🖨אלוהי החכם האמיתי / אלוהים של אלוהים - מיהו אלוהים, של החכם האמיתי?כי כל אחד יש לו אלוהים, וגם לאלוהים, יש אלוהים. אלא, שאצל אלוהים, אלוהיו, זה הוא עצמו ממש. וכאשר אדם שאינו חכם אמת, מדבר על אלוהים / מהות המציאות / המצוי הראשון / הסיבה הראשונה / הרצון הראשון וכיו"ב, הוא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו. אבל החכם האמיתי, שהוא שקוף לגמרי, והוא באחדות אחת עם המציאות, כאשר הוא מדבר על אלוהים, הוא בעצם מדבר, על מי שהוא עצמו ממש.
וכאשר האדם שומע את החכם האמת מדבר על אלוהים, בעיני האדם, החכם האמת, זה הגוף הגשמי והלבוש החיצוני שלו. ולכן קשה לאדם להבין, שהחכם האמיתי מדבר על אלוהים בגוף ראשון. כי הלבוש החיצוני של החכם האמת, הוא רק חלק מהמציאות, אך הוא לא המציאות האין סופית עצמה.
אבל, אצל מי שהוא חכם אמת, אצלו ה"אני" שלו, הוא לא הלבוש הגשמי שלו (וגם התודעה, היא לבוש גשמי והיא רק הגוף של אלוהים האמיתי), אלא הוא נקודת האחדות הראשונה, שהיא מחויבת המציאות, שהיא אלוהים האמיתי. וכאשר החכם האמת אומר "אני", זה בעצם אלוהים האמיתי, אחדות המציאות ממש, שאומרת "אני", ושמלובשת בתוך גוף גשמי.
והדבר דומה למלך, שבוחר להתחפש לעבד. וכאשר הוא מדבר עם עבד אחר, על המלך, הוא בעצם מדבר על עצמו ממש. וגם כאשר הוא אומר "אני", ומדבר על הלבוש של העבד, שהוא מלובש בו כרגע, הוא תמיד זוכר שהוא עצמו המלך, שבוחר להיות כרגע בלבוש של עבד. והוא תמיד מדבר מנקודת מבט של מלך, גם כאשר הוא מדבר על ה"אני" שלו כעבד.
וכאשר האדם מדבר, עם מי שהוא חכם אמת באמת, הוא בעצם מדבר עם התודעה של המלך, שיודעת וחווה את זה שהיא המלך, ושהיא חווה גם שהיא בגוף גשמי וצמצום, שמדבר עכשיו עם לבוש אחר, שלו עצמו ממש. כי כל הלבושים, הם צמצומים של המלך. וכאשר החכם האמיתי מדבר עם אדם אחר, מנקודת המבט של החכם האמיתי, הוא מדבר עם עצמו ממש, בתוך המחשבה שלו עצמו ממש, שבתוכה נמצאת כל המציאות שלנו וכולי.
וההסבר הנ"ל, הוא רק כדי לסבר את האוזן של השומע. אבל מנקודת המבט של החכם האמת, של המלך האמיתי, אצלו אין שום חוויית נפרדות וצמצום כלל, כחוויה שנפרדת מחוויית האחדות. כי החכם האמת באמת, הוא יודע שהמהות וכל צורה שהיא, הם אחד תמיד. ולכן הוא לעולם, לא נמצא בחוויה של עבד. וזה נגד השכל, שהלבוש, הוא גם המהות. ואעפ"כ, מי שמבין זאת בשכלו, חווה זאת גם ברגש שלו.
וכאשר האדם מדבר עם החכם האמת, הוא בעצם מדבר עם ה"אני" האמיתי שלו עצמו. כי החכם האמת, מחובר ל"אני" האמיתי של האדם עצמו. כי ה"אני" האמיתי של כולם, הוא אותו ה"אני" ממש, שהוא זה שחושב את המציאות כולה. והחכם האמיתי, מדבר מנקודת המבט של מהות המציאות ממש.
וכאשר החכם האמיתי מדבר על אלוהים, על מהות המציאות, על אחדות המציאות, על הישות שחושבת את החלום וכיו"ב, הוא לא מדבר על ישות שהיא נפרדת ממנו, אלא הוא מסתכל על ה"אני" שלו עצמו ממש, והוא מדבר על עצמו בגוף ראשון...
מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1מנהיגות - למה מוכרח שיהיו קושיות, על חכם אמיתי? איך לזהות חכם אמיתי? חלק 1 במאמר הזה נבאר, מדוע מי שהוא חכם אמיתי, מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. והעניין הוא, כי חכם אמיתי הוא מי זה שהוא מבין את השכל של המציאות. כי כל המציאות כולה פועלת לפי שכל מסוים. כי יש שכל מסוים שלפיו פועלת המציאות. ומי שמבין את השכל הזה שלפיו פועלת כל המציאות, הוא נחשב לחכם אמיתי. והנה, השכל של המציאות הוא מאוד גדול. ויש במציאות המון תהליכים שונים ואירועים שונים, שלא ברור לאדם מדוע הם ... שהשכל של המציאות הוא מאוד גדול. ולא כל אדם עם שכל קטן, יכול להבין את השכל הגדול של המציאות. וחכם אמיתי, הוא זה שהוא השלים את שכלו, והוציא את כל הפוטנציאל השכלי שלו מכוח אל הפועל. עד שהוא הגיע להבנת ... מסוגל להכיל בתוכו גם את השכל הגדול של המציאות. ואז האדם מבין את השכל של המציאות, ואז הוא נחשב לחכם אמיתי. ונאיר: כי לא מדובר רק על פוטנציאל שכלי בלבד, אלא גם על הפוטנציאל הרגשי, ועל כל הפוטנציאל האישי של ... רצונו, והאדם לא מבין מדוע הדבר הזה קורה נגד רצונו, הרי שזה סוג של קושיא שיש לאדם על המציאות. והחכם האמיתי, הוא זה שאין לו שום קושיא על המציאות. מאחר שהוא מבין בדיוק כיצד המציאות פועלת ולמה כל דבר קורה. ... שהמציאות עושה דברים לא ברורים, כך גם אותו החכם אומר לפעמים דברים לא ברורים ועושה דברים לא ברורים. וכאשר החכם האמיתי עושה איזה דבר לא ברור, אז מי ששכלו קטן, הוא מפקפק בחוכמתו של החכם. כי כאשר האדם רואה איזה ... שיש לאדם על המציאות, הן רק משום שהוא לא מבין את צורת המחשבה שלפיה פועלת המציאות. וכאשר האדם הוא חכם אמיתי, אז הוא חושב וממילא פועל, בדיוק כמו המציאות. ואז הוא עושה לפעמים כל מיני דברים, שכלפי חוץ נדמה לאדם ... כמו המציאות ופועל לפי אותו השכל, על ידי זה מוכרח שיהיו עליו קושיות ותמיהות. וכאשר יש לאדם קושיא על החכם האמיתי, על האדם לזכור שאפילו את עצמו הוא לא מבין בשלמות. כי מי יכול לומר שהוא מבין את עצמו בשלמות?! ... אחר שהוא חכם ממנו? ואילו היה מבין האדם את עצמו בשלמות, הרי שממילא האדם היה מבין גם את האדם החכם האמיתי בשלמות, ורואה את גודל החוכמה שלו. אבל מאחר שהאדם לא באמת מבין אפילו לא את עצמו בשלמות, לכן מוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי. ועל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. ולא סתם קושיות, אלא קושיות של פרדוקסים וסתירות. דהיינו, מוכרח שיראה לאדם שהחכם האמיתי כאילו סותר את עצמו, ואומר דברים הפוכים ולא ברורים. וזה משום שהשכל של החכם הוא מאוד גדול, והחכם מצמצם את השכל שלו לחלקים קטנים, ובכל פעם הוא אומר לאדם חלק אחר מהשכל החכם שלו. וכאשר החכם האמיתי אומר משהו, הוא לעולם לא מתכוון לומר שרק מה שהוא אומר זה נכון. אלא כוונתו לומר שעל האדם להתבונן ... עצמו, שהוא לא מבין את השכל הגדול יותר, שבתוכו נמצאות כל הדעות השונות בשלום. וכאשר יש לאדם קושיות על חכם אמיתי, עליו להבין שהקושיות שלו הן אכן נכונות. אבל הקושיות האלו הן לא על החכם עצמו, אלא על הצורה הסובייקטיבית והאישית שבה האדם מפרש את מעשיו של החכם. כי כל הקושיות שיש לאדם על המציאות ועל החכם האמיתי, כל הקושיות והשאלות האלו הן אכן נכונות. אבל הקושיא היא לא על המציאות עצמה, אלא אך ורק על הצורה ... הקושיות הן לא על המציאות, אלא רק על הדמיון שהאדם מדמיין את המציאות. והאדם נדמה לו שהוא מבין את החכם האמיתי, ואז יש לו עליו קושיות. והקושיות נכונות. רק שהן לא על החכם עצמו, אלא רק על הפירוש שהאדם מפרש לפיו את החכם. ולמרות שמוכרח שיהיו לאדם קושיות על החכם האמיתי, הרי שאין הדבר אומר שכל מי שיש עליו קושיות, הרי שהוא חכם אמיתי. כי יש כאלו שהם מבינים שמוכרח שיהיו קושיות על חכם אמיתי, ואז הם מדמיינים שמישהו כלשהו הוא חכם אמיתי. וכאשר הוא עושה טעויות, אז במקום להבין מהטעויות האלו שהוא לא חכם אמיתי, במקום זה הם מדחיקים את הקושיות שיש להם על המנהיג הגורו והמורה הרוחני שלהם, על ידי זה שהם מתרצים לעצמם, שעל חכם אמיתי מוכרח שיהיו קושיות. והם תולים את השאלות שלהם, בחוסר ההבנה שלהם, במקום להבין שהשאלות שיש להם על המנהיג שלהם, הן לא בגלל שהם לא חכמים מספיק להבין אותו, אלא מפני שהם מספיק טיפשים לחשוב שהוא חכם אמיתי. כי לא רק על מי שהוא חכם אמיתי יש שאלות, אלא גם על טיפש ומשוגע יש שאלות. כי גם ההתנהגות של המשוגע היא לא ברורה. וגם על ... ולחשוב שהוא לא מספיק חכם להבין את המנהיג שלו, אלא עליו להבין שאכן יכול להיות מצד אחד שהמנהיג שלו חכם אמיתי שיש עליו שאלות גדולות, אבל מצד שני יכול גם להיות שהמנהיג שלו הוא שרלטן אמיתי, נוכל אמיתי, טיפש אמיתי, ...
חכם אמיתי בפנימיות וטיפש אמיתי בחיצוניותחכם אמיתי בפנימיות וטיפש אמיתי בחיצוניות ובו יתבאר, שאי אפשר להכיר את החכם האמיתי עפ החיצוניות שלו בשום צורה שהיא, משום שגם החכם האמיתי, הוא נראה כמו בן אדם רגיל, בחיצוניות שלו. והעניין הוא, כי עולם הנפרדות תמיד קיים ברמה החיצונית ועולם האחדות ... אצלו האחדות נפרדת מהנפרדות, ובעיניו האחדות רחוקה במרחק אין סופי מהעולם שלנו. וכאשר אדם כזה מסתכל על מי שהוא חכם אמיתי, בין אם זה אדם בשר ודם שהוא חכם אמיתי, ובין אם זה שכל שהוא חכם אמיתי, ובין אם זאת המציאות שהיא חכמה באמת, כאשר אדם כזה רואה מול עיניו חכם אמיתי, אז בגלל שהוא לא מספיק חכם, לפעמים החכם האמיתי מצטייר בעיניו, כשקרן וכטיפש. בדיוק כמו שבן אדם רגיל, חושב שהמציאות שלנו לא מתנהלת בצורה הגיונית. ולמה? משום שלאדם ... לא להיות כלל. כי אי אפשר להיות באחדות. כי כל דבר שהוא קיים, הוא בעצם קיים בנפרדות משאר הדברים. והחכם האמיתי, והשכל האמיתי, והחוכמה האמיתית, יש להם לבוש גשמי מצומצם של הנפרדות שלנו. אלא, שאצל החכם האמיתי, הנפרדות והאחדות הם ישות אחת ממש. ומה שנראה בעיני האדם כנפרדות, בעיני החכם זאת שלמות האחדות. ומה שנראה בעיני ... החיצונית של העולם שלנו, אך אעפכ היא ישות אחת עם העולם שלנו, אז כאשר אדם כזה רואה שכל אמיתי וחכם אמיתי, אז לפעמים החכם האמיתי נדמה בעיניו כטיפש וכשקרן. משום שהחכם האמיתי, חי בעולם של נפרדות ממש, ללא שום אחדות כלל. כי האחדות של המציאות, היא נמצאת בעומק פנימיות כוונתו של החכם האמיתי, אך היא אינה מתגלה בשום צורה חיצונית אצל החכם האמיתי. כי האחדות קיימת בעומק פנימיות המציאות שלנו, ככ עמוק עד שהיא נמצאת מחוץ למקום ממש. ואעפכ היא ממלאת את ... מאותו המקום. אך אעפכ כל אדם ואדם, הדיבור שלו נלקח מעומק שכל מסוים, מהצד של זה שאומר את השכל. והחכם האמיתי, הוא רואה ומכיר את רמת עומק השכל של כל אחד ואחד, והוא מבין מיד, האם השכל הזה נלקח מהאחדות ... שכלו ועוד לא הבין את המציאות באמת, הוא חסר הבנה. וכחסר הבנה של ממש, הוא לא יכול להבדיל בין חכם אמיתי לבין משוגע אמיתי. וטוב יהיה לחסר ההבנה, אם ידע שהוא חסר ההבנה ושהוא לא יודע מהי האמת, יותר מאשר שהוא יחלק ציונים למשוגעים וחכמים אחרים, ויבלבל ביניהם בטעות או שלא בטעות. ובסיכומו של דבר, החכם האמיתי, אי אפשר לזהות אותו עפ החיצוניות שלו בשום צורה. משום שבחיצוניות שלו, הוא חי בנפרדות של ממש, שהיא ההפך הגמור של מה שהוא מלמד. כי החכם האמיתי מלמד את השכל של האחדות, אבל נראה שהוא חי בניגוד גמור לכל מה שהוא מלמד. ועצם זה שהחכם מלמד, ... מנקודת המבט של הטועה, שמפריד בין אחדות לבין נפרדות. אך מצד האמת אין שום הפרדה כלל, וכל הנפרדות של החכם האמיתי ושל המציאות שלנו, היא אחדות של ממש. ועל האדם לחפש את האמת המוחלטת, עד שהוא עצמו יהפוך להיות חכם אמיתי, ויבדיל בין טוב אמיתי לבין רע אמיתי וכולי.
חכם אמיתי, מציל את האדם מלפגוע בעצמו - קטגוריה, שהיא כולה סנגוריהחכם אמיתי, מציל את האדם מלפגוע בעצמו - קטגוריה, שהיא כולה סנגוריה כי בעיני האנשים האכזריים באמת, ששונאים את המציאות שלנו ואומרים שהיא לא מושלמת, בעיניהם, החכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, בעיניהם הוא לפעמים מצטייר כאכזרי. משום, שהחכם האמיתי מראה לאדם שהוא סובל, רק בגלל שהוא משקר את עצמו. והחכם האמיתי חושף את כל השקרים של האדם. וזה לפעמים גורם לאדם להרגיש רע. והאדם הטועה, לפעמים הוא חושב, שהחכם מתאכזר אליו. ולא כך הוא, כי החכם האמיתי הוא רחמן אמיתי. והרע שבתוך האדם, הוא אכזרי ביותר. והוא לוקח את המציאות שהיא מושלמת, ומשקר שהיא לא מושלמת. ... סיבות של שקר. והאדם כל הזמן מקטרג על המציאות, ואומר שהצורה הזאת לא טובה, ושהצורה הזאת יותר טובה וכולי. והחכם האמיתי, הוא נראה כמקטרג על הקטגור עצמו. כי החכם האמיתי הוא כולו טוב, והוא מסנגר תמיד על המציאות, והוא נראה כמקטרג על המקטרגים עצמם. משום שבכל פעם שהאדם מקטרג על המציאות ואומר שהיא רעה, החכם האמיתי מקטרג על תפישת הרע של האדם, ומכה אותה בשורשה וחושף את השקרים שלה, כדי לסנגר ולהגן על המציאות המושלמת, ובעיקר כדי להגן על האדם עצמו, מעצמו. כי האדם מתעלל בעצמו. והשכל של החכם האמיתי, מונע מהאדם לשקר את עצמו ולהרביץ לעצמו. והאדם אולי לפעמים חושב, שהחכם הוא אכזרי, שהוא מונע ממנו לפגוע בעצמו. ... לו, שגורם לו לפגוע בעצמו. ומצד האמת, לפגוע בעצמך זה טוב מאוד, אם אתה באמת רוצה את זה. כי החכם האמיתי, הוא לדוגמה פוגע בעצמו, בכך שהוא רוצה לעזור לשאר העולם. כי הוא בעצם יוצר רע, בכך שהוא אומר לעצמו, ... מלאה. והחכם לא נגד זה שהאדם יפגע בעצמו, כי זה בסדר גמור, אם האדם באמת רוצה את זה. אבל החכם האמיתי מרחם על האדם, שהוא מרגיש רע, מכך שהוא גורם לעצמו להרגיש רע. ומצד אחד, החכם האמיתי באמת מפריע לאדם להרגיש רע. כי האדם רוצה להרגיש רע. והוא ככ רוצה להרגיש רע, עד שהוא משקר את עצמו שזה לא רצונו, כדי שהוא ירגיש רע גדול יותר. אבל מצד שני, החכם האמיתי רואה את האמת, שבאמת האדם עצמו בוחר להרגיש רע בבחירה חופשית ומלאה, והאדם אמור להיות שמח מכך שהוא מרגיש רע וסובל, כי הוא בוחר את הסבל של עצמו. והחכם האמיתי מפריע לאדם לסבול באמת, על ידי זה שהוא מראה לאדם שהוא זה שרוצה את הסבל של עצמו. ועל ידי ... האדם כבר לא סובל באמת, אלא סובל רק בכאילו, ובאמת הוא לא סובל כלל. כך שכל מה שנראה כמלחמה, שהחכם האמיתי נלחם בשקרים של האדם, זה הכל בעצם רחמנות של החכם האמיתי על האדם הטועה, שהוא מרביץ לעצמו ומתעלל בעצמו. והחכם האמיתי, מציל את האדם מעצמו, ורוצה לאפשר לו להרגיש טוב באמת, גם תוך כדי זה שהוא האדם, עושה לעצמו רע ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
נושאים נוספים לעיונך...
050-3331-331