אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה חכם ✔ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
🖨ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי.

וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך:


למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות?

להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו.


להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום:

אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס].

אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב].

אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני].

נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי].

הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי].

אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי].

אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה].

אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי].

אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך].

וכיו"ב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק...


שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה:

אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי.

כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה בטוח שהדבר קורה באופן אקראי ושאין שום אפשרות לשנות את זה, הרי שהוא לא היה מרגיש מכך רע.

ואעמיק: כי כל דבר בפני עצמו, אין לו משמעות בפני עצמו כדבר בודד, אא"כ הוא בהקשר של דבר אחר. ז"א שבציר הזמן שבו אנחנו חיים, בכל רגע קורה משהו אחר ואירוע אחר. ולכל רגע בפני עצמו, אין שום משמעות כלשהי, אלא אם הוא ביחס לרגע אחר.

לדוגמה: כואב לך. לזה לכשעצמו אין שום משמעות בפני עצמו לתחושת הכאב. אלא אם זה ביחס לזה שיש לך רצון שלא יכאב לך. ואז בעצם יש לנו 2 דברים שונים. 1 - כואב לי + 2 - אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי.

ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי.

בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה.


שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה:

בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה.

לדוגמה: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, הסיבה היא שהשמנתי. והתוצאה היא שאני לא אוהב את עצמי.

דוגמה נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או שכעסת על השכן שעושה רעש? תשובה: קודם הוא עשה רעש. מסקנה: הסיבה היא שהשכן עשה רעש. התוצאה היא שאני כועס עליו.

ובמילים אחרות, הסיבה לפני התוצאה ולא התוצאה לפני הסיבה. ולכן פשוט תנסה להבין מה קרה קודם בציר הזמן וזו הסיבה ומה שקרה אחר כך, זו התוצאה.


שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה:

עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר:

נניח שנאמר "יורד עכשיו גשם". כמה טענות יש כאן? תשובה: יש כאן טענה אחת והיא שיורד עכשיו גשם.

עכשיו נאמר משפט נוסף בפני עצמו. לדוגמה: "תלבש מעיל". גם כאן יש רק אמירה אחת, שהיא "תלבש מעיל"

ועכשיו נאמר משפט סיבתי, כגון: "תלבש מעיל כי יורד עכשיו גשם". כאן בעצם יש לנו 4 אמירות. שה 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם.

אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה "כי / בגלל / למרות / משום" וכיו"ב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות נוספות שהן: 3 - בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. 4 - תלבש מעיל בגלל שיורד גשם.

כאשר לכאורה טענה 3 ו 4 נראות זהות. תלבש מעיל כי יורד גשם, בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. ולכאורה אלו 2 משפטים זהים. אבל אלו 2 משפטים שונים. ותכף אסביר את השונות שלהם.

ואסביר: הסיבה גורמת לתוצאה. התוצאה נגרמת מהסיבה. ובמקרה שלנו, הסיבה היא שיורד גשם, התוצאה היא שתלבש מעיל. ואת זה ניתן להציג ב 2 דרכים. 1 - הסיבה גורמת לתוצאה, דהיינו, בגלל שיורד גשם שזו הסיבה, אז התוצאה היא שתלבש מעיל. ו 2 - התוצאה נגרמת מהסיבה, דהיינו, תלבש מעיל שזו התוצאה, זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה.

ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה.

לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות.

1 - אני אוכל את העוגה.

2 - אני רעב.

ונשאל, מה קדם למה שאני רעב או שאני אוכל את העוגה? תשובה: קודם הייתי רעב ורק אחר כך אכלתי את העוגה. מסקנה, הסיבה היא שהייתי רעב והתוצאה היא שאכלתי את העוגה.

ולכן ננסח מחדש את טענה 1 + 2 לפי הסדר של הסיבה והתוצאה:

1 - אני רעב

2 - אני אוכל את העוגה

ויש לנו עוד 2 טענות, שהן:

3 - אני רעב ולכן אני אוכל את העוגה. [הסיבה גורמת לתוצאה. הסיבה שאני רעב גורמת לכך שאני אוכל את העוגה].

4 - אני אוכל את העוגה כי אני רעב. [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב].

ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה.


שלב 4 - איך בודקים אם משהו הוא אמת:

ועכשיו אחרי שיש לנו 4 משפטים, עכשיו נלך לבדוק האם ועד כמה הם אמת. אבל לפני כן נבין באופן עקרוני, איזה שאלה שואלים כדי לדעת האם משהו הוא אמת.

אז באופן עקרוני הדרך הפשוטה ביותר לדעת אם משהו הוא אמת, זה לשאול בצורה פשוטה, האם זו אכן האמת / האם באמת זה כך. לדוגמה: "אני רעב". אז נשאל, האם באמת אני רעב, האם זו האמת שאני רעב.

אבל האמת היא, שלא תמיד המציאות היא שחור או לבן. דהיינו, לא תמיד האמת היא שאו שאני רעב או שלא. ולכן לשאול אם אני באמת רעב, זו לא שאלה מספיק אמיתית. ויותר אמת יהיה לשאול, האם באמת ועד כמה אני רעב. כי אולי אני רעב קצת / הרבה. דהיינו, עדיף לשאול, האם באמת ועד כמה באמת טענה כלשהי נכונה. כי אולי הטענה נכונה חלקית. בפרט בטענות שניתן לפרש אותן במספר פירושים אפשריים.

ואם נרצה לחדד עוד, אז כדי לבדוק אם משהו אמת, צריך לאתגר את הטענה שבודקים, באמצעות טענה הפוכה. דהיינו, לבדוק, מה ההפך של מה שאני אומר ואולי הוא נכון. לדוגמה: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. אז נשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי אני בכלל שבע?

ואם נרצה עוד יותר לברר את האמת, נקצין את ההפך. דהיינו, לדוגמה: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. וההפך המוקצן של אני רעב, הוא: אני שבע ב100% ואף פעם לא הייתי יותר שבע מאשר עכשיו וכולי. ונשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי בכלל אני שבע ב 100%? והרעיון הוא, שככל שמקצינים יותר בהצגת ההפך של הטענה שנבדקת, כך יש סיכוי גבוה יותר לגלות את האמת.

ובכל מקרה בניסוחים להלן אסתפק בניסוח של "האם ועד כמה באמת X". למרות שבעיקרון, צריך לשאול אולי גם ההפך המוחלט הוא הנכון.


שלב 5 -בדיקת אמיתות 4 הטענות:

ואחרי שהבנו איך באופן עקרוני בודקים אם משהו הוא אמת, עכשיו ניקח את 4 הטענות ונבדוק את אמיתותן בצורה הבאה. אז הטענות לדוגמה הן:

1 - אני רעב.

2 - אני אוכל את העוגה.

3 - בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.

4 - אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.

והשאלות ממילא יהיו:

1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.

2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.

3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.

4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.

וכנוסחה:

1 - קורית סיבה.

2 - קורית תוצאה.

3 - הסיבה גורמת לתוצאה.

4 - התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.

והשאלות ממילא יהיו:

1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.

2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.

3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.

4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.

ואסביר: בעיקרון חלק מהשאלות יכולות להיראות כשאלות מיותרות. כי לפעמים התשובה עליהן נראית ברורה מאליה. ואעפ"כ כשעובדים לפי הנוסחה, רצוי לא לדלג על שום שלב. כי גם מה שנראה בטוח נכון, לא תמיד נכון. ולכן לפי הנוסחה, צריך לעבור על כל השאלות, גם אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות.


שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנ"ל:

אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות האפשרויות לשאלות הנ"ל.

אז השאלות לדוגמה היו:

1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.

תשובות אפשריות:


1 - אני אכן רעב ואך ורק רעב.

2 - אני בכלל שבע ואך ורק שבע.

3 - אני רעב ברמה כלשהי.

2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.

תשובות אפשריות:


[בדיוק כמו עבור הסיבה]:

1 - אני אכן אוכל את העוגה את כל העוגה ורק את העוגה.

2 - אני בכלל לא אוכל את העוגה אפילו לא טיפה ממנה.

3 - אני אוכל קצת מהעוגה ברמה כלשהי.

כאשר כנראה התשובות הנ"ל לשאלות הנ"ל נראות אולי ברורות מאליהן במקרה הזה, אך עדיין כדאי להתרגל לשאול אותן, כי לפעמים מתברר אחרי בדיקה, שהמציאות היא לא בדיוק מה שאתה חשבת שקורה.

3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.

תשובות אפשריות:


1 - זה שאני רעב מחייב אותי לאכול את העוגה ואין שום אפשרות בעולם שאהיה רעב בלי שאני אוכל את העוגה. כי אם אני רעב אני חייב לאכול את העוגה.

2 - זה שאני רעב מגדיל את הסיכוי ומשפיע עלי לאכול מהעוגה, אבל זה לא מחייב אותי לאכול מהעוגה.

3 - זה שאני רעב, בכלל לא אמור להשפיע עלי לאכול מהעוגה.

4 - זה שאני רעב, זה בכלל אמור לגרום לי לא לאכול מהעוגה. ואם אכלתי מהעוגה, הרי שזה למרות שאני רעב ולא בגלל שאני רעב.

4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.

תשובות אפשריות:


1 - אני אוכל את העוגה, בגלל ואך ורק בגלל שאני רעב. אם לא הייתי רעב, לא הייתי אוכל את העוגה בכלל.

2 - אני אוכל את העוגה גם בגלל שאני רעב, אבל לא רק בגלל שאני רעב. ואם לא הייתי רעב, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]

אפשרות 1

- עדיין הייתי אוכל את העוגה בגלל סיבות אחרות. לדוגמה בגלל שאני עצבני והעוגה גורמת לי להירגע.

אפשרות 2

- לא הייתי אוכל את העוגה. אבל עדיין אני אוכל את העוגה, לא רק בגלל שאני רעב, אלא יש כאן עוד סיבה נוספת שגם בגללה אני אוכל את העוגה. לדוגמה גם בגלל שהעוגה טעימה.

3 - זה שאכלתי את העוגה, זה בכלל לא קשור לזה שהייתי רעב.

4 - זה שאכלתי את העוגה, זה למרות שהייתי רעב. כי זה בכלל היה אמור לגרום לי לא לאכול את העוגה.

וכנוסחה:

1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.

תשובות אפשריות:


1 - הסיבה אכן אמיתית ומחויבת באופן מוחלט.

2 - הסיבה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.

3 - הסיבה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.

2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.

תשובות אפשריות:


[בדיוק כמו עבור הסיבה]:

1 - התוצאה אכן אמיתית ומחויבת באופן מוחלט.

2 - התוצאה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.

3 - התוצאה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.

3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.

תשובות אפשריות:


1- הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות. ואם הסיבה קורית, הכרחי שתקרה התוצאה. ואין שום אפשרות שתקרה הסיבה, בלי שתקרה בגללה התוצאה.

2 - הסיבה מגדילה את הסיכוי ומשפיעה על כך שתקרה התוצאה / הסיבה מאפשרת לתוצאה לקרות. אבל הסיבה לא מחייבת את זה שתקרה גם התוצאה.

3 - הסיבה בכלל לא משפיעה בשום צורה על התוצאה.

4 - הסיבה בכלל אמורה לגרום לתוצאה הפוכה. והתוצאה אם קרתה, קרתה למרות הסיבה ולא בגלל הסיבה.

4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.

תשובות אפשריות:


1 - התוצאה אכן נגרמת בגלל ואך ורק בגלל הסיבה. אם הסיבה לא הייתה קורית, לא הייתה קורית התוצאה.

2 - התוצאה נגרמת גם בגלל הסיבה, אבל לא רק בגלל הסיבה. ואם לא הייתה קורית הסיבה הזאת, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]

אפשרות 1

- עדיין הייתה קורית התוצאה בגלל סיבות אחרות, שגם הן אחראיות ברמה כלשהי לכך שתקרה התוצאה הזאת.

אפשרות 2

- התוצאה לא הייתה קורית. אבל עדיין התוצאה לא קורית רק בגלל הסיבה הזאת, אלא יש גם סיבה נוספת שצריכה לקרות, כדי שתקרה התוצאה הזאת.

3 - התוצאה קרתה בלי שום קשר לסיבה.

4 - התוצאה קרתה למרות שהסיבה קרתה ולא בגלל שהסיבה קרתה. כי הסיבה הייתה אמורה לגרום לתוצאה הפוכה ממה שקרה.


שלב 7 - בדיקת התשובות לשאלות הנ"ל:

בעיקרון אחרי ששאלנו את כל השאלות הנ"ל, עכשיו צריך לעבור שאלה שאלה / אפשרות אפשרות ולבדוק ולראות מה האמת. ולראות האם זאת אכן האמת / אולי זאת לא כל האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי.

וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב.


דברים לשים לב / טעויות נפוצות:

אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח המדוייק של הטענות של הסיבה והתוצאה, ואז לא בהכרח מקבלים את התשובות הנכונות. ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה.

טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא תראה את מה שבאמת קורה ואת הפתרון האמיתי לבעיה שלך, בהתאם לחוקיות האמיתית של מה שקורה.


תוספות - האם זה באמת קורה ואם כן אז מה?!:

אחת הדרכים להתמודד עם תחושות רעות, היא לאתר את הסיבה לתחושה הרעה ולשאול 2 שאלות. 1 - האם זה באמת קורה מה שאני חושב שקורה. 2 - אם כן זה קורה, אז מה אם זה קורה.

לדוגמה: רע לי כי קר לי. נשאל: האם באמת קר לי. ואם כן אז מה אם קר לי, האם זה מחייב את זה שאני ארגיש מכך רע.

2 השאלות האלו מקבילות ל 2 מתוך 4 השאלות הנ"ל. השאלה האם זה באמת קורה, מקבילה לשאלה של בדיקת אמיתות הסיבה, האם באמת ועד כמה קורית הסיבה. והשאלה אם זה קורה אז מה, מקבילה לשאלה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות.

כאשר אנחנו בודקים האם זה באמת קורה, אנחנו בודקים בדיקת מציאות. כאשר אנחנו בודקים אם זה קורה אז מה, אנחנו בודקים בדיקת רצון. וזה רלוונטי למקרים שבהם יש רכיב של רצון בתוך הסיבה והתוצאה.

לדוגמה: אני עצבני, כי יתוש מעצבן אותי. רכיב הרצון הוא, שאני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. ובמקרה כזה, הסיבה היא ש: יתוש מעצבן אותי + אני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. וזה מוביל לתוצאה ש: אני עצבני.

ואז נשאל, האם באמת ועד כמה היתוש מעצבן אותך. והאם זה שהיתוש מעצבן אותך, האם זה מחייב את זה שלא תרצה את זה.

ובכל מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנ"ל.


איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4:

אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. עכשיו, יש מספר מצבים אפשריים.

אפשרות אחת לדוגמה היא, שכל אחת מהרגליים של השולחן יכולה להחזיק את השולחן, גם בלי שאר הרגליים ושכל אחת מהרגלים לבדה, תגרום בהכרח לשולחן לעמוד.

אפשרות נוספת לדוגמה, שהשולחן צריך את כל הרגליים כדי לעמוד. ושבלי רגל אחת, הוא לא יוכל לעמוד ושהוא חייב את כל הרגליים כדי לעמוד.

אפשרות נוספת לדוגמה, שכדי שהשולחן יעמוד, הוא לא צריך את כל הרגליים שיש לו אבל מצד שני גם לא מספיקה לו רק רגל 1 כדי לעמוד, אלא הוא צריך יותר מרגל אחת כדי לעמוד, כגון לדוגמה שיש לו 4 רגליים. וכל שילוב של 2 רגליים בפני עצמן, יכולות לגרום לשולחן לעמוד.

אפשרויות נוספות לדוגמה: שחלק מהרגליים יכולות לגרום לשולחן לעמוד בזכותן בלבד. וחלק מהרגליים צריכות רגליים נוספות כדי לתמוך בשולחן. וחלק מהרגליים אולי בכלל לא עוזרות לשולחן לעמוד. וחלק מהרגליים אולי בכלל גורמות לשולחן ליפול והשולחן בכלל עומד למרות הרגליים האלו.

וחשוב להבין, שאם בודקים רק את השאלה האם הסיבה גורמת לתוצאה או שבודקים רק את השאלה האם התוצאה נגרמת מהסיבה, הרי שלא תמיד ניתן לראות את מה שבאמת קורה. כי לדוגמה יכול להיות שהשולחן עומד בגלל הרגל הזאת, אבל הוא היה עומד גם בלי קשר לרגל הזאת וכולי.

והמסר הוא, שצריך לבדוק גם מהצד של האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.


עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן:

כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה לא ממש נכונה, כי היא רק פירוש ולא עובדה. לדוגמה: אני עצבני כי הולכים לפטר אותי. אז כאשר נשאל, האם באמת הולכים לפטר אותך, יכול להיות שנגלה, שזהו רק פירוש בלבד ושזו לא עובדה.

כמו כן לפעמים נגלה שגם התוצאה היא רק פירוש בלבד. לדוגמה, האם אתה באמת עצבני? והתשובה יכולה להיות, שאתה אולי בכלל גם שמח, על זה שאתה חושב שהולכים לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן.


דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנ"ל:

אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי:

האם באמת ועד כמה אתה מפחד? האם באמת ועד כמה יש סיכוי שהיא תעזוב אותך? האם באמת אתה מפחד רק בגלל זה? והאם זה שיש סיכוי שהיא תעזוב אותך מחייב אותך לפחד?

אני בטראומה בגלל שצחקו עלי בבית ספר:

האם באמת ועד כמה אתה בטראומה? האם באמת ועד כמה צחקו עליך בבית ספר? האם זה מחייב את זה שתהיה בטראומה? והאם באמת אתה בטראומה רק בגלל זה?

אני מרגיש שאני לא שווה כי אנשים לא אוהבים אותי:

האם באמת אני לא שווה? האם באמת אנשים לא אוהבים אותי בכלל? האם זה מחייב אותי להרגיש לא שווה? האם אני מרגיש לא שווה רק בגלל זה?

אני לא אצליח בחיים כי אני נכשל בכל דבר:

האם באמת אני נכשל בכל דבר? האם באמת אני לא אצליח בחיים? האם אני חושב שלא אצליח, רק בגלל שאני נכשל בדברים? והאם זה שאני נכשל בדברים מחייב אותי לחשוב שאני לא אצליח?

החבר שלי לא אוהב אותי מספיק ואני עצובה:

האם באמת / כמה / למה, הוא לא אוהב אותך מספיק? האם באמת את רק עצובה בגלל זה? האם זה מחייב אותך להיות עצובה? האם את עצובה רק בגלל זה?

בקיצור, כל תהליך רגיל וכל בעיה רגילה, ניתן להציב אותה בתבנית של סיבה / תוצאה ועל ידי זה לשאול עליה שאלות שיאירו אותה מחדש באור חדש. וכל תשובה שמקבלים, כמובן להמשיך לנתח אותה, עד שתצא מרוצה.

ז"א אם לדוגמה התשובה שמתקבלת היא, "כן החברה שלי לא אוהבת אותי". אז נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, "כי היא לא עונה לי לטלפון". אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך הלאה, עד שכל הבעיות נפתרות.


למתקדמים:

אחרי ששולטים בכל הנ"ל, עכשיו יש עוד עומקים של:

1 - כאשר באים לפתור בעיה, איך כדאי לדעת איזה שאלה כדאי לשאול קודם ובמה כדאי להתמקד?

2 - כאשר מדברים עם בן אדם אחר, איך לקחת את כל השאלות הנ"ל ואיך לדעת להפוך לו אותן לשאלות שיראו שאלות טבעיות בשפה חופשית ורגילה.

3 - איך לדעת לבחור איזה / כמה שאלות להציג למטופל, מתוך כל השאלות הנ"ל.

4 - איך לדעת לזהות בצורה מהירה את התשובות לכל השאלות הנ"ל וגם עליהן צריך לדעת להמשיך לשאול את כל השאלות האלו, ואז לעשות כל מיני חישובים, של מה מחויב יותר ומה מחויב פחות ובהתאם לזה לדעת איזה החלטות לקבל.


הקשר של הנ"ל להארה רוחנית / אושר מוחלט:

אז המון אנשים מנסים להגיע לאושר מוחלט. והטענה שלי היא, שאושר מוחלט מגיע כתוצאה של מחקר מעמיק כנ"ל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו.

שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנ"ל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי.

בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט.


לסיכום:

השאלות הנ"ל הן הבסיס של כל תהליך החקירה העצמית / פתרון בעיות / הבנת המציאות בכל תחום שהוא. וככל שתצליח יותר להיות בקיא יותר בשליטה בכל השאלות והאפשרויות האלו, כך יפתחו לך אין סוף אפשרויות חדשות לפתרון כל בעיה בכל תחום ולשליטה בכל התחומים בחייך.
להצליח בחיים רוחני לשאול שאלות לשים לב איך להשפיע איך להירגע אם כן אז מה מי הכי חכם בעולם מימד הזמן פחד סיבה אטיולוגיה איך לברר מה האמת איך לדעת מה לשאול איך להבין כל דבר איך להטיל ספק איך להיות הכי חכם איך להיות הכי חכם בעולם איך לחקור איך לחקור דברים איך לטפל איך לטפל באנשים איך לנתח איך לנתח כל דבר איך לפתור איך לפתור בעיות איך לפתור כל בעיה איך לשאול שאלות אמת במה להטיל ספק בשביל מה לשאול שאלות האם להטיל ספק האם לטפל באנשים הדרכת מטפלים הטלת ספק הכי חכם חוסר ודאות חוסר וודאות חכם חקירות טיול טיפול טיפולים יחסי סיבה ומסובב יחסי סיבה ותוצאה לברר לברר מה האמת להבין כל דבר להטיל ספק להיות הכי חכם להיות הכי חכם בעולם לוגיקה לחקור לחקור דברים לטפל לטפל באנשים למה להטיל ספק לנתח לנתח כל דבר לפתור לפתור בעיות לפתור כל בעיה לשאול שאלות מטופל מטופלים מטפל מטפלים מי הכי חכם מי הכי חכם בעולם מתי להטיל ספק ניתוח סיבתיות סיבה סיבה ומסובב סיבה ותוצאה סיבות סיבתיות ספק ספקות ספקנות פתירת בעיות פתרון בעיות קשר לוגי קשרי סיבה ותוצאה תוצאה תוצאות
חלק 2
... איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות ... הספר. שהמושג איחר ניתן לפרש אותו בצורות שונות. ולכן נשאל, עד כמה הילד איחר. או לדוגמה, מישהו הוא אדם חכם. שהמושג חכם ניתן לפרש אותו בצורות שונות. אז נשאל, האם ועד כמה הוא חכם. תוספות - איך לבדוק האם ועד כמה טענה נכונה? ברמת העיקרון, בין השלב של הבנת 4 הטענות לבין השלב ...
חכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכם
חכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכם
חכם או טיפש, חכם חושב שהוא טיפש, טיפש חושב שהוא חכם, איך חכם חושב? איך טיפש חושב? האם אני חכם? האם אני טיפש? האם אתה חכם? האם אתה טיפש? אופי של חכם, איך להיות חכם? איך להיות יותר חכם? להטיל ספק ולהיות חכם, הטלת ספק ולהיות חכם מה ההבדל בין חכם לטיפש? ההבחנה המרכזית בין אדם חכם לאדם טיפש קשורה בתפיסת עולמם לגבי הידע שלהם והספק שהם מטילים על עצמם. חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו באופן קבוע, בעוד טיפש, למרות יכולותיו, בדרך כלל לא מפקפק בידע או בהבנה שלו. דפוס החשיבה הזה חשוב להבנת האופי של כל אחד מהם. איך חכם חושב? החכם שואל את עצמו כל הזמן שאלות כמו אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק? או אולי אני מפספס משהו?. חכם לעולם לא מקבל את מחשבותיו כודאות מוחלטת. הוא תמיד מוכן לבדוק מחדש את דבריו, לערוך מחקר נוסף, ולבקש דעות ... מהתמודדות עם טעויות או חוסר נכונות לשאול שאלות יכול להוביל לשקיעה בעיוותים מחשבתיים ולהפסקת צמיחה אישית. כיצד לפתח חשיבה חכמה? כדי לפתח חשיבה חכמה, יש לנקוט בכמה צעדים: לשאול את עצמנו שאלות כמו: אולי אני טועה?, אולי אני לא מבין עד הסוף? לקרוא ולהעמיק במידע ממקורות שונים, לא להסתפק במה שאנחנו יודעים להתייעץ עם אנשים חכמים ולשמוע דעות שונות לפתח מודעות עצמית ולבחון את ההנחות שלנו לא לפחד להודות בטעות ולתקן את עצמנו לסיכום חכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו ובודק כל רעיון שהוא חושב. ככל שתהיה מוכן לשאול את עצמך האם אתה טועה, ... זאת, טיפש הוא מי שמאמין שהוא צודק כל הזמן, ולכן לא בודק את מחשבותיו או משפר אותן. הדרך להיות חכם היא להטיל ספק במחשבות שלך, לשאול שאלות, ולדעת לקבל את המידע שמאתגר את מה שאתה יודע. כיצד לפתח חשיבה ביקורתית? מה ההבדל בין ספק בריא לחוסר ביטחון? איך להיות אדם יותר חכם? כיצד לזהות טעויות בחשיבה? האם ביטחון עצמי גבוה הוא תמיד דבר חיובי? האם חכם חושב שהוא טיפש והטיפש חושב שהוא חכם? אחד ההבדלים המרכזיים בין אדם חכם לאדם טיפש הוא בגישה שלהם לידיעה ולספק. החכם הוא אדם שמטיל ספק בעצמו, ואילו הטיפש משוכנע שהוא כבר יודע הכל. החכם שואל את עצמו ללא הרף: אולי אני טועה?, אולי אני לא יודע מספיק?, אולי אני מפספס משהו?. לעומת זאת, הטיפש כמעט אף פעם לא מטיל ספק בעצמו. הוא בטוח שהוא חכם, שהוא יודע, שהוא מבין, ולכן הוא לא טורח לבדוק את אמיתות הדברים שהוא חושב. כיצד הספק הופך את החכם לחכם יותר? כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב האם הוא טועה, האם יש אפשרות שהמחשבה שלו אינה נכונה, הוא ... את הרעיונות שלו בדרכים שונות. התהליך הזה מחזק את הביקורתיות שלו ומאפשר לו לדייק את מחשבותיו, מה שהופך אותו לחכם יותר עם הזמן. כיצד הטיפש נשאר טיפש? האדם הטיפש, לעומת זאת, לא מפקפק בעצמו כמעט אף פעם. גם אם לרגע עולה בו ספק קטן, הוא דוחה אותו מיד ואומר לעצמו: ברור שאני צודק, ברור שאני חכם. הוא מסתמך על אינטואיציה או על ידע חלקי, ובגלל שהוא בטוח שהוא כבר יודע - הוא לא מחפש מידע ... הרבה פעמים אנשים נוטים לחשוב שאמונה עצמית מוחלטת היא מפתח להצלחה. אומרים לנו: תסמוך על עצמך!, תאמין בעצמך!, אתה חכם ומוצלח!. אבל כאשר האמונה העצמית הזו מנותקת מביקורת עצמית, היא עלולה להפוך לכלי שמונע מאיתנו ללמוד ולהתפתח. כאשר אנו ... מחשבותינו כמובן מאליו, אנחנו לא טורחים לבדוק אותן, וכך עלולים להישאר מקובעים על רעיונות שגויים. איך ניתן לפתח חשיבה חכמה? לשאול את עצמנו באופן קבוע: אולי אני טועה?, אולי אני לא מבין עד הסוף? לקרוא ולהעמיק במידע ממקורות שונים, לא להסתפק רק במה שאנחנו חושבים להתייעץ עם אנשים חכמים ולשמוע דעות שונות לפתח מודעות עצמית ולבדוק את ההנחות שלנו לא לפחד להודות בטעות ולתקן את עצמנו לסיכום ככל שאדם מטיל ספק בעצמו יותר, כך גדל הסיכוי שהוא יבדוק את עצמו וילמד יותר - ולכן יהפוך לחכם יותר. לעומת זאת, ככל שאדם בטוח מדי בחכמתו, כך קטן הסיכוי שהוא יבדוק את עצמו וילמד דברים חדשים - ולכן יישאר טיפש. אז בפעם הבאה שאתם חושבים ... אחרת לראות את הדברים?. כיצד לפתח חשיבה ביקורתית? מה ההבדל בין ספק בריא לחוסר ביטחון? איך להיות אדם יותר חכם? כיצד לזהות טעויות בחשיבה? האם ביטחון עצמי גבוה הוא תמיד דבר חיובי? אולי אני טועה? אולי אני טיפש? אולי ...
מי הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם?
מי הכי חכם בעולם? האיש הכי חכם בעולם, איך לדעת מי חכם? דירוג אנשים אחרים, שיפוטיות אובייקטיבית, סולם ערכים, דירוג אנשים, מי יותר חכם?
... בעולם? אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם ניתן באמת לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע פרספקטיבה חדשה על החוכמה, הדירוג שלה וההבנה של מושג החוכמה באופן כללי. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כאשר אדם טוען שמישהו אחר הוא חכם מאוד, הוא בעצם מצהיר ... חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאדם המדבר חושב שהוא עצמו חכם. כלומר, האם הצהרה כזו על חוכמה בהכרח אומרת משהו על האדם המביע אותה? אליעד מסביר שיש הבדל מהותי בין דירוג חוכמה לבין דירוג תכונות מדידות. למשל, כשאדם אומר אתה גבוה ממני או אתה יותר עשיר ממני, יש לכך בסיס אובייקטיבי: מדידות כמו גובה או כמות כסף. אולם, כשמדובר בחוכמה, אין קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם? אליעד מעלה את השאלה האם אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם חייב להיות בעצמו החכם ביותר. האם אם אתה טוען שמישהו אחר חכם ממך, אתה בעצם מניח שיש לך את הכלים להעריך את החוכמה של אחרים? הוא מסביר ששיפוט על חוכמה דורש מהמדורג להניח שיש לו את הכלים לקבוע מהי חוכמה בכלל, ושכדי לקבוע מי חכם יותר, צריך להיות לו ידע ברור ומהותי על חוכמה. אליעד משווה את זה למשל לאדם שאינו יודע שפה זרה ומדבר על מישהו שהוא מדבר מצוין בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע מי טוב יותר על פי מספרים מדודים, אך כשמדובר בחוכמה, כל אדם יכול להחזיק בהגדרה שונה למושג. אליעד מדגים זאת עם דירוג של שחקני כדורגל: יש מדדים ברורים כמו כמות שערים, תוצאות משחקים או הצלחות טורניר. אך כאשר מדובר בחוכמה, אין מדדים כאלו, ולכן קשה או בלתי אפשרי לקבוע מי חכם יותר. האם אפשר לדעת מי הכי חכם? בהמשך, אליעד מסביר כי לא ניתן לדעת בוודאות מי יותר חכם, אם אין הגדרה ברורה של חוכמה. הוא משווה את זה למישהו שמאמין שהוא בדרך אל האמת או אל החוכמה, אך בעצם לא יודע אם הוא מתקרב ליעד או מתרחק ממנו, מכיוון שאין לו מדדים אובייקטיביים לכך. כך גם ... הוא עשוי לטעות ולהיות בטעות מאמין שהוא הגיע אל האמת, למרות שבעצם הוא עדיין חי בשקר. האם ניתן להעריך חוכמה בלי להיות החכם ביותר? אליעד מסכם את דבריו בכך שכאשר אדם אומר שמישהו אחר הוא יותר חכם ממנו, הוא בעצם מניח שיש לו יכולת להבין מה זו חוכמה. הוא גם מציין שהיכולת להעריך מי חכם, כמו להעריך תכונה מדודה אחרת, דורשת קיומם של מדדים ברורים, ובחוכמה אין דבר כזה. כאשר אנחנו מדברים על דירוג חוכמה, אנחנו בעצם שואלים את עצמנו אם יש לנו את היכולת להגדיר ולמדוד את החוכמה על בסיס מדדים אובייקטיביים, והאם אנחנו עצמנו יכולים להיחשב כחכמים מספיק כדי לקבוע את זה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים האם אפשר להגדיר מי באמת הכי חכם בעולם? אליעד כהן דן בשאלה כיצד אפשר לדעת מי הכי חכם בעולם, ומציע התבוננות מעמיקה ומפורטת על המושגים חוכמה, דירוג והשוואה בין אנשים. הוא מתחיל בשאלה פשוטה לכאורה: האם כשאדם טוען שאדם אחר הוא חכם מאוד, הוא בהכרח ... כמוך או הוא חכם יותר ממך, ושואל האם זה בהכרח אומר שהאומר חושב שהוא עצמו חכם מספיק כדי לדרג חוכמה. כדי להמחיש את הנושא, אליעד מביא דוגמה של אדם שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר אליעד, אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם ... קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי ... מסביר שאם אדם קובע על אחר שהוא חכם יותר, בעצם הוא מניח שיש לו את הכלים לקבוע מה זה חוכמה, ומכך עולה השאלה אם הוא חייב להיות הכי חכם כדי להגדיר מי חכם. זאת אומרת, אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית פוגש מישהו שמדבר בשפה זרה. הוא יכול ... זרה אחרת, ומי שאינו דובר את השפה כלל לא יכול להבחין בכך. המסקנה היא שאדם יכול לטעות בהערכתו את החוכמה או הידע של אדם אחר כל עוד הוא עצמו אינו בקיא בנושא. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? כאן ... חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד חוכמה? איך לדרג אנשים לפי חוכמה? האם חייבים להיות חכמים כדי להעריך חוכמה? מה זה שיפוטיות אובייקטיבית? סולם ערכים בהשוואת אנשים
חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב
חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב
חכם לא טועה, האם חכם יכול לטעות? טעויות של חכם, טעות לוגית, טעות שכלית, טעות אינפורמטיבית, שכל של חכם אמיתי, טעות של חכם אמיתי, טעויות של רבי נחמן מברסלב האם חכם אמיתי יכול לטעות? השאלה האם חכם יכול לטעות? היא שאלה עמוקה שאליעד כהן דן בה, ומטרתה לברר את מהות החוכמה ואת היחס שלה לטעות. אליעד מסביר כי יש להגדיר תחילה מהו חכם אמיתי. חכם אמיתי, לפי ההסבר שלו, הוא אדם שיש לו שכל ברמה הגבוהה ביותר האפשרית, כלומר, אדם שמחזיק בתפיסת המציאות המושלמת והמקסימלית. אליעד מבהיר שלפני שניתן לשאול אם חכם אמיתי יכול לטעות, יש להגדיר בבירור את המושגים חכם וטעות. מה המשמעות של טעות בחוכמה אמיתית? אליעד מסביר שיש שני סוגים עיקריים של טעויות: טעות לוגית וטעות אינפורמטיבית. טעות לוגית - טעות שנובעת מחוסר ... סותרים יכולים להיות נכונים בו - זמנית, זו תהיה טעות לוגית. האם רבי נחמן מברסלב טעה, והאם זה מפחית מחוכמתו? אליעד מתייחס באופן ספציפי לרבי נחמן מברסלב כדוגמה לחכם גדול ואמיתי. הוא טוען שרבי נחמן היה חכם במובן האמיתי של המילה, ומציין שבכתביו של רבי נחמן לא נמצאו טעויות לוגיות. זאת אומרת, אין אצלו מצב שבו ... על פיזיקה וכדור הארץ, שהיה שגוי לפי הידע של ימינו. אליעד מבהיר כי זו לא טעות שמצביעה על חוסר חוכמה, אלא רק על חוסר במידע נכון שהיה זמין לו בתקופתו. כלומר, רבי נחמן לא טעה מבחינה לוגית או שכלית, אלא רק הסתמך על מידע אינפורמטיבי מוטעה. האם חכם אמיתי יכול לטעות מתוך ודאות מלאה? לפי אליעד, חכם אמיתי אינו יכול לטעות מתוך ודאות מלאה. הוא יכול לומר דבר - מה אינפורמטיבי מוטעה, אבל תמיד בתוכו תהיה לו הסתייגות או מודעות לכך שזה על בסיס מידע שקיבל מאחרים. לדוגמה, אם חכם אומר יש שולחן בחדר, והסתבר שאין שם שולחן, אליעד אומר שחכם אמיתי לעולם לא יהיה בטוח ב - 100% במידע כזה, כי תמיד הוא יאמר זאת על בסיס מידע חיצוני או תנאי כלשהו. אם האדם יהיה בטוח ב - 100% בדבר שגוי, אז בהכרח זה אומר שהוא אינו באמת חכם במובן הגבוה והאמיתי של המילה. לדבריו, חכם אמיתי חייב להיות נאמן לחלוטין לאמת, ולכן לא יכול להיות מצב שבו הוא בטוח לחלוטין במשהו שהוא שגוי. הוא יכול לומר דבר שגוי, אך לעולם לא תהיה לו ודאות מלאה בדבר שגוי. האם חכם חייב לבדוק כל דבר כדי לא לטעות? אליעד מוסיף נקודה חשובה ואומר שחכם אמיתי אינו חייב לבדוק כל פרט קטן, כי הדבר יהפוך את חייו לבלתי אפשריים. אדם לא יכול בכל רגע ... ומהותיים. בדברים קטנים, הוא פשוט מסתמך על המידע שנמצא ברשותו, תוך כדי הבנה שהמידע הזה אולי מוטעה. הוא מדגיש שהחכם בוחר במה להתמקד ובמה לא, מתוך הכרה שבלתי אפשרי לבדוק הכל, ושאם היה בודק הכל - לא היו לו חיים ולא הייתה משמעות לשום דבר בעולם. עם זאת, החוכמה האמיתית מחייבת נאמנות לאמת ברמה עמוקה, ולכן החכם האמיתי יהיה מודע תמיד למגבלות הידע שלו ולסיכוי שהוא טועה אינפורמטיבית. האם מי שטועה לוגית הוא בהכרח לא חכם? אליעד מסכם ואומר שאדם שטועה לוגית, כלומר, אינו מבחין בסתירה פנימית או מבצע חישוב שכלי שגוי, אינו באמת חכם ברמה הגבוהה ביותר. אדם שבאמת הגיע להבנה עמוקה ומהותית של המציאות והשכל, לעולם לא יעשה טעויות לוגיות. לעומת זאת, אדם שטועה רק טעויות אינפורמטיביות, אך לא לוגיות, עדיין יכול להיחשב חכם אמיתי, שכן טעויות כאלה אינן מעידות על פגם בשכלו אלא רק על מגבלות המידע שהיה זמין לו. האם חכם יכול לטעות? מהי טעות לוגית? טעויות של רבי נחמן מברסלב ההבדל בין טעות לוגית לאינפורמטיבית חוכמה אמיתית מהי? האם חכם לא טועה? איך חכם יכול לטעות? האם חכם יכול לטעות? מהי טעות של חכם אמיתי?
גאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן
גאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן
גאון או משוגע, למה חכם אמיתי חייב להיראות כמו משוגע? למה גאון חייב להיראות כמו משוגע? איך לבחור מנטור? איך לבחור יועץ? קושיות על חכם אמיתי, חכם או טיפש, למה חכם חייב להיראות כמו טיפש? קושיות על הצדיק, ביקורת על אליעד כהן מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? הנושא המרכזי בהרצאה זו עוסק בקשר שבין חוכמה לטירוף. אליעד כהן מסביר כי חכם אמיתי חייב לעיתים להיראות משוגע בעיני אחרים. הוא טוען כי כאשר אדם לומד ממישהו חכם, לא תמיד הדברים שהוא אומר יהיו הגיוניים ומובנים לו באופן מלא. במצבים כאלה, יכול להיות שהחכם באמת חושב בצורה שונה ויותר מפותחת, כך שבמקרים מסוימים רעיונותיו עשויים להיראות מוזרים ומוזרים, עד כדי כך שמישהו עשוי ... שהוא התחרפן או חולה נפש. ההסבר לכך טמון בפער ההבנה שבין השכל של הלומד לבין השכל של מי שהוא חכם ממנו. האם כדאי להחליף מנטור שלא נראה משוגע? אליעד מציין כי כאשר אתה לומד ממישהו וכל מה שהוא אומר נשמע לך הגיוני לחלוטין, זה עשוי להצביע על כך שהוא לא חכם יותר ממך. למעשה, אם מישהו תמיד נשמע לך הגיוני ופסיכולוגית אתה לא מזהה שום דבר מוזר או בלתי רגיל ... רבי נחמן מברסלב מציין כי אדם שהוא צדיק אמיתי יהיה תמיד נושא לקושיות מצד אחרים. זאת משום שהצדיק או החכם אינם חושבים בצורה רגילה כמו האדם הפשוט, ואם כל דבריו היו ברורים לחלוטין, זה היה מעיד שהוא לא חכם או צדיק באמת. הצדיק צריך להיתקל בקושיות, ואם הוא לא נתקל בהן, סימן שההבנה של אנשים אחרים שווה לשלו. ... הצדיק האמיתי, וכך גם ההבנה של המציאות כולה יכולה להיראות לא מובנת לגמרי לאדם הפשוט. האם מניפולציות יכולות להיראות כחוכמה? אליעד מציין כי לא כל מי שנראה משוגע הוא בהכרח חכם. ישנם אנשים המשתמשים במניפולציות בכוונה על מנת להיראות חכמים או בעלי ידע גבוה. לדוגמה, במכירות או בשיווק, יש אנשים המשתמשים במילים או מושגים מסובכים כדי להיראות חכמים יותר בעיני אחרים. כך, מניפולציות כאלו עשויות להסתיר את העובדה שהאדם אינו חכם במיוחד, והוא פשוט מנסה להיראות כזה בעיני הסובלים מהבנתו. האם חכם אמיתי תמיד חושף את כל השכל שלו? חכם אמיתי לא תמיד יחשוף את כל מחשבותיו בפני אחרים. לעיתים הוא מתאים את עצמו לשפת השומע, כך שהשכל שלו ... תופסים אותו כמשוגע, כי הפער בין השכל שלו לשכל של האחרים הוא כל כך גדול. אליעד מסביר שהרבה פעמים חכם אמיתי מדבר בשפה שהשומע יכול להבין, ובכך הוא משאיר את חלק מהשכל שלו מוסתר. כיצד יש להתבונן במחשבות משוגעות ... הגיוניות. לכן, כדאי לא לבטל מחשבות שנראות מטורפות מבלי לבדוק אם מדובר בתובנה חכמה ועמוקה שלא הצלחנו להבין במלואה. חכם נראה טיפש גאון נראה משוגע משוגע שהוא גאון אולי המשוגע גאון? חוכמה שנראית טיפשות הבנת קושיות על הצדיק מניפולציה מול חוכמה אמיתית מדוע חכם אמיתי עלול להיראות משוגע? בתחילת הדברים נאמר שמחויב המציאות, או במילים אחרות ב - 100% או אפילו ב - 99999%, שכאשר לומדים ממישהו חכם באמת, לפעמים הוא ייראה כמו משוגע לגמרי, או כמו שאומרים קוקוריקו על כל הראש. המשמעות היא שכאשר בן אדם לומד ממישהו חכם, לא מספיק שיראה לו כל הזמן הגיוני ורציני. דווקא אם לאדם החכם יש רגעים שהוא נראה בהם ממש משוגע, יתכן שזה מוכיח שהוא חושב בדרך שונה ומפותחת יותר. אם הכל תמיד היה נשמע למאזין ברור והגיוני, סביר להניח שאותו חכם לא באמת חכם בהרבה מהלומד. לכן, ההיגיון אומר שאם מישהו באמת חכם, לפעמים יופיעו אצלו רעיונות או מעשים שנראים מוזרים ולא מובנים, עד כדי כך שהלומד עשוי לומר הוא התחרפן לגמרי או הוא חולה נפש. הסיבה היא פערי ההבנה בין השכל של האדם הלומד לשכל של מי שהוא חכם ממנו. מדוע רצוי להחליף מנטור שאינו נראה לעולם משוגע? נאמר שאם יש לך מנטור, גורו או מדריך, וכל מה ... כשכן מופיעים אצלו רעיונות שנראים משוגעים לגמרי, זה יכול לנבוע מפער ההבנה שלך. לא תמיד זה אומר שהוא באמת חכם, אך אם הוא באמת חכם, כמעט בוודאות יהיו דברים שאינך תופס את היגיונם, ותראה אותם כמשוגעים. כיצד מסביר רבי נחמן מברסלב את הרעיון של ... החכם אינם חושבים באותה צורה רגילה של האדם הפשוט. אם לא היו עליהם שום קושיות, סימן שהם לא באמת חכמים יותר מאיתנו. לפי רבי נחמן, מי שהכי צדיק בעולם זו המציאות עצמה (או אלוהים), ולכן אנשים מתקשים להבין את ... שגם צדיק אמיתי, שחושב בצורה קרובה יותר אל ההיגיון של המציאות, עלול להיראות לנו כמשוגע. כיצד מניפולציה יכולה להיראות כחוכמה? חשוב להבחין שלא כל מי שנראה משוגע הוא חכם, ויכולות להיות גם מניפולציות שבהן אדם עושה דברים הזויים בכוונה, כדי ליצור סביבו אווירה של מסתורין וחוכמה נשגבת. לדוגמה, בעולם המכירות והעסקים יש מי שמשתמש במושגים מסובכים שאף אחד לא מבין, רק כדי שיחשבו שהוא יודע ... שלכל אחד מאיתנו יש לפעמים מחשבות שנראות לו משוגעות. לא תמיד אלה באמת מחשבות מנותקות מהמציאות, לפעמים זו דווקא חוכמה גדולה שנראית לנו מופרכת, רק מפני שאנו לא תופסים אותה במלואה. לכן, לפני שמבטלים מחשבות שנראות מטורפות, כדאי לבחון אם אולי מדובר בתובנה עמוקה שעדיין לא הגענו להבנתה. במילים אחרות, מה שנראה משוגע יכול להיות סוג של חוכמה גבוהה יותר, שהפער בינינו לבינה גורם לנו לפרש אותה כטירוף. חכם אמיתי ומשוגע קושיות על הצדיק פערי הבנה בין אדם רגיל לחכם מניפולציה מול חוכמה אמיתית התמודדות עם מחשבות משוגעות חכם נראה טיפש, גאון נראה משוגע, משוגע שהוא גאון, אולי המשוגע גאון? אולי הטיפש חכם? טיפש שהוא חכם, חוכמה שנראית טיפשות, טיפש או חכם, משוגע או גאון
חוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכם
חוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכם
חוכמה או טיפשות, לא חוכמה לצטט אנשים חכמים, מהי חוכמה אמיתית? דברים חכמים, תובנות חכמות, חשיבה חכמה, יכולת חשיבה, יכולת ניתוח, האם אני חכם? האם מישהו חכם? חכם שנראה טיפש, טיפש שנראה חכם, החוכמה של גוגל, להיות חכם מהו ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? ההרצאה עוסקת בהבנת ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה ובחיפוש אחרי מהות החוכמה האמיתית. אליעד כהן מציין כי הרבה פעמים אנשים נוטים להסתכל על אחרים ולשפוט אותם לפי מה שהם אומרים או מצטטים, אך ישנו הבדל משמעותי בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה. האם כל מי שאומר דברים חכמים באמת חכם? אליעד מסביר כי לא כל מי שמדבר על חוכמה או מצטט דברים חכמים באמת חושב בצורה חכמה. לדוגמה, הוא מציין את מנוע החיפוש גוגל, שיכול לספק תשובות חכמות לשאלות רבות, אך אין ... ניתוחים מעמיקים של המידע שהוא מציג, אלא הוא עובד לפי אלגוריתמים שמביאים תשובות באופן אוטומטי, מבלי להבין את מהותן. החוכמה שלו היא לא חכמה אמיתית, אלא שינון של מידע. הוא לא מבצע את החשיבה ההולמת אחר המידע שמוצג. ההבדל בין דיבור חכם לחשיבה חכמה לגבי אנשים אחרים, אליעד מציין כי אנשים רבים עשויים לומר דברים חכמים אך לא בהכרח להבין אותם לעומק. אם אדם מצטט רעיונות חכמים מבלי להבין את משמעותם או מבלי לבצע ניתוח עצמאי, הוא לא בהכרח אדם חכם. חוכמה אמיתית טמונה ביכולת להבין את המידע לעומק, לשאול שאלות, ולבצע ניתוח עצמאי. דוגמה לחשיבה חכמה לעומת מסקנה שגויה אליעד ... לשחזר ידע קיים? האם הוא מראה גמישות מחשבתית ויכולת להסתכל על נושא מכיוונים שונים? לסיכום ההבדל בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה הוא מהותי. חוכמה אמיתית אינה נמדדת רק במילים ובתשובות נכונות, אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. על כן, כדי להעריך חוכמה, יש לבחון את דרך החשיבה ולא להסתנוור רק מהדברים שנשמעים חכמים. איך לזהות מישהו חכם? מה ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? האם אני חכם או טיפש? איך לפתח חשיבה חכמה? מהם הסימנים של חשיבה עמוקה? אנשים חכמים ותובנות חכמות - ההבדל בין דיבור חכם לחשיבה חכמה כאשר אנו מדברים על חוכמה, חשוב להבין שלא כל מי שאומר דברים חכמים הוא בהכרח אדם חכם. יש הבדל מהותי בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה. אדם חכם הוא לאו דווקא מי שמדקלם תובנות חכמות, אלא מי שמסוגל לנתח, להבין ולהסיק מסקנות בצורה מעמיקה ונכונה. גוגל - דוגמה לאמירת דברים חכמים ללא חשיבה ניקח לדוגמה את מנוע החיפוש של גוגל. גוגל יכול לספק לנו תשובות חכמות ונכונות כמעט לכל שאלה ... מידע שמופיע באתרים רבים, ומנגיש לנו אותו בצורה ברורה. אך האם גוגל הוא חכם? לא. גוגל מסוגל להגיד דברים חכמים, אך הוא לא חושב באמת. הוא פועל על פי אלגוריתמים שמחפשים מידע ומביאים את התשובה הרלוונטית ביותר בהתאם למה ... אינו מנתח את המידע כמו אדם חושב, אלא פשוט מאתר ומציג אותו. ההבדל בין אנשים שחושבים לאנשים שאומרים דברים חכמים כמו גוגל, גם בני אדם יכולים לשנן משפטים חכמים ולצטט רעיונות מרשימים, אך זה לא בהכרח אומר שהם חושבים בצורה חכמה. יש אנשים שמשתמשים בזיכרון טוב או באוצר מילים עשיר כדי ליצור רושם של חוכמה, אך כאשר בוחנים את דרך החשיבה שלהם, מגלים שאין שם באמת ניתוח עמוק או הבנה מעמיקה. חשיבה חכמה היא ... למרות הטעות, בעוד שהשני רק נתן תשובה חכמה מבלי להבין את משמעותה. כיצד לזהות אדם חכם באמת? כדי לזהות חוכמה אמיתית אצל אדם, כדאי לשים לב לא רק למה שהוא אומר, אלא גם לאופן שבו הוא חושב: האם הוא ... לשחזר ידע קיים? האם הוא מראה גמישות מחשבתית ויכולת להסתכל על נושא מכיוונים שונים? לסיכום ההבדל בין להגיד דברים חכמים לבין לחשוב בצורה חכמה הוא מהותי. חוכמה אמיתית אינה נמדדת רק במילים ובתשובות נכונות, אלא ביכולת להבין, לנתח ולהסיק מסקנות מתוך חשיבה עמוקה. לכן, כאשר אנו מנסים להעריך חוכמה, חשוב לא להסתנוור רק מדברים שנשמעים חכמים, אלא לבחון את דרך החשיבה שמאחוריהם. איך לזהות מישהו חכם? מה ההבדל בין חוכמה לאינטליגנציה? האם אני חכם או טיפש? איך לפתח חשיבה חכמה? מהם הסימנים של חשיבה עמוקה?
חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, איך להישמע חכם? איך להיראות חכם? מידע מורכב, מידע פשוט, מידע שגוי, מידע נכון, איך לזהות מישהו חכם? חוכמת הקבלה, חוכמת הזוהר, חוכמת היהדות, לימוד תורה, איך לדעת אם הוא חכם או טיפש? השפה הארמית
חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, איך להישמע חכם? איך להיראות חכם? מידע מורכב, מידע פשוט, מידע שגוי, מידע נכון, איך לזהות מישהו חכם? חוכמת הקבלה, חוכמת הזוהר, חוכמת היהדות, לימוד תורה, איך לדעת אם הוא חכם או טיפש? השפה הארמית
חכם או טיפש, 2 סוגים של מידע, איך להישמע חכם? איך להיראות חכם? מידע מורכב, מידע פשוט, מידע שגוי, מידע נכון, איך לזהות מישהו חכם? חוכמת הקבלה, חוכמת הזוהר, חוכמת היהדות, לימוד תורה, איך לדעת אם הוא חכם או טיפש? השפה הארמית איך להבדיל בין מידע עמוק למידע שטחי? כאשר אדם שומע מידע חדש, עליו להבדיל בין מידע שנשמע עמוק ומסתורי לבין מידע שהוא באמת עמוק ומסתורי. לעיתים, המידע עשוי להישמע מאוד חכם ועמוק, אך יש להבין אם מדובר במידע אמיתי ומורכב או שמא הוא פשוט עטוף במילים וביטויים לא מוכרים שמייצרים ... היגיון שדורש הקדמות להבנתו, המידע הזה הופך להיות עמוק. איך לזהות אם המידע עמוק או לא? כאשר אדם נשמע חכם ומדבר בצורה חכמה, חשוב להבין האם זה בגלל שהוא משתמש במילים זרות או במושגים שנשמעים עמוקים, או בגלל שהרעיונות שהוא מציג באמת ... ארמית, מצטט את הזוהר או מוסיף פרטים שמאדירים את המידע שלו, זה לא בהכרח אומר שהמידע הוא אמיתי או חכם. ייתכן מאוד שהמידע לא נכון או מטופש, פשוט עטוף במילים שמטשטשות את פשטותו. איך לבדוק אם מישהו חכם או טיפש? כאשר שומעים מישהו שמציג רעיונות שנשמעים מסובכים, יש לבדוק האם הם אכן דורשים הבנה עמוקה או שמא מדובר בתיאורים ריקים עטופים במילים מסובכות. לעיתים, כשאנחנו לא מבינים משהו, נטייתנו היא להניח שהאדם שמדבר הוא חכם מאוד, אך צריך לזכור שייתכן שזה פשוט בגלל שאנחנו לא מבינים את מה שהוא אומר, לא כי הוא באמת חכם. לא כל מי שמדבר בשפה קשה או מבלבלת בהכרח מציג רעיונות עמוקים. מהי הדרך הטובה ביותר לזהות מידע חכם? בכדי לדעת אם מדובר במידע חכם, יש להתרכז בשאלה אם המידע הוא באמת מורכב מבחינת הלוגיקה וההבנה, ולא רק במילים שמעוטרות בציטוטים וביטויים. אדם חכם יכול להציג רעיונות בצורה פשוטה, בעוד שאדם שמנסה להיראות חכם עשוי להשתמש במילים ארוכות ומורכבות כדי ליצור רושם של חוכמה, גם אם המידע עצמו שטחי. איך לזהות מידע חכם? מה הופך מידע לעמוק? הבדלים בין מידע עמוק למידע שטחי איך להיראות חכם? האם כל מידע עמוק הוא נכון?
אלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהים
אלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהים
אלוהים חכם או טיפש? העולם חכם או טיפש? חוכמת האלוהים, כמה אלוהים חכם? השכל של אלוהים האם אלוהים חכם או טיפש? השאלה המרכזית שאליעד כהן דן בה היא האם אלוהים הוא חכם או טיפש, ועד כמה נכון לומר שהעולם עצמו הוא חכם או טיפש. אליעד כהן מתייחס תחילה לתפיסת הדתיים, שמעדיפים לחשוב שאלוהים הוא חכם, בעיקר כי הם מאמינים בו ומביכים לומר שהם מאמינים במישהו טיפש או משוגע. אם יכירו בכך שהם מאמינים בישות טיפשה, הם בעצם מודים בשיגעון שלהם עצמם. בנוסף, אליעד מסביר שאם אלוהים הוא חכם, זה נותן הצדקה לסיפורי התורה ולרעיון שיש לעולם תכלית מסוימת, ולכן יש לדתיים אינטרס גדול להציג את אלוהים כחכם. האם מי שיצר את השכל חייב להיות חכם יותר? אחד הטיעונים שאליעד מציג הוא הטיעון של רבנים הטוענים שאם בני האדם חכמים, חייב להיות מישהו חכם יותר שיצר אותם. לכאורה, אדם חכם קיבל את השכל שלו מאלוהים, ולכן אלוהים חייב להיות חכם יותר מכל אדם. אך אליעד מבהיר שזהו טיעון שגוי ואף טיפשי. הוא מדגים זאת בכך שאם בני האדם חכמים, מי נתן את השכל לאנשים טיפשים או למשוגעים? אם אלוהים אחראי גם לשיגעון, אולי הוא משוגע בעצמו. אם משתמשים באותו היגיון, זה אומר שאלוהים לא יכול להיות רק חכם, אלא חייב להיות גם טיפש. מה יש יותר בעולם, חוכמה או טיפשות? אליעד מסביר שהרב מסתכל על האנשים החכמים ומסיק שאלוהים חכם, אבל הוא מתעלם מהמשוגעים ומהטיפשים בעולם. אם אלוהים יצר את הכל, הוא יצר גם את הטיפשות והשיגעון, וזה אומר שבהכרח הוא גם טיפש ומשוגע בעצמו. סטטיסטית, אליעד מסביר, בעולם יש הרבה יותר טיפשות ושיגעון מאשר חוכמה, משום שמספר האנשים החכמים הוא מצומצם יחסית לאנשים הטיפשים ולבעלי החיים והדוממים, שהם רוב מוחלט ואין בהם שום חוכמה גלויה. איך אפשר להגדיר מה זו בכלל חוכמה? אליעד ממשיך ושואל איך בכלל מגדירים מה זו חוכמה. הוא נותן דוגמה של תא סרטני שיש לו יכולת התפשטות. האם הוא חכם? אולי הוא טיפש שאינו מצליח לשמור על הכוח שלו באופן מסודר. כך שבעצם היכולת ליצור משהו אינה מוכיחה חוכמה. הוא גם מסביר שאולי האנשים שנראים לנו משוגעים הם למעשה החכמים האמיתיים, והאנשים שאנחנו תופסים כחכמים הם בעצם המשוגעים. לכן הוא מדגיש שצריך קודם כל להגדיר מה זו בכלל חוכמה לפני שקובעים אם אלוהים הוא חכם. האם יכול להיות שאלוהים גם חכם וגם משוגע? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת - אולי אלוהים הוא גם חכם וגם משוגע. הוא שואל את הדתיים: ... למחשבה הזאת כי חשוב להם להאמין שאלוהים הוא מושלם. אליעד מסביר שבעצם, אם אלוהים יצר עולם שיש בו גם חוכמה וגם טיפשות, חייב להיות בו הפוטנציאל לשניהם - גם לשיגעון, לטיפשות, לכעס, לעצבים ולמחלות נפש. זה אומר שבתוך אלוהים עצמו יש את כל הדברים האלה, או לפחות את הפוטנציאל לייצר אותם. האם אלוהים נמצא מעבר להגדרות של חוכמה וטיפשות? אליעד מסביר לבסוף שהרעיון שאלוהים הוא חכם או טיפש הוא רעיון מוגבל. אלוהים, לטענתו, נמצא מעבר להגדרות האלו - לפני ההבחנה בין חוכמה וטיפשות, לפני הטוב והרע. לומר שאלוהים הוא רק חכם זו טיפשות בדיוק כמו לומר שהוא רק טיפש. אלוהים הוא ... מאוד חכם, זה בעצם בגלל הטיפשות שלנו. ככל שהאדם חכם יותר, הוא פחות מתלהב, ודברים שנראו לו פעם מאוד חכמים מתחילים להיראות לו פשוטים ואפילו טיפשיים. מצד שני, דבר שנראה לנו טיפשי יכול למעשה להיות חכם, ואנחנו פשוט טיפשים ... דבר? לסיכום, אליעד כהן מסביר שלהגדיר את אלוהים כחכם או כטיפש זהו ויכוח סרק. בעולם יש גם תהליכים שנראים חכמים וגם כאלה שנראים טיפשיים, אבל ההגדרה של חוכמה או טיפשות תלויה לחלוטין בתפיסתו של המתבונן. אלוהים האמיתי, לפי אליעד, הוא מעבר לכל ההגדרות, ואצל אלוהים האמיתי לא קיים ההבדל בין חוכמה לטיפשות, אלא הוא כולל את כל הצדדים האפשריים יחד. האם אלוהים חכם או טיפש? איך להגדיר חוכמה? האם העולם חכם או טיפש? האם אלוהים יכול להיות משוגע? חוכמה וטיפשות באלוהים מי נתן לאדם את השכל?
חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות?
חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות?
חוכמה וטיפשות, האם אני חכם או טיפש? סימן שאני חכם, כולם חכמים, כולם טיפשים, החכם הוא טיפש, הטיפש הוא חכם, הצדיק הוא רשע, הרשע הוא צדיק, דרי מעלה, דרי מטה, הכל טיפשי, הכל חכם, הכל הגיוני, הכל לא הגיוני, מהי חוכמה? מהי טיפשות? איך לדעת אם אתה באמת חכם או טיפש? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד אדם יכול לדעת אם הוא באמת חכם או טיפש. אליעד כהן מדגיש שאחת הדרכים העיקריות להבין האם יש לאדם שכל וחוכמה אמיתית, היא האם אותו אדם חושב שהוא משוגע. לטענתו, אדם חכם באמת הוא כזה שרואה בעצמו לא רק משוגע, אלא גם משוגע לגמרי. הרעיון שעומד בבסיס טענה זו הוא שעצם ... כמשוגע לחלוטין, מצביעה על רמת שכל גבוהה ואמיתית יותר. אליעד כהן מוסיף כי אנשים רבים נוטים לחשוב שהם עצמם חכמים ואחרים טיפשים או משוגעים. אך הוא טוען שאם היה להם שכל אמיתי, כל מחשבה שלהם הייתה נראית להם כטירוף ... הנוכחית של אליעד עצמו, היא סוג של שיגעון, כי היא איננה האמת המוחלטת. למה כל מחשבה נראית כמשוגעת לאדם חכם באמת? אליעד כהן מסביר שהסיבה לכך שכל מחשבה נראית משוגעת לאדם עם שכל אמיתי היא מכיוון שחכם הוא מי שרואה את האמת, בעוד שמשוגע הוא מי שאינו רואה את האמת וחושב שהשקר הוא האמת. מכיוון שכל רעיון בעולם הוא למעשה שקר חלקי (כיוון שאינו אמת מוחלטת), הרי שכל רעיון, אפילו המבריק והמתוחכם ביותר, הוא סוג של טירוף או שיגעון מנקודת מבטו של האדם החכם באמת. אליעד כהן מדגיש עוד יותר, שבאמת המוחלטת מתבטלים לחלוטין ההבדלים בין חוכמה לטיפשות ובין אמת לשקר, מכיוון שהאמת המוחלטת מראה שאין הבדל מהותי בין דבר לדבר. לכן, עבור מי שרואה את האמת המוחלטת, גם הדברים שנראים טיפשיים לחלוטין עשויים להיראות כחכמים, ולהיפך - הדברים החכמים ביותר נראים כמשוגעים. האם החכם והטיפש הם אותו הדבר? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד כהן משתמש בדוגמה של רבי נחמן מברסלב, שטען כי הוא יכול להראות לאדם הכי חכם שהוא בעצם טיפש גמור, ולהראות לאדם הכי טיפש שהוא חכם מאוד. לפי רבי נחמן, צדיק אמיתי או חכם אמיתי חייב שיהיו לו שתי היכולות האלו: היכולת להוכיח לאדם הכי חכם, לרב או לצדיק הגדול ביותר, שהוא בעצם טיפש, בור, לא יודע כלום, ואפילו רשע. היכולת להראות לאדם הכי טיפש והכי רשע, שהוא דווקא חכם, שיש לו הבנה, היגיון, ואפילו שהוא אדם משכיל ואינטליגנט. לפי אליעד, היכולות הללו הן סימנים לכך שאדם הגיע לחוכמה גבוהה באמת. משמעות הדבר היא שאדם שמחזיק באמת המוחלטת אינו נתפס לאף רעיון מסוים כנכון או שגוי בצורה מוחלטת, ... רודפים אחריו - זהו בדיוק המצב שבו אדם נמצא בשיגעון, משום שהוא אינו מצליח להבחין בין האמת לשקר. לעומתו, החכם או האדם בעל השכל הוא זה שרואה את האמת כהווייתה. האם אפשר לקבוע באופן מוחלט מהי חוכמה ומהי טיפשות? אליעד מסביר שבאמת המוחלטת אי אפשר להבדיל בין חוכמה לטיפשות, משום שבמצב של אמת מוחלטת מושגים אלו מאבדים את משמעותם. הוא מדגיש שכל מה שנראה לנו כחוכמה יכול להיות גם שיגעון, וכל מה שנראה כשיגעון יכול להיות חוכמה, ולכן בסופו של דבר אין אפשרות אמיתית לקבוע באופן מוחלט מה חכם ומה טיפשי. מהו הסימן המרכזי לכך שאתה באמת חכם? הסימן המרכזי שאליעד כהן מציג כדי לדעת שאתה באמת חכם הוא שדברים חכמים נראים לך כמשוגעים ודברים משוגעים נראים לך כחכמים. מי שמסוגל לראות כך את המציאות נמצא בדרך הנכונה לאמת מוחלטת, משום שהוא אינו נאחז ברעיונות מסוימים כנכונים או ... להיות גם נכון וגם שגוי בו זמנית. בסיום, אליעד כהן מציע לאנשים להיכנס לאתר ולחפש עוד מידע בנושאים כמו: חוכמה, טיפשות, אמת מוחלטת, שיגעון, איך לדעת אם אתה חכם, ועוד. איך לדעת אם אני חכם? מה ההבדל בין חוכמה לטיפשות? האם הכל טיפשי והכל חכם בו זמנית? מהי האמת המוחלטת? איך להבדיל בין אמת לשקר? האם משוגע יכול ...
מי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמה
מי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמה
מי יותר חכם ממי? טיפש חכם, חכם טיפש, החוכמה שבטיפשות, טרולים חכמים, טענות של דתיים, הוכחות טיפשיות, טעויות לוגיות, גאון או משוגע, מי יותר קרוב לאמת? משוגע או גאון, חכם יותר ממשוגעים, טיפשות חכמה האם טיפש יכול להיות חכם יותר ממך? אליעד כהן מסביר שישנו מצב שבו אדם אומר דברים שנתפסים בעיניך כטיפשיים לחלוטין, ואף כל האנשים בעולם חושבים שדבריו טיפשיים, אך עדיין הוא עשוי להיות חכם ממך בנושא הספציפי הזה, גם אם בפועל מה שהוא אומר אינו נכון. כהן מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם מישהו ... שם שום פיל, אז ברור שהוא נראה טיפש. אך אם אכן יש פיל והוא היחיד שמבחין בו, מתברר שהוא חכם יותר מכל אלו שהכחישו זאת. במקרה כזה, הוא לא רק חכם אלא הגאון היחיד שראה את המציאות נכוחה, בזמן שכולם טעו וחשבו שהוא טיפש. עם זאת, אליעד כהן לוקח את ... נוסף קדימה ומציע מצב הפוך: האם ייתכן שמישהו יאמר משהו שהוא באמת טיפשי ושגוי באופן אובייקטיבי, ובכל זאת ייחשב חכם יותר ממך, למרות שאתה דווקא רואה את האמת נכונה? אליעד מדגים זאת דרך דוגמה נוספת, שבה אדם טוען יש ... פיל בכלל. כולם יודעים שאין פיל, וכולם בטוחים שהוא טועה. ובכל זאת, אליעד טוען שייתכן מצב שבו האדם הזה חכם יותר ממך למרות הטעות שלו. מדוע? מפני שאותו אדם, גם אם הגיע למסקנה שגויה, ייתכן שעשה זאת מתוך תהליך חשיבה מתוחכם ומפורט יותר. הוא השקיע מחשבה עמוקה יותר בדרכים להגיע למסקנה, גם אם המסקנה שגויה. אליעד מסביר שההיגיון והתהליך שבו ... מעמיקים משל אדם אחר שצודק במקרה, אך לא באמת מבין לעומק את הסיבה לכך שהוא צודק. איך אפשר להיות חכם ולהגיע למסקנה לא נכונה? אליעד ממשיך ומסביר נקודה חשובה לגבי חוכמה וטיפשות. הוא מביא דוגמה מתחום המתמטיקה: נניח שיש תרגיל מתמטי והתשובה הנכונה היא המספר 2. אדם אחד פותר את ... בצורה מדויקת ונכונה ומגיע ל - 2, ואדם אחר מגיע לתשובה לא נכונה כמו 928. נשאלת השאלה מי יותר חכם? אליעד מסביר כי לכאורה התשובה ברורה: מי שהגיע ל - 2 הוא החכם. אך האם ייתכן מצב שבו מי שטעה והגיע לתשובה לא נכונה יהיה חכם יותר מהאדם שצדק? אליעד משיב שכן, ומסביר שזה אפשרי אם אותו אדם שהגיע לתוצאה שגויה התמודד עם שאלות מורכבות ... חשב עליהם, ולמעשה הבנתו עמוקה יותר במובן הרחב של החשיבה, למרות התוצאה השגויה הסופית. הנקודה המעניינת שאליעד מדגיש היא שהחוכמה לא נמדדת רק לפי נכונות התשובה הסופית, אלא לפי עומק החשיבה. מי שנחשב לטיפש בגלל תשובה לא נכונה, עדיין יכול להיות חכם יותר, מכיוון שהתהליך המחשבתי שלו מעמיק, מפורט, ומבין את ההקשרים הרחבים יותר של הנושא. אדם זה אולי טעה בתוצאה הסופית, אבל החשיבה שלו יותר מתוחכמת ושלמה. האם מי שמדבר שטויות יכול להיות חכם? אליעד כהן מתייחס גם לתופעה שבה אנשים מדברים שטויות, או כותבים דברים טיפשיים בפייסבוק, ואחרים מכנים אותם טרולים טיפשים. הוא מסביר שייתכן שהדברים שהטרול כותב הם אכן טיפשיים ולא נכונים, אך הוא עצמו יותר חכם מאלו שמזלזלים בו. מדוע? מפני שגם אם הוא טועה לחלוטין במה שהוא אומר, הדרך שבה הוא חושב על הדברים, ... הרבה יותר מלאה. אליעד מסכם ואומר שההבנה העמוקה של החשיבה של האחר, גם כשהיא שגויה, יכולה להפוך אותך לאדם חכם יותר ולקרב אותך לאמת. מי יותר קרוב לאמת? האם טיפש יכול להיות גאון? איך להבדיל בין חכם לטיפש? הוכחות טיפשיות של דתיים החוכמה שבטיפשות טרולים חכמים בפייסבוק האם טיפש יכול להיות גאון?
חכם או טיפש, איך לדעת מי יותר חכם ממי? איך לדעת מי יותר טיפש ממי? מדד לחוכמה, מדד לטיפשות, ממי לקבל עצות? בחירת מטפל, בחירת יועץ, המלצות על יועץ, מהי חוכמה? מהי טיפשות? גאון או משוגע, מי הכי חכם? לזהות חכם, לזהות טיפש
חכם או טיפש, איך לדעת מי יותר חכם ממי? איך לדעת מי יותר טיפש ממי? מדד לחוכמה, מדד לטיפשות, ממי לקבל עצות? בחירת מטפל, בחירת יועץ, המלצות על יועץ, מהי חוכמה? מהי טיפשות? גאון או משוגע, מי הכי חכם? לזהות חכם, לזהות טיפש
חכם או טיפש, איך לדעת מי יותר חכם ממי? איך לדעת מי יותר טיפש ממי? מדד לחוכמה, מדד לטיפשות, ממי לקבל עצות? בחירת מטפל, בחירת יועץ, המלצות על יועץ, מהי חוכמה? מהי טיפשות? גאון או משוגע, מי הכי חכם? לזהות חכם, לזהות טיפש איך אפשר לדעת מי חכם ומי טיפש? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להבחין בין אדם חכם לאדם טיפש, כיצד למדוד חוכמה וטיפשות, ואיך לבחור יועץ או מטפל נכון. הוא מתחיל עם ההבנה הבסיסית שאדם טיפש הוא מי שבוחר להתייעץ עם האדם הלא נכון. למשל, אדם שנכנס לו קוץ ברגל, ובמקום ללכת לאדם חכם, הולך למישהו שנותן לו עצה גרועה ומכניס מסמר במקום הקוץ. דוגמה נוספת היא אדם שנכנסה לו זכוכית לגוף, ומתייעץ עם טיפש שממליץ להוציא את הזכוכית, מה שגורם לו למוות, בניגוד לעצת החכם שאמר להשאיר את הזכוכית כי היא עוצרת את הדימום. למה אנשים מעדיפים לקבל עצות מאנשים טיפשים? לפי אליעד כהן, ... מסביר שהרצון שלנו להיות צודקים מונע מאיתנו להתייעץ עם מי שבאמת יכול לעזור לנו. איך נדע מי באמת יותר חכם? כדי לדעת מי חכם יותר, אליעד ממליץ לבדוק מי מבין היועצים או האנשים שאנחנו מתייעצים איתם מצליח לשנות את דעתנו לגבי דברים שהיינו בטוחים בהם לחלוטין. ככל שמישהו מצליח לשנות את דעתנו לגבי משהו שהיינו בטוחים שהוא שגוי, כך הוא יותר חכם. לדוגמה, אם מישהו אומר דבר שנראה לנו בהתחלה כמו שטות מוחלטת, אך לאחר חשיבה מעמיקה אנחנו מגלים שהוא צדק, סימן שהוא חכם מאוד באופן יחסי אלינו. אליעד כהן מביא דוגמה ממכון כושר: אם אדם רוצה להרים 10 קג, הוא יכול לפנות ... טעויות שאתה עוד לא עשית, כך הוא יכול לתת לך עצות יעילות יותר. מה הקשר בין תת - המודע לחוכמה? אליעד מסביר שהרבה פעמים אנחנו מרמים את עצמנו בגלל התת - מודע שלנו. המודע אומר לנו דבר אחד, בעוד התת - מודע יודע את האמת ומסתיר אותה מאיתנו. היועץ החכם באמת, הוא זה שמבין את הטריקים של התת - מודע שלך ויודע להראות לך דברים שנסתרים ממך. אדם חכם יותר הוא אדם שלא רק יודע לתת לך תשובות, אלא גם יודע לשאול את השאלות הנכונות ולהציג בפניך את הבעיה שלך באופן שלא היית מודע אליו. איך מדרגים חוכמה וטיפשות בפועל? אליעד כהן נותן דרך פרקטית לבחירת יועצים או מטפלים: לקחת מספר ספרים של אנשים שונים, לקרוא אותם ... שיש יותר דברים שאתה לא מסכים איתם, אבל לאחר התבוננות מעמיקה גילית שהם נכונים, כך האדם שכתב את הספר חכם יותר. מי שמסכימים איתו מלכתחילה לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט דומה לך בחשיבה ולכן פחות יכול לקדם אותך. איך אפשר לזהות מי משוגע ומי גאון? אליעד ... משוגע לגמרי אבל לאחר בדיקה יתברר כנכון, אז הוא בעצם גאון, כי הוא הבין משהו שאתה לא הבנת. מהי חוכמה אמיתית לפי אליעד כהן? חוכמה, על פי אליעד כהן, היא למעשה אמת. ככל שאדם נמצא קרוב יותר לאמת ומצליח להביא אחרים אליה, כך הוא נחשב לחכם יותר. הטיפשות היא ההתרחקות מהאמת והאמונה בשקרים שאנו מספרים לעצמנו או לאחרים. כדי להיות באמת חכם, יש לחפש את מי שאומר דברים מנוגדים להיגיון שלנו, ואז לבדוק אותם לעומק ולראות אם יש בהם אמת. לסיכום, כדי לדעת מי באמת חכם, יש לבדוק מי מצליח לערער על הנחות היסוד שלנו, מי מסוגל להביא אותנו לשינוי דעתנו על דברים שהיינו בטוחים בהם, ומי מסוגל להבין ולהסביר לנו את הבעיות שלנו בצורה חדשה, מדויקת ועמוקה. איך לזהות יועץ חכם? כיצד לבחור מטפל מתאים? מה ההבדל בין חכם לטיפש? איך מודדים חוכמה? איך לזהות מי באמת גאון? ממי כדאי לקבל עצות? מהי חוכמה אמיתית?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה האמת? איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: חכם, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשפר את הזיכרון? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לעשות יותר כסף? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להאמין בעצמך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לפרש חלומות? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך להיות מאושר ושמח? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להתמודד עם גירושין? איך לחנך ילדים? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להיגמל מהימורים? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך ליצור אהבה? איך לשתול מחשבות? איך להצליח בזוגיות ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: חכם, איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם לחץ? דיכאון? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות מאושר? האם יש בחירה חופשית? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? אולי אנחנו במטריקס? מה המשמעות של החיים? מי ברא את אלוהים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה העולם קיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? למה לא להתאבד? למה יש רע בעולם? בשביל מה לחיות? איך להנות בחיים? האם יש אמת מוחלטת? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מטפל התנהגותי קוגניטיבי, מטפל רגשי, אימון אישי לזוגיות בנושא חכם - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.3906 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 08:40:14 - wesi1