להאמין לחכם אמיתי, אמונה במורה רוחני, להאמין למורה רוחני, איך ללמוד מחכם אמיתי? העצות של החכם האמיתי, להבין את החכם האמיתי, אמונה בחכם אמיתי, השכל של החכם האמיתי, מורים רוחניים למה אסור להאמין בצורה עיוורת לחכם אמיתי? אליעד מסביר בצורה מפורטת איך נכון לגשת לעצה שמקבלים מחכם אמיתי או ממורה רוחני, ומדגיש נקודה חשובה מאוד: אף פעם לא להאמין בצורה עיוורת למה שהחכם אומר, אלא תמיד לנסות להבין למה הוא אמר את מה שהוא אמר. כשאדם שומע עצה או רעיון מחכם, גם אם מדובר בחכם אמיתי, אסור לו פשוט לקבל את הדברים כמו שהם ולפעול לפיהם בלי שאלות. חובה עליו לשאול את עצמו כמה שאלות: ... בהכרח תהיה נכונה לאדם אחר. אדם אחר עשוי דווקא להזדקק לעצה ההפוכה. מדוע חשוב להבין את הסיבה לעצה של החכם האמיתי? אליעד מסביר שהדבר החשוב ביותר הוא לא העצה עצמה, אלא ההבנה של הסיבה שהחכם אמר אותה. להבין למה החכם ... במובן הפשוט שלו. לכן ההבנה של למה הוא אמר זאת? היא קריטית. מה לעשות אם לא מבינים את כוונת החכם האמיתי? אליעד מתייחס גם למצב שבו אדם לא מצליח להבין מדוע החכם אמר את מה שאמר. במקרה כזה הוא מציע: ... לאמת, עדיף לא להיצמד בכלל. המטרה היא לא עצם ההיצמדות, אלא הבנת הסיבה שעומדת מאחוריה. לסיכום: איך נכון ללמוד מחכם אמיתי? אליעד מבהיר שהדרך הנכונה ללמוד מחכם אמיתי היא לא להאמין לו בצורה עיוורת, אלא תמיד לשאול ולברר מדוע אמר את מה שאמר, להבין לעומק את הסיבה ... אמר, אלא ההבנה של מדוע הוא אמר זאת. על ידי כך, הלומד באמת משתנה ומבין לעומק את השכל של החכם האמיתי, במקום רק לחקות אותו באופן שטחי. האם להאמין למורה רוחני? איך ללמוד נכון מחכם אמיתי? אמונה במורים רוחניים למה אסור להאמין בצורה עיוורת? איך להבין עצות של חכם אמיתי? מה הסכנה באמונה עיוורת? מה זה שכל של חכם אמיתי?

... שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו ... ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל הדברים, בדיוק כפי מה שאלוהים עצמו מבין את סיבת כל האירועים שאותם הוא עצמו עושה. ועל ידי זה, ההנאה של החכם האמיתי, היא לא תלויה במה שקורה, אלא היא תמיד שלמה, בדיוק כפי שאלוהים שלם תמיד עם כל מה שהוא עושה, ... כאן יש היבטים שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי). ועפ הנל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, ... לא נהנה מכך שהוא משיג איזה דבר שלא חסר לו. וההנאה היא, רק כאשר נשלם החיסרון. ואם האדם הוא חכם אמיתי, אז אין לו שום חיסרון. ואכ, לכאורה נראה, שחכם אמיתי לא יכול ליהנות משום דבר. בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי. ובעיני העולם, נדמה להם, ... כי תמיד יש טוב יותר. משום שתמיד, כל דבר יש בו חיסרון. והשלמות של כל הדברים, היא השכל של החכם האמיתי, שהוא השכל של האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון ... לא מסוגל להגדיר עבור עצמו את החוויה של עצמו וכולי. ואעפכ, יש גם נפרדות. זא כי בשלמות האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא ... היא כאשר יש רק נפרדות וגם רק אחדות בו זמנית כישות אחת. שאין הבדל בין הנפרדות לבין האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה תלויה בשום דבר, הנאה שאינה ... כי הכל אחד, ואעפכ, יש נפרדות, שהיא באחדות עם האחדות. דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפכ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפכ, זה לא כפשוטו. כי אצל החכם האמת, אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות ... של החכם האמת, גם הוא יש לו גוף, דהיינו, תודעה עצמית, שהיא נמצאת בתוך גוף, שהוא הגוף הגשמי. וגם החכם האמיתי, גם הוא יש לו רצונות גשמיים, הן מצד התודעה והן מצד הגוף. וכמו שהמציאות משתנה כל הזמן, למרות שבמהותה ... וכמו שהמציאות משנה את רצונה ואת מעשיה כל הזמן, למרות שבאמת אין אצלה שום שינוי כלל, כך גם אצל החכם האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד, אעפכ יש נפרדות תמיד, ואין שום הבדל וכולי. והחכם האמיתי, בתוך הנפרדות שלו, גם ההנאה שלו, תלויה בדיוק באותו שורש ההנאה של כל ההנאות שיש בעולם, שהוא להתקרב אל ... כנל. ואפשר להתקרב אל האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, דהיינו, שהוא בחוויה שאין בה שום שכל כלל. והוא יכול לדבר ולעשות פעולות שונות, מתוך חוויה של אין שכל כלל. ואז החכם האמיתי, נהנה מהשתיקה שיש לו, תוך כדי הפעולות שהוא עושה. והשתיקה, היא לא שתיקה מוחלטת. כי אם היא הייתה שתיקה ... הנאה. ולכן מצד הנפרדות, יש גם את הנפרדות. שבה יש אין סוף מקום וזמן, דהיינו, צמצום של טוב ורע. והחכם האמיתי שותק, דהיינו, מתחבר אל האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל מצד הנפרדות, זאת לא שתיקה מוחלטת. ובחיצוניות, החכם האמיתי עושה פעולות שונות כמו אדם רגיל, וחושב כמו אדם רגיל. אבל בתוך תוכו, הכל קורה מעצמו, והחכם האמיתי נמצא בשתיקה מוחלטת, שאין בה שום שינוי כלל. ובשורש, ההנאה היא של שתיקה. כי כאשר הכל אחד, יש שתיקה ... יותר וטוב יותר, משתיקה עוצמתית של המחשבה שלו, דהיינו, חיבור לשכל של האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ושל ביטול השכל של הנפרדות, אל השכל של האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל כלל, דהיינו, שלמות העדר השכל (שלמות, אך לא בשלמות לגמרי, כי רק בשורשו זה בשלמות אמיתית). ואז החכם האמיתי, נהנה מהנאה גשמית, אבל בתוכו, הוא נהנה מההנאה שיש בשתיקה, שתוך כדי הפעולה הגשמית. ונזכיר רק, כי כל פעולה ... הוא רצון מוגדר לצורה מוגדרת. ולכן תמיד ולעולם, האדם נמצא ברצון גשמי. ויש גם היבט נוסף, של ההנאה של החכם האמיתי, והוא, התבוננות שכלית, שגם היא מובילה אל השתיקה של האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר ... שיהיה טוב מוגדר. ולמה צריך שיהיה טוב מוגדר? והתשובה בשורשה היא, כי הכל אחד ואין שום שאלה כלל. וכאשר החכם האמיתי מתעסק באיזה דבר גשמי, דהיינו, כל דבר בעולם, כי כל דבר בעולם הוא גשמי, אז החכם האמיתי מתבונן בשכלו בצורה מצומצמת, על שורש השכל שיש באותו הדבר הגשמי. והחכם משתמש בשכלו בצורה מצומצמת, כי הוא מצמצם את עצמו, כדי להיות בנפרדות. ואעפכ הוא משתמש בשכלו, כדי להתחבר אל האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות שלו, הוא נמצא ברובד חיצוני שלו, דהיינו, חכם אמיתי, שהוציא את שכלו מכוח אל הפועל, כאשר הוא עוסק באיזה דבר גשמי, אז, ברמה החיצונית הוא אכן עוסק בדבר ... של השכל של האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן ... של האחדות שיש בכל דבר. וכל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות. והחכם רודף אחרי ההנאות, דהיינו, מילוי הרצונות. והחכם האמיתי, המחשבה שלו מקושרת תמיד, אל ההבנה של האחדות שמלובשת בכל דבר. ועל ידי זה, החכם האמיתי, חווה את שלמות ההנאה שיש בכל החסרונות. כי מצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש בהן חיסרון כנל. כי ... ולכן, ההנאה של האדם, לעולם היא אינה שלמה. משום החיסרון שיש בכל דבר. וככל שהאדם קרוב יותר לשכל של החכם האמיתי, כך הוא חווה את השלמות, שיש בכל חיסרון, וכך ההנאה הפנימית שלו (זו שאינה מוגדרת), הופכת להיות חזקה יותר. ... ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את השלמות האין סופית שיש בכל דבר, באחדות אחת ממש. ולכן, גם חכם אמיתי, גם הוא נהנה מהנאה גשמית. אלא, שאצלו ההנאה הגשמית, היא מושלמת בשלמות שאין שלמות אחריה. כי אצל אדם רגיל, ...

מנהיג אמיתי, מיהו? ותלמיד טיפש, מיהו? והעניין הוא, כי רוב האנשים, נדמה להם שהם חכמים גדולים. ואם האדם היה חכם אמיתי, הרי שהוא היה חי חיים טובים באמת, והוא לא היה צריך שום עצה מאף אחד, איך לחיות טוב בשלמות באמת. והאדם יכול להבין שהוא לא חכם אמיתי, מכך שכל אחד יודע בתוכו, שהוא לא חי את החיים הטובים באמת. וזה בא לידי ביטוי, בכך, שהאדם מחפש ... נדמה להם שהם חכמים גדולים, למרות שבדכ הם לא חכמים גדולים וכולי. וכאשר האדם שומע ולומד את העצות של החכם האמיתי, נדמה לו שהוא באמת מבין את העצות של החכם האמיתי, כפי מה שהחכם האמיתי התכוון במחשבתו. והאדם מנסה ליישם את העצות של החכם האמיתי, ומגלה שהעצות של החכם האמיתי, לא עובדות אצלו ושהוא לא משיג את השלמות, למרות שנדמה לו שהוא נצמד אל העצות של החכם האמיתי. ואז האדם מאשים בטיפשותו ובחוצפתו את החכם האמיתי, שהוא לא באמת חכם, ושהעצות שלו לא באמת טובות וכיוב. והאדם הוא חסר בינה שלא מסתכל על מצבו. כי ... זה שנמצא בבעיה. כי החיים שלו, הם אלו שהם לא באמת טובים בטוב אמיתי. וראשית כל על האדם להבין, שהחכם האמיתי עושה איתו חסד של אמת, חסד חינם, שבו הוא עוזר לאדם ונותן לו שכל, איך להשיג את השלמות. כי כל מה שהחכם האמיתי עושה עבור האדם, זה הכל מתנת חינם לגמרי. כי מצד האמת, אי אפשר לגמול למי שהוא חכם אמיתי, גמול אמיתי על מעשיו (גמול חיצוני אפשר לגמול לחכם האמת, כגון לדוגמה כסף וכיוב, אך לא גמול, עבור פנימיות דעת החכם האמת). משום שהחכם האמיתי, חי בעולם שכולו טוב באמת. עולם, שבו לפני ואחרי הכל שווה תמיד. עולם, שבו יש ואין הם אחד. עולם, שבו השלמות קיימת תמיד, בכל צורה של המציאות. ולכן לעולם אי אפשר באמת, לגרום לחכם האמיתי להיות שמח יותר. מחמת, שמי שאפשר לגרום לו להיות שמח יותר, הרי שהוא לא חכם אמיתי. כי יש טועים שנדמה להם, שהם הגיעו להארה רוחנית וכיוב, ונדמה להם שהם מצאו את האושר ואת החיים הטובים, ... ושהכל מושלם כבר כרגע ברגע הזה. והוא לא באמת רוצה לעזור לאדם, כי הוא יודע שהכל כבר טוב תמיד. והחכם האמיתי בפנימיות עומק מחשבתו, אינו רוצה שום רצון כלל, כי הכל טוב תמיד והכל אחד תמיד. ולכן החכם האמיתי עושה חסד של אמת עם האדם, והאדם לא יכול לגמול לו מאומה מצד האמת. כי פנימיות החכם האמיתי, לא משתנה לעולם. ואעפכ, בחיצוניות, האדם יכול וראוי לו שיגמול טובה לחכם האמת. כי בחיצוניות, גם החכם האמת מוגבל ... של הנפרדות שלנו (שאצלו הוא נמצא באחדות עם העולם הפנימי שלו, למרות שהם נראים כהפוכים ומנוגדים), בעולם החיצוני שלנו, החכם האמיתי, הוא ורק הוא מרחם על האדם באמת. כי הוא יודע מה הם החיים הטובים באמת, והוא מבין את מהות ... כי האושר שלו, תלוי בסיבות כלשהן, והאדם תמיד מפחד לאבד את הטוב שיש לו, ולכן האדם הוא סובל אמיתי. והחכם האמיתי, הוא ורק הוא רחמן אמיתי. והוא איש חסד האמת, שרוצה שגם האדם יחיה טוב באמת, באושר אמיתי ופנימי, שאינו תלוי בשום צורה כלשהי של המציאות. וברמה החיצונית, כן יש לחכם האמיתי רצון. וברמה החיצונית, האדם כן יכול לגמול טובה תחת טובה עם החכם האמיתי. על ידי זה שהוא עוזר לחכם האמיתי בכל מה שהוא יכול, להפיץ לפרסם ולגלות בעולם, את השכל של החכם האמיתי, בכל מה שאפשר. כדי שכל העולם כולו יהיה טוב באמת (ואעפכ, כל זה רק מצד עולם הנפרדות בלבד). וגם כמובן על ידי זה, שהוא עוזר לחכם האמיתי לעזור לו עצמו וכולי, כנל. ועל האדם להבין, שמצד האמת, החכם האמיתי עושה איתו חסד של אמת, ושהוא זה שצריך את טובת החכם האמיתי, ושהוא זה שצריך לקחת אחריות על חייו ועל מעשיו. כי החכם האמיתי, מקצר לאדם את הדרך אל השלמות. כי גם החכם האמיתי עבר את מה שעבר, והוא עוזר לאדם שלא יסבול סבל רב, בכך שהוא מאיר לו את דרכו, בחושך שבו ... נמצא בתוך החושך. כי עצם חוויית האני של האדם, היא עצמה חושך גדול, למרות שהיא נראית לאדם כאמת גדולה. והחכם האמיתי מאיר לאדם את דרכו, עד שכל החושך כולו ייעלם, ועד שהאדם יחיה באור אמיתי באמת שימלא את כולו, החל ... סוף הלבושים החיצוניים. ועל האדם לדעת את האמת, שמי שמקיים באמת (עם דגש על באמת), אפילו עצה אחת של החכם האמיתי עד סופה, מובטח לו באופן מוחלט, שיזכה להשיג את השלמות האמיתית של המציאות כולה, בשלמות שאין שלמות אחריה. והסיבה שנדמה לאדם שהוא מקיים את העצות של החכם האמיתי, ושהן לא עוזרות לו, היא רק משום שהוא מטעה את עצמו, ומשום שהוא לא מקיים באמת, את העצות של החכם האמיתי. כי קיום העצות של החכם האמיתי, הוא פנימי ולא חיצוני כלל!. כי העצות של הטועים, אלו עצות שאפשר לראות האם האדם מקיים אותן או לא. ... שהחכם מוכרח להגדיר עבור האדם בשכל של נפרדות, איך להגיע לאחדות, שהאדם חושב שהיא נפרדת ממנו וכולי. והעצות של החכם האמיתי, הן כולן עצות של ידיעה והבנה של אמת בלבד. כי האושר תלוי רק בדבר אחד ויחיד, שהוא ידיעת האמת ... באמת. ואין שום טריק אחר ושום דרך אחרת להיות מאושר, מלבד על ידי הבנת המציאות באמת. והעצה היחידה של החכם האמיתי לאדם, היא שהוא יהיה איש אמת. דהיינו, שבאמת האדם ירצה לדעת ולהבין את האמת. כי אין שום טריק אחר. ... מוסר את נפשו להבין את עומק פנימיות כוונת דברי החכם האמת, ומוסר את נפשו להתקרב אל נקודת האמת של החכם האמיתי, על ידי זה האדם זוכה להפוך להיות איש אמת וכולי. וכל הנל הוא אנלוגיה גם לחכם האמת הראשי, שהוא ...

החכם האמיתי - מיהו? ובו יתבאר, כי החכם האמיתי, הוא בעצם השכל הפנימי ביותר של המציאות, שנמצא בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. כי יש שכל אחד ויחיד, שהוא השכל של המציאות, והוא, ההבנה שהכל אחד ושהכל מושלם, נגד השכל האנושי. בידיעה ישירה, מעל השכל האנושי. והוא החכם האמיתי, השכל האמיתי, השכל החכם ביותר, שחכם יותר מהשכל האנושי, שאינו מוגבל לשכל האנושי, שמכיל בתוכו את השכל האנושי, שהוא החכם ביותר שקיים במציאות. והשכל הזה מלובש בכל דבר בעולם, והוא החכם האמיתי של המציאות. והשכל הזה מלובש בצורות שונות ובהסתרות ובהתגלויות שונות, בכל מקום ומקום לפי התגלות השכל שיש בו. ולפעמים ... שאינו מוגבל לחוקי הלוגיקה, השכל של אחדות ההפכים, שהוא מעל השכל האנושי. ולכן לדוגמה השכל של הספר הזה, הוא החכם האמיתי וכולי. והחכם האמיתי נמצא בתוך כל אחד ואחד בתוך עומק פנימיות שכלו של כל אדם. ומי שישתמש בשכלו עד הסוף, יגלה את החכם האמיתי שבתוכו, שהוא באחדות מוחלטת עם החכם האמיתי של המציאות, שכל אחד ממש, וראיית מציאות אחת ממש. והאדם הופך להיות חכם אמיתי ומגלה את החכם האמיתי שבתוכו, על ידי ההתקרבות שלו כמה שיותר אל הלבושים של החכם האמיתי. דהיינו, להיכן שהשכל של החכם האמיתי מתגלה ביותר, כגון לדוגמה בספר הזה. ועיקר ההתקרבות, היא לימוד השכל שיש בספר הזה. ועיקר הלימוד, היא ישום בפועל, ... שהאדם לומד להטיל ספק, לבדוק הנחות יסוד, לגלות את המהות ואת שורשי הדברים. ששם ודרך שם מתגלה השכל של החכם האמיתי. עד שהאדם זוכה אל השלמות האמיתית של החכם האמיתי.

האני הפנימי באמת - החכם האמיתי, הוא האני הפנימי שלך כי אצל האדם, יש כמה אני. ויש, גם את האני הפנימי ביותר של האדם. שהאדם ... בתוכו. ולשם כך, המציאות נותנת לאדם לראות את האני הפנימי שלו, בצורה ממשית מחוצה לו, דרך התגלות השכל של החכם האמיתי. כי כאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם, זה בעצם הקול הפנימי ביותר של האדם, שמדבר איתו. והאני הפנימי ביותר של האדם, הוא מדבר עם האדם, דרך השכל של החכם האמיתי. כי הקול הפנימי ביותר, מדבר תמיד. אבל מי שהוא ישנו, הוא מונע מהשמש לזרוח דרכו. והחכם האמיתי שהוא איננו כלל, דהיינו, שהוא בחוויה פנימית של כלום מוחלט, חסר כל הגדרה, האור של המציאות מתגלה דרכו, בלי הפרעות כלשהן. כי האני והלבוש החיצוני של החכם האמיתי, הוא מחובר לשורשו. והוא רחוק משורשו המופשט שאין בו שום צורה כלל, רק כדי שהוא יוכל להתגלות לאדם, כדי ... הפנימי ביותר, הוא חסר כל צורה. ולכן האדם לא מצליח להתחבר אליו. ולכן האני הפנימי הזה, מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. והוא מצמצם את עצמו ללבוש גשמי, כדי לדבר עם האדם, וכדי לקרב אותו לעצמו. דהיינו, כדי שהאדם יתאחד עם מי שהוא באמת, דהיינו, המציאות. ומצד האמת, החכם האמיתי הוא תמיד מחובר לשורשו, כי הצורה והמהות הם אחד. אבל מצד הצופה שבנפרדות, מצידו, החכם האמיתי נמצא בלבוש גשמי וצמצום, כדי לדבר איתו וכולי. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי, עליו לדעת שהוא שומע את האני הפנימי ביותר שלו. שהוא האני האמיתי של האדם, שהוא מי שהאדם היה, לפני ... שקרית. ויש אני פנימי אחר גדול יותר, שהוא כולו טוב אמיתי, ללא שום נפרדות כלל. והוא מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. ולכן, מי שרוצה להתחבר לעצמו ולהקשיב לאני הפנימי ביותר שלו עצמו, הוא צריך להתחבר לשכל של החכם האמיתי וכולי.

השכל של שיחת החולין של החכם האמיתי - מהו? כי החכם האמיתי ככ אוהב את האחדות של המציאות, עד שהוא לא יכול להסיח את דעתו ממנה, אפילו לא לרגע אחד, כי ... של החכם האמת, הם כולם, רק על האחדות של המציאות. אלא, שבכל פעם אחדות המציאות, מולבשת אצלו בצורות שונות. והחכם האמיתי, הוא לעולם לא משוחח שום שיחת חולין, וכל שיחות החולין שלו, מלובש בהן שכל של האחדות. כי הדבר האחרון שמעניין את החכם האמת, זה הלבוש החיצוני של שיחת החולין. וכאשר החכם האמיתי, מדבר עם האדם איזו שיחת חולין, הוא מלביש לו שם שכל ודרך חשיבה, שבאמצעותם האדם מתקרב אל האחדות והשלמות של המציאות. ולכן, כאשר האדם שומע את החכם האמיתי משוחח בשיחת חולין כלשהי, עליו להקשיב היטב היטב, לשכל הפנימי של שיחת החולין, ולראות את צורת החשיבה של החכם האמיתי, שמלובשת בתוך שיחת החולין, וממנה לקבל עצות, איך להתקרב אל האחדות של המציאות. כי הטועים, נדמה להם ששיחות החולין של החכם האמיתי, הן שיחות חולין. והם עד כדי כך טועים, עד שלפעמים הם מעדיפים לשמוע דיבורים שנראים כחוכמה, ממי שאינו חכם אמיתי, יותר מאשר לשמוע שיחת חולין, של החכם האמיתי. ועל האדם לדעת, שהתכלית הסופית, נמצאת מחוץ לכל הדיבורים כולם ומחוץ לכל המחשבות כולן. והשכל שמלובש בשיחת החולין של מי שהוא חכם אמיתי, הוא כולו עצות של אמת עבור האדם, איך להבין את מה שיש מעבר לשכל. מה שאין כך השכל של ... השכל שיש בכל דבר, ובפרט בתוך שיחת החולין של החכם האמת, שהאדם מוכרח לחקור ולהבין את דרך החשיבה של החכם האמיתי. והאדם לא צריך לנסות להבין את הלבוש החיצוני של החכם האמיתי, אלא לנסות להבין רק את דרך וצורת החשיבה של החכם האמיתי. ועל ידי זה האדם מקבל אל תוכו את דרך החשיבה הנכונה, והוא זוכה להיות חכם אמיתי בעצמו וכולי.

תלות רגשית, בחכם האמיתי - מה מהות העניין? ובו יתבאר, התלות הרגשית של האדם, בשכל של החכם האמיתי. האם היא טובה או רעה, ומה עניינה? והעניין הוא, כי מצד אחד, כל תלות היא רעה. וכל דבר שהאדם ... החוקים של המציאות. וככל שהאדם מבין טוב יותר את מערכת החוקים הזאת, כך טוב לו יותר בכל תחום שהוא. והחכם האמיתי, הוא מגלה לאדם את השכל של המציאות, שבו האדם תלוי ממילא כל הזמן. והאדם מרגיש שהוא תלוי בשכל של החכם האמיתי, כי זאת האמת. כי באמת, כל בני האדם בעולם, תלויים בשכל של החכם האמיתי. והשכל של החכם האמיתי, הוא מקור החיים והחיות, של כל מה שיש בעולם. וכל אדם בעולם שנהנה ממשהו כלשהו, הוא בעצם חווה הנאה, מהתגלות השכל של החכם האמיתי, שמלובשת במקום ובזמן ובצורה, שממנה הוא נהנה. אבל כל ההנאות שיש בעולם, כולם נובעות ממקור השפע, שהוא השכל של החכם האמיתי. וכל הפחדים שיש בעולם וכל הרע שיש בעולם, כולם נובעים, מכך שהאדם רחוק מהשכל של החכם האמיתי. כך שכל בני האדם בעולם, תלויים תמיד בשכל של החכם האמיתי. והחכם האמיתי עצמו, גם הוא עצמו תלוי בשכל של עצמו. אלא, שהוא אינו חסר לעולם את השכל של עצמו. ולכן התלות ... עצמה תמיד קיימת מצד עצמה, ולכן התלות שלה, לא יוצרת שום חיסרון כלל. אלא, זהו רצון, שהוא מתמלא תמיד. והחכם האמיתי, הוא מקבל את החיות שלו, מהשכל של המציאות, שהיא האמת המוחלטת, שקיומה לא תלוי בשום דבר, מלבד בקיומה העצמי, ... החכם האמת, כואבת לו יותר, התלות שלו בצורות השונות של המציאות. וכאשר האדם מגלה את המתיקות והיופי שבשכל של החכם האמיתי, האדם מתמכר לשכל של החכם האמיתי, כמו ילד קטן, שרץ אחרי הדברים שהוא אוהב. משום שהוא רואה בהם, את המקור למילוי ההנאות שלו. והשכל של החכם האמיתי, הוא הדבר הקרוב ביותר, לטוב האמיתי של המציאות שלנו. כי בכל המציאות כולה, יש טוב אין סופי אמיתי. אבל ... ששם, השכל הוא מזוכך יותר וצלול יותר, ולכן הטעם שלו, הוא טוב יותר. וכאשר האדם מגלה את השכל של החכם האמיתי, הוא בעצם מגלה, את הדבר שבו הוא היה תלוי כל חייו, כבר קודם לכן. את הדבר, שבו תלויים כולם כל הזמן. ועל ידי זה שהאדם מוסר את נפשו, להבין את השכל של החכם האמיתי, על ידי זה האדם עצמו, מגלה את החכם האמיתי באמת, שנמצא בתוכו עצמו. דהיינו, שהאדם הופך להיות חכם אמיתי, בדיוק כמו החכם האמיתי ממש. עם אותה עמקות מחשבה והבנה של המציאות. כי כל ההבנה של המציאות, כבר קיימת בתוך כל אחד ואחד באשר הוא. והחכם האמיתי, עוזר לאדם לגלות את העמקות הזאת, שכבר נמצאת בו ממילא. עד שבסופו של דבר, האדם עצמו, זוכה להבין את השכל של החכם האמיתי בשלמות. שזה בעצם להבין את האני האמיתי של האדם עצמו בשלמות. כי החכם האמיתי, הוא האני האמיתי של האדם, שמדבר אליו, דרך גוף גשמי וכולי. עד שבסופו של דבר, האדם מתחבר לשורש של המציאות, ונהנה ממנו באופן ישיר, דרך כל הלבושים כולם. וגם אז האדם תלוי בשכל של החכם האמיתי. אלא, שהוא לא חסר אותו לעולם. כי הוא מתגלה אליו, באין סוף דרכים וצורות וכולי.

... האחדות / הכל טוב / הכל אחד - מהי האמת? איך להרגיש שהכל טוב / הכל אחד? כשאדם מתקרב לחכם האמיתי, נפתחים לו שבילי השכל להבין שהכל טוב ושהכל אחד. כי החכם האמיתי מגלה לאדם שהכל טוב תמיד ושהכל אחד תמיד. וכאשר האדם מקבל את השכל של החכם האמיתי שהכל טוב ושהכל אחד, עליו לשים לב לכך שהשכל שלו יהיה עם אמת. כי יש כאן עניין עמוק, והוא ... יש בעולם שלנו טוב ורע, ושבה לא הכל אחד ולא הכל טוב תמיד. והנה, כאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, אז הוא מגלה את תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש שהכל ... שתפישת המציאות של טוב ורע, היא לא מספיק טובה, כמו תפישת המציאות שבה הכל טוב תמיד. כי השכל של החכם האמיתי הוא שכל עמוק מאוד. וכאשר החכם האמיתי מלמד את האדם שהכל אחד ושהכל טוב תמיד, אין הכוונה של החכם לומר שתפישת המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שידע שמצד האמת אין הבדל בין שתי תפישות המציאות המנוגדות האלו. כי כלפי חוץ נראה ... ושלא הכל טוב ושיש גם טוב וגם רע. ואצל האדם נדמה לו שיש הבדל בין שתי תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר לאדם שהכל טוב תמיד, כוונתו היא לגרום לאדם להבין שתפישת המציאות שבה יש טוב ויש רע, ... שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק המציאות, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע להבדיל בין טוב לבין רע. כי בעולם שלנו יש טוב ויש רע. אלא, שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של הטוב והרע, כדבר שהוא עצמו טוב מוחלט. ואצל החכם האמיתי, אין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב וגם / או רע. כי מי שיש לו ... שהכל טוב, בזה בעצמו הוא יוצר רע. כי בכך האדם לא מאפשר לעצמו להכיל את הרע. כי החשיבה של החכם האמיתי היא עמוקה. ומצד האמת גם החכם האמיתי חי בעולם של טוב ושל רע. אלא שהחכם האמיתי יודע שמצד האמת, האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. ועל ידי זה החכם האמיתי חווה את המציאות שיש בה טוב ורע, בדיוק כמו מציאות שבה הכל טוב, או הכל רע. ונבהיר: למרות שאמרנו ... רע, הרי שאין מציאות שבה הכל רע. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ועיקר הדגש הוא, שאצל החכם האמיתי, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. כי החכם האמיתי מכיל בתוכו את ההפכים באחדות גמורה. ולהכיל את ההפכים באחדות גמורה, אין פירושו שאצל החכם האמיתי אין הפכים, אלא הכוונה היא שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של ההפכים, בדיוק כמו אחדות גמורה שבה אין שום הפכים. כי מי שמבדיל בין תפישת מציאות ... הבדל בין הפכים לבין אחדות. כי גם המחשבה שיש הבדל בין הפכים לבין אחדות ההפכים, גם זאת נפרדות. ואצל החכם האמיתי, אצלו אין הבדל בין הפכים לבין אין הפכים לבין אחדות ההפכים לבין נפרדות לבין אחדות. כי אצלו הכל נפרד ... משהו טוב. וגם בחיסרון יש משהו טוב. ולכן גם השלמות יש לה חיסרון, בכך שאין בה חיסרון. ולכן אצל החכם האמיתי, אצלו יש אחדות אמיתית. כי אצל החכם האמיתי הכל אחד באמת. כי אצל החכם האמיתי אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות, לבין שלמות לבין חיסרון. כי הכל אחד ממש. וזאת השלמות, כאשר האדם מכיל ... אך עדיין האדם מתייחס אל הטוב ואל הרע בצורה אחידה. ואז ורק אז האדם באמת זוכה להתקרב לשכל של החכם האמיתי באמת. כי ההבנה שהכל טוב, היא הבנה של אמת. אבל היא חייבת לנבוע מתוך האדם עצמו, מתוך הבנת האדם ...

אי הבנה שמבטאת הבנה - האם וכמה אתה קרוב להבנת המציאות? כאשר האדם מתחיל להתבונן במציאות או בשכל של החכם האמיתי, אז בהתחלה נדמה לו שהוא לא מבין את דברי החכם האמת ואת המציאות. ואחכ האדם מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, וכך האדם בכל פעם מבין יותר ויותר את השכל של החכם האמיתי, עד שנדמה לאדם, כי הוא כבר חכם כמעט כמו החכם האמיתי, כי הוא כבר מבין את צורת החשיבה של החכם האמיתי. ואז, אחרי שהאדם עבר ממצב של חוסר הבנת החכם האמת, למצב של הבנה כמעט מלאה של החכם האמת, אחכ ... תוך השכל של החכם האמת, שהוא השכל של המציאות, אז האדם פתאום מגלה שהוא מתחיל, פחות ופחות להבין את החכם האמיתי. ולא שהוא לא מבין את דברי החכם, אלא שהוא מבין אותם בצורה ככ טובה, עד שהוא רואה את כל ... האמת. עד שהם נדמים לשקרים של ממש ולשיגעון של ממש. עד שנדמה לאדם, שהוא הצליח לגלות את השקר של החכם האמיתי, ולחשוף את האמת, שהחכם האמיתי לא באמת מבין את עצמו, ושהוא סותר את עצמו וכולי. וזה סימן לאדם שידע שהוא מתחיל להבין קצת את השכל של החכם האמיתי, כאשר הוא מתחיל להבין את השכל של החכם האמיתי, בצורה ככ עמוקה, עד שהוא רואה את הסתירות שיש בדברי החכם האמיתי. כי כל דברי החכם האמיתי, כמו גם לבושי הנפרדות של המציאות, הם כולם מלאים סתירות עד אין סוף. כי מהות השכל של החכם האמיתי כמו מהות המציאות, היא האחדות. והלבוש הוא של נפרדות. וזה נראה כסתירה, עבור מי שאינו מבין שהאחדות והנפרדות הם אחד. ובכל פעם שהאדם מנסה להבין את השכל של החכם האמיתי, ויש לו כמה אפשרויות איך להבין את השכל של החכם האמיתי, עליו לבחור את האפשרות שהיא הכי מוזרה ולא הגיונית בעיניו, ואת האפשרות שהיא נראית, הכי לא אמיתית. כי השכל ... ביותר הוא, לפרש את דברי החכם האמת, גם הפוך לגמרי מהלבוש החיצוני שלהם, וגם כפי הלבוש החיצוני שלהם. כי החכם האמיתי, רוצה להביא את האדם לשכל שאינו מוגדר כלל, שבו האדם רואה ומבין שהכל אחד. וכדי שזה יקרה, על האדם ... הטועה שחושב שיש כאן סתירה ושקר. כי האדם הוא ככ טיפש, עד שכאשר הוא רואה את פנימיות השכל של החכם האמיתי, נדמה לו שהחכם האמיתי הוא משוגע טיפש ושקרן. והאדם לא מבין, שזה הוא עצמו הטועה, עד שהוא אומר על האמת שהיא שקר ועל ...

... - כיצד אדם חכם מתייחס לחוכמה של עצמו? כפי שכבר ביארתי, ישנם רמות שונות של חוכמה ויש גם את החכם האמיתי. וכאן במאמר נבאר את אחד מההבדלים המהותיים שיש בין חכם אמיתי לבין כל שאר החכמים. והעניין הוא, כי האדם מטבעו רוצה להרגיש טוב. וכדי שהאדם ירגיש טוב, לשם כך הוא ... חיוביות שאינן נכונות. והמטרה שהם חושבים את המחשבות האלו, היא כדי לגרום לעצמם לאהוב את עצמם. ונזכיר: מי שהוא חכם אמיתי ומבין את המציאות בשלמות, הוא אוהב את עצמו בכל מקרה בשלמות, והוא אין לו שום עניין בלחשוב על עצמו שום דבר שהוא לא האמת לאמיתה. ובפרט שכל הבנת המציאות תלויה בכך שהאדם ייצמד אך ורק לאמת עצמה. והחכם האמיתי שזוכה להגיע אל האמת בשלמות, ממילא הוא מבין את ערכו האמיתי, והוא לא מוסיף ולא גורע ממנו אפילו לא ... שני סוגי חכמים. כי יש חכמים שהם נקראים חכמים, רק ביחס לאלו שהם פחות חכמים מהם. ויש גם את החכם האמיתי, שהוא נקרא חכם, משום שהוא מבין את השכל של המציאות בשלמות. שהוא ורק הוא ראוי להיקרא חכם עפ האמת. ויש המון הבדלים בין כל סוגי החכמים בעולם, לבין החכם האמיתי. ואחד מההבדלים הוא, שאצל כל החכמים שיש בעולם, אצלם החוכמה שלהם נחשבת בעיניהם לדבר ייחודי. אבל אצל החכם האמיתי, הוא חכם ככ גדול, עד שבעיניו החוכמה שלו היא כלל לא שבח כלשהו. כי החכמים הרגילים, הם חכמים רק ... ייחודית. וכאשר חכם חושב על החוכמה שלו, הדבר הזה גורם לו לאהוב את עצמו יותר. אבל יש גם את החכם האמיתי, שהוא חכם מצד האמת. ובעיניו של החכם האמיתי, החוכמה שלו היא לא בעלת ערך מיוחד. משום שבעיני החכם האמיתי שרואה את המציאות עין בעין כפי מה שהיא באמת, בעיניו הוא לא רואה שום מעלה בכך שהוא חושב כפי ... זה שהוא לא מתנהג כמו אותו המשוגע. ואדם נורמאלי לא משבח את עצמו בכך שהוא לא משוגע. וכך גם החכם האמיתי, כאשר הוא מתבונן על השכל של עצמו, הוא לא רואה בכך שום מעלה יתרה. כי השכל של החכם האמיתי ככ גדול, עד שבעיניו זה נראה שאין שום אפשרות מחשבה אחרת. כי מאחר שהחכם האמיתי רואה את האמת בכל דבר, ומאחר שהאמת ברורה לו בצורה ככ חדה, אז הוא לא רואה שום ערך ייחודי ... לרמת הבנת המציאות בשלמות, הוא מגיע למצב שבו הוא כבר לא יכול לחשוב אחרת מהאמת. כי מאחר שהשכל של החכם האמיתי הוא גדול מאוד, על ידי זה הוא כבר לא יכול לחשוב אחרת מהאמת. כי בכל פעם שהוא מתבונן בשכלו ... חושב כפי האמת. כי מי שמגיע לאמת עצמה, אין לו ברירה אלא לחשוב כמוה. וכל הדברים האלו נכונים באיך החכם האמיתי מתייחס לחוכמה של עצמו ביחס לעצמו. כי גאווה היא של האדם ביחס לעצמו. כי יש כאלו שכלפי חוץ הם ... בעיני עצמו יותר מאשר אדם אחר, והחכם יכול לא לחוש שום גאווה מכך שהוא חכם יותר מאשר המשוגע. וכאשר החכם האמיתי מסתכל על אלו שעוד לא הגיעו להיות חכמים כמותו, הוא רוצה לעזור גם להם להיות חכמים כמותו. כי החיים הטובים תלויים בהבנת המציאות. והחכם האמיתי מנסה כל הזמן לעזור לאדם להתקרב אל השכל של המציאות. וכאשר החכם האמיתי מסתכל על השכל של עצמו ביחס לשכל של אחרים, הוא מתייחס לכך בדיוק כמו שהאדם מתייחס להבדל בין יד ... יד שמאל. דהיינו, החכם מסתכל על החוכמה של עצמו, כעל לא יותר מאשר אירוע שהמציאות גרמה לו לקרות. כי החכם האמיתי שמחובר למציאות בשלמות, הוא אין לו שום גאווה כלל. ובעיניו החוכמה שלו נזקפת לטובת המציאות בלבד. ובעיניו החוכמה שלו, ... מכך שהם חושבים שהם חכמים, ובעיניהם הם רואים את זה כמעלה שהם חכמים יותר מאחרים. אבל יש גם את החכם האמיתי, שהוא אוהב את עצמו בכל מקרה, ובעיניו הוא רואה את החוכמה שלו אך ורק כזכות שהוא קיבל.