי המחקרים שבדקו את יתרונותיה של הדיאטה הקטוגנית לא תמיד מספקים הוכחות ... להבין את שורש המסקנות לפני שאנחנו בוטחים בהן. אליעד גם פותח את השיח על אבולוציה, ומסביר כיצד כל תיאוריה מדעית, אם היא לא נבדקה עד הסוף, נשארת בגדר ספק. גם כאשר אנחנו שומעים ממדענים או זוכי פרס נובל, הוא טוען כי זה לא בהכרח אומר שהמסקנות נכונות, כיוון שתיאוריה מדעית יכולה להיות נכונה רק בהנחה שהנתונים שנמדדו נכונים ושלא שגינו בתצפיות. כיצד ספק, מדע ואמונה משפיעים על הבחירות בחיי היום - יום? ההרצאה של אליעד כהן מספקת תובנות עמוקות על איך נוכל להטיל ספק לא רק בתיאוריות מדעיות אלא גם בהחלטות יומיומיות בחיים. הוא מתאר את אתגרי הספק במצבים שונים, כמו כשהוא שואל את הקהל האם הם ... שכולן עשויות להיות נגועות בספק. איך נוכל להטיל ספק בצורה אפקטיבית? במהלך ההרצאה, אליעד מציין שכשם שאנחנו מטילים ספק במדע, כך עלינו להטיל ספק גם בדברים שאנחנו חושבים שהם נכונים לגבי עצמנו. הוא מציין את החשיבות להכיר בכך שלעיתים ... בהכרח מדויקים. דוגמאות רבות נוגעות לפערים בין מה שאנו חושבים שקרה לבין מה שקרה בפועל, כמו במקרה של מחקרים מדעיים שנעשו עם נתונים מוגבלים. אליעד ממליץ לקחת את הזמן לחשוב ולבדוק את הדברים, ולהיות מוכנים לשנות את דעתנו כשיש ... לא רק עיסוק אינטליגנטי - היא חלק מיכולת אנושית עמוקה להבין שהאמת אינה תמיד כפי שהיא נראית בהתחלה. הסתברות מדעית הימור פסקל האם אבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות ליציאת מצרים? האם דתיים מוסריים יותר? תזונה קטוגנית הפסקת ... נוצר העולם? איך נברא העולם? בריאתנות או אבולוציה, גיל היקום, כמה זמן העולם קיים? כמה זמן היקום קיים? תאוריה מדעית, דעה מדעית, מחקר מדעי, אבולוציה או בריאה, היווצרות העולם יש מאין, הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, האם הגיוני שאלוהים ברא את העולם? האם להאמין למדע? מתי להאמין למדע? ההימור של פסקל, תאוריות מדעיות, הוכחות מדעיות, חוקי הפיזיקה, מהירות האור, פחמן 14, על מי מוטל נטל ההוכחה? איך להטיל ספק? עץ או פלי, 50 אחוז ... בחיי היום יום? היצמדות לאמת בחיים, איך להיות מדוייק בחיי היום יום? האם אני מתקרב לאושר? אמונה דתית, אמונה מדעית, האם האבולוציה סותרת את התנך? האם יש הוכחות לאבולוציה? מה הבעיה במחקרים מדעיים? טעויות במחקרים מדעיים, הוכחות מתמטיות מדעיות, סתירות בבריאת העולם, בינה מלאכותית, הורמונים בגוף, חישובים מדעיים, סטיית תקן מדעית, סיבים תזונתיים, צריכת פחמימות, צריכת קלוריות, גירעון קלורי, עודף קלורי, צריכת שומן, איך להיות בטוח שמשהו נכון? זוכי פרס ... למתן תורה, הוכחות ליציאת מצרים, הוכחות של מחזירים בתשובה, פרדוקסים ביהדות, מהותו של אלוהים, למה לא הגיוני להאמין באלוהים? מדענים טיפשים, לסמוך על מדענים, זוכי פרס נובל דתיים, מדענים דתיים, מדענים שמאמינים באלוהים, כוחות על, יכולות על טבעיות, התפשטות היקום, התרחבות היקום, הנחות יסוד מדעיות, טעויות מדעיות, תורה מול מדע, מדע מול תורה, העולם קדמון, אמונה אינטואיטיבית, האם האבולוציה נכונה? מהי תיאוריית האבולוציה? לכל נברא יש ...

מחקר מדעי, מחקר ארכיאולוגי, הוכחות לוגיות, ממצאים מדעיים, ממצאים ארכיאולוגיים, תיאוריה מדעית, הוכחה מדעית, הוכחה לוגית, ממצאים היסטוריים, ארכיאולוגיה, היסטוריה, תצפית מדעית מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי טמון בכך שלימודי ארכיאולוגיה מבוססים על תצפיות שנעשות בשטח, בעוד שמחקר מדעי יכול להגיע למסקנות שקשורות לעקרונות לוגיים שאין להם קשר ישיר לתצפיות הפיזיות. בהסבר זה, אליעד מסביר כיצד המסקנות במחקר מדעי מבוססות על חוקים ומתודולוגיות מדעיות שנעשות על פי תצפיות שנעשו, ולא על הסכמות שמבוססות על שיפוט סובייקטיבי. אליעד מסביר דוגמה שמבהירה את ההבדל: המחקר המדעי נשען על עקרונות מתודולוגיים שנעשו מתוך תצפיות מדעיות מחמירות, ואילו מחקר ארכיאולוגי מתבצע על פי ממצאים שמצביעים על השערות שמניחים ארכיאולוגים על סמך חפירות, חוקים ותיאוריה ארכיאולוגית. איך תיאוריה מדעית יכולה להתפתח? בהמשך, אליעד מדבר על תיאוריה מדעית שמבוססת על תצפיות ואירועים שנמדדים. הוא מבהיר שבאמצעות מדידה ושקלול תצפיות, מדענים יכולים להגיע למסקנות שמבססות תיאוריה מדעית. אולם, מה שמייחד את התיאוריה המדעית הוא שהיא לא הוכחה מוחלטת, אלא הוכחה יחסית. הכוונה היא שמסקנה מדעית תמיד נשארת ניתנת לשינוי ככל שמתקבלות תצפיות חדשות שיכולות לשנות את התמונה. מהי הוכחה לוגית ואיך היא שונה מהוכחה מדעית? ההבדל בין הוכחה לוגית להוכחה מדעית הוסבר גם הוא בהרחבה. ההוכחה הלוגית מתבצעת דרך מבנים מחשבתיים ומבוססת על עקרונות יסוד שאינם משתנים, בעוד שההוכחה המדעית יכולה להשתנות עם הזמן על פי מידע חדש. אליעד מסביר את ההבדל באמצעות דוגמה של חדר ופיל - הוכחה ... שתסביר מדוע פיל לא יכול להיות בתוך חדר מסוים, כי הוא לא יכול להיכנס לחדר בגודלו. לעומת זאת, הוכחה מדעית עשויה להיות יחסית ואינה בהכרח מוחלטת. מהן המסקנות הנובעות מתצפיות? כאשר אנחנו בודקים תיאוריה מדעית או מסקנה ארכיאולוגית, צריך להבחין אם התוצאה היא תוצאה של תצפיות פיזיות (כמו תצפית שטחית, ניתוח של ממצאים ארכיאולוגיים) ... בעצמו, זאת בהנחה שהמסקנה מתבססת על חוקים אובייקטיביים ולא על תצפיות חיצוניות בלבד. האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? הנושא של מסקנות מוחלטות הוא עניין מרכזי בהרצאה. אליעד טוען שמסקנות מדעיות תמיד נותרות יחסיות, לא מוחלטות. לדוגמה, כאשר אתה אומר העולם קיים 14 מיליארד שנה, יש תיאוריה שמתבססת על מדידות ותצפיות, אך אין הוכחה מוחלטת שמדבר על כך באופן מתמטי. הכוחות המדעיים משקפים את התצפיות בלבד, ואין שום אפשרות להוכיח את הדבר בצורה מוחלטת. האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך ... אנחנו יכולים להסתמך רק על תיאוריה אובייקטיבית, או האם התצפיות החיצוניות תמיד משפיעות על השיפוט שלנו. הוא טוען שבניגוד למדע, שבו הוכחות נבדקות על פי מבנים מדעיים מוגדרים, בפילוסופיה ובמחשבה יש מקום לדיון והשערות שיכולות להיות נבדקות גם בלי התנסות פיזית ישירה. איך נבחין בין מחקרים ... לבין אלו שמתבססות על תצפיות חיצוניות. כלומר, המחקרים הארגוניים וההיסטוריים מבוססים יותר על חוקים או רגולציות שנמצאות בתוך המערכת המדעית הקיימת, בעוד שמחקרים מדעיים יכולים להימדד ולהיבדק באופן ישיר בשדה. האם יש תשובות מוחלטות לכל השאלות? בהמשך ההרצאה, אליעד משווה את התחום המדעי לתחומים אחרים, כמו המתמטיקה והפיזיקה, שבהם מסקנות הן סבירות על פי חוקים מתמטיים, ואז הוא מציין את הצורך בהבנה בהגדרה ובסכר, כלומר, הבנת החוקים שמנחים את תחום הידע. מה ההבדל בין מחקר מדעי למחקר ארכיאולוגי? מהי הוכחה לוגית? האם תמיד אפשר להגיע למסקנות מוחלטות במדע? האם נוכל להבין את העולם מבלי להסתמך על תצפיות? האם כל השאלות יכולות לקבל תשובות מוחלטות?

האם יכול להיות חכם בתחום אחד אבל טיפש בתחום אחר? האם מדענים חכמים? מדענים שחזרו בתשובה, תורה מול מדע, חוכמת היהדות, אנשים חכמים רק בתחום אחד, האם יש לי שכל? האם אני חכם? מדעים מדויקים, מדעי החברה, מדעי הנפש במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם יכול להיות אדם חכם בתחום אחד אך טיפש בתחום אחר, ומעלה ... או חוכמה אינן בהכרח שמורות לכל תחום, כל תחום דורש גישה או ידע מיוחד. ההרצאה מתייחסת גם לשאלה האם מדענים הם בהכרח חכמים, או האם מדובר רק בידע טכני שהשיגו בתחום מסוים. אליעד מדבר על מדענים שחזרו בתשובה, ומעורר שאלה לגבי ההשפעות של השילוב בין תודעה דתית לחוכמה מדעית. האם מדובר בסתירה, או שמא זהו רק התפתחות חדשה בחשיבתם ובחוויותיהם? בהמשך, אליעד מציין את ההבדל בין מדע מדויק לבין מדעי החברה והנפש. מדעי המדויק הם כאלה שמבוססים על נוסחאות ופתרונות מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה או שמא ניתן למצוא חוכמה גם בתחומים פחות מוגדרים. אליעד טוען גם כי לא תמיד ניתן להבין ולהסביר ... תמיד דורש חישוב מתמטי. בנוסף, אליעד מציין כי יתכן שיש לאדם חכמה אינטואיטיבית, אך היא לא בהכרח נתפסת כידע מדעי מדויק. למשל, אדם שעובד בתחום מסוים עשוי לפתח תובנות או יכולות שלא בהכרח נתפסות כמדעיות אבל הן יעילות ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא קריטי להבנת איך אנו תופסים את יכולותינו השכליות. האם מדענים הם בהכרח חכמים? האם אפשר להיות חכם בתחום אחד וטיפש בתחום אחר? מה ההבדל בין ידע לשכל? האם תורה ומדע סותרים זה את זה? מדוע מדענים חוזרים בתשובה? מהי חוכמת היהדות? איך לפתח שכל בכל תחום?

גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין התפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת ... כל אחת מתארת את גיל העולם בצורה שונה: תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. תפיסות נוספות, כגון רעיונות על קיום המשלב את כל ... מסביר כי כל התפיסות הללו נכונות, אך כל אחת נכונה בפרספקטיבה שלה. כשהוא מתייחס לשאלה כיצד הגיל של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את ... קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את ... מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, ... בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה לפני המפץ הגדול, ולכן השאלה על מה היה לפניו נשארת ללא תשובה ברורה. כל מה ... שנה אחרי המפץ הגדול, היקום כפי שאנחנו מכירים אותו נוצר. שאלות על מה היה לפני המפץ הגדול הן שאלות שמדענים לא יכולים להכריע בהן, כיוון שאין להם כלים לעסוק בהן בצורה מדויקת. האם ניתן להסביר את כל אלו בשפה פשוטה? לסיכום, אליעד טוען שמה שנראה כסתירה בין המדע לפילוסופיה הוא למעשה הבדל בפרספקטיבות. אם נשאל מה הגיל של החדר הזה? נוכל לענות שהחדר קיים 10 שנים אם ... אך אם נבחן את הצורה הבסיסית של המקום, נוכל לומר שהוא תמיד היה כאן. כך גם לגבי היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי ... ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן של כל הקיום שמקיף אותו. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה שנוגעת להבדלים בין התפיסות השונות על גיל העולם, בין התפיסה הדתית שמדברת על יצירה של העולם לפני כ - 6,000 שנה לבין התפיסה המדעית הקובעת שהיקום קיים במשך 14 מיליארד שנה בעקבות המפץ הגדול. השאלה שעלתה הייתה כיצד ניתן לשלב בין שתי התפיסות ... מספר תפיסות עקרוניות שנוגעות ליצירת העולם: 1. תפיסה דתית - העולם נברא לפני כ - 6,000 שנה. 2. תפיסה מדעית - היקום קיים כ - 14 מיליארד שנה, על פי ראיות מדעיות. 3. תפיסה פילוסופית - העולם תמיד היה קיים, כלומר, קיום נצחי. 4. תפיסות אחרות שיכולות לדבר על מצבים שונים ... על הצורה הבסיסית של המקום - הרי הוא תמיד היה קיים, גם אם רק לא בצורתו הנוכחית. לפי אליעד, מדענים מדברים על גיל היקום הנוכחי, שלפני כ - 14 מיליארד שנה התרחש המפץ הגדול. אך אם שואלים על מה היה לפני המפץ הגדול, התשובה היא סימן שאלה. מדענים לא יודעים מה היה לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה ... השאלה מה היה לפני המפץ הגדול עדיין נותרת פתוחה, והאינסוף שמקיף את היקום לא מוגדר בצורה מדויקת על ידי המדע. מדענים יכולים להעריך את גיל היקום, אך לא את מה שהיה לפניו. לסיכום, המושג של היקום תמיד קיים עשוי להיות נכון במובן הפילוסופי, בעוד שהגישה המדעית מתמקדת בגיל היקום כפי שהוא נתפס אחרי המפץ הגדול. כל אלו מצביעים על כך שניתן לראות את הדברים מזוויות שונות, שכל אחת מהן נכונה במסגרת הפרספקטיבה שלה. היקום והמפץ הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן ... זה ישירות שהעולם הקיום תמיד היה תמיד עובד ותמיד יהיה, נכון אבל יחד עם זה מה שסותר זה כאילו שהמדענים אומרים לא אבל אתה יודע היקום בא רק בין 11 מיליארד שנה. אליעד: 14. ש: 14 מיליארד והיה מפץ ... תפיסה אחת אומרת העולם בן ששת אלפים שנה בערך זה של הדתיים תפיסה שנייה אומרת 14 מיליארד שנה של המדענים תפיסה שלישית אומרת העולם תמיד קיים זה תפיסה של איזה פילוסופים כאלה ואחרים, תפיסה אחרת אומרת העולם בכלל לא ... מסתכל על הצורה הספציפית הזאת עשר שנים אם אתה מוריד את הצורה תמיד היה פה. מה אני מתכוון לומר כשמדענים מדברים כמה זמן העולם קיים הם מדברים על היקום שלנו הנוכחי, יש פה עט העט הזה נמצא פה בתוך ... את מה שהיה לפני המפץ הגדול גם את זה אתה מגדיר כקיום אז זה קיים אינסוף זמן. עכשיו יבוא מדען ויגיד איך אתה אומר שזה קיים אינסוף זמן הרי אנחנו אומרים שהזמן נוצר לפני 14 מיליון שנים, למה אתה ...

אבולוציה, תורת האבולוציה, מדע, לוגיקה, הוכחה מדעית, בחירה חופשית, פילוסופיה של המדע, פילוסופיה מדעית, הוכחות מדעיות, איך נוצר האדם? מאיפה בא האדם? משמעות החיים, אדם או רובוט האם תורת האבולוציה משפיעה על תפיסת המציאות שלנו? אליעד כהן מנהל דיון פילוסופי מעמיק סביב תורת האבולוציה, משמעות החיים וההשפעה של הידע המדעי על תפיסת המציאות והחוויה האישית של האדם. הוא מתחיל את הדיון בשאלה האם האדם התפתח מחיידק, כפי שהתיאוריה האבולוציונית המקובלת מציעה, ומכאן מתפתחת השיחה אל שאלות עמוקות על תודעה, בחירה חופשית ומשמעות החיים. אליעד אינו מתמקד בדיון המדעי הטכני של האבולוציה, אלא בשאלות הפילוסופיות העמוקות שקשורות אליה. מה המשמעות של מוצא האדם מחיידק על החיים שלנו היום? ... ובחירה חופשית? לדעת אליעד כהן, שאלת הבחירה החופשית אינה תלויה דווקא באבולוציה. הוא מציג את התפיסה שלו שכל התיאוריות המדעיות, כולל האבולוציה, מבוססות על תצפיות חושיות בלבד, ולכן אינן מוחלטות. הוא טוען שכדי להשיג ודאות גבוהה יותר לגבי המציאות, ... לידע מוחלט? אליעד מדגיש שאין שום מידע חיצוני שיכול לתת ודאות מוחלטת, כי כל המידע שמתקבל דרך החושים או המדע יכול להיות מוטעה. הוא מציג את הדוגמה של אנשים הסובלים מכאבי פנטום כדי להדגים כיצד החושים יכולים לתת מידע ... נכונה? האם קיימת בחירה חופשית? מה המקור לתודעה האנושית? האם האדם הוא רובוט ביולוגי? מה המשמעות של רגשות? האם המדע יכול להוכיח משהו בוודאות? האם האדם התפתח מחיידק?

... להשיג בחורה? כמה להיות קשה להשגה? האם להיות קל להשגה? האם יש נוסחה לשכנע לקוחות? האם יש נוסחה להצליח? מדעים מדוייקים מול מדעים לא מדוייקים, פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה האם קיימת נוסחה ברורה להצלחה בתחומי החיים? אליעד כהן דן בהרצאה בשאלה האם יש נוסחה ברורה להשגת הצלחה בתחומי חיים שונים כמו זוגיות, עסקים ומקצועות מדעיים, ומסביר לעומק מדוע בתחומים מסוימים קיימות נוסחאות מדויקות לעומת תחומים אחרים, שבהם כמעט בלתי אפשרי להגדיר נוסחה ברורה. איך ... הזה משתנה כל הזמן ולכן לא ניתן ליצור נוסחה חד - משמעית לכל אדם בכל מצב. מה ההבדל בין מדעים מדויקים למדעים לא מדויקים? בהרצאה, אליעד כהן מסביר שיש שני סוגים של תחומי ידע בעולם: מדעים מדויקים (פיזיקה, מתמטיקה) ומדעים לא מדויקים (פסיכולוגיה, כלכלה, ניהול, יחסים בין אישיים). במדעים המדויקים יש נוסחאות ברורות וחד - משמעיות. לדוגמה, במתמטיקה או בפיזיקה, אם תשאל באיזו טמפרטורה מים ירתחו, התשובה תמיד תהיה 100 מעלות. במדעים האלה, ניתן לתת תשובה ברורה ומוחלטת. לעומת זאת, במדעים לא מדויקים אין נוסחה שתעבוד תמיד ב - 100 אחוז. אליעד נותן דוגמאות מתחום הכלכלה והניהול: אין כלכלן שיכול ... מסוימים. למה קשה יותר להיות פסיכולוג טוב מאשר להיות פיזיקאי טוב? אליעד כהן מסביר שלהיות פסיכולוג טוב או מומחה במדעים לא מדויקים הוא קשה פי אין - סוף מאשר להיות מומחה בתחומים מדויקים כמו פיזיקה או מתמטיקה. הסיבה לכך היא שבמדעים מדויקים הנוסחאות ברורות ואין צורך להתמודד עם ריבוי משתנים שאין דרך לוודא אותם. לעומת זאת, בפסיכולוגיה או ביחסים בין ... תמיד יישארו משתנים רבים מדי מכדי לדעת הכל מראש בצורה ודאית ומוחלטת. האם יש נוסחה להצלחה? איך להשיג בחורה? מדעים מדויקים מול מדעים לא מדויקים האם פסיכולוגיה היא מדע מדויק? איך לשכנע אנשים? מה ההבדל בין פיזיקה לפסיכולוגיה? האם יש דרך בטוחה לשכנע לקוחות? מה הכי קשה ללמוד? איזה תחום הכי קשה ללמוד? מדעי החברה, מדעי הטבע, מדעי החיים, מדעי המחשב, להיות פסיכולוג טוב, להיות פיזיקאי טוב, להיות כלכלן טוב, ללמוד פיתוח תוכנה, האם יש נוסחה שתמיד עובדת? מדע מדוייק או לא מדע מדוייק, כושר ותזונה, איזו דיאטה הכי טובה? מדעי התזונה, מדעי הכושר, איזה אוכל הכי בריא? האם אפשר להתחייב על מאה אחוז הצלחה? אומנות הפיתוי, אומני הפיתוי, אומנות המכירה, שיטות ...

מדע / פיזיקה / הוכחות מדעיות / פילוסופיה / איך להתייחס אל תיאוריות מדעיות? כאשר אדם לומד מדע, בפרט את התחומים שקשורים לרבדים העמוקים של המציאות, עליו להיות ערני למהות של מה שהוא לומד ומגלה. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע מגלה, לבין מה שהמדע מסביר את מה שהוא מגלה. המדען מגלה תגליות. לחלק מהתגליות הוא נותן הסבר. ההסבר של המדען לתגלית המדעית, הוא לא יותר מאשר השערה אישית שלו כמדען. יש לעשות הפרדה ברורה בין מה שהמדע יודע, לבין הפרשנות של מה שהוא יודע. על האדם להיות זהיר בכל מה שקשור לערבוב של תוצאות המחקר והפרשנות של תוצאות המחקר המדעי. כמו כן על האדם להיות מודע לכך שחלק גדול מהמחקרים המדעיים שמנסים להסביר את המציאות, בנויים על השערות שרירותיות של המדע. לדוגמה: ישנן תיאוריות מדעיות שמבוססות על ההנחה שחוקי הפיזיקה התנהגו כפי שהם היום, לאורך כל הזמן על ציר הזמן. או שחוקי הפיזיקה נכונים ... מקום במימד המקום וכיוב. אלו כמובן הנחות יסוד שאינן מאומתות, ועל האדם להיות ערני לגביהן. כאשר האדם קורא תיאוריה מדעית כלשהי, עליו לנסות לגלות את הנחות היסוד מהסוג הנל שנמצאות בבסיסה של התיאוריה המדעית. על האדם לדעת לעשות הפרדה ברורה בין מה שמצאו וגילו, לבין הפרשנות שנתנו למה שמצאו וגילו. הדרך לשים לב ... על האדם לחפש תמיד רק את האמת ולשאול את עצמו תמיד, אולי ההפך הוא הנכון. פשוט לקחת את התיאוריה המדעית ולנסות לעקור אותה מהשורש שלה. פשוט לנסות לומר את ההפך של התיאוריה וכך לגלות על מה היא מבוססת. אחר ...

מחקר מדעי, מה גברים אוהבים? איזה יופי אידיאלי? הוכחה מדעית, הוכחה סטטיסטית, אידיאל היופי, דוגמניות, מחקרים סטטיסטיים, הוכחה לוגית, חוקי הפיזיקה, תצפית סטטיסטית מה גברים אוהבים? האם קיים אידיאל יופי מדעי? הסיכום הבא מתבסס על תוכן מפורט מהרצאה של אליעד כהן, שעוסקת בשאלת אידיאל היופי, מה גברים מעדיפים בנשים, והאם אפשר להוכיח או לבדוק את זה מדעית וסטטיסטית. האם ניתן לקבוע מדעית מהו אידיאל היופי? אליעד פותח בדיון על מחקר מסוים שהוצג כביכול בתוכנית טלוויזיה. לטענת מי שהציג את המחקר, לקחו ... תכונות ויתרונות שונים שיוצרים תחושת שלמות. האם תוצאות מחקריות סטטיסטיות הן אמת מוחלטת? אליעד מדגיש שכל מחקר סטטיסטי או מדעי, לא משנה כמה הוא נראה משכנע, בסופו של דבר מוכיח רק את העובדות עצמן של אותו מחקר ספציפי. הוא ... הזו אינה מעידה שהממוצע הוא האידיאל. זוהי בחירה שנעשית מתוך אילוצים. האם מחקרים סטטיסטיים באמת מוכיחים משהו? אליעד מבהיר שהמחקר המדעי, כאשר הוא לא מסביר מדוע תוצאה מסוימת קרתה, אינו מהווה הוכחה מוחלטת. לדבריו, בפיזיקה חייבים להסביר מדוע תוצאה מסוימת ... היופי האידיאלי הוא ממוצע? האם דוגמניות מייצגות את היופי הממוצע? האם מחקרים סטטיסטיים מוכיחים אמת מוחלטת? מה משמעותו של מחקר מדעי על יופי? האם ניתן לקבוע אידיאל יופי באופן מדעי?