בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי.
וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחא שתתבאר כאן בהמשך:
למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות?
להלן מספר תועלות לדוגמא: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו.
להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום:
אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס].
אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב].
אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני].
נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי].
הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי].
אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי].
אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה].
אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי].
אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך].
וכיו"ב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק...
שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה:
אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי.
כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה בטוח שהדבר קורה באופן אקראי ושאין שום אפשרות לשנות את זה, הרי שהוא לא היה מרגיש מכך רע.
ואעמיק: כי כל דבר בפני עצמו, אין לו משמעות בפני עצמו כדבר בודד, אא"כ הוא בהקשר של דבר אחר. ז"א שבציר הזמן שבו אנחנו חיים, בכל רגע קורה משהו אחר ואירוע אחר. ולכל רגע בפני עצמו, אין שום משמעות כלשהי, אלא אם הוא ביחס לרגע אחר.
לדוגמא: כואב לך. לזה לכשעצמו אין שום משמעות בפני עצמו לתחושת הכאב. אלא אם זה ביחס לזה שיש לך רצון שלא יכאב לך. ואז בעצם יש לנו 2 דברים שונים. 1 - כואב לי + 2 - אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי.
ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחוייב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחוייב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי.
בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה.
שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה:
בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה.
לדוגמא: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, הסיבה היא שהשמנתי. והתוצאה היא שאני לא אוהב את עצמי.
דוגמא נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או שכעסת על השכן שעושה רעש? תשובה: קודם הוא עשה רעש. מסקנה: הסיבה היא שהשכן עשה רעש. התוצאה היא שאני כועס עליו.
ובמילים אחרות, הסיבה לפני התוצאה ולא התוצאה לפני הסיבה. ולכן פשוט תנסה להבין מה קרה קודם בציר הזמן וזו הסיבה ומה שקרה אחר כך, זו התוצאה.
שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה:
עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר:
נניח שנאמר "יורד עכשיו גשם". כמה טענות יש כאן? תשובה: יש כאן טענה אחת והיא שיורד עכשיו גשם.
עכשיו נאמר משפט נוסף בפני עצמו. לדוגמא: "תלבש מעיל". גם כאן יש רק אמירה אחת, שהיא "תלבש מעיל"
ועכשיו נאמר משפט סיבתי, כגון: "תלבש מעיל כי יורד עכשיו גשם". כאן בעצם יש לנו 4 אמירות. שה 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם.
אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה "כי / בגלל / למרות / משום" וכיו"ב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות נוספות שהן: 3 - בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. 4 - תלבש מעיל בגלל שיורד גשם.
כאשר לכאורה טענה 3 ו 4 נראות זהות. תלבש מעיל כי יורד גשם, בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. ולכאורה אלו 2 משפטים זהים. אבל אלו 2 משפטים שונים. ותכף אסביר את השונות שלהם.
ואסביר: הסיבה גורמת לתוצאה. התוצאה נגרמת מהסיבה. ובמקרה שלנו, הסיבה היא שיורד גשם, התוצאה היא שתלבש מעיל. ואת זה ניתן להציג ב 2 דרכים. 1 - הסיבה גורמת לתוצאה, דהיינו, בגלל שיורד גשם שזו הסיבה, אז התוצאה היא שתלבש מעיל. ו 2 - התוצאה נגרמת מהסיבה, דהיינו, תלבש מעיל שזו התוצאה, זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה.
ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה.
לדוגמא: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות.
1 - אני אוכל את העוגה.
2 - אני רעב.
ונשאל, מה קדם למה שאני רעב או שאני אוכל את העוגה? תשובה: קודם הייתי רעב ורק אחר כך אכלתי את העוגה. מסקנה, הסיבה היא שהייתי רעב והתוצאה היא שאכלתי את העוגה.
ולכן ננסח מחדש את טענה 1 + 2 לפי הסדר של הסיבה והתוצאה:
1 - אני רעב
2 - אני אוכל את העוגה
ויש לנו עוד 2 טענות, שהן:
3 - אני רעב ולכן אני אוכל את העוגה. [הסיבה גורמת לתוצאה. הסיבה שאני רעב גורמת לכך שאני אוכל את העוגה].
4 - אני אוכל את העוגה כי אני רעב. [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב].
ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה.
שלב 4 - איך בודקים אם משהו הוא אמת:
ועכשיו אחרי שיש לנו 4 משפטים, עכשיו נלך לבדוק האם ועד כמה הם אמת. אבל לפני כן נבין באופן עקרוני, איזה שאלה שואלים כדי לדעת האם משהו הוא אמת.
אז באופן עקרוני הדרך הפשוטה ביותר לדעת אם משהו הוא אמת, זה לשאול בצורה פשוטה, האם זו אכן האמת / האם באמת זה כך. לדוגמא: "אני רעב". אז נשאל, האם באמת אני רעב, האם זו האמת שאני רעב.
אבל האמת היא, שלא תמיד המציאות היא שחור או לבן. דהיינו, לא תמיד האמת היא שאו שאני רעב או שלא. ולכן לשאול אם אני באמת רעב, זו לא שאלה מספיק אמיתית. ויותר אמת יהיה לשאול, האם באמת ועד כמה אני רעב. כי אולי אני רעב קצת / הרבה. דהיינו, עדיף לשאול, האם באמת ועד כמה באמת טענה כלשהי נכונה. כי אולי הטענה נכונה חלקית. בפרט בטענות שניתן לפרש אותן במספר פירושים אפשריים.
ואם נרצה לחדד עוד, אז כדי לבדוק אם משהו אמת, צריך לאתגר את הטענה שבודקים, באמצעות טענה הפוכה. דהיינו, לבדוק, מה ההפך של מה שאני אומר ואולי הוא נכון. לדוגמא: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. אז נשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי אני בכלל שבע?
ואם נרצה עוד יותר לברר את האמת, נקצין את ההפך. דהיינו, לדוגמא: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. וההפך המוקצן של אני רעב, הוא: אני שבע ב100% ואף פעם לא הייתי יותר שבע מאשר עכשיו וכולי. ונשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי בכלל אני שבע ב 100%? והרעיון הוא, שככל שמקצינים יותר בהצגת ההפך של הטענה שנבדקת, כך יש סיכוי גבוה יותר לגלות את האמת.
ובכל מקרה בניסוחים להלן אסתפק בניסוח של "האם ועד כמה באמת X". למרות שבעיקרון, צריך לשאול אולי גם ההפך המוחלט הוא הנכון.
שלב 5 -בדיקת אמיתות 4 הטענות:
ואחרי שהבנו איך באופן עקרוני בודקים אם משהו הוא אמת, עכשיו ניקח את 4 הטענות ונבדוק את אמיתותן בצורה הבאה. אז הטענות לדוגמא הן:
1 - אני רעב.
2 - אני אוכל את העוגה.
3 - בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.
4 - אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.
והשאלות ממילא יהיו:
1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.
2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.
3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.
4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.
וכנוסחא:
1 - קורית סיבה.
2 - קורית תוצאה.
3 - הסיבה גורמת לתוצאה.
4 - התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
והשאלות ממילא יהיו:
1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.
2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.
3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.
4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
ואסביר: בעיקרון חלק מהשאלות יכולות להיראות כשאלות מיותרות. כי לפעמים התשובה עליהן נראית ברורה מאליה. ואעפ"כ כשעובדים לפי הנוסחא, רצוי לא לדלג על שום שלב. כי גם מה שנראה בטוח נכון, לא תמיד נכון. ולכן לפי הנוסחא, צריך לעבור על כל השאלות, גם אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות.
שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנ"ל:
אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות האפשרויות לשאלות הנ"ל.
אז השאלות לדוגמא היו:
1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.
תשובות אפשריות:
1 - אני אכן רעב ואך ורק רעב.
2 - אני בכלל שבע ואך ורק שבע.
3 - אני רעב ברמה כלשהי.
2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.
תשובות אפשריות:
[בדיוק כמו עבור הסיבה]:
1 - אני אכן אוכל את העוגה את כל העוגה ורק את העוגה.
2 - אני בכלל לא אוכל את העוגה אפילו לא טיפה ממנה.
3 - אני אוכל קצת מהעוגה ברמה כלשהי.
כאשר כנראה התשובות הנ"ל לשאלות הנ"ל נראות אולי ברורות מאליהן במקרה הזה, אך עדיין כדאי להתרגל לשאול אותן, כי לפעמים מתברר אחרי בדיקה, שהמציאות היא לא בדיוק מה שאתה חשבת שקורה.
3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.
תשובות אפשריות:
1 - זה שאני רעב מחייב אותי לאכול את העוגה ואין שום אפשרות בעולם שאהיה רעב בלי שאני אוכל את העוגה. כי אם אני רעב אני חייב לאכול את העוגה.
2 - זה שאני רעב מגדיל את הסיכוי ומשפיע עלי לאכול מהעוגה, אבל זה לא מחייב אותי לאכול מהעוגה.
3 - זה שאני רעב, בכלל לא אמור להשפיע עלי לאכול מהעוגה.
4 - זה שאני רעב, זה בכלל אמור לגרום לי לא לאכול מהעוגה. ואם אכלתי מהעוגה, הרי שזה למרות שאני רעב ולא בגלל שאני רעב.
4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.
תשובות אפשריות:
1 - אני אוכל את העוגה, בגלל ואך ורק בגלל שאני רעב. אם לא הייתי רעב, לא הייתי אוכל את העוגה בכלל.
2 - אני אוכל את העוגה גם בגלל שאני רעב, אבל לא רק בגלל שאני רעב. ואם לא הייתי רעב, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]
אפשרות 1
- עדיין הייתי אוכל את העוגה בגלל סיבות אחרות. לדוגמא בגלל שאני עצבני והעוגה גורמת לי להירגע.
אפשרות 2
- לא הייתי אוכל את העוגה. אבל עדיין אני אוכל את העוגה, לא רק בגלל שאני רעב, אלא יש כאן עוד סיבה נוספת שגם בגללה אני אוכל את העוגה. לדוגמא גם בגלל שהעוגה טעימה.
3 - זה שאכלתי את העוגה, זה בכלל לא קשור לזה שהייתי רעב.
4 - זה שאכלתי את העוגה, זה למרות שהייתי רעב. כי זה בכלל היה אמור לגרום לי לא לאכול את העוגה.
וכנוסחא:
1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.
תשובות אפשריות:
1 - הסיבה אכן אמיתית ומחוייבת באופן מוחלט.
2 - הסיבה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.
3 - הסיבה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.
2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.
תשובות אפשריות:
[בדיוק כמו עבור הסיבה]:
1 - התוצאה אכן אמיתית ומחוייבת באופן מוחלט.
2 - התוצאה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.
3 - התוצאה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.
3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.
תשובות אפשריות:
1- הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות. ואם הסיבה קורית, הכרחי שתקרה התוצאה. ואין שום אפשרות שתקרה הסיבה, בלי שתקרה בגללה התוצאה.
2 - הסיבה מגדילה את הסיכוי ומשפיעה על כך שתקרה התוצאה / הסיבה מאפשרת לתוצאה לקרות. אבל הסיבה לא מחייבת את זה שתקרה גם התוצאה.
3 - הסיבה בכלל לא משפיעה בשום צורה על התוצאה.
4 - הסיבה בכלל אמורה לגרום לתוצאה הפוכה. והתוצאה אם קרתה, קרתה למרות הסיבה ולא בגלל הסיבה.
4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
תשובות אפשריות:
1 - התוצאה אכן נגרמת בגלל ואך ורק בגלל הסיבה. אם הסיבה לא הייתה קורית, לא הייתה קורית התוצאה.
2 - התוצאה נגרמת גם בגלל הסיבה, אבל לא רק בגלל הסיבה. ואם לא הייתה קורית הסיבה הזאת, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]
אפשרות 1
- עדיין הייתה קורית התוצאה בגלל סיבות אחרות, שגם הן אחראיות ברמה כלשהי לכך שתקרה התוצאה הזאת.
אפשרות 2
- התוצאה לא הייתה קורית. אבל עדיין התוצאה לא קורית רק בגלל הסיבה הזאת, אלא יש גם סיבה נוספת שצריכה לקרות, כדי שתקרה התוצאה הזאת.
3 - התוצאה קרתה בלי שום קשר לסיבה.
4 - התוצאה קרתה למרות שהסיבה קרתה ולא בגלל שהסיבה קרתה. כי הסיבה הייתה אמורה לגרום לתוצאה הפוכה ממה שקרה.
שלב 7 - בדיקת התשובות לשאלות הנ"ל:
בעיקרון אחרי ששאלנו את כל השאלות הנ"ל, עכשיו צריך לעבור שאלה שאלה / אפשרות אפשרות ולבדוק ולראות מה האמת. ולראות האם זאת אכן האמת / אולי זאת לא כל האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי.
וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב.
דברים לשים לב / טעויות נפוצות:
אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח המדוייק של הטענות של הסיבה והתוצאה, ואז לא בהכרח מקבלים את התשובות הנכונות. ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה.
טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא תראה את מה שבאמת קורה ואת הפתרון האמיתי לבעיה שלך, בהתאם לחוקיות האמיתית של מה שקורה.
תוספות - האם זה באמת קורה ואם כן אז מה?!:
אחת הדרכים להתמודד עם תחושות רעות, היא לאתר את הסיבה לתחושה הרעה ולשאול 2 שאלות. 1 - האם זה באמת קורה מה שאני חושב שקורה. 2 - אם כן זה קורה, אז מה אם זה קורה.
לדוגמא: רע לי כי קר לי. נשאל: האם באמת קר לי. ואם כן אז מה אם קר לי, האם זה מחייב את זה שאני ארגיש מכך רע.
2 השאלות האלו מקבילות ל 2 מתוך 4 השאלות הנ"ל. השאלה האם זה באמת קורה, מקבילה לשאלה של בדיקת אמיתות הסיבה, האם באמת ועד כמה קורית הסיבה. והשאלה אם זה קורה אז מה, מקבילה לשאלה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות.
כאשר אנחנו בודקים האם זה באמת קורה, אנחנו בודקים בדיקת מציאות. כאשר אנחנו בודקים אם זה קורה אז מה, אנחנו בודקים בדיקת רצון. וזה רלוונטי למקרים שבהם יש רכיב של רצון בתוך הסיבה והתוצאה.
לדוגמא: אני עצבני, כי יתוש מעצבן אותי. רכיב הרצון הוא, שאני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. ובמקרה כזה, הסיבה היא ש: יתוש מעצבן אותי + אני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. וזה מוביל לתוצאה ש: אני עצבני.
ואז נשאל, האם באמת ועד כמה היתוש מעצבן אותך. והאם זה שהיתוש מעצבן אותך, האם זה מחייב את זה שלא תרצה את זה.
ובכל מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנ"ל.
איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4:
אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. עכשיו, יש מספר מצבים אפשריים.
אפשרות אחת לדוגמא היא, שכל אחת מהרגליים של השולחן יכולה להחזיק את השולחן, גם בלי שאר הרגליים ושכל אחת מהרגלים לבדה, תגרום בהכרח לשולחן לעמוד.
אפשרות נוספת לדוגמא, שהשולחן צריך את כל הרגליים כדי לעמוד. ושבלי רגל אחת, הוא לא יוכל לעמוד ושהוא חייב את כל הרגליים כדי לעמוד.
אפשרות נוספת לדוגמא, שכדי שהשולחן יעמוד, הוא לא צריך את כל הרגליים שיש לו אבל מצד שני גם לא מספיקה לו רק רגל 1 כדי לעמוד, אלא הוא צריך יותר מרגל אחת כדי לעמוד, כגון לדוגמא שיש לו 4 רגליים. וכל שילוב של 2 רגליים בפני עצמן, יכולות לגרום לשולחן לעמוד.
אפשרויות נוספות לדוגמא: שחלק מהרגליים יכולות לגרום לשולחן לעמוד בזכותן בלבד. וחלק מהרגליים צריכות רגליים נוספות כדי לתמוך בשולחן. וחלק מהרגליים אולי בכלל לא עוזרות לשולחן לעמוד. וחלק מהרגליים אולי בכלל גורמות לשולחן ליפול והשולחן בכלל עומד למרות הרגליים האלו.
וחשוב להבין, שאם בודקים רק את השאלה האם הסיבה גורמת לתוצאה או שבודקים רק את השאלה האם התוצאה נגרמת מהסיבה, הרי שלא תמיד ניתן לראות את מה שבאמת קורה. כי לדוגמא יכול להיות שהשולחן עומד בגלל הרגל הזאת, אבל הוא היה עומד גם בלי קשר לרגל הזאת וכולי.
והמסר הוא, שצריך לבדוק גם מהצד של האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן:
כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה לא ממש נכונה, כי היא רק פירוש ולא עובדה. לדוגמא: אני עצבני כי הולכים לפטר אותי. אז כאשר נשאל, האם באמת הולכים לפטר אותך, יכול להיות שנגלה, שזהו רק פירוש בלבד ושזו לא עובדה.
כמו כן לפעמים נגלה שגם התוצאה היא רק פירוש בלבד. לדוגמא, האם אתה באמת עצבני? והתשובה יכולה להיות, שאתה אולי בכלל גם שמח, על זה שאתה חושב שהולכים לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן.
דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנ"ל:
אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי:
האם באמת ועד כמה אתה מפחד? האם באמת ועד כמה יש סיכוי שהיא תעזוב אותך? האם באמת אתה מפחד רק בגלל זה? והאם זה שיש סיכוי שהיא תעזוב אותך מחייב אותך לפחד?
אני בטראומה בגלל שצחקו עלי בבית ספר:
האם באמת ועד כמה אתה בטראומה? האם באמת ועד כמה צחקו עליך בבית ספר? האם זה מחייב את זה שתהיה בטראומה? והאם באמת אתה בטראומה רק בגלל זה?
אני מרגיש שאני לא שווה כי אנשים לא אוהבים אותי:
האם באמת אני לא שווה? האם באמת אנשים לא אוהבים אותי בכלל? האם זה מחייב אותי להרגיש לא שווה? האם אני מרגיש לא שווה רק בגלל זה?
אני לא אצליח בחיים כי אני נכשל בכל דבר:
האם באמת אני נכשל בכל דבר? האם באמת אני לא אצליח בחיים? האם אני חושב שלא אצליח, רק בגלל שאני נכשל בדברים? והאם זה שאני נכשל בדברים מחייב אותי לחשוב שאני לא אצליח?
החבר שלי לא אוהב אותי מספיק ואני עצובה:
האם באמת / כמה / למה, הוא לא אוהב אותך מספיק? האם באמת את רק עצובה בגלל זה? האם זה מחייב אותך להיות עצובה? האם את עצובה רק בגלל זה?
בקיצור, כל תהליך רגיל וכל בעיה רגילה, ניתן להציב אותה בתבנית של סיבה / תוצאה ועל ידי זה לשאול עליה שאלות שיאירו אותה מחדש באור חדש. וכל תשובה שמקבלים, כמובן להמשיך לנתח אותה, עד שתצא מרוצה.
ז"א אם לדוגמא התשובה שמתקבלת היא, "כן החברה שלי לא אוהבת אותי". אז נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, "כי היא לא עונה לי לטלפון". אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך הלאה, עד שכל הבעיות נפתרות.
למתקדמים:
אחרי ששולטים בכל הנ"ל, עכשיו יש עוד עומקים של:
1 - כאשר באים לפתור בעיה, איך כדאי לדעת איזה שאלה כדאי לשאול קודם ובמה כדאי להתמקד?
2 - כאשר מדברים עם בן אדם אחר, איך לקחת את כל השאלות הנ"ל ואיך לדעת להפוך לו אותן לשאלות שיראו שאלות טבעיות בשפה חופשית ורגילה.
3 - איך לדעת לבחור איזה / כמה שאלות להציג למטופל, מתוך כל השאלות הנ"ל.
4 - איך לדעת לזהות בצורה מהירה את התשובות לכל השאלות הנ"ל וגם עליהן צריך לדעת להמשיך לשאול את כל השאלות האלו, ואז לעשות כל מיני חישובים, של מה מחוייב יותר ומה מחוייב פחות ובהתאם לזה לדעת איזה החלטות לקבל.
הקשר של הנ"ל להארה רוחנית / אושר מוחלט:
אז המון אנשים מנסים להגיע לאושר מוחלט. והטענה שלי היא, שאושר מוחלט מגיע כתוצאה של מחקר מעמיק כנ"ל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו.
שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנ"ל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי.
בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט.
לסיכום:
השאלות הנ"ל הן הבסיס של כל תהליך החקירה העצמית / פתרון בעיות / הבנת המציאות בכל תחום שהוא. וככל שתצליח יותר להיות בקיא יותר בשליטה בכל השאלות והאפשרויות האלו, כך יפתחו לך אין סוף אפשרויות חדשות לפתרון כל בעיה בכל תחום ולשליטה בכל התחומים בחייך.
וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחא שתתבאר כאן בהמשך:
למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות?
להלן מספר תועלות לדוגמא: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו.
להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום:
אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס].
אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב].
אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני].
נכשלתי במבחן ולכן אני שונא את עצמי. [סיבה: נכשלתי במבחן. תוצאה: אני שונא את עצמי].
הילדים צועקים וזה מעצבן אותי. [סיבה: הילדים צועקים. תוצאה: זה מעצבן אותי].
אני כועס על אשתי כי היא לא אוהבת אותי. [סיבה: אשתי לא אוהבת אותי. תוצאה: אני כועס על אשתי].
אני מפחד שלא אצליח במבחן. [סיבה: יש אפשרות שלא אצליח במבחן. תוצאה: אני מפחד ממנה].
אני לבד ועצוב לי. [סיבה: אני לבד. תוצאה: עצוב לי].
אני בחרדה מכך שאמות. [סיבה: יש אפשרות שאמות. תוצאה: אני בחרדה מכך].
וכיו"ב ניתן כמובן להביא עוד המון דוגמאות ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק...
שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה:
אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי.
כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה בטוח שהדבר קורה באופן אקראי ושאין שום אפשרות לשנות את זה, הרי שהוא לא היה מרגיש מכך רע.
ואעמיק: כי כל דבר בפני עצמו, אין לו משמעות בפני עצמו כדבר בודד, אא"כ הוא בהקשר של דבר אחר. ז"א שבציר הזמן שבו אנחנו חיים, בכל רגע קורה משהו אחר ואירוע אחר. ולכל רגע בפני עצמו, אין שום משמעות כלשהי, אלא אם הוא ביחס לרגע אחר.
לדוגמא: כואב לך. לזה לכשעצמו אין שום משמעות בפני עצמו לתחושת הכאב. אלא אם זה ביחס לזה שיש לך רצון שלא יכאב לך. ואז בעצם יש לנו 2 דברים שונים. 1 - כואב לי + 2 - אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי.
ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחוייב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחוייב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי.
בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה.
שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה:
בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, היא לבדוק, מה קרה לפני מה ומה קדם למה, בציר הזמן. ולהבין, שהסיבה קורית תמיד לפני התוצאה. הסיבה גורמת לתוצאה, התוצאה נגרמת מהסיבה. והסיבה תמיד קודמת לתוצאה. ותמיד הסיבה לפני התוצאה.
לדוגמא: אני לא אוהב את עצמי כי אני משמין. נשאל: מה קדם למה, שהשמנת או שלא אהבת את עצמך? תשובה: קודם השמנתי ואחר כך לא אהבתי את עצמי. דהיינו, הסיבה היא שהשמנתי. והתוצאה היא שאני לא אוהב את עצמי.
דוגמא נוספת: אני עצבני על השכן שעושה רעש. נשאל: מה קרה קודם, שהשכן עשה רעש, או שכעסת על השכן שעושה רעש? תשובה: קודם הוא עשה רעש. מסקנה: הסיבה היא שהשכן עשה רעש. התוצאה היא שאני כועס עליו.
ובמילים אחרות, הסיבה לפני התוצאה ולא התוצאה לפני הסיבה. ולכן פשוט תנסה להבין מה קרה קודם בציר הזמן וזו הסיבה ומה שקרה אחר כך, זו התוצאה.
שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה:
עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר:
נניח שנאמר "יורד עכשיו גשם". כמה טענות יש כאן? תשובה: יש כאן טענה אחת והיא שיורד עכשיו גשם.
עכשיו נאמר משפט נוסף בפני עצמו. לדוגמא: "תלבש מעיל". גם כאן יש רק אמירה אחת, שהיא "תלבש מעיל"
ועכשיו נאמר משפט סיבתי, כגון: "תלבש מעיל כי יורד עכשיו גשם". כאן בעצם יש לנו 4 אמירות. שה 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם.
אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה "כי / בגלל / למרות / משום" וכיו"ב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות נוספות שהן: 3 - בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. 4 - תלבש מעיל בגלל שיורד גשם.
כאשר לכאורה טענה 3 ו 4 נראות זהות. תלבש מעיל כי יורד גשם, בגלל שיורד גשם תלבש מעיל. ולכאורה אלו 2 משפטים זהים. אבל אלו 2 משפטים שונים. ותכף אסביר את השונות שלהם.
ואסביר: הסיבה גורמת לתוצאה. התוצאה נגרמת מהסיבה. ובמקרה שלנו, הסיבה היא שיורד גשם, התוצאה היא שתלבש מעיל. ואת זה ניתן להציג ב 2 דרכים. 1 - הסיבה גורמת לתוצאה, דהיינו, בגלל שיורד גשם שזו הסיבה, אז התוצאה היא שתלבש מעיל. ו 2 - התוצאה נגרמת מהסיבה, דהיינו, תלבש מעיל שזו התוצאה, זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה.
ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה.
לדוגמא: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות.
1 - אני אוכל את העוגה.
2 - אני רעב.
ונשאל, מה קדם למה שאני רעב או שאני אוכל את העוגה? תשובה: קודם הייתי רעב ורק אחר כך אכלתי את העוגה. מסקנה, הסיבה היא שהייתי רעב והתוצאה היא שאכלתי את העוגה.
ולכן ננסח מחדש את טענה 1 + 2 לפי הסדר של הסיבה והתוצאה:
1 - אני רעב
2 - אני אוכל את העוגה
ויש לנו עוד 2 טענות, שהן:
3 - אני רעב ולכן אני אוכל את העוגה. [הסיבה גורמת לתוצאה. הסיבה שאני רעב גורמת לכך שאני אוכל את העוגה].
4 - אני אוכל את העוגה כי אני רעב. [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב].
ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה.
שלב 4 - איך בודקים אם משהו הוא אמת:
ועכשיו אחרי שיש לנו 4 משפטים, עכשיו נלך לבדוק האם ועד כמה הם אמת. אבל לפני כן נבין באופן עקרוני, איזה שאלה שואלים כדי לדעת האם משהו הוא אמת.
אז באופן עקרוני הדרך הפשוטה ביותר לדעת אם משהו הוא אמת, זה לשאול בצורה פשוטה, האם זו אכן האמת / האם באמת זה כך. לדוגמא: "אני רעב". אז נשאל, האם באמת אני רעב, האם זו האמת שאני רעב.
אבל האמת היא, שלא תמיד המציאות היא שחור או לבן. דהיינו, לא תמיד האמת היא שאו שאני רעב או שלא. ולכן לשאול אם אני באמת רעב, זו לא שאלה מספיק אמיתית. ויותר אמת יהיה לשאול, האם באמת ועד כמה אני רעב. כי אולי אני רעב קצת / הרבה. דהיינו, עדיף לשאול, האם באמת ועד כמה באמת טענה כלשהי נכונה. כי אולי הטענה נכונה חלקית. בפרט בטענות שניתן לפרש אותן במספר פירושים אפשריים.
ואם נרצה לחדד עוד, אז כדי לבדוק אם משהו אמת, צריך לאתגר את הטענה שבודקים, באמצעות טענה הפוכה. דהיינו, לבדוק, מה ההפך של מה שאני אומר ואולי הוא נכון. לדוגמא: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. אז נשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי אני בכלל שבע?
ואם נרצה עוד יותר לברר את האמת, נקצין את ההפך. דהיינו, לדוגמא: אני רעב. ההפך הוא: אני שבע. וההפך המוקצן של אני רעב, הוא: אני שבע ב100% ואף פעם לא הייתי יותר שבע מאשר עכשיו וכולי. ונשאל: האם באמת ועד כמה אני רעב, אולי בכלל אני שבע ב 100%? והרעיון הוא, שככל שמקצינים יותר בהצגת ההפך של הטענה שנבדקת, כך יש סיכוי גבוה יותר לגלות את האמת.
ובכל מקרה בניסוחים להלן אסתפק בניסוח של "האם ועד כמה באמת X". למרות שבעיקרון, צריך לשאול אולי גם ההפך המוחלט הוא הנכון.
שלב 5 -בדיקת אמיתות 4 הטענות:
ואחרי שהבנו איך באופן עקרוני בודקים אם משהו הוא אמת, עכשיו ניקח את 4 הטענות ונבדוק את אמיתותן בצורה הבאה. אז הטענות לדוגמא הן:
1 - אני רעב.
2 - אני אוכל את העוגה.
3 - בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.
4 - אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.
והשאלות ממילא יהיו:
1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.
2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.
3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.
4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.
וכנוסחא:
1 - קורית סיבה.
2 - קורית תוצאה.
3 - הסיבה גורמת לתוצאה.
4 - התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
והשאלות ממילא יהיו:
1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.
2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.
3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.
4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
ואסביר: בעיקרון חלק מהשאלות יכולות להיראות כשאלות מיותרות. כי לפעמים התשובה עליהן נראית ברורה מאליה. ואעפ"כ כשעובדים לפי הנוסחא, רצוי לא לדלג על שום שלב. כי גם מה שנראה בטוח נכון, לא תמיד נכון. ולכן לפי הנוסחא, צריך לעבור על כל השאלות, גם אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות.
שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנ"ל:
אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות האפשרויות לשאלות הנ"ל.
אז השאלות לדוגמא היו:
1 - האם באמת ועד כמה >> אני רעב.
תשובות אפשריות:
1 - אני אכן רעב ואך ורק רעב.
2 - אני בכלל שבע ואך ורק שבע.
3 - אני רעב ברמה כלשהי.
2 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה.
תשובות אפשריות:
[בדיוק כמו עבור הסיבה]:
1 - אני אכן אוכל את העוגה את כל העוגה ורק את העוגה.
2 - אני בכלל לא אוכל את העוגה אפילו לא טיפה ממנה.
3 - אני אוכל קצת מהעוגה ברמה כלשהי.
כאשר כנראה התשובות הנ"ל לשאלות הנ"ל נראות אולי ברורות מאליהן במקרה הזה, אך עדיין כדאי להתרגל לשאול אותן, כי לפעמים מתברר אחרי בדיקה, שהמציאות היא לא בדיוק מה שאתה חשבת שקורה.
3 - האם באמת ועד כמה >> בגלל שאני רעב אני אוכל את העוגה.
תשובות אפשריות:
1 - זה שאני רעב מחייב אותי לאכול את העוגה ואין שום אפשרות בעולם שאהיה רעב בלי שאני אוכל את העוגה. כי אם אני רעב אני חייב לאכול את העוגה.
2 - זה שאני רעב מגדיל את הסיכוי ומשפיע עלי לאכול מהעוגה, אבל זה לא מחייב אותי לאכול מהעוגה.
3 - זה שאני רעב, בכלל לא אמור להשפיע עלי לאכול מהעוגה.
4 - זה שאני רעב, זה בכלל אמור לגרום לי לא לאכול מהעוגה. ואם אכלתי מהעוגה, הרי שזה למרות שאני רעב ולא בגלל שאני רעב.
4 - האם באמת ועד כמה >> אני אוכל את העוגה בגלל שאני רעב.
תשובות אפשריות:
1 - אני אוכל את העוגה, בגלל ואך ורק בגלל שאני רעב. אם לא הייתי רעב, לא הייתי אוכל את העוגה בכלל.
2 - אני אוכל את העוגה גם בגלל שאני רעב, אבל לא רק בגלל שאני רעב. ואם לא הייתי רעב, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]
אפשרות 1
- עדיין הייתי אוכל את העוגה בגלל סיבות אחרות. לדוגמא בגלל שאני עצבני והעוגה גורמת לי להירגע.
אפשרות 2
- לא הייתי אוכל את העוגה. אבל עדיין אני אוכל את העוגה, לא רק בגלל שאני רעב, אלא יש כאן עוד סיבה נוספת שגם בגללה אני אוכל את העוגה. לדוגמא גם בגלל שהעוגה טעימה.
3 - זה שאכלתי את העוגה, זה בכלל לא קשור לזה שהייתי רעב.
4 - זה שאכלתי את העוגה, זה למרות שהייתי רעב. כי זה בכלל היה אמור לגרום לי לא לאכול את העוגה.
וכנוסחא:
1 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה אכן קורית.
תשובות אפשריות:
1 - הסיבה אכן אמיתית ומחוייבת באופן מוחלט.
2 - הסיבה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.
3 - הסיבה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.
2 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה אכן קורית.
תשובות אפשריות:
[בדיוק כמו עבור הסיבה]:
1 - התוצאה אכן אמיתית ומחוייבת באופן מוחלט.
2 - התוצאה בכלל לא אמיתית ובכלל ההפך המוחלט שלה הוא הנכון.
3 - התוצאה אכן קורית ונכונה ברמה כלשהי.
3 - האם באמת ועד כמה >> הסיבה גורמת לתוצאה.
תשובות אפשריות:
1- הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות. ואם הסיבה קורית, הכרחי שתקרה התוצאה. ואין שום אפשרות שתקרה הסיבה, בלי שתקרה בגללה התוצאה.
2 - הסיבה מגדילה את הסיכוי ומשפיעה על כך שתקרה התוצאה / הסיבה מאפשרת לתוצאה לקרות. אבל הסיבה לא מחייבת את זה שתקרה גם התוצאה.
3 - הסיבה בכלל לא משפיעה בשום צורה על התוצאה.
4 - הסיבה בכלל אמורה לגרום לתוצאה הפוכה. והתוצאה אם קרתה, קרתה למרות הסיבה ולא בגלל הסיבה.
4 - האם באמת ועד כמה >> התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
תשובות אפשריות:
1 - התוצאה אכן נגרמת בגלל ואך ורק בגלל הסיבה. אם הסיבה לא הייתה קורית, לא הייתה קורית התוצאה.
2 - התוצאה נגרמת גם בגלל הסיבה, אבל לא רק בגלל הסיבה. ואם לא הייתה קורית הסיבה הזאת, אז [שוב יש 2 אפשרויות, כאשר]
אפשרות 1
- עדיין הייתה קורית התוצאה בגלל סיבות אחרות, שגם הן אחראיות ברמה כלשהי לכך שתקרה התוצאה הזאת.
אפשרות 2
- התוצאה לא הייתה קורית. אבל עדיין התוצאה לא קורית רק בגלל הסיבה הזאת, אלא יש גם סיבה נוספת שצריכה לקרות, כדי שתקרה התוצאה הזאת.
3 - התוצאה קרתה בלי שום קשר לסיבה.
4 - התוצאה קרתה למרות שהסיבה קרתה ולא בגלל שהסיבה קרתה. כי הסיבה הייתה אמורה לגרום לתוצאה הפוכה ממה שקרה.
שלב 7 - בדיקת התשובות לשאלות הנ"ל:
בעיקרון אחרי ששאלנו את כל השאלות הנ"ל, עכשיו צריך לעבור שאלה שאלה / אפשרות אפשרות ולבדוק ולראות מה האמת. ולראות האם זאת אכן האמת / אולי זאת לא כל האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי.
וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב.
דברים לשים לב / טעויות נפוצות:
אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח המדוייק של הטענות של הסיבה והתוצאה, ואז לא בהכרח מקבלים את התשובות הנכונות. ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה.
טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא תראה את מה שבאמת קורה ואת הפתרון האמיתי לבעיה שלך, בהתאם לחוקיות האמיתית של מה שקורה.
תוספות - האם זה באמת קורה ואם כן אז מה?!:
אחת הדרכים להתמודד עם תחושות רעות, היא לאתר את הסיבה לתחושה הרעה ולשאול 2 שאלות. 1 - האם זה באמת קורה מה שאני חושב שקורה. 2 - אם כן זה קורה, אז מה אם זה קורה.
לדוגמא: רע לי כי קר לי. נשאל: האם באמת קר לי. ואם כן אז מה אם קר לי, האם זה מחייב את זה שאני ארגיש מכך רע.
2 השאלות האלו מקבילות ל 2 מתוך 4 השאלות הנ"ל. השאלה האם זה באמת קורה, מקבילה לשאלה של בדיקת אמיתות הסיבה, האם באמת ועד כמה קורית הסיבה. והשאלה אם זה קורה אז מה, מקבילה לשאלה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות.
כאשר אנחנו בודקים האם זה באמת קורה, אנחנו בודקים בדיקת מציאות. כאשר אנחנו בודקים אם זה קורה אז מה, אנחנו בודקים בדיקת רצון. וזה רלוונטי למקרים שבהם יש רכיב של רצון בתוך הסיבה והתוצאה.
לדוגמא: אני עצבני, כי יתוש מעצבן אותי. רכיב הרצון הוא, שאני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. ובמקרה כזה, הסיבה היא ש: יתוש מעצבן אותי + אני לא רוצה שיתוש יעצבן אותי. וזה מוביל לתוצאה ש: אני עצבני.
ואז נשאל, האם באמת ועד כמה היתוש מעצבן אותך. והאם זה שהיתוש מעצבן אותך, האם זה מחייב את זה שלא תרצה את זה.
ובכל מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנ"ל.
איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4:
אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. עכשיו, יש מספר מצבים אפשריים.
אפשרות אחת לדוגמא היא, שכל אחת מהרגליים של השולחן יכולה להחזיק את השולחן, גם בלי שאר הרגליים ושכל אחת מהרגלים לבדה, תגרום בהכרח לשולחן לעמוד.
אפשרות נוספת לדוגמא, שהשולחן צריך את כל הרגליים כדי לעמוד. ושבלי רגל אחת, הוא לא יוכל לעמוד ושהוא חייב את כל הרגליים כדי לעמוד.
אפשרות נוספת לדוגמא, שכדי שהשולחן יעמוד, הוא לא צריך את כל הרגליים שיש לו אבל מצד שני גם לא מספיקה לו רק רגל 1 כדי לעמוד, אלא הוא צריך יותר מרגל אחת כדי לעמוד, כגון לדוגמא שיש לו 4 רגליים. וכל שילוב של 2 רגליים בפני עצמן, יכולות לגרום לשולחן לעמוד.
אפשרויות נוספות לדוגמא: שחלק מהרגליים יכולות לגרום לשולחן לעמוד בזכותן בלבד. וחלק מהרגליים צריכות רגליים נוספות כדי לתמוך בשולחן. וחלק מהרגליים אולי בכלל לא עוזרות לשולחן לעמוד. וחלק מהרגליים אולי בכלל גורמות לשולחן ליפול והשולחן בכלל עומד למרות הרגליים האלו.
וחשוב להבין, שאם בודקים רק את השאלה האם הסיבה גורמת לתוצאה או שבודקים רק את השאלה האם התוצאה נגרמת מהסיבה, הרי שלא תמיד ניתן לראות את מה שבאמת קורה. כי לדוגמא יכול להיות שהשולחן עומד בגלל הרגל הזאת, אבל הוא היה עומד גם בלי קשר לרגל הזאת וכולי.
והמסר הוא, שצריך לבדוק גם מהצד של האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה.
עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן:
כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה לא ממש נכונה, כי היא רק פירוש ולא עובדה. לדוגמא: אני עצבני כי הולכים לפטר אותי. אז כאשר נשאל, האם באמת הולכים לפטר אותך, יכול להיות שנגלה, שזהו רק פירוש בלבד ושזו לא עובדה.
כמו כן לפעמים נגלה שגם התוצאה היא רק פירוש בלבד. לדוגמא, האם אתה באמת עצבני? והתשובה יכולה להיות, שאתה אולי בכלל גם שמח, על זה שאתה חושב שהולכים לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן.
דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנ"ל:
אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי:
האם באמת ועד כמה אתה מפחד? האם באמת ועד כמה יש סיכוי שהיא תעזוב אותך? האם באמת אתה מפחד רק בגלל זה? והאם זה שיש סיכוי שהיא תעזוב אותך מחייב אותך לפחד?
אני בטראומה בגלל שצחקו עלי בבית ספר:
האם באמת ועד כמה אתה בטראומה? האם באמת ועד כמה צחקו עליך בבית ספר? האם זה מחייב את זה שתהיה בטראומה? והאם באמת אתה בטראומה רק בגלל זה?
אני מרגיש שאני לא שווה כי אנשים לא אוהבים אותי:
האם באמת אני לא שווה? האם באמת אנשים לא אוהבים אותי בכלל? האם זה מחייב אותי להרגיש לא שווה? האם אני מרגיש לא שווה רק בגלל זה?
אני לא אצליח בחיים כי אני נכשל בכל דבר:
האם באמת אני נכשל בכל דבר? האם באמת אני לא אצליח בחיים? האם אני חושב שלא אצליח, רק בגלל שאני נכשל בדברים? והאם זה שאני נכשל בדברים מחייב אותי לחשוב שאני לא אצליח?
החבר שלי לא אוהב אותי מספיק ואני עצובה:
האם באמת / כמה / למה, הוא לא אוהב אותך מספיק? האם באמת את רק עצובה בגלל זה? האם זה מחייב אותך להיות עצובה? האם את עצובה רק בגלל זה?
בקיצור, כל תהליך רגיל וכל בעיה רגילה, ניתן להציב אותה בתבנית של סיבה / תוצאה ועל ידי זה לשאול עליה שאלות שיאירו אותה מחדש באור חדש. וכל תשובה שמקבלים, כמובן להמשיך לנתח אותה, עד שתצא מרוצה.
ז"א אם לדוגמא התשובה שמתקבלת היא, "כן החברה שלי לא אוהבת אותי". אז נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, "כי היא לא עונה לי לטלפון". אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך הלאה, עד שכל הבעיות נפתרות.
למתקדמים:
אחרי ששולטים בכל הנ"ל, עכשיו יש עוד עומקים של:
1 - כאשר באים לפתור בעיה, איך כדאי לדעת איזה שאלה כדאי לשאול קודם ובמה כדאי להתמקד?
2 - כאשר מדברים עם בן אדם אחר, איך לקחת את כל השאלות הנ"ל ואיך לדעת להפוך לו אותן לשאלות שיראו שאלות טבעיות בשפה חופשית ורגילה.
3 - איך לדעת לבחור איזה / כמה שאלות להציג למטופל, מתוך כל השאלות הנ"ל.
4 - איך לדעת לזהות בצורה מהירה את התשובות לכל השאלות הנ"ל וגם עליהן צריך לדעת להמשיך לשאול את כל השאלות האלו, ואז לעשות כל מיני חישובים, של מה מחוייב יותר ומה מחוייב פחות ובהתאם לזה לדעת איזה החלטות לקבל.
הקשר של הנ"ל להארה רוחנית / אושר מוחלט:
אז המון אנשים מנסים להגיע לאושר מוחלט. והטענה שלי היא, שאושר מוחלט מגיע כתוצאה של מחקר מעמיק כנ"ל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו.
שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנ"ל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי.
בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט.
לסיכום:
השאלות הנ"ל הן הבסיס של כל תהליך החקירה העצמית / פתרון בעיות / הבנת המציאות בכל תחום שהוא. וככל שתצליח יותר להיות בקיא יותר בשליטה בכל השאלות והאפשרויות האלו, כך יפתחו לך אין סוף אפשרויות חדשות לפתרון כל בעיה בכל תחום ולשליטה בכל התחומים בחייך.
050-3331-331