... האדם קיים, הוא סובל. משום שתמיד היה הווה ויהיה, הוא מרגיש שחסר לו משהו. והמשהו שהאדם מרגיש תמיד בחסרונו, זאת השלמות של המציאות. שכל זמן שישות האדם נפרדת ממנה, הרי שהיא חווה בחסרונה. וכדי שהאדם יסבול ולא ... לא ישים לב שמרמים אותו ושהוא כל הזמן סובל תמיד, מכך שתמיד חסר לו משהו כלשהו. בין אם זה שחסר לאדם משהו ממשי, ובין אם זה שהאדם ... דבר. והאדם תמיד תלוי באיזה דבר חיצוני, שזאת מהות הסבל, חוסר השקט הנפשי הנצחי, שתמיד רוצה טוב ... הייתה, וגם לא תהיה, שום שלמות. משום, שכל דבר שקיים, יש בו חיסרון כלשהו. משום, ששום דבר אינו מכיל את סך כל הדברים. ולכן כל מה שישנו, יש בו חיסרון, דהיינו, סבל נצחי. ולכן בעצם, ... לא היה יוצר את העולם הזה. ואלוהים שהוא כל יכול, שהוא אינו חסר דבר, למרות שהוא בשלמות אינו חסר שום דבר, אעפכ הוא יצר את הנפרדות ... הוא חווה את גן עדן, גם בגיהנום של העולם הזה. כי האדם מלא חסרונות תמיד. והחסרונות הם סבל גדול, עבור כל מי שהוא שקרן וטיפש. כי נפש האדם כל הזמן חווה חיסרון כלשהו, וזה סבל גדול, למי שרואה ... חווה באמת את האלוהים שהוא, אז הוא חווה סבל תמידי, מחוויית חוסר השלמות שיש בעולם. כי האדם מוגבל ומלא חסרונות תמיד. אבל כאשר האדם ...

... ואמת, הכי טוב לשקר, חוסר מוטיבציה, לרחם על השקר, להתאכזר על האמת, למה טוב לשקר, שקר יוצר טוב, אמת יוצרת רע, איך להיות מאושר, איך לשקר לעצמך, חיסרון בכל דבר ...

... המרדף אחרי חוויות שמובילות לסטנדרטים של שלמות, גורם לפער גדול בין המצב הפנימי למציאות החיצונית. האם חיסרון יכול להיות שלם? אליעד מציין כי קיימת תפיסה בעייתית, שלפיה חיסרון הוא דבר שלילי שיש לתקן או לשנות. הוא מציע להבין שהחיסרון לא בהכרח נובע מכשל, אלא עשוי להיות חלק מהשלמות. חיסרון יכול להיות דווקא מרכיב מתוך תהליך שלם. השאיפה להיות מושלם היא בלתי אפשרית, משום שברגע שהאדם קיים, הוא כבר לא יכול להיות מושלם. כיצד להבין את המושג שלמות מתוך ראיית החיסרונות? ההבנה שאני מושלם כפי שאני לא מגיעה מתוך חוויות או אמצעים חיצוניים. אליעד מדגיש שברגע שמבינים שאין הבדל בין יתרונות וחסרונות - כל דבר הוא חלק מהשלם. החיסרון והיתרון הם למעשה אותו דבר, ולא ניתן להפריד ביניהם במציאות שלמה. בהמשך, הוא מתאר כיצד להפסיק להתמקד בחיסרונות האישיים ולהתחיל להעריך את עצמך כפי שאתה, כדי להגיע לתחושת שלמות פנימית. האם ניתן להגיע לשלמות ללא צמצום או חיסרון? אליעד מציין ששלמות מוחלטת אינה כוללת צמצום. שלמות אינה מכילה יתרונות או חסרונות - היא חורגת מגבולותיהם. הרעיון ששלמות היא המקום שבו לא קיים צמצום הוא תפיסת עולמו. למעשה, שלמות מגיעה כאשר אדם מבין שאין בו חיסרון ואין בו יתרון - הוא פשוט קיים כפי שהוא. שלמות כזו דורשת שחרור ... אינה יעד בר השגה, אלא מצב של הבנה פנימית שמוביל לקבלה מוחלטת של כל מה שקיים. שלמות אינה מצב של היעדר חסרונות, אלא המקום בו אדם מבין שאין שום דבר חסר. השלמות היא תהליך ולא יעד - היא מצב שבו אדם מקבל את עצמו בדיוק כפי שהוא, בלי להילחם עם מה שיש. מה זה אומר להיות מושלם? מה הקשר בין שלמות לאושר? האם חיסרון יכול להיות חלק מהשלמות? מהו המרדף אחרי אושר? כיצד להבין שלמות פנימית? האם אפשר להיות שלם בלי חיסרונות? ...

... בעתיד, זה יוצר מצב שבו הוא נמצא כל הזמן בחשש מתמיד, ולא בטוח מתי יגיע העונש. החיסרון במצב זה הוא כמובן החרדה התמידית. האם ענישה חמורה תמיד מפחיתה עבירות? בנוסף לכך, אליעד כהן משתמש בדוגמה מעולם המבוגרים: אם הענישה על עבירות חמורות כמו חציית רמזור אדום ... איזון - לפעמים לתת לילד את מה שהוא רוצה, ולפעמים לעזור לו ללמוד להתמודד עם חוסר נוחות וקושי. כיצד להחליט אם להעניש או לתגמל ילד? ההחלטה האם להעניש או לא, ובאיזו מידה, תלויה בסיטואציה ובהקשר. לדוגמה, אם הילד אלים מתוך תחושת נחיתות וחוסר ערך, אולי דווקא תגובה חיובית ואהבה ללא תנאים תעזור לו להשתנות. לעומת זאת, אם הילד מתנהג בצורה שלילית כי הוא מרגיש שאין גבולות, אולי דווקא הצבת גבולות ברורים וענישה תועיל ... לתוצאות חיוביות או שליליות, תלוי כיצד הילד יפרש את הדברים. תמיד ישנם יתרונות וחסרונות בכל החלטה. החכמה היא לדעת לנווט בין הגישות השונות בהתאם לסיטואציה ולילד עצמו. אליעד מדגיש שההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה עצמה, אלא גם ... לכן אעניש אותו. אבל לפעמים אפשר לחשוב אחרת: הילד הרביץ משום שהוא מרגיש חוסר ביטחון או חושב שהוא ילד רע, ולכן הוא פועל באגרסיביות. אם נותנים לו פרס ואומרים לו אני אוהב אותך ומקבל אותך בלי תנאים, ייתכן שהילד יתחיל להרגיש שיש בו משהו טוב, ולא יצטרך ... ושקיימות נקודות מבט שונות. האם ענישה בהכרח מייצרת יותר שנאה וטינה? שאלה: מה החיסרון בלתת עונש לילד שהרביץ לאחר? תשובה: מצד אחד, הענישה עלולה לגרום לילד להרגיש שהוא ילד רע ושהוריו אינם אוהבים אותו. במצב כזה, הוא עשוי לפתח תחושת ניכור, שנאה ורצון לנקום. ... התחתונה? להעניש או לא להעניש? תשובה: אין תשובה מוחלטת. לכל צעד יש יתרונות וחסרונות. לפעמים ענישה יכולה לפתור בעיה מידית, אך לגרום לנזקים לטווח ארוך. לפעמים תגובה רכה מדי יכולה גם היא לעודד את הילד להמשיך להתנהג בצורה שלילית. אין נוסחת קסם ... אפשר לנסות לראות אם הילד פועל מתוך רצון לפגוע, מתוך חיפוש תשומת לב, או מתוך חוסר הערכה עצמית. אם מזהים שילד מכה משום שהוא מרגיש רע עם עצמו, אולי דווקא חיזוק חיובי יועיל לו. אם מזהים שהוא מרגיש בטוח מדי, אולי הצבת גבולות חדה תעזור למתן את התנהגותו. ... עונש מיידי מחבר את התוצאה למעשה, מצד שני, עונש מאוחר עשוי להפוך למנגנון של חוסר ודאות שמערער את ביטחון הילד. בכל כיוון שננקוט, ניתקל בסדרה של בעיות ושל יתרונות. האם ענישה מחמירה בהכרח מצמצמת את התנהגות העבירה? שאלה: מה לגבי ענישה חמורה יותר בבגרות, ... מנגד, אם כל הזמן מנסים לכפות עליו לוותר על הרצונות שלו, הוא עלול לפתח תחושת חוסר ביטחון או חוסר ערך, להפסיק לרצות ולנסות דברים חדשים, ולהיכנע תמידית לסביבה. לכן, צריך גם לפעמים להתחשב בילד ולשנות את המציאות לטובתו, וגם לפעמים ללמד אותו להסתגל למצבים לא נוחים. ... מכל המורכבות הזו? תשובה: אין דרך אחת שנכונה תמיד. בכל התערבות הורית יש יתרון וחיסרון. העיקר הוא להיות מודע לכך שהילד מושפע לא רק מהפעולה (פרס או עונש) אלא מהמשמעות שהוא מייחס לפעולה הזו (האם רואים בי טוב? האם אוהבים אותי? האם סומכים עלי?). גם בענישה, יש ... את עצמו כי הוא חושב שהוא ילד רע למה הוא חושב שהוא ילד רע כי הוא חושב שיש לו חסרונות אם אתה תגיד לו תקשיב אתה הרבצת לו, כן, כולם אומרים שאת ילד רע, כן, אני אומר שאני נותן לך פרס על זה שהרבצת לו אז מתישהו הוא יגיד מה באמת אני כל כך טוב אז אני לא ... על הפוך אבל בגישה אחרת לחלוטין. אליעד: אני רק רציתי להראות, רגע שנייה ומה החיסרון בלתת לילד שמרביץ לילד אחר לתת לו עונש הוא אומר אני קיבלתי עונש אז אני ילד רע הם לא אוהבים אותי, נכון עכשיו אני שונא את העולם אז הוא קילל אותי עכשיו אני צריך לנקום בו ... התשובה המוחלטת, התשובה המוחלטת אומרת כזה דבר תעשה מה שאתה רוצה רק תדע שיש בזה חיסרון ויתרון זה הכל זה 1. 2. תעשה מה שאתה רוצה אבל לפי הסיטואציה זאת אומרת אם אתה קולט שהילד פועל מתוך נקמנות תשדר לו שאתה אוהב אותו, אתה קולט שהוא אוהב את עצמו יותר מדי תשדר ... אבל אין מה לעשות זה מה יש מכל צד איך שאתה תעשה את זה אין מה לעשות, הבן אדם עם חסרונות הוא גם רוצה להיות אלוהים ולעשות מה שבא לו מצד שני הוא לא יכול מה שבא לו כי המשחק מבוסס על אתה לא עושה מה שבא לך זה המשחק ואתה צריך לנווט בין הרצון שלך לגרום ...

... שהמאמץ הוא הבסיס לאימון, וכעת עולה השאלה המרכזית - כמה מאמץ צריך להשקיע כדי להגיע לתוצאה הרצויה? מהם החסרונות של אפס מאמץ או מאמץ מוגזם? אליעד מסביר שיש שני קצוות שבהם ברור שהמאמץ אינו אפקטיבי ואף מזיק. בקצה ... מביא להתקדמות גדולה, אז נשאלת השאלה - למה לא כולם מתאמנים תמיד במאמץ המרבי האפשרי? אליעד מסביר שישנם כמה חסרונות לכך: מאמץ מרבי דורש השקעה גדולה יותר. הסיכון להיפצע או להינזק עולה ככל שמתקרבים לגבול המאמץ המרבי. ... לא גדול מדי שיפגע בבריאות הנפשית של האדם. כמה מאמץ צריך להשקיע באימון? האם מאמץ מקסימלי פוגע בגוף? מהם חסרונות המאמץ המוגזם? איך למצוא את רמת המאמץ האופטימלית? כיצד לפתח את השכל בצורה נכונה? ...

... גישה לטיפול רפואי טוב יותר ולכן נתפס כיתרון משמעותי עבור אדם שחלה. האם יש חסרונות בלהיות עשיר כשאתה חולה? למרות היתרון הברור הזה, אליעד כהן מסביר שקיימים גם חסרונות להיות עשיר וחולה. החיסרון המרכזי נובע דווקא מהציפייה והאכזבה ... אליעד כהן מסכם שאין בהכרח תשובה חד - משמעית לשאלה מה עדיף. יתרונות וחסרונות קיימים בשני הצדדים. מצד ...

... להנמיך מישהו על ידי כך שמשדרים לו חוסר עניין מוחלט, ומצד שני אפשר לעשות זאת באופן עדין, על ידי כך שמשדרים לו שלא מעוניינים, אך ללא פגיעה אישית. לדוגמה, לומר ... אותו. לכן, הגישה המומלצת היא לשדר חוסר עניין מתון, שמעודד את הרצון לנסות ולכבוש, מבלי לפגוע בביטחון העצמי של הצד השני. האם כדאי להצביע על חסרונותיו של האחר כחלק מהטיזינג? אליעד מזהיר שאנשים לעיתים עושים טעות כשהם לוקחים את הרעיון של להיות קשה להשגה לקיצוניות ... אומר לאחר: אני לא רוצה אותך בגלל חיסרון מסוים שיש בך, הוא עלול לגרום לתחושה של דחייה אישית עמוקה יותר. התוצאה תהיה הפוכה מהרצוי, והאדם עלול לאבד את החשק להמשיך ... זה אני, לא אתה, כלומר, להציג את חוסר הרצון בצורה שמצביעה על המנעות עצמית ולא על חסרונות באחר, זו שיטה טובה יותר. כך נשמרת הערכה עצמית של האחר, והוא ממשיך להימשך אל האתגר בלי להיפגע ברמה האישית. מתי ... כלומר, כאשר מצביעים ישירות על חסרונות האדם ומנמיכים אותו באופן ישיר (אתה טיפש, אתה מפגר), הדבר יכול לגרום לתגובה הפוכה וליצירת ריחוק במקום משיכה. חשוב ... קשה להשגה, אך לא במידה שתשדר חוסר סיכוי מוחלט. יש לשדר חוסר עניין באופן שאינו פרסונלי ואינו משפיל, אלא כזה שמשאיר לצד השני פתח ותקווה להצלחה, מה שיגרום לו להגביר את מאמציו להשיג ... לחתוך את החבל לגמרי שאז הוא יראה שחסר סיכוי. אליעד: קודם כל מה שאתה אומר זה נכון, אתה אומר תן לבן אדם גם אם אתה קשה להשגה אבל לא קשה להשגה עד רמת בלתי אפשרי כי ... רוצים אותו האם לא רוצים אותו בגלל חסרונות שיש בו או לא רוצים אותו כי אתה לא רוצה אותו שזה בסופו של דבר גם בגלל חסרונות שיש בו אבל אתה לא מציין את החסרונות. יש לבוא למישהו ולהגיד לו אני לא רוצה אותך כי אתה טיפש ויש לבוא למישהו ולהגיד אני לא רוצה אותך או אני רוצה מישהו ... לו אני לא רוצה אותך כי יש בך איזה חיסרון מסוים ואז מה שקורה שבעצם גרמת לבן אדם להרגיש רע עם עצמו בכלל, זה לא מהמקום שעשית לו טיזינג אלא מהמקום שעכשיו השפלת אותו ... עוד יותר רוצה לצאת מהתחושה של החוסר ערך. ועוד יותר מזה אם מישהו אומרים לו אני לא רוצה אותך אז הוא אומר הוא לא רוצה אותי כי יש לו יותר ערך ממני אז הוא לא רוצה ...

... מוצר, שאתה עצמך לא מאמין במוצר הזה, שאתה עצמך חושב שהוא יקר מידי, גרוע מידי, ועוד חסרונות שונים. אז איך מוכרים מוצר ... חושב שלקנות אותו, יעשה לו יותר טוב, ביחס לאפשרויות האחרות של הלקוח, ובשקלול של החסרונות הנובעים מרכישת המוצר שבעיני ... כל מוצר שהוא יחשוב שיש לו יתרונות ברכישת המוצר מנקודת המבט שלו, גם אם יש במוצר הזה חסרונות, גם מנקודת המבט של הלקוח. ...

... אפשר לא לרצות לשנות את המציאות? האם הרצון לשנות את המציאות מחויב או אפשרי? לשנות את הרצון, קיום זה חיסרון, אני זה חיסרון, רצון זה חיסרון, למה יש רצון? האם אפשר להפסיק את הרצון? תחושת הרצון האם אפשר לא לרצות לשנות את המציאות? אליעד כהן מסביר שכשאדם קיים, הוא בהכרח מרגיש חסר משהו. תחושת הקיום של האדם מתבססת על העובדה שיש משהו שאינו הוא. לדוגמה, אם אדם מזהה את עצמו כאני, זה מיד מצביע על כך שקיים משהו מחוץ לאותו אני ... משהו בקופסה שאין בתפוז ומשהו בתפוז שאין בקופסה. באותו האופן, ברגע שאדם אומר אני, הוא אומר גם שיש משהו שאינו הוא - ולכן בהכרח קיים משהו שחסר לו. האם הקיום עצמו הוא בהכרח שינוי המציאות? אליעד מתייחס לרעיון שעצם קיומו של האדם, עצם תחושת האני שלו, גורמת לכך שהוא משנה את המציאות. הוא מבאר שהמשמעות של לשנות את המציאות היא למעשה פעולה שנועדה למלא חיסרון. החיסרון הזה נובע מעצם ההכרה בקיום, מההבנה שיש משהו שהוא אינו האדם. לדוגמה, אם האדם אינו שולחן, פירושו שחסר לו להיות שולחן. אני לא שולחן, פירושו שחסר בי משהו שיש בשולחן, למשל להיות עשוי מעץ. גם אם האדם אינו מרגיש חיסרון באופן מודע לגבי משהו, עצם ההבחנה בין אני ללא אני מעידה שיש חיסרון, כי כל קיום של דבר אחד, מצביע בהכרח על היעדרו של דבר אחר. אליעד מחדד את ההסבר הזה בעזרת דוגמה נוספת: אם יש שני דברים שונים, כמו טלפון ... כאשר חושבים על טלפון לא חושבים בהכרח על סמסונג, ולהפך. בכל אחד מהם יש תכונה שלא קיימת באחר, והעובדה שקיימת הפרדה מוכיחה שחייב להיות חיסרון בכל אחד מהם, אחרת הם היו בדיוק אותו דבר. האם אפשר להפסיק לרצות לשנות את המציאות? מכאן עולה השאלה האם באמת ישנה אפשרות לאדם לא לרצות לשנות את המציאות, ואם כן, כיצד? אליעד מסביר שכל עוד האדם קיים, קיימת אצלו תחושת חיסרון. לדבריו, כל עוד האדם מודע לעצמו ולתחושת קיומו, בהכרח הוא חווה חיסרון מסוים, ומתוך כך בהכרח הוא גם ירצה לשנות את המציאות. החיסרון קיים מעצם ההבחנה בין אני ללא אני. אך אליעד מוסיף שהאדם יכול לשנות את הרצון במקום לשנות את המציאות. מדוע להציע לשנות את המציאות, אם זה ממילא ... היחידה שנותרת לו במצב שבו הוא מרגיש רע היא לשנות את הרצון. האדם יכול לנסות להתאים את המציאות לרצונות שלו באופן ספציפי, אבל תמיד יופיע חיסרון נוסף. הוא נותן דוגמה של אדם שמרגיש שחסר לו חום ורוצה לחמם את עצמו ל - 37 מעלות, או רוצה צעיף אדום, או שקבוצת ביתר תנצח במשחק. גם אם האדם יקבל את כל הדברים האלו, מהר מאוד הוא ירגיש חסרונות חדשים, כי תמיד יישאר משהו חסר שלא קיבל, ואפילו אם קיבל הכל, פתאום ירצה את ההפך. לכן אליעד מצביע על כך שהבעיה הבסיסית היא בעצם תחושת החיסרון הכללית שנובעת מעצם הקיום, ולכן שום שינוי של המציאות החיצונית לא יפתור באמת את הבעיה. מה ההבדל בין החיסרון הבסיסי לחיסרון היומיומי? אליעד מסביר שיש שני סוגי חסרונות: החיסרון הבסיסי - מעצם קיום ההפרדה בין האדם למציאות שסביבו. לדוגמה, אדם אינו שולחן וזה יוצר חיסרון בעצם ההבדל. החיסרון היומיומי - דברים ספציפיים שאדם רוצה לשנות, כמו תחושת קור, מצב בריאותי או דברים חומריים אחרים. אליעד מחדד שהחיסרון הבסיסי לא מורגש ביום - יום כי האדם לא חושב על זה שהוא חסר מחלה קשה שהוא לא רוצה, אלא רק על דברים ספציפיים שהוא כן רוצה כרגע כמו כסף, אוכל או חום. אולם בשורש, הוא תמיד חסר משהו בעצם קיומו. בסופו של דבר, אליעד מבהיר שבמובן העמוק ביותר, הפתרון היחיד האמיתי הוא בשינוי הרצון, כי שינוי המציאות אף פעם לא יספיק לאורך זמן, מאחר שחסרונות חדשים תמיד יופיעו. האם אפשר להפסיק את הרצון? האם הקיום הוא

... מוצא את עצמי למה אני אף פעם לא מרוצה משום דבר? אליעד כהן מסביר על תופעה נפוצה של חוסר שביעות רצון מתמיד, מצב בו האדם מרגיש שאינו רוצה שום דבר - לא רוצה לעבוד ולא רוצה לנוח, לא רוצה להיות לבד וגם לא בזוגיות, לא רוצה את הדבר ולא רוצה את ההפך שלו. המצב מתואר כמצב של רצונות מנוגדים שמובילים לתחושת חוסר סיפוק וחוסר מימוש עצמי. אליעד נותן דוגמה של אדם שאומר אני שונא לעבוד ואני גם שונא לנוח. אדם זה מוצא את עצמו במצב מתמשך של חוסר סיפוק, מכיוון שהוא לא נהנה בשום מצב. אליעד מציע להתבונן לעומק בשנאה ובאי הרצון האלו, ולברר האם השנאה אכן מוצדקת. הדרך לברר זאת היא לשאול ... מדויקת ומעמיקה. לדוגמה, אם האדם אומר אני שונא לעבוד כי זה גורם לי להרגיש מצומצם וחסר חופש, עליו לבדוק האם באמת העבודה מחייבת בהכרח להרגיש כך, או שאולי קיימות אפשרויות אחרות. באותה דרך, עליו לבחון גם את השנאה שלו למנוחה, אני ... אותי, ולבדוק האם מנוחה בהכרח מובילה לשעמום. החקירה הזו עוזרת לגלות האם הסיבות לחוסר שביעות הרצון מוצדקות או שאולי הן רק פרשנויות סובייקטיביות ומוגזמות של המציאות. האם באמת יש צורך לצאת מהלופ של חוסר שביעות הרצון? אליעד כהן מסביר שאין בהכרח צורך לצאת מהלופ הזה. תחילה יש לבדוק האם באמת יש בעיה בלופ הזה, כלומר, אולי התחושה הזו שהכל רע היא ... יש במציאות משהו שטוב מוחלט שיכול למלא את האדם, או שאולי כל דבר שיבחר יתגלה כבעל חסרונות משלו? איך לחקור בצורה נכונה את הרצונות שלי? אליעד מדגיש שכשאדם אומר שהוא לא רוצה דבר מסוים ולא רוצה את ההיפך שלו, עליו לבדוק האם ... החופש לא מספקת אותו? האדם מגיע למסקנה שגם בחופש יש צמצום, כי אולי יש בו תחושה של חוסר תכלית או שעמום. האם אפשר באמת לא לרצות שום דבר וגם לא את ההיפך שלו? אליעד נותן דוגמה נוספת לגבי זוגיות: האדם אומר שהוא לא רוצה להיות ... יגלה שהסיבות לכל אחת מהתחושות האלה הן שונות. הוא לא רוצה להיות לבד כי הוא מרגיש חוסר מסוים, והוא לא רוצה להיות בזוגיות כי הוא מרגיש תחושת הגבלה. כלומר, האדם בעצם לא רוצה את החסרונות הספציפיים בכל מצב, אבל הוא כן רוצה את היתרונות של כל מצב. האם אפשר בכלל לצאת מהתחושה של חוסר שביעות רצון? אליעד מציע שתי אפשרויות להתמודדות: אם אדם בודק את התחושות ומגלה שזו האמת שיש חסרונות בכל מצב, והוא מקבל זאת, הוא אמור להפסיק להתלונן כי הוא מבין שזו המציאות ואין טעם להתנגד לה. אם האדם לא יכול לקבל את המצב, עליו ... יש סיבות שונות, ולכן חשוב להבין אותן בצורה מדויקת. רק כך אפשר להתמודד נכון עם חוסר שביעות הרצון. אדם שחוקר מספיק לעומק את הרצונות שלו, יגלה שבעצם הוא תמיד רוצה יתרונות מסוימים מכל מצב, וזו הסיבה שהוא לא מרוצה בשום מצב לגמרי - כי תמיד חסר לו משהו מהמצב ההפוך. למה תמיד חסר לי משהו בכל מצב? אליעד מסביר שעצם המחשבה על חיסרון מגיעה מתוך תפיסה שיש מצב אידאלי כלשהו ללא חיסרון. כל עוד האדם מאמין בקיומו של מצב אידאלי, הוא יחווה חוסר שביעות רצון. הפתרון שאליעד מציע הוא לבדוק היטב את ההנחה שיש מצב אידאלי כלשהו. אם האדם יבין שאין באמת מצב מושלם, הוא יוכל להשתחרר מהחיפוש ... משום דבר? מה לעשות עם רצונות מנוגדים? איך להפסיק להיות לא מרוצה? למה אני מרגיש חוסר סיפוק תמידי? איך להתמודד עם התחושה ששום דבר לא טוב לי? האם אפשר לצאת מתחושת התקיעות? ...